האיגרת אל טיטוס

פרק 1

1 פולוס, עבדו של יהוה, ושליחו של יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, לפי אמונת בחירי יהוה, והכרת האמת אשר לפי החסידות;

2 בתקוות חיי עולם, אשר הבטיח יהוה, אשר אינו יכול לשקר, לפני שהחל העולם;

3 אך בזמנים הראויים גילה את דברו בהכרזה, אשר הופקדה בידי לפי מצוות יהוה מושיענו;

4 אל טיטוס, בני שלי לפי האמונה המשותפת: חסד, רחמים ושלום, מיהוה האב וישוע המשיח מושיענו.

5 בעבור זאת השארתיך בכרתים, כדי שתסדר את הדברים החסרים, ותמנה זקנים בכל עיר, כפי שציוויתיך:

6 אם איש הוא בלי פגם, בעלה של אישה אחת, בעל ילדים מאמינים שאינם מואשמים בהוללות או בסרבנות.

7 כי על המפקח להיות בלי פגם, כסוכנו של יהוה; לא עקשן, לא מהיר לכעוס, לא נתון ליין, לא מכה, לא נתון לרווח נבזה;

8 אלא אוהב אורחים, אוהב אנשים טובים, מפוכח, צדיק, קדוש, מתון;

9 מחזיק בדבר הנאמן כפי שלומד, כדי שיוכל, בתורה הבריאה, הן להזהיר והן להוכיח את המתנגדים.

10 כי יש רבים סרבנים ומדברי הבל ומתעים, במיוחד אלה אשר מן המילה:

11 אשר יש לסכור את פיהם, אשר הופכים בתים שלמים, מלמדים דברים אשר אינם ראויים, בעבור רווח נבזה.

12 אחד מהם עצמם, אף נביא שלהם עצמם, אמר, הכרתים תמיד שקרנים, חיות רעות, בטנים עצלות.

13 עדות זו אמיתית. לכן הוכח אותם בחומרה, כדי שיהיו בריאים באמונה;

14 בלי לשים לב לאגדות יהודיות, ולמצוות אנשים, הפונים מן האמת.

15 לטהורים הכול טהור: אך לנטמאים ולבלתי־מאמינים דבר אינו טהור; אלא גם שכלם ומצפונם נטמאו.

16 הם מצהירים שהם יודעים את יהוה; אך במעשים הם מכחישים אותו, בהיותם מתועבים, וסרבנים, ולכל מעשה טוב פסולים.

פרק 2

1 אך אתה דבר את הדברים הראויים לתורה הבריאה:

2 שהזקנים יהיו מפוכחים, נכבדים, מתונים, בריאים באמונה, באהבה, בסבלנות.

3 הזקנות כמו כן, שתהיינה בהתנהגות כראוי לקדושה, לא מלשינות, לא נתונות ליין רב, מלמדות דברים טובים;

4 כדי שילמדו את הצעירות להיות מפוכחות, לאהוב את בעליהן, לאהוב את ילדיהן,

5 להיות צנועות, טהורות, שומרות הבית, טובות, צייתניות לבעליהן שלהן, כדי שדבר יהוה לא יחולל.

6 את הצעירים כמו כן הזהר להיות מפוכחי שכל.

7 בכל הדברים מראה את עצמך לדוגמה של מעשים טובים: בתורה מראה אי־השחתה, כובד ראש, כנות,

8 דיבור בריא, אשר אינו יכול להיות מגונה; כדי שזה אשר מן הצד הנגדי יבוש, בלי שיהיה לו דבר רע לומר עליכם.

9 הזהר עבדים להיות צייתנים לאדוניהם שלהם, ולרצותם בכל הדברים; לא להשיב בדברים;

10 לא לגנוב, אלא להראות כל נאמנות טובה; כדי שיפארו את תורת יהוה מושיענו בכל הדברים.

11 כי חסד יהוה המביא הצלה הופיע לכל בני האדם,

12 מלמד אותנו ש, במאסנו בעוולה ובתאוות עולמיות, נחיה בפיכחון, בצדקה ובחסידות, בעולם הזה;

13 מחכים לתקווה המבורכת ההיא, ולהופעת התהילה של ישוע הגדול ומושיענו ישוע המשיח;

14 אשר נתן את עצמו בעדנו, כדי שיפדנו מכל עוולה, ויטהר לעצמו עם מיוחד, קנאי למעשים טובים.

15 את הדברים האלה דבר, והזהר, והוכח בכל סמכות. אל יבזך איש.

פרק 3

1 הזכר להם להיות כפופים לשלטונות ולרשויות, לציית לשופטים, להיות מוכנים לכל מעשה טוב,

2 לא לדבר רעה באיש, לא להיות בעלי ריב, אלא נוחים, מראים כל ענווה לכל בני האדם.

3 כי גם אנו עצמנו היינו לפנים סכלים, סרבנים, טועים, משרתים תאוות ותענוגים שונים, חיים ברשעות ובקנאה, שנואים, ושונאים איש את רעהו.

4 אך לאחר שטובו ואהבת יהוה מושיענו אל האדם הופיעו,

5 לא במעשי צדקה אשר עשינו, אלא לפי רחמיו הוא הושיענו, ברחיצת ההתחדשות, ובחידוש רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ;

6 אשר שפך עלינו בשפע דרך ישוע המשיח מושיענו;

7 כדי ש, בהיותנו מוצדקים בחסדו, ניעשה יורשים לפי תקוות חיי עולם.

8 זהו דבר נאמן, ואת הדברים האלה אני חפץ שתאשר בתמידות, כדי שאלה אשר האמינו ביהוה יהיו זהירים לקיים מעשים טובים. הדברים האלה טובים ומועילים לבני האדם.

9 אך הימנע משאלות סכלות, ומייחוסים, וממחלוקות, ומריבות על התורה; כי הם בלתי־מועילים והבל.

10 אדם כופר, לאחר התראה ראשונה ושנייה, דחה;

11 בידיעתך שמי שהוא כזה סולף, וחוטא, בהיותו מורשע מעצמו.

12 כאשר אשלח אליך את ארטמס, או את טיכיקוס, היה חרוץ לבוא אלי אל ניקופוליס: כי החלטתי לחרוף שם.

13 לווה את זנס, בעל התורה, ואת אפולוס בדרכם בחריצות, כדי שלא יחסר להם דבר.

14 וילמדו גם שלנו לקיים מעשים טובים לצרכים הכרחיים, כדי שלא יהיו בלתי־נושאי פרי.

15 כל אשר עמי מברכים אותך לשלום. ברך את אלה האוהבים אותנו באמונה. חסד יהיה עם כולכם. אמן.