דברי הימים ב
Listen & Read — in your languages
David's design for this book: listen in one language while you read in another — hear the book in French while your eyes follow the Spanish, and the language teaches itself. The two choices below are independent.
Read in:
- עברית — you are reading it now
- English
- Español
- Français
- 中文
- Русский
- Українська
- 日本語
- Magyar
- Deutsch
- Português
- فارسی
- ܠܫܢܐ ܣܘܪܝܝܐ
- हिन्दी
Each language edition carries this book as far as its translation has reached; where a translation is still in progress, that edition says so on its own page. The First Book of Adam and Eve carries the fully wired parallel reader — try it there.
Listen in: the audio edition
Audio edition in preparation — no recorded audiobook of this book is held yet, in any language. When recordings are delivered they will play here, chapter by chapter (ebooks/audio/<language>/2-chronicles/001.mp3 …).
הורידו ספר זה כספר אלקטרוני: מהדורת המו״ל המשוחזרת (PDF, המהדורה האנגלית)
מהדורת המו״ל המשוחזרת היא עדות עצמאית: המאסטר העריכתי המשוחזר של ספר זה (המאסטר העריכתי של הברית הישנה v17, שוחזר ב־2026-10-17), המוצע להורדה לצד טקסט הקריאה של עמוד זה — ואינו אותו הטקסט שבעמוד הקריאה. המאסטר קודם להחלטות השם הקדוש של דוד מ־2026-10-11 ופועל לפי מוסכמת השמות הישנה שלו (God → Elohim; התואר Lord → Sovereign; ו־«lord» אנושי → master); ועמוד הקריאה פועל לפי ההחלטות הנוכחיות. מצב המאסטר עצמו: בראשית–דברי הימים ב מאומתים ומוקפאים; עזרא–מלאכי בבדיקה הקשרית ממתינה. קובץ PDF זה הוא המהדורה האנגלית.
פרק 1
1 ויחזק שלמה בן דויד על מלכותו; ויֵשׁוּעַ, ישוע שלו, היה עמו, ויגדלהו למעלה.
2 ויאמר שלמה לכל ישראל — לשרי האלפים והמאות ולשופטים ולכל נשיא בכל ישראל, ראשי האבות;
3 וילכו שלמה וכל הקהל עמו לבמה אשר בגבעון; כי שם היה אוהל מועד של ישוע, אשר עשה משה, עבד ישוע, במדבר.
4 אבל ארון ישוע העלה דויד מקריית יערים, אל אשר הכין לו דויד; כי נטה לו אוהל בירושלים.
5 ומזבח הנחושת, אשר עשה בצלאל בן אורי בן חור, שם לפני משכן ישוע; וידרוש אותו שלמה והקהל.
6 ויעל שלמה שם על מזבח הנחושת לפני ישוע, אשר באוהל מועד; ויעל עליו עולות אלף.
7 בלילה ההוא נראה ישוע לשלמה; ויאמר לו: שאל, מה אתן לך?
8 ויאמר שלמה לישוע: אתה עשית עם דויד אבי חסד גדול; ומלכתני תחתיי.
9 עתה, הו ישוע, ייאמן דברך לדויד אבי; כי אתה המלכתני על עם כעפר הארץ לרוב.
10 עתה חכמה ומדע תן לי, ואצאה לפני העם הזה ואבואה; כי מי ישפוט את עמך הגדול הזה?
11 ויאמר ישוע לשלמה: יען אשר הייתה זאת עם לבבך, ולא שאלת עושר, נכסים וכבוד, ולא נפש שונאיך, וגם ימים רבים לא שאלת; ותשאל לך חכמה ומדע, אשר תשפוט את עמי אשר המלכתיך עליו;
12 החכמה והמדע נתון לך; ועושר ונכסים וכבוד אתן לך, אשר לא היה כן למלכים אשר לפניך, ואחריך לא יהיה כן.
13 ויבוא שלמה מן הבמה אשר בגבעון, ירושלים, מלפני אוהל מועד; וימלוך על ישראל.
14 ויאסוף שלמה רכב ופרשים; ויהי לו אלף וארבע מאות רכב, ושנים עשר אלף פרשים; וינחם בערי הרכב, ועם המלך בירושלים.
15 וייתן המלך את הכסף ואת הזהב בירושלים כאבנים; ואת הארזים נתן כשקמים אשר בשפלה, לרוב.
16 ומוצא הסוסים אשר לשלמה ממצרים ומקוה; סוחרי המלך ייקחו מקוה במחיר.
17 ויעלו ויוציאו ממצרים מרכבה בשש מאות כסף, וסוס במאה וחמישים; וכן לכל מלכי החיתים ולמלכי ארם, בידם יוציאו.
פרק 2
1 ויאמר שלמה לבנות בית לשם ישוע, ובית למלכותו.
2 ויספור שלמה שבעים אלף איש נושא סבל, ושמונים אלף איש חוצב בהר, ושלושת אלפים ושש מאות מנצחים עליהם.
3 וישלח שלמה אל חורם, מלך צור, לאמור: כאשר עשית עם דויד אבי, ותשלח לו ארזים לבנות לו בית לשבת בו — כן עשה עמי.
4 הנני בונה בית לשם ישוע, ישוע שלי, להקדיש לו, ולהקטיר לפניו קטורת סמים, ומערכת תמיד, ועולות לבוקר ולערב, לשבתות ולחודשים ולמועדי ישוע, ישוע שלנו; חק עולם על ישראל.
5 והבית אשר אני בונה גדול; כי גדול יהוה שלנו מכל האלילים.
6 ומי יעצור כוח לבנות לו בית, כי השמים ושמי השמים לא יכלכלוהו? ומי אני, כי אבנה לו בית, כי אם להקטיר לפניו?
7 ועתה שלח לי איש חכם, לעשות בזהב ובכסף ובנחושת ובברזל, ובארגמן וכרמיל ותכלת, ויודע לפתח פיתוחים, עם החכמים אשר עמי ביהודה ובירושלים, אשר הכין דויד אבי.
8 ושלח לי עצי ארזים, ברושים ואלגומים מן הלבנון; כי אני ידעתי כי עבדיך יודעים לכרות עצי לבנון; והנה עבדיי עם עבדיך,
9 להכין לי עצים לרוב; כי הבית אשר אני בונה — גדול והפלא.
10 והנה לחוטבים, כורתי העצים, נתתי חיטים, מכות לעבדיך, עשרים אלף כור, ושעורים עשרים אלף כור, ויין עשרים אלף בת, ושמן עשרים אלף בת.
11 ויאמר חורם מלך צור, בכתב אשר שלח אל שלמה: באהבת ישוע את עמו, נתנך עליהם מלך.
12 ויאמר חורם: ברוך יהוה של ישראל, אשר עשה את השמים ואת הארץ, אשר נתן לדויד המלך בן חכם, יודע שכל ובינה, אשר יבנה בית לישוע ובית למלכותו.
13 ועתה שלחתי איש חכם, יודע בינה — לחורם אבי;
14 בן אישה מן בנות דן, ואביו איש צורי; יודע לעשות בזהב ובכסף, בנחושת, בברזל, באבנים ובעצים, בארגמן, בתכלת ובבוץ ובכרמיל; ולפתח כל פיתוח, ולחשוב כל מחשבת אשר יינתן לו, עם חכמיך וחכמי אדוני דויד אביך.
15 ועתה, החיטים והשעורים, השמן והיין, אשר אמר אדוני — ישלח לעבדיו;
16 ואנחנו נכרות עצים מן הלבנון, ככל צורכך; ונביאם לך רפסודות על ים יפו; ואתה תעלם ירושלים.
17 ויספור שלמה את כל האנשים הגרים אשר בארץ ישראל, אחרי הספר אשר ספרם דויד אביו; ויימצאו מאה אלף וחמישים אלף ושלושת אלפים ושש מאות.
18 ויעש מהם שבעים אלף נושא סבל, ושמונים אלף חוצב בהר, ושלושת אלפים ושש מאות מנצחים, להעביד את העם.
פרק 3
1 ויחל שלמה לבנות את בית ישוע בירושלים, בהר המוריה, אשר נראה ישוע אל דויד אביו, באשר הכין דויד במקום — גורן אורנן היבוסי.
2 ויחל לבנות בחודש השני, בשני, בשנת ארבע למלכותו.
3 ואלה הוסד שלמה לבנות את בית ישוע: האורך — באמות במדה הראשונה — שישים אמות, והרוחב עשרים אמות.
4 והאולם אשר על פני האורך, על פני רוחב הבית — עשרים אמה; והגובה מאה ועשרים; ויצפהו מפנימה זהב טהור.
5 ואת הבית הגדול חיפה בעצי ברושים; ויחפהו זהב טוב; ויעל עליו תימורות ושרשרות.
6 ויצף את הבית אבן יקרה לתפארת; והזהב — זהב פרוויים.
7 ויחף את הבית — הקורות, הסיפים וקירותיו ודלתיו — זהב; ופתח כרובים על הקירות.
8 ויעש את בית קודש הקודשים: אורכו על פני רוחב הבית, עשרים אמה, ורוחבו עשרים אמה; ויחפהו זהב טוב, לכיכרים שש מאות.
9 ומשקל למסמרות — חמישים זהב שקלים. ואת העליות חיפה זהב.
10 ויעש בבית קודש הקודשים שני כרובים, מעשה צעצועים; ויצפו אותם זהב.
11 וכנפי הכרובים אורכם עשרים אמה: כנף האחד חמש אמות, נוגעת לקיר הבית; והכנף האחרת חמש אמות, נוגעת לכנף הכרוב האחר;
12 וכנף הכרוב האחר חמש אמות, נוגעת לקיר הבית; והכנף האחרת חמש אמות, דבקה לכנף הכרוב האחר.
13 כנפי הכרובים האלה פורשים עשרים אמה; והם עומדים על רגליהם, ופניהם לבית.
14 ויעש את הפרוכת — תכלת וארגמן וכרמיל ובוץ; ויעל עליו כרובים.
15 ויעש לפני הבית שני עמודים, חמישים ושלושים אמה אורך; והצפת אשר על ראשו חמש אמות.
16 ויעש שרשרות בדביר, וייתן על ראש העמודים; ויעש רימונים מאה, וייתן בשרשרות.
17 ויקם את העמודים על פני ההיכל, אחד מימין ואחד משמאל; ויקרא שם הימיני יכין, ושם השמאלי בועז.
פרק 4
1 ויעש מזבח נחושת: עשרים אמה אורכו, ועשרים אמה רוחבו, ועשר אמות קומתו.
2 ויעש את הים מוצק: עשר באמה משפתו עד שפתו, עגול סביב; וחמש באמה קומתו; וקו שלושים באמה יסוב אותו סביב.
3 ודמות בקר תחתיי, סביב סובבים אותו — עשר באמה, מקיפים את הים סביב; שני טורים הבקר, יצוקים ביצוקתו.
4 עומד על שנים עשר בקר: שלושה פונים צפונה, ושלושה פונים ימה, ושלושה פונים נגבה, ושלושה פונים מזרחה; והים עליהם מלמעלה; וכל אחוריהם ביתה.
5 ועוביו טפח; ושפתו כמעשה שפת כוס, פרח שושנה; מחזיק בתים שלושת אלפים יכיל.
6 ויעש כיורים עשרה, וייתן חמישה מימין וחמישה משמאל, לרחוץ בהם; את מעשה העולה ידיחו בם; והים לרחצה לכוהנים בו.
7 ויעש את מנורות הזהב עשר, כמשפטם, וייתן בהיכל — חמש מימין וחמש משמאל.
8 ויעש שולחנות עשרה, וינח בהיכל — חמישה מימין וחמישה משמאל. ויעש מזרקי זהב מאה.
9 ועוד עשה את חצר הכוהנים ואת העזרה הגדולה, ודלתות לעזרה; וציפה דלתותיהם נחושת.
10 ואת הים נתן מכתף הימין, קדמה ממול נגב.
11 ויעש חורם את הסירות ואת היעים ואת המזרקות. ויכל חורם לעשות את המלאכה אשר יעשה למלך שלמה, בית ישוע;
12 העמודים שניים, והגולות והכותרות אשר על ראש העמודים, והשבכות שתיים לכסות את שתי גולות הכותרות אשר על ראש העמודים;
13 ורימונים ארבע מאות לשתי השבכות; שני טורים רימונים לשבכה האחת, לכסות את שתי גולות הכותרות אשר על פני העמודים.
14 ויעש מכונות, וכיורות עשה על המכונות;
15 את הים אחד, ואת הבקר שנים עשר תחתיי.
16 ואת הסירות ואת היעים ואת המזלגות ואת כל כליהם, עשה חורם אביו למלך שלמה לבית ישוע — נחושת ממורט.
17 בכיכר הירדן יצקם המלך, במעבה האדמה, בין סוכות ובין צרדה.
18 ויעש שלמה את כל הכלים האלה להרבה מאוד; כי לא נחקר משקל הנחושת.
19 ויעש שלמה את כל הכלים אשר בית ישוע: ואת מזבח הזהב, ואת השולחנות אשר עליהם לחם הפנים;
20 ואת המנורות ונרותיהם — לבערם כמשפט לפני הדביר — זהב סגור;
21 והפרח והנרות והמלקחיים — זהב, הוא זהב מכלות;
22 והמזמרות והמזרקות והכפות והמחתות — זהב סגור; ופתח הבית, דלתיו הפנימים לקודש הקודשים, ודלתי הבית להיכל — זהב.
פרק 5
1 ותשלם כל המלאכה אשר עשה שלמה לבית ישוע; ויבא שלמה את קדשי דויד אביו; ואת הכסף ואת הזהב ואת כל הכלים נתן באוצרות בית ישוע.
2 אז נקהיל שלמה את זקני ישראל ואת כל ראשי המטות, נשיאי האבות לבני ישראל, אל ירושלים, להעלות את ארון ברית ישוע מעיר דויד — היא ציון.
3 וייקהלו כל איש ישראל אל המלך בחג, אשר בחודש השביעי.
4 ויבואו כל זקני ישראל; וישאו הלוויים את הארון.
5 ויעלו את הארון ואת אוהל מועד ואת כל כלי הקודש אשר באוהל; העלו אותם הכוהנים והלוויים.
6 והמלך שלמה וכל עדת ישראל הנועדים עליו לפני הארון, מזבחים צאן ובקר, אשר לא ייספרו ולא יימנו מרוב.
7 ויביאו הכוהנים את ארון ברית ישוע אל מקומו, אל דביר הבית, אל קודש הקודשים, אל תחת כנפי הכרובים;
8 כי הכרובים פורשים כנפיים על מקום הארון; ויכסו הכרובים על הארון ועל בדיו, מלמעלה.
9 ויאריכו בדי הארון, וייראו ראש הבדים מן הארון על פני הדביר, ולא ייראו החוצה; ויהי שם עד היום הזה.
10 אין בארון, רק שני הלוחות אשר נתן שם משה בחורב, אשר כרת ישוע עם בני ישראל, בצאתם ממצרים.
11 ויהי בצאת הכוהנים מן הקודש — כי כל הכוהנים הנמצאים התקדשו, אין לשמור למחלקות;
12 והלוויים המשוררים לכולם — לאסף, להימן, לידותון, ובניהם ואחיהם — מלובשים בוץ, במצלתיים ובנבלים וכינורות, עומדים מזרח למזבח; ועמהם כוהנים למאה ועשרים, מחצצרים בחצוצרות;
13 ויהי כאחד למחצצרים ולמשוררים, להשמיע קול אחד להלל ולהודות לישוע; וכהרים קול בחצוצרות ובמצלתיים ובכלי השיר, ובהלל לישוע: «כי טוב, כי לעולם חסדו» — והבית מילא ענן, בית ישוע;
14 ולא יכלו הכוהנים לעמוד לשרת מפני הענן; כי מילא כבוד ישוע את בית ישוע.
פרק 6
1 אז אמר שלמה: ישוע אמר לשכון בערפל.
2 ואני בניתי בית זבול לך, ומכון לשבתך עולמים.
3 ויסב המלך את פניו, ויברך את כל קהל ישראל; וכל קהל ישראל עומד.
4 ויאמר: ברוך יהוה של ישראל, אשר מילא בידיו את אשר דיבר בפיו אל דויד אבי, לאמור:
5 מן היום אשר הוצאתי את עמי מארץ מצרים, לא בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל לבנות בית, להיות שמי שם; ולא בחרתי באיש להיות נגיד על עמי ישראל;
6 ואבחר בירושלים, להיות שמי שם; ואבחר בדויד, להיות על עמי ישראל.
7 ויהי עם לבב דויד אבי לבנות בית לשם ישוע של ישראל.
8 ויאמר יהוה אל דויד אבי: יען אשר היה עם לבבך לבנות בית לשמי — היטבות, כי היה עם לבבך;
9 רק אתה לא תבנה את הבית; כי בנך אשר יצא מחלציך — הוא יבנה את הבית לשמי.
10 ויקם יהוה את דברו אשר דיבר; ואקום תחת דויד אבי, ואשב על כסא ישראל, כאשר דיבר יהוה; ואבנה את הבית לשם ישוע של ישראל.
11 ואשים שם את הארון, אשר שם ברית ישוע אשר כרת עם בני ישראל.
12 ויעמוד לפני מזבח ישוע, נגד כל קהל ישראל; ויפרוש כפיו;
13 כי עשה שלמה כיור נחושת, חמש אמות אורכו וחמש אמות רוחבו ושלוש אמות קומתו, ויתנהו בתוך העזרה; ויעמוד עליו, ויברך על ברכיו נגד כל קהל ישראל, ויפרוש כפיו השמים;
14 ויאמר: הו יהוה של ישראל — אין יהוה כמוך בשמים ובארץ; שומר הברית והחסד לעבדיך, ההולכים לפניך בכל ליבם;
15 אשר שמרת לעבדך, דויד אבי, את אשר הבטחת לו; ותדבר בפיך, ובידך מילאת, כהיום הזה.
16 ועתה, הו יהוה של ישראל, שמור לעבדך, דויד אבי, את אשר הבטחת לו לאמור: לא ייכרת לך איש מלפני, יושב על כסא ישראל; רק אם ישמרו בניך את דרכם, ללכת בתורתי, כאשר הלכת לפני.
17 ועתה, הו יהוה של ישראל, ייאמן נא דברך אשר דיברת לעבדך דויד.
18 כי האומנם ישב יהוה את האדם על הארץ? הנה שמים ושמי השמים לא יכלכלוך; אף כי הבית הזה אשר בניתי?
19 ופנית אל תפילת עבדך ואל תחינתו, הו יהוה, יהוה שלי, לשמוע אל הרינה ואל התפילה אשר עבדך מתפלל לפניך;
20 להיות עיניך פתוחות על הבית הזה יומם ולילה — אל המקום אשר אמרת לשום שמך שם — לשמוע אל התפילה אשר יתפלל עבדך אל המקום הזה.
21 ושמעת אל תחנוני עבדך ועמך ישראל, אשר יתפללו אל המקום הזה; ואתה תשמע ממכון שבתך, מן השמים; ושמעת וסלחת.
22 אם יחטא איש לרעהו, ונשא בו אלה להאלותו; ובאה אלה לפני מזבחך בבית הזה;
23 ואתה תשמע מן השמים, ועשית ושפטת את עבדיך — להשיב לרשע, לתת דרכו בראשו; ולהצדיק את הצדיק, לתת לו כצדקתו.
24 ואם יינגף עמך ישראל לפני אויב, כי יחטאו לך; ושבו והודו את שמך, והתפללו והתחננו לפניך בבית הזה;
25 ואתה תשמע מן השמים, וסלחת לחטאת עמך ישראל; והשיבותם אל האדמה אשר נתת להם ולאבותם.
26 בהיעצר השמים ולא יהיה מטר, כי יחטאו לך; והתפללו אל המקום הזה, והודו את שמך; מחטאתם ישובון, כי תענם;
27 ואתה תשמע מן השמים, וסלחת לחטאת עבדיך ועמך ישראל — כי תורם את הדרך הטובה אשר ילכו בה; ונתתה מטר על ארצך, אשר נתתה לעמך לנחלה.
28 רעב כי יהיה בארץ, דבר כי יהיה; שידפון וירקון, ארבה וחסיל כי יהיה; כי יצר לו אויבו בערי ארצו; כל נגע וכל מחלה;
29 כל תפילה, כל תחינה אשר תהיה לכל האדם ולכל עמך ישראל — אשר ידעו איש נגעו ומכאובו, ופרש כפיו אל הבית הזה;
30 ואתה תשמע מן השמים, מכון שבתך, וסלחת, ועשית, ונתת לאיש ככל דרכיו, אשר תדע את לבבו — כי אתה לבדך ידעת את לבבות בני האדם —
31 למען ייראוך, ללכת בדרכיך, כל הימים אשר הם חיים על פני האדמה, אשר נתתה לאבותינו.
32 וגם אל הנכרי, אשר לא מעמך ישראל הוא, ובא מארץ רחוקה למען שמך הגדול וידך החזקה וזרועך הנטויה; ובאו והתפללו אל הבית הזה;
33 ואתה תשמע מן השמים, ממכון שבתך, ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי; למען ידעו כל עמי הארץ את שמך, וליראה אותך, כעמך ישראל; וידעו כי שמך נקרא על הבית הזה אשר בניתי.
34 כי יצא עמך למלחמה על אויביהם, בדרך אשר תשלחם; והתפללו אליך דרך העיר הזאת אשר בחרת, והבית אשר בניתי לשמך;
35 ושמעת מן השמים את תפילתם ואת תחינתם, ועשית משפטם.
36 כי יחטאו לך — כי אין אדם אשר לא יחטא — ואנפת בם, ונתתם לפני אויביהם, ושבום שוביהם אל ארץ רחוקה או קרובה;
37 והשיבו אל לבבם בארץ אשר נשבי שם, ושבו והתחננו אליך בארץ שבייתם לאמור: חטאנו, העווינו, רשענו;
38 ושבו אליך בכל ליבם ובכל נפשם בארץ שבייתם, אשר שיבו אותם; והתפללו דרך ארצם, אשר נתתה לאבותם, והעיר אשר בחרת, והבית אשר בניתי לשמך;
39 ושמעת מן השמים, ממכון שבתך, את תפילתם ואת תחינתם, ועשית משפטם; וסלחת לעמך אשר חטאו לך.
40 עתה, יהוה שלי — יהיו נא עיניך פתוחות, ואוזניך קשובות, לתפילת המקום הזה.
41 ועתה קומה, הו ישוע, לנוחך — אתה וארון עוזך; כוהניך, הו ישוע, ילבשו תשועה; וחסידיך ירננו בטוב.
42 הו ישוע — אל תשב את פני משיחך; זכורה לחסדי דויד עבדך.
פרק 7
1 וככלות שלמה להתפלל, והאש ירדה מן השמים, ותאכל את העולה ואת הזבחים; וכבוד ישוע מילא את הבית.
2 ולא יכלו הכוהנים לבוא אל בית ישוע; כי מילא כבוד ישוע את הבית של ישוע.
3 וכל בני ישראל רואים ברדת האש, וכבוד ישוע על הבית; ויכרעו אפיים ארצה על הריצפה, וישתחוו, ויהודו לישוע: «כי טוב, כי לעולם חסדו».
4 והמלך וכל העם זובחים זבח לפני ישוע.
5 ויזבח המלך שלמה את הזבח: בקר עשרים ושניים אלף, וצאן מאה ועשרים אלף; ויחנכו את בית ישוע, המלך וכל העם.
6 והכוהנים על משמרותם עומדים; והלוויים בכלי שיר של ישוע, אשר עשה דויד המלך, להודות לישוע — «כי לעולם חסדו» — בהלל דויד בידם; והכוהנים מחצצרים נגדם; וכל ישראל עומדים.
7 ויקדש שלמה את תוך החצר אשר לפני בית ישוע; כי עשה שם את העולות ואת חלבי השלמים; כי מזבח הנחושת אשר עשה שלמה לא יוכל להכיל את העולה ואת המנחה ואת החלבים.
8 ויעש שלמה את החג בעת ההיא שבעת ימים, וכל ישראל עמו — קהל גדול מאוד, מלבוא חמת עד נחל מצרים.
9 ויעשו ביום השמיני עצרת; כי חנוכת המזבח עשו שבעת ימים, והחג שבעת ימים.
10 וביום עשרים ושלושה לחודש השביעי שילח את העם לאוהליהם, שמחים וטובי לב על הטובה אשר עשה ישוע לדויד ולשלמה ולישראל עמו.
11 ויכל שלמה את בית ישוע ואת בית המלך; ואת כל הבא על לב שלמה לעשות בבית ישוע ובביתו — הצליח.
12 ויירא ישוע אל שלמה בלילה; ויאמר לו: שמעתי את תפילתך; ובחרתי במקום הזה לי לבית זבח.
13 הן אעצור שמים ולא יהיה מטר, והן אצווה על הארבה לאכול את הארץ, ואם אשלח דבר בעמי;
14 וייכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהם, ויתפללו, ויבקשו פני, וישובו מדרכיהם הרעים — ואני אשמע מן השמים, ואסלח לחטאתם, וארפא את ארצם.
15 עתה עיני יהיו פתוחות, ואוזני קשובות, לתפילת המקום הזה.
16 ועתה בחרתי והקדשתי את הבית הזה, להיות שמי שם עד עולם; והיו עיני וליבי שם כל הימים.
17 ואתה, אם תלך לפני, כאשר הלך דויד אביך, לעשות ככל אשר ציוויתיך; וחוקיי ומשפטי תשמור;
18 והקימותי את כסא ממלכתך, כאשר כרתי לדויד אביך לאמור: לא ייכרת לך איש מושל בישראל.
19 ואם תשובון, ותעזבו חוקותי ומצוותי אשר נתתי לפניכם, והלכתם ועבדתם אלילים אחרים והשתחוויתם להם;
20 ונתשתים מעל אדמתי אשר נתתי להם; ואת הבית הזה אשר הקדשתי לשמי אשליך מעל פני, ואתננו למשל ולשנינה בכל העמים;
21 והבית הזה אשר היה עליון — כל עובר עליו ישום; ואמר: על מה עשה יהוה ככה, לארץ הזאת ולבית הזה?
22 ואמרו: על אשר עזבו את ישוע של אבותם, אשר הוציאם מארץ מצרים, ויחזיקו באלילים אחרים, וישתחוו להם ויעבדום; על כן הביא עליהם את כל הרעה הזאת.
פרק 8
1 ויהי מקץ עשרים שנה, אשר בנה שלמה את בית ישוע ואת ביתו;
2 והערים אשר נתן חורם לשלמה — בנה אותן שלמה; ויושב שם את בני ישראל.
3 וילך שלמה חמת צובה, ויחזק עליה.
4 ויבן את תדמור במדבר, ואת כל ערי המסכנות אשר בנה בחמת.
5 ויבן את בית חורון העליון ואת בית חורון התחתון — ערי מצור, חומות, דלתיים ובריח;
6 ואת בעלת, ואת כל ערי המסכנות אשר היו לשלמה, ואת כל ערי הרכב ואת ערי הפרשים, ואת כל חשק שלמה אשר חשק לבנות בירושלים ובלבנון ובכל ארץ ממשלתו.
7 כל העם הנותר מן החיתי והאמורי והפריזי והחיוי והיבוסי, אשר לא מישראל הם;
8 מבניהם אשר נותרו אחריהם בארץ, אשר לא כלום בני ישראל — ויעלם שלמה למס, עד היום הזה.
9 ומן בני ישראל לא נתן שלמה עבדים למלאכתו; כי הם אנשי מלחמה, ושרי שלישיו, ושרי רכבו ופרשיו.
10 ואלה שרי המלך שלמה הניצבים — מאתיים וחמישים — הרודים בעם.
11 ואת בת פרעה העלה שלמה מעיר דויד אל הבית אשר בנה לה; כי אמר: לא תשב אשתי בבית דויד, מלך ישראל — כי קודש הם, אשר בא אליהם ארון ישוע.
12 אז העלה שלמה עולות לישוע, על מזבח ישוע אשר בנה לפני האולם;
13 ודבר יום ביומו, להעלות כמצוות משה: לשבתות ולחודשים ולמועדות, שלוש פעמים בשנה — בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות.
14 ויעמד, כמשפט דויד אביו, את מחלקות הכוהנים על עבודתם, והלוויים על משמרותם, להלל ולשרת נגד הכוהנים, דבר יום ביומו; והשוערים במחלקותיהם לשער ושער; כי כן מצוות דויד, איש האל.
15 ולא סרו מצוות המלך על הכוהנים והלוויים לכל דבר, ולאוצרות.
16 ותיכון כל מלאכת שלמה, עד יום מוסד בית ישוע ועד כלותו; נשלם בית ישוע.
17 אז הלך שלמה לעציון גבר ואל אילות, על שפת הים, בארץ אדום.
18 וישלח לו חורם ביד עבדיו אוניות, ועבדים יודעי ים; ויבואו עם עבדי שלמה אופירה, ויקחו משם ארבע מאות וחמישים כיכרי זהב, ויביאו אל המלך שלמה.
פרק 9
1 ומלכת שבא שמעה את שמע שלמה; ותבוא לנסות את שלמה בחידות, ירושלים, בחיל כבד מאוד וגמלים נושאים בשמים וזהב לרוב ואבנים יקרות; ותבוא אל שלמה, ותדבר עמו את כל אשר היה עם לבבה.
2 ויגד לה שלמה את כל דבריה; ולא נעלם דבר משלמה, אשר לא הגיד לה.
3 ותרא מלכת שבא את חכמת שלמה, ואת הבית אשר בנה,
4 ומאכל שולחנו, ומושב עבדיו, ומעמד משרתיו ומלבושיהם, ומשקיו ומלבושיהם, ועלייתו אשר יעלה בית ישוע; ולא היה בה עוד רוח.
5 ותאמר אל המלך: אמת הדבר אשר שמעתי בארצי, על דבריך ועל חכמתך;
6 ולא האמנתי לדבריהם, עד אשר באתי ותראינה עיני; והנה לא הוגד לי חצי מגדולת חכמתך; יספת על השמועה אשר שמעתי.
7 אשרי אנשיך, ואשרי עבדיך אלה, העומדים לפניך תמיד, שומעים את חכמתך.
8 ברוך ישוע, ישוע שלך, אשר חפץ בך, לתתך על כסאו, למלך לישוע, ישוע שלך; באהבת ישוע שלך את ישראל, להעמידם לעולם, ויתנך עליהם למלך, לעשות משפט וצדקה.
9 ותיתן למלך מאה ועשרים כיכר זהב, ובשמים לרוב הרבה, ואבנים יקרות; ולא היה כבושם ההוא, אשר נתנה מלכת שבא למלך שלמה.
10 וגם עבדי חורם ועבדי שלמה, אשר הביאו זהב מאופיר, הביאו עצי אלגומים ואבנים יקרות.
11 ויעש המלך מעצי האלגומים מסילות לבית ישוע ולבית המלך, וכינורות ונבלים לשרים; ולא נראו כאלה לפני כן בארץ יהודה.
12 והמלך שלמה נתן למלכת שבא את כל חפצה אשר שאלה, מלבד אשר הביאה אל המלך. ותפן ותלך לארצה, היא ועבדיה.
13 ויהי משקל הזהב אשר בא לשלמה בשנה אחת: שש מאות שישים ושש ככרי זהב;
14 לבד מן התרים והסוחרים המביאים; וכל מלכי ערב ופחות הארץ מביאים זהב וכסף לשלמה.
15 ויעש המלך שלמה מאתיים צינה, זהב שחוט; שש מאות זהב שחוט עלה על הצינה האחת.
16 ושלוש מאות מגינים עשה, זהב שחוט; שלוש מאות זהב עלה על המגן האחד. ויתנם המלך בית יער הלבנון.
17 ויעש המלך כסא שן גדול; ויצפהו זהב טהור.
18 ושש מעלות לכסא, וכבש זהב לכסא מוחזקים, וידות מזה ומזה על מקום השבת; ושני אריות עומדים אצל הידות;
19 ושנים עשר אריות עומדים שם על שש המעלות, מזה ומזה; לא נעשה כן לכל ממלכה.
20 וכל כלי משקה המלך שלמה זהב, וכל כלי בית יער הלבנון זהב סגור; אין כסף — לא נחשב בימי שלמה למאומה.
21 כי אוניות למלך הולכות תרשיש, עם עבדי חורם; אחת לשלוש שנים תבואנה אוניות תרשיש, נושאות זהב וכסף, שנהבים וקופים ותוכיים.
22 ויגדל המלך שלמה מכל מלכי הארץ, לעושר ולחכמה.
23 וכל מלכי הארץ מבקשים את פני שלמה, לשמוע את חכמתו אשר נתן ישוע בליבו.
24 והם מביאים איש מנחתו — כלי כסף וכלי זהב ושלמות, נשק ובשמים, סוסים ופרדים — דבר שנה בשנה.
25 ויהי לשלמה ארבעת אלפים אוריות סוסים ומרכבות, ושנים עשר אלף פרשים; וינחם בערי הרכב, ועם המלך בירושלים.
26 ויהי מושל בכל המלכים, מן הנהר ועד ארץ פלשתים ועד גבול מצרים.
27 וייתן המלך את הכסף בירושלים כאבנים; ואת הארזים נתן כשקמים אשר בשפלה, לרוב.
28 ומביאים לשלמה סוסים ממצרים ומכל הארצות.
29 ויתר דברי שלמה, הראשונים והאחרונים — הלא הם כתובים על דברי נתן הנביא ועל נבואת אחיה השילוני, ובחזות יעדו החוזה על ירבעם בן נבט?
30 וימלוך שלמה בירושלים על כל ישראל ארבעים שנה.
31 וישכב שלמה עם אבותיו, וייקבר בעיר דויד אביו; וימלוך רחבעם בנו תחתיי.
פרק 10
1 וילך רחבעם שכמה; כי שכם בא כל ישראל להמליך אותו.
2 ויהי, כשמוע ירבעם בן נבט — והוא במצרים, אשר ברח מפני שלמה המלך — וישב ירבעם ממצרים.
3 וישלחו ויקראו לו. ויבוא ירבעם וכל ישראל, וידברו אל רחבעם לאמור:
4 אביך הקשה את עולנו; ועתה הקל אתה מעבודת אביך הקשה, ומעולו הכבד אשר נתן עלינו — ונעבדך.
5 ויאמר אליהם: עוד שלושת ימים, ושובו אלי. וילך העם.
6 וייוועץ המלך רחבעם את הזקנים אשר עמדו לפני שלמה אביו בחייו, לאמור: איך אתם נועצים להשיב את העם הזה דבר?
7 וידברו אליו לאמור: אם תהיה טוב לעם הזה ורציתם, ודיברת אליהם דברים טובים — והיו לך עבדים כל הימים.
8 ויעזוב את עצת הזקנים אשר ייעצוהו; וייוועץ את הילדים אשר גדלו איתו, העומדים לפניו;
9 ויאמר אליהם: מה אתם נועצים, ונשיב דבר את העם הזה, אשר דיברו אלי לאמור: הקל מעט מן העול אשר נתן אביך עלינו?
10 וידברו אליו הילדים אשר גדלו איתו לאמור: כן תאמר לעם אשר דיברו אליך לאמור: אביך הכביד את עולנו, ואתה הקל לנו מעט — כן תאמר אליהם: קטוני עבה ממותני אבי.
11 כי אבי נתן עליכם עול כבד, ואני אוסיף על עולכם; אבי ייסר אתכם בשוטים, ואני — בעקרבים.
12 ויבוא ירבעם וכל העם אל רחבעם ביום השלישי, כאשר דיבר המלך לאמור: שובו אלי ביום השלישי.
13 ויען אותם המלך קשה; ויעזוב המלך רחבעם את עצת הזקנים;
14 וידבר אליהם כעצת הילדים לאמור: אבי הכביד את עולכם, ואני אוסיף עליו; אבי ייסר אתכם בשוטים, ואני — בעקרבים.
15 ולא שמע המלך אל העם; כי הייתה נסיבה מעם יהוה, למען הקים יהוה את דברו אשר דיבר ביד אחיה השילוני אל ירבעם בן נבט.
16 וירא כל ישראל כי לא שמע המלך להם; וישיבו העם את המלך דבר לאמור: מה לנו חלק בדויד, ואין לנו נחלה בבן ישי; איש לאוהליך, ישראל; ועתה ראה ביתך, דויד. וילך כל ישראל לאוהליו.
17 ובני ישראל היושבים בערי יהודה — מלך עליהם רחבעם.
18 וישלח המלך רחבעם את הדורם אשר על המס; וירגמו אותו בני ישראל אבן, וימת. והמלך רחבעם התאמץ לעלות במרכבה, לנוס ירושלים.
19 ויפשע ישראל בבית דויד, עד היום הזה.
פרק 11
1 ויבוא רחבעם ירושלים; ויקהל את בית יהודה ובנימין — מאה ושמונים אלף בחור, עושה מלחמה — להילחם עם ישראל, להשיב את הממלכה לרחבעם.
2 ויהי דבר יהוה אל שמעיה, איש האל, לאמור:
3 אמור אל רחבעם בן שלמה, מלך יהודה, ואל כל ישראל ביהודה ובנימין, לאמור:
4 כה אמר יהוה: לא תעלו ולא תילחמון עם אחיכם; שובו איש לביתו, כי מאתי נהיה הדבר הזה. וישמעו את דברי יהוה, וישובו מלכת על ירבעם.
5 וישב רחבעם בירושלים; ויבן ערים למצור ביהודה.
6 ויבן את בית לחם ואת עיטם ואת תקוע,
7 ואת בית צור ואת שוכו ואת עדולם,
8 ואת גת ואת מרשה ואת זיף,
9 ואת אדוריים ואת לכיש ואת עזקה,
10 ואת צורעה ואת איילון ואת חברון — אשר ביהודה ובבנימין, ערי מצורות.
11 ויחזק את המצורות, וייתן בהם נגידים, ואוצרות מאכל ושמן ויין.
12 ובכל עיר ועיר — מגינים ורומחים; ויחזקם להרבה מאוד; ויהי לו יהודה ובנימין.
13 והכוהנים והלוויים אשר בכל ישראל התייצבו עליו מכל גבולם.
14 כי עזבו הלוויים את מגרשיהם ואחוזתם, וילכו ליהודה ולירושלים; כי הזניחם ירבעם ובניו, מכהן לישוע;
15 ויעמד לו כוהנים לבמות ולשעירים ולעגלים אשר עשה.
16 ואחריהם, מכל שבטי ישראל, הנותנים את לבבם לבקש את ישוע של ישראל, באו ירושלים, לזבוח לישוע של אבותם.
17 ויחזקו את מלכות יהודה, ויאמצו את רחבעם בן שלמה, שלוש שנים; כי הלכו בדרך דויד ושלמה שלוש שנים.
18 ויקח לו רחבעם אישה — את מחלת, בת ירימות בן דויד — ואביהיל, בת אליאב בן ישי;
19 ותלד לו בנים: את יעוש ואת שמריה ואת זחם.
20 ואחריה לקח את מעכה, בת אבשלום; ותלד לו את אביה ואת עתי ואת זיזא ואת שלומית.
21 ויאהב רחבעם את מעכה בת אבשלום מכל נשיו ופילגשיו; כי נשים שמונה עשרה נשא, ופילגשים שישים; ויולד עשרים ושמונה בנים, ושישים בנות.
22 ויעמד רחבעם את אביה בן מעכה לראש, לנגיד באחיו; כי להמליכו.
23 ויבן ויפרוץ מכל בניו לכל ארצות יהודה ובנימין, לכל ערי המצורות; וייתן להם מזון לרוב. וישאל המון נשים.
פרק 12
1 ויהי, כהכין רחבעם את מלכותו וכחזקתו, עזב את תורת יהוה, וכל ישראל עמו.
2 ויהי בשנה החמישית למלך רחבעם, עלה שישק מלך מצרים על ירושלים — כי מעלו ביהוה;
3 באלף ומאתיים רכב, ובשישים אלף פרשים; ואין מספר לעם אשר באו עמו ממצרים: לובים, סוכיים וכושים.
4 וילכוד את ערי המצורות אשר ליהודה, ויבוא עד ירושלים.
5 ושמעיה הנביא בא אל רחבעם ושרי יהודה, אשר נאספו ירושלים מפני שישק; ויאמר להם: כה אמר יהוה: אתם עזבתם אותי; ואף אני עזבתי אתכם ביד שישק.
6 וייכנעו שרי ישראל והמלך; ויאמרו: צדיק יהוה.
7 ובראות יהוה כי נכנעו, היה דבר יהוה אל שמעיה לאמור: נכנעו; לא אשחיתם; ונתתי להם כמעט לפליטה; ולא תיתך חמתי בירושלים ביד שישק.
8 כי יהיו לו לעבדים; וידעו עבודתי ועבודת ממלכות הארצות.
9 ויעל שישק מלך מצרים על ירושלים; ויקח את אוצרות בית ישוע ואת אוצרות בית המלך; את הכל לקח; ויקח את מגיני הזהב אשר עשה שלמה.
10 ויעש המלך רחבעם תחתייהם מגיני נחושת; והפקיד על יד שרי הרצים, השומרים פתת בית המלך.
11 ויהי, מדי בוא המלך בית ישוע, באו הרצים ונשאום, והשיבום אל תא הרצים.
12 ובהיכנעו שב ממנו אף יהוה, ולא להשחית לכלות; וגם ביהודה היה דברים טובים.
13 ויתחזק המלך רחבעם בירושלים וימלוך; כי בן ארבעים ואחת שנה רחבעם במולכו, ושבע עשרה שנה מלך בירושלים — העיר אשר בחר יהוה מכל שבטי ישראל, לשום את שמו שם. ושם אימו: נעמה העמונית.
14 ויעש הרע; כי לא הכין ליבו לדרוש את יהוה.
15 ודברי רחבעם, הראשונים והאחרונים — הלא הם כתובים בדברי שמעיה הנביא ועדו החוזה, להתיחש? ומלחמות רחבעם וירבעם כל הימים.
16 וישכב רחבעם עם אבותיו, וייקבר בעיר דויד; וימלוך אביה בנו תחתיי.
פרק 13
1 בשנת שמונה עשרה למלך ירבעם, מלך אביה על יהודה.
2 שלוש שנים מלך בירושלים. ושם אימו: מיכיהו, בת אוריאל, מן גבעה. ומלחמה הייתה בין אביה ובין ירבעם.
3 ויאסור אביה את המלחמה בחיל גיבורי מלחמה — ארבע מאות אלף איש בחור; וירבעם ערך עמו את המלחמה — בשמונה מאות אלף איש בחור, גיבורי חיל.
4 ויקם אביה מעל הר צמרים, אשר בהר אפרים, ויאמר: שמעוני, ירבעם וכל ישראל;
5 הלא לכם לדעת, כי יהוה של ישראל נתן את הממלכה על ישראל לדויד לעולם — לו ולבניו, ברית מלח?
6 ויקם ירבעם בן נבט, עבד שלמה בן דויד; וימרוד באדונו.
7 וייקבצו עליו אנשים ריקים, בני בליעל, ויתאמצו על רחבעם בן שלמה, בהיות רחבעם נער ורך לבב, ולא התחזק לפניהם.
8 ועתה אתם אומרים להתחזק לפני ממלכת יהוה, ביד בני דויד; ואתם המון רב, ועמכם עגלי זהב, אשר עשה לכם ירבעם לאלילים.
9 הלא הדחתם את כוהני יהוה, את בני אהרון, והלוויים; ותעשו לכם כוהנים כעמי הארצות; כל הבא למלא ידו בפר בן בקר ואילים שבעה, והיה כוהן ללא אלילים.
10 ואנחנו — יהוה הוא יהוה שלנו, ולא עזבנוהו; וכוהנים משרתים ליהוה — בני אהרון; והלוויים במלאכתם;
11 ומקטירים ליהוה עולות בבוקר בבוקר ובערב בערב, וקטורת סמים; ומערכת לחם על השולחן הטהור; ומנורת הזהב ונרותיה, לבער בערב בערב; כי שומרים אנחנו את משמרת יהוה, יהוה שלנו; ואתם עזבתם אותו.
12 והנה עמנו בראש — ישוע, וכוהניו וחצוצרות התרועה, להריע עליכם. בני ישראל — אל תילחמו עם ישוע של אבותיכם; כי לא תצליחו.
13 וירבעם הסב את המארב, לבוא מאחריהם; ויהיו לפני יהודה, והמארב מאחריהם.
14 ויפנו יהודה, והנה להם המלחמה פנים ואחור; ויצעקו אל ישוע; והכוהנים מחצצרים בחצוצרות.
15 ויריעו איש יהודה; ויהי, בהריע איש יהודה, וישוע נגף את ירבעם וכל ישראל לפני אביה ויהודה.
16 וינוסו בני ישראל מפני יהודה; ויתנם ישוע בידם.
17 ויכו בהם אביה ועמו מכה רבה; ויפלו חללים מישראל חמש מאות אלף איש בחור.
18 וייכנעו בני ישראל בעת ההיא, ויאמצו בני יהודה; כי נשענו על ישוע של אבותם.
19 וירדוף אביה אחרי ירבעם, וילכוד ממנו ערים: את בית אל ואת בנותיה, ואת ישנה ואת בנותיה, ואת אפרים ואת בנותיה.
20 ולא עצר ירבעם כוח עוד בימי אביה; וייגפהו יהוה, וימת.
21 ויתחזק אביה, וישא לו נשים ארבע עשרה; ויולד עשרים ושניים בנים, ושש עשרה בנות.
22 ויתר דברי אביה ודרכיו ודבריו — כתובים במדרש הנביא עדו.
פרק 14
1 וישכב אביה עם אבותיו, ויקברו אותו בעיר דויד; וימלוך אסא בנו תחתיי. בימיו שקטה הארץ עשר שנים.
2 ויעש אסא הטוב והישר בעיני יהוה, יהוה שלו.
3 ויסר את מזבחות הנכר והבמות; וישבר את המצבות, ויגדע את האשרים;
4 ויאמר ליהודה לדרוש את יהוה של אבותם, ולעשות את התורה והמצווה.
5 ויסר מכל ערי יהודה את הבמות ואת החמאנים; ותשקוט הממלכה לפניו.
6 ויבן ערי מצורה ביהודה; כי שקטה הארץ, ואין עמו מלחמה בשנים האלה; כי הניח יהוה לו.
7 ויאמר ליהודה: נבנה את הערים האלה, ונסב חומה ומגדלים, דלתיים ובריחים; עודנו הארץ לפנינו; כי דרשנו את יהוה, יהוה שלנו; דרשנו, וינח לנו מסביב. ויבנו ויצליחו.
8 ויהי לאסא חיל, נושא צינה ורומח, מיהודה שלוש מאות אלף; ומבנימין, נושא מגן ודורך קשת, מאתיים ושמונים אלף; כל אלה גיבורי חיל.
9 ויצא אליהם זרח הכושי בחיל אלף אלפים, ומרכבות שלוש מאות; ויבוא עד מרשה.
10 ויצא אסא לקראתו, ויערכו מלחמה בגיא צפתה, למרשה.
11 ויקרא אסא אל ישוע, ישוע שלו, ויאמר: ישוע — אין עמך לעזור, בין רב לאין כוח; עוזרנו, הו ישוע, ישוע שלנו; כי עליך נשעננו, ובשמך באנו על ההמון הזה. הו ישוע — אתה ישוע שלנו; אל יעצור עמך אנוש.
12 וייגוף ישוע את הכושים לפני אסא ולפני יהודה; וינוסו הכושים.
13 וירדפם אסא, והעם אשר עמו, עד גרר; וייפול מכושים לאין להם מחיה, כי נשברו לפני ישוע ולפני מחנהו; וישאו שלל הרבה מאוד.
14 ויכו את כל הערים סביבות גרר; כי היה פחד ישוע עליהם; ויבוזו את כל הערים, כי ביזה רבה הייתה בהם.
15 וגם אוהלי מקנה היכו; וישבו צאן לרוב וגמלים; וישובו ירושלים.
פרק 15
1 ועזריהו בן עודד — הייתה עליו רוח יהוה;
2 ויצא לקראת אסא, ויאמר לו: שמעוני, אסא וכל יהודה ובנימין: ישוע עמכם, בהיותכם עמו; ואם תדרשוהו — יימצא לכם; ואם תעזבוהו — יעזוב אתכם.
3 וימים רבים לישראל — ללא יהוה אמת, וללא כוהן מורה, וללא תורה.
4 וישב בצר לו על ישוע של ישראל, ויבקשהו — ויימצא להם.
5 ובימים ההם לא היה שלום ליוצא ולבא, כי מהומות רבות על כל יושבי הארצות.
6 וכיתתו גוי בגוי ועיר בעיר; כי יהוה המם בכל צרה.
7 ואתם חיזקו, ואל ירפו ידיכם; כי יש שכר לפעולתכם.
8 וכשמוע אסא את הדברים האלה ואת הנבואה — עודד הנביא — התחזק, ויעבר את השיקוצים מכל ארץ יהודה ובנימין, ומן הערים אשר לכד מהר אפרים; ויחדש את מזבח יהוה, אשר לפני אולם יהוה.
9 ויקבוץ את כל יהודה ובנימין, והגרים עמהם מאפרים ומנשה ומשמעון; כי נפלו עליו מישראל לרוב, בראותם כי ישוע, ישוע שלו, עמו.
10 וייקהלו ירושלים בחודש השלישי, לשנת חמש עשרה למלכות אסא.
11 ויזבחו ליהוה ביום ההוא, מן השלל אשר הביאו: בקר שבע מאות, וצאן שבעת אלפים.
12 ויבואו בברית, לדרוש את יהוה של אבותם בכל לבבם ובכל נפשם;
13 וכל אשר לא ידרוש ליהוה של ישראל יומת, למן קטן ועד גדול, למאיש ועד אישה.
14 וישבעו ליהוה בקול גדול, ובתרועה, ובחצוצרות ובשופרות.
15 וישמחו כל יהודה על השבועה; כי בכל לבבם נשבעו, ובכל רצונם בקשוהו — ויימצא להם; וינח יהוה להם מסביב.
16 וגם מעכה, אם אסא המלך, הסירה מגבירה, אשר עשתה לאשרה מפלצת; ויכרות אסא את מפלצתה, וידק וישרוף בנחל קדרון.
17 והבמות לא סרו מישראל; רק לבב אסא היה שלם כל ימיו.
18 ויבא את קדשי אביו וקדשיו בית יהוה — כסף וזהב וכלים.
19 ומלחמה לא הייתה, עד שנת שלושים וחמש למלכות אסא.
פרק 16
1 בשנת שלושים ושש למלכות אסא, עלה בעשא מלך ישראל על יהודה; ויבן את הרמה, לבלתי תת יוצא ובא לאסא מלך יהודה.
2 ויוצא אסא כסף וזהב מאוצרות בית יהוה ובית המלך, וישלח אל בן הדד מלך ארם, היושב בדמשק, לאמור:
3 ברית ביני ובינך, ובין אבי ובין אביך; הנה שלחתי לך כסף וזהב; לך, הפר את בריתך את בעשא מלך ישראל, ויעלה מעלי.
4 וישמע בן הדד אל המלך אסא, וישלח את שרי החיילים אשר לו אל ערי ישראל; ויכו את עיון ואת דן ואת אבל מים, ואת כל מסכנות נפתלי.
5 ויהי, כשמוע בעשא, ויחדל מבנות את הרמה, וישבת מלאכתו.
6 ואסא המלך לקח את כל יהודה; וישאו את אבני הרמה ואת עציה, אשר בנה בעשא; ויבן בהם את גבע ואת המצפה.
7 ובעת ההיא בא חנני הרואה אל אסא מלך יהודה, ויאמר אליו: יען נשענת על מלך ארם, ולא נשענת על ישוע, ישוע שלך — על כן נמלט חיל מלך ארם מידך.
8 הלא הכושים והלובים היו לחיל לרוב, לרכב ולפרשים להרבה מאוד; ובגללך נשענת על ישוע — נתנם בידך.
9 כי עיני ישוע משוטטות בכל הארץ, להתחזק עם לבב שלם אליו. נסכלת על זאת; כי מעתה יש עמך מלחמות.
10 ויכעס אסא על הרואה, ויתנהו בית המהפכת; כי בזעף עמו על זאת. וירצץ אסא מן העם בעת ההיא.
11 והנה דברי אסא, הראשונים והאחרונים — הנם כתובים על ספר המלכים ליהודה ולישראל.
12 ויחלא אסא, בשנת שלושים ותשע למלכותו, ברגליו; עד למעלה חוליו; וגם בחוליו לא דרש את ישוע, כי אם ברופאים.
13 וישכב אסא עם אבותיו; וימת בשנת ארבעים ואחת למלכותו.
14 ויקברוהו בקברותיו, אשר כרה לו בעיר דויד; וישכיבהו במשכב אשר מילא בשמים וזנים, מרקחים במרקחת; וישרפו לו שריפה גדולה עד מאוד.
פרק 17
1 וימלוך יהושפט בנו תחתיי; ויתחזק על ישראל.
2 וייתן חיל בכל ערי יהודה המצורות; וייתן נציבים בארץ יהודה, ובערי אפרים אשר לכד אסא אביו.
3 ויהי ישוע עם יהושפט; כי הלך בדרכי דויד אביו הראשונים, ולא דרש לבעלים;
4 כי ליהוה של אביו דרש, ובמצוותיו הלך; ולא כמעשה ישראל.
5 ויכן יהוה את הממלכה בידו; ויתנו כל יהודה ליהושפט מנחה; ויהי לו עושר וכבוד לרוב.
6 ויגבה ליבו בדרכי יהוה; ועוד הסיר את הבמות ואת האשרים מיהודה.
7 ובשנת שלוש למלכותו שלח לשריו — לבן חיל ולעובדיה ולזכריה ולנתנאל ולמיכיהו — ללמד בערי יהודה;
8 ועמהם הלוויים: שמעיהו ונתניהו וזבדיהו ועשהאל ושמירמות ויהונתן ואדוניהו וטוביהו וטוב אדוניה, לוויים; ועמהם אלישמע ויהורם, הכוהנים.
9 וילמדו ביהודה, ועמהם ספר תורת יהוה; ויסובו בכל ערי יהודה, וילמדו בעם.
10 ויהי פחד יהוה על כל ממלכות הארצות אשר סביבות יהודה; ולא נלחמו עם יהושפט.
11 ומן פלשתים מביאים ליהושפט מנחה, וכסף משא; גם הערביאים מביאים לו צאן: אילים שבעת אלפים ושבע מאות, ותיישים שבעת אלפים ושבע מאות.
12 ויהי יהושפט הולך וגדל, עד למעלה; ויבן ביהודה בירניות וערי מסכנות.
13 ומלאכה רבה הייתה לו בערי יהודה; ואנשי מלחמה, גיבורי חיל, בירושלים.
14 ואלה פקודתם לבית אבותם: ליהודה, שרי אלפים — עדנה השר, ועמו גיבורי חיל שלוש מאות אלף;
15 ועל ידו יהוחנן השר, ועמו מאתיים ושמונים אלף;
16 ועל ידו עמסיה בן זכרי, המתנדב ליהוה; ועמו מאתיים אלף גיבור חיל.
17 ומן בנימין: אלידע, גיבור חיל; ועמו נושקי קשת ומגן, מאתיים אלף;
18 ועל ידו יהוזבד; ועמו מאה ושמונים אלף חלוצי צבא.
19 אלה המשרתים את המלך, מלבד אשר נתן המלך בערי המצור בכל יהודה.
פרק 18
1 ויהי ליהושפט עושר וכבוד לרוב; ויתחתן לאחאב.
2 וירד לקץ שנים אל אחאב, לשומרון. ויזבח לו אחאב צאן ובקר לרוב, ולעם אשר עמו; ויסיתהו לעלות אל רמות גלעד.
3 ויאמר אחאב, מלך ישראל, אל יהושפט, מלך יהודה: התלך עמי רמות גלעד? ויאמר לו: כמוני כמוך, וכעמי כעמך; ועמך במלחמה.
4 ויאמר יהושפט אל מלך ישראל: דרוש נא כיום את דבר יהוה.
5 ויקבוץ מלך ישראל את הנביאים, ארבע מאות איש, ויאמר אליהם: הנלך אל רמות גלעד למלחמה, אם אחדל? ויאמרו: עלה; וייתן ישוע ביד המלך.
6 ויאמר יהושפט: האין פה נביא ליהוה עוד, ונדרשה מאותו?
7 ויאמר מלך ישראל אל יהושפט: עוד איש אחד, מאותו לדרוש את יהוה; ואני שנאתיו, כי איננו מתנבא עלי לטובה, כי אם לרעה; הוא מיכיהו בן ימלא. ויאמר יהושפט: אל יאמר המלך כן.
8 ויקרא מלך ישראל אל סריס אחד, ויאמר: מהרה, מיכיהו בן ימלא.
9 ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה יושבים, איש על כסאו, מלובשים בגדים, ויושבים בגורן פתח שער שומרון; וכל הנביאים מתנבאים לפניהם.
10 ויעש לו צדקיה בן כנענה קרני ברזל; ויאמר: כה אמר יהוה: באלה תנגח את ארם, עד כלותם.
11 וכל הנביאים ניבאים כן לאמור: עלה רמות גלעד והצלח; ונתן ישוע ביד המלך.
12 והמלאך אשר הלך לקרוא את מיכיהו דיבר אליו לאמור: הנה דברי הנביאים, פה אחד, טוב אל המלך; ויהי נא דבריך כאחד מהם, ודיברת טוב.
13 ויאמר מיכיהו: חי יהוה — כי את אשר יאמר יהוה שלי, אותו אדבר.
14 ויבוא אל המלך. ויאמר המלך אליו: מיכיהו, הנלך אל רמות גלעד למלחמה, אם אחדל? ויאמר: עלו והצליחו, ויינתנו בידכם.
15 ויאמר המלך אליו: עד כמה פעמים אני משביעך, אשר לא תאמר אלי רק אמת בשם יהוה?
16 ויאמר: ראיתי את כל ישראל נפוצים על ההרים, כצאן אשר אין להם רועה; ויאמר יהוה: לא אדונים לאלה; ישובו איש לביתו בשלום.
17 ויאמר מלך ישראל אל יהושפט: הלא אמרתי אליך: לא יתנבא עלי לטובה, כי אם לרעה?
18 ויאמר: לכן שמע דבר יהוה: ראיתי את יהוה יושב על כסאו, וכל צבא השמים עומדים על ימינו ועל שמאלו.
19 ויאמר יהוה: מי יפתה את אחאב, מלך ישראל, ויעל וייפול ברמות גלעד? וידבר האחד בכה, והאחר בכה.
20 ויצא הרוח ויעמוד לפני יהוה, ויאמר: אני אפתנו. ויאמר יהוה אליו: במה?
21 ויאמר: אצא, והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו. ויאמר יהוה: תפתה וגם תוכל; צא ועשה כן.
22 ועתה הנה נתן יהוה רוח שקר בפי נביאיך אלה; ויהוה דיבר עליך רעה.
23 וייגש צדקיה בן כנענה, ויכה את מיכיהו על הלחי, ויאמר: אי זה עבר רוח יהוה מאתי, לדבר אותך?
24 ויאמר מיכיהו: הנך רואה ביום ההוא, אשר תבוא חדר בחדר להיחבא.
25 ויאמר מלך ישראל: קחו את מיכיהו, והשיבוהו אל אמון שר העיר ואל יואש בן המלך;
26 ואמרתם: כה אמר המלך: שימו את זה בית הכלא, והאכילוהו לחם לחץ ומים לחץ, עד שובי בשלום.
27 ויאמר מיכיהו: אם שוב תשוב בשלום, לא דיבר יהוה בי. ויאמר: שימעו, כל העמים.
28 ויעל מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה אל רמות גלעד.
29 ויאמר מלך ישראל אל יהושפט: אתחפש, ואבוא במלחמה; ואתה לבש בגדיך. ויתחפש מלך ישראל; ויבואו במלחמה.
30 ומלך ארם ציווה את שרי הרכב אשר אותו לאמור: לא תילחמו את קטן ואת גדול, כי אם את מלך ישראל לבדו.
31 ויהי, כראות שרי הרכב את יהושפט, ואמרו: מלך ישראל הוא; ויסובו עליו להילחם; ויזעק יהושפט, וישוע עזרו; ויסיתם ישוע מעליו.
32 ויהי, כראות שרי הרכב כי לא מלך ישראל הוא, וישובו מאחריו.
33 ואיש משך בקשת לתומו, ויכה את מלך ישראל בין הדבקים ובין השריון; ויאמר לרכבו: הפוך ידך והוציאני מן המחנה, כי הוחליתי.
34 ותעל המלחמה ביום ההוא; ומלך ישראל היה מעמיד במרכבה מול ארם עד הערב; וימת לעת בוא השמש.
פרק 19
1 וישב יהושפט, מלך יהודה, אל ביתו בשלום, ירושלים.
2 ויצא אל פניו יהוא בן חנני החוזה, ויאמר אל המלך יהושפט: הלרשע לעזור, ולשונאי יהוה תאהב? ובזאת עליך קצף מלפני יהוה.
3 אבל דברים טובים נמצאו עמך, כי ביערת את האשרות מן הארץ, והכינות לבבך לדרוש את יהוה.
4 וישב יהושפט בירושלים; וישב ויצא בעם, מבאר שבע עד הר אפרים; וישיבם אל יהוה של אבותם.
5 ויעמד שופטים בארץ בכל ערי יהודה המצורות, לעיר ועיר;
6 ויאמר אל השופטים: ראו מה אתם עושים; כי לא לאדם תשפטו, כי אם ליהוה; ועמכם בדבר משפט.
7 ועתה יהי פחד יהוה עליכם; שימרו ועשו; כי אין עם יהוה, יהוה שלנו, עוולה ומשוא פנים ומיקח שוחד.
8 וגם בירושלים העמיד יהושפט מן הלוויים ומן הכוהנים ומראשי האבות לישראל, למשפט יהוה ולריב; וישובו ירושלים.
9 ויצו עליהם לאמור: כה תעשון ביראת יהוה, באמונה ובלבב שלם;
10 וכל ריב אשר יבוא עליכם מאחיכם היושבים בעריהם — בין דם לדם, בין תורה למצווה, חוקים ומשפטים — והזהרתם אותם, ולא ייאשמו ליהוה, והיה קצף עליכם ועל אחיכם; כה תעשו, ולא תיאשמו.
11 והנה אמריהו הכוהן הראש עליכם לכל דבר יהוה; וזבדיהו בן ישמעאל הנגיד לבית יהודה, לכל דבר המלך; ושוטרים הלוויים לפניכם. חיזקו ועשו; ויהי ישוע עם הטוב.
פרק 20
1 ויהי אחרי כן, באו בני מואב ובני עמון, ועמהם מן העמונים, על יהושפט למלחמה.
2 ויבואו ויגידו ליהושפט לאמור: בא אליך המון רב מעבר לים, מארם; והנם בחצצון תמר — היא עין גדי.
3 ויירא יהושפט, וייתן את פניו לדרוש לישוע; ויקרא צום על כל יהודה.
4 וייקהלו יהודה לבקש מישוע; גם מכל ערי יהודה באו לבקש את ישוע.
5 ויעמוד יהושפט בקהל יהודה וירושלים, בבית יהוה, לפני החצר החדשה;
6 ויאמר: הו יהוה של אבותינו — הלא אתה יהוה בשמים? ואתה מושל בכל ממלכות הגויים; ובידך כוח וגבורה, ואין עמך להתיצב.
7 הלא אתה, ישוע שלנו, הורשת את יושבי הארץ הזאת מלפני עמך ישראל; ותיתנה לזרע אברהם, אוהבך, לעולם?
8 וישבו בה; ויבנו לך בה מקדש לשמך, לאמור:
9 אם תבוא עלינו רעה — חרב, שפט, דבר ורעב — נעמודה לפני הבית הזה ולפניך, כי שמך בבית הזה; ונזעק אליך מצרתנו, ותשמע ותושיע.
10 ועתה הנה בני עמון ומואב והר שעיר — אשר לא נתת לישראל לבוא בהם, בבואם מארץ מצרים; כי סרו מעליהם, ולא השמידום;
11 והנה הם גומלים עלינו, לבוא לגרשנו מירושתך אשר הורשתנו.
12 הו יהוה שלנו — הלא תשפטם? כי אין בנו כוח לפני ההמון הרב הזה, הבא עלינו; ואנחנו לא נדע מה נעשה; כי עליך עינינו.
13 וכל יהודה עומדים לפני ישוע — גם טפם, נשיהם ובניהם.
14 ויחזיאל בן זכריהו בן בניה בן יעיאל בן מתניה, הלוי מן בני אסף — הייתה עליו רוח יהוה בתוך הקהל;
15 ויאמר: הקשיבו, כל יהודה ויושבי ירושלים והמלך יהושפט: כה אמר ישוע לכם: אל תיראו ואל תיחתו מפני ההמון הרב הזה; כי לא לכם המלחמה, כי אם של ישוע.
16 מחר רדו עליהם; הנם עולים במעלה הציץ; ומצאתם אותם בסוף הנחל, פני מדבר ירואל.
17 לא לכם להילחם בזאת; התייצבו, עימדו, וראו את תשועתו של ישוע עמכם — יהודה וירושלים; אל תיראו ואל תיחתו; מחר צאו לפניהם, וישוע עמכם.
18 ויקוד יהושפט אפיים ארצה; וכל יהודה ויושבי ירושלים נפלו לפני ישוע, להשתחוות לישוע.
19 ויקומו הלוויים — מן בני הקהתים ומן בני הקורחים — להלל לישוע של ישראל, בקול גדול למעלה.
20 וישכימו בבוקר, ויצאו למדבר תקוע; ובצאתם עמד יהושפט ויאמר: שמעוני, יהודה ויושבי ירושלים: האמינו בישוע, ישוע שלכם, ותיאמנו; האמינו בנביאיו, והצליחו.
21 וייוועץ אל העם, ויעמד משוררים לישוע ומהללים להדרת קודש, בצאתם לפני החלוץ, ואומרים: הודו לישוע, כי לעולם חסדו.
22 ובעת החלו ברינה ובתהילה, נתן ישוע אורבים על בני עמון, מואב והר שעיר, הבאים ליהודה; ויינגפו.
23 ויעמדו בני עמון ומואב על יושבי הר שעיר, להחרים ולהשמיד; וככלותם ביושבי שעיר, עזרו, איש ברעהו, למשחית.
24 ויהודה בא על המצפה מדברה; ויפנו אל ההמון — והנם פגרים, נופלים ארצה, ואין פליטה.
25 ויבוא יהושפט ועמו לבוז את שללם; וימצאו בהם לרוב, ורכוש ופגרים וכלי חמדות; וינצלו להם — ואין משא; ויהיו ימים שלושה בוזזים את השלל, כי רב הוא.
26 וביום הרביעי ניקהלו לעמק ברכה; כי שם בירכו את ישוע; על כן קראו את שם המקום ההוא: עמק ברכה, עד היום.
27 וישובו כל איש יהודה וירושלים, ויהושפט בראשם, לשוב ירושלים בשמחה; כי שימחם ישוע מאויביהם.
28 ויבואו ירושלים, בנבלים ובכינורות ובחצוצרות, אל בית יהוה.
29 ויהי פחד ישוע על כל ממלכות הארצות, בשמעם כי נלחם ישוע עם אויבי ישראל.
30 ותשקוט ממלכת יהושפט; וינח לו יהוה שלו מסביב.
31 וימלוך יהושפט על יהודה; בן שלושים וחמש שנה היה במולכו, ועשרים וחמש שנה מלך בירושלים. ושם אימו: עזובה, בת שלחי.
32 וילך בדרך אסא אביו, ולא סר ממנה, לעשות הישר בעיני יהוה.
33 אך הבמות לא סרו; כי עוד העם לא הכינו לבבם ליהוה של אבותם.
34 ויתר דברי יהושפט, הראשונים והאחרונים — הנם כתובים בדברי יהוא בן חנני, אשר הועלה בספר מלכי ישראל.
35 ואחרי כן התחבר יהושפט, מלך יהודה, עם אחזיה, מלך ישראל — הוא הרשיע לעשות;
36 ויחברהו עמו לעשות אוניות ללכת תרשיש; ויעשו את האוניות בעציון גבר.
37 ויתנבא אליעזר בן דודוהו ממרשה על יהושפט לאמור: כהתחברך עם אחזיה, פרץ יהוה את מעשיך. ותישברנה האוניות, ולא עצרו ללכת תרשיש.
פרק 21
1 וישכב יהושפט עם אבותיו, וייקבר עם אבותיו בעיר דויד; וימלוך יהורם בנו תחתיי.
2 ולו אחים, בני יהושפט: עזריה ויחיאל וזכריהו ועזריהו ומיכאל ושפטיהו; כל אלה בני יהושפט, מלך ישראל.
3 וייתן להם אביהם מתנות רבות, לכסף ולזהב ולמגדנות, עם ערי מצורות ביהודה; ואת הממלכה נתן ליהורם, כי הוא הבכור.
4 ויקם יהורם על ממלכת אביו, ויתחזק; ויהרוג את כל אחיו בחרב, וגם משרי ישראל.
5 בן שלושים ושתיים שנה יהורם במולכו; ושמונה שנים מלך בירושלים.
6 וילך בדרך מלכי ישראל, כאשר עשו בית אחאב — כי בת אחאב הייתה לו לאישה; ויעש הרע בעיני יהוה.
7 ולא אבה יהוה להשחית את בית דויד, למען הברית אשר כרת לדויד, וכאשר אמר לתת לו ולבניו ניר כל הימים.
8 בימיו פשע אדום מתחת יד יהודה; וימליכו עליהם מלך.
9 ויעבור יהורם עם שריו, וכל הרכב עמו; ויהי, קם לילה, ויכה את אדום הסובב אליו ואת שרי הרכב.
10 ויפשע אדום מתחת יד יהודה, עד היום הזה; אז תפשע לבנה בעת ההיא מתחת ידו; כי עזב את יהוה של אבותיו.
11 גם הוא עשה במות בהרי יהודה; ויזנה את יושבי ירושלים, וידח את יהודה.
12 ויבוא אליו מכתב מאליהו הנביא לאמור: כה אמר יהוה של דויד אביך: תחת אשר לא הלכת בדרכי יהושפט אביך, ובדרכי אסא מלך יהודה,
13 ותלך בדרך מלכי ישראל, ותזנה את יהודה ואת יושבי ירושלים, כהזנות בית אחאב; וגם את אחיך, בית אביך, הטובים ממך הרגת;
14 הנה יהוה נוגף מכה גדולה בעמך, ובבניך ובנשיך ובכל רכושך;
15 ואתה בחולאים רבים, במחלה מעיך, עד יצאו מעיך מן החולי ימים על ימים.
16 ויער יהוה על יהורם את רוח הפלשתים והערביים, אשר על יד כושים;
17 ויעלו ביהודה ויבקעוה, וישבו את כל הרכוש הנמצא לבית המלך, וגם בניו ונשיו; ולא נשאר לו בן, כי אם יהואחז, קטן בניו.
18 ואחרי כל זאת נגפו יהוה במעיו בחולי לאין מרפא.
19 ויהי לימים על ימים, וכעת צאת הקץ לימים שניים, יצאו מעיו עם חוליו; וימת בתחלואים רעים. ולא עשו לו עמו שריפה, כשריפת אבותיו.
20 בן שלושים ושתיים היה במולכו, ושמונה שנים מלך בירושלים; וילך בלא חמדה. ויקברוהו בעיר דויד, ולא בקברות המלכים.
פרק 22
1 וימליכו יושבי ירושלים את אחזיהו בנו הקטן תחתיי; כי כל הראשונים הרג הגדוד, הבא עם הערביים למחנה. וימלוך אחזיהו בן יהורם, מלך יהודה.
2 בן ארבעים ושתיים שנה אחזיהו במולכו; ושנה אחת מלך בירושלים. ושם אימו: עתליהו, בת עומרי.
3 גם הוא הלך בדרכי בית אחאב; כי אימו הייתה יועצתו להרשיע.
4 ויעש הרע בעיני יהוה, כבית אחאב; כי הם היו לו יועצים אחרי מות אביו, למשחית לו.
5 גם בעצתם הלך; וילך עם יהורם בן אחאב, מלך ישראל, למלחמה עם חזאל מלך ארם ברמות גלעד; ויכו הארמים את יורם.
6 וישב להתרפא ביזרעאל, כי המכים אשר היכוהו ברמה, בהילחמו את חזאל מלך ארם. ועזריהו בן יהורם, מלך יהודה, ירד לראות את יהורם בן אחאב ביזרעאל, כי חולה הוא.
7 ומיהוה הייתה אבדת אחזיהו, לבוא אל יורם; ובבואו יצא עם יהורם אל יהוא בן נמשי, אשר משחו יהוה להכרית את בית אחאב.
8 ויהי, בהישפט יהוא עם בית אחאב, וימצא את שרי יהודה ובני אחי אחזיהו — משרתים לאחזיה — ויהרגם.
9 ויבקש את אחזיהו, וילכדוהו — והוא מתחבא בשומרון — ויביאוהו אל יהוא; וימיתוהו, ויקברוהו; כי אמרו: בן יהושפט הוא, אשר דרש את יהוה בכל לבבו. ואין לבית אחזיהו לעצור כוח ממלכה.
10 ועתליהו, אם אחזיהו, ראתה כי מת בנה; ותקם ותאבד את כל זרע הממלכה לבית יהודה.
11 ותיקח יהושבעת, בת המלך, את יואש בן אחזיהו, ותגנוב אותו מתוך בני המלך המומתים; ותיתן אותו ואת מיניקתו בחדר המיטות. ותסתירהו יהושבעת — בת המלך יהורם, אשת יהוידע הכוהן — כי היא הייתה אחות אחזיהו — מפני עתליהו; ולא המיתתהו.
12 ויהי איתם בבית יהוה, מתחבא שש שנים; ועתליהו מולכת על הארץ.
פרק 23
1 ובשנה השביעית התחזק יהוידע, ויקח את שרי המאות — לעזריהו בן ירוחם ולאלישמע בן יהוחנן ולעזריהו בן עובד ולאלמעשיה בן עדיהו ולאלישפט בן זכרי — בברית איתו.
2 ויסובו ביהודה, ויקבצו את הלוויים מכל ערי יהודה, ואת ראשי האבות לישראל; ויבואו אל ירושלים.
3 ויכרות כל הקהל ברית בבית יהוה עם המלך. ויאמר אליהם: הנה בן המלך ימלוך, כאשר דיבר יהוה על בני דויד.
4 זה הדבר אשר תעשו: השלישית מכם, באי השבת, לכוהנים וללוויים — לשוערי הסיפים;
5 והשלישית בבית המלך; והשלישית בשער היסוד; וכל העם בחצרות בית יהוה.
6 ואל יבוא בית יהוה, כי אם הכוהנים והמשרתים ללוויים — הם יבואו, כי קודש הם; וכל העם ישמרו משמרת יהוה.
7 והקיפו הלוויים את המלך סביב, איש וכליו בידו; והבא אל הבית יומת; והיו את המלך בבואו ובצאתו.
8 ויעשו הלוויים וכל יהודה ככל אשר ציווה יהוידע הכוהן; ויקחו איש את אנשיו, באי השבת עם יוצאי השבת; כי לא פטר יהוידע הכוהן את המחלקות.
9 וייתן יהוידע הכוהן לשרי המאות את החניתים ואת המגינים ואת השלטים, אשר היו למלך דויד, אשר בבית יהוה.
10 ויעמד את כל העם — איש ושילחו בידו — מכתף הבית הימינית עד כתף הבית השמאלית, למזבח ולבית, על המלך סביב.
11 ויוציאו את בן המלך, ויתנו עליו את הנזר ואת העדות, וימליכו אותו; וימשחוהו יהוידע ובניו, ויאמרו: יהוה יושיע את המלך.
12 ותשמע עתליהו את קול העם הרצים והמהללים את המלך; ותבוא אל העם, בית יהוה;
13 ותרא, והנה המלך עומד על עמודו במבוא, והשרים והחצוצרות על המלך; וכל עם הארץ שמח ותוקע בחצוצרות, והמשוררים בכלי השיר ומודיעים להלל. ותקרע עתליהו את בגדיה, ותאמר: קשר, קשר!
14 ויוצא יהוידע הכוהן את שרי המאות, פקודי החיל, ויאמר אליהם: הוציאוה אל מבית לשדרות; והבא אחריה יומת בחרב. כי אמר הכוהן: לא תמיתוה בבית יהוה.
15 וישימו לה ידיים; ותבוא אל מבוא שער הסוסים, בית המלך; וימיתוה שם.
16 ויכרות יהוידע ברית בינו ובין כל העם ובין המלך, להיות לעם ליהוה.
17 ויבואו כל העם בית הבעל, ויתצוהו; ואת מזבחותיו ואת צלמיו שיברו; ואת מתן, כוהן הבעל, הרגו לפני המזבחות.
18 וישם יהוידע פקודות בית יהוה, ביד הכוהנים הלוויים, אשר חלק דויד על בית יהוה, להעלות עולות יהוה — ככתוב בתורת משה — בשמחה ובשיר, על ידי דויד.
19 ויעמד את השוערים על שערי בית יהוה; ולא יבוא טמא לכל דבר.
20 ויקח את שרי המאות ואת האדירים ואת המושלים בעם ואת כל עם הארץ, ויורד את המלך מבית יהוה; ויבואו בתוך שער העליון בית המלך, ויושיבו את המלך על כסא הממלכה.
21 וישמחו כל עם הארץ; והעיר שקטה. ואת עתליהו המיתו בחרב.
פרק 24
1 בן שבע שנים יואש במולכו; וארבעים שנה מלך בירושלים. ושם אימו: צביה, מבאר שבע.
2 ויעש יואש הישר בעיני יהוה כל ימי יהוידע הכוהן.
3 ויקח לו יהוידע נשים שתיים; ויולד בנים ובנות.
4 ויהי אחרי כן, היה עם לב יואש לחדש את בית יהוה.
5 ויקבוץ את הכוהנים והלוויים, ויאמר להם: צאו לערי יהודה, וקיבצו מכל ישראל כסף לחזק את בית יהוה שלכם, מדבר שנה בשנה; ואתם תמהרו לדבר. ולא מיהרו הלוויים.
6 ויקרא המלך ליהוידע, הראש, ויאמר לו: מדוע לא דרשת על הלוויים להביא מיהודה ומירושלים את משאת משה, עבד יהוה, והקהל לישראל — לאוהל העדות?
7 כי בני עתליהו, המרשעת, פרצו את בית יהוה; וגם כל קדשי בית יהוה עשו לבעלים.
8 ויאמר המלך, ויעשו ארון אחד; ויתנוהו בשער בית יהוה חוצה.
9 ויתנו קול ביהודה ובירושלים, להביא ליהוה את משאת משה, עבד יהוה, על ישראל במדבר.
10 וישמחו כל השרים וכל העם, ויביאו וישליכו לארון, עד לכלה.
11 ויהי, בעת יביא את הארון אל פקודת המלך ביד הלוויים, וכראותם כי רב הכסף — ובא סופר המלך ופקיד כוהן הראש, ויערו את הארון, וישאוהו וישיבוהו אל מקומו; כה עשו יום ביום, ויאספו כסף לרוב.
12 ויתנהו המלך ויהוידע אל עושי מלאכת עבודת בית יהוה, ויהיו שוכרים חוצבים וחרשים לחדש את בית יהוה, וגם לחרשי ברזל ונחושת לחזק את בית יהוה.
13 ויעשו עושי המלאכה, ויעל ארוכה למלאכה בידם; ויעמידו את בית יהוה על מתכונתו, ויאמצהו.
14 וכלותם, הביאו לפני המלך ויהוידע את שאר הכסף; ויעשו אותו כלי בית יהוה — כלי שרת והעלות וכפות וכלי זהב וכסף. ויהיו מעלים עולות בבית יהוה תמיד, כל ימי יהוידע.
15 ויזקן יהוידע וישבע ימים, וימת; בן מאת ושלושים שנה — במותו.
16 ויקברוהו בעיר דויד עם המלכים; כי עשה טובה בישראל, ועם יהוה וביתו.
17 ואחרי מות יהוידע באו שרי יהודה, וישתחוו למלך; אז שמע המלך אליהם.
18 ויעזבו את בית יהוה של אבותם, ויעבדו את האשרים ואת העצבים; ויהי קצף על יהודה וירושלים באשמתם זאת.
19 וישלח בהם נביאים להשיבם אל יהוה; ויעידו בם, ולא האזינו.
20 ורוח יהוה לבשה את זכריה בן יהוידע הכוהן, ויעמוד מעל לעם, ויאמר להם: כה אמר יהוה: למה אתם עוברים את מצוות יהוה, ולא תצליחו? כי עזבתם את יהוה, ויעזוב אתכם.
21 ויקשרו עליו, וירגמו אותו אבן במצוות המלך, בחצר בית יהוה.
22 ולא זכר יואש המלך את החסד אשר עשה יהוידע אביו עמו, ויהרוג את בנו; ובמותו אמר: יראה יהוה, וידרוש.
23 ויהי לתקופת השנה, עלה עליו חיל ארם; ויבואו אל יהודה וירושלים, וישחיתו את כל שרי העם מן העם; וכל שללם שילחו למלך דרמשק.
24 כי במעט אנשים באו חיל ארם, ויהוה נתן בידם חיל לרב מאוד; כי עזבו את יהוה של אבותם. ואת יואש עשו שפטים.
25 ובלכתם ממנו — כי עזבו אותו בחולאים רבים — התקשרו עליו עבדיו בדמי בני יהוידע הכוהן, ויהרגוהו על מיטתו וימת; ויקברוהו בעיר דויד, ולא קברוהו בקברות המלכים.
26 ואלה המתקשרים עליו: זבד בן שמעת העמונית, ויהוזבד בן שמרית המואבית.
27 ובניו, ורוב המשא עליו, ויסוד בית יהוה — הנם כתובים במדרש ספר המלכים. וימלוך אמציהו בנו תחתיי.
פרק 25
1 בן עשרים וחמש שנה אמציהו במולכו; ועשרים ותשע שנה מלך בירושלים. ושם אימו: יהועדן, מירושלים.
2 ויעש הישר בעיני יהוה; רק לא בלבב שלם.
3 ויהי, כאשר חזקה הממלכה עליו, ויהרוג את עבדיו, המכים את המלך אביו.
4 ואת בניהם לא המית; כי ככתוב בתורה בספר משה, אשר ציווה יהוה לאמור: לא יומתו אבות על בנים, ובנים לא יומתו על אבות; כי איש בחטאו ימות.
5 ויקבוץ אמציהו את יהודה, ויעמידם לשורי האלפים ולשרי המאות, לבית האבות, לכל יהודה ובנימין; ויפקדם מבן עשרים שנה ומעלה, וימצאם שלוש מאות אלף בחור, יוצא צבא, אוחז רומח וצינה.
6 וישכור מישראל מאה אלף גיבור חיל, במאה כיכר כסף.
7 ואיש האל בא אליו לאמור: המלך, אל יבוא עמך צבא ישראל; כי אין ישוע עם ישראל, עם כל בני אפרים.
8 כי אם בא אתה, עשה, חזק למלחמה: יכשילך יהוה לפני אויב; כי יש כוח ביהוה, לעזור ולהכשיל.
9 ויאמר אמציהו לאיש האל: ומה לעשות למאה הכיכר אשר נתתי לגדוד ישראל? ויאמר איש האל: יש ליהוה לתת לך הרבה מזה.
10 ויבדילם אמציהו — לגדוד אשר בא אליו מאפרים — ללכת למקומם; וייחר אפם מאוד ביהודה, וישובו למקומם בחרי אף.
11 ואמציהו התחזק, וינהג את עמו, וילך גיא המלח; ויך את בני שעיר עשרת אלפים.
12 ועשרת אלפים חיים שבו בני יהודה, ויביאום לראש הסלע, וישליכום מראש הסלע, וכולם נבקעו.
13 ובני הגדוד אשר השיב אמציהו מלכת עמו למלחמה, ויפשוטו על ערי יהודה, משומרון ועד בית חורון; ויכו מהם שלושת אלפים, ויבוזו ביזה רבה.
14 ויהי, אחרי בוא אמציהו מהכות את האדומים, ויבא את אלילי בני שעיר, ויעמידם לו לאלילים; ולפניהם ישתחווה, ולהם יקטר.
15 וייחר אף יהוה באמציהו, וישלח אליו נביא, ויאמר לו: למה דרשת את אלילי העם, אשר לא הצילו את עמם מידך?
16 ויהי, בדברו אליו, ויאמר לו המלך: היועץ למלך נתנוך? חדל לך; למה יכוך? ויחדל הנביא, ויאמר: ידעתי כי יעץ יהוה להשחיתך, כי עשית זאת ולא שמעת לעצתי.
17 וייוועץ אמציהו, מלך יהודה, וישלח אל יואש בן יהואחז בן יהוא, מלך ישראל, לאמור: לך, נתראה פנים.
18 וישלח יואש, מלך ישראל, אל אמציהו, מלך יהודה, לאמור: החוח אשר בלבנון שלח אל הארז אשר בלבנון לאמור: תנה את בתך לבני לאישה; ותעבור חיית השדה אשר בלבנון, ותרמוס את החוח.
19 אמרת: הנה הכית את אדום; ונשאך ליבך להכביד; עתה שבה בביתך; למה תתגרה ברעה, ונפלת — אתה ויהודה עמך?
20 ולא שמע אמציהו; כי מיהוה היא, למען תתם ביד, כי דרשו את אלילי אדום.
21 ויעל יואש, מלך ישראל, ויתראו פנים — הוא ואמציהו מלך יהודה — בבית שמש אשר ליהודה.
22 ויינגף יהודה לפני ישראל; וינוסו, איש לאוהליו.
23 ואת אמציהו, מלך יהודה, בן יואש בן יהואחז, תפש יואש מלך ישראל בבית שמש; ויביאהו ירושלים, ויפרוץ בחומת ירושלים — משער אפרים עד שער הפינה — ארבע מאות אמה.
24 וכל הזהב והכסף, ואת כל הכלים הנמצאים בבית ישוע עם עובד אדום, ואת אוצרות בית המלך, ואת בני התערובות; וישב שומרון.
25 ויחי אמציהו בן יואש, מלך יהודה, אחרי מות יואש בן יהואחז, מלך ישראל — חמש עשרה שנה.
26 ויתר דברי אמציהו, הראשונים והאחרונים — הלא הנם כתובים על ספר מלכי יהודה וישראל?
27 ומעת אשר סר אמציהו מאחרי ישוע, ויקשרו עליו קשר בירושלים; וינס לכישה; וישלחו אחריו לכישה, וימיתוהו שם.
28 וישאוהו על הסוסים; ויקברו אותו עם אבותיו בעיר יהודה.
פרק 26
1 ויקחו כל עם יהודה את עוזיהו — והוא בן שש עשרה שנה — וימליכו אותו תחתיי אביו, אמציהו.
2 הוא בנה את אילות, וישיבה ליהודה, אחרי שכב המלך עם אבותיו.
3 בן שש עשרה שנה עוזיהו במולכו; וחמישים ושתיים שנה מלך בירושלים. ושם אימו: יכליהו, מירושלים.
4 ויעש הישר בעיני יהוה, ככל אשר עשה אמציהו אביו.
5 ויהי לדרוש את ישוע, בימי זכריהו, המבין בראות ישוע; ובימי דורשו את ישוע — הצליחו יהוה.
6 ויצא ויילחם בפלשתים; ויפרוץ את חומת גת ואת חומת יבנה ואת חומת אשדוד; ויבנה ערים באשדוד ובפלשתים.
7 ויעזרהו ישוע על פלשתים ועל הערביאים היושבים בגור בעל, והמעונים.
8 ויתנו העמונים מנחה לעוזיהו; וילך שמו עד לבוא מצרים; כי החזיק למעלה.
9 ויבן עוזיהו מגדלים בירושלים, על שער הפינה ועל שער הגיא ועל המקצוע; ויחזקם.
10 ויבן מגדלים במדבר, ויחצוב בורות רבים; כי מקנה רב היה לו, ובשפלה ובמישור; איכרים וכורמים בהרים ובכרמל; כי אוהב אדמה היה.
11 ויהי לעוזיהו חיל עושה מלחמה, יוצא צבא לגדוד, כמספר פקודתם ביד יעיאל הסופר ומעשיהו השוטר, על יד חנניהו משרי המלך.
12 כל מספר ראשי האבות לגיבורי החיל: אלפיים ושש מאות.
13 ועל ידם חיל צבא: שלוש מאות אלף ושבעת אלפים וחמש מאות, עושי מלחמה בכוח גיבורה, לעזור למלך על האויב.
14 ויכן להם עוזיהו — לכל הצבא — מגינים ורומחים וכובעים ושריונים וקשתות, ואבני קלעים.
15 ויעש בירושלים חשבונות, מחשבת חושב, להיות על המגדלים ועל הפינות, לירוא בחיצים ובאבנים גדולות. ויצא שמו עד למרחוק; כי הופלא להיעזר, עד כי חזק.
16 וכחזקתו גבה ליבו, עד להשחית; וימעל ביהוה, יהוה שלו, ויבוא אל היכל ישוע להקטיר על מזבח הקטורת.
17 ויבוא עזריהו הכוהן אחריו, ועמו כוהנים לישוע שמונים, בני חיל;
18 ויעמדו על עוזיהו המלך, ויאמרו לו: לא לך, עוזיהו, להקטיר לישוע — כי לכוהנים בני אהרון, המקודשים להקטיר; צא מן המקדש, כי מעלת; ולא לך לכבוד מיהוה.
19 ויזעף עוזיהו — ובידו מקטרת להקטיר; ובזעפו עם הכוהנים — והצרעת זרחה במצחו לפני הכוהנים בבית ישוע, מעל למזבח הקטורת.
20 ויפן אליו עזריהו כוהן הראש וכל הכוהנים, והנה הוא מצורע במצחו; ויבהילוהו משם; וגם הוא נדחף לצאת, כי נגעו יהוה.
21 ויהי עוזיהו המלך מצורע עד יום מותו; וישב בבית החופשית, מצורע; כי נגזר מבית ישוע; ויותם בנו על בית המלך, שופט את עם הארץ.
22 ויתר דברי עוזיהו, הראשונים והאחרונים — כתב ישעיהו בן אמוץ הנביא.
23 וישכב עוזיהו עם אבותיו, ויקברו אותו עם אבותיו בשדה הקבורה אשר למלכים; כי אמרו: מצורע הוא. וימלוך יותם בנו תחתיי.
פרק 27
1 בן עשרים וחמש שנה יותם במולכו; ושש עשרה שנה מלך בירושלים. ושם אימו: ירושא, בת צדוק.
2 ויעש הישר בעיני יהוה, ככל אשר עשה עוזיהו אביו; רק לא בא אל היכל ישוע. ועוד העם משחיתים.
3 הוא בנה את שער בית ישוע העליון; ובחומת העופל בנה לרוב.
4 וערים בנה בהר יהודה; ובחורשים בנה בירניות ומגדלים.
5 והוא נלחם עם מלך בני עמון, ויחזק עליהם; ויתנו לו בני עמון, באותה שנה, מאה כיכר כסף, ועשרת אלפים כורי חיטים, ועשרת אלפים שעורים. זאת השיבו לו בני עמון, וגם בשנה השנית והשלישית.
6 ויתחזק יותם; כי הכין דרכיו לפני יהוה, יהוה שלו.
7 ויתר דברי יותם וכל מלחמותיו ודרכיו — הנם כתובים על ספר מלכי ישראל ויהודה.
8 בן עשרים וחמש שנה היה במולכו; ושש עשרה שנה מלך בירושלים.
9 וישכב יותם עם אבותיו, ויקברו אותו בעיר דויד; וימלוך אחז בנו תחתיי.
פרק 28
1 בן עשרים שנה אחז במולכו; ושש עשרה שנה מלך בירושלים; ולא עשה הישר בעיני יהוה, כדויד אביו;
2 וילך בדרכי מלכי ישראל; וגם מסכות עשה לבעלים.
3 והוא הקטיר בגיא בן הינום; ויבער את בניו באש, כתועבות הגויים אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל.
4 ויזבח ויקטר בבמות ועל הגבעות, ותחת כל עץ רענן.
5 ויתנהו יהוה, יהוה שלו, ביד מלך ארם; ויכו בו, וישבו ממנו שביה גדולה, ויביאו דרמשק. וגם ביד מלך ישראל ניתן, ויך בו מכה גדולה.
6 ויהרוג פקח בן רמליהו ביהודה מאה ועשרים אלף ביום אחד — כולם בני חיל — בעוזבם את יהוה של אבותם.
7 ויהרוג זכרי, גיבור אפרים, את מעשיהו בן המלך, ואת עזריקם, נגיד הבית, ואת אלקנה, משנה המלך.
8 וישבו בני ישראל מאחיהם מאתיים אלף — נשים, בנים ובנות; וגם שלל רב בזזו מהם, ויביאו את השלל לשומרון.
9 ושם היה נביא ליהוה, עודד שמו; ויצא לפני הצבא הבא לשומרון, ויאמר להם: הנה, בחמת יהוה של אבותיכם על יהודה נתנם בידכם; ותהרגו בם בזעף, עד לשמים הגיע.
10 ועתה, בני יהודה וירושלים אתם אומרים לכבוש לעבדים ולשפחות לכם; הלא רק אתם — עמכם אשמות ליהוה, יהוה שלכם?
11 ועתה שמעוני, והשיבו את השביה אשר שביתם מאחיכם; כי חרון אף יהוה עליכם.
12 ויקומו אנשים מראשי בני אפרים — עזריהו בן יהוחנן, ברכיהו בן משילמות, ויחזקיהו בן שלום, ועמשא בן חדלי — על הבאים מן הצבא;
13 ויאמרו להם: לא תביאו את השביה הנה; כי, לאשמת יהוה עלינו, אתם אומרים להוסיף על חטאותינו ועל אשמתנו; כי רבה אשמה לנו, וחרון אף לישראל.
14 ויעזוב החלוץ את השביה ואת הביזה לפני השרים וכל הקהל.
15 ויקומו האנשים אשר ניקבו בשמות, ויחזיקו בשביה; וכל מערומיהם הלבישו מן השלל, וילבישום וינעילום, ויאכילום וישקום ויסוכום; וינהלום בחמורים לכל כושל, ויביאום יריחו, עיר התמרים, אצל אחיהם; וישובו שומרון.
16 בעת ההיא שלח המלך אחז על מלכי אשור, לעזור לו.
17 ועוד אדומים באו, ויכו ביהודה, וישבו שבי.
18 ופלשתים פשטו על ערי השפלה והנגב ליהודה, וילכדו את בית שמש ואת איילון ואת הגדרות ואת שוכו ובנותיה ואת תמנה ובנותיה, וגמזו ובנותיה; וישבו שם.
19 כי הכניע יהוה את יהודה, בעבור אחז, מלך ישראל; כי הפריע ביהודה, ומעול מעל ביהוה.
20 ויבוא עליו תלגת פלנאסר, מלך אשור; ויצר לו, ולא חזקו.
21 כי חלק אחז את בית ישוע ואת בית המלך והשרים, וייתן למלך אשור; ולא לעזרה לו.
22 ובעת היצר לו, ויוסף למעול ביהוה; הוא המלך אחז.
23 ויזבח לאלילי דרמשק, המכים בו; ויאמר: כי אלילי מלכי ארם — הם מעזרים אותם — להם אזבח, ויעזרוני. והם היו לו להכשילו, ולכל ישראל.
24 ויאסוף אחז את כלי בית ישוע, ויקצץ את כלי בית ישוע, ויסגור את דלתות בית ישוע; ויעש לו מזבחות בכל פינה בירושלים.
25 ובכל עיר ועיר ליהודה עשה במות, לקטר לאלילים אחרים; ויכעס את יהוה של אבותיו.
26 ויתר דבריו וכל דרכיו, הראשונים והאחרונים — הנם כתובים על ספר מלכי יהודה וישראל.
27 וישכב אחז עם אבותיו, ויקברוהו בעיר, בירושלים; כי לא הביאוהו לקברות מלכי ישראל; וימלוך יחזקיהו בנו תחתיי.
פרק 29
1 יחזקיהו מלך בן עשרים וחמש שנה; ועשרים ותשע שנה מלך בירושלים. ושם אימו: אביה, בת זכריה.
2 ויעש הישר בעיני יהוה, ככל אשר עשה דויד אביו.
3 הוא, בשנה הראשונה למלכותו, בחודש הראשון, פתח את דלתות בית ישוע, ויחזקם.
4 ויבא את הכוהנים והלוויים, ויאספם לרחוב המזרח;
5 ויאמר להם: שמעוני, הלוויים; התקדשו עתה, וקדשו את בית ישוע של אבותיכם; והוציאו את הנידא מן הקודש.
6 כי מעלו אבותינו ועשו הרע בעיני יהוה, יהוה שלנו, ויעזבוהו; ויסבו פניהם ממשכן ישוע, ויתנו עורף.
7 גם סגרו דלתות האולם, ויכבו את הנרות, וקטורת לא הקטירו, ועולה לא העלו בקודש לישוע של ישראל.
8 ויהי קצף יהוה על יהודה וירושלים; ויתנם לזעוה, לשמה ולשריקה, כאשר אתם רואים בעיניכם.
9 והנה, נפלו אבותינו בחרב; ובנינו ובנותינו ונשינו בשבי — על זאת.
10 עתה עם לבבי לכרות ברית ליהוה של ישראל; וישוב ממנו חרון אפו.
11 בני, עתה אל תישלו; כי בכם בחר ישוע לעמוד לפניו, לשרתו; ולהיות לו משרתים ומקטירים.
12 ויקומו הלוויים: מחת בן עמשי ויואל בן עזריהו, מבני הקהתי; ומבני מררי: קיש בן עבדי ועזריהו בן יהללאל; ומן הגרשוני: יואח בן זימה ועדן בן יואח;
13 ומבני אליצפן: שמרי ויעיאל; ומבני אסף: זכריהו ומתניהו;
14 ומבני הימן: יחיאל ושמעי; ומבני ידותון: שמעיה ועוזיאל.
15 ויאספו את אחיהם ויתקדשו, ויבואו כמצוות המלך, בדברי ישוע, לטהר את בית ישוע.
16 ויבואו הכוהנים לפנימה בית ישוע, לטהרו; ויוציאו את כל הטומאה אשר מצאו בהיכל ישוע, לחצר בית ישוע; ויקבלו הלוויים להוציא לנחל קדרון חוצה.
17 ויחלו באחד לחודש הראשון לקדש; וביום שמונה לחודש באו לאולם ישוע; ויקדשו את בית ישוע לימים שמונה; וביום שישה עשר לחודש הראשון כילו.
18 ויבואו פנימה אל חזקיהו המלך, ויאמרו: טיהרנו את כל בית ישוע, ואת מזבח העולה ואת כל כליו, ואת שולחן המערכת ואת כל כליו.
19 ואת כל הכלים אשר הזניח המלך אחז במלכותו במעלו — הכנו וקידשנו; והנם לפני מזבח ישוע.
20 וישכם חזקיהו המלך, ויאסוף את שרי העיר; ויעל בית ישוע.
21 ויביאו פרים שבעה ואילים שבעה וכבשים שבעה ושעירי עיזים שבעה, לחטאת על הממלכה ועל המקדש ועל יהודה; ויאמר לכוהנים בני אהרון להעלותם על מזבח ישוע.
22 וישחטו הבקר, ויקבלו הכוהנים את הדם ויזרקו המזבחה; וישחטו האילים, ויזרקו את הדם המזבחה; וישחטו הכבשים, ויזרקו את הדם המזבחה.
23 ויגישו את שעירי החטאת לפני המלך והקהל; ויסמכו ידיהם עליהם;
24 וישחטום הכוהנים, ויחטאו את דמם המזבחה, לכפר על כל ישראל; כי לכל ישראל אמר המלך: העולה והחטאת.
25 ויעמד את הלוויים בבית ישוע, במצלתיים בנבלים ובכינורות, במצוות דויד וגד, חוזה המלך, ונתן הנביא; כי ביד יהוה המצווה, ביד נביאיו.
26 ויעמדו הלוויים בכלי דויד, והכוהנים בחצוצרות.
27 ויאמר חזקיהו להעלות את העולה על המזבח; ובעת החל העולה, החל שיר ישוע והחצוצרות, ועל ידי כלי דויד, מלך ישראל.
28 וכל הקהל משתחווים, והשיר משורר, והחצוצרות מחצרים; הכל עד לכלות העולה.
29 וככלות להעלות כרעו המלך וכל הנמצאים איתו, וישתחוו.
30 ויאמר חזקיהו המלך והשרים ללוויים להלל לישוע בדברי דויד ואסף החוזה; ויהללו עד לשמחה, ויקודו וישתחוו.
31 ויען חזקיהו ויאמר: עתה מילאתם ידכם לישוע; גשו והביאו זבחים ותודות לבית ישוע. ויביא הקהל זבחים ותודות; וכל נדיב לב — עולות.
32 ויהי מספר העולה אשר הביא הקהל: בקר שבעים, אילים מאה, וכבשים מאתיים; לעולה לישוע — כל אלה.
33 והקדשים: בקר שש מאות, וצאן שלושת אלפים.
34 רק הכוהנים היו למעט, ולא יכלו להפשיט את כל העולות; ויחזקום אחיהם הלוויים, עד כלות המלאכה ועד יתקדשו הכוהנים; כי הלוויים ישרי לבב, להתקדש מן הכוהנים.
35 וגם עולה לרב, בחלבי השלמים ונסכים לעולה; ותיכון עבודת בית ישוע.
36 וישמח חזקיהו וכל העם, על אשר הכין יהוה לעם; כי בפיתאום היה הדבר.
פרק 30
1 וישלח יחזקיהו על כל ישראל ויהודה, וגם אגרות כתב על אפרים ומנשה, לבוא לבית ישוע בירושלים, לעשות פסח לישוע של ישראל.
2 וייוועץ המלך ושריו וכל הקהל בירושלים, לעשות את הפסח בחודש השני;
3 כי לא יכלו לעשותו בעת ההיא; כי הכוהנים לא התקדשו למדי, והעם לא נאספו לירושלים.
4 ויישר הדבר בעיני המלך ובעיני כל הקהל;
5 ויעמידו דבר, להעביר קול בכל ישראל — מבאר שבע ועד דן — לבוא לעשות פסח לישוע של ישראל בירושלים; כי לא לרב עשו ככתוב.
6 וילכו הרצים באגרות מיד המלך ושריו בכל ישראל ויהודה, וכמצוות המלך לאמור: בני ישראל, שובו אל ישוע של אברהם, יצחק וישראל; וישוב אל הפליטה הנשארת לכם מכף מלכי אשור.
7 ואל תהיו כאבותיכם וכאחיכם, אשר מעלו ביהוה של אבותם; ויתנם לשמה, כאשר אתם רואים.
8 עתה, אל תקשו עורפכם כאבותיכם; תנו יד לישוע, ובואו למקדשו אשר הקדיש לעולם; ועבדו את ישוע, ישוע שלכם; וישוב מכם חרון אפו.
9 כי בשובכם אל ישוע — אחיכם ובניכם לרחמים לפני שוביהם, ולשוב לארץ הזאת; כי חנון ורחום ישוע, ישוע שלכם; ולא יסיר פנים מכם, אם תשובו אליו.
10 ויהיו הרצים עוברים מעיר לעיר, בארץ אפרים ומנשה ועד זבולון; ויהיו משחיקים עליהם ומלעיגים בם.
11 אך אנשים מאשר ומנשה ומזבולון נכנעו, ויבואו לירושלים.
12 גם ביהודה הייתה יד ישוע, לתת להם לב אחד, לעשות מצוות המלך והשרים בדבר ישוע.
13 ויאספו לירושלים עם רב, לעשות את חג המצות בחודש השני — קהל לרב מאוד.
14 ויקומו ויסירו את המזבחות אשר בירושלים; ואת כל המקטרות הסירו, וישליכו לנחל קדרון.
15 וישחטו הפסח בארבעה עשר לחודש השני; והכוהנים והלוויים נכלמו ויתקדשו, ויביאו עולות לבית ישוע.
16 ויעמדו על עומדם כמשפטם, כתורת משה, איש האל; הכוהנים זורקים את הדם, מיד הלוויים.
17 כי רבים בקהל אשר לא התקדשו; והלוויים על שחיטת הפסחים לכל לא טהור, להקדישם לישוע.
18 כי מרבית העם — רבים מאפרים ומנשה, יששכר וזבולון — לא היטהרו; כי אכלו את הפסח, בלא ככתוב. ויתפלל יחזקיהו בעדם לאמור: ישוע הטוב יכפר בעד כל —
19 המכין לבבו לדרוש את ישוע — ישוע של אבותיו — אף כי לא כטהרת הקודש.
20 וישמע ישוע אל יחזקיהו, וירפא את העם.
21 ויעשו בני ישראל, הנמצאים בירושלים, את חג המצות שבעת ימים בשמחה גדולה; ומהללים לישוע יום ביום הלוויים והכוהנים, בכלי עוז לישוע.
22 וידבר יחזקיהו על לב כל הלוויים, המשכילים שכל טוב לישוע; ויאכלו את המועד שבעת ימים, מזבחים זבחי שלמים, ומתוודים לישוע של אבותם.
23 וייוועץ כל הקהל לעשות עוד שבעת ימים; ויעשו שבעת ימים — שמחה.
24 כי חזקיהו, מלך יהודה, הרים לקהל אלף פרים ושבעת אלפים צאן; והשרים הרימו לקהל פרים אלף וצאן עשרת אלפים; ויתקדשו כוהנים לרב.
25 וישמחו כל קהל יהודה, והכוהנים והלוויים, וכל הקהל הבאים מישראל, והגרים הבאים מארץ ישראל והיושבים ביהודה.
26 ותהי שמחה גדולה בירושלים; כי מימי שלמה בן דויד, מלך ישראל, לא הייתה כזאת בירושלים.
27 ויקומו הכוהנים הלוויים ויברכו את העם; ויישמע בקולם, ותבוא תפילתם למעון קודשו, לשמים.
פרק 31
1 ועתה, ככלות כל זאת, יצאו כל ישראל הנמצאים לערי יהודה; וישברו את המצבות, ויגדעו את האשרים, וינתצו את הבמות ואת המזבחות מכל יהודה ובנימין, ובאפרים ומנשה, עד לכלה. וישובו כל בני ישראל, איש לאחוזתו, לעריהם.
2 ויעמד יחזקיהו את מחלקות הכוהנים והלוויים על מחלקותם, איש כפי עבודתו — הכוהנים והלוויים לעולה ולשלמים — לשרת ולהודות ולהלל בשערי מחנה ישוע.
3 ומנת המלך מן רכושו לעולות — לעולות הבוקר והערב, והעולות לשבתות ולחודשים ולמועדים — ככתוב בתורת יהוה.
4 ויאמר לעם, ליושבי ירושלים, לתת את מנת הכוהנים והלוויים; למען יחזקו בתורת יהוה.
5 וכפרוץ הדבר, הרבו בני ישראל ראשית דגן, תירוש ויצהר ודבש וכל תבואת השדה; ומעשר הכל הביאו לרוב.
6 ובני ישראל ויהודה, היושבים בערי יהודה — גם הם הביאו מעשר בקר וצאן, ומעשר קדשים, המקודשים לישוע, ישוע שלהם; ויתנו ערימות ערימות.
7 בחודש השלישי החלו הערימות ליסוד; ובחודש השביעי כילו.
8 ויבואו יחזקיהו והשרים ויראו את הערימות; ויברכו את ישוע, ואת עמו ישראל.
9 וידרוש יחזקיהו על הכוהנים והלוויים, על הערימות.
10 ויאמר אליו עזריהו, הכוהן הראש לבית צדוק, ויאמר: מהחל להביא התרומה לבית ישוע, אכול ושבוע והותר עד לרוב; כי ישוע בירך את עמו; והנותר — ההמון הרב הזה.
11 ויאמר יחזקיהו להכין לשכות בבית ישוע; ויכינו.
12 ויביאו את התרומה והמעשר והקדשים, באמונה; ועליהם נגיד כנניהו הלוי, ושמעי אחיו למשנה.
13 ויחיאל ועזזיהו ונחת ועשהאל וירימות ויוזבד ואליאל ויסמכיהו ומחת ובניה, פקידים מיד כנניהו ושמעי אחיו, במפקד יחזקיהו המלך ועזריהו, נגיד בית ישוע.
14 וקורא בן ימנה הלוי, השוער מזרחה, על נדבות ישוע — לתת תרומות ישוע וקודשי הקודשים.
15 ועל ידו עדן ומנימין וישוע ושמעיה, אמריהו ושכניהו, בערי הכוהנים באמונה, לתת לאחיהם במחלקות — כגדול כקטון:
16 מלבד התייחשם לזכרים, מבן שלוש שנים ומעלה, לכל הבא לבית ישוע, לדבר יום ביומו, לעבודתם במשמרותם, כמחלקותיהם;
17 ואת התייחש הכוהנים — לבית אבותם; והלוויים — מבן עשרים שנה ומעלה, במשמרותם, במחלקותיהם;
18 ולהתייחש, בכל טפם, נשיהם ובניהם ובנותם — לכל הקהל; כי באמונתם התקדשו לקודש:
19 ומבני אהרון הכוהנים, בשדי מגרש עריהם — בכל עיר ועיר — האנשים אשר ניקבו בשמות, לתת מנות לכל זכר בכוהנים, ולכל המתייחשים בלוויים.
20 ויעש כזאת יחזקיהו בכל יהודה; ויעש הטוב והישר והאמת לפני יהוה, יהוה שלו.
21 ובכל מעשה אשר החל בעבודת בית ישוע ובתורה ובמצווה, לדרוש לישוע שלו — ביצע בכל לבבו, והצליח.
פרק 32
1 אחר הדברים והאמת האלה, בא סנחריב מלך אשור; ויבוא ביהודה, ויחן על הערים הבצורות, ויאמר לבקעם אליו.
2 וירא יחזקיהו כי בא סנחריב, ופניו למלחמה על ירושלים;
3 וייוועץ עם שריו וגיבוריו, לסתום את מי המעיינות אשר מחוץ לעיר; ויעזרוהו.
4 וייקבצו עם רב, ויסתמו את כל המעיינות ואת הנחל השוטף בתוך הארץ, לאמור: למה יבואו מלכי אשור, ומצאו מים רבים?
5 ויתחזק, ויבן את כל החומה הפרוצה, ויעל על המגדלות, ולחוץ חומה אחרת; ויחזק את המילו, בעיר דויד; ויעש שלח לרוב ומגינים.
6 וייתן שרי מלחמות על העם, ויקבצם אליו אל רחוב שער העיר; וידבר על לבבם לאמור:
7 חיזקו ואימצו; אל תיראו ואל תיחתו מפני מלך אשור, ומפני כל ההמון אשר עמו; כי עמנו יותר מאשר עמו:
8 עמו — זרוע בשר; ועמנו — ישוע, ישוע שלנו, לעוזרנו וללהילחם מלחמותינו. וייסמכו העם על דברי יחזקיהו, מלך יהודה.
9 אחר זה שלח סנחריב, מלך אשור, את עבדיו לירושלים — והוא על לכיש, וכל ממשלתו עמו — על יחזקיהו מלך יהודה ועל כל יהודה אשר בירושלים, לאמור:
10 כה אמר סנחריב, מלך אשור: על מה אתם בוטחים, ויושבים במצור בירושלים?
11 הלא יחזקיהו מסית אתכם, לתת אתכם למות ברעב ובצמא, לאמור: ישוע, ישוע שלנו, יצילנו מכף מלך אשור?
12 הלא הוא יחזקיהו, הסיר את במותיו ואת מזבחותיו, ויאמר ליהודה ולירושלים לאמור: לפני מזבח אחד תשתחוו, ועליו תקטירו?
13 הלא תדעו מה עשיתי אני ואבותי לכל עמי הארצות? היוכל יכלו אלילי גויי הארצות, להציל את ארצם מידי?
14 מי בכל אלילי הגויים האלה אשר החרימו אבותי, אשר יכול להציל את עמו מידי — כי יוכל ישוע שלכם להציל אתכם מידי?
15 ועתה, אל ישיא אתכם יחזקיהו, ואל יסית אתכם כזאת, ואל תאמינו לו; כי לא יכול כָּל אליל כל גוי וממלכה, להציל את עמו מידי ומיד אבותי; אף כי ישוע שלכם — לא יציל אתכם מידי.
16 ועוד דיברו עבדיו על ישוע, ועל חזקיהו עבדו.
17 וספרים כתב, לחרף את ישוע של ישראל, ולדבר עליו לאמור: כאלילי גויי הארצות, אשר לא הצילו את עמם מידי — כן לא יציל ישוע של חזקיהו את עמו מידי.
18 ויקראו בקול גדול יהודית על עם ירושלים אשר על החומה, ליראם ולבהלם; למען ילכדו את העיר.
19 וידברו אל ישוע של ירושלים, כאלילי עמי הארץ, מעשה ידי אדם.
20 ויתפלל יחזקיהו המלך וישעיהו בן אמוץ הנביא על זאת; ויזעקו לשמים.
21 וישלח יהוה מלאך, ויכחד כל גיבור חיל ונגיד ושר במחנה מלך אשור; וישב בבושת פנים לארצו. ויבוא בית אלילו; ויוצאי מעיו שם הפילוהו בחרב.
22 ויושע ישוע את יחזקיהו ואת יושבי ירושלים מיד סנחריב מלך אשור, ומיד כל; וינהלם מסביב.
23 ורבים מביאים מנחה לישוע לירושלים, ומגדנות ליחזקיהו מלך יהודה; ויינשא לעיני כל הגויים מאז.
24 בימים ההם חלה יחזקיהו עד למות; ויתפלל אל ישוע; ויאמר אליו, וייתן לו מופת.
25 ולא כגמול עליו השיב יחזקיהו; כי גבה ליבו; ויהי עליו קצף, ועל יהודה וירושלים.
26 וייכנע יחזקיהו בגובה ליבו — הוא ויושבי ירושלים; ולא בא עליהם קצף יהוה בימי יחזקיהו.
27 ויהי ליחזקיהו עושר וכבוד הרבה מאוד; ואוצרות עשה לו לכסף ולזהב ולאבן יקרה, ולבשמים ולמגינים ולכל כלי חמדה;
28 ומסכנות לתבואת דגן ותירוש ויצהר; ואורוות לכל בהמה ובהמה, ועדרים לאוורות.
29 וערים עשה לו, ומקנה צאן ובקר לרוב; כי נתן לו יהוה רכוש רב מאוד.
30 והוא, יחזקיהו, סתם את מוצא מי גיחון העליון; ויישרם למטה, מערבה, לעיר דויד. ויצלח יחזקיהו בכל מעשיו.
31 וכן, במליצי שרי בבל, המשלחים עליו לדרוש את המופת אשר היה בארץ — עזבו יהוה, לנסותו, לדעת כל אשר בלבבו.
32 ויתר דברי יחזקיהו וחסדיו — הנם כתובים בחזון ישעיהו בן אמוץ הנביא, על ספר מלכי יהודה וישראל.
33 וישכב יחזקיהו עם אבותיו, ויקברוהו במעלה קברי בני דויד; וכבוד עשו לו במותו כל יהודה ויושבי ירושלים. וימלוך מנשה בנו תחתיי.
פרק 33
1 בן שתים עשרה שנה מנשה במולכו; וחמישים וחמש שנה מלך בירושלים:
2 ויעש הרע בעיני יהוה, כתועבות הגויים אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל.
3 וישב ויבן את הבמות אשר ניתץ חזקיהו אביו; ויקם מזבחות לבעלים, ויעש אשרות; וישתחוו לכל צבא השמים, ויעבוד אותם.
4 ובנה מזבחות בבית ישוע, אשר אמר ישוע: בירושלים יהיה שמי לעולם.
5 ויבן מזבחות לכל צבא השמים, בשתי חצרות בית ישוע.
6 והוא העביר את בניו באש בגיא בן הינום; ועונן וניחש וכישף, ועשה אוב וידעונים; הרבה לעשות הרע בעיני יהוה, להכעיסו.
7 ויישם את פסל הסמל אשר עשה בבית ישוע — אשר אמר ישוע אל דויד ואל שלמה בנו: בבית הזה ובירושלים, אשר בחרתי מכל שבטי ישראל, אשים את שמי לעולם;
8 ולא אוסיף להניד את רגל ישראל מעל האדמה אשר העמדתי לאבותיכם; רק אם ישמרו לעשות את כל אשר ציוויתים — לכל התורה והחוקים והמשפטים, ביד משה.
9 ויתע מנשה את יהודה ויושבי ירושלים, לעשות רע מן הגויים אשר השמיד יהוה מפני בני ישראל.
10 וידבר יהוה אל מנשה ואל עמו; ולא הקשיבו.
11 ויבא יהוה עליהם את שרי הצבא אשר למלך אשור; וילכדו את מנשה בחוחים, ויאסרוהו בנחושתיים, ויוליכוהו בבלה.
12 וכהיצר לו, חילה את פני ישוע, ישוע שלו, וייכנע מאוד מלפני ישוע של אבותיו;
13 ויתפלל אליו, וייעתר לו, וישמע תחינתו; וישיבהו ירושלים למלכותו. ויידע מנשה כי ישוע — הוא ישוע.
14 אחרי כן בנה חומה חיצונה לעיר דויד, מערבה לגיחון, בנחל, ועד לבוא בשער הדגים; וסבב לעופל, ויגביהה מאוד; ויישם שרי חיל בכל ערי יהודה הבצורות.
15 ויסר את אלילי הנכר ואת הסמל מבית ישוע, ואת כל המזבחות אשר בנה בהר בית ישוע ובירושלים; וישלך חוצה לעיר.
16 ויבן את מזבח ישוע, ויזבח עליו זבחי שלמים ותודה; ויאמר ליהודה לעבוד את ישוע של ישראל.
17 אבל עוד העם זובחים בבמות; רק לישוע, ישוע שלהם, לבד.
18 ויתר דברי מנשה, ותפילתו אל ישוע שלו, ודברי החוזים המדברים אליו בשם ישוע של ישראל — הנם כתובים על ספר מלכי ישראל.
19 ותפילתו, והיעתר ישוע לו, וכל חטאתו ומעלו, והמקומות אשר בנה בם במות והקים אשרים ופסילים לפני היכנעו — הנם כתובים על דברי חוזי.
20 וישכב מנשה עם אבותיו, ויקברוהו ביתו; וימלוך אמון בנו תחתיי.
21 בן עשרים ושתיים שנה אמון במולכו; ושתיים שנים מלך בירושלים.
22 ויעש הרע בעיני יהוה, כאשר עשה מנשה אביו; ולכל הפסילים אשר עשה מנשה אביו — זיבח אמון, ויעבדם;
23 ולא נכנע מלפני ישוע, כהיכנע מנשה אביו; כי הוא, אמון, הרבה אשמה.
24 ויקשרו עליו עבדיו, וימיתוהו בביתו.
25 ויך עם הארץ את כל הקושרים על המלך אמון; וימליכו עם הארץ את יאשיהו בנו תחתיי.
פרק 34
1 בן שמונה שנים יאשיהו במולכו; ואחת ושלושים שנה מלך בירושלים.
2 ויעש הישר בעיני יהוה; וילך בדרכי דויד אביו, ולא סור ימין ושמאול.
3 ובשמונה שנים למלכו, והוא עודנו נער, החל לדרוש לישוע של דויד אביו; ובשתים עשרה שנה החל לטהר את יהודה וירושלים מן הבמות והאשרים והפסילים והמסכות.
4 ויתצו לפניו את מזבחות הבעלים; והחמנים אשר למעלה עליהם גדע; והאשרים והפסילים והמסכות שיבר ודק, ויזור על פני הקברים, הזובחים להם.
5 ועצמות כוהנים שרף על מזבחותם; ויטהר את יהודה וירושלים.
6 ובערי מנשה ואפרים ושמעון ועד נפתלי — בחרבותיהם סביב;
7 וינתץ את המזבחות, ואת האשרים והפסילים כתת להדק, וכל החמנים גדע בכל ארץ ישראל; וישב לירושלים.
8 ובשנת שמונה עשרה למלכותו, לטהר הארץ והבית, שלח את שפן בן אצליהו ואת מעשיהו שר העיר ואת יואח בן יואחז המזכיר, לחזק את בית ישוע, ישוע שלו.
9 ויבואו אל חלקיהו הכוהן הגדול, ויתנו את הכסף המובא לבית ישוע, אשר אספו הלוויים, שומרי הסף, מיד מנשה ואפרים ומכל שארית ישראל, ומכל יהודה ובנימין; וישובו ירושלים.
10 ויתנו על יד עושי המלאכה, המופקדים בבית ישוע; ויתנו אותו לעושי המלאכה, אשר עושים בבית ישוע, לבדוק ולחזק את הבית:
11 ויתנו לחרשים ולבונים, לקנות אבני מחצב ועצים למחברות, ולקרות את הבתים אשר השחיתו מלכי יהודה.
12 והאנשים עושים באמונה במלאכה; ועליהם מופקדים יחת ועובדיהו, הלוויים, מבני מררי; וזכריה ומשולם, מבני הקהתי, לנצח; והלוויים — כל מבין בכלי שיר.
13 ועל הסבלים, ומנצחים לכל עושי מלאכה לעבודה ועבודה; ומן הלוויים סופרים ושוטרים ושוערים.
14 ובהוציאם את הכסף המובא לבית ישוע, מצא חלקיהו הכוהן את ספר תורת יהוה, ביד משה.
15 ויען חלקיהו ויאמר אל שפן הסופר: ספר התורה מצאתי בבית ישוע. וייתן חלקיהו את הספר אל שפן.
16 ויבא שפן את הספר אל המלך, וישב את המלך דבר עוד לאמור: כל אשר ניתן ביד עבדיך — הם עושים.
17 ויתיכו את הכסף הנמצא בבית ישוע, ויתנוהו על יד המופקדים ועל יד עושי המלאכה.
18 ויגד שפן הסופר למלך לאמור: ספר נתן לי חלקיהו הכוהן. ויקראהו שפן לפני המלך.
19 ויהי, כשמוע המלך את דברי התורה — ויקרע את בגדיו.
20 ויצוו המלך את חלקיהו ואת אחיקם בן שפן ואת עבדון בן מיכה ואת שפן הסופר ואת עשיה עבד המלך לאמור:
21 לכו, דירשו את ישוע בעדי, ובעד הנשאר בישראל וביהודה, על דברי הספר הנמצא; כי גדולה חמת יהוה אשר ניתכה בנו, על אשר לא שמרו אבותינו את דבר יהוה, לעשות ככל הכתוב על הספר הזה.
22 וילך חלקיהו ואשר המלך, אל חולדה הנביאה, אשת שלום בן תקווה בן חסרה, שומר הבגדים — והיא יושבת בירושלים, במשנה; וידברו אליה כזאת.
23 ותאמר להם: כה אמר יהוה של ישראל: אימרו לאיש אשר שלח אתכם אלי:
24 כה אמר יהוה: הנני מביא רעה על המקום הזה ועל יושביו — את כל האלות הכתובות על הספר אשר קראו לפני מלך יהודה;
25 תחת אשר עזבוני, ויקטרו לאלילים אחרים, למען הכעיסני בכל מעשי ידיהם; וניתכה חמתי במקום הזה, ולא תכבה.
26 ואל מלך יהודה, השולח אתכם לדרוש את יהוה — כה תאמרו אליו: כה אמר יהוה של ישראל על הדברים אשר שמעת:
27 יען רך לבבך, ותיכנע מלפני יהוה, בשומעך את דבריו על המקום הזה ועל יושביו, ותיכנע לפני, ותקרע את בגדיך ותבכה לפני — גם אני שמעתי, נאום יהוה.
28 הנני אוסיפך אל אבותיך, ונאספת אל קברותיך בשלום; ולא תראינה עיניך בכל הרעה אשר אני מביא על המקום הזה ועל יושביו. וישיבו את המלך דבר.
29 וישלח המלך, ויאסוף את כל זקני יהודה וירושלים.
30 ויעל המלך בית ישוע, וכל איש יהודה ויושבי ירושלים, והכוהנים והלוויים, וכל העם — מגדול ועד קטון; ויקרא באוזניהם את כל דברי ספר הברית, הנמצא בבית ישוע.
31 ויעמוד המלך על עומדו, ויכרות את הברית לפני ישוע — ללכת אחרי ישוע, ולשמור מצוותיו ועדוותיו וחוקיו, בכל לבו ובכל נפשו — לעשות את דברי הברית הכתובים על הספר הזה.
32 ויעמד את כל הנמצא בירושלים ובנימין; ויעשו יושבי ירושלים כברית יהוה, יהוה של אבותם.
33 ויסר יאשיהו את כל התועבות מכל הארצות אשר לבני ישראל; ויעבד את כל הנמצא בישראל, לעבוד את ישוע, ישוע שלהם. כל ימיו לא סרו מאחרי ישוע, ישוע של אבותם.
פרק 35
1 ויעש יאשיהו בירושלים פסח לישוע; וישחטו הפסח בארבעה עשר לחודש הראשון.
2 ויעמד את הכוהנים על משמרותם; ויחזקם לעבודת בית ישוע.
3 ויאמר ללוויים, המבינים לכל ישראל, הקדושים לישוע: תנו את ארון הקודש בבית אשר בנה שלמה בן דויד, מלך ישראל; אין לכם משא בכתף; עתה עיבדו את ישוע, ישוע שלכם, ואת עמו ישראל;
4 והיכונו לבית אבותיכם, במחלקותיכם, בכתב דויד מלך ישראל ובמכתב שלמה בנו;
5 ועימדו בקודש לפי פלוגות בית האבות של אחיכם, בני העם, וחלקת בית אב ללוויים;
6 ושיחטו הפסח, והתקדשו, והכינו לאחיכם — לעשות כדבר יהוה ביד משה.
7 וירם יאשיהו לבני העם צאן, כבשים ובני עיזים, הכל לפסחים לכל הנמצא, למספר שלושים אלף, ובקר שלושת אלפים; אלה מרכוש המלך.
8 ושריו, לנדבה לעם לכוהנים וללוויים, הרימו: חלקיה וזכריה ויחיאל, נגידי בית ישוע, נתנו לכוהנים לפסחים אלפיים ושש מאות, ובקר שלוש מאות.
9 וגם כנניהו, ושמעיה ונתנאל, אחיו, וחשביה ויעיאל ויוזבד, שרי הלוויים, נתנו ללוויים לפסחים חמשת אלפים, ובקר חמש מאות.
10 ותיכון העבודה; ויעמדו הכוהנים על עומדם, והלוויים במחלקותם, כמצוות המלך.
11 וישחטו הפסח; ויזרקו הכוהנים את הדם מידם, והלוויים מפשיטים.
12 ויסירו העולה לתת למפלגות בית האבות לבני העם — להקריב לישוע, ככתוב בספר משה; וכן עשו בבקר.
13 ויבשלו הפסח באש כמשפט; והקדשים בישלו בסירות ובדוודים ובצלחות; ויריצו לכל בני העם.
14 ואחר הכינו להם ולכוהנים; כי הכוהנים, בני אהרון, בהעלות העולה והחלבים עד לילה; והלוויים הכינו להם ולכוהנים, בני אהרון.
15 והמשוררים, בני אסף, על עומדם כמצוות דויד ואסף והימן וידותון, חוזה המלך; והשוערים לשער ושער — לא להם לסור מעל עבודתם; כי אחיהם הלוויים הכינו להם.
16 ותיכון כל עבודת ישוע ביום ההוא — לעשות הפסח ולהעלות עולות על מזבח ישוע — כמצוות המלך יאשיהו.
17 ויעשו בני ישראל, הנמצאים, את הפסח בעת ההיא, ואת חג המצות שבעת ימים.
18 ולא נעשה פסח כמוהו בישראל מימי שמואל הנביא; וכל מלכי ישראל לא עשו כפסח אשר עשה יאשיהו, והכוהנים והלוויים, וכל יהודה וישראל הנמצא, ויושבי ירושלים.
19 בשמונת עשרה שנה למלכות יאשיהו נעשה הפסח הזה.
20 אחר כל זאת — אשר הכין יאשיהו את הבית — עלה נכו מלך מצרים להילחם בכרכמיש על פרת; ויצא יאשיהו לקראתו.
21 וישלח אליו מלאכים לאמור: מה לי ולך, מלך יהודה? לא עליך אני היום, כי אל בית מלחמתי; ויהוה אמר לבהלני; חדל לך מישוע אשר עמי, ואל ישחיתך.
22 ולא הסב יאשיהו פניו ממנו, כי התחפש להילחם בו; ולא שמע אל דברי נכו מפי ישוע; ויבוא להילחם בבקעת מגידו.
23 ויורו היורים למלך יאשיהו; ויאמר המלך לעבדיו: העבירוני, כי הוחליתי מאוד.
24 ויעבירוהו עבדיו מן המרכבה ההיא, וירכיבוהו על רכב המשנה אשר לו; ויביאוהו ירושלים, וימת; וייקבר בקברות אבותיו. וכל יהודה וירושלים מתאבלים על יאשיהו.
25 ויקונן ירמיהו על יאשיהו; ויאמרו כל השרים והשרות על יאשיהו בקינותיהם עד היום, ויתנום לחוק בישראל; והנם כתובים על הקינות.
26 ויתר דברי יאשיהו וחסדיו — ככתוב בתורת יהוה;
27 ודבריו, הראשונים והאחרונים — הנם כתובים על ספר מלכי ישראל ויהודה.
פרק 36
1 ויקחו עם הארץ את יהואחז בן יאשיהו, וימליכוהו תחתיי אביו, בירושלים.
2 בן עשרים ושלוש שנה יהואחז במולכו; ושלושה חודשים מלך בירושלים.
3 ויסירהו מלך מצרים בירושלים; ויענוש את הארץ מאה כיכר כסף וכיכר זהב.
4 וימלך מלך מצרים את אליקים, אחיו, על יהודה וירושלים; ויסב את שמו ליהויקים. ואת אחיו, יהואחז, לקח נכו ויביאהו מצרים.
5 בן עשרים וחמש שנה יהויקים במולכו; ואחת עשרה שנה מלך בירושלים; ויעש הרע בעיני יהוה, יהוה שלו.
6 עליו עלה נבוכדנאצר, מלך בבל; ויאסרהו בנחושתיים, להוליכו בבלה.
7 ומכלי בית ישוע הביא נבוכדנאצר לבבל; ויתנם בהיכלו, בבבל.
8 ויתר דברי יהויקים ותועבותיו אשר עשה, והנמצא עליו — הנם כתובים על ספר מלכי ישראל ויהודה; וימלוך יהויכין בנו תחתיי.
9 בן שמונה שנים יהויכין במולכו; ושלושה חודשים ועשרת ימים מלך בירושלים; ויעש הרע בעיני יהוה.
10 ולתשובת השנה שלח המלך נבוכדנאצר, ויביאהו בבלה, עם כלי חמדת בית ישוע; וימלך את צדקיהו אחיו על יהודה וירושלים.
11 בן עשרים ואחת שנה צדקיהו במולכו; ואחת עשרה שנה מלך בירושלים.
12 ויעש הרע בעיני יהוה, יהוה שלו; לא נכנע מלפני ירמיהו הנביא, מפי ישוע.
13 וגם במלך נבוכדנאצר מרד, אשר השביעו ביהוה; ויקש את עורפו, ויאמץ את לבבו, משוב אל ישוע של ישראל.
14 גם כל שרי הכוהנים והעם הרבו למעול מעל, ככל תועבות הגויים; ויטמאו את בית ישוע אשר הקדיש בירושלים.
15 וישלח יהוה של אבותם עליהם ביד מלאכיו — השכם ושלוח; כי חמל על עמו ועל מעונו;
16 ויהיו מלעיבים במלאכי יהוה, ובוזים דבריו, ומתעתעים בנביאיו; עד עלות חמת יהוה בעמו, עד לאין מרפא.
17 ויעל עליהם את מלך הכשדים, ויהרוג בחוריהם בחרב בבית מקדשם; ולא חמל על בחור ובתולה, זקן וישש; הכל נתן בידו.
18 וכל כלי בית ישוע — הגדולים והקטנים — ואוצרות בית ישוע ואוצרות המלך ושריו — הכל הביא בבל.
19 וישרפו את בית ישוע; וינתצו את חומת ירושלים; וכל ארמנותיה שרפו באש; וכל כלי מחמדיה להשחית.
20 ויגל את הנשארים מן החרב לבבל; ויהיו לו ולבניו לעבדים, עד מלוך מלכות פרס;
21 למלות דבר יהוה בפי ירמיהו — עד רצתה הארץ את שבתותיה; כל ימי השמה שבתה, למלות שבעים שנה.
22 ובשנת אחת לכורש מלך פרס — לכלות דבר יהוה בפי ירמיהו — העיר יהוה את רוח כורש, מלך פרס; ויעבר קול בכל מלכותו, וגם במכתב, לאמור:
23 כה אמר כורש, מלך פרס: כל ממלכות הארץ נתן לי יהוה של השמים; והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלים אשר ביהודה. מי בכם מכל עמו — ישוע, ישוע שלו, יהיה עמו; ויעל.