עזרא
Listen & Read — in your languages
David's design for this book: listen in one language while you read in another — hear the book in French while your eyes follow the Spanish, and the language teaches itself. The two choices below are independent.
Read in:
- עברית — you are reading it now
- English
- Español
- Français
- 中文
- Русский
- Українська
- 日本語
- Magyar
- Deutsch
- Português
- Italiano
- العربية
- فارسی
- ܠܫܢܐ ܣܘܪܝܝܐ
- हिन्दी
- اردو
- বাংলা
- ਪੰਜਾਬੀ
Each language edition carries this book as far as its translation has reached; where a translation is still in progress, that edition says so on its own page. The First Book of Adam and Eve carries the fully wired parallel reader — try it there.
Listen in: the audio edition
Audio edition in preparation — no recorded audiobook of this book is held yet, in any language. When recordings are delivered they will play here, chapter by chapter (ebooks/audio/<language>/ezra/001.mp3 …).
הורידו ספר זה כספר אלקטרוני: מהדורת המו״ל המשוחזרת (PDF, המהדורה האנגלית)
מהדורת המו״ל המשוחזרת היא עדות עצמאית: המאסטר העריכתי המשוחזר של ספר זה (המאסטר העריכתי של הברית הישנה v17, שוחזר ב־2026-10-17), המוצע להורדה לצד טקסט הקריאה של עמוד זה — ואינו אותו הטקסט שבעמוד הקריאה. המאסטר קודם להחלטות השם הקדוש של דוד מ־2026-10-11 ופועל לפי מוסכמת השמות הישנה שלו (God → Elohim; התואר Lord → Sovereign; ו־«lord» אנושי → master); ועמוד הקריאה פועל לפי ההחלטות הנוכחיות. מצב המאסטר עצמו: בראשית–דברי הימים ב מאומתים ומוקפאים; עזרא–מלאכי בבדיקה הקשרית ממתינה. קובץ PDF זה הוא המהדורה האנגלית.
פרק 1
1 ובשנת אחת לכורש מלך פרס, לכלות דבר יֵשׁוּעַ בפי ירמיה, העיר ישוע את רוח כורש מלך פרס, ויעבר קול בכל מלכותו וגם במכתב לאמור:
2 כה אמר כורש מלך פרס: כל ממלכות הארץ נתן לי יהוה השמים, והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלים אשר ביהודה.
3 מי בכם מכל עמו? ישוע שלו יהיה עמו, ויעל לירושלים אשר ביהודה, ויבן את בית ישוע של ישראל — הוא הישוע — אשר בירושלים.
4 וכל הנשאר, מכל המקומות אשר הוא גר שם, יעזרו לו אנשי מקומו בכסף ובזהב וברכוש ובבהמה, עם הנדבה לבית ישוע אשר בירושלים.
5 ויקומו ראשי האבות ליהודה ובנימין, והכהנים והלוויים, לכל אשר העיר ישוע את רוחו, לעלות לבנות את בית ישוע אשר בירושלים.
6 וכל סביבותיהם חיזקו בידיהם בכלי כסף, בזהב, ברכוש ובבהמה ובמגדנות, לבד כל הנידב.
7 וגם כורש המלך הוציא את כלי בית ישוע, אשר הוציא נבוכדנצר מירושלים ויתנם בבית אליליו;
8 ויציאם כורש מלך פרס על יד מתרדת הגזבר, ויספרם לששבצר, נשיא יהודה.
9 וזה מספרם: אגרטלי זהב שלושים, אגרטלי כסף אלף, מחלפים תשעה ועשרים,
10 כפורי זהב שלושים, כפורי כסף משנים ארבע מאות ועשרה, וכלים אחרים אלף.
11 כל הכלים לזהב ולכסף חמשת אלפים וארבע מאות. את הכל העלה ששבצר עם העולים מהגולה מבבל לירושלים.
פרק 2
1 ואלה בני המדינה העולים משבי הגולה אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל לבבל, וישובו לירושלים ויהודה, איש לעירו;
2 אשר באו עם זרובבל: ישוע, נחמיה, שריה, רעליה, מרדכי, בלשן, מספר, בגוי, רחום, בענה. מספר אנשי עם ישראל:
3 בני פרעוש, אלפיים מאה שבעים ושניים.
4 בני שפטיה, שלוש מאות שבעים ושניים.
5 בני ארח, שבע מאות שבעים וחמישה.
6 בני פחת־מואב, מבני ישוע ויואב, אלפיים שמונה מאות ושניים עשר.
7 בני עילם, אלף מאתיים חמישים וארבעה.
8 בני זתוא, תשע מאות ארבעים וחמישה.
9 בני זכאי, שבע מאות ושישים.
10 בני בני, שש מאות ארבעים ושניים.
11 בני בבי, שש מאות עשרים ושלושה.
12 בני עזגד, אלף מאתיים עשרים ושניים.
13 בני אדוניקם, שש מאות שישים ושישה.
14 בני בגוי, אלפיים חמישים ושישה.
15 בני עדין, ארבע מאות חמישים וארבעה.
16 בני אטר לחזקיה, תשעים ושמונה.
17 בני בצאי, שלוש מאות עשרים ושלושה.
18 בני יורה, מאה ושניים עשר.
19 בני חשום, מאתיים עשרים ושלושה.
20 בני גבר, תשעים וחמישה.
21 בני בית־לחם, מאה עשרים ושלושה.
22 אנשי נטופה, חמישים ושישה.
23 אנשי ענתות, מאה עשרים ושמונה.
24 בני עזמות, ארבעים ושניים.
25 בני קרית־יערים, כפירה ובארות, שבע מאות ארבעים ושלושה.
26 בני הרמה וגבע, שש מאות עשרים ואחד.
27 אנשי מכמס, מאה עשרים ושניים.
28 אנשי בית־אל והעי, מאתיים עשרים ושלושה.
29 בני נבו, חמישים ושניים.
30 בני מגביש, מאה חמישים ושישה.
31 בני עילם אחר, אלף מאתיים חמישים וארבעה.
32 בני חרים, שלוש מאות ועשרים.
33 בני לוד, חדיד ואונו, שבע מאות עשרים וחמישה.
34 בני יריחו, שלוש מאות ארבעים וחמישה.
35 בני סנאה, שלושת אלפים ושש מאות ושלושים.
36 הכהנים: בני ידעיה, לבית ישוע, תשע מאות שבעים ושלושה.
37 בני אמר, אלף חמישים ושניים.
38 בני פשחור, אלף מאתיים ארבעים ושבעה.
39 בני חרים, אלף ושבעה עשר.
40 הלוויים: בני ישוע וקדמיאל, מבני הודויה, שבעים וארבעה.
41 המשוררים: בני אסף, מאה עשרים ושמונה.
42 בני השוערים: בני שלום, בני אטר, בני טלמון, בני עקוב, בני חטיטא, בני שובאי — כולם מאה שלושים ותשעה.
43 הנתינים: בני ציחא, בני חסופא, בני טבאות,
44 בני קרוס, בני סיעהא, בני פדון,
45 בני לבנה, בני חגבה, בני עקוב,
46 בני חגב, בני שלמי, בני חנן,
47 בני גדל, בני גחר, בני ראיה,
48 בני רצין, בני נקודא, בני גזם,
49 בני עוזא, בני פסח, בני בסאי,
50 בני אסנה, בני מעונים, בני נפוסים,
51 בני בקבוק, בני חקופא, בני חרחור,
52 בני בצלות, בני מחידא, בני חרשא,
53 בני ברקוס, בני סיסרא, בני תמח,
54 בני נציח, בני חטיפא.
55 בני עבדי שלמה: בני סוטי, בני סופרת, בני פרודא,
56 בני יעלה, בני דרקון, בני גדל,
57 בני שפטיה, בני חטיל, בני פוכרת הצביים, בני אמי.
58 כל הנתינים ובני עבדי שלמה — שלוש מאות תשעים ושניים.
59 ואלה העולים מתל מלח, תל חרשא, כרוב, אדן ואמר, ולא יכלו להגיד את בית אבותם ואת זרעם, אם מישראל הם:
60 בני דליה, בני טוביה, בני נקודא — שש מאות חמישים ושניים.
61 ומבני הכהנים: בני חביה, בני הקוץ, בני ברזילי, אשר לקח אישה מבנות ברזילי הגלעדי וייקרא על שמם:
62 אלה ביקשו את כתב התייחסותם ולא נמצא, ויגואלו מן הכהונה כטמאים.
63 ויאמר להם התרשתא כי לא יאכלו מקודש הקודשים, עד אשר יעמוד כהן לאורים ולתומים.
64 כל הקהל כאחד — ארבעים ושני אלף, שלוש מאות ושישים,
65 לבד עבדיהם ואמהותיהם, אלה שבעת אלפים שלוש מאות שלושים ושבעה; ולהם משוררים ומשוררות מאתיים.
66 סוסיהם שבע מאות שלושים ושישה; פרדיהם מאתיים ארבעים וחמישה;
67 גמליהם ארבע מאות שלושים וחמישה; חמוריהם ששת אלפים שבע מאות ועשרים.
68 ומקצת ראשי האבות, בבואם אל בית ישוע אשר בירושלים, התנדבו לבית ישוע להעמידו על מכונו:
69 הם נתנו כיכולתם לאוצר המלאכה שישים ואחד אלף דרכמוני זהב, וחמשת אלפי מנה כסף, ומאה כתנות כהנים.
70 וישבו הכהנים והלוויים ומן העם, והמשוררים והשוערים והנתינים, בעריהם, וכל ישראל בעריהם.
פרק 3
1 וכאשר הגיע החודש השביעי, ובני ישראל בערים, נאסף העם כאיש אחד אל ירושלים.
2 ויקם ישוע בן־יוצדק ואחיו הכהנים, וזרובבל בן־שאלתיאל ואחיו, ויבנו את מזבח ישוע של ישראל, להעלות עליו עולות, ככתוב בתורת משה, איש יהוה.
3 ויכינו את המזבח על מכונותיו, כי באימה עליהם מפני עמי הארצות, ויעלו עליו עולות לישוע, עולות לבוקר ולערב.
4 ויעשו את חג הסוכות ככתוב, ועולת יום ביום במספר כמשפט, דבר יום ביומו;
5 ואחרי כן עולת תמיד, ולחודשים ולכל מועדי יהוה המקודשים, ולכל מתנדב נדבה לישוע.
6 מיום אחד לחודש השביעי החלו להעלות עולות לישוע, ויסוד היכל ישוע טרם יוסד.
7 ויתנו כסף לחוצבים ולחרשים, ומאכל ומשקה ושמן לצידונים ולצורים, להביא עצי ארזים מהלבנון אל ים יפו, כרשיון כורש מלך פרס עליהם.
8 ובשנה השנית לבואם אל בית ישוע בירושלים, בחודש השני, החלו זרובבל בן־שאלתיאל וישוע בן־יוצדק ושאר אחיהם הכהנים והלוויים, וכל הבאים מהשבי לירושלים, ויעמידו את הלוויים מבן עשרים שנה ומעלה לנצח על מלאכת בית ישוע.
9 ויעמוד ישוע, בניו ואחיו, קדמיאל ובניו, בני יהודה, כאחד לנצח על עושי המלאכה בבית ישוע; בני חנדד, בניהם ואחיהם הלוויים.
10 וכאשר ייסדו הבונים את היכל ישוע, העמידו את הכהנים בלבושם בחצוצרות, ואת הלוויים בני אסף במצלתיים, להלל את ישוע, על ידי דוד מלך ישראל.
11 ויענו בהלל ובהודות לישוע: כי טוב, כי לעולם חסדו על ישראל. וכל העם הריעו תרועה גדולה בהלל לישוע, כי הוסד בית ישוע.
12 ורבים מהכהנים והלוויים וראשי האבות, הזקנים אשר ראו את הבית הראשון, ביוסד הבית הזה לעיניהם, בכו בקול גדול; ורבים הריעו בשמחה בקול:
13 ולא הכיר העם את קול תרועת השמחה מקול בכי העם, כי העם הריעו תרועה גדולה, והקול נשמע עד למרחוק.
פרק 4
1 וישמעו צרי יהודה ובנימין כי בני הגולה בונים היכל לישוע של ישראל;
2 ויגשו אל זרובבל ואל ראשי האבות ויאמרו להם: נבנה עמכם, כי ככם נדרוש ליהוה שלכם, ולו אנו זובחים מימי אסר־חדון מלך אשור אשר העלה אותנו הנה.
3 ויאמר אליהם זרובבל וישוע ושאר ראשי האבות לישראל: לא לכם ולנו לבנות בית לישוע שלנו; כי אנו יחדו נבנה לישוע של ישראל, כאשר ציוונו כורש מלך פרס.
4 ויהי עם הארץ מרפים את ידי עם יהודה ומבהלים אותם לבנות,
5 ושוכרים עליהם יועצים להפר עצתם, כל ימי כורש מלך פרס ועד מלכות דריוש מלך פרס.
6 ובמלכות אחשוורוש, בתחילת מלכותו, כתבו שטנה על יושבי יהודה וירושלים.
7 ובימי ארתחששתא כתבו בשלם, מתרדת, טבאל ושאר חבריהם אל ארתחששתא מלך פרס; וכתב האיגרת כתוב ארמית ומתורגם ארמית.
8 רחום בעל־טעם ושמשי הסופר כתבו איגרת אחת על ירושלים לארתחששתא המלך, כזאת:
9 אז כתבו רחום בעל־טעם ושמשי הסופר ושאר חבריהם: הדיינים, האפרסתכאים, הטרפלאים, האפרסאים, הארכוואים, הבבלים, השושנכאים, הדהוואים והעילמים,
10 ושאר העמים אשר הגלה אסנפר הגדול והנכבד והושיבם בערי שומרון, ושאר עבר־הנהר, וכענת.
11 זה פרשגן האיגרת אשר שלחו עליו, על ארתחששתא המלך: עבדיך, האנשים אשר בעבר־הנהר, וכענת.
12 ייוודע למלך כי היהודים אשר עלו ממך אלינו באו לירושלים, ובונים את העיר המורדת והרעה, ומשכללים את החומות ומחזקים את היסודות.
13 עתה ייוודע למלך כי אם העיר הזאת תיבנה והחומות ישוכללו, לא ייתנו מס, בלו והלך, ובסוף תזיק לאוצר המלכים.
14 עתה, מאחר שאנו אוכלים מלח הארמון, ולא ראוי לנו לראות את ערום המלך, לכן שלחנו והודענו למלך;
15 למען יבקרו בספר הזכרונות של אבותיך, ותמצא בספר הזכרונות ותדע כי העיר הזאת היא עיר מורדת ומזיקה למלכים ולמדינות, ומרד עשו בתוכה מימי עולם; על זאת הוחרבה העיר הזאת.
16 מודיעים אנו למלך כי אם העיר הזאת תיבנה וחומותיה ישוכללו, בזאת לא יהיה לך חלק בעבר־הנהר.
17 שלח המלך תשובה אל רחום בעל־טעם ושמשי הסופר ושאר חבריהם היושבים בשומרון, ואל שאר עבר־הנהר: שלום, וכענת.
18 האיגרת אשר שלחתם אלינו נקראה בפירוש לפני.
19 ושמתי צו, וביקרו ומצאו כי העיר הזאת מימי עולם מתנשאת נגד מלכים, ומרד ואשתדור נעשו בה.
20 וגם מלכים תקיפים היו על ירושלים, אשר שלטו בכל עבר־הנהר, ומס, בלו והלך ניתן להם.
21 עתה שימו צו לבטל את האנשים האלה, והעיר הזאת לא תיבנה, עד אשר יינתן צו ממני.
22 והיזהרו מלהיכשל בעשיית זאת: למה תגדל הנזק להזיק למלכים?
23 אזי, כאשר נקרא פרשגן איגרת ארתחששתא המלך לפני רחום ושמשי הסופר וחבריהם, הלכו בבהילות לירושלים אל היהודים, וביטלו אותם בזרוע ובכוח.
24 אז בטלה מלאכת בית ישוע אשר בירושלים, ובטלה עד שנת שתיים למלכות דריוש מלך פרס.
פרק 5
1 ויתנבאו חגי הנביא וזכריה בן־עדו, הנביאים, על היהודים אשר ביהודה ובירושלים, בשם יהוה של ישראל — עליהם.
2 אז קמו זרובבל בן־שאלתיאל וישוע בן־יוצדק והחלו לבנות את בית ישוע אשר בירושלים, ועמם נביאי יהוה מסייעים להם.
3 בעת ההיא בא אליהם תתני, פחת עבר־הנהר, ושתר־בוזני וחבריהם, וכן אמרו להם: מי שם לכם צו לבנות את הבית הזה ולשכלל את החומה הזאת?
4 אז כזאת אמרנו להם: מה הם שמות האנשים העושים את הבניין הזה?
5 אך עין ישוע שלהם הייתה על זקני היהודים, ולא יכלו לבטל אותם, עד אשר תגיע העניין לדריוש, ואז ישיבו איגרת על זאת.
6 פרשגן האיגרת אשר שלח תתני, פחת עבר־הנהר, ושתר־בוזני וחבריו האפרסכאים אשר בעבר־הנהר, אל דריוש המלך:
7 איגרת שלחו אליו, וכזאת כתוב בתוכה: לדריוש המלך, כל שלום.
8 ייוודע למלך כי הלכנו אל מדינת יהודה, אל בית יהוה הגדול, והוא נבנה באבנים גדולות, ועץ מונח בקירות, והמלאכה הזאת נעשית במהירות ומצליחה בידיהם.
9 אז שאלנו את הזקנים ההם וכן אמרנו להם: מי שם לכם צו לבנות את הבית הזה ולשכלל את החומות האלה?
10 וגם את שמותיהם שאלנו, להודיעך, למען נכתוב את שמות האנשים אשר בראשיהם.
11 וכזאת השיבו לנו דבר לאמור: אנו עבדי יהוה של השמים והארץ, ובונים את הבית אשר נבנה לפני שנים רבות, אשר מלך ישראל גדול בנהו והשלימו.
12 אך לאחר שהכעיסו אבותינו את יהוה השמים, נתנם ביד נבוכדנצר מלך בבל, הכשדי, אשר החריב את הבית הזה והגלה את העם לבבל.
13 אך בשנת אחת לכורש מלך בבל, כורש המלך שם צו לבנות את בית ישוע הזה.
14 וגם כלי הזהב והכסף של בית ישוע, אשר הוציא נבוכדנצר מההיכל אשר בירושלים והביאם להיכל בבל, אותם הוציא כורש המלך מהיכל בבל, ונמסרו לאחד אשר שמו ששבצר, אשר שמו לפחה;
15 ויאמר לו: קח את הכלים האלה, לך, הובל אותם אל ההיכל אשר בירושלים, וייבנה בית ישוע על מקומו.
16 אז בא ששבצר ההוא וייסד את יסודות בית ישוע אשר בירושלים; ומאז ועד עתה הוא נבנה, ועדיין לא הושלם.
17 עתה אם טוב על המלך, יבקרו בבית אוצרות המלך אשר שם בבבל, אם כן הוא, כי ניתן צו מכורש המלך לבנות את בית ישוע הזה בירושלים, וישלח המלך את רצונו אלינו על עניין זה.
פרק 6
1 אז דריוש המלך שם צו, וביקרו בבית הספרים אשר האוצרות מופקדים בבבל.
2 ונמצא באחמתא, בארמון אשר במדינת מדי, מגילה אחת, ובתוכה כתוב זכרון כזאת:
3 בשנת אחת לכורש המלך, כורש המלך שם צו על בית ישוע בירושלים: ייבנה הבית, המקום אשר זבחו זבחים, ויונחו יסודותיו בחוזק; גובהו שישים אמה ורוחבו שישים אמה;
4 עם שלוש שורות של אבנים גדולות ושורה של עץ חדש, וההוצאות תינתנה מבית המלך;
5 וגם כלי הזהב והכסף של בית ישוע, אשר הוציא נבוכדנצר מההיכל אשר בירושלים והביא לבבל, יושבו ויובאו אל ההיכל אשר בירושלים, כל אחד למקומו, ותניחם בבית ישוע.
6 עתה, תתני פחת עבר־הנהר, שתר־בוזני וחבריכם האפרסכאים אשר בעבר־הנהר, היו רחוקים משם;
7 עזבו את מלאכת בית ישוע הזה; יבנו פחת היהודים וזקני היהודים את בית ישוע הזה על מקומו.
8 וגם ממני ניתן צו מה תעשו לזקני היהודים האלה לבניין בית ישוע הזה: כי מנכסי המלך, ממס עבר־הנהר, תינתנה ההוצאות במהירות לאנשים האלה, למען לא ייבטלו.
9 ואשר יצטרכו — פרים צעירים ואילים וכבשים לעולות ליהוה השמים, חיטים, מלח, יין ושמן, כמצוות הכהנים אשר בירושלים — יינתן להם יום ביום בלי כשל;
10 למען יקריבו קורבנות של ריח ניחוח ליהוה השמים, ויתפללו על חיי המלך ובניו.
11 וגם ממני ניתן צו, כי כל אשר ישנה את הדבר הזה, ייתלש קורה מביתו, ובהינשאו ייתלה עליה, וביתו ייעשה למזבלה על זאת.
12 וישוע, אשר גרם לשמו לשכון שם, ישמיד כל מלכים ועמים אשר ישלחו ידם לשנות ולהחריב את בית ישוע הזה אשר בירושלים. אני דריוש שמתי צו; ייעשה במהירות.
13 אז תתני, פחת עבר־הנהר, שתר־בוזני וחבריהם, כפי אשר שלח דריוש המלך, כן עשו במהירות.
14 וזקני היהודים בנו והצליחו בנבואת חגי הנביא וזכריה בן־עדו. ובנו וסיימו, כמצוות יהוה של ישראל, וכמצוות כורש ודריוש וארתחששתא מלך פרס.
15 והבית הזה הושלם ביום השלישי לחודש אדר, אשר היה בשנה השישית למלכות דריוש המלך.
16 ובני ישראל, הכהנים והלוויים ושאר בני הגולה, עשו את חנוכת בית ישוע הזה בשמחה.
17 והקריבו בחנוכת בית ישוע הזה מאה פרים, מאתיים אילים, ארבע מאות כבשים; ולחטאת על כל ישראל — שנים עשר צפירי עיזים, כמספר שבטי ישראל.
18 והעמידו את הכהנים בפלוגותיהם ואת הלוויים במחלקותיהם על עבודת ישוע אשר בירושלים, ככתוב בספר משה.
19 ובני הגולה עשו את הפסח בארבעה עשר יום לחודש הראשון.
20 כי הכהנים והלוויים טוהרו יחד, כולם טהורים, ושחטו את הפסח לכל בני הגולה ולאחיהם הכהנים ולהם.
21 ובני ישראל אשר שבו מהגולה, וכל הנבדלים אליהם מטומאת גויי הארץ, לדרוש את ישוע של ישראל, אכלו,
22 ויעשו את חג המצות שבעה ימים בשמחה, כי ישוע שימחם והסב את לב מלך אשור אליהם, לחזק את ידיהם במלאכת בית ישוע, ישוע של ישראל.
פרק 7
1 ואחרי הדברים האלה, במלכות ארתחששתא מלך פרס, עזרא בן־שריה, בן־עזריה, בן־חלקיה,
2 בן־שלום, בן־צדוק, בן־אחיטוב,
3 בן־אמריה, בן־עזריה, בן־מריות,
4 בן־זרחיה, בן־עוזי, בן־בוקי,
5 בן־אבישוע, בן־פינחס, בן־אלעזר, בן־אהרון, הכהן הראשי:
6 עזרא זה עלה מבבל; והוא היה סופר מהיר בתורת משה, אשר נתן יהוה של ישראל; וייתן לו המלך את כל בקשתו, כיד ישוע, ישוע שלו, עליו.
7 ויעלו מקצת בני ישראל ומן הכהנים והלוויים והמשוררים והשוערים והנתינים לירושלים, בשנה השביעית לארתחששתא המלך.
8 ויבוא לירושלים בחודש החמישי, אשר היה בשנה השביעית למלך.
9 כי באחד לחודש הראשון החל לעלות מבבל, ובאחד לחודש החמישי בא לירושלים, כיד ישוע שלו הטובה עליו.
10 כי עזרא הכין את לבו לדרוש את תורת יהוה ולעשותה, וללמד בישראל חוקים ומשפטים.
11 וזה פרשגן האיגרת אשר נתן המלך ארתחששתא לעזרא הכהן, הסופר — סופר דברי מצוות יהוה וחוקיו לישראל.
12 ארתחששתא, מלך המלכים, לעזרא הכהן, סופר תורת יהוה השמים: שלום מושלם, וכענת.
13 ממני ניתן צו, כי כל אשר מעם ישראל ומכהניו ולווייו בממלכתי, המתנדבים ברצונם לעלות לירושלים, ילכו עמך.
14 מאחר שאתה נשלח מאת המלך ושבעת יועציו, לברר על יהודה ועל ירושלים, כתורת יהוה שלך אשר בידך;
15 ולהוביל את הכסף והזהב אשר המלך ויועציו התנדבו לישוע של ישראל, אשר משכנו בירושלים,
16 ואת כל הכסף והזהב אשר תמצא בכל מדינת בבל, עם נדבת העם והכהנים, המתנדבים לבית ישוע שלהם אשר בירושלים:
17 למען תקנה במהירות בכסף הזה פרים, אילים וכבשים, עם מנחותיהם ונסכיהם, ותקריבם על מזבח בית ישוע שלכם אשר בירושלים.
18 ואשר ייטב לך ולאחיך לעשות בשאר הכסף והזהב, עשו כרצון יהוה שלכם.
19 והכלים הניתנים לך לעבודת בית ישוע שלך, אותם מסור לפני ישוע של ירושלים.
20 ואשר עוד יצטרך לבית ישוע שלך, אשר תזדקק לתת, תן מבית אוצרות המלך.
21 ואני, ארתחששתא המלך, נותן צו לכל הגזברים אשר בעבר־הנהר, כי כל אשר יבקש מכם עזרא הכהן, סופר תורת יהוה השמים, ייעשה במהירות,
22 עד מאה כיכרות כסף, ועד מאה כורים חיטים, ועד מאה בתים יין, ועד מאה בתים שמן, ומלח בלי מרשם כמה.
23 כל אשר נצווה ביד יהוה השמים, ייעשה בקפידה לבית יהוה השמים, כי למה תהיה חמה על ממלכת המלך ובניו?
24 וגם מודיעים אנו לכם, כי על כל הכהנים והלוויים, המשוררים, השוערים, הנתינים או משרתי בית ישוע הזה, לא יהיה חוקי להטיל מס, בלו או מנהג, עליהם.
25 ואתה, עזרא, כחכמת יהוה שלך אשר בידך, מנה שופטים ודיינים, אשר ישפטו את כל העם אשר בעבר־הנהר, כל היודעים את תורות יהוה שלך; ולמדו את אשר אינם יודעים.
26 וכל אשר לא יעשה את תורת יהוה שלך ואת חוק המלך, ייעשה בו משפט במהירות, אם למוות, או לגלות, או לקנס נכסים, או למאסר.
27 ברוך ישוע של אבותינו, אשר נתן דבר כזה בלב המלך, לפאר את בית ישוע אשר בירושלים;
28 והטה חסד עלי לפני המלך ויועציו ולפני כל שרי המלך הגיבורים. והתחזקתי, כיד ישוע, ישוע שלי, עלי, ואקבץ מישראל ראשי אנשים לעלות עמי.
פרק 8
1 אלה הם ראשי אבותיהם, וזו התייחסותם, אשר עלו עמי מבבל במלכות ארתחששתא המלך.
2 מבני פינחס: גרשום; מבני איתמר: דניאל; מבני דוד: חטוש.
3 מבני שכניה, מבני פרעוש: זכריה; ועמו התייחסו לזכרים מאה וחמישים.
4 מבני פחת־מואב: אליהועיני בן־זרחיה, ועמו מאתיים זכרים.
5 מבני שכניה: בן־יחזיאל, ועמו שלוש מאות זכרים.
6 ומבני עדין: עבד בן־יונתן, ועמו חמישים זכרים.
7 ומבני עילם: ישעיה בן־עתליה, ועמו שבעים זכרים.
8 ומבני שפטיה: זבדיה בן־מיכאל, ועמו שמונים זכרים.
9 ומבני יואב: עובדיה בן־יחיאל, ועמו מאתיים ושמונה עשר זכרים.
10 ומבני שלומית: בן־יוסיפיה, ועמו מאה ושישים זכרים.
11 ומבני בבי: זכריה בן־בבי, ועמו עשרים ושמונה זכרים.
12 ומבני עזגד: יוחנן בן־הקטן, ועמו מאה ועשרה זכרים.
13 ומבני אדוניקם האחרונים, ואלה שמותיהם: אליפלט, יעיאל ושמעיה, ועמם שישים זכרים.
14 ומבני בגוי: אותי וזבוד, ועמם שבעים זכרים.
15 ואקבצם אל הנהר הבא אל אהוא, ונחנה שם שלושת ימים; ואבין בעם ובכהנים, ובבני לוי לא מצאתי שם איש.
16 ואשלח אל אליעזר, אל אריאל, אל שמעיה ואל אלנתן ואל יריב ואל אלנתן ואל נתן ואל זכריה ואל משולם, ראשים; וגם אל יויריב ואל אלנתן, מבינים.
17 ואשלחם עם צו אל עדו הראש במקום כסיפיא, ואשים בפיהם דברים לדבר אל עדו ואל אחיו הנתינים במקום כסיפיא, להביא לנו משרתים לבית ישוע שלנו.
18 וכיד ישוע שלנו הטובה עלינו, הביאו לנו איש משכיל, מבני מחלי בן־לוי בן־ישראל; ואת שרביה, בניו ואחיו — שמונה עשר;
19 ואת חשביה, ועמו ישעיה מבני מררי, אחיו ובניהם — עשרים;
20 וגם מן הנתינים, אשר נתן דוד והשרים לעבודת הלוויים, מאתיים ועשרים נתינים: כולם נוקבו בשמות.
21 ואקרא שם צום, על נהר אהוא, להתענות לפני ישוע שלנו, לבקש ממנו דרך ישרה לנו ולטפנו ולכל רכושנו.
22 כי בושתי לבקש מהמלך חיל ופרשים לעזור לנו מפני אויב בדרך, כי אמרנו למלך לאמור: יד ישוע שלנו על כל מבקשיו לטובה, וכוחו וחמתו על כל עוזביו.
23 ונצום ונבקש מישוע שלנו על זאת, וייעתר לנו.
24 ואבדיל שנים עשר מראשי הכהנים: שרביה, חשביה, ועמם עשרה מאחיהם,
25 ואשקול להם את הכסף ואת הזהב ואת הכלים — תרומת בית ישוע שלנו, אשר הרימו המלך ויועציו ושריו וכל ישראל הנמצאים:
26 ואשקול על ידם שש מאות וחמישים כיכרות כסף, וכלי כסף מאה כיכרות, וזהב מאה כיכרות;
27 וגם עשרים כפורי זהב, של אלף דרכמונים; ושני כלי נחושת טובה ומוצהבת, יקרים כזהב.
28 ואומר אליהם: אתם קודש לישוע, והכלים קודש; והכסף והזהב נדבה לישוע של אבותיכם.
29 שמרו ושקדו, עד אשר תשקלו לפני ראשי הכהנים והלוויים וראשי האבות לישראל, בירושלים, בלשכות בית ישוע.
30 וקיבלו הכהנים והלוויים את משקל הכסף והזהב והכלים, להביאם לירושלים אל בית ישוע שלנו.
31 ונסע מנהר אהוא בשנים עשר לחודש הראשון, ללכת לירושלים; ויד ישוע שלנו הייתה עלינו, ויצילנו מיד אויב ומאורב בדרך.
32 ונבוא לירושלים, ונשב שם שלושת ימים.
33 וביום הרביעי נשקלו הכסף והזהב והכלים בבית ישוע שלנו, ביד מרמות בן־אוריה הכהן; ועמו אלעזר בן־פינחס; ועמם יוזבד בן־ישוע ונוּעדיה בן־בנוי, לוויים;
34 במספר ובמשקל לכל; וייכתב כל המשקל בעת ההיא.
35 וגם בני הגולים הקריבו עולות לישוע של ישראל: שנים עשר פרים לכל ישראל, תשעים ושישה אילים, שבעים ושבעה כבשים, שנים עשר צפירי חטאת; הכל עולה לישוע.
36 ויתנו את צווי המלך לאחשדרפני המלך ולפחות עבר־הנהר; ויישאו את העם ואת בית ישוע.
פרק 9
1 וכאשר נעשו הדברים האלה, ניגשו אלי השרים לאמור: עם ישראל והכהנים והלוויים לא נבדלו מעמי הארצות, כמעשה תועבותיהם — של הכנעני, החתי, הפריזי, היבוסי, העמוני, המואבי, המצרי והאמורי.
2 כי לקחו מבנותיהם להם ולבניהם, והתערב זרע הקודש בעמי הארצות; ויד השרים והסגנים הייתה ראשונה במעל הזה.
3 וכשמעי את הדבר הזה, קרעתי את בגדי ואת מעילי, ואמרוט משער ראשי ומזקני, ואשב משומם.
4 ויאספו אלי כל חרד על דברי יהוה של ישראל, על מעל הגולה; ואני ישבתי משומם עד מנחת הערב.
5 ובמנחת הערב קמתי מתעניתי, ובקרעי את בגדי ומעילי, אכרע על ברכי ואפרוש את כפי אל ישוע, ישוע שלי,
6 ואומר: ישוע שלי, בושתי ונכלמתי להרים את פני אליך, ישוע שלי, כי עוונותינו רבו מעל ראש, ואשמתנו גדלה עד השמים.
7 מימי אבותינו אנו באשמה גדולה עד היום הזה; ובעוונותינו ניתַנו — אנו, מלכינו, כהנינו — ביד מלכי הארצות, לחרב, לשבי, לביזה ולבושת פנים, כהיום הזה.
8 ועתה, כמעט רגע הייתה תחינה מישוע, ישוע שלנו, להשאיר לנו פליטה ולתת לנו יתד במקום קודשו, למען יאיר ישוע שלנו את עינינו וייתן לנו מחיה מעט בעבדותנו.
9 כי עבדים היינו; ובעבדותנו לא עזבנו ישוע שלנו, אלא הטה עלינו חסד לפני מלכי פרס, לתת לנו מחיה, להקים את בית ישוע שלנו ולתקן את הריסותיו, ולתת לנו גדר ביהודה ובירושלים.
10 ועתה, ישוע שלנו, מה נאמר אחרי זאת? כי עזבנו את מצוותיך,
11 אשר ציווית ביד עבדיך הנביאים לאמור: הארץ אשר אתם באים לרשתה היא ארץ נידה בטומאת עמי הארצות, בתועבותיהם אשר מילאוה מפה לפה בטומאתם.
12 עתה אל תיתנו את בנותיכם לבניהם, ואל תיקחו את בנותיהם לבניכם, ואל תדרשו את שלומם ואת טובם לעולם; למען תחזקו ותאכלו את טוב הארץ, והורשתם לבניכם לעולם.
13 ואחרי כל הבא עלינו במעשינו הרעים ובאשמתנו הגדולה — כי אתה, יהוה שלנו, חשכת מעונשנו פחות מכפי עוונותינו, ונתת לנו פליטה כזאת —
14 הנשוב להפר את מצוותיך ולהתחתן בעמי התועבות האלה? הלא תכעס בנו עד אשר תכלנו, עד שלא תישאר שארית ופליטה?
15 הו יהוה של ישראל, צדיק אתה; כי נשארנו פליטה, כהיום הזה. הננו לפניך באשמתנו, כי אין לעמוד לפניך על זאת.
פרק 10
1 וכאשר התפלל עזרא והתוודה, בוכה ומתנפל לפני בית ישוע, נאספה אליו מישראל קהילה גדולה מאוד של אנשים ונשים וילדים, כי העם בכה בכי גדול.
2 ויען שכניה בן־יחיאל, מבני עילם, ויאמר לעזרא: אנו מעלנו ביהוה שלנו, ונוֹשב נשים נכריות מעמי הארץ; ועתה יש תקווה לישראל על זאת.
3 עתה נכרות ברית עם יהוה שלנו להוציא את כל הנשים ואת הנולדים מהן, כעצת אֲדֹנִי ושל החרדים על מצות יהוה שלנו; וייעשה ככתורה.
4 קום, כי עליך הדבר, ואנו עמך; חזק ועשה.
5 ויקם עזרא וישבע את ראשי הכהנים, הלוויים וכל ישראל, לעשות כדבר הזה. ויישבעו.
6 ויקם עזרא מלפני בית ישוע וילך אל לשכת יהוחנן בן־אלישיב; וכאשר בא שמה, לא אכל לחם ולא שתה מים, כי התאבל על מעל הגולה.
7 ויעבירו קול ביהודה ובירושלים לכל בני הגולה, להיאסף לירושלים;
8 וכל אשר לא יבוא תוך שלושת ימים, כעצת השרים והזקנים, יוחרם כל רכושו, והוא ייבדל מקהל הגולה.
9 ויאספו כל אנשי יהודה ובנימין לירושלים תוך שלושת הימים. היה זה החודש התשיעי, בעשרים לחודש; וישב כל העם ברחוב בית ישוע, מרעידים על הדבר ומפני הגשמים הגדולים.
10 ויקם עזרא הכהן ויאמר אליהם: אתם מעלתם ותושיבו נשים נכריות, להוסיף על אשמת ישראל.
11 עתה תנו תודה ליהוה של אבותיכם ועשו את רצונו; והיבדלו מעמי הארץ ומן הנשים הנכריות.
12 ויען כל הקהל ויאמר בקול גדול: כדבריך, כן עלינו לעשות.
13 אך העם רב, והעת עת גשמים, ואין בנו כוח לעמוד בחוץ, ואין זאת מלאכת יום אחד או שניים; כי רבינו במעל בדבר הזה.
14 יעמדו נא שרינו לכל הקהל, וכל אשר בערינו הושיבו נשים נכריות יבואו בזמנים קבועים, ועמם זקני כל עיר ועיר ושופטיה, עד אשר ישוב חרון אף יהוה שלנו על הדבר הזה מעמנו.
15 רק יונתן בן־עשהאל ויחזיה בן־תקווה עמדו על זאת; ומשולם ושַבתי הלוי עזרו להם.
16 ויעשו כן בני הגולה. וייבדל עזרא הכהן, עם ראשי האבות לפי בית אבותם, וכולם בשמות, וישבו ביום אחד לחודש העשירי לברר את הדבר.
17 ויכלו בכל האנשים אשר הושיבו נשים נכריות עד יום אחד לחודש הראשון.
18 ומבני הכהנים נמצאו אשר הושיבו נשים נכריות: מבני ישוע בן־יוצדק ואחיו — מעשיה ואליעזר ויריב וגדליה.
19 ויתנו את ידם להוציא את נשיהם; ובאשמתם הקריבו איל צאן על אשמתם.
20 ומבני אמר: חנני וזבדיה.
21 ומבני חרים: מעשיה ואליה ושמעיה ויחיאל ועוזיה.
22 ומבני פשחור: אליועיני, מעשיה, ישמעאל, נתנאל, יוזבד ואלעשה.
23 וגם מן הלוויים: יוזבד ושמעי וקֵליה (הוא קליטא), פתחיה, יהודה ואליעזר.
24 וגם מן המשוררים: אלישיב; ומן השוערים: שלום וטלם ואורי.
25 וגם מישראל: מבני פרעוש: רמיה ויזיה ומלכיה ומימין ואלעזר ומלכיה ובניה.
26 ומבני עילם: מתניה, זכריה ויחיאל ועבדי וירמות ואליה.
27 ומבני זתוא: אליועיני, אלישיב, מתניה וירמות וזבד ועזיזא.
28 וגם מבני בבי: יהוחנן, חנניה, זבי ועתלי.
29 ומבני בני: משולם, מלוך ועדיה, ישוב ושאל ורמות.
30 ומבני פחת־מואב: עדנא וכלל, בניה, מעשיה, מתניה, בצלאל ובנוי ומנשה.
31 ומבני חרים: אליעזר, ישיה, מלכיה, שמעיה, שמעון,
32 בנימין, מלוך ושמריה.
33 מבני חשום: מתני, מתתה, זבד, אליפלט, ירמי, מנשה ושמעי.
34 מבני בני: מעדי, עמרם ואואל,
35 בניה, בדיה, כְּלוּהוּ,
36 וניה, מרמות, אלישיב,
37 מתניה, מתני ויעשו,
38 ובני ובנוי, שמעי,
39 ושלמיה ונתן ועדיה,
40 מכנדבי, ששי, שרי,
41 עזראל ושלמיה, שמריה,
42 שלום, אמריה ויוסף.
43 מבני נבו: יעיאל, מתתיה, זבד, זבינא, ידי ויואל, בניה.
44 כל אלה לקחו נשים נכריות; ויש מהם נשים אשר ילדו להם ילדים.