אסתר
Listen & Read — in your languages
David's design for this book: listen in one language while you read in another — hear the book in French while your eyes follow the Spanish, and the language teaches itself. The two choices below are independent.
Read in:
- עברית — you are reading it now
- English
- Español
- Français
- 中文
- Русский
- Українська
- 日本語
- Magyar
- Deutsch
- Português
- العربية
- فارسی
- ܠܫܢܐ ܣܘܪܝܝܐ
- हिन्दी
Each language edition carries this book as far as its translation has reached; where a translation is still in progress, that edition says so on its own page. The First Book of Adam and Eve carries the fully wired parallel reader — try it there.
Listen in: the audio edition
Audio edition in preparation — no recorded audiobook of this book is held yet, in any language. When recordings are delivered they will play here, chapter by chapter (ebooks/audio/<language>/esther/001.mp3 …).
הורידו ספר זה כספר אלקטרוני: מהדורת המו״ל המשוחזרת (PDF, המהדורה האנגלית)
מהדורת המו״ל המשוחזרת היא עדות עצמאית: המאסטר העריכתי המשוחזר של ספר זה (המאסטר העריכתי של הברית הישנה v17, שוחזר ב־2026-10-17), המוצע להורדה לצד טקסט הקריאה של עמוד זה — ואינו אותו הטקסט שבעמוד הקריאה. המאסטר קודם להחלטות השם הקדוש של דוד מ־2026-10-11 ופועל לפי מוסכמת השמות הישנה שלו (God → Elohim; התואר Lord → Sovereign; ו־«lord» אנושי → master); ועמוד הקריאה פועל לפי ההחלטות הנוכחיות. מצב המאסטר עצמו: בראשית–דברי הימים ב מאומתים ומוקפאים; עזרא–מלאכי בבדיקה הקשרית ממתינה. קובץ PDF זה הוא המהדורה האנגלית.
פרק 1
1 ויהי בימי אחשורוש, (הוא אחשורוש המולך, מהודו ועד כוש, על מאה ושבע ועשרים מדינות:)
2 בימים ההם, כשבת המלך אחשורוש על כסא מלכותו, אשר בשושן הבירה,
3 בשנת שלוש למלכו, עשה משתה לכל שריו ועבדיו; חיל פרס ומדי, הפרתמים ושרי המדינות, היו לפניו:
4 בהראותו את עושר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו ימים רבים, מאה ושמונים יום.
5 ובמלאות הימים האלה, עשה המלך לכל העם הנמצאים בשושן הבירה, למגדול ועד קטן, משתה שבעת ימים, בחצר גינת ביתן המלך;
6 חור, כרפס ותכלת, אחוזים בחבלי בוץ וארגמן על גלילי כסף ועמודי שיש: מיטות זהב וכסף, על רצפת בהט ושש, ודר וסוחרת.
7 והשקות בכלי זהב, (והכלים משונים זה מזה,) ויין מלכות רב, כיד המלך.
8 והשתיה כדת, אין אונס: כי כן ייסד המלך על כל רב ביתו, לעשות כרצון איש ואיש.
9 גם ושתי המלכה עשתה משתה נשים, בבית המלכות אשר למלך אחשורוש.
10 ביום השביעי, כטוב לב המלך ביין, אמר למהומן, בזתא, חרבונא, בגתא ואבגתא, זתר וכרכס, שבעת הסריסים המשרתים את פני אחשורוש המלך,
11 להביא את ושתי המלכה לפני המלך בכתר מלכות, להראות את העמים והשרים את יופיה: כי טובת מראה היא.
12 אך המלכה ושתי מאנה לבוא בדבר המלך אשר ביד הסריסים: ויקצוף המלך מאוד, וחמתו בערה בו.
13 אז אמר המלך לחכמים, יודעי העתים, (כי כן דבר המלך לפני כל יודעי דת ודין:
14 והקרוב אליו, כרשנא, שתר, אדמתא, תרשיש, מרס, מרסנא, וממוכן, שבעת שרי פרס ומדי, רואי פני המלך, היושבים ראשונה במלכות;)
15 מה לעשות במלכה ושתי על־פי הדין, על אשר לא עשתה את מאמר המלך אחשורוש ביד הסריסים?
16 ויאמר ממוכן לפני המלך והשרים, לא על המלך לבדו עוותה ושתי המלכה, כי אם על כל השרים, ועל כל העמים אשר בכל מדינות המלך אחשורוש.
17 כי יצא דבר המלכה על כל הנשים, להבזות את בעליהן בעיניהן, כאשר ייאמר, המלך אחשורוש ציווה להביא את ושתי המלכה לפניו, והיא לא באה.
18 והיום הזה תאמרנה שרות פרס ומדי אל כל שרי המלך, אשר שמעו את דבר המלכה. ודי ביזיון וקצף.
19 אם על המלך טוב, יצא דבר מלכות מלפניו, וייכתב בדתי פרס ומדי, ולא יעבור, כי לא תבוא ושתי עוד לפני המלך אחשורוש; ואת מלכותה ייתן המלך לרעותה הטובה ממנה.
20 וכאשר יישמע צו המלך אשר יעשה בכל מלכותו, (כי גדולה היא,) כל הנשים תיתנה יקר לבעליהן, למגדול ועד קטן.
21 וייטב הדבר בעיני המלך והשרים; ויעש המלך כדבר ממוכן:
22 כי שלח ספרים אל כל מדינות המלך, אל כל מדינה ככתבה, ואל כל עם כלשונו, להיות כל איש שורר בביתו, ויודבר כלשון כל עם.
פרק 2
1 אחר הדברים האלה, בשוך חמת המלך אחשורוש, זכר את ושתי, ואת אשר עשתה, ואת אשר נגזר עליה.
2 אז אמרו נערי המלך, משרתיו, יבקשו למלך נערות בתולות טובות מראה:
3 ויפקד המלך פקידים בכל מדינות מלכותו, ויקבצו את כל נערה בתולה טובת מראה אל שושן הבירה, אל בית הנשים, אל יד הגא סריס המלך, שומר הנשים; ויינתנו תמרוקיהן:
4 והנערה אשר תיטב בעיני המלך תמלוך תחת ושתי. וייטב הדבר בעיני המלך; ויעש כן.
5 בשושן הבירה היה איש יהודי, ושמו מרדכי, בן יאיר, בן שמעי, בן קיש, איש ימיני;
6 אשר הוגלה מירושלים עם הגולה אשר הוגלתה עם יכניה מלך יהודה, אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל.
7 ויהי אומן את הדסה, היא אסתר, בת דודו: כי אין לה אב ואם, והנערה יפת תואר וטובת מראה; ובמות אביה ואמה, לקחה מרדכי לו לבת.
8 ויהי, בשמוע דבר המלך ודתו, ובהיקבץ נערות רבות אל שושן הבירה, אל יד הגי, ותילקח אסתר גם היא אל בית המלך, אל יד הגי, שומר הנשים.
9 ותיטב הנערה בעיניו, ותישא חסד לפניו; ויבהל לתת לה את תמרוקיה, ועם אשר ראוי לה, ואת שבע הנערות הראויות להינתן לה, מבית המלך: וישנה ואת נערותיה לטוב בבית הנשים.
10 אסתר לא הגידה את עמה ואת מולדתה: כי מרדכי ציווה עליה כי לא תגיד.
11 ובכל יום היה מרדכי מתהלך לפני חצר בית הנשים, לדעת את שלום אסתר, ומה ייעשה בה.
12 ובהגיע תור כל נערה לבוא אל המלך אחשורוש, אחרי היות לה שנים עשר חודש, כדת הנשים, (כי כן ימלאו ימי תמרוקיהן, שישה חודשים בשמן המור, ושישה חודשים בבשמים, ובתמרוקי הנשים;)
13 אז כך תבוא כל נערה אל המלך; כל אשר תאמר יינתן לה לבוא עמה מבית הנשים אל בית המלך.
14 בערב היא באה, ובבוקר היא שבה אל בית הנשים השני, אל יד שעשגז, סריס המלך, שומר הפילגשים: לא תבוא עוד אל המלך, כי אם חפץ בה המלך, ונקראה בשם.
15 ובהגיע תור אסתר, בת אביחיל דוד מרדכי, אשר לקח לו לבת, לבוא אל המלך, לא ביקשה דבר כי אם את אשר אמר הגי סריס המלך, שומר הנשים. ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה.
16 ותילקח אסתר אל המלך אחשורוש אל בית מלכותו בחודש העשירי, הוא חודש טבת, בשנת שבע למלכותו.
17 ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים, ותישא חן וחסד לפניו מכל הבתולות; וישם את כתר המלכות על ראשה, וימליכה תחת ושתי.
18 אז עשה המלך משתה גדול לכל שריו ועבדיו, את משתה אסתר; והנחה עשה למדינות, וייתן מתנות, כיד המלך.
19 ובהיקבץ בתולות בפעם השניה, ומרדכי יושב בשער המלך.
20 אסתר עדיין לא הגידה את מולדתה ואת עמה; כאשר ציווה עליה מרדכי: ואסתר עשתה את מאמר מרדכי, כאשר הייתה באומנה עמו.
21 בימים ההם, ומרדכי יושב בשער המלך, קצפו בגתן ותרש, שניים מסריסי המלך, משומרי הסף, ויבקשו לשלוח יד במלך אחשורוש.
22 וייוודע הדבר למרדכי, ויגד לאסתר המלכה; ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי.
23 ויבוקש הדבר, ויימצא; וייתלו שניהם על עץ: וייכתב בספר דברי הימים לפני המלך.
פרק 3
1 אחר הדברים האלה גידל המלך אחשורוש את המן בן המדתא האגגי, וינשאהו, וישם את כסאו מעל כל השרים אשר עמו.
2 וכל עבדי המלך, אשר בשער המלך, כורעים ומשתחווים להמן: כי כן ציווה לו המלך. ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה.
3 אז אמרו עבדי המלך, אשר בשער המלך, למרדכי, מדוע אתה עובר את מצוות המלך?
4 ויהי, באומרם אליו יום יום, ולא שמע אליהם, ויגידו להמן, לראות אם יעמדו דברי מרדכי: כי הגיד להם כי הוא יהודי.
5 וירא המן כי אין מרדכי כורע ומשתחווה לו, ויימלא המן חמה.
6 ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו; כי הגידו לו את עם מרדכי: ויבקש המן להשמיד את כל היהודים אשר בכל מלכות אחשורוש, עם מרדכי.
7 בחודש הראשון, הוא חודש ניסן, בשנת שתים עשרה למלך אחשורוש, הפילו פור, הוא הגורל, לפני המן, מיום ליום, ומחודש לחודש, עד החודש השנים עשר, הוא חודש אדר.
8 ויאמר המן אל המלך אחשורוש, ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים בכל מדינות מלכותך; ודתיהם שונות מכל עם; ואת דתי המלך אינם עושים: ואין שווה למלך להניחם.
9 אם על המלך טוב, ייכתב לאבדם: ועשרת אלפים כיכר כסף אשקול על ידי עושי המלאכה, להביא אל גנזי המלך.
10 ויסר המלך את טבעתו מעל ידו, וייתנה להמן בן המדתא האגגי, צורר היהודים.
11 ויאמר המלך להמן, הכסף נתון לך, והעם לעשות בו כטוב בעיניך.
12 אז נקראו סופרי המלך ביום השלושה עשר לחודש הראשון, וייכתב ככל אשר ציווה המן אל אחשדרפני המלך, ואל הפחות אשר על כל מדינה, ואל שרי כל עם, מדינה ככתבה, ועם כלשונו; בשם המלך אחשורוש נכתב, ונחתם בטבעת המלך.
13 והספרים נשלחו ביד הרצים אל כל מדינות המלך, להשמיד, להרוג ולאבד, את כל היהודים, מנער ועד זקן, טף ונשים, ביום אחד, בשלושה עשר לחודש השנים עשר, הוא חודש אדר, ושללם לבוז.
14 פתשגן הכתב, להינתן דת בכל מדינה, גלוי לכל העמים, להיות מוכנים ליום ההוא.
15 הרצים יצאו, דחופים בדבר המלך, והדת ניתנה בשושן הבירה. והמלך והמן ישבו לשתות; והעיר שושן נבוכה.
פרק 4
1 כאשר ידע מרדכי את כל אשר נעשה, קרע מרדכי את בגדיו, וילבש שק ואפר, ויצא בתוך העיר, ויזעק זעקה גדולה ומרה;
2 ויבוא עד לפני שער המלך: כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק.
3 ובכל מדינה, אשר דבר המלך ודתו מגיע אליה, היה אבל גדול ליהודים, וצום ובכי ומספד; ויצוע שק ואפר לרבים.
4 אז באו נערות אסתר וסריסיה ויגידו לה. ותתחלחל המלכה מאוד; ותשלח בגדים להלביש את מרדכי, ולהסיר את שקו מעליו: והוא לא קיבל.
5 אז קראה אסתר להתך, מסריסי המלך, אשר העמיד לפניה, ותצווהו אל מרדכי, לדעת מה זה, ועל מה זה.
6 ויצא התך אל מרדכי אל רחוב העיר, אשר לפני שער המלך.
7 ויגד לו מרדכי את כל אשר קרה לו, ואת סכום הכסף אשר אמר המן לשקול אל גנזי המלך בעד היהודים, לאבדם.
8 וגם את פתשגן כתב הדת אשר ניתן בשושן להשמידם נתן לו, להראות את אסתר, ולהגיד לה, ולצוות עליה לבוא אל המלך, להתחנן לו, ולבקש מלפניו על עמה.
9 ויבוא התך ויגד לאסתר את דברי מרדכי.
10 ותאמר אסתר להתך, ותצווהו אל מרדכי;
11 כל עבדי המלך, ועם מדינות המלך, יודעים, כי כל איש או אישה אשר יבוא אל המלך אל החצר הפנימית, אשר לא נקרא, אחת היא דתו להמית, לבד מאשר יושיט לו המלך את שרביט הזהב, וחיה: ואני לא נקראתי לבוא אל המלך זה שלושים יום.
12 ויגידו למרדכי את דברי אסתר.
13 אז אמר מרדכי להשיב אל אסתר, אל תדמי בנפשך להימלט בבית המלך, מכל היהודים.
14 כי אם החרש תחרישי בעת הזאת, רווח והצלה יעמדו ליהודים ממקום אחר; ואת ובית אביך תאבדו: ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות?
15 אז אמרה אסתר להשיב אל מרדכי,
16 לך, כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן, וצומו עלי, ואל תאכלו ואל תשתו שלושה ימים, לילה ויום: גם אני ונערותי נצום כן; וכך אבוא אל המלך, אשר לא כדת: וכאשר אבדתי, אבדתי.
17 אז הלך מרדכי, ויעש ככל אשר ציוותה עליו אסתר.
פרק 5
1 ויהי ביום השלישי, ותלבש אסתר מלכות, ותעמוד בחצר בית המלך הפנימית, נוכח בית המלך: והמלך יושב על כסא מלכותו בבית המלכות, נוכח פתח הבית.
2 ויהי, כראות המלך את אסתר המלכה עומדת בחצר, נשאה חן בעיניו: ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב אשר בידו. ותקרב אסתר, ותיגע בראש השרביט.
3 אז אמר המלך אליה, מה לך, אסתר המלכה? ומה בקשתך? עד חצי המלכות, ותינתן לך.
4 ותאמר אסתר, אם על המלך טוב, יבוא המלך והמן היום אל המשתה אשר עשיתי לו.
5 אז אמר המלך, מהרו את המן, לעשות את דבר אסתר. ויבוא המלך והמן אל המשתה אשר עשתה אסתר.
6 ויאמר המלך לאסתר במשתה היין, מה שאלתך, ותינתן לך: ומה בקשתך? עד חצי המלכות, ותיעשה.
7 ותען אסתר, ותאמר, שאלתי ובקשתי היא;
8 אם מצאתי חן בעיני המלך, ואם על המלך טוב לתת את שאלתי, ולעשות את בקשתי, יבוא המלך והמן אל המשתה אשר אעשה להם, ומחר אעשה כדבר המלך.
9 ויצא המן ביום ההוא שמח וטוב לב: וכראות המן את מרדכי בשער המלך, ולא קם, ולא זע ממנו, ויימלא המן על מרדכי חמה.
10 בכל זאת התאפק המן: וכאשר בא אל ביתו, שלח ויבא את אוהביו, ואת זרש אשתו.
11 ויספר להם המן את כבוד עושרו, ואת רוב בניו, ואת כל אשר גידלו המלך, ואיך נשאו מעל השרים ועבדי המלך.
12 עוד אמר המן, אכן, אסתר המלכה לא הביאה איש עם המלך אל המשתה אשר עשתה כי אם אותי; וגם למחר אני קרוא אליה עם המלך.
13 וכל זה איננו שווה לי, בכל עת אשר אני רואה את מרדכי היהודי יושב בשער המלך.
14 אז אמרה לו זרש אשתו וכל אוהביו, יעשו עץ גבוה חמישים אמה, ובבוקר אמור אל המלך כי יתלו את מרדכי עליו: אז בוא עם המלך אל המשתה בשמחה. וייטב הדבר בעיני המן; ויעש את העץ.
פרק 6
1 בלילה ההוא נדדה שנת המלך, ויאמר להביא את ספר הזכרונות, דברי הימים; ויהיו נקראים לפני המלך.
2 ויימצא כתוב, כי מרדכי הגיד על בגתנא ותרש, שניים מסריסי המלך, משומרי הסף, אשר ביקשו לשלוח יד במלך אחשורוש.
3 ויאמר המלך, מה כבוד וגדולה נעשה למרדכי על זה? אז אמרו נערי המלך, משרתיו, לא נעשה עמו דבר.
4 ויאמר המלך, מי בחצר? והמן בא אל חצר בית המלך החיצונה, לומר למלך לתלות את מרדכי על העץ אשר הכין לו.
5 ויאמרו נערי המלך אליו, הנה, המן עומד בחצר. ויאמר המלך, יבוא.
6 ויבוא המן. ויאמר המלך אליו, מה לעשות לאיש אשר המלך חפץ ביקרו? והמן חשב בלבו, למי יחפוץ המלך לעשות יקר יותר ממני?
7 ויאמר המן אל המלך, לאיש אשר המלך חפץ ביקרו,
8 יביאו לבוש מלכות אשר לובש בו המלך, וסוס אשר רוכב עליו המלך, וכתר מלכות אשר ניתן על ראשו:
9 וייתננו את הלבוש והסוס על יד אחד משרי המלך הנכבדים, וילבישו את האיש אשר המלך חפץ ביקרו, וירכיבוהו על הסוס ברחוב העיר, ויקראו לפניו, ככה ייעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו.
10 אז אמר המלך להמן, מהר, וקח את הלבוש ואת הסוס, כפי שדיברת, ועשה כן למרדכי היהודי, היושב בשער המלך: אל תפל דבר מכל אשר דיברת.
11 אז לקח המן את הלבוש ואת הסוס, וילבש את מרדכי, וירכיבהו ברחוב העיר, ויקרא לפניו, ככה ייעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו.
12 וישב מרדכי אל שער המלך. והמן נדחף אל ביתו, אבל, וחפוי ראש.
13 ויספר המן לזרש אשתו ולכל אוהביו את כל אשר קרה לו. אז אמרו לו חכמיו וזרש אשתו, אם מזרע היהודים מרדכי, אשר החילות ליפול לפניו, לא תוכל לו, כי נפול תיפול לפניו.
14 ועודם מדברים עמו, באו סריסי המלך, ויבהילו להביא את המן אל המשתה אשר עשתה אסתר.
פרק 7
1 ויבוא המלך והמן לשתות עם אסתר המלכה.
2 ויאמר המלך לאסתר שוב ביום השני במשתה היין, מה שאלתך, אסתר המלכה, ותינתן לך: ומה בקשתך, ותיעשה, עד חצי המלכות.
3 ותען אסתר המלכה, ותאמר, אם מצאתי חן בעיניך, המלך, ואם על המלך טוב, תינתן לי נפשי בשאלתי, ועמי בבקשתי:
4 כי נמכרנו, אני ועמי, להשמיד, להרוג ולאבד. ואילו לעבדים ולשפחות נמכרנו, הייתי מחרישה, כי אין הצר שווה בנזק המלך.
5 אז אמר המלך אחשורוש, ויאמר לאסתר המלכה, מי הוא זה, ואי זה הוא, אשר מלאו לבו לעשות כן?
6 ותאמר אסתר, הצר והאויב הוא המן הרע הזה. והמן נבעת לפני המלך והמלכה.
7 והמלך קם בחמתו ממשתה היין אל גינת הביתן: והמן עמד לבקש על נפשו מאת אסתר המלכה; כי ראה כי כלתה אליו הרעה מאת המלך.
8 והמלך שב מגינת הביתן אל בית משתה היין; והמן נופל על המיטה אשר אסתר עליה. ויאמר המלך, האם גם לכבוש את המלכה עמי בבית? ברגע שיצא הדבר מפי המלך, חפו את פני המן.
9 ויאמר חרבונא, אחד מן הסריסים, לפני המלך, גם הנה, העץ אשר עשה המן למרדכי, אשר דיבר טוב בעד המלך, עומד בבית המן, גבוה חמישים אמה. ויאמר המלך, תלוהו עליו.
10 ויתלו את המן על העץ אשר הכין למרדכי. וחמת המלך שככה.
פרק 8
1 ביום ההוא נתן המלך אחשורוש לאסתר המלכה את בית המן, צורר היהודים. ומרדכי בא לפני המלך; כי אסתר הגידה מה הוא לה.
2 ויסר המלך את טבעתו, אשר לקח מהמן, וייתנה למרדכי. ותשם אסתר את מרדכי על בית המן.
3 ותאמר אסתר שוב לפני המלך, ותיפול לפני רגליו, ותבקש ממנו בדמעות להעביר את רעת המן האגגי, ואת מחשבתו אשר חשב על היהודים.
4 אז יושט המלך לאסתר את שרביט הזהב. ותקם אסתר, ותעמוד לפני המלך,
5 ותאמר, אם על המלך טוב, ואם מצאתי חן בעיניו, והדבר נכון לפני המלך, וטובה אני בעיניו, ייכתב להשיב את הספרים, מחשבת המן בן המדתא האגגי, אשר כתב לאבד את היהודים אשר בכל מדינות המלך:
6 כי איך אוכל לראות ברעה אשר תבוא אל עמי? או איך אוכל לראות באובדן מולדתי?
7 אז אמר המלך אחשורוש לאסתר המלכה ולמרדכי היהודי, הנה, נתתי לאסתר את בית המן, ואותו תלו על העץ, על אשר שלח ידו ביהודים.
8 כתבו גם אתם בעד היהודים, כטוב בעיניכם, בשם המלך, וחתמו בטבעת המלך: כי כתב אשר נכתב בשם המלך, ונחתם בטבעת המלך, אין להשיב.
9 אז נקראו סופרי המלך בעת ההיא בחודש השלישי, הוא חודש סיון, בשלושה ועשרים בו; וייכתב ככל אשר ציווה מרדכי אל היהודים, ואל האחשדרפנים, והפחות ושרי המדינות אשר מהודו ועד כוש, מאה ועשרים ושבע מדינות, אל כל מדינה ככתבה, ואל כל עם כלשונו, ואל היהודים ככתבם וכלשונם.
10 ויכתוב בשם המלך אחשורוש, ויחתום בטבעת המלך, וישלח ספרים ביד הרצים על סוסים, ורוכבי הרכש, האחשתרנים, בני הרמכים:
11 אשר בהם נתן המלך ליהודים אשר בכל עיר להיקהל, ולעמוד על נפשם, להשמיד, להרוג ולאבד, את כל חיל העם והמדינה אשר יצורו אותם, טף ונשים, ושללם לבוז,
12 ביום אחד בכל מדינות המלך אחשורוש, בשלושה עשר לחודש השנים עשר, הוא חודש אדר.
13 פתשגן הכתב, להינתן דת בכל מדינה, גלוי לכל העמים, ושהיהודים יהיו מוכנים ליום ההוא להינקם מאויביהם.
14 אז יצאו הרצים הרוכבים על הרכש והפרדים, דחופים ומבוהלים בדבר המלך. והדת ניתנה בשושן הבירה.
15 ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור, ועטרת זהב גדולה, ותכריך בוץ וארגמן: והעיר שושן צהלה ושמחה.
16 ליהודים הייתה אורה, ושמחה, וששון, ויקר.
17 ובכל מדינה, ובכל עיר, אשר דבר המלך ודתו מגיע אליה, שמחה וששון ליהודים, משתה ויום טוב. ורבים מעמי הארץ מתיהדים; כי נפל פחד היהודים עליהם.
פרק 9
1 עתה בחודש השנים עשר, הוא חודש אדר, בשלושה עשר בו, כאשר דבר המלך ודתו הגיעו להיעשות, ביום אשר קיוו אויבי היהודים לשלוט בהם, (ונהפוך הוא, אשר היהודים ישלטו בשונאיהם;)
2 נקהלו היהודים בעריהם בכל מדינות המלך אחשורוש, לשלוח יד במבקשי רעתם: ואיש לא עמד בפניהם; כי נפל פחדם על כל העמים.
3 וכל שרי המדינות, והאחשדרפנים, והפחות, ועושי מלאכת המלך, מנשאים את היהודים; כי נפל פחד מרדכי עליהם.
4 כי גדול היה מרדכי בבית המלך, ושמעו הלך בכל המדינות: כי האיש מרדכי הלך וגדול.
5 ויכו היהודים את כל אויביהם במכת חרב, והרג, ואבדון, ויעשו בשונאיהם כרצונם.
6 ובשושן הבירה הרגו היהודים ואיבדו חמש מאות איש.
7 ואת פרשנדתא, ואת דלפון, ואת אספתא,
8 ואת פורתא, ואת אדליא, ואת ארידתא,
9 ואת פרמשתא, ואת אריסי, ואת ארידי, ואת ויזתא,
10 עשרת בני המן בן המדתא, צורר היהודים, הרגו; ובביזה לא שלחו את ידם.
11 ביום ההוא בא מספר ההרוגים בשושן הבירה לפני המלך.
12 ויאמר המלך לאסתר המלכה, בשושן הבירה הרגו היהודים ואיבדו חמש מאות איש, ואת עשרת בני המן; בשאר מדינות המלך מה עשו? ומה שאלתך, ותינתן לך: ומה בקשתך עוד, ותיעשה.
13 ותאמר אסתר, אם על המלך טוב, יינתן גם מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת היום, ואת עשרת בני המן יתלו על העץ.
14 ויאמר המלך כי כן ייעשה: ותינתן הדת בשושן; ויתלו את עשרת בני המן.
15 ויקהלו היהודים אשר בשושן גם ביום הארבעה עשר לחודש אדר, ויהרגו בשושן שלוש מאות איש; ובביזה לא שלחו את ידם.
16 אך שאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו, ועמדו על נפשם, ונחו מאויביהם, והרגו בשונאיהם שבעים וחמישה אלף, ובביזה לא שלחו את ידם,
17 ביום השלושה עשר לחודש אדר; וביום הארבעה עשר בו נחו, ועשו אותו יום משתה ושמחה.
18 אך היהודים אשר בשושן נקהלו בשלושה עשר בו, ובארבעה עשר בו; וביום החמישה עשר בו נחו, ועשו אותו יום משתה ושמחה.
19 על כן היהודים הפרוזים, היושבים בערי הפרזות, עושים את יום הארבעה עשר לחודש אדר יום שמחה ומשתה, ויום טוב, ומשלוח מנות איש לרעהו.
20 ויכתוב מרדכי את הדברים האלה, וישלח ספרים אל כל היהודים אשר בכל מדינות המלך אחשורוש, הקרובים והרחוקים,
21 לקיים עליהם להיות עושים את יום הארבעה עשר לחודש אדר, ואת יום החמישה עשר בו, בכל שנה,
22 כימים אשר נחו בהם היהודים מאויביהם, והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה, ומאבל ליום טוב: לעשותם ימי משתה ושמחה, ומשלוח מנות איש לרעהו, ומתנות לאביונים.
23 ויקבלו היהודים את אשר החלו לעשות, ואת אשר כתב מרדכי אליהם;
24 כי המן בן המדתא האגגי, צורר כל היהודים, חשב על היהודים לאבדם, והפיל פור, הוא הגורל, להומם, ולאבדם;
25 אך בבואה אסתר לפני המלך, ציווה בספרים כי תשוב מחשבתו הרעה, אשר חשב על היהודים, על ראשו, ויתלו אותו ואת בניו על העץ.
26 על כן קראו לימים אלה פורים על שם הפור. על כן, על־פי כל דברי האיגרת הזאת, ומה ראו על כך, ומה הגיע אליהם,
27 קיימו וקיבלו היהודים עליהם, ועל זרעם, ועל כל הנלווים אליהם, ולא יעבור, להיות עושים את שני הימים האלה ככתבם, וכזמנם, בכל שנה;
28 ושהימים האלה ייזכרו וייעשו בכל דור ודור, בכל משפחה, בכל מדינה, ובכל עיר; וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים, וזכרם לא יסוף מזרעם.
29 אז כתבו אסתר המלכה, בת אביחיל, ומרדכי היהודי, בכל תוקף, לקיים את איגרת הפורים השניה הזאת.
30 וישלח ספרים אל כל היהודים, אל מאה ועשרים ושבע מדינות מלכות אחשורוש, דברי שלום ואמת,
31 לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם, כפי שקיימו עליהם מרדכי היהודי ואסתר המלכה, וכפי שקיימו על עצמם ועל זרעם, את דברי הצומות וזעקתם.
32 ומאמר אסתר קיים את דברי הפורים האלה; ונכתב בספר.
פרק 10
1 וישם המלך אחשורוש מס על הארץ, ועל איי הים.
2 וכל מעשה תקפו וגבורתו, ופרשת גדולת מרדכי, אשר גידלו המלך, האם לא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי מדי ופרס?
3 כי מרדכי היהודי היה משנה למלך אחשורוש, וגדול ליהודים, ורצוי לרוב אחיו, דורש טוב לעמו, ודובר שלום לכל זרעו.