תהלים

מזמור 1

1 אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, ובדרך חטאים לא עמד, ובמושב לצים לא ישב.

2 כי אם בתורת יהוה חפצו; ובתורתו יהגה יומם ולילה.

3 והיה כעץ שתול על פלגי מים, אשר פריו יתן בעתו, ועלהו לא יבול; וכל אשר יעשה יצליח.

4 לא כן הרשעים: כי אם כמוץ אשר תדפנו רוח.

5 על כן לא יקומו רשעים במשפט, וחטאים בעדת צדיקים.

6 כי יודע יהוה דרך צדיקים: ודרך רשעים תאבד.

מזמור 2

1 למה רגשו גוים, ולאומים יהגו ריק?

2 יתיצבו מלכי ארץ, ורוזנים נוסדו יחד, על יהוה ועל משיחו, לאמור,

3 ננתקה את מוסרותימו, ונשליכה ממנו עבותימו.

4 יושב בשמים ישחק: יהוה ילעג למו.

5 אז ידבר אלימו באפו, ובחרונו יבהלמו.

6 ואני נסכתי מלכי על ציון, הר קודשי.

7 אספרה אל חוק: יהוה אמר אלי, בני אתה; אני היום ילדתיך.

8 שאל ממני, ואתנה גוים נחלתך, ואחוזתך אפסי ארץ.

9 תרועם בשבט ברזל; ככלי יוצר תנפצם.

10 ועתה מלכים השכילו: הוסרו, שופטי ארץ.

11 עבדו את יהוה ביראה, וגילו ברעדה.

12 נשקו לבן, פן יאנף ותאבדו דרך, כי יבער כמעט אפו. אשרי כל החוסים בו.

מזמור 3

1 יהוה, אלוהים שלי, מה רבו צרי! רבים קמים עלי.

2 רבים אומרים לנפשי, אין תשועה לו ביהוה. סלה.

3 ואתה, יהוה, מגן בעדי; כבודי, ומרים ראשי.

4 בקולי אל ישוע אקרא, ויענני מהר קודשו. סלה.

5 אני שכבתי ואישן; הקיצותי, כי ישוע יסמכני.

6 לא אירא מרבבות עם, אשר סביב שתו עלי.

7 קומה, ישוע; הושיעני, ישועי: כי הכית את כל אויבי לחי; שיני רשעים שיברת.

8 לישוע התשועה: על עמך ברכתך. סלה.

מזמור 4

1 בקראי ענני, ישוע צדקי: בצר הרחבת לי; חנני, ושמע תפילתי.

2 בני איש, עד מה כבודי לכלימה? תאהבון ריק, תבקשו כזב? סלה.

3 ודעו כי הפלה יהוה חסיד לו: ישוע ישמע, בקראי אליו.

4 רגזו, ואל תחטאו: אמרו בלבבכם על משכבכם, ודומו. סלה.

5 זבחו זבחי צדק, ובטחו אל ישוע.

6 רבים אומרים, מי יראנו טוב? ישוע, שא עלינו את אור פניך.

7 נתתה שמחה בלבי, מעת דגנם ותירושם רבו.

8 בשלום יחדיו אשכבה ואישן: כי אתה, ישוע, לבדך לבטח תושיבני.

מזמור 5

1 אמרי האזינה, ישוע, בינה הגיגי.

2 הקשיבה לקול שועי, מלכי וישועי: כי אליך אתפלל.

3 קולי תשמע בבוקר, ישוע; בבוקר אערוך לך, ואצפה.

4 כי לא יהוה חפץ רשע אתה: לא יגורך רע.

5 לא יתיצבו הוללים לנגד עיניך: שנאת כל פועלי און.

6 תאבד דוברי כזב: איש דמים ומרמה יתעב יהוה.

7 ואני, ברוב חסדך, אבוא ביתך: אשתחווה אל היכל קודשך, ביראתך.

8 הנחני, ישוע, בצדקתך, למען שוררי; הישר לפני דרכך.

9 כי אין בפיהו נכונה; קרבם הוות; קבר פתוח גרונם; לשונם יחליקון.

10 האשימם, יהוה; יפלו ממעצותיהם; ברוב פשעיהם הדיחם, כי מרו בך.

11 וישמחו כל החוסים בך: לעולם ירננו, כי תסוך עליהם: ויעלצו בך אוהבי שמך.

12 כי אתה, ישוע, תברך צדיק; כצינה, רצון תעטרנו.

מזמור 6

1 ישוע, אל באפך תוכיחני, ואל בחמתך תיסרני.

2 חנני, ישוע, כי אומלל אני; רפאני, ישוע, כי נבהלו עצמי.

3 ונפשי נבהלה מאוד: ואתה, ישוע, עד מתי?

4 שובה, ישוע, חלצה נפשי: הושיעני, למען חסדך.

5 כי אין במוות זכרך: בשאול מי יודה לך?

6 יגעתי באנחתי; אשחה בכל לילה מיטתי; בדמעותי ערשי אמסה.

7 עששה מכעס עיני; עתקה, בכל צוררי.

8 סורו ממני, כל פועלי און; כי שמע ישוע את קול בכיי.

9 שמע ישוע תחינתי; ישוע יקח את תפילתי.

10 יבושו ויבהלו מאוד כל אויבי: ישובו, יבושו ברגע.

מזמור 7

1 ישוע, ישועי, בך בטחתי: הושיעני מכל רודפי, והצילני:

2 פן יטרוף כאריה נפשי, פורק, ואין מציל.

3 יהוה, יהוה שלי, אם עשיתי זאת; אם יש עוול בכפי;

4 אם גמלתי שולמי רע; ואחלצה צוררי חינם:

5 ירדוף אויב נפשי וישיגה; וירמוס לארץ חיי, וכבודי לעפר ישכן. סלה.

6 קומה, יהוה, באפך, הנשא בעברות צוררי: ועורה אלי, למשפט אשר ציווית.

7 ועדת לאומים תסובבך: ועליה למרום שובה.

8 יהוה ידין עמים: שפטני, יהוה, כצדקי וכתומי עלי.

9 יגמור נא רע רשעים, ותכונן צדיק: ובוחן לבות וכליות הוא יהוה הצדיק.

10 מגיני על ישוע, המושיע ישרי לב.

11 יהוה שופט צדיק, ויהוה זועם בכל יום.

12 אם לא ישוב, ילטוש חרבו; קשתו דרך ויכוננה.

13 ולו הכין כלי מוות; חציו לדולקים יפעל.

14 הנה יחבל און, והרה עמל, וילד שקר.

15 בור כרה ויחפרהו, ויפול בשחת אשר יעשה.

16 ישוב עמלו בראשו, ועל קודקודו חמסו ירד.

17 אודה ליהוה כצדקו: ואזמרה לשם יהוה עליון.

מזמור 8

1 יהוה, יהוה שלנו, מה אדיר שמך בכל הארץ! אשר תנה הודך על השמים.

2 מפי עוללים ויונקים יסדת עוז, למען צורריך, להשבית אויב ומתנקם.

3 כי אראה שמיך, מעשה אצבעותיך, ירח וכוכבים אשר כוננת;

4 מה אנוש כי תזכרנו, ובן אדם כי תפקדנו?

5 ותחסרהו מעט מן המלאכים, וכבוד והדר תעטרהו.

6 תמשילהו במעשי ידיך; כל שתה תחת רגליו:

7 צונה ואלפים כולם, וגם בהמות שדי;

8 ציפור שמים, ודגי הים, עובר אורחות ימים.

9 יהוה, יהוה שלנו, מה אדיר שמך בכל הארץ!

מזמור 9

1 אודך בכל לבי, ישוע; אספרה כל נפלאותיך.

2 אשמחה ואעלצה בך: אזמרה לשמך, עליון.

3 בשוב אויבי אחור, יכשלו ויאבדו מפניך.

4 כי עשית משפטי ודיני; ישבת לכיסא, שופט צדק.

5 גערת גוים, איבדת רשע, שמם מחית לעולם ועד.

6 האויב, תמו חרבות לנצח: וערים נתשת; אבד זכרם המה.

7 ויהוה לעולם ישב: כונן למשפט כיסאו.

8 והוא ישפוט תבל בצדק, ידין לאומים במישרים.

9 ויהי ישוע משגב לדך, משגב לעיתות בצרה.

10 ויבטחו בך יודעי שמך: כי לא עזבת דורשיך, ישוע.

11 זמרו לישוע, יושב ציון: הגידו בעמים עלילותיו.

12 כי דורש דמים אותם זכר: לא שכח צעקת ענוים.

13 חנני, ישוע; ראה עוניי משונאי, מרוממי משערי מוות:

14 למען אספרה כל תהילתך, בשערי בת ציון: אגילה בתשועתך.

15 טבעו גוים בשחת אשר עשו: ברשת אשר טמנו נלכדה רגלם.

16 נודע יהוה, משפט עשה: במלאכת כפיו נוקש רשע. הגיון. סלה.

17 ישובו רשעים לשאולה, כל גוים שוכחי יהוה.

18 כי לא לנצח ישכח אביון: תקות ענוים לא תאבד לעד.

19 קומה, ישוע; אל יעוז אנוש: ישפטו גוים על פניך.

20 שיתה מורא להם, יהוה: ידעו גוים כי אנוש המה. סלה.

מזמור 10

1 למה תעמוד ברחוק, ישוע? תעלים לעיתות בצרה?

2 בגאות רשע ידלק עני: יתפשו במזימות אשר חשבו.

3 כי הלל רשע על תאות נפשו, ובוצע מברך, מנאץ את יהוה.

4 רשע, כגובה אפו, בל ידרוש: אין יהוה בכל מזימותיו; גם יהוה אינו בכל מחשבותיו.

5 יחילו דרכיו בכל עת; מרום משפטיך מנגדו: בכל צורריו יפיח בהם.

6 אמר בלבו, בל אמוט: לדור ודור, אשר לא ברע.

7 פיהו מלא אלה ומרמות ותוך: תחת לשונו עמל ואון.

8 ישב במארב חצרים: במסתרים יהרוג נקי: עיניו לחלכה יצפנו.

9 יארוב במסתר כאריה בסוכו: יארוב לחטוף עני: יחטוף עני, במשכו ברשתו.

10 ידכה, ישוח, ונפל בעצומיו חלכאים.

11 אמר בלבו, שכח ישוע: הסתיר פניו; בל ראה לנצח.

12 קומה, ישוע; ישוע, נשא ידך: אל תשכח ענוים.

13 על מה נאץ רשע את יהוה? אמר בלבו, לא תדרוש.

14 ראיתה, כי אתה עמל וכעס תביט, לתת בידך: עליך יעזוב חלכה; אתה היית עוזר יתום.

15 שבור זרוע רשע ורע: תדרוש רשעו, בל תמצא.

16 יהוה מלך עולם ועד: אבדו גוים מארצו.

17 תאות ענוים שמעת, ישוע: תכין לבם, תקשיב אוזנך:

18 לשפוט יתום ודך, בל יוסיף עוד לערוץ אנוש מן הארץ.

מזמור 11

1 בישוע חסיתי: איך תאמרו לנפשי, נוסי כציפור אל הרכם?

2 כי הנה הרשעים ידרכו קשת, כוננו חצם על יתר, לירות במו אופל לישרי לב.

3 כי השתות יהרסון: צדיק, מה פעל?

4 יהוה בהיכל קודשו, יהוה בשמים כיסאו: עיניו יחזו, עפעפיו יבחנו בני אדם.

5 יהוה יבחן צדיק: ורשע ואוהב חמס שנאה נפשו.

6 ימטר על רשעים פחים, אש וגופרית, ורוח זלעפות, מנת כוסם.

7 כי צדיק יהוה, צדקות אהב; ישר יחזו פניו.

מזמור 12

1 הושיעה, ישוע, כי גמר חסיד; כי פסו אמונים מבני אדם.

2 שוא ידברו איש אל רעהו: שפת חלקות, בלב ולב ידברו.

3 יכרת יהוה כל שפתי חלקות, ולשון מדברת גדולות:

4 אשר אמרו, בלשוננו נגביר; שפתינו איתנו: מי אדון לנו?

5 משוד עניים, מאנקת אביונים, עתה אקום, יאמר ישוע; אשית בתשועה, יפוח לו.

6 אמרות יהוה, אמרות טהורות: כסף צרוף בעליל לארץ, מזוקק שבעתיים.

7 אתה, ישוע, תשמרם, תנצרם מן הדור הזה לעולם.

8 סביב רשעים יתהלכון, כרום זולות לבני אדם.

מזמור 13

1 עד מה תשכחני, ישוע? לנצח? עד מה תסתיר את פניך ממני?

2 עד מה אשית עצות בנפשי, יגון בלבבי יומם? עד מה ירום אויבי עלי?

3 הביטה, ענני, ישוע, ישועי: האירה עיני, פן אישן מוות;

4 פן יאמר אויבי, יכולתיו; צרי יגילו, כי אמוט.

5 ואני בחסדך בטחתי; יגל לבי בתשועתך.

6 אשירה לישוע, כי גמל עלי.

מזמור 14

1 אמר נבל בלבו, אין יהוה. השחיתו, התעיבו עלילה, אין עושה טוב.

2 יהוה משמים השקיף על בני אדם, לראות היש משכיל, דורש את יהוה.

3 הכל סר, יחדיו נאלחו: אין עושה טוב, אין גם אחד.

4 הלא ידעו כל פועלי און, אוכלי עמי כאכול לחם, ולא קראו אל ישוע?

5 שם פחדו פחד: כי ישוע בעדת הצדיקים.

6 עצת עני תבישו, כי ישוע מחסהו.

7 מי יתן מציון תשועת ישראל! בשוב ישוע את שבות עמו, יגל יעקב, ישמח ישראל.

מזמור 15

1 ישוע, מי יגור באוהלך? מי ישכון בהר קודשך?

2 הולך תמים, ופועל צדק, ודובר אמת בלבבו.

3 לא רגל על לשונו, לא עשה לרעהו רעה, וחרפה לא נשא על קרובו.

4 נבזה בעיניו נמאס, ואת יראי יהוה יכבד. נשבע להרע, ולא ימיר.

5 כספו לא נתן בנשך, ושוחד על נקי לא לקח. עושה אלה לא ימוט לעולם.

מזמור 16

1 שמרני, ישוע: כי חסיתי בך.

2 אמרת, נפשי, ליהוה, אתה אלוהים שלי: טובתי בל עליך;

3 לקדושים אשר בארץ המה, ולאדירי, כל חפצי בם.

4 ירבו עצבותם, לאחר מהרו: בל אסיך נסכיהם מדם, ובל אשא את שמותם על שפתי.

5 ישוע מנת חלקי וכוסי: אתה תומך גורלי.

6 חבלים נפלו לי בנעימים; אף נחלה שפרה עלי.

7 אברך את ישוע, אשר יעצני: אף לילות יסרוני כליותי.

8 שיוויתי את ישוע לנגדי תמיד: כי מימיני, בל אמוט.

9 לכן שמח לבי, ויגל כבודי: אף בשרי ישכון לבטח.

10 כי לא תעזוב נפשי לשאול; לא תתן חסידך לראות שחת.

11 תודיעני אורח חיים: שובע שמחות את פניך; נעימות בימינך נצח.

מזמור 17

1 שמעה, ישוע, צדק, הקשיבה רינתי, האזינה תפילתי, בלא שפתי מרמה.

2 מלפניך משפטי יצא; עיניך תחזנה מישרים.

3 בחנת לבי, פקדת לילה, צרפתני, בל תמצא; זמותי, בל יעבור פי.

4 בפעולות אדם, בדבר שפתיך אני שמרתי מאורחות פריץ.

5 תמוך אשרי במעגלותיך, בל נמוטו פעמי.

6 אני קראתיך, כי תענני, ישוע: הט אוזנך לי, שמע אמרתי.

7 הפלה חסדיך, המושיע בימינך את החוסים ממתקוממים.

8 שמרני כאישון בת עין, בצל כנפיך תסתירני,

9 מפני רשעים אשר שדדוני, אויבי בנפש יקיפו עלי.

10 חלבמו סגרו: בפיהם דיברו בגאות.

11 באשרינו עתה סבבונו: עיניהם ישיתו, לנטות בארץ;

12 דמיונו כאריה הלהוט לטרוף, וככפיר היושב במסתרים.

13 קומה, ישוע, קדמה פניו, הכריעהו: פלטה נפשי מרשע, חרבך:

14 ממתים, ידך, ישוע, ממתים מחלד, אשר חלקם בחיים, ובטנם תמלא מצפונך: ישבעו בנים, והניחו יתרם לעולליהם.

15 אני בצדק אחזה פניך: אשבעה, בהקיץ, תמונתך.

מזמור 18

1 ארחמך, ישוע, חזקי.

2 ישוע הוא צורי ומצודתי ומפלטי; ישועי, חזקי, בו אחסה; מגיני וקרן תשועתי, משגבי.

3 אקרא אל ישוע המהולל: ואושע מאויבי.

4 אפפוני חבלי מוות, ונחלי בליעל יבעתוני.

5 חבלי שאול סבבוני: קידמוני מוקשי מוות.

6 בצר לי אקרא אל ישוע, ואל ישועי אשוע: ישמע מהיכלו קולי, ושועתי לפניו תבוא באוזניו.

7 ותגעש ותתרעש הארץ; ומוסדי הרים ירגזו ויתגעשו, כי חרה לו.

8 עלה עשן באפו, ואש מפיו תאכל: גחלים בערו ממנו.

9 ויט שמים וירד: וערפל תחת רגליו.

10 וירכב על כרוב ויעוף: וידא על כנפי רוח.

11 ישת חושך סתרו; סביבותיו סוכתו, חשכת מים, עבי שחקים.

12 מנוגה נגדו עביו עברו, ברד וגחלי אש.

13 וירעם בשמים יהוה, ועליון יתן קולו; ברד וגחלי אש.

14 וישלח חציו ויפיצם; וברקים רב, ויהומם.

15 ויראו אפיקי מים, ויגלו מוסדות תבל, מגערתך, ישוע, מנשמת רוח אפך.

16 ישלח ממרום, יקחני, ימשני ממים רבים.

17 יצילני מאויבי העז, ומשונאי, כי אמצו ממני.

18 יקדמוני ביום אידי: ויהי ישוע למשען לי.

19 ויוציאני למרחב; יחלצני, כי חפץ בי.

20 יגמלני יהוה כצדקי; כבור ידי ישיב לי.

21 כי שמרתי את דרכי יהוה, ולא רשעתי מיהוה שלי.

22 כי כל משפטיו לנגדי, וחוקותיו לא אסיר מני.

23 ואהיה תמים עמו, ואשמר מעווני.

24 וישב יהוה לי כצדקי, כבור ידי לנגד עיניו.

25 עם חסיד תתחסד; עם גבר תמים תתמם;

26 עם נבר תתברר; ועם עיקש תתפתל.

27 כי אתה תושיע עם עני; ועינים רמות תשפיל.

28 כי אתה תאיר נרי: ישוע, ישועי, יגיה חושכי.

29 כי בך ארוץ גדוד; ובישועי אדלג שור.

30 דרכו של יהוה תמימה: אמרת יהוה צרופה: מגן הוא לכל החוסים בו.

31 כי מי יהוה מבלעדי ישוע? ומי צור זולתי ישוענו?

32 ישוע הוא המאזרני חיל, ויתן תמים דרכי.

33 המשוה רגלי כאיילות, ועל במותי יעמידני.

34 המלמד ידי למלחמה, ונחתה קשת נחושה בזרועותי.

35 ותתן לי מגן תשועתך: וימינך תסעדני, ועניותך תרבני.

36 תרחיב צעדי תחתי, ולא מעדו קרסולי.

37 ארדוף אויבי ואשיגם: ולא אשוב עד כלותם.

38 אמחצם, ולא יוכלו קום: יפלו תחת רגלי.

39 ותאזרני חיל למלחמה: תכריע קמי תחתי.

40 ואויבי נתתה לי עורף; ומשנאי אצמיתם.

41 יצעקו, ואין מושיע: אל ישוע, ולא ענם.

42 ואשחקם כעפר על פני רוח: כטיט חוצות אריקם.

43 תפלטני מריבי עם; תשימני לראש גוים: עם לא ידעתי יעבדוני.

44 לשמע אוזן ישמעו לי: בני נכר יכחשו לי.

45 בני נכר יבולו, ויחרגו ממסגרותיהם.

46 חי ישוע, וברוך צורי; וירום ישוע תשועתי.

47 ישוע הוא הנותן נקמות לי, וידבר עמים תחתי.

48 המצילני מאויבי: אף מן הקמים עלי תרוממני: מאיש חמסים תצילני.

49 על כן אודך בגוים, ישוע, ולשמך אזמרה.

50 המגדל תשועות למלכו, ועושה חסד למשיחו, לדוד ולזרעו, עד עולם.

מזמור 19

1 השמים מספרים את כבוד יהוה; ומעשה ידיו מגיד הרקיע.

2 יום ליום יביע אומר, ולילה ללילה יחוה דעת.

3 אין אומר, ואין דברים, בלי נשמע קולם.

4 בכל הארץ יצא קום, ובקצה תבל מיליהם. לשמש שם אוהל בהם,

5 והוא כחתן היוצא מחופתו, ישיש כגיבור לרוץ אורח.

6 מקצה השמים מוצאו, ותקופתו על קצותם: ואין נסתר מחמתו.

7 תורת יהוה תמימה, משיבת נפש: עדות יהוה נאמנה, מחכימת פתי.

8 פיקודי יהוה ישרים, משמחי לב: מצות יהוה ברה, מאירת עינים.

9 יראת יהוה טהורה, עומדת לעד: משפטי יהוה אמת, צדקו יחדיו.

10 הנחמדים מזהב ומפז רב: והמתוקים מדבש ונופת צופים.

11 גם עבדך נזהר בהם: בשמרם עקב רב.

12 מי יוכל להבין שגיאות? מנסתרות נקני.

13 גם מזדים חשוך עבדך; אל ימשלו בי: אז איתם, ונקיתי מפשע רב.

14 יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך, ישוע, צורי וגואלי.

מזמור 20

1 ישמעך ישוע ביום צרה; ישגבך שם ישוע של יעקב;

2 ישלח עזרך מקודש, ומציון יסעדך;

3 יזכור כל מנחותיך, ועולתך ידשנה. סלה.

4 יתן לך כלבבך, וכל עצתך ימלא.

5 נרננה בתשועתך, ובשם ישוענו נדגול: ימלא ישוע כל משאלותיך.

6 עתה ידעתי כי יושיע ישוע את משיחו; יענהו משמי קודשו, בתשועות ימינו.

7 אלה ברכב, ואלה בסוסים: ואנחנו נזכיר את שם ישוע, ישוענו.

8 המה כרעו ונפלו: ואנחנו קמנו ונתעודד.

9 הושיעה, ישוע: יעננו המלך ביום קראנו.

מזמור 21

1 המלך ישמח בעוזך, ישוע; ובתשועתך, מה יגל מאוד!

2 תאות לבו נתתה לו, וארשת שפתיו לא מנעת. סלה.

3 כי תקדמנו ברכות טוב: תשית לראשו עטרת פז.

4 חיים שאל ממך, נתתה לו, אורך ימים עולם ועד.

5 גדול כבודו בתשועתך: הוד והדר תשוה עליו.

6 כי תשיתהו ברכות לעד: תחדהו בשמחה את פניך.

7 כי המלך בוטח בישוע, ובחסד עליון לא ימוט.

8 תמצא ידך לכל אויביך: ימינך תמצא את שונאיך.

9 תשיתמו כתנור אש לעת פניך: יהוה באפו יבלעם, ותאכלם אש.

10 פריים מארץ תאבד, וזרעם מבני אדם.

11 כי נטו עליך רעה, חשבו מזימה, בל יוכלו.

12 כי תשיתמו שכם, במיתריך תכונן על פניהם.

13 רומה, ישוע, בעוזך: נשירה ונזמרה גבורתך.

מזמור 22

1 ישועי, ישועי, למה עזבתני? למה רחקת מתשועתי, מדברי שאגתי?

2 ישועי, אקרא יומם, ולא תענה; ולילה, ואין דומיה לי.

3 ואתה קדוש, היושב על תהילות ישראל.

4 בך בטחו אבותינו: בטחו, ותפלטם.

5 אליך זעקו, ונמלטו: בך בטחו, ולא בושו.

6 ואנוכי תולעת, ולא איש; חרפת אדם, ובזוי עם.

7 כל רואי ילעגו לי: יפטירו בשפה, יניעו ראש, לאמור,

8 גול אל ישוע, יפלטהו: יצילהו, כי חפץ בו.

9 כי אתה גוחי מבטן: מבטיחי על שדי אמי.

10 עליך הושלכתי מרחם: מבטן אמי, אתה ישועי.

11 אל תרחק ממני; כי צרה קרובה; כי אין עוזר.

12 סבבוני פרים רבים: אבירי בשן כיתרוני.

13 פצו עלי פיהם, כאריה טורף ושואג.

14 כמים נשפכתי, והתפרדו כל עצמותי: היה לבי כדונג; נמס בתוך מעי.

15 יבש כחרס כוחי, ולשוני מודבקת מלקוחי; ולעפר מוות תשפילני.

16 כי סבבוני כלבים: עדת מרעים הקיפוני: כארו ידי ורגלי.

17 אספר כל עצמותי: המה יביטו, יראו בי.

18 יחלקו בגדי להם, ועל לבושי יפילו גורל.

19 ואתה, ישוע, אל תרחק: חזקי, לעזרתי חושה.

20 הצילה מחרב נפשי; מיד כלב, יחידתי.

21 הושיעני מפי אריה: ומקרני רמים עניתני.

22 אספרה שמך לאחי: בתוך קהל אהללך.

23 יראי יהוה, הללוהו; כל זרע יעקב, כבדוהו; וגורו ממנו, כל זרע ישראל.

24 כי לא בזה ולא שיקץ את ענות עני; ולא הסתיר פניו ממנו; ובשועו אליו, שמע.

25 מאיתך תהילתי בקהל רב: נדרי אשלם נגד יראיו.

26 יאכלו ענוים וישבעו: יהללו את ישוע דורשיו: יחי לבבכם לעד.

27 יזכרו וישובו אל ישוע כל אפסי ארץ: וישתחוו לפניך כל משפחות גוים.

28 כי לישוע המלוכה: והוא מושל בגוים.

29 אכלו וישתחוו כל דשני ארץ: לפניו יכרעו כל יורדי עפר, ונפשו לא חיה.

30 זרע יעבדנו; יסופר לישוע לדור.

31 יבואו, ויגידו צדקתו לעם נולד, כי עשה.

מזמור 23

1 ישוע הוא רועי; לא אחסר.

2 בנאות דשא ירביצני: על מי מנוחות ינהלני.

3 נפשי ישובב: ינחני במעגלי צדק, למען שמו.

4 גם כי אלך בגיא צלמוות, לא אירא רע: כי אתה עמדי; שבטך ומשענתך המה ינחמוני.

5 תערוך לפני שולחן נגד צוררי: דישנת בשמן ראשי; כוסי רוויה.

6 אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי: ושבתי בבית ישוע לאורך ימים.

מזמור 24

1 ליהוה הארץ ומלואה; תבל, ויושבי בה.

2 כי הוא על ימים יסדה, ועל נהרות יכוננה.

3 מי יעלה בהר ישוע? ומי יקום במקום קודשו?

4 נקי כפים, ובר לבב; אשר לא נשא לשוא נפשו, ולא נשבע למרמה.

5 ישא ברכה מאת ישוע, וצדקה מישוע תשועתו.

6 זה דור דורשיו, מבקשי פניך, יעקב. סלה.

7 שאו שערים ראשיכם, והנשאו פתחי עולם; ויבוא מלך הכבוד.

8 מי זה מלך הכבוד? ישוע, עזוז וגיבור, ישוע, גיבור מלחמה.

9 שאו שערים ראשיכם, ואף שאום, פתחי עולם; ויבוא מלך הכבוד.

10 מי הוא זה מלך הכבוד? ישוע הצבאות, הוא מלך הכבוד. סלה.

מזמור 25

1 אליך, ישוע, נפשי אשא.

2 ישועי, בך בטחתי: אל אבושה, אל יעלצו אויבי לי.

3 גם כל קוויך לא יבושו: יבושו הבוגדים ריקם.

4 דרכיך, ישוע, הודיעני; אורחותיך למדני.

5 הדריכני באמיתך, ולמדני: כי אתה ישוע תשועתי; אותך קיוויתי כל היום.

6 זכור רחמיך, ישוע, וחסדיך; כי מעולם המה.

7 חטאות נעורי ופשעי אל תזכור: כחסדך זכור לי אתה, למען טובך, ישוע.

8 טוב וישר ישוע: על כן יורה חטאים בדרך.

9 ידרך ענוים במשפט: וילמד ענוים דרכו.

10 כל אורחות ישוע חסד ואמת, לנוצרי בריתו ועדותיו.

11 למען שמך, ישוע, וסלחת לעווני; כי רב הוא.

12 מי זה האיש ירא יהוה? יורנו בדרך אשר יבחר.

13 נפשו בטוב תלין; וזרעו יירש ארץ.

14 סוד ישוע ליראיו; ובריתו להודיעם.

15 עיני תמיד אל ישוע; כי הוא יוציא מרשת רגלי.

16 פנה אלי וחנני; כי יחיד ועני אני.

17 צרות לבבי הרחיבו: ממצוקותי הוציאני.

18 ראה עוניי ועמלי; ונשא לכל חטאותי.

19 ראה אויבי, כי רבו; ושנאת חמס שנאוני.

20 שמרה נפשי והצילני: אל אבוש; כי חסיתי בך.

21 תום ויושר יצרוני; כי קיוויתיך.

22 פדה, ישוע, את ישראל מכל צרותיו.

מזמור 26

1 שפטני, יהוה; כי אני בתומי הלכתי: ובישוע בטחתי; לא אמעד.

2 בחנני, יהוה, ונסני; צרפה כליותי ולבי.

3 כי חסדך לנגד עיני: והתהלכתי באמיתך.

4 לא ישבתי עם מתי שוא, ועם נעלמים לא אבוא.

5 שנאתי קהל מרעים; ועם רשעים לא אשב.

6 ארחץ בניקיון כפי: ואסובבה את מזבחך, ישוע:

7 לשמיע בקול תודה, ולספר כל נפלאותיך.

8 ישוע, אהבתי מעון ביתך, ומקום משכן כבודך.

9 אל תאסוף עם חטאים נפשי, ועם אנשי דמים חיי:

10 אשר בידיהם זימה, וימינם מלאה שוחד.

11 ואני בתומי אלך: פדני וחנני.

12 רגלי עמדה במישור: במקהלים אברך את ישוע.

מזמור 27

1 ישוע אורי ותשועתי; ממי אירא? ישוע מעוז חיי; ממי אפחד?

2 בקרוב עלי מרעים לאכול את בשרי, צרי ואויבי לי, המה כשלו ונפלו.

3 אם תחנה עלי מחנה, לא יירא לבי: אם תקום עלי מלחמה, בזאת אני בוטח.

4 אחת שאלתי מאת ישוע, אותה אבקש; שבתי בבית ישוע כל ימי חיי, לחזות בנועם ישוע, ולבקר בהיכלו.

5 כי יצפנני בסוכו ביום רעה: יסתירני בסתר אוהלו; בצור ירוממני.

6 ועתה הנה ירום ראשי על אויבי סביבותי: ואזבחה באוהלו זבחי תרועה; אשירה, ואזמרה לישוע.

7 שמע, ישוע, בקולי אקרא: וחנני, וענני.

8 לך אמר לבי, בקשו פני; את פניך, ישוע, אבקש.

9 אל תסתר פניך ממני; אל תט באף עבדך: עזרתי היית; אל תטשני, ואל תעזבני, ישוע תשועתי.

10 כי אבי ואמי עזבוני, וישוע יאספני.

11 הורני, ישוע, דרכך, ונחני באורח מישור, למען שוררי.

12 אל תתנני בנפש צרי: כי קמו בי עדי שקר, ויפח חמס.

13 לולא האמנתי לראות בטוב ישוע, בארץ חיים.

14 קוה אל ישוע: חזק, ויאמץ לבך: וקוה אל ישוע.

מזמור 28

1 אליך, ישוע, צורי, אקרא; אל תחרש ממני: פן תחשה ממני, ונמשלתי עם יורדי בור.

2 שמע קול תחנוני, בקראי אליך, בנשאי ידי אל דביר קודשך.

3 אל תמשכני עם רשעים, ועם פועלי און, הדוברים שלום עם רעיהם, ורעה בלבבם.

4 תן להם כפועלם, וכרוע מעלליהם: כמעשה ידיהם תן להם; השב להם גמולם.

5 כי לא יבינו אל פעולות יהוה, ואל מעשה ידיו: יהרסם, ולא יבנם.

6 ברוך ישוע, כי שמע את קול תחנוני.

7 ישוע עוזי ומגיני; בו בטח לבי, ונעזרתי: ויעלוז לבי; ומשירי אודנו.

8 ישוע עוז להם, והוא מעוז תשועת משיחו.

9 הושיעה את עמך, וברך את נחלתך: ורעם, ונשאם עד העולם.

מזמור 29

1 הבו ליהוה, בני אלים, הבו ליהוה כבוד ועוז.

2 הבו ליהוה את כבוד שמו; השתחוו ליהוה בהדרת קודש.

3 קול יהוה על המים: יהוה הכבוד הרעים: יהוה על מים רבים.

4 קול יהוה בכוח; קול יהוה בהדר.

5 קול יהוה שובר ארזים; וישבר יהוה את ארזי הלבנון.

6 וירקידם כמו עגל; לבנון ושיריון כמו בן ראמים.

7 קול יהוה חוצב להבות אש.

8 קול יהוה יחיל מדבר; יחיל יהוה מדבר קדש.

9 קול יהוה יחולל איילות, ויחשוף יערות: ובהיכלו כולו אומר כבוד.

10 יהוה למבול ישב; וישב יהוה מלך לעולם.

11 יהוה יתן עוז לעמו; יהוה יברך את עמו בשלום.

מזמור 30

1 ארוממך, ישוע; כי דיליתני, ולא שימחת אויבי לי.

2 ישוע, ישועי, שועתי אליך, ותרפאני.

3 ישוע, העלית מן שאול נפשי: חייתני, מירדי בור.

4 זמרו לישוע, חסידיו, והודו לזכר קודשו.

5 כי רגע באפו, חיים ברצונו: בערב ילין בכי, ולבוקר רינה.

6 ואני אמרתי בשלוי, בל אמוט לעולם.

7 ישוע, ברצונך העמדת להררי עוז: הסתרת פניך, הייתי נבהל.

8 אליך, ישוע, אקרא; ואל ישוע אתחנן.

9 מה בצע בדמי, ברדתי אל שחת? היודך עפר? היגיד אמיתך?

10 שמע, ישוע, וחנני: ישוע, היה עוזר לי.

11 הפכת מספדי למחול לי: פיתחת שקי, ותאזרני שמחה;

12 למען יזמרך כבוד, ולא ידום. ישוע, ישועי, לעולם אודך.

מזמור 31

1 בך, ישוע, חסיתי; אל אבושה לעולם: בצדקתך פלטני.

2 הט אלי אוזנך; מהרה הצילני: היה לי לצור מעוז, לבית מצודות, להושיעני.

3 כי סלעי ומצודתי אתה; ולמען שמך תנחני ותנהלני.

4 תוציאני מרשת אשר טמנו לי: כי אתה מעוזי.

5 בידך אפקיד רוחי: פדית אותי, ישוע של האמת.

6 שנאתי את השומרים הבלי שוא: ואני אל ישוע בטחתי.

7 אגילה ואשמחה בחסדך: כי ראית את עוניי; ידעת בצרות נפשי;

8 ולא הסגרתני ביד אויב: העמדת במרחב רגלי.

9 חנני, ישוע, כי צר לי: עששה בכעס עיני, נפשי ובטני.

10 כי כלו ביגון חיי, ושנותי באנחה: כשל בעווני כוחי, ועצמי עששו.

11 מכל צוררי הייתי חרפה, ולשכני מאוד, ופחד למיודעי: רואי בחוץ נסו ממני.

12 נשכחתי כמת מלב: הייתי ככלי אובד.

13 כי שמעתי דיבת רבים: מגור מסביב: בהוסדם יחד עלי, לקחת נפשי זממו.

14 ואני עליך בטחתי, ישוע: אמרתי, ישועי אתה.

15 בידך עיתותי: הצילני מיד אויבי, ומרודפי.

16 האירה פניך על עבדך: הושיעני בחסדך.

17 אל אבושה, ישוע; כי קראתיך: יבושו רשעים, ידומו לשאול.

18 תאלמנה שפתי שקר, הדוברות על צדיק עתק, בגאון ובבוז.

19 מה רב טובך, אשר צפנת ליראיך; פעלת לחוסים בך, נגד בני אדם!

20 תסתירם בסתר פניך, מרכסי איש: תצפנם בסוכה, מריב לשונות.

21 ברוך ישוע: כי הפליא חסדו לי בעיר מצור.

22 ואני אמרתי בחופזי, נגרזתי מנגד עיניך: אכן שמעת את קול תחנוני, בקראי אליך.

23 אהבו את ישוע, כל חסידיו: כי יהוה נוצר אמונים, ומשלם על יתר לעושה גאון.

24 חזקו, ויאמץ לבבכם, כל המייחלים לישוע.

מזמור 32

1 אשרי נשוי פשע, כסוי חטאה.

2 אשרי אדם, אשר ישוע לא יחשוב לו עוון, ואין ברוחו רמיה.

3 כי החרשתי, בלו עצמי, בשאגתי כל היום.

4 כי יומם ולילה תכבד עלי ידך: נהפך לשדי בחרבוני קיץ. סלה.

5 אודי עלי חטאתי, ועווני לא כיסיתי. אמרתי, אודה עלי פשעי לישוע; ואתה נשאת את עוון חטאתי. סלה.

6 על זאת, כל חסיד יתפלל אליך, בעת מצוא: רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו.

7 אתה סתר לי; מצר תצרני; רני פלט תסובבני. סלה.

8 אשכילך, ואורך בדרך אשר תלך: איעצה עליך, עיני עליך.

9 אל תהיו כסוס, כפרד אין הבין: במתג ורסן עדיו לבלום, בל קרוב אליך.

10 רבים מכאובים לרשע: והבוטח בישוע, חסד יסובבנו.

11 שמחו בישוע, וגילו, צדיקים: והרנינו, כל ישרי לב.

מזמור 33

1 רננו, צדיקים, בישוע: לישרים נאוה תהילה.

2 הודו לישוע בכנור: בנבל, בעשור, זמרו לו.

3 שירו לו שיר חדש; היטיבו נגן בתרועה.

4 כי ישר דבר יהוה; וכל מעשהו באמונה.

5 אוהב צדקה ומשפט: חסד יהוה מלאה הארץ.

6 בדבר יהוה שמים נעשו; וברוח פיו כל צבאם.

7 כונס כנד נד מי הים: נותן באוצרות תהומות.

8 ייראו מיהוה כל הארץ: ממנו יגורו כל יושבי תבל.

9 כי הוא אמר ויהי; הוא ציווה ויעמוד.

10 יהוה הפיר עצת גוים: הניא מחשבות עמים.

11 עצת יהוה לעולם תעמוד, מחשבות לבו לדור ודור.

12 אשרי הגוי אשר יהוה הוא יהוה; העם אשר בחר לנחלה לו.

13 יהוה משמים השגיח; ראה את כל בני האדם.

14 ממכון שבתו השקיח, אל כל יושבי הארץ.

15 היוצר יחד לבם; המבין אל כל מעשיהם.

16 אין מלך נושע ברוב חיל: גיבור לא ינצל ברוב כוח.

17 שקר הסוס לתשועה; וברוב חילו לא ימלט.

18 הנה עין ישוע אל יראיו, אל המייחלים לחסדו;

19 להציל ממוות נפשם, ולחיותם ברעב.

20 נפשנו חיכתה לישוע: עזרנו ומגיננו הוא.

21 כי בו ישמח לבנו, כי בשם קודשו בטחנו.

22 יהי חסדך, ישוע, עלינו, כאשר ייחלנו לך.

מזמור 34

1 אברכה את ישוע בכל עת: תמיד תהילתו בפי.

2 בישוע תתהלל נפשי: ישמעו ענוים, וישמחו.

3 גדלו לישוע איתי, ונרוממה שמו יחדיו.

4 דרשתי את ישוע, וענני, ומכל מגורותי הצילני.

5 הביטו אליו, ונהרו: ופניהם לא יחפרו.

6 זה העני קרא, וישוע שמעהו, ומכל צרותיו הושיעו.

7 חונה מלאך יהוה סביב ליראיו, ויחלצם.

8 טעמו וראו כי טוב ישוע: אשרי הגבר אשר יחסה בו.

9 יראו את יהוה, קדושיו: כי אין מחסור ליראיו.

10 כפירים רשו ורעבו: ודורשי ישוע לא יחסרו כל טוב.

11 לכו בנים, שמעו לי: יראת יהוה אלמדכם.

12 מי האיש החפץ חיים, אוהב ימים, לראות טוב?

13 נצור לשונך מרע, ושפתיך מדבר מרמה.

14 סור מרע, ועשה טוב; בקש שלום, ורודפהו.

15 עיני ישוע אל צדיקים, ואוזניו אל שועתם.

16 פני יהוה בעושי רע, להכרית מארץ זכרם.

17 צעקו, וישוע שמע, ומכל צרותם הצילם.

18 קרוב ישוע לנשברי לב; ואת דכאי רוח יושיע.

19 רבות רעות צדיק: ומכולם יצילנו ישוע.

20 שומר כל עצמותיו: אחת מהנה לא נשברה.

21 תמותת רשע רעה: ושונאי צדיק יאשמו.

22 פודה ישוע את נפש עבדיו: ולא יאשמו, כל החוסים בו.

מזמור 35

1 ריבה, ישוע, את יריבי: לחם את לוחמי.

2 החזק מגן וצינה, ועמדה בעזרתי.

3 והרק חנית, וסגור לקראת רודפי: אמור לנפשי, אני תשועתך.

4 יבושו ויכלמו, מבקשי נפשי: יסוגו אחור ויחפרו, חושבי רעתי.

5 יהיו כמוץ לפני רוח: ומלאך יהוה דוחה.

6 יהי דרכם חושך וחלקלקות: ומלאך יהוה רודפם.

7 כי חינם טמנו לי שחת רשתם, חינם חפרו לנפשי.

8 תבואהו שואה לא ידע; ורשתו אשר טמן תלכדנו: בשואה יפול בה.

9 ונפשי תגל בישוע, תשיש בתשועתו.

10 כל עצמותי תאמרנה, ישוע, מי כמוך? המציל עני מחזק ממנו, ועני ואביון מגוזלו.

11 עדי חמס יקומו; אשר לא ידעתי ישאלוני.

12 ישלמוני רעה תחת טובה, לשכול נפשי.

13 ואני, בחלותם, לבושי שק: עיניתי בצום נפשי; ותפילתי אל חיקי תשוב.

14 כרע, כאח לי, התהלכתי: כאבל אם, קודר שחוחתי.

15 ובצליעתי שמחו ונאספו: נאספו עלי נכים, ולא ידעתי; קרעו, ולא דמו:

16 עם חנפי לעגי מעוג, חרוק עלי שיניהם.

17 ישוע, עד מה תראה? השיבה נפשי משואיהם, מכפירים יחידתי.

18 אודך בקהל רב: בעם עצום אהללך.

19 אל ישמחו לי אויבי בשקר: שונאי חינם לא יקרצו עין.

20 כי לא שלום ידברו: ועל רגעי ארץ דברי מרמות יחשבון.

21 וירחיבו עלי פיהם, אמרו, האח! האח! ראתה עיננו.

22 ראית, ישוע: אל תחרש: ישוע, אל תרחק ממני.

23 העירה והקיצה למשפטי, ישועי וישועי, לריבי.

24 שפטני כצדקך, יהוה, יהוה שלי; ואל ישמחו לי.

25 אל יאמרו בלבם, האח, נפשנו: אל יאמרו, בלענוהו.

26 יבושו ויחפרו יחד, שמחי רעתי: ילבשו בושת וכלימה, המגדילים עלי.

27 ירוננו וישמחו, חפצי צדקי: ויאמרו תמיד, יגדל ישוע, החפץ שלום עבדו.

28 ולשוני תהגה צדקתך, כל היום תהילתך.

מזמור 36

1 נאום פשע לרשע בקרב לבי, אין פחד יהוה לנגד עיניו.

2 כי החליק אליו בעיניו, למצוא עוונו, לשנוא.

3 דברי פיו און ומרמה: חדל להשכיל, להיטיב.

4 און יחשוב על משכבו; יתיצב על דרך לא טוב; רע לא ימאס.

5 יהוה, בשמים חסדך; אמונתך עד שחקים.

6 צדקתך כהררי הגבוהים; משפטיך תהום רבה: אדם ובהמה תושיע, יהוה.

7 מה יקר חסדך, ישוע! ובני אדם בצל כנפיך יחסיון.

8 ירוויון מדשן ביתך; ונחל עדניך תשקם.

9 כי עמך מקור חיים: באורך נראה אור.

10 משוך חסדך ליודעיך, וצדקתך לישרי לב.

11 אל תבואני רגל גאון, ויד רשעים אל תנידני.

12 שם נפלו פועלי און: דוחו, ולא יוכלו קום.

מזמור 37

1 אל תתחר במרעים; אל תקנא בעושי עוולה.

2 כי כחציר מהרה ימלו, וכירק דשא יבולון.

3 בטח בישוע, ועשה טוב; שכן ארץ, ורעה אמונה.

4 והתענג על ישוע: ויתן לך משאלות לבך.

5 גול על ישוע דרכך, ובטח עליו, והוא יעשה.

6 והוציא כאור צדקך, ומשפטך כצהרים.

7 דום לישוע, והתחולל לו: אל תתחר במצליח דרכו, באיש עושה מזימות.

8 הרף מאף, ועזוב חמה: אל תתחר, אך להרע.

9 כי מרעים יכרתון: וקווי ישוע המה יירשו ארץ.

10 ועוד מעט, ואין רשע: והתבוננת על מקומו, ואיננו.

11 וענוים יירשו ארץ, והתענגו על רוב שלום.

12 זומם רשע לצדיק, וחורק עליו שיניו.

13 יהוה ישחק לו: כי ראה כי יבוא יומו.

14 חרב פתחו רשעים, ודרכו קשתם, להפיל עני ואביון, לטבוח ישרי דרך.

15 חרבם תבוא בלבם, וקשתותם תשברנה.

16 טוב מעט לצדיק, מהמון רשעים רבים.

17 כי זרועות רשעים תשברנה: וסומך צדיקים ישוע.

18 יודע יהוה ימי תמימים: ונחלתם לעולם תהיה.

19 לא יבושו בעת רעה: ובימי רעבון ישבעו.

20 כי רשעים יאבדו, ואויבי יהוה כיקר כרים: כלו, בעשן כלו.

21 לוה רשע, ולא ישלם: וצדיק חונן ונותן.

22 כי מבורכיו יירשו ארץ, ומקולליו יכרתו.

23 מישוע מצעדי גבר כוננו: ודרכו יחפוץ.

24 כי יפול, לא יוטל; כי ישוע סומך ידו.

25 נער הייתי, גם זקנתי; ולא ראיתי צדיק נעזב, וזרעו מבקש לחם.

26 כל היום חונן ומלוה; וזרעו לברכה.

27 סור מרע, ועשה טוב; ושכן לעולם.

28 כי יהוה אוהב משפט, ולא יעזוב את חסידיו; לעולם נשמרו: וזרע רשעים נכרת.

29 צדיקים יירשו ארץ, וישכנו לעד עליה.

30 פי צדיק יהגה חכמה, ולשונו תדבר משפט.

31 תורת יהוהו בלבו; לא תמעדנה אשריו.

32 צופה רשע לצדיק, ומבקש להמיתו.

33 ישוע לא יעזבנו בידו, ולא ירשיענו בהישפטו.

34 קוה אל ישוע, ושמור דרכו, וירוממך לרשת ארץ: בהיכרת רשעים, תראה.

35 ראיתי רשע עריץ, ומתערה כאזרח רענן.

36 ויעבור, והנה איננו: ואבקשהו, ולא נמצא.

37 שמור תם, וראה ישר: כי אחרית לאיש שלום.

38 ופושעים נשמדו יחדיו: אחרית רשעים נכרתה.

39 ותשועת צדיקים מישוע: הוא מעוזם בעת צרה.

40 ויעזרם ישוע ויפלטם: יפלטם מרשעים, ויושיעם, כי חסו בו.

מזמור 38

1 ישוע, אל בזעמך תוכיחני, ואל בחמתך תיסרני.

2 כי חציך נחתו בי, ותנחת עלי ידך.

3 אין מתום בבשרי מפני זעמך; אין שלום בעצמי מפני חטאתי.

4 כי עוונותי עברו ראשי: כמשא כבד יכבדו ממני.

5 הבאישו, נמקו חבורתי, מפני איוולתי.

6 נעוויתי, שחוחתי עד מאוד: כל היום קודר הלכתי.

7 כי כסלי מלאו נקלה, ואין מתום בבשרי.

8 נפוגותי ונדכיתי עד מאוד: שאגתי מנהמת לבי.

9 ישוע, נגדך כל תאוותי; ואנחתי ממך לא נסתרה.

10 לבי סחרחר, עזבני כוחי: ואור עיני, גם הם אין איתי.

11 אוהבי ורעי מנגד נגעי יעמודו; וקרובי מרחק עמדו.

12 וינקשו מבקשי נפשי: ודורשי רעתי דיברו הוות, ומרמות כל היום יהגו.

13 ואני כחרש, לא אשמע; וכאילם, לא יפתח פיו.

14 ואהיה כאיש אשר לא ישמע, ואין בפיו תוכחות.

15 כי לך, ישוע, הוחלתי: אתה תענה, ישוע, ישועי.

16 כי אמרתי, פן ישמחו לי: במוט רגלי, עלי הגדילו.

17 כי אני לצלע נכון, ומכאובי נגדי תמיד.

18 כי עווני אגיד; אדאג מחטאתי.

19 ואויבי חיים, עצמו: ורבו שונאי בשקר.

20 ומשלמי רעה תחת טובה ישטנוני, תחת רודפי טוב.

21 אל תעזבני, ישוע: ישועי, אל תרחק ממני.

22 חושה לעזרתי, ישוע, תשועתי.

מזמור 39

1 אמרתי, אשמרה דרכי מחטוא בלשוני: אשמרה לפי מחסום, בעוד רשע לנגדי.

2 נאלמתי דומיה, החשיתי מטוב; וכאבי נעכר.

3 חם לבי בקרבי, בהגיגי תבער אש: דיברתי בלשוני,

4 הודיעני, יהוה, קיצי, ומידת ימי מה היא: אדעה מה חדל אני.

5 הנה טפחות נתתה ימי, וחלדי כאין נגדך: אך כל הבל כל אדם, ניצב. סלה.

6 אך בצלם יתהלך איש: אך הבל יהמיון: יצבור, ולא ידע מי יאספם.

7 ועתה, מה קיוויתי, ישוע? תוחלתי לך היא.

8 מכל פשעי הצילני: חרפת נבל אל תשימני.

9 נאלמתי, לא אפתח פי; כי אתה עשית.

10 הסר מעלי נגעך: מתיגרת ידך אני כליתי.

11 בתוכחות על עוון יסרת איש, ותמס כעש חמודו: אך הבל כל אדם. סלה.

12 שמעה תפילתי, ישוע, ושועתי האזינה; אל דמעתי אל תחרש: כי גר אנוכי עמך, תושב, ככל אבותי.

13 השע ממני, ואבליגה, בטרם אלך, ואינני.

מזמור 40

1 קיוויתי, קיווה נפשי אל ישוע; ויט אלי, וישמע שועתי.

2 ויעלני מבור שאון, מטיט היון: ויקם על סלע רגלי, כונן אשרי.

3 ויתן בפי שיר חדש, תהילה לישוענו: יראו רבים, וייראו, ויבטחו בישוע.

4 אשרי הגבר אשר שם את ישוע מבטחו, ולא פנה אל רהבים, ושטי כזב.

5 רבות עשית, אתה, ישוע, ישועי, נפלאותיך ומחשבותיך אלינו: אין ערוך אליך: אגידה ואדברה, עצמו מספר.

6 זבח ומנחה לא חפצת; אוזנים כרית לי: עולה וחטאה לא שאלת.

7 אז אמרתי, הנה באתי: במגילת ספר כתוב עלי,

8 לעשות רצונך, יהוה שלי, חפצתי: ותורתך בתוך מעי.

9 בישרתי צדק בקהל רב: הנה שפתי לא אכלא, יהוה, אתה ידעת.

10 צדקתך לא כיסיתי בתוך לבי; אמונתך ותשועתך אמרתי: לא כיחדתי חסדך ואמיתך לקהל רב.

11 אתה, ישוע, לא תכלא רחמיך ממני: חסדך ואמיתך תמיד יצרוני.

12 כי אפפו עלי רעות עד אין מספר: השיגוני עוונותי, ולא יכולתי לראות; עצמו משערות ראשי, ולבי עזבני.

13 רצה, ישוע, להצילני: ישוע, לעזרתי חושה.

14 יבושו ויחפרו יחד, מבקשי נפשי לספותה; יסוגו אחור ויכלמו, חפצי רעתי.

15 יבושו, עקב בושה, האומרים לי, האח! האח!

16 כל דורשיך ישישו וישמחו בך: ואוהבי תשועתך יאמרו תמיד, יגדל ישוע.

17 ואני עני ואביון; ישוע יחשוב לי: עזרתי ומפלטי אתה; ישועי, אל תאחר.

מזמור 41

1 אשרי המשכיל אל דל: ביום רעה ימלטהו ישוע.

2 ישוע ישמרהו ויחייהו, ויאושר בארץ: ואל תתנהו בנפש אויביו.

3 ישוע יסעדנו על ערש דווי: כל משכבו הפכת בחוליו.

4 אני אמרתי, ישוע, חנני: רפאה נפשי; כי חטאתי לך.

5 אויבי ידברו רע לי, מתי ימות, ואבד שמו?

6 ואם בא לראות, שוא ידבר: לבו יקבץ און לו; יצא לחוץ, ידבר.

7 יחד עלי יתלחשו כל שונאי: עלי יחשבו רעה לי.

8 דבר בליעל יצוק בו: ואשר שכב לא יוסיף לקום.

9 גם איש שלומי, אשר בטחתי בו, אוכל לחמי, הגדיל עלי עקב.

10 ואתה, ישוע, חנני, והקימני, ואשלמה להם.

11 בזאת ידעתי כי חפצת בי, כי לא יריע אויבי עלי.

12 ואני בתומי תמכת בי, ותציבני לפניך לעולם.

13 ברוך ישוע של ישראל, מעולם ועד עולם. אמן, ואמן.

מזמור 42

1 כאיל תערוג על אפיקי מים, כן נפשי תערוג אליך, ישוע.

2 צמאה נפשי לישוע, לישוע החי: מתי אבוא, ואראה לפני ישוע?

3 הייתה לי דמעתי לחם יומם ולילה, באמור אלי כל היום, איה ישועך?

4 אלה אזכרה, ואשפכה עלי נפשי: כי אעבור בסך, אדדם עד בית ישוע, בקול רינה ותודה, המון חוגג.

5 מה תשתוחחי, נפשי, ותהמי עלי? הוחילי לישוע: כי עוד אודנו, על תשועת פניו.

6 ישועי, עלי נפשי תשתוחח: על כן אזכורך מארץ ירדן, וחרמונים, מהר מצער.

7 תהום אל תהום קורא לקול צינוריך: כל משבריך וגליך עלי עברו.

8 יומם יצוה ישוע חסדו, ובלילה שירו עמי, ותפילה אל ישוע של חיי.

9 אומרה לישוע, סלעי, למה שכחתני? למה קודר אלך, בלחץ אויב?

10 ברצח בעצמותי חרפוני צוררי, באומרם אלי כל היום, איה ישועך?

11 מה תשתוחחי, נפשי, ומה תהמי עלי? הוחילי לישוע: כי עוד אודנו, תשועת פני, וישועי.

מזמור 43

1 שפטני, ישוע, וריבה ריבי מגוי לא חסיד: מאיש מרמה ועוולה תפלטני.

2 כי אתה ישוע מעוזי: למה זנחתני? למה קודר אתהלך, בלחץ אויב?

3 שלח אורך ואמיתך, המה ינחוני; יביאוני אל הר קודשך, ואל משכנותיך.

4 ואבוא אל מזבח ישוע, אל ישוע, שמחת גילי: ואודך בכנור, ישוע, ישועי.

5 מה תשתוחחי, נפשי, ומה תהמי עלי? הוחילי לישוע: כי עוד אודנו, תשועת פני, וישועי.

מזמור 44

1 באוזנינו שמענו, ישוע, אבותינו סיפרו לנו, פועל אשר פעלת בימיהם, בימי קדם.

2 אתה ידך גוים הורשת, ותטעם; תרע לאומים, ותשלחם.

3 כי לא בחרבם ירשו ארץ, וזרועם לא הושיעה להם: כי ימינך וזרועך, ואור פניך, כי רציתם.

4 אתה הוא מלכי, ישוע: צווה תשועות ליעקב.

5 בך צרינו ננגח: בשמך נבוס קמינו.

6 כי לא בקשתי אבטח, וחרבי לא תושיעני.

7 כי הושעתנו מצרינו, ומשנאינו הבישות.

8 בישוע נהלל כל היום, ושמך לעולם נודה. סלה.

9 אף אתה זנחתנו, ותכלימנו; ולא תצא בצבאותינו.

10 תשיבנו אחור מצר: ומשנאינו שסו להם.

11 תיתננו כצאן מאכל; ובגוים זריתנו.

12 תמכור עמך בלא הון, ולא ריבית במחיריהם.

13 תשימנו חרפה לשכנינו, לעג וקלס לסביבותינו.

14 תשימנו משל בגוים, מנוד ראש בלאומים.

15 כל היום כלימתי נגדי, ובושת פני כיסתני,

16 מקול מחרף ומגדף; מפני אויב ומתנקם.

17 כל זאת באתנו; ולא שכחנוך, ולא שיקרנו בבריתך.

18 לא נסוג אחור לבנו, ותיט אשרינו מני אורחך;

19 כי דיכיתנו במקום תנים, ותכס עלינו בצלמוות.

20 אם שכחנו את שם ישוענו, ונפרוש כפינו לאל זר;

21 הלא יהוה יחקור זאת? כי הוא יודע תעלומות לב.

22 כי עליך הורגנו כל היום; נחשבנו כצאן טבחה.

23 עורה, למה תישן, ישוע? הקיצה, אל תזנח לנצח.

24 למה תסתיר פניך, ותשכח עוניינו ולחצנו?

25 כי שחה לעפר נפשנו: דבקה לארץ בטננו.

26 קומה, עזרתה לנו, ופדנו, למען חסדך.

מזמור 45

1 לבי רחש דבר טוב: אומר אני, מעשי למלך: לשוני עט סופר מהיר.

2 יפיפית מבני אדם: הוצק חן בשפתותיך: על כן ברכך יהוה לעולם.

3 חגור חרבך על ירך, גיבור, הודך והדרך.

4 ובהדרך צלח, רכב, על דבר אמת וענוה וצדק; ותורך נוראות ימינך.

5 חציך שנונים בלב אויבי המלך; עמים תחתיך יפלו.

6 כיסאך, ישוע, עולם ועד: שבט מישור, שבט מלכותך.

7 אהבת צדק, ותשנא רשע: על כן משחך יהוה, יהוה שלך, שמן ששון מחבריך.

8 מור ואהלות וקציעות, כל בגדותיך, מן היכלי שן, אשר שימחוך.

9 בנות מלכים ביקרותיך: ניצבה שגל לימינך, בכתם אופיר.

10 שמעי, בת, וראי, והטי אוזנך; ושכחי עמך ובית אביך;

11 ויתאוו המלך יפייך: כי הוא ישועך; והשתחווי לו.

12 ובת צור במנחה; פניך יחלו עשירי עם.

13 כל כבודה בת מלך פנימה: ממשבצות זהב לבושה.

14 לרקמות תובל למלך: בתולות אחריה, רעותיה, מובאות לך.

15 תובלנה בשמחה וגיל: תבואינה בהיכל מלך.

16 תחת אבותיך יהיו בניך, תשיתמו לשרים בכל הארץ.

17 אזכיר שמך בכל דור ודור: על כן עמים יהודוך לעולם ועד.

מזמור 46

1 ישוע לנו מחסה ועוז, עזרה בצרות נמצא מאוד.

2 על כן לא נירא בהמיר ארץ, ובמוט הרים בלב ימים;

3 יהמו, יחמרו מימיו; ירעשו הרים בגאותו. סלה.

4 נהר, פלגיו ישמחו את עיר ישוע, את קודש משכני עליון.

5 ישוע בקרבה; בל תמוט: יעזרה ישוע לפנות בוקר.

6 המו גוים, מטו ממלכות: נתן בקולו, תמוג ארץ.

7 ישוע הצבאות עמנו; משגב לנו ישוע של יעקב. סלה.

8 לכו, חזו מפעלות ישוע, אשר שם שמות בארץ.

9 משבית מלחמות עד קצה הארץ; קשת ישבר, וקצץ חנית; עגלות ישרוף באש.

10 הרפו, ודעו כי אנוכי ישוע: ארום בגוים, ארום בארץ.

11 ישוע הצבאות עמנו; משגב לנו ישוע של יעקב. סלה.

מזמור 47

1 כל העמים, תקעו כף; הריעו לישוע בקול רינה.

2 כי ישוע, עליון, נורא הוא; מלך גדול על כל הארץ.

3 ידבר עמים תחתינו, ולאומים תחת רגלינו.

4 יבחר לנו את נחלתנו, את גאון יעקב אשר אהב. סלה.

5 עלה ישוע בתרועה, ישוע בקול שופר.

6 זמרו לישוע, זמרו: זמרו למלכנו, זמרו.

7 כי מלך כל הארץ ישוע: זמרו משכיל.

8 יהוה מלך על הגוים: יהוה ישב על כיסא קודשו.

9 נדיבי עמים נאספו, עם יהוה של אברהם: כי ליהוה מגיני ארץ: מאוד נעלה.

מזמור 48

1 גדול ישוע, ומהולל מאוד, בעיר ישוענו, בהר קודשו.

2 יפה נוף, משוש כל הארץ, הר ציון, ירכתי צפון, קרית מלך רב.

3 ישוע בארמנותיה נודע למשגב.

4 כי הנה המלכים נועדו, עברו יחדיו.

5 המה ראו, כן תמהו; נבהלו, נחפזו.

6 רעדה אחזתם שם, חיל כיולדה.

7 ברוח קדים תשבר אוניות תרשיש.

8 כאשר שמענו, כן ראינו, בעיר ישוע הצבאות, בעיר ישוענו: ישוע יכוננה עד עולם. סלה.

9 דימינו, ישוע, חסדך, בקרב היכלך.

10 כשמך, ישוע, כן תהילתך על קצווי ארץ: צדק מלאה ימינך.

11 ישמח הר ציון, תגלנה בנות יהודה, למען משפטיך.

12 סובו ציון, והקיפוה: ספרו מגדליה.

13 שיתו לבכם לחילה, פסגו ארמנותיה; למען תספרו לדור אחרון.

14 כי זה ישוע הוא ישוענו, עולם ועד: הוא ינהגנו על מות.

מזמור 49

1 שמעו זאת, כל העמים; האזינו, כל יושבי חלד:

2 גם בני אדם, גם בני איש, יחד עשיר ואביון.

3 פי ידבר חכמות; והגות לבי תבונות.

4 אטה למשל אוזני: אפתח בכנור חידתי.

5 למה אירא בימי רע, עוון עקבי יסובני?

6 הבוטחים על חילם, וברוב עושרם יתהללו;

7 אח לא פדה יפדה איש, ולא יתן ליהוה כופרו:

8 ויקר פדיון נפשם, וחדל לעולם:

9 ויחי עוד לנצח, לא יראה השחת.

10 כי יראה חכמים ימותו, יחד כסיל ובער יאבדו, ועזבו לאחרים חילם.

11 קרבם, בתימו לעולם, משכנותם לדור ודור; קראו בשמותם עלי אדמות.

12 אך אדם ביקר בל ילין: נמשל כבהמות נדמו.

13 זה דרכם, כסל למו: ואחריהם בפיהם ירצו. סלה.

14 כצאן לשאול שתו; מוות ירעם: וירדו בם ישרים לבוקר; וצורם לבלות שאול, מזבול לו.

15 אך ישוע יפדה נפשי מיד שאול: כי יקחני. סלה.

16 אל תירא כי יעשיר איש, כי ירבה כבוד ביתו;

17 כי לא במותו יקח הכל: לא ירד אחריו כבודו.

18 כי נפשו בחייו יברך: ויודוך כי תיטיב לך.

19 תבוא עד דור אבותיו; עד נצח לא יראו אור.

20 אדם ביקר, ולא יבין, נמשל כבהמות נדמו.

מזמור 50

1 יהוה הגיבור, יהוה, דיבר, ויקרא ארץ, ממזרח שמש עד מבואו.

2 מציון, מכלל יופי, ישוע הופיע.

3 יבוא ישוענו, ולא יחרש: אש לפניו תאכל, וסביביו נשערה מאוד.

4 יקרא אל השמים מעל, ואל הארץ, לדין עמו.

5 אספו לי חסידי; כורתי בריתי עלי זבח.

6 ויגידו שמים צדקו: כי יהוה הוא השופט. סלה.

7 שמעה, עמי, ואדברה; ישראל, ואעידה בך: אני יהוה, יהוה שלך.

8 לא על זבחיך אוכיחך, ועולותיך לנגדי תמיד.

9 לא אקח מביתך פר, ממכלאותיך עתודים.

10 כי לי כל חיתו יער, בהמות בהררי אלף.

11 ידעתי כל עוף הרים: וזיז שדי עמדי.

12 אם ארעב, לא אומר לך: כי לי תבל, ומלואה.

13 האוכל בשר אבירים, ודם עתודים אשתה?

14 זבח ליהוה תודה; ושלם לעליון נדריך:

15 וקראני ביום צרה: אחלצך, ותכבדני.

16 ולרשע אמר יהוה, מה לך לספר חוקי, ותישא בריתי עלי פיך?

17 ואתה שנאת מוסר, ותשלך דברי אחריך.

18 אם ראית גנב, ותרץ עמו, ועם מנאפים חלקך.

19 פיך שלחת ברעה, ולשונך תצמיד מרמה.

20 תשב, באחיך תדבר; בבן אמך תתן דופי.

21 אלה עשית, והחרשתי; דימית, אהיה כמוך: אוכיחך, ואערכה לעיניך.

22 בינו נא זאת, שוכחי יהוה, פן אטרוף, ואין מציל.

23 זובח תודה יכבדני: ושם דרך, אראנו בתשועת ישוע.

מזמור 51

1 חנני, ישוע, כחסדך: כרוב רחמיך מחה פשעי.

2 הרבה כבסני מעווני, ומחטאתי טהרני.

3 כי פשעי אני אדע: וחטאתי נגדי תמיד.

4 לך, לבדך, חטאתי, והרע בעיניך עשיתי: למען תצדק בדברך, תזכה בשופטך.

5 הן בעוון חוללתי; ובחטא יחמתני אמי.

6 הן אמת חפצת בטוחות: ובסתום חכמה תודיעני.

7 תחטאני באזוב, ואטהר: תכבסני, ומשלג אלבין.

8 תשמיעני ששון ושמחה; תגלנה עצמות דיכית.

9 הסתר פניך מחטאי; וכל עוונותי מחה.

10 לב טהור ברא לי, ישוע; ורוח נכונה חדש בקרבי.

11 אל תשליכני מלפניך; ואת רוח הקודש שלך אל תיקח ממני.

12 השיבה לי ששון תשועתך; ורוח נדיבה תסמכני.

13 אלמדה פושעים דרכיך; וחטאים אליך ישובו.

14 הצילני מדמים, ישוע, ישוע תשועתי: תרנן לשוני צדקתך.

15 ישוע, שפתי תפתח; ופי יגיד תהילתך.

16 כי לא תחפוץ זבח, ואתנה: עולה לא תרצה.

17 זבחי ישוע הם רוח נשברה: לב נשבר ונדכה, ישוע, לא תבזה.

18 היטיבה ברצונך את ציון: תבנה חומות ירושלים.

19 אז תחפוץ זבחי צדק, עולה וכליל: אז יעלו על מזבחך פרים.

מזמור 52

1 מה תתהלל ברעה, גיבור? חסד ישוע כל היום.

2 הוות תחשוב לשונך; כתער מלוטש, עושה רמיה.

3 אהבת רע מטוב; שקר, מדבר צדק. סלה.

4 אהבת כל דברי בלע, לשון מרמה.

5 גם יהוה יתצך לנצח: יחתך ויסחך מאוהל, ושירשך מארץ חיים. סלה.

6 ויראו צדיקים, וייראו, ועליו ישחקו:

7 הנה הגבר, לא ישים את ישוע מעוזו; ויבטח ברוב עושרו, יעוז בהוותו.

8 ואני כזית רענן בבית ישוע: בטחתי בחסד ישוע לעולם ועד.

9 אודך לעולם, כי עשית: ואקוה שמך, כי טוב, נגד חסידיך.

מזמור 53

1 אמר נבל בלבו, אין יהוה. השחיתו, והתעיבו עוולה: אין עושה טוב.

2 יהוה השקיף משמים על בני אדם, לראות אם יש משכיל, אשר ידרוש את יהוה.

3 הכל סג, יחדיו נאלחו: אין עושה טוב, אין גם אחד.

4 הלא ידעו פועלי און, אוכלי עמי כאכול לחם, ולא קראו אל ישוע?

5 שם פחדו פחד, אשר לא היה פחד: כי ישוע פיזר עצמות חונך: הבישות, כי ישוע מאסם.

6 מי יתן מציון תשועת ישראל! בשוב ישוע את שבות עמו, יגל יעקב, ישמח ישראל.

מזמור 54

1 הושיעני, ישוע, בשמך, ובגבורתך תדינני.

2 ישוע, שמעה תפילתי; האזינה לאמרי פי.

3 כי זרים קמו עלי, ועריצים ביקשו נפשי: לא שמו את ישוע לנגדם. סלה.

4 הנה ישוע עוזר לי: ישוע הוא בסומכי נפשי.

5 ישיב הרע לאויבי: באמיתך הצמיתם.

6 בנדבה אזבחה לך: אודה לשמך, ישוע, כי טוב.

7 כי מכל צרה הצילני: ובאויבי ראתה עיני.

מזמור 55

1 האזינה, ישוע, תפילתי; ואל תתעלם מתחינתי.

2 הקשיבה לי, וענני: אריד בשיחי, ואהימה;

3 מקול אויב, מפני עקת רשע: כי ימיטו עלי און, ובאף ישטמוני.

4 לבי יחיל בקרבי: ואימות מוות נפלו עלי.

5 יראה ורעד יבוא בי, ותכסני פלצות.

6 ואומר, מי יתן לי אבר כיונה! אעופה, ואשכונה.

7 הנה ארחק, נדוד, אלין במדבר. סלה.

8 אחישה מפלט לי, מרוח סועה, מסער.

9 בלע, ישוע, פלג לשונם: כי ראיתי חמס וריב בעיר.

10 יומם ולילה יסובבוה על חומותיה: ואון ועמל בקרבה.

11 הוות בקרבה: ולא ימיש מרחובה תוך ומרמה.

12 כי לא אויב יחרפני, ואשא: ולא משנאי עלי הגדיל, ואסתר ממנו:

13 ואתה, אנוש כערכי, אלופי ומיודעי.

14 אשר יחדיו נמתיק סוד, בבית ישוע נהלך ברגש.

15 ישיא מוות עלימו, ירדו שאול חיים: כי רעות במגורם, בקרבם.

16 אני אל ישוע אקרא; וישוע יושיעני.

17 ערב ובוקר וצהרים אשיחה ואהמה: וישמע קולי.

18 פדה בשלום נפשי מקרב לי: כי ברבים היו עמדי.

19 ישמע ישוע, ויענם, והוא יושב קדם. סלה. אשר אין חליפות למו, ולא יראו את ישוע.

20 שלח ידיו בשלומיו: חילל בריתו.

21 חלקו מחמאות פיו, וקרב לבו: רכו דבריו משמן, והמה פתיחות.

22 השלך על ישוע את יהבך, והוא יכלכלך: לא יתן לעולם מוט לצדיק.

23 ואתה, יהוה, תורידם לבאר שחת: אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם; ואני אבטח בך.

מזמור 56

1 חנני, ישוע: כי שאפני אנוש; כל היום לוחם ילחצני.

2 שאפוני אויבי כל היום: כי רבים לוחמים לי, עליון.

3 יום אירא, אני אליך אבטח.

4 בישוע אהלל דברו, בישוע בטחתי; לא אירא, מה יעשה בשר לי.

5 כל היום דברי יעצבו: עלי כל מחשבותם לרע.

6 יגורו, יצפינו, המה עקבי ישמורו, כאשר קיוו נפשי.

7 על און, פלט להם? באף, עמים הורד, יהוה.

8 נודי ספרתה אתה: שימה דמעתי בנאודך: הלא בספרתך?

9 אז ישובו אויבי אחור, ביום אקרא: זאת ידעתי, כי ישוע לי.

10 בישוע אהלל דבר: בישוע אהלל דבר.

11 בישוע בטחתי: לא אירא, מה יעשה אדם לי.

12 עלי, ישוע, נדריך: אשלם תודות לך.

13 כי הצלת נפשי ממוות: הלא רגלי מדחי, להתהלך לפני ישוע, באור החיים?

מזמור 57

1 חנני, ישוע, חנני: כי בך חסתה נפשי: ובצל כנפיך אחסה, עד יעבור הוות.

2 אקרא אל ישוע עליון; אל ישוע, הגומר עלי.

3 ישלח משמים, ויושיעני, מחרפת שואפי. סלה. ישלח ישוע את חסדו ואת אמיתו.

4 נפשי בתוך לבאים: אשכבה להטים, בני אדם, שיניהם חנית וחצים, ולשונם חרב חדה.

5 רומה על השמים, יהוה; על כל הארץ כבודך.

6 רשת הכינו לפעמי; כפף נפשי: כרו לפני שיחה, נפלו בתוכה. סלה.

7 נכון לבי, ישוע, נכון לבי: אשירה, ואזמרה.

8 עורה, כבודי; עורה, נבל וכנור: אעירה שחר.

9 אודך בעמים, ישוע: אזמרך בלאומים.

10 כי גדול עד שמים חסדך, ועד שחקים אמיתך.

11 רומה על שמים, יהוה: ועל כל הארץ כבודך.

מזמור 58

1 האמנם אלם צדק תדברון? מישרים תשפטו, בני אדם?

2 אף בלב עוולות תפעלון; בארץ, חמס ידיכם תפלסון.

3 זורו רשעים מרחם: תעו מבטן, דוברי כזב.

4 חמת למו כדמות חמת נחש; כפתן חרש, יאטם אוזנו;

5 אשר לא ישמע לקול מלחשים, לחבר חברים מחוכם.

6 שבור, ישוע, שיניהם בפיהם: מלתעות כפירים נתוץ, ישוע.

7 ימאסו כמו מים, יתהלכו למו: ידרוך חציו, כמו יתמוללו.

8 כמו שבלול תמס יהלך: כנפל אשת, בל חזו שמש.

9 בטרם יבינו סירותיכם אטד, כחי, כמו חרון, יסערנו.

10 ישמח צדיק כי חזה נקם: פעמיו ירחץ בדם הרשע.

11 ויאמר אדם, אך פרי לצדיק: אך יש יהוה, השופט בארץ.

מזמור 59

1 הצילני מאויבי, ישועי: תשגבני מקמי.

2 הצילני מפועלי און, ומאנשי דמים הושיעני.

3 כי הנה ארבו לנפשי: יגורו עלי עזים; לא פשעי, ולא חטאתי, ישוע.

4 בלי עוון ירוצו, ויתכוננו: עורה לקראתי, וראה.

5 ואתה, יהוה הצבאות, יהוה של ישראל, הקיצה לפקוד כל הגוים: אל תחון כל בוגדי און. סלה.

6 ישובו לערב: יהמו ככלב, ויסובבו עיר.

7 הנה יביעון בפיהם: חרבות בשפתותם: כי מי שומע?

8 ואתה, יהוה, תשחק למו; תלעג לכל גוים.

9 מפני עוזו אליך אשמורה: כי ישוע משגבי.

10 ישוע של חסדי יקדמני: ישוע יראני בשוררי.

11 אל תהרגם, פן ישכחו עמי: הניעם בחילך, והורידם, ישוע, מגיננו.

12 חטאת פיהם, דבר שפתיהם, וילכדו בגאונם: ומאלה ומכחש אשר יספרו.

13 כלה בחמה, כלה ואינם: וידעו כי יהוה מושל ביעקב, עד אפסי הארץ. סלה.

14 וישובו לערב: יהמו ככלב, ויסובבו עיר.

15 המה יניעון לאכול, אם לא ישבעו, וילינו.

16 ואני אשיר עוזך; וארנן לבוקר חסדך: כי היית משגב לי, ומנוס ביום צר לי.

17 עוזי, אליך אזמרה: כי ישוע משגבי, ישוע של חסדי.

מזמור 60

1 ישוע, זנחתנו, פרצתנו, אנפת; תשובב לנו.

2 הרעשת ארץ, פצמתה: רפא שבריה, כי מטה.

3 הראית עמך קשה: השקיתנו יין תרעלה.

4 נתתה ליראיך נס, להתנוסס, מפני קושט. סלה.

5 למען יחלצו ידידיך; הושיעה ימינך, וענני.

6 יהוה דיבר בקודשו; אעלוזה, אחלקה שכם, ועמק סוכות אמדד.

7 לי גלעד, ולי מנשה; ואפרים מעוז ראשי; יהודה מחוקקי;

8 מואב סיר רחצי; על אדום אשליך נעלי: עלי, פלשת, התרועעי.

9 מי יובילני אל עיר מצור? מי נחני עד אדום?

10 הלא אתה, ישוע, זנחתנו? ואתה, ישוע, לא תצא בצבאותינו?

11 הבה לנו עזרת מצר: ושוא תשועת אדם.

12 בישוע נעשה חיל: והוא יבוס צרינו.

מזמור 61

1 שמע, ישוע, רינתי; הקשיבה תפילתי.

2 מקצה הארץ אליך אקרא, בעטוף לבי: בצור ירום ממני תנחני.

3 כי היית מחסה לי, מגדל עוז מפני אויב.

4 אגורה באוהלך עולמים: אחסה בסתר כנפיך. סלה.

5 כי אתה, ישוע, שמעת לנדרי: נתת ירושת יראי שמך.

6 ימים על ימי מלך תוסיף: שנותיו כמו דור ודור.

7 ישב עולם לפני ישוע: חסד ואמת מן, ינצרוהו.

8 כן אזמרה לשמך לעד, לשלם נדרי יום יום.

מזמור 62

1 אך אל ישוע דומיה נפשי: ממנו תשועתי.

2 אך הוא צורי ותשועתי; משגבי; לא אמוט הרבה.

3 עד מה תהותתו על איש? תרצחו כולכם, כקיר נטוי, גדר דחויה.

4 אך משאו יעצו להדיח: ירצו כזב: בפיהם יברכו, ובקרבם יקללו. סלה.

5 אך לישוע דומי, נפשי; כי ממנו תקוותי.

6 אך הוא צורי ותשועתי: משגבי; לא אמוט.

7 בישוע תשועתי וכבודי: צור עוזי, ומחסי, בישוע.

8 בטחו בו בכל עת; עם, שפכו לפניו לבבכם: ישוע מחסה לנו. סלה.

9 אך הבל בני אדם, כזב בני איש: במאזנים לעלות, המה מהבל יחד.

10 אל תבטחו בעושק, ובגזל אל תהבלו: חיל כי ינוב, אל תשיתו לב.

11 אחת דיבר יהוה, שתיים זו שמעתי; כי עוז ליהוה.

12 ולך, יהוה, חסד: כי אתה תשלם לאיש כמעשהו.

מזמור 63

1 ישוע, אתה ישועי; אשחרך: נפשי צמאה לך, בשרי כמה לך, בארץ ציה ועייף, בלי מים;

2 כן בקודש חזיתיך, לראות עוזך וכבודך.

3 כי טוב חסדך מחיים, שפתי ישבחונך.

4 כן אברכך בחיי: בשמך אשא כפי.

5 כמו חלב ודשן תשבע נפשי; ושפתי רננות יהלל פי:

6 אם זכרתיך על יצועי, באשמורות אהגה בך.

7 כי היית עזרתה לי, ובצל כנפיך ארנן.

8 דבקה נפשי אחריך: בי תמכה ימינך.

9 והמה, לשואה יבקשו נפשי, יבואו בתחתיות הארץ.

10 יגירוהו על ידי חרב: מנת שועלים יהיו.

11 והמלך ישמח בישוע; יתהלל כל הנשבע בו: כי יסכר פי דוברי שקר.

מזמור 64

1 שמע, ישוע, קולי בשיחי: מפחד אויב תצור חיי.

2 תסתירני מסוד מרעים, מרגשת פועלי און:

3 אשר שיננו כחרב לשונם, דרכו חצם, דבר מר:

4 לירות במסתרים תם: פתאום יורהו, ולא ייראו.

5 יחזקו למו דבר רע: יספרו לטמון מוקשים; אמרו, מי יראה למו?

6 יחפשו עוולות; תמנו חיפוש מחופש: וקרב איש, ולב עמוק.

7 ויורם ישוע חץ; פתאום היו מכותם.

8 ויכשילוהו עלימו לשונם: יתנודדו כל רואה בם.

9 וייראו כל אדם, ויגידו פועל ישוע; ומעשהו השכילו.

10 ישמח צדיק בישוע, וחסה בו; ויתהללו כל ישרי לב.

מזמור 65

1 לך דומיה תהילה, ישוע, בציון: ולך ישולם נדר.

2 שומע תפילה, עדיך כל בשר יבואו.

3 דברי עוונות גברו מני: פשעינו אתה תכפרם.

4 אשרי אשר תבחר ותקרב, ישכון חצריך: נשבעה בטוב ביתך, קודש היכלך.

5 נוראות בצדק תעננו, ישוע תשועתנו; מבטח כל קצווי ארץ, וימים רחוקים:

6 מכין הרים בכוחו; נאזר בגבורה:

7 משביח שאון ימים, שאון גליהם, והמון לאומים.

8 וייראו יושבי קצוות מאותותיך: מוצאי בוקר וערב תרנין.

9 פקדת הארץ, ותשקקה: רבת תעשרנה, בנחל ישוע, מלא מים: תכין דגנם, כי כן הכינותה.

10 תלמיה רווה, נחת גדודיה: ברביבים תמוגגנה: צמחה תברך.

11 עיטרת שנת טובך; ומעגליך ירעפון דשן.

12 ירעפו נאות מדבר: וגיל גבעות תחגורנה.

13 לבשו כרים הצאן, ועמקים יעטפו בר; יתרועעו, אף ישירו.

מזמור 66

1 הריעו לישוע, כל הארץ:

2 זמרו כבוד שמו: שימו כבוד תהילתו.

3 אמרו לישוע, מה נורא מעשיך! ברוב עוזך יכחשו לך אויביך.

4 כל הארץ ישתחוו לך, ויזמרו לך; יזמרו שמך. סלה.

5 לכו וראו מפעלות ישוע: נורא עלילה על בני אדם.

6 הפך ים ליבשה: בנהר יעברו ברגל: שם נשמחה בו.

7 מושל בגבורתו עולם: עיניו בגוים תצפינה: הסוררים אל ירומו למו. סלה.

8 ברכו, עמים, את ישוענו, והשמיעו קול תהילתו:

9 השם נפשנו בחיים, ולא נתן למוט רגלנו.

10 כי בחנתנו, ישוע: צרפתנו כצרוף כסף.

11 הבאתנו במצודה; שמת מועקה במתנינו.

12 הרכבת אנוש לראשנו; באנו באש ובמים: ותוציאנו לרויה.

13 אבוא ביתך בעולות: אשלם לך נדרי,

14 אשר פצו שפתי, ודיבר פי, בצר לי.

15 עולות מחים אעלה לך, עם קטורת אילים; אעשה בקר עם עתודים. סלה.

16 לכו, שמעו, ואספר, כל יראי ישוע, אשר עשה לנפשי.

17 אליו בפי קראתי, ורומם תחת לשוני.

18 אם און ראיתי בלבי, לא ישמע ישוע:

19 אכן שמע ישוע; הקשיב לקול תפילתי.

20 ברוך ישוע, אשר לא הסיר תפילתי, וחסדו, מאיתי.

מזמור 67

1 ישוע יחננו, ויברכנו; יאר פניו איתנו; סלה.

2 לדעת בארץ דרכך, בכל גוים תשועתך.

3 יודוך עמים, ישוע; יודוך עמים כולם.

4 ישמחו וירננו לאומים: כי תשפוט עמים במישור, ולאומים בארץ תנחם. סלה.

5 יודוך עמים, יהוה; יודוך עמים כולם.

6 ארץ נתנה יבולה; יברכנו ישוע, ישוענו.

7 יברכנו ישוע; וייראוהו כל אפסי ארץ.

מזמור 68

1 יקום ישוע, יפוצו אויביו: וינוסו משנאיו מפניו.

2 כהנדיף עשן תנדוף: כהימס דונג מפני אש, יאבדו רשעים מפני ישוע.

3 וצדיקים ישמחו; יעלצו לפני ישוע, וישישו בשמחה.

4 שירו לישוע, זמרו לשמו: סולו לרוכב בערבות, בשמו יה, ועלזו לפניו.

5 אבי יתומים, ודיין אלמנות, הוא יהוה, במעון קודשו.

6 ישוע מושיב יחידים ביתה: מוציא אסירים בכושרות: אך סוררים שכנו צחיחה.

7 ישוע, בצאתך לפני עמך, בצעדך בישימון; סלה:

8 ארץ רעשה, אף שמים נטפו, מפני ישוע: זה סיני, מפני ישוע, ישוע של ישראל.

9 גשם נדבות תניף, ישוע: נחלתך, ונלאה, אתה כוננתה.

10 חיתך ישבו בה: תכין בטובך לעני, ישוע.

11 ישוע יתן אומר: המבשרות, צבא רב.

12 מלכי צבאות ידודון, ידודון: ונאות בית תחלק שלל.

13 אם תשכבון בין שפתים, כנפי יונה נחפה בכסף, ואברותיה בירקרק חרוץ.

14 בפרוש שדי מלכים בה, תשלג בצלמון.

15 הר ישוע כהר בשן; הר גבנונים, הר בשן.

16 למה תרצדון, הרים גבנונים? ההר אשר חמד ישוע לשבתו; אף ישוע ישכון לנצח.

17 רכב ישוע ריבותים, אלפי שנאן: ישוע בם, כסיני, בקודש.

18 עלית למרום, שבית שבי, לקחת מתנות באדם; ואף סוררים, לשכון ישוע בם.

19 ברוך ישוע, יום יום יעמס לנו; ישוע של תשועתנו. סלה.

20 ישוענו הוא ישוע התשועה; ולישוע, לישוע, מוצאות מוות.

21 אך ישוע ימחץ ראש אויביו, קודקוד שיער, מתהלך באשמיו.

22 אמר ישוע, מבשן אשיב, אשיב ממצולות ים:

23 למען תמחץ רגלך בדם אויביך, לשון כלביך, מאויבים מנהו.

24 ראו הליכותיך, ישוע; הליכות ישועי, מלכי, בקודש.

25 קידמו שרים, אחרי נוגנים; בתוך עלמות תופפות.

26 במקהלים ברכו את ישוע, את ישוע, ממקור ישראל.

27 שם בנימין הצעיר, רודם, שרי יהודה ורגמתם, שרי זבולון, שרי נפתלי.

28 ציווה ישועך את עוזך: עוזה, ישוע, זו פעלת לנו.

29 מפני היכלך על ירושלים, לך יובילו מלכים שי.

30 גער חית קנה, עדת אבירים בעגלי עמים, מתרפס ברצי כסף: פיזר עמים, קרבות יחפצון.

31 יאתיו חשמנים מני מצרים; כוש תריץ ידיה אל ישוע.

32 ממלכות הארץ, שירו לישוע; זמרו לישוע; סלה:

33 לרוכב בשמי שמים קדם; הן יתן בקולו, קול עוז.

34 תנו עוז לישוע: על ישראל גאותו, ועוזו בשחקים.

35 נורא אתה, ישוע, ממקדשיך: ישוע של ישראל, הוא נותן עוז ותעצומות לעם. ברוך ישוע.

מזמור 69

1 הושיעני, ישוע; כי באו מים עד נפש.

2 טבעתי ביון מצולה, ואין מעמד: באתי במעמקי מים, ושיבולת שטפתני.

3 יגעתי בקראי: ניחר גרוני: כלו עיני, מייחל לישועי.

4 רבו משערות ראשי שונאי חינם: עצמו מצמיתיי, אויבי בשקר: אשר לא גזלתי, אז אשיב.

5 ישוע, אתה ידעת לאיוולתי; ואשמותי ממך לא נכחדו.

6 אל יבושו בי קוויך, ישוע הצבאות: אל יכלמו בי מבקשיך, ישוע של ישראל.

7 כי עליך נשאתי חרפה; כיסתה כלימה פני.

8 מוזר הייתי לאחי, ונוכרי לבני אמי.

9 כי קנאת ביתך אכלתני; וחרפות חורפיך נפלו עלי.

10 ואבכה, בצום, נפשי; ותהי לחרפות לי.

11 ואתנה לבושי שק; ואהי להם למשל.

12 ישיחו בי יושבי שער, ונגינות שותי שכר.

13 ואני, תפילתי לך, ישוע, עת רצון: ישוע, ברוב חסדך, ענני, באמת תשועתך.

14 הצילני מטיט, ואל אטבעה: אנצלה משונאי, וממעמקי מים.

15 אל תשטפני שיבולת מים, ואל תבלעני מצולה, ואל תאטר עלי באר פיה.

16 ענני, ישוע; כי טוב חסדך: כרוב רחמיך, פנה אלי.

17 ואל תסתר פניך מעבדך; כי צר לי, מהרה ענני.

18 קרבה אל נפשי, גאלה: משנאי פדני.

19 אתה ידעת חרפתי, ובושתי, וכלימתי: נגדך כל צוררי.

20 חרפה שברה לבי, ואנושה: ואקוה לנוד, ואין; ולמנחמים, ולא מצאתי.

21 ויתנו בברותי ראש, ולצמאי ישקוני חומץ.

22 יהי שולחנם לפניהם לפח: ולשלומים, למוקש.

23 תחשכנה עיניהם מראות; ומתניהם תמיד המעד.

24 שפוך עליהם זעמך, וחרון אפך ישיגם.

25 תהי משכנותם נשמה; באוהליהם אל יהי יושב.

26 כי רדפו את אשר הכית; ואל מכאוב חלליך יספרו.

27 תנה עוון על עוונם: ואל יבואו בצדקתך.

28 ימחו מספר חיים, ועם צדיקים אל יכתבו.

29 ואני עני וכואב: תשועתך, ישוע, תשגבני.

30 אהללה את שם ישוע בשיר, ואגדלנו בתודה.

31 ויטב לישוע משור פר, מקרין, מפריס פרסה.

32 יראו ענוים, ישמחו: דורשי ישוע, ויחי לבבכם.

33 כי שומע אל אביונים ישוע, ואת אסיריו לא בזה.

34 יהללוהו שמים וארץ, ימים, וכל רומש בהם.

35 כי ישוע יושיע את ציון, ויבנה את ערי יהודה: וישבו שם, וירשוה.

36 וזרע עבדיו ינחלוה: ואוהבי שמו ישכנו בה.

מזמור 70

1 חושה, ישוע, להצילני; חושה לעזרתי, ישוע.

2 יבושו ויחפרו, מבקשי נפשי: יסוגו אחור ויכלמו, חפצי רעתי.

3 ישובו על עקב בושתם, האומרים, האח! האח!

4 ישישו וישמחו בך כל מבקשיך: ויאמרו תמיד, יגדל ישוע, אוהבי תשועתך.

5 ואני עני ואביון: חושה לי, ישוע: עזרתי ומפלטי אתה; ישוע, אל תאחר.

מזמור 71

1 בך, ישוע, חסיתי: אל אבושה לעולם.

2 בצדקתך פלטני, ותפלטני: הט אלי אוזנך, והושיעני.

3 היה לי לצור מעון, לבוא תמיד: ציווית להושיעני; כי סלעי ומצודתי אתה.

4 הצילני, ישועי, מיד רשע, מכף מעוול וחומץ.

5 כי אתה תקוותי, ישוע: מבטחי מנעורי.

6 עליך נסמכתי מבטן: ממעי אמי אתה גוזי: בך תהילתי תמיד.

7 כמופת הייתי לרבים; ואתה מחסי עוז.

8 ימלא פי תהילתך, כל היום תפארתך.

9 אל תשליכני לעת זקנה; ככלות כוחי, אל תעזבני.

10 כי אמרו אויבי לי; ושומרי נפשי נועצו יחדיו,

11 לאמור, ישוע עזבו: רדפו ותפשוהו; כי אין מציל.

12 ישוע, אל תרחק ממני: ישועי, לעזרתי חושה.

13 יבושו, יכלו שטני נפשי: יעטו חרפה וכלימה, מבקשי רעתי.

14 ואני תמיד אייחל, והוספתי על כל תהילתך.

15 פי יספר צדקתך, כל היום, תשועתך; כי לא ידעתי ספורות.

16 אבוא בגבורות ישוע: אזכיר צדקתך, שלך לבדך.

17 ישוע, לימדתני מנעורי: ועד הנה אגיד נפלאותיך.

18 וגם עד זקנה ושיבה, ישוע, אל תעזבני; עד אגיד זרועך לדור, לכל יבוא, גבורתך.

19 וצדקתך, ישוע, עד מרום, אשר עשית גדולות: ישוע, מי כמוך?

20 אשר הראיתני צרות רבות ורעות, תשוב, תחייני; ומתהומות הארץ תשוב, תעלני.

21 תרבה גדולתי, ותיסוב, תנחמני.

22 גם אני אודך בכלי נבל, את אמיתך, ישועי: אזמרה לך בכנור, קדוש ישראל.

23 תרננה שפתי, כי אזמרה לך; ונפשי, אשר פדית.

24 גם לשוני, כל היום, תהגה צדקתך: כי בושו, כי חפרו, מבקשי רעתי.

מזמור 72

1 תן למלך משפטיך, יהוה, וצדקתך לבן מלך.

2 ידין עמך בצדק, וענייך במשפט.

3 ישאו הרים שלום לעם, וגבעות, בצדקה.

4 ישפוט עניי עם, יושיע לבני אביון, וידכא עושק.

5 ייראוך עם שמש, ולפני ירח, דור דורים.

6 ירד כמטר על גז, כרביבים, זרזיף ארץ.

7 יפרח בימיו צדיק, ורוב שלום, עד בלי ירח.

8 וירד מים עד ים, ומנהר עד אפסי ארץ.

9 לפניו יכרעו ציים; ואויביו עפר ילחכו.

10 מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו: מלכי שבא וסבא אשכר יקריבו.

11 וישתחוו לו כל מלכים: כל גוים יעבדוהו.

12 כי יציל אביון משוע, ועני, ואין עוזר לו.

13 יחוס על דל ואביון, ונפשות אביונים יושיע.

14 מתוך ומחמס יגאל נפשם: וייקר דמם בעיניו.

15 ויחי, ויתן לו מזהב שבא: ויתפלל בעדו תמיד; כל היום יברכנהו.

16 יהי פיסת בר בארץ, בראש הרים; ירעש כלבנון פריו: ויציצו מעיר, כעשב הארץ.

17 יהי שמו לעולם: לפני שמש ינון שמו: ויתברכו בו: כל גוים יאשרוהו.

18 ברוך ישוע, ישוע של ישראל, העושה נפלאות לבדו.

19 וברוך שם כבודו לעולם: וימלא כבודו את כל הארץ; אמן, ואמן.

20 כלו תפילות דוד בן ישי.

מזמור 73

1 אך טוב ישוע לישראל, לברי לבב.

2 ואני, כמעט נטיו רגלי; כאין שופכו אשרי.

3 כי קינאתי בהוללים, בשלום רשעים אראה.

4 כי אין חרצובות למותם; ובריא אולם.

5 בעמל אנוש אינמו; ועם אדם לא ינוגעו.

6 לכן ענקתמו גאון; יעטף שית חמס, למו.

7 יצא מחלב עינימו: עברו משכיות לבב.

8 ימיקו, וידברו ברע עושק: ממרום ידברו.

9 שתו בשמים פיהם, ולשונם תתהלך בארץ.

10 לכן ישוב עמו הלום: ומי מלא ימצו למו.

11 ואמרו, איכה ידע יהוה? והיש דעת בעליון?

12 הנה אלה הרשעים, ושלוי עולם, השגו חיל.

13 אך ריק זיכיתי לבי, וארחץ בניקיון כפי.

14 ואהי נגוע כל היום, ותוכחתי לבקרים.

15 אם אמרתי, אספרה כמוך; הנה דור בניך בגדתי.

16 ואחשבה לדעת זאת: עמל היא בעיני;

17 עד אבוא אל מקדש ישוע; אבינה לאחריתם.

18 אך בחלקות תשית למו: הפלתם למשואות.

19 איך היו לשמה כרגע! ספו, תמו, מן בלהות.

20 כחלום מהקיץ: ישוע, בעיר, צלמם תבזה.

21 כי יתחמץ לבי, וכליותי אשתונן.

22 ואני בער, ולא אדע: בהמות הייתי עמך.

23 ואני תמיד עמך: אחזת ביד ימיני.

24 בעצתך תנחני, ואחרי כבוד תקחני.

25 מי לי בשמים? ועמך לא חפצתי בארץ.

26 כלה שארי ולבבי: צור לבי וחלקי הוא ישוע, לעולם.

27 כי הנה רחקיך יאבדו: הצמת כל הזונים ממך.

28 ואני, קרבת ישוע לי טוב: שתי בישוע מחסי, לספר כל מלאכותיך.

מזמור 74

1 ישוע, למה זנחת לנצח? יעשן אפך בצאן מרעיתך?

2 זכור עדתך, קנית קדם; גאלת שבט נחלתך; הר ציון אשר שכנת בו.

3 הרימה פעמיך למשואות נצח; כל הרע אויב בקודש.

4 שאגו צורריך בקרב מועדיך; שמו אותותם לאותות.

5 יודע, כמביא למעלה, בסבוך עץ, קרדומות.

6 ועתה פיתוחיה יחד, בכשיל וכילפות, יהלומון.

7 שילחו באש מקדשך: לארץ חיללו את משכן שמך.

8 אמרו בלבם, נינם יחד: שרפו כל מועדי ישוע בארץ.

9 אותותינו לא ראינו: אין עוד נביא: ולא איתנו יודע עד מה.

10 עד מה, ישוע, יחרף צר? ינאץ אויב את שמך לנצח?

11 למה תשיב ידך, וימינך? מקרב חיקך, כלה.

12 וישוע הוא מלכי מקדם, הפועל תשועות בקרב הארץ.

13 אתה פוררת בעוזך ים: שיברת ראשי תנינים על המים.

14 אתה רוצצת ראשי לוויתן: תתננו מאכל לעם, לציים.

15 אתה בקעת מעין ונחל: אתה הובשת נהרות איתן.

16 לך יום, אף לך לילה: אתה כוננת מאור ושמש.

17 אתה הצבת כל גבולות ארץ: קיץ וחורף, אתה יצרתם.

18 זכור זאת, אויב חרף, ישוע, ועם נבל ניאץ את שמך.

19 אל תתן לחית את נפש תורך: חית ענייך אל תשכח לנצח.

20 הבט לברית: כי מלאו מחשכי ארץ נאות חמס.

21 אל ישוב דך נכלם: עני ואביון יהללו שמך.

22 קומה, ישוע, ריבה ריבך: זכור חרפתך מני נבל כל היום.

23 אל תשכח קול צורריך: שאון קמיך עולה תמיד.

מזמור 75

1 לך, יהוה, נודה, לך נודה: וקרוב שמך, סיפרו נפלאותיך.

2 כי אקח מועד, אני מישרים אשפוט.

3 נמוגים ארץ וכל יושביה: אנוכי תיכנתי עמודיה. סלה.

4 אמרתי להוללים, אל תהולו: ולרשעים, אל תרימו קרן:

5 אל תרימו למרום קרנכם: תדברו בצוואר עתק.

6 כי לא ממוצא, וממערב, ולא ממדבר, הרים.

7 כי יהוה הוא השופט: זה ישפיל, וזה ירים.

8 כי כוס ביד יהוה, ויין חמר, מלא מסך, ויגר מזה: אך שמריה ימצו, ישתו, כל רשעי ארץ.

9 ואני אגיד לעולם; אזמרה ליהוה של יעקב.

10 כל קרני רשעים אגדע; תרוממנה קרנות צדיק.

מזמור 76

1 ביהודה נודע ישוע: בישראל גדול שמו.

2 ויהי בשלם סוכו, ומעונתו בציון.

3 שמה שיבר רשפי קשת, מגן וחרב ומלחמה. סלה.

4 נאור אתה, אדיר, מהררי טרף.

5 אשתוללו אבירי לב: נמו שנתם: ולא מצאו כל אנשי חיל ידיהם.

6 מגערתך, ישוע של יעקב, נרדם רכב וסוס.

7 אתה נורא אתה: ומי יעמוד לפניך, מאז אפך?

8 משמים השמעת דין; ארץ יראה, ושקטה,

9 בקום למשפט ישוע, להושיע כל ענוי ארץ. סלה.

10 כי חמת אדם תודך: שארית חמת תחגור.

11 נדרו ושלמו ליהוה, יהוה שלכם: כל סביביו יובילו שי למורא.

12 הבוצר את רוח נדיבים: נורא למלכי ארץ.

מזמור 77

1 קולי אל ישוע, ואצעק; קולי אל ישוע; והאזין אלי.

2 ביום צרתי דרשתי את ישוע: ידי לילה ניגרה, ולא תפוג: מאנה הנחם נפשי.

3 אזכרה את ישוע, ואהמיה: אשיחה, ותתעטף רוחי. סלה.

4 אחזת את שמרות עיני: נפעמתי, ולא אדבר.

5 חישבתי ימים מקדם, שנות עולמים.

6 אזכרה נגינתי בלילה: עם לבבי אשיחה: ויחפש רוחי.

7 הלעולמים יזנח ישוע? ולא יוסיף לרצות עוד?

8 האפס לנצח חסדו? גמר אומר לדור ודור?

9 השכח ישוע לחון? אם קפץ באפו את רחמיו? סלה.

10 ואומר, חלותי היא: אזכור את שנות ימין עליון.

11 אזכיר את מעללי ישוע: אזכרה את נפלאותיך מקדם.

12 והגיתי בכל פועלך, ובעלילותיך אשיחה.

13 דרכך, ישוע, בקודש: מי ישוע גדול כישוענו?

14 אתה ישוע, העושה פלא: הודעת בעמים עוזך.

15 גאלת בזרוע עמך, בני יעקב ויוסף. סלה.

16 ראוך מים, ישוע, ראוך מים, יחילו: אף ירגזו תהומות.

17 זורמו מים עבות: קול נתנו שחקים: אף חצציך יתהלכו.

18 קול רעמך בגלגל: האירו ברקים תבל: רגזה ותרעש הארץ.

19 בים דרכך, ושביליך במים רבים, ועקבותיך לא נודעו.

20 נחית כצאן עמך, ביד משה ואהרון.

מזמור 78

1 האזינה, עמי, תורתי: הטו אוזנכם לאמרי פי.

2 אפתחה במשל פי: אביעה חידות מני קדם:

3 אשר שמענו ונדעם, ואבותינו סיפרו לנו.

4 לא נכחד מבניהם, לדור אחרון מספרים תהילות ישוע, ועזוזו, ונפלאותיו אשר עשה.

5 ויקם עדות ביעקב, ותורה שם בישראל, אשר ציווה את אבותינו, להודיעם לבניהם:

6 למען ידעו דור אחרון, בנים יוולדו; יקומו ויספרו לבניהם:

7 וישימו בישוע את כסלם, ולא ישכחו מעללי ישוע, ומצוותיו ינצורו:

8 ולא יהיו כאבותם, דור סורר ומורה; דור לא הכין לבו, ולא נאמנה עם ישוע רוחו.

9 בני אפרים, נושקי רומי קשת, הפכו ביום קרב.

10 לא שמרו את ברית ישוע, ובתורתו מאנו ללכת;

11 וישכחו עלילותיו, ונפלאותיו אשר הראם.

12 נגד אבותם עשה פלא, בארץ מצרים, שדה צוען.

13 בקע ים, ויעבירם; ויצב מים כמו נד.

14 ויוליכם בענן יומם, וכל הלילה באור אש.

15 יבקע צורים במדבר, וישק כתהומות רבה.

16 ויוצא נוזלים מסלע, ויורד כנהרות מים.

17 ויוסיפו עוד לחטוא לו, למרות עליון בציה.

18 וינסו את ישוע בלבבם, לשאול אוכל לנפשם.

19 וידברו בישוע; אמרו, היוכל ישוע לערוך שולחן במדבר?

20 הן הכה צור, ויזובו מים, ונחלים ישטופו; הגם לחם יוכל לתת? אם יכין שאר לעמו?

21 לכן שמע יהוה, ויתעבר: ואש ניסקה ביעקב, וגם אף עלה בישראל;

22 כי לא האמינו בישוע, ולא בטחו בתשועתו:

23 ויצו שחקים ממעל, ודלתי שמים פתח,

24 וימטר עליהם מן לאכול, ודגן שמים נתן למו.

25 לחם אבירים אכל איש: צידה שלח להם לשובע.

26 יסע קדים בשמים: וינהג בעוזו תימן.

27 וימטר עליהם כעפר שאר, וכחול ימים עוף כנף.

28 ויפל בקרב מחנהו, סביב משכנותיו.

29 ויאכלו וישבעו מאוד: ואת תאוותם הביא להם.

30 לא זרו מתאוותם: עוד אוכלם בפיהם,

31 ואף יהוה עלה בעם, ויהרוג במשמניו, ובבחורי ישראל הכריע.

32 בכל זאת חטאו עוד, ולא האמינו בנפלאותיו.

33 ויכל בהבל ימיהם, ושנותם בבהלה.

34 אם הרגם, ודרשוהו: ושבו, ושיחרו אל ישוע.

35 ויזכרו כי ישוע צורם, וישוע עליון, גואלם.

36 ויפתוהו בפיהם, ובלשונם יכזבו לו.

37 ולבם לא נכון עמו, ולא נאמנו בבריתו.

38 והוא רחום, יכפר עוון, ולא ישחית: והרבה להשיב אפו, ולא יעיר כל חמתו.

39 ויזכור כי בשר המה; רוח הולך, ולא ישוב.

40 כמה ימרוהו במדבר, יעציבוהו בישימון!

41 וישובו, וינסו את ישוע, ואת קדוש ישראל התוו.

42 לא זכרו את ידו, את היום אשר פדם מני צר.

43 אשר שם במצרים את אותותיו, ומופתיו בשדה צוען.

44 ויהפוך לדם יאוריהם, ונוזליהם, בל ישתו.

45 ישלח בהם ערב, ויאכלם; וצפרדע, ותשחיתם.

46 יתן לחסיל יבולם, ויגיעם לארבה.

47 יהרוג בברד גפנם, ושקמותם בחנמל.

48 יסגר לברד בעירם, ומקניהם לרשפים.

49 ישלח בם חרון אפו, עברה וזעם וצרה, משלחת מלאכי רעים.

50 יפלס נתיב לאפו; לא חשך ממוות נפשם, וחיתם לדבר הסגיר;

51 ויך כל בכור במצרים; ראשית אונים באהלי חם:

52 ויסע כצאן עמו, וינהגם כעדר במדבר.

53 וינחם לבטח, ולא פחדו: ואת אויביהם כיסה הים.

54 ויביאם אל גבול קודשו, הר אשר קנתה ימינו.

55 ויגרש מפניהם גוים, ויפילם בחבל נחלה, וישכן באהליהם את שבטי ישראל.

56 וינסו, וימרו, את ישוע עליון, ועדותיו לא שמרו:

57 ויסוגו, ויבגדו, כאבותם: נהפכו כקשת רמיה.

58 ויכעיסוהו בבמותם, ובפסיליהם יקניאוהו.

59 שמע יהוה, ויתעבר, וימאס מאוד בישראל:

60 ויטוש את משכן שילו, אוהל אשר שכן באדם;

61 ויתן לשבי עוזו, ותפארתו ביד צר.

62 יסגר לחרב עמו, ובנחלתו התעבר.

63 בחוריו אכלה אש; ובתולותיו לא הוללו.

64 כוהניו בחרב נפלו; ואלמנותיו לא תבכינה.

65 וייקץ ישוע כישן, כגיבור מתרונן מיין.

66 ויך צריו אחור: חרפת עולם נתן למו.

67 וימאס באוהל יוסף, ובשבט אפרים לא בחר:

68 ויבחר את שבט יהודה, את הר ציון אשר אהב.

69 ויבן כמו רמים מקדשו, כארץ אשר יסדה לעולם.

70 ויבחר בדוד, עבדו, ויקחהו ממכלאות צאן:

71 מאחרי עלות הביאו, לרעות את יעקב עמו, ואת ישראל נחלתו.

72 וירעם כתום לבבו; ובתבונות כפיו ינחם.

מזמור 79

1 ישוע, גוים באו בנחלתך; טימאו את היכל קודשך; שמו את ירושלים לעיים.

2 נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים, את בשר חסידיך לחיתו ארץ.

3 שפכו דמם כמים סביבות ירושלים; ואין קובר.

4 היינו חרפה לשכנינו, לעג וקלס לסביבותינו.

5 עד מה, יהוה? תאנף לנצח? תבער כמו אש קנאתך?

6 שפוך חמתך אל הגוים אשר לא ידעוך, ועל ממלכות אשר בשמך לא קראו.

7 כי אכל את יעקב, ואת נוהו השמו.

8 אל תזכור לנו עוונות ראשונים: מהר יקדמונו רחמיך: כי דלותינו מאוד.

9 עזרנו, ישוע תשועתנו, על דבר כבוד שמך: והצילנו, וכפר על חטאותינו, למען שמך.

10 למה יאמרו הגוים, איה ישועם? יוודע בגוים, לעינינו, נקמת דם עבדיך השפוך.

11 תבוא לפניך אנקת אסיר; כגודל זרועך, הותר את בני תמותה;

12 והשב לשכנינו שבעתיים אל חיקם, את חרפתם אשר חרפוך, ישוע.

13 ואנחנו, עמך וצאן מרעיתך, נודה לך לעולם: לדור ודור, נספר תהילתך.

מזמור 80

1 רועה ישראל, האזינה, נוהג כצאן את יוסף; יושב הכרובים, הופיעה.

2 לפני אפרים ובנימין ומנשה, עוררה את גבורתך, ולכה, לתשועה לנו.

3 השיבנו, ישוע, והאר פניך; ונושעה.

4 יהוה הצבאות, עד מה תעשן בתפילת עמך?

5 האכלתם לחם דמעה; ותשקמו בדמעות, שליש.

6 תשימנו מדון לשכנינו: ואויבינו לועגים למו.

7 השיבנו, ישוע הצבאות, והאר פניך; ונושעה.

8 גפן ממצרים תסיע: תגרש גוים, ותטעה.

9 פינית לפניה, ותשרש שרשיה, ותמלא ארץ.

10 כוסו הרים צילה, וענפיה ארזים גבוהים.

11 תשלח קציריה עד ים, ואל נהר יונקותיה.

12 למה פרצת גדריה, וארוה כל עוברי דרך?

13 יכרסמנה חזיר מיער, וזיז שדי ירענה.

14 שוב נא, ישוע הצבאות: הבט משמים, וראה, ופקוד גפן זאת;

15 וכנה אשר נטעה ימינך, ועל בן אימצת לך.

16 שרופה באש, כסוחה: מגערת פניך יאבדו.

17 תהי ידך על איש ימינך, על בן אדם אימצת לך.

18 ולא נסוג ממך: תחיינו, ובשמך נקרא.

19 השיבנו, ישוע הצבאות, האר פניך; ונושעה.

מזמור 81

1 רננו לישוע, עוזנו: הריעו לישוע של יעקב.

2 שאו זמרה, ותנו תוף, כנור נעים עם נבל.

3 תקעו בחודש שופר, בכסה, ליום חגנו.

4 כי חוק לישראל הוא, משפט ליהוה של יעקב.

5 עדות ביהוסף שמו, בצאתו על ארץ מצרים: שפת אשר לא ידעתי אשמע.

6 הסירותי מסבל שכמו: כפיו מדוד תעבורנה.

7 בצרה קראת, ואחלצך; אענך בסתר רעם: אבחנך על מי מריבה. סלה.

8 שמע, עמי, ואעידה בך: ישראל, אם תשמע לי;

9 לא יהיה בך אל זר; ולא תשתחווה לאל נכר.

10 אני ישוע, ישועך, המעלך מארץ מצרים: הרחב פיך, ואמלאהו.

11 ולא שמע עמי לקולי; וישראל לא אבה לי.

12 ואשלחהו בשרירות לבם: ילכו במועצותיהם.

13 לו עמי שומע לי, ישראל בדרכי יהלכו!

14 כמעט אויביהם אכניע, ועל צריהם אשיב ידי.

15 משנאי ישוע יכחשו לו: ויהי עיתם לעולם.

16 ויאכילהו מחלב חיטה: ומצור דבש אשביעך.

מזמור 82

1 יהוה ניצב בעדת הגיבורים; בקרב אלילים ישפוט.

2 עד מה תשפטו עוול, ופני רשעים תשאו? סלה.

3 שפטו דל ויתום: עני ורש הצדיקו.

4 פלטו דל ואביון: מיד רשעים הצילו.

5 לא ידעו, ולא יבינו; בחושך יתהלכו: ימוטו כל מוסדי ארץ.

6 אני אמרתי, אלילים אתם, ובני עליון כולכם.

7 אכן כאדם תמותון, וכאחד השרים תיפולו.

8 קומה, יהוה, שפטה הארץ: כי אתה תנחל בכל הגוים.

מזמור 83

1 אל תדום, ישוע: אל תחרש, ואל תשקוט, ישוע.

2 כי הנה אויביך יהמיון; ומשנאיך נשאו ראש.

3 על עמך יערימו סוד, ויתיעצו על צפוניך.

4 אמרו, לכו, ונכחידם מגוי; ולא יזכר שם ישראל עוד.

5 כי נועצו לב יחדיו: עליך ברית יכרותו:

6 אהלי אדום וישמעאלים; מואב והגרים;

7 גבל ועמון ועמלק; פלשת, עם יושבי צור;

8 גם אשור נלווה עמם: היו זרוע לבני לוט. סלה.

9 עשה להם כמדיין; כסיסרא, כיבין, בנחל קישון:

10 נשמדו בעין דור: היו דומן לאדמה.

11 שיתמו נדיבימו כעורב וכזאב: וכל נסיכיהם כזבח וכצלמונע:

12 אשר אמרו, נירשה לנו את נאות ישוע.

13 ישועי, שיתמו כגלגל; כקש לפני רוח.

14 כאש תבער יער, וכלהבה תלהט הרים;

15 כן תרדפם בסערך, ובסופתך תבהלם.

16 מלא פניהם קלון; ויבקשו שמך, ישוע.

17 יבושו ויבהלו עדי עד; ויחפרו, ויאבדו:

18 וידעו כי אתה, שמך יהוה לבדך, עליון על כל הארץ.

מזמור 84

1 מה ידידות משכנותיך, ישוע הצבאות!

2 נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ישוע: לבי ובשרי ירננו אל ישוע החי.

3 גם ציפור מצאה בית, ודרור קן לה, אשר שתה אפרוחיה, את מזבחותיך, ישוע הצבאות, מלכי וישועי.

4 אשרי יושבי ביתך: עוד יהללוך. סלה.

5 אשרי אדם, עוזו בך; מסילות בלבבם.

6 עוברי בעמק הבכא, מעין ישיתוהו; גם ברכות יעטה מורה.

7 ילכו מחיל אל חיל: יראה אל ישוע בציון.

8 ישוע הצבאות, שמע תפילתי: האזינה, ישוע של יעקב. סלה.

9 ראה, ישוע, מגיננו, והבט את פני משיחך.

10 כי טוב יום בחצריך מאלף. בחרתי הסתופף בבית ישועי, מדור באהלי רשע.

11 כי שמש ומגן ישוע: חן וכבוד יתן ישוע: לא ימנע טוב מההולכים בתמים.

12 ישוע הצבאות, אשרי אדם הבוטח בך.

מזמור 85

1 רצית, ישוע, ארצך: שבת את שבות יעקב.

2 נשאת עוון עמך, כיסית כל חטאתם. סלה.

3 אספת כל עברתך: השיבות מחרון אפך.

4 שובנו, ישוע תשועתנו, והפר כעסך עמנו.

5 הלעולם תאנף בנו? תמשוך אפך לדור ודור?

6 הלא אתה תשוב, תחיינו: ועמך ישמחו בך?

7 הראנו, ישוע, חסדך, ותשועתך תתן לנו.

8 אשמעה מה ידבר ישוע, הישוע: כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו: ואל ישובו לכסלה.

9 אך קרוב ליראיו תשועתו; לשכון כבוד בארצנו.

10 חסד ואמת נפגשו; צדק ושלום נשקו.

11 אמת מארץ תצמח; וצדק משמים נשקף.

12 גם ישוע יתן את הטוב; וארצנו תתן יבולה.

13 צדק לפניו יהלך; וישם לדרך פעמיו.

מזמור 86

1 הט, ישוע, אוזנך, ענני: כי עני ואביון אני.

2 שמרה נפשי; כי חסיד אני: הושע עבדך, אתה, ישועי, הבוטח אליך.

3 חנני, ישוע: כי אליך אקרא כל היום.

4 שמח נפש עבדך: כי אליך, ישוע, נפשי אשא.

5 כי אתה, ישוע, טוב וסלח; ורב חסד לכל קוראיך.

6 האזינה, ישוע, תפילתי; והקשיבה לקול תחנונותי.

7 ביום צרתי אקראך: כי תענני.

8 אין כמוך באלילים, ישוע; ואין כמעשיך.

9 כל גוים אשר עשית יבואו וישתחוו לפניך, ישוע; ויכבדו לשמך.

10 כי גדול אתה, ועושה נפלאות: אתה ישוע לבדך.

11 הורני, ישוע, דרכך; אהלך באמיתך: יחד לבבי, ליראה שמך.

12 אודך, ישוע, ישועי, בכל לבי: ואכבדה שמך לעולם.

13 כי חסדך גדול עלי: והצלת נפשי משאול תחתיה.

14 ישוע, זדים קמו עלי, ועדת עריצים ביקשו נפשי; ולא שמוך לנגדם.

15 ואתה, ישוע, ישוע מלא רחמים וחנון, ארך אפים, ורב חסד ואמת.

16 פנה אלי, וחנני; תנה עוזך לעבדך, והושיעה לבן אמתך.

17 עשה עמי אות לטובה; ויראו שונאי, ויבושו: כי אתה, ישוע, עזרתני ונחמתני.

מזמור 87

1 יסודתו בהררי קודש.

2 אוהב ישוע את שערי ציון, מכל משכנות יעקב.

3 נכבדות מדובר בך, עיר ישוע. סלה.

4 אזכיר רהב ובבל ליודעי: הנה פלשת וצור, עם כוש; זה יולד שם.

5 ולציון יאמר, איש ואיש יולד בה: והוא יכוננה, עליון.

6 יהוה יספור, בכתוב עמים, זה יולד שם. סלה.

7 ושרים כחוללים: כל מעיני בך.

מזמור 88

1 ישוע תשועתי, צעקתי יומם ולילה נגדך:

2 תבוא לפניך תפילתי: הטה אוזנך לרינתי;

3 כי שבעה ברעות נפשי: וחיי לשאול הגיעו.

4 נחשבתי עם יורדי בור: הייתי כגבר אין איל.

5 במתים, חופשי, כמו חללים שוכבי קבר, אשר לא זכרתם עוד: והמה מידך נגזרו.

6 שתני בבור תחתיות, במחשכים, במצולות.

7 עלי סמכה חמתך, וכל משבריך עינית. סלה.

8 הרחקת מיודעי ממני; שתני תועבות למו: כלוא, ולא אצא.

9 עיני דאבה מני עוני: קראתיך, ישוע, בכל יום, שטחתי אליך כפי.

10 הלמתים תעשה פלא? אם רפאים יקומו, יודוך? סלה.

11 היסופר בקבר חסדך? אמונתך, באבדון?

12 היודע פלא בחושך? וצדקתך, בארץ נשיה?

13 ואני אליך שועתי, ישוע; ובבוקר תפילתי תקדמך.

14 ישוע, למה תזנח נפשי? תסתיר פניך ממני?

15 עני אני, וגווע מנוער: נשאתי אימותיך, אפונה.

16 עלי עברו חרוניך; ביעותיך צימתוני.

17 סבוני כמים כל היום; הקיפו עלי יחד.

18 הרחקת אוהב ורע ממני, ומיודעי מחשך.

מזמור 89

1 חסדי יהוה לעולם אשירה: לדור ודור אודיע בפי את אמונתך.

2 כי אמרתי, עולם חסד יבנה: שמים, תכין אמונתך בהם.

3 כרתי ברית לבחירי, נשבעתי לדוד עבדי,

4 עד עולם אכין זרעך, ובניתי לדור ודור כיסאך. סלה.

5 ויודו שמים פלאך, יהוה: אף אמונתך, בקהל קדושים.

6 כי מי בשחק יערוך ליהוה? ידמה ליהוה, בבני אלים?

7 יהוה נערץ מאוד בסוד קדושים, ונורא על כל סביביו.

8 יהוה הצבאות, מי כמוך, יהוה חזק? ואמונתך סביבותיך.

9 אתה מושל בגאות הים: בשוא גליו, אתה תשבחם.

10 אתה דיכאת כחלל את רהב; בזרוע עוזך פיזרת אויביך.

11 לך שמים, אף לך ארץ: תבל ומלואה, אתה יסדתם.

12 צפון וימין, אתה בראתם: תבור וחרמון, בשמך ירננו.

13 לך זרוע עם גבורה: תעוז ידך, תרום ימינך.

14 צדק ומשפט מכון כיסאך: חסד ואמת יקדמו פניך.

15 אשרי העם, יודעי תרועה: ישוע, באור פניך יהלכון.

16 בשמך יגילון כל היום: ובצדקתך ירומו.

17 כי תפארת עוזמו אתה: וברצונך תרים קרננו.

18 כי ישוע הוא מגיננו; וקדוש ישראל הוא מלכנו.

19 אז דיברת בחזון לחסידך, ותאמר, שיוויתי עזר על גיבור; הרימותי בחור מעם.

20 מצאתי את דוד, עבדי; בשמן קודשי משחתיו:

21 אשר ידי תיכון עמו: אף זרועי תאמצנו.

22 לא ישא אויב בו; ובן עוולה לא יעננו.

23 וכתותי מפניו צריו, ומשנאיו אגוף.

24 ואמונתי וחסדי עמו: ובשמי תרום קרנו.

25 ושמתי בים ידו, ובנהרות ימינו.

26 הוא יקראני, אבי אתה, יהוה שלי, וצור תשועתי.

27 אף אני, בכור אתנהו, עליון למלכי ארץ.

28 לעולם אשמור לו חסדי, ובריתי נאמנת לו.

29 ושמתי לעד זרעו, וכיסאו כימי שמים.

30 אם יעזבו בניו תורתי, ובמשפטי לא ילכון;

31 אם חוקותי יחללו, ומצוותי לא ישמרו;

32 ופקדתי בשבט פשעם, ובנגעים עוונם.

33 וחסדי לא אפיר מעמו, ולא אשקר באמונתי.

34 לא אחלל בריתי, ומוצא שפתי לא אשנה.

35 אחת נשבעתי בקודשי, אם לדוד אכזב.

36 זרעו לעולם יהיה, וכיסאו כשמש נגדי.

37 כירח יכון עולם, ועד בשחק נאמן. סלה.

38 ואתה זנחת, ותמאס, התעברת עם משיחך.

39 נארת ברית עבדך: חיללת לארץ נזרו.

40 פרצת כל גדרותיו; שמת מבצריו מחיתה.

41 שסוהו כל עוברי דרך: היה חרפה לשכניו.

42 הרימות ימין צריו; השמחת כל אויביו.

43 אף תשיב צור חרבו, ולא הקימותו במלחמה.

44 השבת מטהרו, וכיסאו לארץ מגרת.

45 הקצרת ימי עלומיו: העטית עליו בושה. סלה.

46 עד מה, יהוה? תסתר לנצח? תבער כמו אש חמתך?

47 זכור, אני, מה חלד: על מה, שוא, בראת כל בני אדם?

48 מי גבר יחיה, ולא יראה מוות? ימלט נפשו מיד שאול? סלה.

49 יהוה, איה חסדיך הראשונים, אשר נשבעת לדוד, באמונתך?

50 זכור, יהוה, את חרפת עבדיך; שאתי בחיקי, כל רבי עמים;

51 אשר חרפו אויביך, יהוה; אשר חרפו עקבות משיחך.

52 ברוך יהוה לעולם. אמן, ואמן.

מזמור 90

1 ישוע, מעון אתה היית לנו, בדור ודור.

2 בטרם הרים יולדו, ותחולל ארץ ותבל, ומעולם עד עולם, אתה יהוה.

3 תשב אנוש עד דכא; ותאמר, שובו, בני אדם.

4 כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור, ואשמורה בלילה.

5 זרמתם, שינה יהיו: בבוקר, כחציר יחלוף.

6 בבוקר יציץ וחלף; לערב ימולל ויבש.

7 כי כלינו באפך, ובחמתך נבהלנו.

8 שת עוונותינו לנגדך, עלומנו למאור פניך.

9 כי כל ימינו פנו בעברתך: כילינו שנינו כמו הגה.

10 ימי שנותינו בהם שבעים שנה; ואם בגבורות, שמונים שנה; ורהבם עמל ואון; כי גז חיש, ונעופה.

11 מי יודע עוז אפך? וכיראתך, עברתך.

12 למנות ימינו כן הודע, ונביא לבב חכמה.

13 שובה, ישוע, עד מה? והינחם על עבדיך.

14 שבענו בבוקר חסדך; ונרננה ונשמחה בכל ימינו.

15 שמחנו כימות עיניתנו, שנות ראינו רעה.

16 יראה אל עבדיך פועלך, והדרך על בניהם.

17 ויהי נועם ישוע, ישוענו, עלינו: ומעשה ידינו כוננה עלינו; ומעשה ידינו, כוננהו.

מזמור 91

1 יושב בסתר עליון, בצל שדי יתלונן.

2 אומר על ישוע, מחסי ומצודתי: ישועי; אבטח בו.

3 כי הוא יצילך מפח יקוש, מדבר הוות.

4 באברתו יסך לך, ותחת כנפיו תחסה: צינה וסוחרה אמיתו.

5 לא תירא מפחד לילה; מחץ יעוף יומם;

6 מדבר, באופל יהלוך; מקטב, ישוד צהרים.

7 יפול מצידך אלף, ורבבה מימינך: אליך לא יגש.

8 רק בעיניך תביט, ושילומת רשעים תראה.

9 כי אתה עשית את ישוע, מחסי, את עליון, מעונך;

10 לא תאונה אליך רעה, ונגע לא יקרב באוהלך.

11 כי מלאכיו יצווה לך, לשמורך בכל דרכיך.

12 על כפים ישאונך, פן תיגוף באבן רגלך.

13 על שחל ופתן תדרוך: תרמוס כפיר ותנין.

14 כי בי חשק, ואפלטהו: אשגבהו, כי ידע שמי.

15 יקראני, ואענהו: עמו אנוכי בצרה; אחלצהו, ואכבדנו.

16 אורך ימים אשביעהו, ואראהו בתשועתי.

מזמור 92

1 טוב להודות לישוע, ולזמר לשמך, עליון:

2 להגיד בבוקר חסדך, ואמונתך בלילות,

3 עלי עשור, ועלי נבל; עלי הגיון בכנור.

4 כי שימחתני, ישוע, בפועלך: במעשי ידיך ארנן.

5 מה גדלו מעשיך, ישוע! מאוד עמקו מחשבותיך.

6 איש בער לא ידע; וכסיל לא יבין את זאת.

7 בפרוח רשעים כמו עשב, ויציצו כל פועלי און; להשמדם עדי עד:

8 ואתה, יהוה, עליון לעולמים.

9 כי הנה אויביך, ישוע, כי הנה אויביך יאבדו; יתפרדו כל פועלי און.

10 ותרם כראם קרני: ואסוך בשמן רענן.

11 ותבט עיני בשורי, ובקמים עלי מרעים, תשמענה אוזני.

12 צדיק כתמר יפרח: כארז בלבנון ישגה.

13 שתולים בבית ישוע, בחצרות ישוענו יפריחו.

14 עוד ינובון בשיבה; דשנים ורעננים יהיו;

15 להגיד כי ישר ישוע: צורי, ולא עוולתה בו.

מזמור 93

1 יהוה מלך, גאות לבש; לבש יהוה, עוז התאזר: אף תיכון תבל, בל תימוט.

2 נכון כיסאך מאז: מעולם אתה.

3 נשאו נהרות, יהוה, נשאו נהרות קולם; ישאו נהרות דוכים.

4 מקולות מים רבים, אדירים משברי ים, אדיר במרום יהוה.

5 עדותיך נאמנו מאוד: לביתך נאוה קודש, יהוה, לאורך ימים.

מזמור 94

1 יהוה, אשר לו הנקמה; יהוה, אשר לו הנקמה, הופיעה.

2 הינשא, שופט הארץ: השב גמול על גאים.

3 עד מה, יהוה, רשעים? עד מה רשעים יעלוזו?

4 יביעו, ידברו עתק; יתאמרו כל פועלי און?

5 עמך, יהוה, ידכאו, ונחלתך יענו.

6 אלמנה וגר יהרוגו, ויתומים ירצחו.

7 ויאמרו, לא יראה יהוה, ולא יבין יהוה של יעקב.

8 בינו, בוערים בעם: וכסילים, מתי תשכילו?

9 הנוטע אוזן, הלא ישמע? אם יוצר עין, הלא יביט?

10 היוסר גוים, הלא יוכיח? המלמד אדם דעת, הלא ידע?

11 יהוה יודע מחשבות אדם, כי המה הבל.

12 אשרי הגבר אשר תיסרנו, יהוה, ומתורתך תלמדנו;

13 להשקיט לו מימי רע, עד ייכרה לרשע שחת.

14 כי לא יטוש יהוה את עמו, ונחלתו לא יעזוב.

15 כי עד צדק ישוב משפט: ואחריו כל ישרי לב.

16 מי יקום לי עם מרעים? מי יתיצב לי עם פועלי און?

17 לולי ישוע עזרה לי, כמעט שכנה דומה נפשי.

18 אם אמרתי, מטה רגלי; חסדך, ישוע, יסעדני.

19 ברוב שרעפי בקרבי, תנחומיך ישעשעו נפשי.

20 היחברך כיסא הוות, יוצר עמל עלי חוק?

21 יגודו על נפש צדיק, ודם נקי ירשיעו.

22 ויהי ישוע לי למשגב; וישועי, לצור מחסי.

23 וישב עליהם את אונם, וברעתם יצמיתם; יצמיתם יהוה, יהוה שלנו.

מזמור 95

1 לכו, נרננה לישוע: נריעה לצור תשועתנו.

2 נקדמה פניו בתודה, בזמירות נריע לו.

3 כי יהוה גדול הוא יהוה, ומלך גדול על כל אלילים.

4 אשר בידו מחקרי ארץ: ותועפות הרים לו הן.

5 אשר לו הים, והוא עשהו: ויבשת, ידיו יצרו.

6 בואו, נשתחווה ונכרעה: נברכה לפני יהוה, עושנו.

7 כי הוא ישוענו; ואנחנו עם מרעיתו וצאן ידו. היום, אם בקולו תשמעו,

8 אל תקשו לבבכם, כמריבה, כיום מסה במדבר:

9 אשר נסוני אבותיכם, בחנוני, גם ראו פועלי.

10 ארבעים שנה אקוט בדור, ואומר, עם תועי לבב הם, והם לא ידעו דרכי:

11 אשר נשבעתי באפי, אם יבואון אל מנוחתי.

מזמור 96

1 שירו ליהוה שיר חדש: שירו ליהוה, כל הארץ.

2 שירו ליהוה, ברכו שמו; בשרו מיום ליום את תשועתו.

3 ספרו בגוים את כבודו, בכל העמים נפלאותיו.

4 כי גדול יהוה, ומהולל מאוד: נורא הוא על כל אלילים.

5 כי כל אלילי העמים, אלילים הם: ויהוה, שמים עשה.

6 הוד והדר לפניו: עוז ותפארת במקדשו.

7 הבו ליהוה, משפחות עמים, הבו ליהוה כבוד ועוז.

8 הבו ליהוה את כבוד שמו: שאו מנחה, ובואו לחצרותיו.

9 השתחוו ליהוה בהדרת קודש: חילו מפניו, כל הארץ.

10 אימרו בגוים, יהוה מלך: אף תיכון תבל, בל תימוט: ידין עמים במישרים.

11 ישמחו השמים, ותגל הארץ; ירעם הים ומלואו.

12 יעלוז השדה וכל אשר בו; אז ירננו כל עצי יער

13 לפני יהוה: כי בא, כי בא לשפוט הארץ: ישפוט תבל בצדק, ועמים באמונתו.

מזמור 97

1 יהוה מלך; תגל הארץ; ישמחו איים רבים.

2 ענן וערפל סביביו: צדק ומשפט מכון כיסאו.

3 אש לפניו תלך, ותלהט סביב את צריו.

4 האירו ברקיו תבל: ראתה, ותחל הארץ.

5 הרים כדונג נמסו מלפני ישוע, מלפני ישוע של כל הארץ.

6 הגידו השמים צדקו, וראו כל העמים את כבודו.

7 יבושו כל עובדי פסל, המתהללים באלילים: השתחוו לו, כל אלילים.

8 שמעה, ותשמח ציון; ותגלנה בנות יהודה, למען משפטיך, יהוה.

9 כי אתה, יהוה, עליון על כל הארץ: מאוד נעלית על כל אלילים.

10 אוהבי ישוע, שנאו רע: שומר הוא את נפשות חסידיו; מיד רשעים יצילם.

11 אור זרוע לצדיק, ולישרי לב שמחה.

12 שמחו, צדיקים, בישוע; והודו לזכר קודשו.

מזמור 98

1 שירו לישוע שיר חדש, כי נפלאות עשה; הושיעה לו ימינו, וזרוע קודשו.

2 הודיע ישוע את תשועתו: לעיני הגוים גילה צדקתו.

3 זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל: ראו כל אפסי ארץ את תשועת ישוענו.

4 הריעו לישוע, כל הארץ: פיצחו, ורננו, וזמרו.

5 זמרו לישוע בכנור; בכנור, וקול זמרה.

6 בחצוצרות וקול שופר, הריעו לפני ישוע, המלך.

7 ירעם הים ומלואו; תבל, ויושבי בה.

8 נהרות ימחאו כף: יחד הרים ירננו

9 לפני יהוה; כי בא לשפוט הארץ: ישפוט תבל בצדק, ועמים במישרים.

מזמור 99

1 יהוה מלך; ירגזו עמים: יושב כרובים; תנוט הארץ.

2 יהוה בציון גדול; ורם הוא על כל העמים.

3 יודו שמך, גדול ונורא; קדוש הוא.

4 ועוז מלך, משפט אהב; אתה כוננת מישרים, משפט וצדקה ביעקב אתה עשית.

5 רוממו את יהוה, יהוה שלנו, והשתחוו להדום רגליו; קדוש הוא.

6 משה ואהרון בכוהניו, ושמואל בקוראי שמו; קראו אל ישוע, והוא יענם.

7 בעמוד ענן ידבר אליהם: שמרו עדותיו, וחוק נתן למו.

8 עניתם, ישוע, ישוענו: היית ישוע הנושא להם, ונוקם על עלילותם.

9 רוממו את יהוה, יהוה שלנו, והשתחוו להר קודשו; כי יהוה, יהוה שלנו, קדוש הוא.

מזמור 100

1 הריעו לישוע, כל הארץ.

2 עיבדו את ישוע בשמחה: בואו לפניו ברננה.

3 דעו כי ישוע, הוא ישוע: הוא עשנו, ולא אנחנו; עמו אנחנו, וצאן מרעיתו.

4 בואו שעריו בתודה, חצרותיו בתהילה: הודו לו, ברכו שמו.

5 כי טוב ישוע; לעולם חסדו; ועד דור ודור אמונתו.

מזמור 101

1 אזמרה חסד ומשפט: לך, יהוה, אזמרה.

2 אשכילה בדרך תמים. מתי תבוא אלי? אתהלך בתום לבבי, בקרב ביתי.

3 לא אשית לנגד עיני דבר בליעל: עשוה סטים שנאתי; לא ידבק בי.

4 לבב עיקש יסור ממני: רע, לא אדע.

5 מלשני בסתר רעהו, אותו אצמית: גבה עינים ורחב לבב, אותו לא אוכל.

6 עיני, בנאמני ארץ, לשבת עמדי: הולך בדרך תמים, הוא ישרתני.

7 לא ישב בקרב ביתי עושה רמיה: דובר שקרים לא יכון לנגד עיני.

8 לבקרים אצמית כל רשעי ארץ; להכרית מעיר יהוה את כל פועלי און.

מזמור 102

1 שמע תפילתי, ישוע, ושוועתי אליך תבוא.

2 אל תסתר פניך ממני ביום צר לי; הטה אלי אוזנך: ביום אקרא, מהר ענני.

3 כי כלו בעשן ימי, ועצמותי כמוקד ניחרו.

4 הוכה כעשב, וייבש לבי; כי שכחתי מאכול לחמי.

5 מקול אנחתי, דבקה עצמי לבשרי.

6 דמיתי לקאת מדבר: הייתי ככוס חורבות.

7 שקדתי, ואהיה כציפור בודד על גג.

8 כל היום חרפוני אויבי; מהוללי, בי נשבעו.

9 כי אפר כלחם אכלתי, ושיקויי בבכי מסכתי.

10 מפני זעמך וקצפך: כי נשאתני, ותשליכני.

11 ימי כצל נטוי; ואני כעשב איבש.

12 ואתה, יהוה, לעולם תשב; וזכרך לדור ודור.

13 אתה תקום, תרחם ציון: כי עת לחננה, כי בא מועד.

14 כי רצו עבדיך את אבניה, ואת עפרה יחוננו.

15 וייראו גוים את שם ישוע, וכל מלכי הארץ את כבודך.

16 כי בנה ישוע את ציון, נראה בכבודו.

17 פנה אל תפילת הערער, ולא בזה את תפילתם.

18 תיכתב זאת לדור אחרון: ועם נברא, יהלל את ישוע.

19 כי השקיף ממרום קודשו; משמים, יהוה אל הארץ הביט;

20 לשמוע אנקת אסיר; לפתח את בני תמותה;

21 לספר בציון את שם ישוע, ותהילתו בירושלים;

22 בהיקבץ עמים יחדיו, וממלכות, לעבוד את ישוע.

23 עינה בדרך כוחי; קיצר ימי.

24 אומר, ישועי, אל תעלני בחצי ימי: בדור דורים שנותיך.

25 לפנים הארץ יסדת: ומעשה ידיך שמים.

26 המה יאבדו, ואתה תעמוד: וכולם כבגד יבלו; כלבוש תחליפם, ויחלופו:

27 ואתה הוא, ושנותיך לא יתמו.

28 בני עבדיך ישכונו, וזרעם לפניך יכון.

מזמור 103

1 ברכי, נפשי, את ישוע: וכל קרבי, את שם קודשו.

2 ברכי, נפשי, את ישוע, ואל תשכחי כל גמוליו:

3 הסולח לכל עוונכי; הרופא לכל תחלואיכי;

4 הגואל משחת חייכי; המעטרכי חסד ורחמים;

5 המשביע בטוב פיך; תתחדש כנשר נעוריכי.

6 עושה צדקות יהוה, ומשפטים לכל עשוקים.

7 יודיע דרכיו למשה, לבני ישראל עלילותיו.

8 רחום וחנון ישוע, ארך אפים ורב חסד.

9 לא לנצח יריב: ולא לעולם יטור.

10 לא כחטאינו עשה לנו; ולא כעוונותינו גמל עלינו.

11 כי כגבוה שמים על הארץ, כן גבר חסדו על יראיו.

12 כרוחק מזרח ממערב, כן הרחיק ממנו את פשעינו.

13 כרחם אב על בנים, כן ריחם ישוע על יראיו.

14 כי הוא ידע יצרנו; זכור כי עפר אנחנו.

15 אנוש, כחציר ימיו: כציץ השדה, כן יציץ.

16 כי רוח עברה בו, ואיננו; ולא יכירנו עוד מקומו.

17 וחסד ישוע, מעולם ועד עולם, על יראיו, וצדקתו לבני בנים;

18 לשומרי בריתו, ולזוכרי פיקודיו, לעשותם.

19 יהוה בשמים הכין כיסאו; ומלכותו בכל משלה.

20 ברכו את יהוה, מלאכיו, גיבורי כוח, עושי דברו, לשמוע בקול דברו.

21 ברכו את יהוה, כל צבאיו; משרתיו, עושי רצונו.

22 ברכו את יהוה, כל מעשיו, בכל מקומות ממשלתו: ברכי, נפשי, את יהוה.

מזמור 104

1 ברכי, נפשי, את יהוה. יהוה, יהוה שלי, מאוד גדלת; הוד והדר לבשת.

2 עוטה אור כשלמה: נוטה שמים כיריעה:

3 המקרה במים את עליותיו: השם עבים רכובו: המהלך על כנפי רוח:

4 עושה מלאכיו רוחות; משרתיו, אש לוהט:

5 יסד ארץ על מכוניה, בל תימוט עולם ועד.

6 תהום כלבוש כיסיתה: על הרים יעמדו מים.

7 מן גערתך ינוסון; מן קול רעמך יחפזון.

8 יעלו הרים, ירדו בקעות, אל מקום אשר יסדת להם.

9 גבול שמת, בל יעבורון; בל ישובון לכסות הארץ.

10 המשלח מעינים בנחלים, בין הרים יהלכון.

11 ישקו כל חיתו שדה: ישברו פראים צמאם.

12 עליהם עוף השמים ישכון, מבין עפאים יתנו קול.

13 משקה הרים מעליותיו: מפרי מעשיך תשבע הארץ.

14 מצמיח חציר לבהמה, ועשב לעבודת האדם: להוציא לחם מן הארץ;

15 ויין ישמח לבב אנוש, להצהיל פנים משמן, ולחם לבב אנוש יסעד.

16 ישבעו עצי יהוה; ארזי לבנון אשר נטע;

17 אשר שם ציפורים יקננו: חסידה, ברושים ביתה.

18 הרים הגבוהים ליעלים; סלעים, מחסה לשפנים.

19 עשה ירח למועדים: שמש ידע מבואו.

20 תשת חושך, ויהי לילה: בו תרמוש כל חיתו יער.

21 הכפירים שואגים לטרף, ולבקש מיהוה את אוכלם.

22 תזרח השמש, יאספון, ואל מעונותם ירבצון.

23 יצא אדם לפועלו, ולעבודתו עדי ערב.

24 מה רבו מעשיך, יהוה! כולם בחכמה עשית: מלאה הארץ קניינך.

25 זה הים, גדול ורחב ידים: שם רמש, ואין מספר, חיות קטנות עם גדולות.

26 שם אוניות יהלכון: לויתן זה, אשר יצרת, לשחק בו.

27 כולם אליך ישברון; לתת אוכלם בעיתו.

28 תתן להם, ילקטון: תפתח ידך, ישבעון טוב.

29 תסתיר פניך, יבהלו: תוסף רוחם, יגוועון, ואל עפרם ישובון.

30 תשלח רוחך, יבראון: ותחדש פני אדמה.

31 יהי כבוד יהוה לעולם: ישמח יהוה במעשיו.

32 המביט לארץ, ותרעד: יגע בהרים, ויעשנו.

33 אשירה ליהוה בחיי: אזמרה ליהוה שלי בעודי.

34 יערב עליו שיחי: אנוכי אשמח ביהוה.

35 יתמו חטאים מן הארץ, ורשעים עוד אינם. ברכי, נפשי, את יהוה. הללו את יהוה.

מזמור 105

1 הודו לישוע; קראו בשמו: הודיעו בעמים עלילותיו.

2 שירו לו, זמרו לו: שיחו בכל נפלאותיו.

3 התהללו בשם קודשו: ישמח לב מבקשי ישוע.

4 דרשו את ישוע ועוזו: בקשו פניו תמיד.

5 זכרו נפלאותיו אשר עשה; מופתיו, ומשפטי פיו;

6 זרע אברהם, עבדו, בני יעקב, בחירו.

7 הוא יהוה, יהוה שלנו: בכל הארץ משפטיו.

8 זכר לעולם בריתו, דבר אשר ציווה לאלף דור.

9 אשר כרת את אברהם, ושבועתו ליצחק;

10 ויעמידה ליעקב לחוק, לישראל ברית עולם:

11 לאמור, לך אתן את ארץ כנען, חבל נחלתכם:

12 בהיותם מתי מספר; כמעט, וגרים בה.

13 ויתהלכו מגוי אל גוי, מממלכה אל עם אחר;

14 לא הניח איש לעושקם: ויוכח עליהם מלכים;

15 אל תגעו במשיחי, ולנביאי אל תרעו.

16 ויקרא רעב על הארץ: כל מטה לחם שבר.

17 שלח לפניהם איש, לעבד נמכר יוסף:

18 עינו בכבל רגלו: ברזל באה נפשו:

19 עד עת בוא דברו: אמרת ישוע צרפהו.

20 שלח מלך, ויתירהו; מושל עמים, ויפתחהו.

21 שמו אדון לביתו, ומושל בכל קניינו:

22 לאסור שריו בנפשו; וזקניו יחכם.

23 ויבוא ישראל מצרים; ויעקב גר בארץ חם.

24 ויפר את עמו מאוד; ויעצימהו מצריו.

25 הפך לבם לשנוא עמו, להתנכל בעבדיו.

26 שלח את משה, עבדו; את אהרון אשר בחר בו.

27 שמו בם דברי אותותיו, ומופתים בארץ חם.

28 שלח חושך, ויחשיך; ולא מרו את דבריו.

29 הפך את מימיהם לדם, וימת את דגתם.

30 שרץ ארצם צפרדעים, בחדרי מלכיהם.

31 אמר, ויבוא ערב: כינים בכל גבולם.

32 נתן גשמיהם ברד, אש להבות בארצם.

33 ויך גפנם ותאנתם; וישבר את עץ גבולם.

34 אמר, ויבוא ארבה, וילק ואין מספר,

35 ויאכל את כל עשב בארצם, ויאכל את פרי אדמתם.

36 ויך כל בכור בארצם, ראשית לכל אונם.

37 ויוציאם בכסף וזהב: ואין בשבטיו כושל.

38 שמחה מצרים בצאתם: כי נפל פחדם עליהם.

39 פרש ענן למסך; ואש, להאיר לילה.

40 שאל, ויבא שליו, ולחם שמים ישביעם.

41 פתח צור, ויזובו מים; הלכו בציות נהר.

42 כי זכר את דבר קודשו, ואת אברהם עבדו.

43 ויוצא עמו בששון, ברינה את בחיריו:

44 ויתן להם ארצות גוים: ועמל לאומים יירשו;

45 בעבור ישמרו חוקיו, ותורותיו ינצורו. הללו את ישוע.

מזמור 106

1 הללו את ישוע. הודו לישוע; כי טוב: כי לעולם חסדו.

2 מי ימלל גבורות ישוע? ישמיע כל תהילתו?

3 אשרי שומרי משפט, עושה צדקה בכל עת.

4 זכרני, ישוע, ברצון עמך: פקדני בתשועתך;

5 לראות בטובת בחיריך, לשמוח בשמחת גויך, להתהלל עם נחלתך.

6 חטאנו עם אבותינו, העווינו, הרשענו.

7 אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך; לא זכרו את רוב חסדיך; וימרו על הים, בים סוף.

8 ויושיעם למען שמו, להודיע את גבורתו.

9 ויגער בים סוף, וייחרב: ויוליכם בתהומות, כמדבר.

10 ויושיעם מיד שונא, ויגאלם מיד אויב.

11 ויכסו מים צריהם: אחד מהם לא נותר.

12 ויאמינו בדבריו; ישירו תהילתו.

13 מהרו, שכחו מעשיו; לא חיכו לעצתו:

14 ויתאוו תאווה במדבר, וינסו את ישוע בישימון.

15 ויתן להם שאלתם; וישלח רזון בנפשם.

16 ויקנאו למשה במחנה, לאהרון, קדוש ישוע.

17 תיפתח ארץ, ותבלע את דתן, ותכס על עדת אבירם.

18 ותבער אש בעדתם; להבה תלהט רשעים.

19 יעשו עגל בחורב, וישתחוו למסכה.

20 וימירו את כבודם, בתבנית שור אוכל עשב.

21 שכחו את ישוע, מושיעם, העושה גדולות במצרים;

22 נפלאות בארץ חם, נוראות על ים סוף.

23 ויאמר להשמידם, לולי משה, בחירו, עמד בפרץ לפניו, להשיב חמתו מהשחית.

24 וימאסו בארץ חמדה, לא האמינו לדברו:

25 וירגנו באהליהם, לא שמעו בקול ישוע.

26 וישא ידו להם, להפילם במדבר:

27 ולהפיל זרעם בגוים, ולזרותם בארצות.

28 ויצמדו לבעל פעור, ויאכלו זבחי מתים.

29 ויכעיסוהו במעלליהם: ותפרוץ בם מגפה.

30 ויעמוד פינחס, ויפלל: ותיעצר המגפה.

31 ותיחשב לו לצדקה, לדור ודור, עד עולם.

32 ויקציפו על מי מריבה, ויירע למשה בעבורם:

33 כי המרו את רוחו, ויבטא בשפתיו.

34 לא השמידו את העמים, אשר אמר יהוה להם:

35 ויתערבו בגוים, וילמדו מעשיהם.

36 ויעבדו את עצביהם: ויהיו להם למוקש.

37 ויזבחו את בניהם ואת בנותיהם לשדים,

38 וישפכו דם נקי, דם בניהם ובנותיהם, אשר זיבחו לעצבי כנען: ותחנף הארץ בדמים.

39 ויטמאו במעשיהם, ויזנו במעלליהם.

40 ויחר אף יהוה בעמו, ויתעב את נחלתו.

41 ויתנם ביד גוים; וימשלו בהם שונאיהם.

42 וילחצום אויביהם, וייכנעו תחת ידם.

43 פעמים רבות יצילם; והמה ימרו בעצתם, וימוכו בעוונם.

44 וירא את הצר להם, בשומעו את רינתם:

45 ויזכור להם בריתו, ויינחם כרוב חסדיו.

46 ויתן אותם לרחמים, לפני כל שוביהם.

47 הושיענו, ישוע, ישוענו, וקבצנו מן הגוים, להודות לשם קודשך, להשתבח בתהילתך.

48 ברוך יהוה של ישראל, מעולם ועד עולם: ויאמר כל העם, אמן. הללו את יהוה.

מזמור 107

1 הודו לישוע, כי טוב: כי לעולם חסדו.

2 יאמרו גאולי ישוע, אשר גאלם מיד צר;

3 ומארצות קיבצם, ממזרח וממערב, מצפון ומים.

4 תעו במדבר, בישימון דרך; עיר מושב לא מצאו.

5 רעבים, גם צמאים, נפשם בהם תתעטף.

6 ויצעקו אל ישוע בצר להם, ממצוקותיהם יצילם.

7 וידריכם בדרך ישרה, ללכת אל עיר מושב.

8 יודו לישוע חסדו, ונפלאותיו לבני אדם!

9 כי השביע נפש שוקקה, ונפש רעבה מילא טוב.

10 יושבי חושך וצלמוות, אסירי עוני וברזל;

11 כי המרו אמרי ישוע, ועצת עליון נאצו:

12 ויכנע בעמל לבם; כשלו, ואין עוזר.

13 ויזעקו אל ישוע בצר להם, ממצוקותיהם יושיעם.

14 יוציאם מחושך וצלמוות, ומוסרותיהם ינתק.

15 יודו לישוע חסדו, ונפלאותיו לבני אדם!

16 כי שיבר דלתות נחושת, ובריחי ברזל גידע.

17 אווילים, מדרך פשעם, ומעוונותיהם יתענו.

18 כל אוכל תתעב נפשם; ויגיעו עד שערי מוות.

19 ויצעקו אל ישוע בצר להם, ממצוקותיהם יושיעם.

20 ישלח דברו, וירפאם, וימלט משחיתותם.

21 יודו לישוע חסדו, ונפלאותיו לבני אדם!

22 ויזבחו זבחי תודה, ויספרו מעשיו ברינה.

23 יורדי הים באוניות, עושי מלאכה במים רבים;

24 המה ראו מעשי ישוע, ונפלאותיו במצולה.

25 ויאמר, ויעמד רוח סערה, ותרומם גליו.

26 יעלו שמים, ירדו תהומות: נפשם ברעה תתמוגג.

27 יחוגו וינועו כשיכור, וכל חכמתם תתבלע.

28 ויצעקו אל ישוע בצר להם, וממצוקותיהם יוציאם.

29 יקם סערה לדממה, ויחשו גליהם.

30 וישמחו כי ישתוקו; וינחם אל מחוז חפצם.

31 יודו לישוע חסדו, ונפלאותיו לבני אדם!

32 וירוממוהו בקהל עם, ובמושב זקנים יהללוהו.

33 ישם נהרות למדבר, ומוצאי מים לצימאון;

34 ארץ פרי למלחה, מרעת היושבים בה.

35 ישם מדבר לאגם מים, וארץ ציה למוצאי מים.

36 ויושב שם רעבים, ויכוננו עיר מושב;

37 ויזרעו שדות, ויטעו כרמים, ויעשו פרי תבואה.

38 ויברכם, וירבו מאוד; ובהמתם לא ימעיט.

39 וימעטו, וישוחו, מעוצר רעה ויגון.

40 שופך בוז על נדיבים, ויתעם בתוהו, לא דרך.

41 וישגב אביון מעוני, וישם כצאן משפחות.

42 יראו ישרים, וישמחו: וכל עוולה תקפוץ פיה.

43 מי חכם, וישמור אלה, ויתבוננו חסדי ישוע.

מזמור 108

1 נכון לבי, ישוע; אשירה ואזמרה, אף כבודי.

2 עורה הנבל וכנור: אעירה שחר.

3 אודך בעמים, ישוע: ואזמרך בלאומים.

4 כי גדול מעל שמים חסדך: ועד שחקים אמיתך.

5 רומה על שמים, יהוה: ועל כל הארץ כבודך;

6 למען יחלצו ידידיך: הושיעה ימינך, וענני.

7 יהוה דיבר בקודשו; אעלוזה, אחלקה את שכם, ועמק סוכות אמדד.

8 לי גלעד, לי מנשה; ואפרים, מעוז ראשי; יהודה, מחוקקי;

9 מואב, סיר רחצי; על אדום אשליך נעלי; עלי פלשת, התרועעי.

10 מי יובילני לעיר מבצר? מי נחני עד אדום?

11 הלא אתה, ישוע, זנחתנו? ולא תצא, ישוע, בצבאותינו?

12 תנה לנו עזרת מצר: ושוא תשועת אדם.

13 בישוע נעשה חיל: והוא יבוס צרינו.

מזמור 109

1 אל תחרש, ישוע תהילתי;

2 כי פי רשע ופי מרמה עלי פתחו: דיברו איתי לשון שקר.

3 ובדברי שנאה סבבוני; וילחמוני חינם.

4 תחת אהבתי ישטנוני: ואני תפילה.

5 וישימו עלי רעה תחת טובה, ושנאה תחת אהבתי.

6 הפקד עליו רשע: ושטן יעמוד על ימינו.

7 בהישפטו, יצא רשע: ותפילתו תהיה לחטאה.

8 יהיו ימיו מעטים; פקודתו יקח אחר.

9 יהיו בניו יתומים, ואשתו אלמנה.

10 ונוע ינועו בניו, ושאלו: ודרשו מחורבותיהם.

11 ינקש נושה לכל אשר לו; ויבוזו זרים את יגיעו.

12 אל יהי לו מושך חסד: ואל יהי חונן ליתומיו.

13 יהי אחריתו להכרית; בדור אחר יימח שמם.

14 ייזכר עוון אבותיו אל יהוה; וחטאת אימו אל תימח.

15 יהיו נגד יהוה תמיד, ויכרת מארץ זכרם.

16 יען אשר לא זכר לעשות חסד, וירדוף איש עני ואביון, ונכאה לבב, למומת.

17 ויאהב קללה, ותבואהו: ולא חפץ בברכה, ותרחק ממנו.

18 וילבש קללה כמדו, ותבוא כמים בקרבו, וכשמן בעצמותיו.

19 תהי לו כבגד יעטה, ולמזח תמיד יחגור.

20 זאת פעילת שוטני מאת יהוה, והדוברים רע על נפשי.

21 ואתה, ישוע, הישוע, עשה איתי למען שמך: כי טוב חסדך, הצילני.

22 כי עני ואביון אנוכי, ולבי חלל בקרבי.

23 כצל כנטותו נהלכתי: ננערתי כארבה.

24 ברכי כשללו מצום; ובשרי כחש משמן.

25 ואני הייתי חרפה להם: יראוני, יניעון ראשם.

26 עזרני, ישוע, ישועי: הושיעני כחסדך:

27 וידעו כי ידך זאת; אתה, ישוע, עשיתה.

28 יקללו המה, ואתה תברך: קמו, ויבושו; ועבדך ישמח.

29 ילבשו שוטני כלימה, ויעטו כמעיל בושתם.

30 אודה את ישוע מאוד בפי; ובתוך רבים אהללנו.

31 כי יעמוד לימין אביון, להושיעו משופטי נפשו.

מזמור 110

1 אמר יהוה לישועי, שב לימיני, עד אשית אויביך הדום לרגליך.

2 מטה עוזך ישלח יהוה מציון: רדה בקרב אויביך.

3 עמך נדבות ביום חילך, בהדרי קודש, מרחם משחר: לך טל ילדותיך.

4 נשבע יהוה, ולא יינחם, אתה כוהן לעולם, על דברתי מלכי צדק.

5 ישוע על ימינך, מחץ ביום אפו מלכים.

6 ידין בגוים, מילא גויות; מחץ ראש על ארץ רבה.

7 מנחל בדרך ישתה: על כן ירים ראש.

מזמור 111

1 הללו את ישוע. אודה את ישוע בכל לב, בסוד ישרים ובעדה.

2 גדולים מעשי ישוע, דרושים לכל חפציהם.

3 הוד והדר פועלו: וצדקתו עומדת לעד.

4 זכר עשה לנפלאותיו: חנון ורחום ישוע.

5 טרף נתן ליראיו: יזכור לעולם בריתו.

6 כוח מעשיו הגיד לעמו, לתת להם נחלת גוים.

7 מעשה ידיו אמת ומשפט; נאמנים כל פיקודיו.

8 סמוכים לעד, לעולם, עשויים באמת וביושר.

9 פדות שלח לעמו: ציווה לעולם בריתו: קדוש ונורא שמו.

10 ראשית חכמה, יראת ישוע: שכל טוב לכל עושיהם: תהילתו עומדת לעד.

מזמור 112

1 הללו את ישוע. אשרי איש ירא את ישוע, במצוותיו חפץ מאוד.

2 גיבור בארץ יהיה זרעו: דור ישרים יבורך.

3 הון ועושר בביתו: וצדקתו עומדת לעד.

4 זרח בחושך אור לישרים: חנון ורחום וצדיק.

5 טוב איש חונן ומלווה: יכלכל דבריו במשפט.

6 כי לעולם לא יימוט: לזכר עולם יהיה צדיק.

7 משמועה רעה לא יירא: נכון לבו, בטוח בישוע.

8 סמוך לבו, לא יירא, עד אשר יראה בצריו.

9 פיזר, נתן לאביונים; צדקתו עומדת לעד; קרנו תרום בכבוד.

10 רשע יראה, וכעס; שיניו יחרוק, ונמס: תאוות רשעים תאבד.

מזמור 113

1 הללו את ישוע. הללו, עבדי ישוע, הללו את שם ישוע.

2 יהי שם ישוע מבורך, מעתה ועד עולם.

3 ממזרח שמש עד מבואו, מהולל שם ישוע.

4 רם על כל גוים יהוה, על השמים כבודו.

5 מי כיהוה, יהוה שלנו, המגביהי לשבת,

6 המשפילי לראות, בשמים ובארץ?

7 מקימי מעפר דל, מאשפות ירים אביון;

8 להושיבי עם נדיבים, עם נדיבי עמו.

9 מושיבי עקרת הבית, אם הבנים שמחה. הללו את ישוע.

מזמור 114

1 בצאת ישראל ממצרים, בית יעקב מעם לועז;

2 הייתה יהודה לקודשו, ישראל ממשלותיו.

3 הים ראה, וינוס: הירדן ייסוב אחור.

4 ההרים רקדו כאילים, גבעות כבני צאן.

5 מה לך, הים, כי תנוס? הירדן, כי תיסוב אחור?

6 ההרים, כי תרקדו כאילים? גבעות, כבני צאן?

7 מפני ישוע, חולי ארץ, מפני ישוע של יעקב;

8 ההופכי הצור אגם מים, חלמיש למעיינו מים.

מזמור 115

1 לא לנו, ישוע, לא לנו, כי לשמך תן כבוד, על חסדך, על אמיתך.

2 למה יאמרו הגוים, איה נא ישוע שלהם?

3 ויהוה שלנו בשמים: כל אשר חפץ, עשה.

4 עצביהם כסף וזהב, מעשה ידי אדם.

5 פה להם, ולא ידברו: עינים להם, ולא יראו:

6 אוזנים להם, ולא ישמעו: אף להם, ולא יריחון:

7 ידיהם, ולא ימישון: רגליהם, ולא יהלכו: לא יהגו בגרונם.

8 כמוהם יהיו עושיהם; כל אשר בוטח בהם.

9 ישראל, בטח בישוע: עזרם ומגינם הוא.

10 בית אהרון, ביטחו בישוע: עזרם ומגינם הוא.

11 יראי ישוע, ביטחו בישוע: עזרם ומגינם הוא.

12 ישוע זכרנו: יברך; יברך את בית ישראל; יברך את בית אהרון.

13 יברך יראי ישוע, הקטנים עם הגדולים.

14 יוסף ישוע עליכם, עליכם ועל בניכם.

15 ברוכים אתם ליהוה, עושה שמים וארץ.

16 השמים, שמים ליהוה: והארץ נתן לבני אדם.

17 לא המתים יהללו את ישוע, ולא כל יורדי דומה.

18 ואנחנו נברך את ישוע, מעתה ועד עולם. הללו את ישוע.

מזמור 116

1 אהבתי, כי ישמע ישוע את קולי, תחנוני.

2 כי הטה אוזנו לי, ובימי אקרא.

3 אפפוני חבלי מוות, ומצרי שאול מצאוני: צרה ויגון אמצא.

4 ובשם ישוע אקרא; אנא, ישוע, מלטה נפשי.

5 חנון ישוע, וצדיק; וישוענו מרחם.

6 שומר פתאים ישוע: דלותי, ולי יהושיע.

7 שובי, נפשי, למנוחיכי; כי ישוע גמל עליך.

8 כי חילצת נפשי ממוות, את עיני מדמעה, את רגלי מדחי.

9 אתהלך לפני ישוע, בארצות החיים.

10 האמנתי, כי אדבר: אני עניתי מאוד.

11 אני אמרתי בחפזוני, כל האדם כוזב.

12 מה אשיב לישוע, כל תגמולוהי עלי?

13 כוס תשועות אשא, ובשם ישוע אקרא.

14 נדרי לישוע אשלם, נגדה נא לכל עמו.

15 יקר בעיני ישוע, המוותה לחסידיו.

16 אנא, ישוע, כי אני עבדך; אני עבדך, בן אמתך: פיתחת למוסרי.

17 לך אזבח זבח תודה, ובשם ישוע אקרא.

18 נדרי לישוע אשלם, נגדה נא לכל עמו.

19 בחצרות בית ישוע, בתוככי, ירושלים. הללו את ישוע.

מזמור 117

1 הללו את ישוע, כל גוים: שבחוהו, כל האומים.

2 כי גבר עלינו חסדו: ואמת ישוע לעולם. הללו את ישוע.

מזמור 118

1 הודו לישוע; כי טוב: כי לעולם חסדו.

2 יאמר נא ישראל, כי לעולם חסדו.

3 יאמרו נא בית אהרון, כי לעולם חסדו.

4 יאמרו נא יראי ישוע, כי לעולם חסדו.

5 מן המצר קראתי אל ישוע: ענני במרחב ישוע.

6 ישוע לי; לא אירא: מה יעשה לי אדם?

7 ישוע לי בעוזרי: ואני אראה בשונאי.

8 טוב לחסות בישוע, מבטוח באדם.

9 טוב לחסות בישוע, מבטוח בנדיבים.

10 כל גוים סבבוני: בשם ישוע, כי אמילם.

11 סבוני, גם סבבוני: בשם ישוע, כי אמילם.

12 סבוני כדבורים: דועכו כאש קוצים: בשם ישוע, כי אמילם.

13 דחו דחיתני ליפול: וישוע עזרני.

14 עוזי וזמרת ישוע, ויהי לי לתשועה.

15 קול רינה ותשועה באהלי צדיקים: ימין ישוע עושה חיל.

16 ימין ישוע רוממה: ימין ישוע עושה חיל.

17 לא אמות, כי אחיה, ואספר מעשי ישוע.

18 יסור יסרני ישוע, ולמוות לא נתנני.

19 פיתחו לי שערי צדק: אבוא בם, אודה את ישוע:

20 זה השער לישוע, צדיקים יבואו בו.

21 אודך, כי עניתני, ותהי לי לתשועה.

22 אבן מאסו הבונים, הייתה לראש פינה.

23 מאת ישוע הייתה זאת; היא נפלאת בעינינו.

24 זה היום עשה ישוע; נגילה ונשמחה בו.

25 אנא, ישוע, הושיע נא. אנא, ישוע, הצליחה נא.

26 ברוך הבא בשם ישוע: ברכנוכם מבית ישוע.

27 יהוה הוא ישוע, ויאר לנו: איסרו חג בעבותים, עד קרנות המזבח.

28 ישועי אתה, ואודך: ישועי, ארוממך.

29 הודו לישוע, כי הוא טוב: כי לעולם חסדו

מזמור 119

1 אשרי תמימי דרך, ההולכים בתורת יהוה.

2 אשרי נוצרי עדותיו, בכל לב ידרשוהו.

3 אף לא פעלו עוולה: בדרכיו הלכו.

4 אתה ציווית פיקודיך, לשמור מאוד.

5 אחלי, יכונו דרכי, לשמור חוקיך!

6 אז לא אבוש, בהביטי אל כל מצוותיך.

7 אודך ביושר לבב, בלמדי משפטי צדקך.

8 את חוקיך אשמור: אל תעזבני עד מאוד.

9 במה יזכה נער את אורחו? לשמור כדברך.

10 בכל לבי דרשתיך: אל תשגני ממצוותיך.

11 בלבי צפנתי אמרתך, למען לא אחטא לך.

12 ברוך אתה, יהוה: למדני חוקיך.

13 בשפתי סיפרתי את כל משפטי פיך.

14 בדרך עדותיך ששתי, כעל כל הון.

15 בפיקודיך אשיחה, ואביטה אורחותיך.

16 בחוקותיך אשתעשע: לא אשכח דברך.

17 גמול על עבדך, אחיה, ואשמרה דברך.

18 גל עיני, ואביטה נפלאות מתורתך.

19 גר אנוכי בארץ: אל תסתר ממני מצוותיך.

20 גרסה נפשי לתאבה, אל משפטיך בכל עת.

21 גערת זדים, ארורים, השוגים ממצוותיך.

22 גל מעלי חרפה ובוז; כי עדותיך נצרתי.

23 גם ישבו שרים, בי נדברו: עבדך ישיח בחוקיך.

24 גם עדותיך שעשועי, אנשי עצתי.

25 דבקה לעפר נפשי: חייני כדברך.

26 דרכי סיפרתי, ותענני: למדני חוקיך.

27 דרך פיקודיך הבינני: ואשיחה בנפלאותיך.

28 דלפה נפשי מתוגה: קיימני כדברך.

29 דרך שקר הסר ממני: ותורתך, חנני.

30 דרך אמונה בחרתי: משפטיך שיוויתי.

31 דבקתי בעדותיך: יהוה, אל תבישני.

32 דרך מצוותיך ארוץ, כי תרחיב לבי.

33 הורני, יהוה, דרך חוקיך; ואצרנה עקב.

34 הבינני, ואצרה תורתך; ואשמרנה בכל לב.

35 הדריכני בנתיב מצוותיך; כי בו חפצתי.

36 הט לבי אל עדותיך, ואל אל בצע.

37 העבר עיני מראות שוא; בדרכיך חייני.

38 הקם לעבדך אמרתך, אשר ליראתך.

39 העבר חרפתי אשר יגורתי: כי משפטיך טובים.

40 הנה תאבתי לפיקודיך: בצדקתך חייני.

41 ויבואוני חסדיך, ישוע, גם תשועתך, כאמרתך.

42 ואענה חורפי דבר: כי בטחתי בדברך.

43 ואל תצל מפי דבר אמת עד מאוד; כי למשפטיך ייחלתי.

44 ואשמרה תורתך תמיד, לעולם ועד.

45 ואתהלכה ברחבה: כי פיקודיך דרשתי.

46 ואדברה בעדותיך נגד מלכים, ולא אבוש.

47 ואשתעשע במצוותיך, אשר אהבתי.

48 ואשא כפי אל מצוותיך, אשר אהבתי; ואשיחה בחוקיך.

49 זכור דבר לעבדך, אשר עליו ייחלתני.

50 זאת נחמתי בעוניי: כי אמרתך חייתני.

51 זדים הליצוני עד מאוד: מתורתך לא נטיתי.

52 זכרתי משפטיך מעולם, יהוה; ואתנחם.

53 זלעפה אחזתני, מרשעים עוזבי תורתך.

54 זמירות היו לי חוקיך, בבית מגורי.

55 זכרתי בלילה שמך, יהוה; ואשמרה תורתך.

56 זאת הייתה לי, כי פיקודיך נצרתי.

57 חלקי אתה, יהוה: אמרתי לשמור דבריך.

58 חיליתי פניך בכל לב: חנני כאמרתך.

59 חישבתי דרכי, ואשיבה רגלי אל עדותיך.

60 חשתי, ולא התמהמהתי, לשמור מצוותיך.

61 חבלי רשעים עודוני: תורתך לא שכחתי.

62 חצות לילה אקום להודות לך, על משפטי צדקך.

63 חבר אני לכל אשר יראוך, ולשומרי פיקודיך.

64 חסדך, יהוה, מלאה הארץ: חוקיך למדני.

65 טוב עשית עם עבדך, יהוה, כדברך.

66 טוב טעם ודעת למדני: כי במצוותיך האמנתי.

67 טרם אעונה, אני שוגג: ועתה, אמרתך שמרתי.

68 טוב אתה, ומטיב; למדני חוקיך.

69 טפלו עלי שקר זדים: אני בכל לב אצור פיקודיך.

70 טפש כחלב לבם; אני תורתך שעשעתי.

71 טוב לי כי עוניתי, למען אלמד חוקיך.

72 טוב לי תורת פיך, מאלפי זהב וכסף.

73 ידיך עשוני, ויכוננוני: הבינני, ואלמדה מצוותיך.

74 יראיך יראוני, וישמחו; כי לדברך ייחלתי.

75 ידעתי, יהוה, כי צדק משפטיך, ובאמונה עיניתני.

76 יהי נא חסדך לנחמני, כאמרתך לעבדך.

77 יבואוני רחמיך, ואחיה: כי תורתך שעשועי.

78 יבושו זדים; כי שקר עיוותוני: אני אשיח בפיקודיך.

79 ישובו לי יראיך, ויודעי עדותיך.

80 יהי לבי תמים בחוקיך, למען לא אבוש.

81 כלתה לתשועתך נפשי: לדברך ייחלתי.

82 כלו עיני לאמרתך, לאמור, מתי תנחמני?

83 כי הייתי כנאד בקיטור; חוקיך לא שכחתי.

84 כמה ימי עבדך? מתי תעשה ברודפי משפט?

85 כרו לי זדים שיחות, אשר לא כתורתך.

86 כל מצוותיך אמונה: שקר רדפוני; עזרני.

87 כמעט כילוני בארץ; ואני לא עזבתי פיקודיך.

88 כחסדך חייני; ואשמרה את עדות פיך.

89 לעולם, יהוה, דברך ניצב בשמים.

90 לדור ודור אמונתך: כוננת ארץ, ותעמוד.

91 למשפטיך עמדו היום: כי הכל עבדיך.

92 לולי תורתך שעשועי, אז אבדתי בעוניי.

93 לעולם לא אשכח פיקודיך: כי בם חייתני.

94 לך אני, הושיעני: כי פיקודיך דרשתי.

95 לי קיוו רשעים לאבדני: עדותיך אתבונן.

96 לכל תכלה ראיתי קץ: רחבה מצוותך מאוד.

97 מה אהבתי תורתך! כל היום היא שיחתי.

98 מאויבי תחכמני מצוותיך: כי לעולם היא לי.

99 מכל מלמדי השכלתי: כי עדותיך שיחה לי.

100 מזקנים אתבונן, כי פיקודיך נצרתי.

101 מכל אורח רע כלאתי רגלי, למען אשמור דברך.

102 ממשפטיך לא סרתי: כי אתה הורתני.

103 מה נמלצו לחכי אמרתך! מדבש לפי.

104 מפיקודיך אתבונן: על כן שנאתי כל אורח שקר.

105 נר לרגלי דברך, ואור לנתיבתי.

106 נשבעתי, ואקיימה, לשמור משפטי צדקך.

107 נעניתי עד מאוד: ישוע, חייני כדברך.

108 נדבות פי רצה נא, יהוה, ומשפטיך למדני.

109 נפשי בכפי תמיד: ותורתך לא שכחתי.

110 נתנו רשעים פח לי: ומפיקודיך לא תעיתי.

111 נחלתי עדותיך לעולם: כי ששון לבי המה.

112 נטיתי לבי לעשות חוקיך, לעולם עקב.

113 סעיפים שנאתי: ותורתך אהבתי.

114 סתרי ומגיני אתה: לדברך ייחלתי.

115 סורו ממני, מרעים: ואצרה את מצוות יהוה שלי.

116 סמכני כאמרתך, ואחיה: ואל תבישני משברי.

117 סעדני, ואושע: ואשעה בחוקיך תמיד.

118 סלית כל שוגים מחוקיך: כי שקר תרמיתם.

119 סיגים השבת כל רשעי ארץ: לכן אהבתי עדותיך.

120 סמר מפחדך בשרי; וממשפטיך יראתי.

121 עשיתי משפט וצדק: בל תניחני לעושקי.

122 ערוב עבדך לטוב: אל יעשקוני זדים.

123 עיני כלו לתשועתך, ולאמרת צדקך.

124 עשה עם עבדך כחסדך, וחוקיך למדני.

125 עבדך אני; הבינני, ואדעה עדותיך.

126 עת לעשות לך, יהוה: הפרו תורתך.

127 על כן אהבתי מצוותיך, מזהב ומפז.

128 על כן כל פיקודי כול, יישרתי; כל אורח שקר שנאתי.

129 פלאות עדותיך: על כן נצרתם נפשי.

130 פתח דבריך יאיר; מבין פתאים.

131 פי פערתי, ואשאפה: כי למצוותיך יאבתי.

132 פנה אלי, וחנני, כמשפט לאוהבי שמך.

133 פעמי הכן באמרתך, ואל תשלט בי כל און.

134 פדני מעושק אדם: ואשמרה פיקודיך.

135 פניך האר בעבדך; ולמדני את חוקיך.

136 פלגי מים ירדו עיני, על לא שמרו תורתך.

137 צדיק אתה, יהוה, וישר משפטיך.

138 ציווית צדק עדותיך, ואמונה מאוד.

139 צימתתני קנאתי, כי שכחו דבריך צרי.

140 צרופה אמרתך מאוד: ועבדך אהבה.

141 צעיר אנוכי, ונבזה: פיקודיך לא שכחתי.

142 צדקתך צדק לעולם, ותורתך אמת.

143 צר ומצוק מצאוני: מצוותיך שעשועי.

144 צדק עדותיך לעולם: הבינני, ואחיה.

145 קראתי בכל לב; ענני, ישוע: חוקיך אצורה.

146 קראתיך; הושיעני, ואשמרה עדותיך.

147 קידמתי בנשף, ואשועה: לדברך ייחלתי.

148 קידמו עיני אשמורות, לשיח באמרתך.

149 קולי שמעה כחסדך: יהוה, כמשפטיך חייני.

150 קרבו רודפי זימה: מתורתך רחקו.

151 קרוב אתה, ישוע; וכל מצוותיך אמת.

152 קדם ידעתי מעדותיך, כי לעולם יסדתם.

153 ראה עוניי, וחלצני: כי תורתך לא שכחתי.

154 ריבה ריבי, וגאלני: לאמרתך חייני.

155 רחוק מרשעים תשועה: כי חוקיך לא דרשו.

156 רחמיך רבים, יהוה: כמשפטיך חייני.

157 רבים רודפי וצרי; מעדותיך לא נטיתי.

158 ראיתי בוגדים, ואתקוטטה; אשר אמרתך לא שמרו.

159 ראה כי פיקודיך אהבתי: ישוע, כחסדך חייני.

160 ראש דברך אמת: ולעולם כל משפט צדקך.

161 שרים רדפוני חינם: ומדברך פחד לבי.

162 שש אנוכי על אמרתך, כמוצא שלל רב.

163 שקר שנאתי, ואתעבה: תורתך אהבתי.

164 שבע ביום הללתיך, על משפטי צדקך.

165 שלום רב לאוהבי תורתך: ואין למו מכשול.

166 קיוויתי לתשועתך, ישוע, ומצוותיך עשיתי.

167 שמרה נפשי עדותיך; ואוהבם מאוד.

168 שמרתי פיקודיך ועדותיך: כי כל דרכי נגדך.

169 תקרב רינתי לפניך, ישוע: כדברך הבינני.

170 תבוא תחינתי לפניך: כאמרתך הצילני.

171 תבענה שפתי תהילה, כי תלמדני חוקיך.

172 תען לשוני אמרתך: כי כל מצוותיך צדק.

173 תהי ידך לעזרני; כי פיקודיך בחרתי.

174 תאבתי לתשועתך, ישוע; ותורתך שעשועי.

175 תחי נפשי, ותהללך; ומשפטיך יעזרוני.

176 תעיתי כשה אובד; בקש עבדך; כי מצוותיך לא שכחתי.

מזמור 120

1 בצר לי קראתי אל ישוע, ויענני.

2 הצילה נפשי, ישוע, משפתי שקר, מלשון רמיה.

3 מה ייתן לך, ומה יוסיף לך, לשון רמיה?

4 חצי גיבור שנונים, עם גחלי רתמים.

5 אוי לי, כי גרתי משך, שכנתי עם אהלי קדר!

6 רבת שכנה לה נפשי, עם שונא שלום.

7 אני שלום: וכי אדבר, המה למלחמה.

מזמור 121

1 אשא עיני אל ההרים, מאין יבוא עזרי.

2 עזרי מעם ישוע, עושה שמים וארץ.

3 אל ייתן למוט רגלך: אל ינום שומרך.

4 הנה לא ינום ולא יישן, שומר ישראל.

5 ישוע שומרך: ישוע צילך על יד ימינך.

6 יומם השמש לא יככה, וירח בלילה.

7 ישוע ישמורך מכל רע: ישמור את נפשך.

8 ישוע ישמור צאתך ובואך, מעתה ועד עולם.

מזמור 122

1 שמחתי באומרים לי, אל בית יהוה נלך.

2 עומדות היו רגלינו, בשעריך, ירושלים.

3 ירושלים הבנויה, כעיר שחוברה לה יחדיו:

4 ששם עלו שבטים, שבטי יהוה, עדות לישראל, להודות לשם יהוה.

5 כי שמה ישבו כיסאות למשפט, כיסאות לבית דוד.

6 שאלו שלום ירושלים: ישליו אוהביך.

7 יהי שלום בחילך, שלוה בארמנותיך.

8 למען אחי ורעי, אדברה נא שלום בך.

9 למען בית יהוה, יהוה שלנו, אבקשה טוב לך.

מזמור 123

1 אליך נשאתי את עיני, היושבי בשמים.

2 הנה, כעיני עבדים אל יד אדוניהם, כעיני שפחה אל יד גברתה; כן עינינו אל ישוע, ישוענו, עד שיחננו.

3 חננו, ישוע, חננו: כי רב שבענו בוז.

4 רבת שבעה לה נפשנו, הלעג השאננים, הבוז לגאים.

מזמור 124

1 לולי ישוע שהיה לנו, יאמר נא ישראל;

2 לולי ישוע שהיה לנו, בקום עלינו אדם:

3 אזי חיים בלעונו, בחרות אפם בנו:

4 אזי המים שטפונו, נחלה עבר על נפשנו:

5 אזי עבר על נפשנו, המים הזידונים.

6 ברוך ישוע, שלא נתננו טרף לשיניהם.

7 נפשנו כציפור נמלטה מפח יוקשים: הפח נשבר, ואנחנו נמלטנו.

8 עזרנו בשם ישוע, עושה שמים וארץ.

מזמור 125

1 הבוטחים בישוע, כהר ציון לא יימוט, לעולם ישב.

2 ירושלים, הרים סביב לה; וישוע סביב לעמו, מעתה ועד עולם.

3 כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים; למען לא ישלחו הצדיקים בעוולתה ידיהם.

4 היטיבה, יהוה, לטובים, ולישרים בלבותם.

5 והמטים עקלקלותם, יוליכם יהוה את פועלי האון: שלום על ישראל.

מזמור 126

1 בשוב ישוע את שיבת ציון, היינו כחולמים.

2 אז יימלא שחוק פינו, ולשוננו רינה: אז יאמרו בגוים, הגדיל ישוע לעשות עם אלה.

3 הגדיל ישוע לעשות עמנו; היינו שמחים.

4 שובה, ישוע, את שבותנו, כאפיקים בנגב.

5 הזורעים בדמעה, ברינה יקצורו.

6 הלוך ילך ובכה, נושא משך הזרע: בוא יבוא ברינה, נושא אלומותיו.

מזמור 127

1 אם לא ישוע יבנה בית, שוא עמלו בוניו בו; אם לא ישוע ישמור עיר, שוא שקד שומר.

2 שוא לכם, משכימי קום, מאחרי שבת, אוכלי לחם העצבים: כן ייתן לידידיו שינה.

3 הנה, נחלת ישוע בנים: שכר, פרי הבטן.

4 כחצים ביד גיבור, כן בני הנעורים.

5 אשרי הגבר אשר מילא את אשפתו מהם: לא יבושו, כי ידברו את אויבים בשער.

מזמור 128

1 אשרי כל ירא יהוה, ההולך בדרכיו.

2 יגיע כפיך, כי תאכל: אשריך, וטוב לך.

3 אשתך, כגפן פוריה בירכתי ביתך: בניך, כשתילי זיתים סביב לשולחנך.

4 הנה, כי כן יבורך גבר, ירא יהוה.

5 יברכך יהוה מציון: וראה בטוב ירושלים, כל ימי חייך.

6 וראה בנים לבניך, שלום על ישראל.

מזמור 129

1 רבת צררוני מנעורי, יאמר נא ישראל:

2 רבת צררוני מנעורי: גם לא יכלו לי.

3 על גבי חרשו חורשים: האריכו למענותם.

4 ישוע צדיק: קיצץ עבות רשעים.

5 יבושו, וייסוגו אחור, כל שונאי ציון.

6 יהיו כחציר גגות, שקדמת שלף יבש:

7 שלא מילא כפו קוצר, וחצנו מעמר.

8 ולא אמרו העוברים, ברכת יהוה עליכם: ברכנו אתכם בשם יהוה.

מזמור 130

1 ממעמקים קראתיך, ישוע.

2 ישוע, שמעה בקולי: תהיינה אוזניך קשובות, לקול תחנוני.

3 אם עוונות תשמור, יהוה, יהוה, מי יעמוד?

4 כי עמך הסליחה, למען תיוורא.

5 קיוויתי אל ישוע, קיוותה נפשי, ולדברו הוחלתי.

6 נפשי אל ישוע, משומרים לבוקר: שומרים לבוקר.

7 יחל ישראל אל ישוע: כי עם ישוע החסד, והרבה עמו פדות.

8 והוא יפדה את ישראל, מכל עוונותיו.

מזמור 131

1 ישוע, לא גבה לבי, ולא רמו עיני: ולא הילכתי בגדולות, ובנפלאות ממני.

2 אם לא שיוויתי ודוממתי נפשי, כגמול עלי אימו: כגמול עלי נפשי.

3 יחל ישראל אל ישוע, מעתה ועד עולם.

מזמור 132

1 זכור, יהוה, לדוד, את כל ענותו:

2 אשר נשבע ליהוה, נדר ליהוה החזק של יעקב;

3 אם אבוא באוהל ביתי, אם אעלה על ערש יצועי,

4 אם אתן שינה לעיני, לעפעפי תנומה,

5 עד אמצא מקום ליהוה, משכנות ליהוה החזק של יעקב.

6 הנה שמענוה באפרתה: מצאנוה בשדות היער.

7 נבואה למשכנותיו: נשתחווה להדום רגליו.

8 קומה, יהוה, למנוחתך; אתה, וארון עוזך.

9 כוהניך ילבשו צדק; וחסידיך ירננו.

10 בעבור דוד, עבדך, אל תשב את פני משיחך.

11 נשבע יהוה לדוד באמת, לא ישוב ממנה; מפרי בטנך אשית לכיסא לך.

12 אם ישמרו בניך בריתי, ועדותי זו אלמדם, גם בניהם עדי עד, ישבו לכיסא לך.

13 כי בחר יהוה בציון; איווה למושב לו.

14 זאת מנוחתי עדי עד: פה אשב, כי איוויתיה.

15 צידה ברך אברך: אביוניה אשביע לחם.

16 וכוהניה אלביש תשועה: וחסידיה רנן ירננו.

17 שם אצמיח קרן לדוד: ערכתי נר למשיחי.

18 אויביו אלביש בושת: ועליו יציץ נזרו.

מזמור 133

1 הנה, מה טוב ומה נעים, שבת אחים גם יחד!

2 כשמן הטוב על הראש, יורד על הזקן, זקן אהרון: שיורד על פי מידותיו;

3 כטל חרמון, שיורד על הררי ציון: כי שם ציווה יהוה את הברכה, חיים עד העולם.

מזמור 134

1 הנה, ברכו את יהוה, כל עבדי יהוה, העומדים בבית יהוה בלילות.

2 שאו ידיכם קודש, וברכו את יהוה.

3 יברכך יהוה מציון, עושה שמים וארץ.

מזמור 135

1 הללו את יהוה. הללו את שם יהוה; הללוהו, עבדי יהוה.

2 העומדים בבית יהוה, בחצרות בית יהוה שלנו.

3 הללו את יהוה; כי טוב יהוה: זמרו לשמו; כי נעים.

4 כי יעקב בחר לו יהוה, את ישראל לסגולתו.

5 כי אני ידעתי כי גדול יהוה, ויהוה שלנו על כל אלילים.

6 כל אשר חפץ יהוה, עשה, בשמים ובארץ, בימים וכל תהומות.

7 מעלה נשיאים מקצה הארץ; ברקים למטר עשה; מוצא רוח מאוצרותיו.

8 שהיכה את בכורי מצרים, מאדם עד בהמה.

9 שלח אותות ומופתים בתוככי, מצרים, בפרעה ובכל עבדיו.

10 שהיכה גוים רבים, והרג מלכים עצומים;

11 את סיחון, מלך האמורי, ואת עוג, מלך הבשן, ואת כל ממלכות כנען:

12 ונתן ארצם נחלה, נחלה לישראל עמו.

13 שמך, יהוה, לעולם; יהוה, זכרך לדור ודור.

14 כי ידין יהוה את עמו, ועל עבדיו יתנחם.

15 עצבי הגוים כסף וזהב, מעשה ידי אדם.

16 פה להם, ולא ידברו: עינים להם, ולא יראו:

17 אוזנים להם, ולא יאזינו: אף אין יש רוח בפיהם.

18 כמוהם יהיו עושיהם; כל אשר בוטח בהם.

19 ברכו את יהוה, בית ישראל: ברכו את יהוה, בית אהרון:

20 ברכו את יהוה, בית לוי: יראי יהוה, ברכו את יהוה.

21 ברוך יהוה מציון, שוכן ירושלים. הללו את יהוה.

מזמור 136

1 הודו לישוע, כי הוא טוב: כי לעולם חסדו

2 הודו ליהוה של האלילים: כי לעולם חסדו.

3 הודו ליהוה של האדונים: כי לעולם חסדו.

4 לעושה נפלאות גדולות לבדו: כי לעולם חסדו.

5 לעושה השמים בתבונה: כי לעולם חסדו.

6 לרוקע הארץ על המים: כי לעולם חסדו.

7 לעושה אורים גדולים: כי לעולם חסדו:

8 את השמש לממשלת ביום: כי לעולם חסדו:

9 את הירח וכוכבים לממשלות בלילה: כי לעולם חסדו.

10 למכה מצרים בבכוריהם: כי לעולם חסדו:

11 ויוצא ישראל מתוכם: כי לעולם חסדו:

12 ביד חזקה, ובזרוע נטויה: כי לעולם חסדו.

13 לגוזר ים סוף לגזרים: כי לעולם חסדו:

14 והעביר ישראל בתוכו: כי לעולם חסדו:

15 וניער פרעה וחילו בים סוף: כי לעולם חסדו.

16 למוליך עמו במדבר: כי לעולם חסדו.

17 למכה מלכים גדולים: כי לעולם חסדו:

18 ויהרוג מלכים אדירים: כי לעולם חסדו:

19 את סיחון, מלך האמורי: כי לעולם חסדו:

20 ואת עוג, מלך הבשן: כי לעולם חסדו:

21 ונתן ארצם לנחלה: כי לעולם חסדו:

22 נחלה לישראל, עבדו: כי לעולם חסדו.

23 שבשפלנו זכר לנו: כי לעולם חסדו:

24 ויפרקנו מצרינו: כי לעולם חסדו.

25 נותן לחם לכל בשר: כי לעולם חסדו.

26 הודו ליהוה של השמים: כי לעולם חסדו.

מזמור 137

1 על נהרות בבל, שם ישבנו, גם בכינו, בזכרנו את ציון.

2 על ערבים בתוכה, תלינו כינורותינו.

3 כי שם שאלונו שובינו דברי שיר, ותוללינו שמחה, שירו לנו משיר ציון.

4 איך נשיר את שיר יהוה, על אדמת נכר?

5 אם אשכחך, ירושלים, תשכח ימיני.

6 תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי; אם לא אעלה את ירושלים, על ראש שמחתי.

7 זכור, יהוה, לבני אדום, את יום ירושלים; האומרים, ערו, ערו, עד היסוד בה.

8 בת בבל, השדודה; אשרי שישלם לך את גמולך, שגמלת לנו.

9 אשרי שיאחז, וניפץ את עולליך אל הסלע.

מזמור 138

1 אודך בכל לבי: נגד אלילים אזמרך.

2 אשתחווה אל היכל קודשך, ואודה את שמך, על חסדך ועל אמיתך: כי הגדלת על כל שמך, אמרתך.

3 ביום קראתי, ותענני: תרהיבני בנפשי, עוז.

4 יודוך, יהוה, כל מלכי ארץ, כי שמעו אמרי פיך.

5 וישירו בדרכי יהוה: כי גדול כבוד יהוה.

6 כי רם יהוה, ושפל יראה: וגבוה, ממרחק יידע.

7 אם אלך בקרב צרה, תחייני: על אף אויבי תשלח ידך, ותושיעני ימינך.

8 ישוע יגמור בעדי: ישוע, חסדך לעולם: מעשי ידיך, אל תרף.

מזמור 139

1 יהוה, חקרתני, ותדע.

2 אתה ידעת שבתי וקומי, בנתה לרעי מרחוק.

3 אורחי ורבעי זרית, וכל דרכי הסכנתה.

4 כי אין מילה בלשוני, הן, יהוה, ידעת כולה.

5 אחור וקדם צרתני, ותשת עלי כפך.

6 פלאה דעת ממני; נשגבה, לא אוכל לה.

7 אנה אלך מרוחך? ואנה מפניך אברח?

8 אם אסק שמים, שם אתה: ואציעה שאול, הנך.

9 אם אשא כנפי שחר, אשכונה באחרית ים;

10 גם שם ידך תנחני, ותאחזני ימינך.

11 אם אומר, אך חושך ישופני; ולילה, אור בעדני.

12 גם חושך לא יחשיך ממך; ולילה כיום יאיר: כחשיכה, כאורה.

13 כי אתה קנית כליותי: תסוכני בבטן אימי.

14 אודך על כי נוראות נפליתי: נפלאים מעשיך; ונפשי יודעת מאוד.

15 לא ניכחד עצמי ממך, אשר עושיתי בסתר, רוקמתי בתחתיות ארץ.

16 גולמי ראו עיניך, ועל ספרך כולם ייכתבו, ימים יוצרו, ולא אחד בהם.

17 ולי, מה יקרו רעיך, ישוע! מה עצמו ראשיהם!

18 אם אספרם, מחול ירבון: הקיצותי, ועודי עמך.

19 אם תקטול, יהוה, רשע: ואנשי דמים, סורו מני.

20 אשר יאמרוך למזימה, נשאו לשוא עריך.

21 הלוא משנאיך, יהוה, אשנא? ובתקוממיך, אתקוטט?

22 תכלית שנאה שנאתים: לאויבים היו לי.

23 חקרני, יהוה, ודע לבבי: בחנני, ודע שרעפי:

24 וראה אם דרך עוצב בי, ונחני בדרך עולם.

מזמור 140

1 חלצני, ישוע, מאדם רע: מאיש חמסים תנצרני;

2 אשר חשבו רעות בלב; כל היום יגורו מלחמות.

3 שננו לשונם כמו נחש; חמת עכשוב תחת שפתימו. סלה.

4 שמרני, ישוע, מידי רשע; מאיש חמסים תנצרני; אשר חשבו לדחות פעמי.

5 טמנו גאים פח לי, וחבלים; פרשו רשת ליד מעגל; מוקשים שתו לי. סלה.

6 אמרתי לישוע, אתה ישועי: האזינה, ישוע, את קול תחנוני.

7 ישוע, הישוע, עוז תשועתי, סכותה לראשי ביום נשק.

8 אל תיתן, יהוה, מאוויי רשע: זממו אל תפק; ירומו. סלה.

9 ראש מסיבי, עמל שפתימו יכסימו.

10 יימוטו עליהם גחלים: באש יפילם; במהמורות, בל יקומו.

11 איש לשון, בל יכון בארץ: איש חמס רע, יצודנו למדחפות.

12 ידעתי כי יהוה יעשה דין עני, משפט אביונים.

13 אך צדיקים יודו לשמך: ישבו ישרים את פניך.

מזמור 141

1 ישוע, קראתיך: חושה לי; האזינה קולי, בקראי לך.

2 תיכון תפילתי קטורת לפניך; משאת כפי, מנחת ערב.

3 שיתה, ישוע, שומרה לפי; נצרה על דל שפתי.

4 אל תט לבי לדבר רע, להתעולל עלילות ברשע, עם אנשים פועלי און: ובל אלחם במנעמיהם.

5 יהלמני צדיק, חסד: ויוכיחני; שמן ראש, אל יני ראשי: כי עוד ותפילתי, ברעותיהם.

6 נשמטו בידי סלע שופטיהם, ושמעו אמרי, כי נעמו.

7 כמו פולח ובוקע בארץ, נפזרו עצמינו לפי שאול.

8 כי אליך, ישוע, הישוע, עיני: בך חסיתי; אל תער נפשי.

9 שמרני מידי פח, אשר יקשו לי, ומוקשות פועלי און.

10 ייפלו במצודותיו רשעים, יחד אנוכי, עד אעבור.

מזמור 142

1 קולי אל ישוע אצעק; קולי אל ישוע אתהנן.

2 אשפוך לפניו שיחי; צרתי לפניו אגיד.

3 בהתעטף עלי רוחי, ואתה ידעת נתיבתי. באורח זו אהלך, טמנו פח לי.

4 הביט ימין, וראה, ואין לי מכיר: אבד מנוס ממני; אין דורש לנפשי.

5 צעקתי אליך, ישוע: אמרתי, אתה מחסי, חלקי בארץ החיים.

6 הקשיבה אל רינתי, כי דלותי מאוד: הצילני מרודפי; כי אמצו ממני.

7 הוציאה ממסגר נפשי, להודות את שמך: בי יכתירו צדיקים; כי תגמול עלי.

מזמור 143

1 שמע תפילתי, ישוע, האזינה אל תחנוני: באמונתך ענני, בצדקתך.

2 ואל תבוא במשפט את עבדך: כי לא יצדק לפניך כל חי.

3 כי רדף אויב נפשי; דיכא לארץ חיי; הושיבני במחשכים, כמתי עולם.

4 ותתעטף עלי רוחי; בתוכי ישתומם לבי.

5 זכרתי ימים מקדם; הגיתי בכל פועלך; במעשה ידיך אשוחח.

6 פירשתי ידי אליך: נפשי, כארץ עייפה לך. סלה.

7 מהר ענני, ישוע: כלתה רוחי: אל תסתר פניך ממני, ונמשלתי עם יורדי בור.

8 השמיעני בבוקר חסדך, כי בך בטחתי: הודיעני דרך זו אלך; כי אליך נשאתי נפשי.

9 הצילני מאויבי, ישוע: אליך כיסיתי.

10 למדני לעשות רצונך; כי אתה יהוה שלי: רוחך טובה; תנחני בארץ מישור.

11 חייני, ישוע, למען שמך: בצדקתך, תוציא מצרה נפשי.

12 ובחסדך תצמית אויבי, והאבדת את כל צוררי נפשי: כי אני עבדך.

מזמור 144

1 ברוך ישוע, צורי, המלמד ידי לקרב, אצבעותי למלחמה:

2 חסדי ומצודתי; משגבי, ומפלטי לי; מגיני, ובו חסיתי; הרודד עמי תחתי.

3 יהוה, מה אדם, ותדעהו? בן אנוש, ותחשבהו?

4 אדם להבל דמה: ימיו כצל עובר.

5 הט שמים, ישוע, ותרד: גע בהרים, ויעשנו.

6 ברוק ברק, ותפיצם: שלח חציך, ותהומם.

7 שלח ידיך ממרום; פצני, והצילני ממים רבים, מיד בני נכר;

8 אשר פיהם דיבר שוא, וימינם ימין שקר.

9 אשיר לך שיר חדש, ישוע: בנבל עשור, אזמרה לך.

10 הנותן תשועה למלכים: הפוצה את דוד, עבדו, מחרב רעה.

11 פצני, והצילני מיד בני נכר, אשר פיהם דיבר שוא, וימינם ימין שקר:

12 אשר בנינו כנטיעים, מגודלים בנעוריהם; בנותינו כזוויות, מחוטבות תבנית היכל:

13 מזווינו מלאים, מפיקים מזן אל זן: צאוננו מאליפות, מרובבות בחוצותינו:

14 אלופינו מסובלים; אין פרץ, ואין יוצאת; ואין צווחה ברחובותינו.

15 אשרי העם שככה לו: אשרי העם, שיהוה שלו הוא ישוע.

מזמור 145

1 ארוממך, יהוה שלי, המלך; ואברכה שמך לעולם ועד.

2 בכל יום אברכך; ואהללה שמך לעולם ועד.

3 גדול יהוה, ומהולל מאוד; ולגדולתו אין חקר.

4 דור לדור ישבח מעשיך, וגבורותיך יגידו.

5 הדר כבוד הודך, ודברי נפלאותיך, אשיחה.

6 ועזוז נוראותיך יאמרו: וגדולתך אספרנה.

7 זכר רב טובך יביעו, וצדקתך ירננו.

8 חנון ורחום ישוע, ארך אפים וגדול חסד.

9 טוב ישוע לכל: ורחמיו על כל מעשיו.

10 יודוך, ישוע, כל מעשיך; וחסידיך יברכוך.

11 כבוד מלכותך יאמרו, וגבורתך ידברו;

12 להודיע לבני האדם גבורותיו, וכבוד הדר מלכותו.

13 מלכותך, מלכות כל עולמים, וממשלתך בכל דור ודור.

14 סומך ישוע לכל הנופלים, וזוקף לכל הכפופים.

15 עיני כל אליך ישברו; ואתה נותן להם את אוכלם בעיתו.

16 פותח את ידך, ומשביע לכל חי רצון.

17 צדיק יהוה בכל דרכיו, וחסיד בכל מעשיו.

18 קרוב ישוע לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת.

19 רצון יראיו יעשה, ואת שוועתם ישמע, ויושיעם.

20 שומר ישוע את כל אוהביו: ואת כל הרשעים ישמיד.

21 תהילת ישוע ידבר פי: ויברך כל בשר את שם קודשו, לעולם ועד.

מזמור 146

1 הללו את ישוע. הללי, נפשי, את ישוע.

2 בחיי אהללה את ישוע: אזמרה לישועי, בעודי.

3 אל תבטחו בנדיבים, בבן אדם, שאין לו תשועה.

4 תצא רוחו, ישוב לאדמתו; ביום ההוא אבדו עשתונותיו.

5 אשרי אשר ישוע של יעקב בעזרו, תקוותו בישוע, ישועו:

6 עושה שמים וארץ, את הים ואת כל אשר בם: השומר אמת לעולם:

7 עושה משפט לעשוקים: נותן לחם לרעבים. ישוע מתיר אסורים:

8 ישוע פוקח עיוורים: ישוע זוקף כפופים: ישוע אוהב צדיקים:

9 ישוע שומר את גרים; יתום ואלמנה יעודד: ודרך רשעים יעוות.

10 ימלוך יהוה לעולם, יהוה שלך, ציון, לדור ודור. הללו את יהוה.

מזמור 147

1 הללו את ישוע: כי טוב לזמר לישוענו; כי נעים; נאוה תהילה.

2 בונה ירושלים ישוע: נדחי ישראל יכנס.

3 הרופא לשבורי לב, ומחבש לעצבותם.

4 מונה מספר לכוכבים; לכולם שמות יקרא.

5 גדול יהוה שלנו, ורב כוח: לתבונתו אין מספר.

6 מעודד ענוים ישוע: משפיל רשעים עדי ארץ.

7 ענו לישוע בתודה; זמרו בכינור לישוענו:

8 המכסה שמים בעבים, המכין לארץ מטר, המצמיח הרים חציר.

9 נותן לבהמה לחמה, לבני עורב אשר יקראו.

10 לא בגבורת הסוס יחפץ: לא בשוקי האיש ירצה.

11 רוצה ישוע את יראיו, את המייחלים לחסדו.

12 שבחי, ירושלים, את ישוע; הללי את ישועך, ציון.

13 כי חיזק בריחי שעריך; בירך בניך בקרבך.

14 השם גבולך שלום, חלב חיטים ישביעך.

15 השולח אמרתו לארץ: עד מהרה ירוץ דברו.

16 הנותן שלג כצמר: כפור כאפר יפזר.

17 משליך קרחו כפיתים: לפני קרתו, מי יעמוד?

18 ישלח דברו, וימסם: ישב רוחו, יזלו מים.

19 מגיד דבריו ליעקב, חוקיו ומשפטיו לישראל.

20 לא עשה כן לכל גוי: ומשפטים, בל ידעום. הללו את ישוע.

מזמור 148

1 הללו את יהוה. הללו את יהוה מן השמים: הללוהו במרומים.

2 הללוהו, כל מלאכיו: הללוהו, כל צבאיו.

3 הללוהו, שמש וירח: הללוהו, כל כוכבי אור.

4 הללוהו, שמי השמים, ומים אשר מעל השמים.

5 יהללו את שם יהוה: כי הוא ציווה, ונבראו.

6 ויעמידם לעד, לעולם: חוק נתן, ולא יעבור.

7 הללו את יהוה מן הארץ, תנינים וכל תהומות:

8 אש וברד, שלג וקיטור; רוח סערה, עושה דברו:

9 ההרים וכל גבעות; עץ פרי וכל ארזים:

10 החיה וכל בהמה; רמש, וציפור כנף:

11 מלכי ארץ וכל לאומים; שרים, וכל שופטי ארץ:

12 בחורים, וגם בתולות; זקנים, עם נערים:

13 יהללו את שם יהוה: כי נשגב שמו לבדו; הודו על ארץ ושמים.

14 וירם קרן לעמו, תהילה לכל חסידיו, לבני ישראל, עם קרובו. הללו את יהוה.

מזמור 149

1 הללו את ישוע. שירו לישוע שיר חדש, תהילתו בקהל חסידים.

2 ישמח ישראל בעושיו: בני ציון יגילו במלכם.

3 יהללו שמו במחול: בתוף וכנור יזמרו לו.

4 כי רוצה ישוע בעמו: יפאר ענוים בתשועה.

5 יעלזו חסידים בכבוד: ירננו על משכבותם.

6 רוממות ישוע בגרונם, וחרב פיפיות בידם;

7 לעשות נקמה בגוים, תוכחות בלאומים;

8 לאסור מלכיהם בזיקים, ונכבדיהם בכבלי ברזל;

9 לעשות בהם משפט כתוב: הדר הוא לכל חסידיו. הללו את ישוע.

מזמור 150

1 הללו את יהוה. הללו את יהוה במקדשו: הללוהו ברקיע עוזו.

2 הללוהו בגבורותיו: הללוהו כרוב גודלו.

3 הללוהו בתקע שופר: הללוהו בנבל וכנור.

4 הללוהו בתוף ומחול: הללוהו במינים ועוגב.

5 הללוהו בצלצלי שמע: הללוהו בצלצלי תרועה.

6 כל הנשמה תהלל את יהוה. הללו את יהוה.