משלי
Listen & Read — in your languages
David's design for this book: listen in one language while you read in another — hear the book in French while your eyes follow the Spanish, and the language teaches itself. The two choices below are independent.
Read in:
- עברית — you are reading it now
- English
- Español
- Français
- 中文
- Русский
- Українська
- 日本語
- Magyar
- Deutsch
- Português
- Italiano
- العربية
- فارسی
- ܠܫܢܐ ܣܘܪܝܝܐ
- हिन्दी
- اردو
- বাংলা
- ਪੰਜਾਬੀ
Each language edition carries this book as far as its translation has reached; where a translation is still in progress, that edition says so on its own page. The First Book of Adam and Eve carries the fully wired parallel reader — try it there.
Listen in: the audio edition
Audio edition in preparation — no recorded audiobook of this book is held yet, in any language. When recordings are delivered they will play here, chapter by chapter (ebooks/audio/<language>/proverbs/001.mp3 …).
הורידו ספר זה כספר אלקטרוני: מהדורת המו״ל המשוחזרת (PDF, המהדורה האנגלית)
מהדורת המו״ל המשוחזרת היא עדות עצמאית: המאסטר העריכתי המשוחזר של ספר זה (המאסטר העריכתי של הברית החדשה v05, שוחזר ב־2026-10-17), המוצע להורדה לצד טקסט הקריאה של עמוד זה — ואינו אותו הטקסט שבעמוד הקריאה. המאסטר קודם להחלטות השם הקדוש של דוד מ־2026-10-11 ופועל לפי מוסכמת השמות הישנה שלו (God → Elohim; התואר Lord → Sovereign; ו־«lord» אנושי → master); ועמוד הקריאה פועל לפי ההחלטות הנוכחיות. מצב המאסטר עצמו: מתי ומרקוס מאומתים ומוקפאים; לוקס–ההתגלות בבדיקה הקשרית ממתינה. קובץ PDF זה הוא המהדורה האנגלית.
פרק 1
1 משלי שלמה בן דוד, מלך ישראל;
2 לדעת חכמה ומוסר; להבין אמרי בינה;
3 לקחת מוסר השכל, צדק, ומשפט, ומישרים;
4 לתת לפתאים ערמה, לנער דעת ומזימה.
5 ישמע חכם ויוסף לקח; ונבון תחבולות יקנה:
6 להבין משל ומליצה; דברי חכמים וחידותם.
7 יראת יֵשׁוּעַ היא ראשית דעת: אך אוילים בזו חכמה ומוסר.
8 בני, שמע מוסר אביך, ואל תיטוש תורת אמך:
9 כי לווית חן הם לראשך, וענקים לצווארך.
10 בני, אם יפתוך חטאים, אל תאבה.
11 אם יאמרו, לך עמנו, נארוב לדם, נצפון לנקי חינם:
12 נבלעם כשאול חיים; ותמימים, כיורדי בור:
13 כל הון יקר נמצא, נמלא בתינו שלל:
14 השלך גורלך בתוכנו; כיס אחד יהיה לכולנו:
15 בני, אל תלך בדרך עמהם; מנע רגלך מנתיבתם:
16 כי רגליהם לרע ירוצו, וימהרו לשפוך דם.
17 כי חינם מזורה הרשת בעיני כל בעל כנף.
18 והם לדמם יארובו; יצפונו לנפשותם.
19 כן אורחות כל בוצע בצע; אשר יקח את נפש בעליו.
20 חכמות בחוץ תרונה; ברחובות תתן קולה:
21 בראש הומיות תקרא, בפתחי שערים: בעיר אמריה תאמר,
22 עד מתי, פתאים, תאהבו פתי? ולצים לצון חמדו להם, וכסילים ישנאו דעת?
23 שובו לתוכחתי: הנה אביע לכם רוחי, אודיע דברי אתכם.
24 יען קראתי ותמאנו; נטיתי ידי ואין מקשיב;
25 ותפרעו כל עצתי, ותוכחתי לא אביתם:
26 גם אני באידכם אשחק; אלעג בבוא פחדכם;
27 בבוא כשואה פחדכם, ואידכם כסופה יאתה; בבוא עליכם צרה ומצוקה.
28 אז יקראוני ולא אענה; ישחרוני ולא ימצאוני:
29 תחת כי שנאו דעת, ויראת ישוע לא בחרו:
30 לא אבו לעצתי: ניאצו כל תוכחתי.
31 על כן יאכלו מפרי דרכם, וממועצותיהם ישבעו.
32 כי משובת הפתאים תהרגם, ושלוות כסילים תאבדם.
33 אך שומע לי ישכון לבטח, ושאנן מפחד רעה.
פרק 2
1 בני, אם תקח אמרי, ומצוותי תצפון אתך;
2 להקשיב אזנך לחכמה, ותטה לבך לתבונה;
3 כי אם לדעת תקרא, וקולך תתן לתבונה;
4 אם תבקשנה ככסף, וכמטמונים תחפשנה;
5 אז תבין יראת ישוע, ודעת ישוע תמצא.
6 כי ישוע יתן חכמה: מפיו דעת ותבונה.
7 הוא יצפון לישרים תושייה: מגן הוא להולכי תום.
8 לשמור אורחות משפט, וישמור דרך חסידיו.
9 אז תבין צדק, ומשפט, ומישרים; כל מעגל טוב.
10 כי תבוא חכמה בלבך, ודעת לנפשך ינעם;
11 מזימה תשמור עליך, תבונה תשמרך:
12 להצילך מדרך רע, מאיש מדבר תהפוכות;
13 העוזבים אורחות יושר, ללכת בדרכי חושך;
14 השמחים לעשות רע, ויגילו בתהפוכות הרשע;
15 אשר אורחותיהם עיקשים, ונלוזים במעגלותם:
16 להצילך מאישה זרה, מנוכריה אשר אמריה החליקה;
17 העוזבת את אלוף נעוריה, ואת ברית יהוה שלה שכחה.
18 כי שחה אל מוות ביתה, ואל רפאים מעגלותיה.
19 כל באיה לא ישובון, ולא ישיגו אורחות חיים.
20 למען תלך בדרך טובים, ותשמור אורחות צדיקים.
21 כי ישרים ישכנו ארץ, ותמימים ייוותרו בה.
22 אך רשעים ייכרתו מן הארץ, ובוגדים ייסחו ממנה.
פרק 3
1 בני, אל תשכח תורתי; ומצוותי יצור לבך:
2 כי אורך ימים, ושנות חיים, ושלום, יוסיפו לך.
3 חסד ואמת אל יעזבוך: קשרם על צווארך; כתבם על לוח לבך:
4 ומצא חן ושכל טוב בעיני יהוה ואדם.
5 בטח אל ישוע בכל לבך; ואל תישען אל בינתך.
6 בכל דרכיך דעהו, והוא יישר אורחותיך.
7 אל תהי חכם בעיניך: ירא את ישוע, וסור מרע.
8 רפאות תהי לשרך, ושיקוי לעצמותיך.
9 כבד את ישוע מהונך, ומראשית כל תבואתך:
10 וימלאו אסמיך שבע, ותירוש יפרוצו יקביך.
11 בני, אל תמאס מוסר יהוה; ואל תקוץ בתוכחתו:
12 כי את אשר יאהב יהוה יוכיח; וכאב את הבן אשר ירצה.
13 אשרי אדם מצא חכמה, ואדם יפיק תבונה.
14 כי טוב סחרה מסחר כסף, ומחרוץ רווחה.
15 יקרה היא מפנינים: וכל חפציך לא ישוו בה.
16 אורך ימים בימינה; ובשמאלה עושר וכבוד.
17 דרכיה דרכי נועם, וכל נתיבותיה שלום.
18 עץ חיים היא למחזיקים בה: ותומכיה מאושר.
19 יהוה בחכמה יסד ארץ; כונן שמים בתבונה.
20 בדעתו תהומות נבקעו, ושחקים ירעפו טל.
21 בני, אל ילוזו מעיניך: שמור תושייה ומזימה:
22 ויהיו חיים לנפשך, וחן לצווארך.
23 אז תלך לבטח דרכך, ורגלך לא תגוף.
24 בשכבך לא תפחד: ושכבת, וערבה שנתך.
25 אל תירא מפחד פתאום, ולא משואת רשעים כי תבוא.
26 כי ישוע יהיה בכסלך, ושמר רגלך מלכידה.
27 אל תמנע טוב מבעליו, בהיות ביכלת ידך לעשות.
28 אל תאמר לרעך, לך ושוב, ומחר אתן; ויש אתך.
29 אל תחרוש רע על רעך, והוא יושב לבטח אתך.
30 אל תריב עם אדם חינם, אם לא גמלך רעה.
31 אל תקנא באיש חמס, ואל תבחר בכל דרכיו.
32 כי תועבת יהוה נלוז: וסודו עם ישרים.
33 מארת יהוה בבית הרשע: אך יברך את נוה הצדיקים.
34 אם ללצים הוא יליץ: ולענווים יתן חן.
35 חכמים ינחלו כבוד: וכסילים ישאו קלון.
פרק 4
1 שמעו, בנים, מוסר אב, והקשיבו לדעת בינה.
2 כי לקח טוב נתתי לכם, אל תעזבו תורתי.
3 כי הייתי בן לאבי, רך ויחיד לפני אמי.
4 ויורני, ויאמר לי: יתמוך לבך בדברי: שמור מצוותי, וחיה.
5 קנה חכמה, קנה בינה: אל תשכח; ואל תט מאמרי פי.
6 אל תעזבה, ותשמרך: אהבה, ותצרך.
7 ראשית חכמה; על כן קנה חכמה: ובכל קניינך קנה בינה.
8 סלסלה, ותרוממך: תכבדך, כי תחבקנה.
9 תתן לראשך לווית חן: עטרת תפארת תמגנך.
10 שמע, בני, וקח אמרי; וירבו לך שנות חיים.
11 הוריתיך בדרך חכמה; הדרכתיך במעגלי יושר.
12 בלכתך, לא יצר צעדך; ואם תרוץ, לא תיכשל.
13 החזק במוסר; אל תרף: שמרהו; כי הוא חייך.
14 אל תבוא באורח רשעים, ואל תלך בדרך רעים.
15 פרעהו, אל תעבור בו, שטה מעליו ועבור.
16 כי לא יישנו, אם לא ירעו; ושנתם תיגזל, אם לא יכשילו.
17 כי לחמו לחם רשע, וישתו יין חמסים.
18 אך אורח צדיקים כאור נוגה, הולך ואור עד נכון היום.
19 דרך רשעים כאפלה: לא ידעו במה ייכשלו.
20 בני, הקשב לדברי; הט אזנך לאמרי.
21 אל יליזו מעיניך; שמרם בתוך לבך.
22 כי חיים הם למוצאיהם, ומרפא לכל בשרם.
23 שמור לבך בכל משמר; כי ממנו תוצאות חיים.
24 הסר ממך עיקשות פה, והרחיק ממך עקשות שפתיים.
25 עיניך לנוכח יביטו, ועפעפיך יישרו לפניך.
26 פלס מעגל רגלך, וכל דרכיך ייכונו.
27 אל תט ימין ושמאל: הסר רגלך מרע.
פרק 5
1 בני, הקשב לחכמתי, והט אזנך לתבונתי:
2 כדי שתשמור מזימות, ושפתיך ישמרו דעת.
3 כי שפתיה של אישה זרה תטופנה כנופת צופים, וחלק משמן חכה:
4 אך סופה מר כלענה, חד כחרב פיפיות.
5 רגליה יורדות מוות; צעדיה יתמכו שאול.
6 פן תפלס אורח חיים, נעו מעגלותיה, לא תדע.
7 ועתה, בנים, שמעו לי, ואל תסורו מאמרי פי.
8 הרחק מעליה דרכך, ואל תקרב אל פתח ביתה:
9 פן תתן לאחרים הודך, ושנותיך לאכזר:
10 פן ישבעו זרים כוחך, ועצביך בבית נכרי;
11 ונהמת באחריתך, בכלות בשרך ושארך,
12 ואמרת, איך שנאתי מוסר, ולבי נאץ תוכחת;
13 ולא שמעתי בקול מורי, ולא הטיתי אזני למלמדי!
14 כמעט הייתי בכל רע בתוך קהל ועדה.
15 שתה מים מבורך, ונוזלים מתוך בארך.
16 יפוצו מעינותיך חוצה, ופלגי מים ברחובות.
17 יהיו לך לבדך, ולא לזרים אתך.
18 יהי מקורך ברוך: ושמח מאשת נעוריך.
19 אילת אהבים ויעלת חן; שדיה ירווך בכל עת; ובאהבתה תשגה תמיד.
20 ולמה תשגה, בני, בזרה, ותחבק חיק נכריה?
21 כי מול עיני יהוה דרכי איש, וכל מעגלותיו יפלס.
22 עוונותיו ילכדו את הרשע עצמו, ובחבלי חטאו ייתמך.
23 ימות בחסר מוסר; וברוב איוולתו ישגה.
פרק 6
1 בני, אם ערבת לרעך, אם תקעת כפך לזר,
2 נוקשת באמרי פיך, נלכדת באמרי פיך.
3 עשה זאת עתה, בני, והינצל, כי באת בכף רעך; לך, התרפס, והחזק את רעך.
4 אל תתן שינה לעיניך, ותנומה לעפעפיך.
5 הינצל כצבי מיד, וכציפור מיד היקוש.
6 לך אל הנמלה, עצל; ראה דרכיה, וחכם:
7 אשר אין לה קצין, שוטר, או מושל,
8 תכין לחמה בקיץ, ואגרה מאכלה בקציר.
9 עד מתי, עצל, תשכב? מתי תקום משנתך?
10 מעט שינות, מעט תנומות, מעט חיבוק ידיים לשכב:
11 ויבוא כמהלך רישך, ומחסורך כאיש מגן.
12 איש בליעל, אדם אוון, הולך בעיקשות פה.
13 קורץ בעיניו, מולל ברגליו, מורה באצבעותיו;
14 תהפוכות בלבו, חורש רע בכל עת; יזרע מדנים.
15 על כן פתאום יבוא אידו; פתע יישבר ואין מרפא.
16 שש אלה שנא יהוה: ואף שבע תועבתו:
17 עיניים רמות, לשון שקר, וידיים שופכות דם נקי,
18 לב חורש מחשבות אוון, רגליים ממהרות לרוץ לרעה,
19 עד שקר יפיח כזבים, ומזרע מדנים בין אחים.
20 בני, שמור מצוות אביך, ואל תיטוש תורת אמך:
21 קשרם על לבך תמיד, וענדם על צווארך.
22 בהתהלכך תנחה אותך; בשכבך תשמור עליך; וכאשר תקיץ, היא תשיחך.
23 כי נר מצווה; ותורה אור; ותוכחות מוסר דרך חיים:
24 לשמרך מאישה רעה, מחלקת לשון נכריה.
25 אל תחמוד יפיה בלבבך; ואל תקחך בעפעפיה.
26 כי בעד אישה זונה איש יבוא עד כיכר לחם: ואשת איש תצוד נפש יקרה.
27 היוכל איש לקחת אש בחיקו, ובגדיו לא תישרפנה?
28 היוכל אדם ללכת על גחלים לוהטות, ורגליו לא תיכווינה?
29 כן הבא אל אשת רעהו; כל הנוגע בה לא יינקה.
30 לא יבוזו לגנב, אם יגנוב למלא נפשו כי ירעב;
31 אך אם יימצא, ישלם שבעתיים; את כל הון ביתו יתן.
32 אך הנואף אישה חסר לב הוא: העושה זאת ישחית נפשו.
33 נגע וקלון ימצא; וחרפתו לא תימחה.
34 כי קנאה היא חמת גבר: ולא יחמול ביום נקם.
35 לא ישא פני כל כופר; ולא יאבה, אף אם תרבה שוחד.
פרק 7
1 בני, שמור אמרי, וצפון מצוותי אתך.
2 שמור מצוותי, וחיה; ותורתי כאישון עינך.
3 קשרם על אצבעותיך, כתבם על לוח לבך.
4 אמור לחכמה, אחותי את; וקרא לתבונה קרובתי:
5 כדי שישמרוך מאישה זרה, מנוכריה אשר החליקה אמריה.
6 כי מחלון ביתי, מבעד לאשנבי, הבטתי,
7 ואראה בפתאים, אבחין בבנים, נער חסר לב,
8 עובר בשוק ליד פינתה; והלך בדרך אל ביתה,
9 בנשף, בערב, בליל אפל וחושך:
10 והנה, פגשה אותו אישה בלבוש זונה, וערומת לב.
11 (רועשת וסוררת היא; רגליה לא ישכנו בביתה:
12 עתה בחוץ, עתה ברחובות, ותארוב ליד כל פינה.)
13 ותחזק בו, ותנשקהו, ובהעזת פניה אמרה לו,
14 זבחי שלמים עלי; היום שילמתי את נדרי.
15 על כן יצאתי לקראתך, לחפש את פניך במסירות, ואמצאך.
16 עיטרתי את מיטתי במכסים ארוגים, בעבודות מגולפות, בפשתן דק של מצרים.
17 בישמתי את מיטתי במור, אהלים, וקינמון.
18 בוא, נרווה אהבה עד הבוקר: נתעלס באהבים.
19 כי האיש הטוב איננו בבית, הלך לדרך רחוקה:
20 לקח שקית כסף בידו, ויבוא הביתה ביום המיועד.
21 בהרבות אמריה הנאים גרמה לו להיכנע, בחלקת שפתיה הכריחה אותו.
22 ילך אחריה פתאום, כשור אל טבח יבוא, או כאויל אל מוסר הכבלים;
23 עד אשר יחץ חץ את כבדו; כציפור הממהרת אל הפח, ולא ידעה כי בנפשה הוא.
24 ועתה, בנים, שמעו לי, והקשיבו לאמרי פי.
25 אל ישט לבך אל דרכיה, אל תתעה בנתיבותיה.
26 כי רבים חללים הפילה: ואף גיבורים רבים נהרגו על ידה.
27 ביתה דרכי שאול, יורדים אל חדרי מוות.
פרק 8
1 הלא תבכה החכמה? והתבונה תתן קולה?
2 בראש מקומות גבוהים תעמוד, ליד הדרך במקומות הנתיבות.
3 ליד השערים תקרא, בפתח העיר, בבוא הפתחים.
4 אליכם, אנשים, אקרא; וקולי אל בני אדם.
5 פתאים, הבינו ערמה: וכסילים, היו בעלי לב מבין.
6 שמעו; כי אדבר דברים נכבדים; ופתיחת שפתי תהיה דברים ישרים.
7 כי פי ידבר אמת; ותועבת שפתי רשע.
8 כל אמרי פי בצדק; אין בהם דבר נפתל או עיקש.
9 כולם נכוחים למבין, וישרים למוצאי דעת.
10 קחו מוסרי, ולא כסף; ודעת מבחירת זהב.
11 כי טובה חכמה מפנינים; וכל הנחמדים לא ישוו בה.
12 אני, החכמה, אשכון עם ערמה, ואמצא דעת מזימות.
13 יראת ישוע היא לשנוא רע: גאווה, וגאון, ודרך רע, ופה תהפוכות, שנאתי.
14 לי עצה, ותושייה: אני בינה; לי גבורה.
15 בי מלכים ימלכו, ושרים יחקקו צדק.
16 בי שרים ישורו, ונדיבים, אף כל שופטי הארץ.
17 אני אוהבת את אוהבי; ומשחרי ימצאוני.
18 עושר וכבוד אתי; אף עושר עמיד וצדקה.
19 פריי טוב מזהב, ואף מזהב טהור; ותבואתי מכסף נבחר.
20 אליך באורח צדקה, בתוך נתיבות משפט:
21 להנחיל לאוהבי יש; ואוצרותיהם אמלא.
22 יהוה קנני בראשית דרכו, לפני מעשיו מאז.
23 הוקמתי מעולם, מראשית, או בטרם היתה הארץ.
24 כאשר אין תהומות, חוללתי; כאשר אין מעיינות שופעי מים.
25 בטרם הוטבעו ההרים, לפני הגבעות חוללתי:
26 בעוד לא עשה ארץ, ושדות, ואת ראש עפרות תבל.
27 בהכינו שמים, שם הייתי: כאשר חקק חוג על פני תהום:
28 כאשר ביסס עננים ממעל: כאשר חיזק מעיינות התהום:
29 כאשר שם לים חוקו, כי המים לא יעברו את פיו: כאשר ייסד מוסדות הארץ:
30 אז הייתי אצלו, כגדל עמו: והייתי שעשועיו יום יום, משחקת לפניו בכל עת;
31 משחקת בתבל ארצו; ושעשועי עם בני אדם.
32 ועתה, בנים, שמעו לי: כי אשרי שומרי דרכי.
33 שמעו מוסר, וחכמו, ואל תפרעוהו.
34 אשרי אדם שומע לי, שוקד על דלתי יום יום, שומר על מזוזות פתחי.
35 כי מוצאי ימצא חיים, ויפיק רצון מיהוה.
36 אך החוטא לי יעשה עוול לנפשו: כל שונאי יאהבו מוות.
פרק 9
1 חכמות בנתה ביתה, חצבה את שבעת עמודיה:
2 טבחה טבחה; מסכה יינה; גם ערכה שולחנה.
3 ושלחה נערותיה: תקרא על גפי מרומי העיר,
4 מי פתי, יסור הנה: ולחסר לב אמרה לו,
5 בואו, לחמו בלחמי, ושתו ביין אשר מסכתי.
6 עזבו פתאים, וחיו; ולכו בדרך בינה.
7 המוכיח לץ יקח לעצמו קלון: והמוכיח רשע יקח לעצמו מום.
8 אל תוכח לץ, פן ישנאך: הוכח לחכם, ויאהבך.
9 תן מוסר לחכם, ויחכם עוד: הודע לצדיק, ויוסף לקח.
10 יראת ישוע היא תחילת חכמה: ודעת הקדוש היא בינה.
11 כי בי ירבו ימיך, ויוסיפו לך שנות חיים.
12 אם חכמת, חכמת לך: ואם לצת, לבדך תשא.
13 אישה כסילה הומיה: פתיה היא, ולא ידעה דבר.
14 כי תשב בפתח ביתה, על כיסא במקומות הגבוהים של העיר,
15 לקרוא לעוברים, ההולכים ישר בדרכם:
16 מי פתי, יסור הנה: ולחסר לב אמרה לו,
17 מים גנובים ימתקו, ולחם סתרים ינעם.
18 אך לא ידע כי רפאים שם; וקרואיה בעמקי שאול.
פרק 10
1 משלי שלמה. בן חכם ישמח אב: אך בן כסיל תוגת אמו.
2 אוצרות רשע לא יועילו: אך צדקה תציל ממוות.
3 ישוע לא ירעיב נפש הצדיק: אך יהדוף את כלכלת הרשעים.
4 העובד ביד רמיה ייעשה עני: אך יד החרוצים תעשיר.
5 האוגר בקיץ בן משכיל הוא: אך הישן בקציר בן מביש הוא.
6 ברכות על ראש הצדיק: אך חמס יכסה את פי הרשעים.
7 זכר הצדיק לברכה: אך שם הרשעים ירקב.
8 חכם לב יקח מצוות: אך אויל שפתיים ייכשל.
9 ההולך בתום ילך לבטח: אך המעקש דרכיו ייוודע.
10 הקורץ בעין יגרום עצב: אך אויל שפתיים ייכשל.
11 פי הצדיק מקור חיים: אך חמס יכסה את פי הרשעים.
12 שנאה תעורר מדנים: אך אהבה תכסה על כל החטאים.
13 בשפתי נבון תימצא חכמה: אך שבט לגב חסר הלב.
14 חכמים יצפנו דעת: אך פי האויל קרוב לשבר.
15 הון העשיר עיר מבצרו: אך דלות העניים שברם.
16 עבודת הצדיק לחיים: אך פרי הרשע לחטא.
17 הוא בדרך חיים שישמור מוסר: אך העוזב תוכחת יתעה.
18 המסתיר שנאה בשפתי שקר, והמוציא דיבה, כסיל הוא.
19 ברוב דברים לא יחדל חטא: אך החוסך שפתיו משכיל.
20 לשון הצדיק ככסף נבחר: אך לב הרשעים שווה מעט.
21 שפתי הצדיק ירעו רבים: אך אוילים בחסר לב ימותו.
22 ברכת יהוה היא תעשיר, ולא יוסיף עצב עמה.
23 כשחוק לכסיל עשות זימה: אך לאיש תבונה חכמה.
24 פחד הרשע הוא יבוא עליו: אך תאוות הצדיקים תינתן.
25 כעבור סופה, ואין רשע: אך צדיק יסוד עולם.
26 כחומץ לשיניים, וכעשן לעיניים, כן העצל לשולחיו.
27 יראת ישוע תאריך ימים: אך שנות הרשעים תקצורנה.
28 תקוות הצדיקים תהיה שמחה: אך תקוות הרשעים תאבד.
29 דרך ישוע מעוז לתם: אך מחיתה לפועלי אוון.
30 צדיק לעולם לא יימוט: אך רשעים לא ישכנו בארץ.
31 פי הצדיק ינוב חכמה: אך לשון תהפוכות תיכרת.
32 שפתי הצדיק ידעו מה רצוי: אך פי הרשעים ידבר תהפוכות.
פרק 11
1 מאזני מרמה תועבת יהוה: אך אבן שלמה רצונו.
2 כאשר תבוא זדון, יבוא גם קלון: אך עם הצנועים חכמה.
3 תמות ישרים תנחם: אך סלף בוגדים ישדדם.
4 עושר לא יועיל ביום עברה: אך צדקה תציל ממוות.
5 צדקת התם תיישר דרכו: אך הרשע יפול ברשעו.
6 צדקת הישרים תצילם: אך בוגדים יילכדו בשחיתותם.
7 כאשר ימות איש רשע, תאבד תקוותו: ותקוות האנשים העוולים תאבד.
8 צדיק יצא מצרה, ויבוא רשע תחתיו.
9 צבוע בפיו ישחית את רעהו: אך בדעת ייחלצו הצדיקים.
10 כאשר ייטב לצדיקים, תעלוז העיר: וכאשר יאבדו הרשעים, תהיה רינה.
11 בברכת הישרים תרום העיר: אך בפי הרשעים תיהרס.
12 חסר הלב יבוז לרעהו: אך איש תבונה ישתוק.
13 הולך רכיל מגלה סודות: אך נאמן הרוח מכסה דבר.
14 באין עצות יפול עם: אך ברוב יועצים תשועה.
15 הערב לזר ירע לו: אך השונא ערובה בטוח.
16 אישה חיננית תתמוך כבוד: ואנשי כוח יתמכו עושר.
17 איש חסד יגמול טוב לנפשו: אך איש אכזר יעכור את בשרו.
18 רשע יעשה מלאכת מרמה: אך לזורע צדקה שכר בטוח.
19 כצדקה לחיים: כן הרודף רע ירדפהו אל מותו.
20 בעלי לב עיקש תועבת יהוה: אך התמימים בדרכם רצונו.
21 אף כי יד אל יד, לא יינקה הרשע: אך זרע הצדיקים יימלט.
22 כנזם זהב באף חזיר, כן אישה יפה וחסרת טעם.
23 תאוות הצדיקים רק טוב: אך תקוות הרשעים עברה.
24 יש מפזר, וייווסף עוד; ויש חוסך יותר מן הראוי, אך למחסור ייטה.
25 נפש נדיבה תדושן: והמרווה גם הוא ירווה.
26 המונע בר, העם יקבוהו: אך ברכה על ראש המוכרו.
27 המבקש טוב במסירות יפיק רצון: אך המבקש רעה, היא תבוא אליו.
28 הבוטח בעשרו יפול; אך הצדיקים יפרחו כעלה.
29 המעכר את ביתו ינחל רוח: והאויל יהיה עבד לחכם הלב.
30 פרי הצדיק עץ חיים; והלוקח נפשות חכם.
31 הנה צדיק בארץ ישולם: אף כי רשע וחוטא.
פרק 12
1 האוהב מוסר אוהב דעת: אך השונא תוכחת בער הוא.
2 איש טוב יפיק רצון מיהוה: אך איש מזימות רשע ירשיענו.
3 איש לא ייכון ברשע: אך שורש הצדיקים לא יימוט.
4 אישה חיל עטרת בעלה: אך המבישה כרקב בעצמותיו.
5 מחשבות הצדיקים צדק: אך עצות הרשעים מרמה.
6 דברי הרשעים לארוב לדם: אך פי הישרים יצילם.
7 רשעים ייהפכו, ואינם: אך בית הצדיקים יעמוד.
8 איש יכובד לפי שכלו: אך נעווה הלב ייבזה.
9 הנבזה, ולו עבד, טוב מן המכבד עצמו, וחסר לחם.
10 צדיק ישגיח על נפש בהמתו: אך רחמי הרשעים אכזריים.
11 העובד אדמתו ישבע לחם: אך ההולך אחרי ריקים חסר לב.
12 רשע יחמוד מצוד רעים: אך שורש הצדיקים יתן פרי.
13 רשע ייווקש בפשע שפתיו: אך צדיק יצא מצרה.
14 איש ישבע טוב מפרי פיו: וגמול ידי אדם יושב לו.
15 דרך האויל ישרה בעיניו: אך השומע לעצה חכם.
16 כעס האויל ייוודע מיד: אך הערום יכסה קלון.
17 המדבר אמת יגיד צדק: אך עד שקר מרמה.
18 יש מדבר כמדקרות חרב: אך לשון החכמים מרפא.
19 שפת אמת תיכון לעד: אך לשון שקר רק לרגע.
20 מרמה בלב חורשי הרע: אך ליועצי שלום שמחה.
21 שום רע לא יקרה לצדיק: אך הרשעים יימלאו רעה.
22 שפתי שקר תועבת יהוה: אך העושים אמת רצונו.
23 איש ערום יצפון דעת: אך לב הכסילים יקרא איוולת.
24 יד החרוצים תמשול: אך הרמיה תהיה למס.
25 כובד בלב איש ישחנה: אך דבר טוב ישמחנה.
26 צדיק מעולה מרעהו: אך דרך הרשעים תתעם.
27 העצל לא יצלה את אשר צד בצידו: אך הון האדם החרוץ יקר.
28 באורח צדקה חיים: ובנתיב דרכה אין מוות.
פרק 13
1 בן חכם ישמע מוסר אביו: אך לץ לא ישמע גערה.
2 איש יאכל טוב מפרי פיו: אך נפש הבוגדים חמס תאכל.
3 השומר פיו שומר נפשו: אך הפותח שפתיו לרוחב תהיה לו מחיתה.
4 נפש העצל תתאווה, ואין: אך נפש החרוצים תדושן.
5 צדיק ישנא שקר: אך רשע יבאש, ויבוא לידי בושה.
6 צדקה תשמור את תם הדרך: אך רשעה תסלף את החוטא.
7 יש מתעשר, ואין לו כל: יש מתרושש, ולו הון רב.
8 כופר נפש איש עשרו: אך העני לא ישמע גערה.
9 אור הצדיקים ישמח: אך נר הרשעים יידעך.
10 רק בזדון תבוא ריב: אך עם הנועצים חכמה.
11 הון הנקנה בהבל ימעט: אך האוסף בעמל ירבה.
12 תקווה נמשכת תחלה לב: אך כאשר תבוא התאווה, עץ חיים היא.
13 הבוז לדבר ייחבל: אך ירא המצווה ישולם.
14 תורת החכם מקור חיים, לסור ממוקשי מוות.
15 שכל טוב יתן חן: אך דרך הבוגדים קשה.
16 כל ערום יעשה בדעת: אך כסיל יפרוש את איוולתו.
17 שליח רשע יפול ברעה: אך ציר נאמן מרפא.
18 דלות וקלון למאן מוסר: אך המכבד תוכחת יכובד.
19 התאווה בהתמלאה תמתק לנפש: אך תועבה לכסילים לסור מרע.
20 ההולך עם חכמים יחכם: אך רועה הכסילים יישבר.
21 רע ירדוף חוטאים: אך לצדיקים ישולם טוב.
22 איש טוב ינחיל לבני בניו: והון החוטא יצפון לצדיק.
23 רב אוכל בניר העניים: אך יש נהרס בחוסר משפט.
24 החוסך שבטו שונא את בנו: אך האוהבו מיסרו בעתו.
25 צדיק יאכל לשובע נפשו: אך בטן הרשעים תחסר.
פרק 14
1 כל אישה חכמה תבנה ביתה: אך האוילה תהרסנו בידיה.
2 ההולך ביושרו ירא את ישוע: אך הנלוז בדרכיו יבזהו.
3 בפי האויל חוטר גאווה: אך שפתי החכמים ישמרום.
4 באין שוורים האבוס נקי: אך רב תבואה בכוח השור.
5 עד אמת לא ישקר: אך עד שקר יפיח כזבים.
6 לץ יבקש חכמה, ולא ימצא: אך דעת קלה לנבון.
7 לך מנגד לאיש כסיל, כאשר לא תבחין בו שפתי דעת.
8 חכמת הערום להבין את דרכו: אך איוולת הכסילים מרמה.
9 אוילים ילעגו לחטא: אך בין הישרים רצון.
10 הלב יודע את מרירותו שלו; וזר לא יתערב בשמחתו.
11 בית הרשעים יישמד: אך אוהל הישרים יפרח.
12 יש דרך הנראית ישרה לאיש, אך אחריתה דרכי מוות.
13 אף בצחוק יכאב הלב; ואחרית השמחה תוגה.
14 הסר בלבו יימלא מדרכיו: ואיש טוב מעצמו ישבע.
15 הפתי יאמין לכל דבר: אך הערום יבחין היטב את צעדו.
16 חכם יירא, ויסור מרע: אך הכסיל יזעף, ובטוח.
17 המהיר לכעוס יעשה איוולת: ואיש המזימות הרעות יישנא.
18 הפתאים ינחלו איוולת: אך הערומים יוכתרו בדעת.
19 הרעים ישתחוו לפני הטובים; והרשעים על שערי הצדיק.
20 העני יישנא אף על ידי רעהו שלו: אך לעשיר ידידים רבים.
21 הבוז לרעהו חוטא: אך המחונן את העני, אשריו.
22 הלא יתעו חורשי הרע? אך חסד ואמת לחורשי הטוב.
23 בכל עמל יש מותר: אך דיבור השפתיים רק למחסור ייטה.
24 עטרת החכמים עשרם: אך איוולת הכסילים איוולת.
25 עד אמת יציל נפשות: אך עד מרמה ידבר כזבים.
26 ביראת ישוע מבטח עוז: ולבניו יהיה מחסה.
27 יראת ישוע מקור חיים, לסור ממוקשי מוות.
28 ברוב עם הדרת מלך: אך באפס עם שבר השר.
29 האט לכעוס רב תבונה: אך קצר הרוח ירים איוולת.
30 לב שלם חיי הבשר: אך קנאה רקב העצמות.
31 העושק את העני יחרף את עושהו: אך המכבדו יחונן את העני.
32 רשע יידחף ברעתו: אך צדיק יחסה במותו.
33 חכמה תנוח בלב הנבון: אך אשר בתוך הכסילים ייוודע.
34 צדקה תרומם אומה: אך חטא חרפה לכל עם.
35 רצון המלך בעבד משכיל: אך כעסו על המביש.
פרק 15
1 מענה רך ישיב חמה: אך דברים מכאיבים יעלו אף.
2 לשון החכמים תשתמש בדעת כראוי: אך פי הכסילים יביע איוולת.
3 עיני יהוה בכל מקום, צופות את הרע ואת הטוב.
4 לשון מרפא עץ חיים: אך סלף בה שבר ברוח.
5 אויל יבוז למוסר אביו: אך המכבד תוכחת יערים.
6 בבית הצדיק אוצר רב: אך בתבואות הרשע צרה.
7 שפתי החכמים יפיצו דעת: אך לב הכסילים לא יעשה כן.
8 זבח הרשעים תועבת יהוה: אך תפילת הישרים רצונו.
9 דרך הרשע תועבת יהוה: אך יאהב את הרודף צדקה.
10 תיקון קשה לעוזב את הדרך: והשונא תוכחת ימות.
11 שאול ואבדון מול יהוה: אף כי לבות בני האדם?
12 לץ לא יאהב את מוכיחו: ולא ילך אל החכמים.
13 לב שמח ייטיב פנים: אך בעצב לב הרוח תישבר.
14 לב הנבון יבקש דעת: אך פי הכסילים ירעה איוולת.
15 כל ימי העני רעים: אך טוב הלב משתה תמיד.
16 טוב מעט עם יראת ישוע מאוצר רב ומהומה עמו.
17 טובה ארוחת ירקות במקום שיש אהבה, משור מאובס ושנאה עמו.
18 איש חמה יגרה מדון: אך האט לאף ישקיט מדון.
19 דרך העצל כגדר קוצים: אך דרך הישרים סלולה.
20 בן חכם ישמח אב: אך איש כסיל יבוז לאמו.
21 איוולת שמחה לחסר החכמה: אך איש תבונה ילך ביושר.
22 בלי עצה יופרו מחשבות: אך ברוב יועצים יקומו.
23 לאיש שמחה במענה פיו: ודבר בעתו, מה טוב הוא!
24 דרך החיים למעלה למשכיל, כדי שיסור משאול למטה.
25 ישוע יהרוס את בית הגאים: אך יציב את גבול האלמנה.
26 מחשבות הרשעים תועבת יהוה: אך דברי הטהורים אמרים נעימים.
27 החומד בצע יעכור את ביתו; אך השונא מתנות יחיה.
28 לב הצדיק יהגה לענות: אך פי הרשעים יביע דברים רעים.
29 ישוע רחוק מן הרשעים: אך ישמע את תפילת הצדיקים.
30 מאור העיניים ישמח לב: ושמועה טובה תדשן עצם.
31 האוזן השומעת תוכחת חיים תלין בין החכמים.
32 המאן מוסר יבוז לנפשו שלו: אך השומע תוכחת יקנה לב.
33 יראת ישוע היא מוסר החכמה; ולפני כבוד ענווה.
פרק 16
1 מערכי הלב באדם, ומענה הלשון, מישוע הם.
2 כל דרכי איש זכים בעיניו; אך יהוה ישקול את הרוחות.
3 גל אל ישוע את מעשיך, וייכונו מחשבותיך.
4 יהוה עשה את הכל למענהו: אף את הרשע ליום הרע.
5 כל גבה־לב תועבת יהוה: אף כי יד אל יד, לא יינקה.
6 בחסד ובאמת יכופר עוון: וביראת ישוע יסורו אנשים מרע.
7 כאשר ירצו דרכי איש את יהוה, ישלים גם את אויביו עמו.
8 טוב מעט בצדקה מהכנסות רבות בלי משפט.
9 לב האדם יחשב את דרכו: אך יהוה יכין את צעדיו.
10 קסם בשפתי המלך: פיו לא ימעל במשפט.
11 משקל ומאזנים צודקים של יהוה הם: כל אבני השק הם מעשהו.
12 תועבה למלכים לעשות רשע: כי בצדקה ייכון הכסא.
13 שפתי צדק רצון מלכים; ויאהבו את דובר היושר.
14 חמת מלך כשליחי מוות: אך איש חכם יכפרנה.
15 באור פני המלך חיים; ורצונו כענן גשם אחרון.
16 כמה טוב לקנות חכמה מזהב! ולקנות בינה נבחר מכסף!
17 מסילת הישרים לסור מרע: השומר דרכו ישמור נפשו.
18 גאווה לפני שבר תלך, ורוח גבהה לפני כשלון.
19 טוב להיות שפל רוח עם הענווים, מלחלק שלל עם הגאים.
20 המטפל בעניין בחכמה ימצא טוב: והבוטח בישוע, אשריו.
21 חכם הלב ייקרא נבון: ומתיקות השפתיים תוסף לקח.
22 בינה מקור חיים לבעליה: אך מוסר האוילים איוולת.
23 לב החכם ישכיל את פיו, ויוסף לקח על שפתיו.
24 דברים נעימים כצוף דבש, מתוקים לנפש ומרפא לעצם.
25 יש דרך הנראית ישרה לאיש, אך אחריתה דרכי מוות.
26 העמל יעמל לעצמו; כי פיו יכריחהו.
27 איש בליעל יחפור רעה: ובשפתיו כאש בוערת.
28 איש תהפוכות יזרע מדון: ולוחש יפריד ידידים ראשיים.
29 איש חמס יפתה את רעהו, ויוליכהו בדרך לא טובה.
30 יעצום עיניו לחשוב תהפוכות: בהניעו שפתיו יביא רעה.
31 שיבה עטרת תפארת, אם תימצא בדרך צדקה.
32 האט לאף טוב מגיבור; והמושל ברוחו מלוכד עיר.
33 הגורל יושלך בחיק; אך כל משפטו מיהוה.
פרק 17
1 טוב פת חרבה, ושלווה עמה, מבית מלא זבחים עם מדון.
2 עבד משכיל ימשול בבן מביש, ויקח חלק בנחלה בין האחים.
3 מצרף לכסף, וכור לזהב: אך יהוה יבחן את הלבות.
4 עושה רשע יקשיב לשפתי שקר; ושקרן יאזין ללשון הורסת.
5 הלועג לעני יחרף את עושהו: והשמח לאיד לא יינקה.
6 בני בנים עטרת זקנים; ותפארת בנים אבותם.
7 דיבור מעולה לא ינאה לכסיל: אף כי שפתי שקר לנדיב.
8 שוחד כאבן יקרה בעיני בעליו: אל כל אשר יפנה, יצליח.
9 המכסה פשע יבקש אהבה; אך החוזר על דבר יפריד ידידים קרובים.
10 תוכחת תיכנס בנבון יותר ממאה מלקויות בכסיל.
11 איש רע יבקש רק מרי: על כן יישלח אליו שליח אכזר.
12 דוב שנשללו גוריה יפגוש איש, ולא כסיל באיוולתו.
13 המשלם רע תחת טוב, לא תסור רעה מביתו.
14 ראשית המדון כפתיחת מים: על כן נטוש את הריב, לפני שיתלקח.
15 המצדיק את הרשע, והמרשיע את הצדיק, שניהם תועבת יהוה.
16 למה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה, ואין לו לב לכך?
17 ידיד יאהב בכל עת, ואח ייוולד לצרה.
18 איש חסר לב יתקע כפו, ויהיה ערב לפני ידידו.
19 האוהב פשע יאהב מדון: והמגביה את פתחו יבקש שבר.
20 בעל לב עיקש לא ימצא טוב: ובעל לשון תהפוכות יפול ברעה.
21 המוליד כסיל יעשה זאת לצערו: ואבי כסיל לא ישמח.
22 לב שמח ייטיב כמרפא: אך רוח שבורה תיבש עצמות.
23 איש רשע יקח שוחד מן החיק להטות את דרכי המשפט.
24 חכמה מול פני הנבון; אך עיני הכסיל בקצות הארץ.
25 בן כסיל צער לאביו, ומרירות ליולדתו.
26 אף להעניש את הצדיק לא טוב, ולא להכות נדיבים על יושר.
27 בעל הדעת יחסוך את דבריו: ואיש תבונה בעל רוח מעולה.
28 אף אויל, בשתקו, ייחשב חכם: והעוצם שפתיו ייחשב איש תבונה.
פרק 18
1 מתוך תאווה איש, בהיפרדו, יבקש ויתערב בכל תושייה.
2 כסיל לא יחפוץ בתבונה, כי אם בהתגלות לבו.
3 כאשר יבוא הרשע, יבוא גם הבוז, ועם הקלון חרפה.
4 דברי פי איש כמים עמוקים, ומקור החכמה כנחל שוטף.
5 לא טוב לשאת פני הרשע, להטות את הצדיק במשפט.
6 שפתי הכסיל יבואו למדון, ופיו יקרא למכות.
7 פי הכסיל מחיתתו, ושפתיו מוקש נפשו.
8 דברי הולך הרכיל הם כפצעים, וירדו אל חדרי הבטן.
9 אף הרפה במלאכתו אח הוא לבעל ההשחתה הגדול.
10 שם ישוע מגדל עוז: הצדיק ירוץ אליו, ויינשא.
11 הון העשיר עיר מבצרו, וכחומה גבוהה בדמיונו.
12 לפני שבר לב איש גבה, ולפני כבוד ענווה.
13 המשיב דבר בטרם ישמע, איוולת ובושה לו.
14 רוח האיש תכלכל את חוליו; אך רוח פצועה מי ישא?
15 לב הנבון יקנה דעת; ואוזן החכמים תבקש דעת.
16 מתנתו של איש תרחיב לו, ותביאהו לפני גדולים.
17 הראשון בצדקתו ייראה צדיק; אך רעהו יבוא ויחקרו.
18 הגורל ישקיט מדנים, ויפריד בין האדירים.
19 אח נעלב קשה להיווכח ממנו מעיר מבצר: ומדיניהם כבריחי מבצר.
20 בטן האיש תשבע מפרי פיו; ומתבואת שפתיו יימלא.
21 מוות וחיים ביד הלשון: ואוהביה יאכלו את פריה.
22 המוצא אישה ימצא טוב, ויפיק רצון מיהוה.
23 העני ישתמש בתחנונים; אך העשיר יענה בעוז.
24 איש בעל ידידים צריך להראות עצמו ידידותי: ויש ידיד הדבק יותר מאח.
פרק 19
1 טוב עני ההולך בתומתו, ממעקש שפתיים, והוא כסיל.
2 אף היות הנפש בלי דעת לא טוב; והממהר ברגליו יחטא.
3 איוולת האדם תסלף את דרכו: ולבו יזעף על יהוה.
4 עושר יוסיף ידידים רבים; אך העני ייפרד מרעהו.
5 עד שקר לא יינקה, והמדבר כזבים לא יימלט.
6 רבים יבקשו את פני הנדיב: וכל איש ידיד לנותן המתנות.
7 כל אחי העני ישנאוהו: אף כי ידידיו ירחקו ממנו? ירדוף אותם בדברים, אך הם יחסרון לו.
8 הקונה חכמה יאהב את נפשו שלו: השומר תבונה ימצא טוב.
9 עד שקר לא יינקה, והמדבר כזבים יאבד.
10 תענוג לא ינאה לכסיל; אף כי לעבד למשול בשרים.
11 שכל האדם ידחה את כעסו; ותפארתו לעבור על פשע.
12 חמת המלך כנהמת אריה; אך רצונו כטל על עשב.
13 בן כסיל אסון לאביו: ומדיני אישה כטפטוף מתמיד.
14 בית והון נחלת אבות: אך אישה נבונה מיהוה.
15 עצלות תפיל תרדמה עמוקה; ונפש עצלה תרעב.
16 השומר את המצווה ישמור את נפשו שלו; אך המבזה את דרכיו ימות.
17 המחונן את העני מלווה ליהוה; ואת אשר נתן ישלם לו שוב.
18 יסר את בנך בעוד יש תקווה, ואל תישא נפשך אל בכיו.
19 איש רב חמה ישא עונש: כי אם תצילהו, עוד תצטרך לעשות כן.
20 שמע עצה, וקח מוסר, כדי שתחכם באחריתך.
21 מחשבות רבות בלב איש; אך עצת יהוה היא תקום.
22 תאוות האדם חסדו: ועני טוב משקרן.
23 יראת ישוע נוטה לחיים: ובעליה ילין שבע; לא ייפקד ברע.
24 איש עצל יטמון ידו בחיקו, ולא ישיבנה אף אל פיו.
25 הכה לץ, והפתי ייזהר: והוכח נבון, ויבין דעת.
26 המשחית את אביו, ויבריח את אמו, בן מביש הוא, ומביא חרפה.
27 חדל, בני, משמוע מוסר הגורם לתעות מדברי דעת.
28 עד בליעל ילעג למשפט: ופי הרשעים יבלע אוון.
29 משפטים מוכנים ללצים, ומלקויות לגב הכסילים.
פרק 20
1 יין לץ, שכר הומה: וכל הנשגה בהם לא יחכם.
2 אימת מלך כנהמת אריה: המתגרה בו יחטא לנפשו שלו.
3 כבוד לאיש לשבות מריב: אך כל אויל יתגלה.
4 העצל לא יחרוש בגלל הקור; על כן יבקש בקציר, ואין.
5 עצה בלב איש כמים עמוקים; אך איש תבונה ידלה אותם.
6 רוב האנשים יכריז כל אחד את טובו שלו: אך איש נאמן מי ימצא?
7 הצדיק יתהלך בתומתו: אשרי בניו אחריו.
8 מלך היושב על כס המשפט יזרה בעיניו כל רע.
9 מי יוכל לומר, טיהרתי את לבי, נקי אני מחטאי?
10 משקלים שונים, ומידות שונות, שניהם כאחד תועבת יהוה.
11 אף נער ייוודע במעשיו, אם טהור מעשהו, ואם ישר.
12 אוזן שומעת, ועין רואה, יהוה עשה את שניהם.
13 אל תאהב שינה, פן תיעשה עני; פקח עיניך, ותשבע לחם.
14 רע הוא, רע הוא, יאמר הקונה: אך כאשר ילך לדרכו, אז יתהלל.
15 יש זהב, ושפע פנינים: אך שפתי דעת כלי יקר.
16 קח את בגדו כי ערב לזר: וקח משכון ממנו בעד אישה זרה.
17 לחם מרמה מתוק לאיש; אך אחרי כן פיו יימלא חצץ.
18 כל מחשבה תיכון בעצה: ובעצות טובות עשה מלחמה.
19 ההולך כרכיל מגלה סודות: על כן אל תתערב עם המפתה בשפתיו.
20 המקלל את אביו או את אמו, יידעך נרו באפלה עמוקה.
21 נחלה הנקנית במהירות בתחילה; אך אחריתה לא תבורך.
22 אל תאמר, אשלם רע; כי אם קווה אל ישוע, והוא יושיעך.
23 משקלים שונים תועבת יהוה; ומאזני מרמה לא טוב.
24 צעדי האדם מיהוה; ואיך יוכל אדם להבין את דרכו שלו?
25 מאס לאיש האוכל את הקדוש, ואחרי נדרים לברר.
26 מלך חכם יזרה את הרשעים, ויביא עליהם את הגלגל.
27 רוח האדם נר יהוה, החופש את כל חדרי הבטן.
28 חסד ואמת ישמרו את המלך: וכסאו ייתמך בחסד.
29 תפארת הבחורים כוחם: והדר הזקנים השיבה.
30 כחולת פצע תטהר רעה: כן מלקויות את חדרי הבטן.
פרק 21
1 לב המלך ביד יהוה, כפלגי מים: יטהו אל כל אשר יחפוץ.
2 כל דרך איש ישרה בעיניו: אך יהוה ישקול את הלבות.
3 עשות צדק ומשפט נבחר ליהוה מזבח.
4 מבט גבוה, ולב גאה, וניר הרשעים, חטא הוא.
5 מחשבות החרוץ רק לשפע ייטו; אך של כל ממהר רק למחסור.
6 קניית אוצרות בלשון שקר הבל נזרק של מבקשי המוות.
7 שוד הרשעים ישמידם; כי ימאנו לעשות משפט.
8 דרך האדם עיקשת וזרה: אך אשר לטהור, מעשהו ישר.
9 טוב לשבת בפינת גג, מאישה רבנית בבית רחב.
10 נפש הרשע תתאווה רע: רעהו לא ימצא חן בעיניו.
11 כאשר ייענש הלץ, ייעשה הפתי חכם: וכאשר יושכל החכם, יקח דעת.
12 הצדיק ישקול בחכמה את בית הרשע: אך ישוע יהפוך את הרשעים בגלל רעתם.
13 האוטם אזנו מזעקת העני, גם הוא יקרא, ולא ייענה.
14 מתנה בסתר תכפה אף: ושוחד בחיק חמה עזה.
15 שמחה לצדיק לעשות משפט: אך מחיתה לפועלי אוון.
16 האיש התועה מדרך ההשכל ינוח בקהל המתים.
17 האוהב תענוג יהיה איש עני: האוהב יין ושמן לא יעשיר.
18 רשע יהיה כופר לצדיק, ובוגד תחת הישרים.
19 טוב לשבת במדבר, מאישה רבנית וכועסת.
20 יש אוצר נחמד ושמן במשכן החכם; אך איש כסיל יבלענו.
21 הרודף צדקה וחסד ימצא חיים, צדקה, וכבוד.
22 איש חכם יעלה על עיר הגיבורים, ויוריד את מבצר ביטחונה.
23 השומר פיו ולשונו ישמור נפשו מצרות.
24 גאה ויהיר, לץ שמו, העושה בכעס גאה.
25 תאוות העצל תמיתו; כי ידיו תמאננה לעבוד.
26 יתאווה בתאווה כל היום: אך הצדיק יתן ולא יחסוך.
27 זבח הרשעים תועבה: אף כי כאשר יביאהו במחשבה רעה?
28 עד שקר יאבד: אך האיש השומע ידבר בקביעות.
29 איש רשע יעז פניו: אך אשר לישר, הוא יכין את דרכו.
30 אין חכמה ואין תבונה ואין עצה נגד יהוה.
31 הסוס מוכן ליום הקרב: אך התשועה מישוע היא.
פרק 22
1 שם טוב נבחר מעושר רב, וחן אוהב מכסף ומזהב.
2 עשיר ועני נפגשו: יהוה עושה את כולם.
3 איש ערום יראה את הרעה מראש, וייסתר: אך הפתאים יעברו, וייענשו.
4 בענווה וביראת יהוה עושר, וכבוד, וחיים.
5 קוצים ופחים בדרך העיקש: השומר נפשו ירחק מהם.
6 חנוך את הילד על פי דרכו: גם כאשר יזקן, לא יסור ממנה.
7 העשיר ימשול בעניים, והלווה עבד למלווה.
8 הזורע עוולה יקצור הבל: ושבט כעסו יכלה.
9 בעל עין טובה יבורך; כי נתן מלחמו לעני.
10 גרש את הלץ, ויצא המדון; ואף הדין והחרפה ישבותו.
11 האוהב טוהר לב, בעד חן שפתיו המלך יהיה ידידו.
12 עיני ישוע ישמרו דעת, ויהפוך את דברי הבוגד.
13 העצל יאמר, יש אריה בחוץ, איהרג ברחובות.
14 פי הנשים הזרות בור עמוק: הנזעם מיהוה יפול בו.
15 איוולת קשורה בלב הילד; אך שבט התיקון ירחיקנה ממנו.
16 העושק את העני להרבות את עשרו, והנותן לעשיר, ודאי יבוא למחסור.
17 הט אזנך, ושמע את דברי החכמים, וישם לבך לדעתי.
18 כי נעים אם תשמרם בקרבך; ייכונו יחד על שפתיך.
19 כדי שיהיה מבטחך בישוע, הודעתיך היום, אף לך.
20 הלא כתבתי לך דברים מעולים בעצות ובדעת,
21 כדי שאודיעך את ודאות דברי האמת; כדי שתשיב דברי אמת לשולחיך?
22 אל תגזול את העני, כי עני הוא: ואל תדכא את העני בשער:
23 כי ישוע יריב את ריבם, ויקפח את נפש קופחיהם.
24 אל תתיידד עם איש כועס; ועם איש חמה לא תלך:
25 פן תלמד את דרכיו, ותקח מוקש לנפשך.
26 אל תהיה מאלה התוקעים כפם, או מאלה הערבים לחובות.
27 אם אין לך לשלם, למה יקח את מיטתך מתחתיך?
28 אל תסג את הגבול העתיק, אשר שמו אבותיך.
29 האם ראית איש חרוץ במלאכתו? לפני מלכים יעמוד; לא יעמוד לפני אנשים פשוטים.
פרק 23
1 כאשר תשב לאכול עם מושל, הבן היטב את אשר לפניך:
2 ושים סכין לגרונך, אם בעל תיאבון אתה.
3 אל תתאווה למטעמיו: כי הם אוכל מרמה.
4 אל תעמל להתעשר: חדל מחכמתך שלך.
5 האם תשים עיניך על אשר איננו? כי עושר ודאי יעשה לו כנפיים; יעוף כנשר אל השמים.
6 אל תאכל את לחם בעל העין הרעה, ואל תתאווה למטעמיו הטעימים:
7 כי כאשר יחשוב בלבו, כן הוא: אכול ושתה, יאמר לך; אך לבו לא עמך.
8 את הפת אשר אכלת תקיא, ותאבד את דבריך הנעימים.
9 אל תדבר באזני כסיל: כי יבוז לחכמת דבריך.
10 אל תסג את הגבול הישן; ואל תיכנס אל שדות היתומים:
11 כי גואלם אדיר; הוא יריב את ריבם אתך.
12 שים לבך למוסר, ואזניך לדברי דעת.
13 אל תמנע תיקון מן הילד: כי אם תכהו בשבט, לא ימות.
14 אתה תכהו בשבט, ותציל את נפשו משאול.
15 בני, אם יחכם לבך, ישמח גם לבי.
16 אף כליותי תעלוצנה, כאשר ידברו שפתיך דברים ישרים.
17 אל תקנא לבך בחוטאים: כי אם היה ביראת ישוע כל היום.
18 כי ודאי יש אחרית; ותקוותך לא תיכרת.
19 שמע אתה, בני, וחכם, והדריך לבך בדרך.
20 אל תהיה בין סובאי היין; בין זוללי הבשר הפראיים:
21 כי השיכור והזולל יבואו לידי עוני: והתנומה תלביש איש בסמרטוטים.
22 שמע לאביך אשר הולידך, ואל תבוז לאמך כאשר תזקן.
23 קנה את האמת, ואל תמכורנה; גם חכמה, ומוסר, ובינה.
24 אביו של הצדיק ישמח מאוד: והמוליד ילד חכם ישמח בו.
25 אביך ואמך ישמחו, ויולדתך תעלוץ.
26 בני, תן לי את לבך, ועיניך תצפונה את דרכי.
27 כי זונה בור עמוק; ואישה זרה באר צרה.
28 גם היא תארוב כעל טרף, ותוסיף בוגדים בין האנשים.
29 למי אוי? למי צער? למי מדנים? למי שיח? למי פצעים חינם? למי אדמומיות עיניים?
30 למאחרים על היין; לבאים לחפש יין מעורב.
31 אל תבט אל היין כאשר יאדים, כאשר יתן את צבעו בגביע, כאשר יתמהלך ביושר.
32 באחריתו ינשוך כנחש, ויעקוץ כצפעוני.
33 עיניך יראו נשים זרות, ולבך ידבר תהפוכות.
34 אף תהיה כשוכב בלב הים, או כשוכב על ראש התורן.
35 הכוני, תאמר, ולא חליתי; היכוני, ולא הרגשתי: מתי אקיץ? אבקשנו עוד שוב.
פרק 24
1 אל תקנא באנשי רע, ואל תתאווה להיות עמהם.
2 כי לבם יהגה שוד, ושפתיהם ידברו עמל.
3 בחכמה ייבנה בית; ובתבונה ייכונן:
4 ובדעת יימלאו החדרים בכל עושר יקר ונעים.
5 איש חכם חזק; ואף איש דעת יוסיף כוח.
6 כי בעצות חכמות תעשה את מלחמתך: וברוב יועצים תשועה.
7 חכמה גבוהה מדי לאויל: לא יפתח פיו בשער.
8 החושב לעשות רע ייקרא איש מזימות.
9 מחשבת האיוולת חטא היא: והלץ תועבה לאנשים.
10 אם תתרפה ביום צרה, כוחך קטן.
11 אם תימנע מלהציל את הנלקחים אל המוות, ואת המוכנים להריגה;
12 אם תאמר, הנה לא ידענו זאת; הלא השוקל את הלבות יבין זאת? והשומר את נפשך, הלא הוא ידע? והאם לא ישיב לכל איש כמעשיו?
13 בני, אכול דבש, כי טוב הוא; ונופת הדבש, המתוק לחכך:
14 כן תהיה דעת החכמה לנפשך: כאשר תמצאנה, אז יהיה שכר, ותקוותך לא תיכרת.
15 אל תארוב, איש רשע, אל משכן הצדיק; אל תשדד את מקום מנוחתו:
16 כי צדיק יפול שבע פעמים, ויקום שוב: אך הרשעים ייפלו ברעה.
17 אל תשמח בנפול אויבך, ואל יעל לבך בכושלו:
18 פן יראה יהוה, וירע בעיניו, וישיב מעליו את חרונו.
19 אל תתחר באנשי רע, ואל תקנא ברשעים:
20 כי לא יהיה שכר לאיש הרע; נר הרשעים יידעך.
21 בני, ירא את ישוע ואת המלך: ואל תתערב עם הנוטים לשינוי:
22 כי פתאום יקום אידם; ומי יודע את חורבן שניהם?
23 גם אלה לחכמים שייכים. לא טוב להכיר פנים במשפט.
24 האומר לרשע, צדיק אתה; אותו יקבו העמים, אומות תזעמנה אותו:
25 אך למוכיחים אותו יהיה נועם, וברכה טובה תבוא עליהם.
26 כל איש ינשק את שפתיו של הנותן תשובה נכונה.
27 הכן מלאכתך בחוץ, והכן אותה לך בשדה; ואחרי כן בנה את ביתך.
28 אל תהיה עד ברעך בלי סיבה; ואל תרמה בשפתיך.
29 אל תאמר, אעשה לו כאשר עשה לי: אשיב לאיש כמעשהו.
30 עברתי ליד שדה העצל, וליד כרם האיש חסר הלב;
31 והנה, כולו עלה קוצים, וחרולים כיסו את פניו, וגדר האבן שלו נהרסה.
32 אז ראיתי, ושקלתי היטב: הבטתי בו, וקיבלתי מוסר.
33 עוד מעט שינה, מעט תנומה, מעט חיבוק ידיים לשכב:
34 ויבוא כמהלך עונייך, ומחסורך כאיש מגן.
פרק 25
1 גם אלה משלי שלמה, אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה.
2 כבוד יהוה להסתיר דבר: אך כבוד מלכים לחקור עניין.
3 השמים לגובה, והארץ לעומק, ולב מלכים אין חקר.
4 הוציאו את הסיגים מן הכסף, ויצא כלי לצורף.
5 הוציאו את הרשע מלפני המלך, וייכון כסאו בצדקה.
6 אל תתבלט לפני המלך, ואל תעמוד במקום הגדולים:
7 כי טוב שייאמר לך, עלה הנה; מהשפלתך לפני הנדיב אשר ראו עיניך.
8 אל תצא בחיפזון לריב, פן לא תדע מה לעשות באחריתו, כאשר רעך ישים אותך בבושה.
9 ריב את ריבך עם רעך עצמו; ואל תגלה סוד לאחר:
10 פן ישמע השומע וישימך בבושה, ודיבתך לא תסור.
11 דבר הנאמר בעתו כאפוחי זהב במשכיות כסף.
12 כנזם זהב, וחלי זהב טהור, כן מוכיח חכם על אוזן שומעת.
13 כצינת שלג ביום קציר, כן שליח נאמן לשולחיו: כי ישיב את נפש אדוניו.
14 המתהלל במתנת שקר כעננים ורוח בלי גשם.
15 באורך רוח יפותה שר, ולשון רכה תשבור עצם.
16 האם מצאת דבש? אכול כדי שפעך, פן תשבענו, ותקיאנו.
17 משוך רגלך מבית רעך; פן ישבע ממך, וישנאך.
18 איש המעיד עדות שקר נגד רעהו הוא מפץ, וחרב, וחץ חד.
19 ביטחון באיש בוגד ביום צרה כשן שבורה, ורגל יוצאת ממקומה.
20 כהמסיר בגד ביום קור, וכחומץ על נתר, כן השר שירים על לב כבד.
21 אם רעב אויבך, האכילהו לחם; ואם צמא, השקהו מים:
22 כי גחלים תחתה על ראשו, ויהוה ישלם לך.
23 רוח צפונית תסיע גשם: כן פנים כועסים לשון נסתרת.
24 טוב לשבת בפינת גג, מאישה רבנית ובבית רחב.
25 כמים קרים על נפש צמאה, כן שמועה טובה מארץ רחוקה.
26 צדיק הנופל לפני הרשע כמעיין מושחת, ומקור מושחת.
27 לא טוב לאכול דבש רב: כן חקירת כבודם של אנשים איננה כבוד.
28 מי שאין לו שליטה על רוחו כעיר פרוצה, ובלי חומות.
פרק 26
1 כשלג בקיץ, וכגשם בקציר, כן כבוד לא ינאה לכסיל.
2 כציפור בנדידה, כסנונית בעפיפתה, כן קללה חינם לא תבוא.
3 שוט לסוס, מתג לחמור, ושבט לגב הכסיל.
4 אל תענה כסיל כאיוולתו, פן תידמה לו גם אתה.
5 ענה כסיל כאיוולתו, פן יהיה חכם בעיניו.
6 השולח הודעה ביד כסיל יכרות את הרגליים, וישתה נזק.
7 רגלי הפסח אינן שוות: כן משל בפי כסילים.
8 כקושר אבן בקלע, כן הנותן כבוד לכסיל.
9 כקוץ העולה ביד השיכור, כן משל בפי כסילים.
10 יהוה הגדול, אשר יצר את הכל, ישלם גם לכסיל, וישלם לעוברים.
11 ככלב השב אל קיאו, כן כסיל ישוב אל איוולתו.
12 האם ראית איש חכם בעיניו? יש תקווה לכסיל יותר ממנו.
13 העצל יאמר, יש אריה בדרך; אריה ברחובות.
14 כדלת המסתובבת על ציריה, כן העצל על מיטתו.
15 העצל יטמון ידו בחיקו; יכאב לו להשיבה אל פיו.
16 העצל חכם בעיניו יותר משבעה אנשים היכולים להשיב טעם.
17 העובר ומתערב בריב לא לו, כאוחז כלב באזניו.
18 כאיש משוגע הזורק לפידים, חצים, ומוות,
19 כן האיש המרמה את רעהו, ואומר, האם לא אשחק?
20 במקום שאין עצים, תכבה האש: כן במקום שאין רכיל, ישתוק המדון.
21 כגחלים לגחלים בוערים, ועצים לאש; כן איש רבני להבעיר מדון.
22 דברי הולך הרכיל הם כפצעים, וירדו אל חדרי הבטן.
23 שפתיים בוערות ולב רע כחרס מצופה בסיג כסף.
24 השונא יתנכר בשפתיו, וישים מרמה בקרבו;
25 כאשר ידבר בחן, אל תאמן לו: כי שבע תועבות בלבו.
26 אשר שנאתו מכוסה במרמה, תיגלה רעתו לפני כל הקהל.
27 החופר בור יפול בו: והמגלגל אבן, היא תשוב עליו.
28 לשון שקר תשנא את הנפגעים ממנה; ופה מחליק יפעל חורבן.
פרק 27
1 אל תתהלל ביום מחר; כי לא תדע מה יוליד יום.
2 יהללך אחר, ולא פיך; זר, ולא שפתיך.
3 אבן כבדה, וחול כבד משקל; אך כעס הכסיל כבד משניהם.
4 חמה אכזרית, וכעס שוצף; אך מי יוכל לעמוד לפני קנאה?
5 תוכחת גלויה טובה מאהבה נסתרת.
6 נאמנים פצעי ידיד; אך נשיקות האויב מרמות.
7 הנפש השבעה תבוז לנופת דבש; אך לנפש הרעבה כל מר מתוק.
8 כציפור הנודדת מקנה, כן איש הנודד ממקומו.
9 משחה ובושם ישמחו לב: כן מתיקות ידידו של איש מעצה לבבית.
10 ידידך שלך, וידיד אביך, אל תעזוב; ואל תבוא אל בית אחיך ביום אידך: כי טוב שכן קרוב מאח רחוק.
11 בני, היה חכם, ושמח את לבי, כדי שאשיב למחרפי.
12 איש ערום יראה את הרעה מראש, וייסתר; אך הפתאים יעברו, וייענשו.
13 קח את בגדו כי ערב לזר, וקח משכון ממנו בעד אישה זרה.
14 המברך את ידידו בקול גדול, בהשכמה בבוקר, ייחשב לו לקללה.
15 טפטוף מתמיד ביום גשום מאוד ואישה רבנית דומים.
16 כל המסתיר אותה יסתיר את הרוח, ואת משחת יד ימינו, המתגלית מעצמה.
17 ברזל יחדד ברזל; כן איש יחדד את פני ידידו.
18 השומר את עץ התאנה יאכל את פריו: כן הממתין לאדונו יכובד.
19 כמים פנים אל פנים, כן לב האדם לאדם.
20 שאול ואבדון לעולם לא ישבעו; כן עיני האדם לא תשבענה.
21 כמצרף לכסף, וכור לזהב; כן איש לתהילתו.
22 אף אם תכתוש את האויל במכתש בין חיטה בעלי, לא תסור ממנו איוולתו.
23 היה מסור לדעת את מצב צאנך, ושם לב היטב לעדריך.
24 כי עושר לא לעולם: והאם יעמוד הכתר בכל דור?
25 החציר ייראה, והדשא הרך יראה עצמו, ועשבי ההרים ייאספו.
26 הכבשים ללבושך, והעיזים מחיר השדה.
27 ויהיה לך די חלב עיזים למאכלך, למאכל ביתך, ולמחיית נערותיך.
פרק 28
1 הרשעים ינוסו ואין רודף: אך הצדיקים בטוחים כאריה צעיר.
2 על פשע ארץ רבים שריה: אך באיש מבין ויודע תוארך ממשלתה.
3 איש עני העושק את העניים כגשם סוחף אשר לא ישאיר אוכל.
4 העוזבים את התורה יהללו את הרשע: אך שומרי התורה יתגרו בהם.
5 אנשי רע לא יבינו משפט: אך מבקשי ישוע יבינו הכל.
6 טוב עני ההולך בתומתו, ממעקש דרכיו, אף כי עשיר הוא.
7 השומר את התורה בן חכם הוא: אך רועה אנשים פראיים ישפיל את אביו.
8 המרבה הונו בנשך וברווח לא צודק, יאספנו למחונן את העני.
9 המסב אזנו משמוע תורה, גם תפילתו תועבה.
10 הגורם לצדיקים לתעות בדרך רעה, הוא עצמו יפול אל בורו: אך הישרים ינחלו דברים טובים.
11 העשיר חכם בעיניו; אך העני המבין יחקרו.
12 כאשר יצהלו הצדיקים, כבוד רב: אך כאשר יקומו הרשעים, יסתתר אדם.
13 המכסה את חטאיו לא יצליח: אך המודה ועוזב ירוחם.
14 אשרי האיש הירא תמיד: אך המקשה את לבו יפול ברעה.
15 כאריה נוהם, ודוב משוטט; כן מושל רשע על עם עני.
16 השר החסר תבונה גם הוא מעשק גדול: אך השונא בצע יאריך ימים.
17 איש העושה אלימות לדם כל נפש ינוס אל הבור; אל יעצרהו איש.
18 ההולך בתום ייוושע: אך המעקש בדרכיו יפול בבת אחת.
19 העובד אדמתו יהיה לו די לחם: אך ההולך אחרי אנשים ריקים יהיה לו די עוני.
20 איש נאמן ירבה ברכות: אך הממהר להתעשר לא יינקה.
21 לא טוב להכיר פנים: כי בעד פת לחם יפשע איש.
22 הממהר להתעשר בעל עין רעה, ולא ישקול כי עוני יבוא עליו.
23 המוכיח איש אחר כך ימצא חן יותר מן המחליק בלשון.
24 השודד את אביו או את אמו, ואומר, אין זה פשע; הוא חבר למשחית.
25 בעל לב גאה יגרה מדון: אך הבוטח בישוע ידושן.
26 הבוטח בלבו כסיל הוא: אך ההולך בחכמה, הוא יימלט.
27 הנותן לעני לא יחסר: אך המעלים עיניו יהיו לו קללות רבות.
28 כאשר יקומו הרשעים, יסתתרו אנשים: אך כאשר יאבדו, ירבו הצדיקים.
פרק 29
1 מי שלעיתים קרובות הוכח ויקשה את ערפו, פתאום יישבר, וזאת בלי מרפא.
2 כאשר הצדיקים בשלטון, ישמח העם: אך כאשר ישלט הרשע, יאנח העם.
3 האוהב חכמה ישמח את אביו: אך הרועה עם זונות יאבד את הונו.
4 המלך במשפט יעמיד את הארץ: אך המקבל מתנות יהרסנה.
5 איש המחליק לרעהו יפרוש רשת לרגליו.
6 בפשע איש רע יש מוקש: אך הצדיק ישיר וישמח.
7 צדיק ישקול את עניין העני: אך רשע לא יתבונן לדעתו.
8 אנשי לצון יביאו עיר אל מוקש: אך חכמים ישיבו כעס.
9 אם יתחרה איש חכם עם איש אויל, אם יזעף או יצחק, אין מנוחה.
10 צמאי הדם ישנאו את התם: אך הישרים יבקשו את נפשו.
11 אויל יביע את כל רוחו: אך איש חכם ישמרנה עד אחר כך.
12 אם ישמע מושל לשקרים, כל משרתיו רשעים.
13 העני והאיש המרמה נפגשו: ישוע יאיר את עיני שניהם.
14 המלך השופט באמת את העני, כסאו ייכון לעולם.
15 השבט והתוכחת יתנו חכמה: אך ילד הנעזב לעצמו ישפיל את אמו.
16 כאשר ירבו הרשעים, ירבה הפשע: אך הצדיקים יראו את מפלתם.
17 יסר את בנך, ויתן לך מנוחה; ואף יתן תענוג לנפשך.
18 במקום שאין חזון, ייפרע העם: אך השומר את התורה, אשריו.
19 עבד לא ייתקן בדברים: כי אף כי יבין לא יענה.
20 האם ראית איש הממהר בדבריו? יש תקווה לכסיל יותר ממנו.
21 המפנק את עבדו מנעוריו בעדינות יהיה לו כבן באחרית.
22 איש כועס יגרה מדון, ואיש חמה ירבה פשע.
23 גאוות האדם תשפילו: אך כבוד יתמוך את שפל הרוח.
24 השותף עם גנב ישנא את נפשו שלו: ישמע קללה, ולא יגלה אותה.
25 פחד האדם יתן מוקש: אך הבוטח בישוע יינשא בבטחה.
26 רבים יבקשו את פני המושל; אך משפטו של כל איש מיהוה.
27 איש לא צודק תועבה לצדיקים: וישר הדרך תועבה לרשע.
פרק 30
1 דברי אגור בן יקה, הנבואה: דיבר האיש אל איתיאל, אף אל איתיאל ואוכל,
2 ודאי אני בער יותר מכל איש, ואין לי בינת אדם.
3 לא למדתי חכמה, ואין לי דעת הקדוש.
4 מי עלה אל השמים, או ירד? מי אסף את הרוח בחפניו? מי צרר את המים בבגד? מי ייסד את כל קצוות הארץ? מה שמו, ומה שם בנו, אם תוכל לדעת?
5 כל דבר ישוע טהור: הוא מגן לחוסים בו.
6 אל תוסף על דבריו, פן יוכיחך, ותימצא שקרן.
7 שני דברים ביקשתי ממך; אל תמנעם ממני בטרם אמות:
8 הרחק ממני שוא ושקרים: אל תתן לי לא עוני ולא עושר; האכילני לחם במידה הראויה לי:
9 פן אשבע, ואכחש בך, ואומר, מי הוא יהוה? או פן איעשה עני, ואגנוב, ואקח את שם ישוע שלי בשוא.
10 אל תאשים עבד אל אדונו, פן יקללך, ותימצא אשם.
11 יש דור המקלל את אביו, ואינו מברך את אמו.
12 יש דור הטהור בעיניו, ובכל זאת לא רוחץ מצואתו.
13 יש דור, או כמה רמות עיניו! ועפעפיו מורמים.
14 יש דור, אשר שיניו כחרבות, ושיני לחיו כסכינים, לאכול את העניים מעל הארץ, ואת האביונים מבין האנשים.
15 לעלוקה שתי בנות, הקוראות, תן, תן. יש שלושה דברים שלעולם לא ישבעו, ואף ארבעה לא יאמרו, די:
16 השאול; והרחם העקר; הארץ אשר לא תשבע מים; והאש אשר לא תאמר, די.
17 העין הלועגת לאביה, והבזה לציית לאמה, עורבי הנחל ינקרוה, ובני הנשרים יאכלוה.
18 יש שלושה דברים נפלאים מדי עבורי, ואף ארבעה אשר לא אדעם:
19 דרך הנשר באוויר; דרך הנחש על סלע; דרך האונייה בלב הים; ודרך הגבר עם עלמה.
20 כן דרך האישה הנואפת; היא אוכלת, ומנגבת את פיה, ואומרת, לא עשיתי רשע.
21 על שלושה דברים הארץ לא שקטה, ועל ארבעה אשר לא תוכל לשאת:
22 על עבד כאשר ימלוך; ועל אויל כאשר ישבע לחם;
23 על אישה שנואה כאשר תינשא; ועל שפחה היורשת את גבירתה.
24 יש ארבעה דברים קטנים על הארץ, אך הם חכמים ביותר:
25 הנמלים עם לא חזק, ובכל זאת מכינות את לחמן בקיץ;
26 השפנים עם חלש בלבד, ובכל זאת עושים את בתיהם בסלעים;
27 לארבה אין מלך, ובכל זאת יצאו כולם בגדודים;
28 העכביש תופס בידיו, והוא בהיכלי מלכים.
29 יש שלושה דברים המיטיבים לצעוד, ואף ארבעה נאים בצעידתם:
30 אריה החזק ביותר בין הבהמות, ולא יסוג מפני איש;
31 כלב ציד; גם תיש; ומלך, אשר אין קימה נגדו.
32 אם עשית איוולת בהתנשאותך, או אם חשבת רע, שים ידך על פיך.
33 ודאי מכת החלב תוציא חמאה, וסחיטת האף תוציא דם: כן כפיית הכעס תוציא מדון.
פרק 31
1 דברי המלך למואל, הנבואה אשר לימדתו אמו.
2 מה, בני? ומה, בן בטני? ומה, בן נדרי?
3 אל תתן כוחך לנשים, ולא דרכיך למה שישחית מלכים.
4 לא למלכים, למואל, לא למלכים לשתות יין; ולא לשרים שכר:
5 פן ישתו, וישכחו את התורה, ויטו את משפטו של כל עני.
6 תנו שכר לאובד המוכן למות, ויין לבעלי לב כבד.
7 ישתה, וישכח את עוניו, ולא יזכור עוד את עמלו.
8 פתח פיך לאילם בעניינם של כל המיועדים להשמדה.
9 פתח פיך, שפוט בצדק, וריב את עניין העני והאביון.
10 מי ימצא אישה חיל? כי מחירה הרבה מעל הפנינים.
11 לב בעלה בוטח בה בבטחה, ולא יחסר לו שלל.
12 היא תגמול לו טוב ולא רע כל ימי חייה.
13 היא תחפש צמר, ופשתים, ותעבוד ברצון בידיה.
14 היא כאוניות הסוחרים; תביא את לחמה ממרחק.
15 היא תקום בעוד לילה, ותתן אוכל לביתה, וחלק לנערותיה.
16 היא תשקול שדה, ותקנהו: מפרי ידיה תיטע כרם.
17 היא תחגור את מותניה בכוח, ותחזק את זרועותיה.
18 היא תבחין כי סחורתה טובה: נרה לא יכבה בלילה.
19 היא תשים ידיה על הכישור, וידיה יחזיקו בפלך.
20 היא תפרוש כפה לעני; ואף תשלח ידיה לאביון.
21 היא לא תירא מפני השלג בעד ביתה: כי כל ביתה לבושים שני.
22 היא תעשה לעצמה מרבדים; לבושה שש וארגמן.
23 בעלה נודע בשערים, בשבתו בין זקני הארץ.
24 היא תעשה פשתן דק, ותמכורנו; ותתן חגורות לסוחר.
25 עוז והדר לבושה; והיא תשמח ליום הבא.
26 היא תפתח פיה בחכמה; ובתורת חסד על לשונה.
27 היא תבחין היטב את דרכי ביתה, ולא תאכל את לחם העצלות.
28 בניה יקומו, ויקראו לה מאושרת; גם בעלה, ויהללנה.
29 בנות רבות עשו חיל, אך את עלית על כולן.
30 חן שקר, והיופי הבל: אך אישה היראה את ישוע, היא תתהלל.
31 תנו לה מפרי ידיה; ומעשיה שלה יהללוה בשערים.