קהלת
Listen & Read — in your languages
David's design for this book: listen in one language while you read in another — hear the book in French while your eyes follow the Spanish, and the language teaches itself. The two choices below are independent.
Read in:
- עברית — you are reading it now
- English
- Español
- Français
- 中文
- Русский
- Українська
- 日本語
- Magyar
- Deutsch
- Português
- العربية
- فارسی
- ܠܫܢܐ ܣܘܪܝܝܐ
- हिन्दी
- اردو
- বাংলা
- ਪੰਜਾਬੀ
Each language edition carries this book as far as its translation has reached; where a translation is still in progress, that edition says so on its own page. The First Book of Adam and Eve carries the fully wired parallel reader — try it there.
Listen in: the audio edition
Audio edition in preparation — no recorded audiobook of this book is held yet, in any language. When recordings are delivered they will play here, chapter by chapter (ebooks/audio/<language>/ecclesiastes/001.mp3 …).
הורידו ספר זה כספר אלקטרוני: מהדורת המו״ל המשוחזרת (PDF, המהדורה האנגלית)
מהדורת המו״ל המשוחזרת היא עדות עצמאית: המאסטר העריכתי המשוחזר של ספר זה (המאסטר העריכתי של הברית הישנה v17, שוחזר ב־2026-10-17), המוצע להורדה לצד טקסט הקריאה של עמוד זה — ואינו אותו הטקסט שבעמוד הקריאה. המאסטר קודם להחלטות השם הקדוש של דוד מ־2026-10-11 ופועל לפי מוסכמת השמות הישנה שלו (God → Elohim; התואר Lord → Sovereign; ו־«lord» אנושי → master); ועמוד הקריאה פועל לפי ההחלטות הנוכחיות. מצב המאסטר עצמו: בראשית–דברי הימים ב מאומתים ומוקפאים; עזרא–מלאכי בבדיקה הקשרית ממתינה. קובץ PDF זה הוא המהדורה האנגלית.
פרק 1
1 דברי קוהלת בן דויד, מלך בירושלים.
2 הבל הבלים אמר קוהלת, הבל הבלים, הכל הבל.
3 מה יתרון לאדם בכל עמלו, שיעמול תחת השמש?
4 דור הולך ודור בא, והארץ לעולם עומדת.
5 וזרח השמש, ובא השמש, ואל מקומו שואף זורח הוא שם.
6 הולך אל דרום וסובב אל צפון; סובב סובב הולך הרוח, ועל סביבותיו שב הרוח.
7 כל הנחלים הולכים אל הים, והים איננו מלא; אל המקום אשר הנחלים הולכים, שם הם שבים ללכת.
8 כל הדברים יגעים; לא יוכל איש לדבר; לא תשבע עין לראות, ולא תימלא אוזן משמוע.
9 מה שהיה, הוא שיהיה, ומה שנעשה, הוא שייעשה; ואין כל חדש תחת השמש.
10 יש דבר שיאמר, ראה זה חדש הוא; כבר היה לעולמים אשר היה מלפנינו.
11 אין זכרון לראשונים; וגם לאחרונים שיהיו, לא יהיה להם זכרון עם שיהיו לאחרונה.
12 אני קוהלת הייתי מלך על ישראל בירושלים.
13 ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים; הוא עניין רע נתן יהוה לבני האדם לענות בו.
14 ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש; והנה הכל הבל ורעות רוח.
15 מעוות לא יוכל לתקון, וחסרון לא יוכל להימנות.
16 דיברתי אני עם לבי לאמור, אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני על ירושלים; ולבי ראה הרבה חכמה ודעת.
17 ואתנה לבי לדעת חכמה, ודעת הוללות ושכלות; ידעתי שגם זה הוא רעיון רוח.
18 כי ברוב חכמה רוב כעס, ויוסיף דעת יוסיף מכאוב.
פרק 2
1 אמרתי אני בלבי, לכה נא אנסכה בשמחה וראה בטוב; והנה גם הוא הבל.
2 לשחוק אמרתי מהולל, ולשמחה, מה זו עושה?
3 תרתי בלבי למשוך ביין את בשרי, ולבי נוהג בחכמה, ולאחוז בסכלות, עד אשר אראה אי זה טוב לבני האדם אשר יעשו תחת השמים, מספר ימי חייהם.
4 הגדלתי מעשי; בניתי לי בתים, נטעתי לי כרמים.
5 עשיתי לי גינות ופרדסים, ונטעתי בהם עץ כל פרי.
6 עשיתי לי ברכות מים, להשקות מהם יער צומח עצים.
7 קניתי עבדים ושפחות, ובני בית היה לי; גם מקנה בקר וצאן הרבה היה לי, מכל שהיו לפני בירושלים.
8 כנסתי לי גם כסף וזהב, וסגולת מלכים והמדינות; עשיתי לי שרים ושרות, ותענוגות בני האדם, שידה ושידות.
9 וגדלתי והוספתי מכל שהיה לפני בירושלים; אף חכמתי עמדה לי.
10 וכל אשר שאלו עיני, לא אצלתי מהם; לא מנעתי את לבי מכל שמחה; כי לבי שמח מכל עמלי, וזה היה חלקי מכל עמלי.
11 ופניתי אני בכל מעשי שעשו ידי, ובעמל שעמלתי לעשות; והנה הכל הבל ורעות רוח, ואין יתרון תחת השמש.
12 ופניתי אני לראות חכמה והוללות וסכלות; כי מה האדם שיבוא אחרי המלך? את אשר כבר עשוהו.
13 וראיתי אני, שיש יתרון לחכמה מן הסכלות, ביתרון האור מן החושך.
14 החכם עיניו בראשו, והכסיל בחושך הולך; וידעתי גם אני שמקרה אחד יקרה את כולם.
15 ואמרתי אני בלבי, כמקרה הכסיל גם אני יקרני; ולמה חכמתי אני אז יותר? ודיברתי בלבי, שגם זה הבל.
16 כי אין זכרון לחכם עם הכסיל לעולם; בשכבר הימים הבאים הכל נשכח; ואיך ימות החכם עם הכסיל?
17 ושנאתי את החיים, כי רע עלי המעשה שנעשה תחת השמש; כי הכל הבל ורעות רוח.
18 ושנאתי אני את כל עמלי שאני עמל תחת השמש, שאניחנו לאדם שיהיה אחרי.
19 ומי יודע, החכם יהיה או סכל? וישלוט בכל עמלי שעמלתי ושחכמתי תחת השמש; גם זה הבל.
20 וסבותי אני לייאש את לבי על כל העמל שעמלתי תחת השמש.
21 כי יש אדם שעמלו בחכמה ובדעת ובכשרון, ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו; גם זה הבל ורעה רבה.
22 כי מה הווה לאדם בכל עמלו וברעיון לבו, שהוא עמל תחת השמש?
23 כי כל ימיו מכאובים וכעס עניינו; גם בלילה לא שכב לבו; גם זה הבל הוא.
24 אין טוב באדם שיאכל ושתה, והראה את נפשו טוב בעמלו; גם זה ראיתי אני, כי מיד יהוה היא.
25 כי מי יאכל, ומי יחוש, חוץ ממני?
26 כי לאדם שטוב לפניו נתן יהוה חכמה ודעת ושמחה; ולחוטא נתן עניין לאסוף ולכנוס, לתת לטוב לפני יהוה; גם זה הבל ורעות רוח.
פרק 3
1 לכל זמן, ועת לכל חפץ תחת השמים.
2 עת ללדת ועת למות; עת לטעת ועת לעקור נטוע.
3 עת להרוג ועת לרפוא; עת לפרוץ ועת לבנות.
4 עת לבכות ועת לשחוק; עת ספוד ועת רקוד.
5 עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים; עת לחבוק ועת לרחוק מחבק.
6 עת לבקש ועת לאבד; עת לשמור ועת להשליך.
7 עת לקרוע ועת לתפור; עת לחשות ועת לדבר.
8 עת לאהוב ועת לשנוא; עת מלחמה ועת שלום.
9 מה יתרון העושה, באשר הוא עמל?
10 ראיתי את העניין, אשר נתן יהוה לבני האדם לענות בו.
11 את הכל עשה יפה בעתו; גם את העולם נתן בלבם, מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה יהוה, מראש ועד סוף.
12 ידעתי כי אין טוב בם, כי אם לשמוח, ולעשות טוב בחייו.
13 וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו, מתת יהוה היא.
14 ידעתי כי כל אשר יעשה יהוה, הוא יהיה לעולם; עליו אין להוסיף, וממנו אין לגרוע; ויהוה עשה, שייראו מלפניו.
15 מה שהיה כבר הוא, ואשר להיות כבר היה; ויהוה יבקש את נרדף.
16 ועוד ראיתי תחת השמש; מקום המשפט, שמה הרשע, ומקום הצדק, שמה הרשע.
17 אמרתי אני בלבי, את הצדיק ואת הרשע ישפוט יהוה; כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם.
18 אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם, לברם יהוה, ולראות שהם בהמה המה להם.
19 כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה, ומקרה אחד להם; כמות זה כן מות זה, ורוח אחד לכולם; ומותר האדם מן הבהמה אין, כי הכל הבל.
20 הכל הולך אל מקום אחד; הכל היה מן העפר, והכל שב אל העפר.
21 מי יודע רוח בני האדם, העולה היא למעלה; ורוח הבהמה, היורדת היא למטה לארץ?
22 וראיתי כי אין טוב, מאשר ישמח האדם במעשיו, כי הוא חלקו; כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו?
פרק 4
1 ושבתי אני, ואראה את כל העשוקים אשר נעשים תחת השמש; והנה דמעת העשוקים, ואין להם מנחם; ומיד עושקיהם כוח, ואין להם מנחם.
2 ושבחתי אני את המתים, שכבר מתו, מן החיים, אשר המה חיים עדנה.
3 וטוב משניהם, את אשר עדן לא היה, אשר לא ראה את המעשה הרע אשר נעשה תחת השמש.
4 וראיתי אני את כל עמל, ואת כל כשרון המעשה, כי היא קנאת איש מרעהו; גם זה הבל ורעות רוח.
5 הכסיל חובק את ידיו, ואוכל את בשרו.
6 טוב מלוא כף נחת, ממלוא חופניים עמל ורעות רוח.
7 ושבתי אני, ואראה הבל תחת השמש.
8 יש אחד ואין שני, גם בן ואח אין לו, ואין קץ לכל עמלו; גם עיניו לא תשבע עושר; ולמי אני עמל, ומחסר את נפשי מטובה? גם זה הבל ועניין רע הוא.
9 טובים השניים מן האחד, אשר יש להם שכר טוב בעמלם.
10 כי אם יפולו, האחד יקים את חברו; ואילו האחד שיפול, ואין שני להקימו.
11 גם אם ישכבו שניים, וחם להם; ולאחד, איך יחם?
12 ואם יתקפו האחד, השניים יעמדו נגדו; והחוט המשולש לא במהרה יינתק.
13 טוב ילד מסכן וחכם, ממלך זקן וכסיל, אשר לא ידע להיזהר עוד.
14 כי מבית הסורים יצא למלוך; כי גם במלכותו נולד רש.
15 ראיתי את כל החיים, המהלכים תחת השמש, עם הילד השני, אשר יעמוד תחתיו.
16 אין קץ לכל העם, לכל אשר היה לפניהם; גם האחרונים לא ישמחו בו; כי גם זה הבל ורעות רוח.
פרק 5
1 שמור רגליך כאשר תלך אל בית יהוה, וקרוב לשמוע מתת הכסילים זבח; כי אינם יודעים לעשות רע.
2 אל תבהל על פיך, ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני יהוה; כי יהוה בשמים ואתה על הארץ; על כן יהיו דבריך מעטים.
3 כי בא החלום ברוב עניין, וקול כסיל ברוב דברים.
4 כאשר תידור נדר ליהוה, אל תאחר לשלמו; כי אין חפץ בכסילים; את אשר תידור, שלם.
5 טוב אשר לא תידור, משתידור ולא תשלם.
6 אל תיתן את פיך לחטיא את בשרך, ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא; למה יקצוף יהוה על קולך, וחיבל את מעשה ידיך?
7 כי ברוב חלומות והבלים ודברים הרבה; כי את יהוה ירא.
8 אם עושק רש וגזל משפט וצדק תראה במדינה, אל תתמה על החפץ; כי גבוה מעל גבוה שומר, וגבוהים עליהם.
9 ויתרון ארץ בכל הוא; מלך לשדה נעבד.
10 אוהב כסף לא ישבע כסף, ומי אוהב בהמון לא תבואה; גם זה הבל.
11 ברבות הטובה, רבו אוכליה; ומה כשרון לבעליה, כי אם ראיית עיניו?
12 מתוקה שנת העובד, אם מעט ואם הרבה יאכל; והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון.
13 יש רעה חולה ראיתי תחת השמש; עושר שמור לבעליו לרעתו.
14 ואבד העושר ההוא בעניין רע; והוליד בן, ואין בידו מאומה.
15 כאשר יצא מבטן אמו, ערום ישוב ללכת כשבא; ומאומה לא ישא בעמלו, שילך בידו.
16 וגם זה רעה חולה; כל עומת שבא, כן ילך; ומה יתרון לו, שיעמול לרוח?
17 גם כל ימיו בחושך יאכל, וכעס הרבה וחליו וקצף.
18 הנה אשר ראיתי אני, טוב אשר יפה לאכול ולשתות ולראות טובה בכל עמלו שיעמול תחת השמש, מספר ימי חייו אשר נתן לו יהוה; כי הוא חלקו.
19 גם כל האדם אשר נתן לו יהוה עושר ונכסים, והשליטו לאכול ממנו ולשאת את חלקו, ולשמוח בעמלו; זה מתת יהוה הוא.
20 כי לא הרבה יזכור את ימי חייו, כי יהוה מענה בשמחת לבו.
פרק 6
1 יש רעה אשר ראיתי תחת השמש, ורבה היא על האדם.
2 איש אשר יתן לו יהוה עושר ונכסים וכבוד, ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאווה, ולא ישליטנו יהוה לאכול ממנו, כי איש נכרי יאכלנו; זה הבל וחולי רע הוא.
3 אם יוליד איש מאה, ושנים רבות יחיה, ורב שיהיו ימי שניו, ונפשו לא תשבע מן הטובה, וגם קבורה לא הייתה לו; אמרתי, טוב ממנו הנפל.
4 כי בהבל בא, ובחושך ילך, ובחושך שמו יכוסה.
5 גם שמש לא ראה, ולא ידע; נחת לזה מזה.
6 ואילו חיה אלף שנים פעמיים, וטובה לא ראה; הלא אל מקום אחד הכל הולך?
7 כל עמל האדם לפיהו; וגם הנפש לא תימלא.
8 כי מה יותר לחכם מן הכסיל? מה לעני יודע להלוך נגד החיים?
9 טוב מראה עיניים, מהלך נפש; גם זה הבל ורעות רוח.
10 מה שהיה, כבר נקרא שמו; ונודע אשר הוא אדם, ולא יוכל לדין עם שתקיף ממנו.
11 כי יש דברים הרבה, מרבים הבל; מה יתרון לאדם?
12 כי מי יודע מה טוב לאדם בחיים, מספר ימי חיי הבלו, ויעשם כצל? אשר מי יגיד לאדם מה יהיה אחריו תחת השמש?
פרק 7
1 טוב שם משמן טוב, ויום המוות מיום היוולדו.
2 טוב ללכת אל בית אבל, מלכת אל בית משתה; באשר הוא סוף כל האדם, והחי יתן אל לבו.
3 טוב כעס משחוק; כי ברוע פנים ייטב לב.
4 לב חכמים בבית אבל, ולב כסילים בבית שמחה.
5 טוב לשמוע גערת חכם, מאיש שומע שיר כסילים.
6 כי כקול הסירים תחת הסיר, כן שחוק הכסיל; וגם זה הבל.
7 כי העושק יהולל חכם, ויאבד את לב מתנה.
8 טוב אחרית דבר מראשיתו; טוב ארך רוח מגבה רוח.
9 אל תבהל ברוחך לכעוס; כי כעס בחיק כסילים ינוח.
10 אל תאמר, מה היה, שהימים הראשונים היו טובים מאלה? כי לא מחכמה שאלת על זה.
11 טובה חכמה עם נחלה, ויתרון לרואי השמש.
12 כי בצל החכמה, בצל הכסף; ויתרון דעת, החכמה תחיה בעליה.
13 ראה את מעשה יהוה; כי מי יוכל לתקן את אשר עיוותו?
14 ביום טובה היה בטוב, וביום רעה ראה; גם את זה לעומת זה עשה יהוה, על דברת שלא ימצא האדם אחריו מאומה.
15 את הכל ראיתי בימי הבלי; יש צדיק אובד בצדקו, ויש רשע מאריך ברעתו.
16 אל תהי צדיק הרבה, ואל תתחכם יותר; למה תשומם?
17 אל תרשע הרבה, ואל תהי סכל; למה תמות בלא עתך?
18 טוב אשר תאחוז בזה, וגם מזה אל תנח את ידך; כי ירא יהוה יצא את כולם.
19 החכמה תעוז לחכם, מעשרה שליטים אשר היו בעיר.
20 כי אדם אין צדיק בארץ, אשר יעשה טוב ולא יחטא.
21 גם לכל הדברים אשר ידברו, אל תתן לבך; אשר לא תשמע את עבדך מקללך.
22 כי גם פעמים רבות ידע לבך, אשר גם אתה קיללת אחרים.
23 כל זה ניסיתי בחכמה; אמרתי אחכמה, והיא רחוקה ממני.
24 רחוק מה שהיה, ועמוק עמוק, מי ימצאנו?
25 סבותי אני ולבי לדעת ולתור, ובקש חכמה וחשבון, ולדעת רשע כסל, והסכלות הוללות.
26 ומוצא אני מר ממוות את האישה, אשר היא מצודים וחרמים לבה, אסורים ידיה; טוב לפני יהוה יימלט ממנה, וחוטא יילכד בה.
27 ראה זה מצאתי, אמר קוהלת; אחת לאחת למצוא חשבון.
28 אשר עוד ביקשה נפשי, ולא מצאתי; אדם אחד מאלף מצאתי, ואישה בכל אלה לא מצאתי.
29 לבד ראה זה מצאתי, אשר עשה יהוה את האדם ישר; והמה ביקשו חשבונות רבים.
פרק 8
1 מי כהחכם, ומי יודע פשר דבר? חכמת אדם תאיר פניו, ועוז פניו ישונא.
2 אני, פי מלך שמור, ועל דברת שבועת יהוה.
3 אל תיבהל, מפניו תלך; אל תעמוד בדבר רע; כי כל אשר יחפוץ יעשה.
4 באשר דבר מלך שלטון; ומי יאמר לו, מה תעשה?
5 שומר מצווה לא ידע דבר רע; ועת ומשפט ידע לב חכם.
6 כי לכל חפץ יש עת ומשפט; כי רעת האדם רבה עליו.
7 כי איננו יודע מה שיהיה; כי כאשר יהיה, מי יגיד לו?
8 אין אדם שליט ברוח, לכלוא את הרוח; ואין שלטון ביום המוות, ואין משלחת במלחמה; ולא ימלט רשע את בעליו.
9 את כל זה ראיתי, ונתון את לבי לכל מעשה אשר נעשה תחת השמש; עת אשר שלט האדם באדם לרע לו.
10 ובכן ראיתי רשעים קבורים, ובאו, וממקום קדוש יהלכו, וישתכחו בעיר אשר כן עשו; גם זה הבל.
11 אשר אין נעשה פתגם מעשה הרעה מהרה; על כן מלא לב בני האדם בהם, לעשות רע.
12 אשר חוטא עושה רע מאת, ומאריך לו; כי גם יודע אני, אשר יהיה טוב ליראי יהוה, אשר ייראו מלפניו.
13 וטוב לא יהיה לרשע, ולא יאריך ימים כצל, אשר איננו ירא מלפני יהוה.
14 יש הבל אשר נעשה על הארץ; אשר יש צדיקים, אשר מגיע אליהם כמעשה הרשעים, ויש רשעים, שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים; אמרתי, שגם זה הבל.
15 ושיבחתי אני את השמחה, אשר אין טוב לאדם תחת השמש, כי אם לאכול ולשתות ולשמוח; והוא ילוונו בעמלו, ימי חייו אשר נתן לו יהוה תחת השמש.
16 כאשר נתתי את לבי לדעת חכמה, ולראות את העניין אשר נעשה על הארץ; כי גם ביום ובלילה, שינה בעיניו איננו רואה.
17 וראיתי את כל מעשה יהוה, כי לא יוכל האדם למצוא את המעשה אשר נעשה תחת השמש; בשל אשר יעמול האדם לבקש, ולא ימצא; וגם אם יאמר החכם לדעת, לא יוכל למצוא.
פרק 9
1 כי את כל זה נתתי אל לבי, ולבור את כל זה; אשר הצדיקים והחכמים ומעשיהם ביד יהוה; גם אהבה גם שנאה, אין יודע האדם, הכל לפניהם.
2 הכל כאשר לכולם; מקרה אחד לצדיק ולרשע, לטוב ולטהור ולטמא, ולזובח ולאשר איננו זובח; כטוב כחוטא, הנשבע כאשר נשבע ירא.
3 זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש, כי מקרה אחד לכולם; וגם לב בני האדם מלא רע, והוללות בלבבם בחייהם, ואחריו אל המתים.
4 כי מי אשר ייבחר אל כל החיים יש ביטחון; כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת.
5 כי החיים יודעים שימותו; והמתים אינם יודעים מאומה, ואין עוד להם שכר, כי נשכח זכרם.
6 גם אהבתם גם שנאתם גם קנאתם כבר אבדה; ואין להם עוד חלק לעולם בכל אשר נעשה תחת השמש.
7 לך אכול בשמחה לחמך, ושתה בלב טוב יינך; כי כבר רצה יהוה את מעשיך.
8 בכל עת יהיו בגדיך לבנים, ושמן על ראשך אל יחסר.
9 ראה חיים עם אישה אשר אהבת, כל ימי חיי הבליך, אשר נתן לך תחת השמש, כל ימי הבליך; כי הוא חלקך בחיים, ובעמלך אשר אתה עמל תחת השמש.
10 כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך, עשה; כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול, אשר אתה הולך שמה.
11 שבתי וראה תחת השמש, כי לא לקלים המרוץ, ולא לגיבורים המלחמה, וגם לא לחכמים לחם, וגם לא לנבונים עושר, וגם לא ליודעים חן; כי עת ופגע יקרה את כולם.
12 כי גם לא ידע האדם את עתו; כדגים שנאחזים במצודה רעה, וכציפורים האחוזות בפח, כהם יוקשים בני האדם לעת רעה, כשתיפול עליהם פתאום.
13 גם זה ראיתי חכמה תחת השמש, וגדולה היא אלי.
14 עיר קטנה, ואנשים בה מעט; ובא אליה מלך גדול, וסבב אותה, ובנה עליה מצודים גדולים.
15 ומצא בה איש מסכן חכם, ומילט הוא את העיר בחכמתו; ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא.
16 ואמרתי אני, טובה חכמה מגבורה; וחכמת המסכן בזויה, ודבריו אינם נשמעים.
17 דברי חכמים בנחת נשמעים, מזעקת מושל בכסילים.
18 טובה חכמה מכלי קרב; וחוטא אחד יאבד טובה הרבה.
פרק 10
1 זבובי מוות יבאיש יביע שמן רוקח; יקר מחכמה, מכבוד, סכלות מעט.
2 לב חכם לימינו, ולב כסיל לשמאלו.
3 וגם בדרך כאשר הסכל הולך, לבו חסר; ואמר לכול, סכל הוא.
4 אם רוח המושל תעלה עליך, מקומך אל תנח; כי מרפא יניח חטאים גדולים.
5 יש רעה ראיתי תחת השמש, כשגגה שיוצא מלפני השליט.
6 ניתן הסכל במרומים רבים, ועשירים בשפל ישבו.
7 ראיתי עבדים על סוסים, ושרים הולכים כעבדים על הארץ.
8 חופר גומץ, בו יפול; ופורץ גדר, ישכנו נחש.
9 מסיע אבנים, ייעצב בהם; בוקע עצים, ייסכן בם.
10 אם קהה הברזל, והוא לא פנים קלקל, וחילים יגבר; ויתרון הכשיר חכמה.
11 אם ישוך הנחש בלוא לחש, ואין יתרון לבעל הלשון.
12 דברי פי חכם חן; ושפתות כסיל תבלעינו.
13 תחילת דברי פיהו סכלות, ואחרית פיהו הוללות רעה.
14 והסכל ירבה דברים; לא ידע האדם מה שיהיה, ואשר יהיה מאחריו, מי יגיד לו?
15 עמל הכסילים תייגעינו, אשר לא ידע ללכת אל עיר.
16 אי לך ארץ, שמלכך נער, ושרייך בבוקר יאכלו.
17 אשריך ארץ, שמלכך בן חורים, ושׂרייך בעת יאכלו, בגבורה ולא בשתי.
18 בעצלתיים יימך המקרה; ובשפלות ידיים ידלוף הבית.
19 לשחוק עושים לחם, ויין ישמח חיים; והכסף יענה את הכל.
20 גם במדעך מלך אל תקלל, ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר; כי עוף השמים יוליך את הקול, ובעל כנפיים יגיד דבר.
פרק 11
1 שלח לחמך על פני המים; כי ברוב הימים תמצאנו.
2 תן חלק לשבעה, וגם לשמונה; כי לא תדע מה יהיה רעה על הארץ.
3 אם יימלאו העבים גשם, על הארץ יריקו; ואם יפול עץ בדרום ואם בצפון, מקום שיפול העץ, שם יהיה.
4 שומר רוח לא יזרע, ורואה בעבים לא יקצור.
5 כאשר אינך יודע מה דרך הרוח, כעצמים בבטן המלאה; ככה לא תדע את מעשה יהוה, אשר יעשה את הכל.
6 בבוקר זרע את זרעך, ולערב אל תנח ידך; כי אינך יודע אי זה יכשר, הזה או זה, ואם שניהם כאחד טובים.
7 ומתוק האור, וטוב לעיניים לראות את השמש.
8 כי אם שנים הרבה יחיה האדם, בכולם ישמח; ויזכור את ימי החושך, כי הרבה יהיו; כל שבא הבל.
9 שמח בחור בילדותך, וייטיבך לבך בימי בחורותיך, והלך בדרכי לבך ובמראי עיניך; ודע, כי על כל אלה יביאך יהוה במשפט.
10 והסר כעס מלבך, והעבר רעה מבשרך; כי הילדות והשחרות הבל.
פרק 12
1 וזכור את בוראיך בימי בחורותיך, עד אשר לא יבואו ימי הרעה, והגיעו שנים אשר תאמר, אין לי בהם חפץ.
2 עד אשר לא תחשך השמש והאור, והירח והכוכבים, ושבו העבים אחר הגשם.
3 ביום שיזועו שומרי הבית, והתעוותו אנשי החיל, ובטלו הטוחנות כי מיעטו, וחשכו הרואות בארובות.
4 וסוגרו דלתיים בשוק, בשפל קול הטחנה; ויקום לקול הציפור, ויישחו כל בנות השיר.
5 גם מגבוה יראו, וחתחתים בדרך, וינאץ השקד, ויסתבל החגב, ותיפר האביונה; כי הולך האדם אל בית עולמו, וסבבו בשוק הסופדים.
6 עד אשר לא ירחק חבל הכסף, ותרוץ גולת הזהב, ותישבר כד על המבוע, ונרוץ הגלגל אל הבור.
7 וישוב העפר על הארץ, כשהיה; והרוח תשוב אל יהוה, אשר נתנה.
8 הבל הבלים אמר קוהלת, הכל הבל.
9 ויותר שהיה קוהלת חכם, עוד לימד דעת את העם; ואיזן וחיקר, תיקן משלים הרבה.
10 ביקש קוהלת למצוא דברי חפץ; וכתוב יושר, דברי אמת.
11 דברי חכמים כדרבונות, וכמשמרות נטועים בעלי אסופות; ניתנו מרועה אחד.
12 ויותר מהמה, בני, היזהר; עשות ספרים הרבה אין קץ, ולהג הרבה יגיעת בשר.
13 סוף דבר, הכל נשמע; את יהוה ירא, ואת מצוותיו שמור; כי זה כל האדם.
14 כי את כל מעשה יביא יהוה במשפט, על כל נעלם; אם טוב, ואם רע.