עובדיה
הורידו ספר זה כספר אלקטרוני: מהדורת המו״ל המשוחזרת (PDF, המהדורה האנגלית)
מהדורת המו״ל המשוחזרת היא עדות עצמאית: המאסטר העריכתי המשוחזר של ספר זה (המאסטר העריכתי של הברית הישנה v17, שוחזר ב־2026-10-17), המוצע להורדה לצד טקסט הקריאה של עמוד זה — ואינו אותו הטקסט שבעמוד הקריאה. המאסטר קודם להחלטות השם הקדוש של דוד מ־2026-10-11 ופועל לפי מוסכמת השמות הישנה שלו (God → Elohim; התואר Lord → Sovereign; ו־«lord» אנושי → master); ועמוד הקריאה פועל לפי ההחלטות הנוכחיות. מצב המאסטר עצמו: בראשית–דברי הימים ב מאומתים ומוקפאים; עזרא–מלאכי בבדיקה הקשרית ממתינה. קובץ PDF זה הוא המהדורה האנגלית.
פרק 1
1 חזון עובדיה. כה אמר יהוה על אדום; שמענו שמועה מיהוה, ושליח נשלח בגויים, קומו, ונקומה עליה למלחמה.
2 הנה, קטן נתתיך בגויים: אתה נבזה מאוד.
3 זדון לבך השיאך, השוכן בחגוי הסלע, מרום שבתו; האומר בלבו, מי יורידני ארצה?
4 אם תגביה כנשר, ואם בין כוכבים תשים קנך, משם אורידך, אמר יהוה.
5 אם גנבים באו לך, אם שודדי לילה, (איך נדמית!) האם לא היו גונבים עד די? אם בוצרים באו לך, האם לא היו משאירים עוללות?
6 איך נחפשו עשו! איך נמצאו מצפוניו!
7 כל אנשי בריתך שלחוך עד הגבול: אנשי שלומך השיאוך, יכלו לך; אוכלי לחמך ישימו מזור תחתיך: אין תבונה בו.
8 האם לא ביום ההוא, אמר יהוה, אאביד חכמים מאדום, ותבונה מהר עשו?
9 ויחתו גיבוריך, תימן, למען ייכרת כל איש מהר עשו מקטל.
10 מחמס אחיך יעקב תכסך בושה, ונכרת לעולם.
11 ביום עמדך מנגד, ביום שבות זרים את חילו, ונכרים באו בשעריו, ועל ירושלים יידו גורל, גם אתה כאחד מהם.
12 אך אל תרא ביום אחיך ביום נכרו; ואל תשמח על בני יהודה ביום אבדם; ואל תגדל פה ביום צרה.
13 אל תבוא בשער עמי ביום אידם; גם אתה אל תרא ברעתם ביום אידם, ואל תשלח יד בחילם ביום אידם;
14 ואל תעמוד על הפרק, להכרית את פליטיו; ואל תסגר את שרידיו ביום צרה.
15 כי קרוב יום יהוה על כל הגויים: כאשר עשית, ייעשה לך: גמולך ישוב בראשך.
16 כי כאשר שתיתם על הר קדשי, ישתו כל הגויים תמיד, כן, ישתו, ולעו, והיו כלא היו.
17 ובהר ציון תהיה פליטה, והיה קודש; וירשו בית יעקב את מורשיהם.
18 והיה בית יעקב אש, ובית יוסף להבה, ובית עשו לקש, ודלקו בהם, ואכלום; ולא יהיה שריד לבית עשו; כי יהוה דיבר.
19 וירשו הנגב את הר עשו; ואנשי השפלה את הפלשתים: וירשו את שדות אפרים, ואת שדות שומרון: ובנימין את הגלעד.
20 וגלות החל הזה של בני ישראל תירש את אשר לכנענים, עד צרפת; וגלות ירושלים, אשר בספרד, תירש את ערי הנגב.
21 ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו; והייתה המלוכה ליהוה.