ההתגלות

פרק 1

1 התגלות יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, אשר נתן לו יהוה, להראות לעבדיו את אשר צריך להיות במהרה; ושלח ורמז ביד מלאכו לעבדו יוחנן.

2 אשר העיד את דבר יהוה, ואת עדות ישוע המשיח, ואת כל אשר ראה.

3 אשרי הקורא, והשומעים את דברי הנבואה הזאת, והשומרים את הכתובים בה; כי העת קרובה.

4 יוחנן אל שבע הקהילות אשר באסיה; חסד לכם ושלום מאת אשר הוא, ואשר היה, ואשר יבוא; ומשבע הרוחות אשר לפני כיסאו;

5 ומאת ישוע המשיח, העד הנאמן, הבכור מן המתים, ונסיך מלכי הארץ. לאוהב אותנו, ורוחץ אותנו מחטאינו בדמו,

6 ועשה אותנו מלכים וכהנים ליהוה ולאביו; לו הכבוד והשלטון לעולמי עולמים. אמן.

7 הנה הוא בא עם העננים; וכל עין תראה אותו, וגם אלה אשר דקרוהו; ויספדו עליו כל משפחות הארץ. כן, אמן.

8 אני האלף והתו, ההתחלה והסוף, אמר יהוה, אשר הוא, ואשר היה, ואשר יבוא, השליט בכל.

9 אני יוחנן, אשר הוא גם אחיכם, ושותפכם בצרה, ובמלכות ובסבלנות של ישוע המשיח, הייתי באי הנקרא פטמוס, בעד דבר יהוה, ובעד עדות ישוע המשיח.

10 הייתי ברוח ביום ישוע, ושמעתי אחרי קול גדול, כשל שופר,

11 אומר, אני האלף והתו, הראשון והאחרון; ואת אשר אתה רואה, כתוב בספר, ושלח אל שבע הקהילות אשר באסיה; אל אפסוס, ואל סמירנה, ואל פרגמוס, ואל תיאטירה, ואל סרדיס, ואל פילדלפיה, ואל לאודיקאה.

12 ופניתי לראות את הקול אשר דיבר עמי. ובפנותי, ראיתי שבע מנורות זהב;

13 ובתוך שבע המנורות כדמות בן אדם, לבוש גלימה עד הרגליים, וחגור סביב החזה בחגורת זהב.

14 וראשו ושערו לבנים כצמר לבן, כשלג; ועיניו כלהבת אש;

15 ורגליו כדמות נחושת מלוטשת, כאילו בערו בתנור; וקולו כקול מים רבים.

16 ובידו הימנית שבעה כוכבים; ומפיו יצאה חרב פיפיות חדה; ופניו כשמש המאירה בגבורתה.

17 וכראותי אותו, נפלתי לרגליו כמת; וישם עלי את ידו הימנית, אומר אלי, אל תירא; אני הראשון והאחרון.

18 אני החי, והייתי מת; והנה, חי אני לעולמי עולמים, אמן; ובידי מפתחות השאול והמוות.

19 כתוב את אשר ראית, ואת אשר הם, ואת אשר יהיה אחרי כן;

20 סוד שבעת הכוכבים אשר ראית בימיני, ושבע מנורות הזהב. שבעת הכוכבים הם מלאכי שבע הקהילות; ושבע המנורות אשר ראית הן שבע הקהילות.

פרק 2

1 אל מלאך קהילת אפסוס כתוב; אלה הדברים אומר האוחז שבעת הכוכבים בימינו, המהלך בתוך שבע מנורות הזהב;

2 אני יודע את מעשיך, ואת עמלך, ואת סבלנותך, ואיך אינך יכול לשאת רעים; וניסית את האומרים שהם שליחים, ואינם, ומצאתם שקרנים;

3 ונשאת, ויש לך סבלנות, ובעד שמי עמלת, ולא נלאית.

4 אך יש לי עליך, כי עזבת את אהבתך הראשונה.

5 זכור אם כן מאין נפלת, ושוב, ועשה את המעשים הראשונים; ואם לא, אבוא אליך במהרה, ואסיר את מנורתך ממקומה, אם לא תשוב.

6 אך זה לך, שאתה שונא את מעשי הניקולאים, אשר גם אני שונא.

7 מי שיש לו אוזן, ישמע את אשר הרוח אומרת לקהילות; למנצח אתן לאכול מעץ החיים, אשר בתוך גן יהוה.

8 ואל מלאך קהילת סמירנה כתוב; אלה הדברים אומר הראשון והאחרון, אשר היה מת, וחי;

9 אני יודע את מעשיך, ואת הצרה, ואת העוני, (אך אתה עשיר;) ואני יודע את גידופי האומרים שהם יהודים, ואינם, כי אם כנסת השטן.

10 אל תירא מאומה ממה שאתה עתיד לסבול; הנה, השטן עתיד להשליך מקצתכם לכלא, למען תינסו; ותהיה לכם צרה עשרת ימים; היה נאמן עד מוות, ואתן לך את כתר החיים.

11 מי שיש לו אוזן, ישמע את אשר הרוח אומרת לקהילות; המנצח לא יינזק מן המוות השני.

12 ואל מלאך הקהילה בפרגמוס כתוב; אלה הדברים אומר בעל חרב הפיפיות החדה;

13 אני יודע את מעשיך, ואת מקום מושבך, במקום כיסא השטן; ואתה אוחז בשמי, ולא כיחשת באמונתי, גם בימים אשר בהם אנטיפס היה עדי הנאמן, אשר נהרג בתוככם, במקום מושב השטן.

14 אך יש לי מעט עליך, כי יש לך שם האוחזים בתורת בלעם, אשר לימד את בלק לשים מכשול לפני בני ישראל, לאכול מזבחי אלילים, ולזנות.

15 כן יש לך גם האוחזים בתורת הניקולאים, אשר אני שונא.

16 שוב; ואם לא, אבוא אליך במהרה, ואלחם בהם בחרב פי.

17 מי שיש לו אוזן, ישמע את אשר הרוח אומרת לקהילות; למנצח אתן לאכול מן המן הגנוז, ואתן לו אבן לבנה, ועל האבן שם חדש כתוב, אשר איש לא יודע חוץ מן המקבל.

18 ואל מלאך הקהילה בתיאטירה כתוב; אלה הדברים אומר בן יהוה, אשר עיניו כלהבת אש, ורגליו כנחושת מלוטשת;

19 אני יודע את מעשיך, ואת האהבה, ואת השירות, ואת האמונה, ואת סבלנותך, ואת מעשיך; והאחרונים רבים מן הראשונים.

20 אך יש לי מעט עליך, כי אתה מניח לאיזבל האישה, האומרת שהיא נביאה, ללמד ולפתות את עבדי לזנות, ולאכול מזבחי אלילים.

21 ונתתי לה זמן לשוב מזנותה; ולא שבה.

22 הנה, אני משליך אותה למיטה, ואת המנאפים עמה לצרה גדולה, אם לא ישובו ממעשיהם.

23 ואהרוג את בניה במוות; וידעו כל הקהילות כי אני הוא הבוחן כליות ולב; ואתן לכל אחד מכם לפי מעשיו.

24 אך לכם אני אומר, ולשאר אשר בתיאטירה, כל אשר אין להם התורה הזאת, ואשר לא ידעו את עומקי השטן, כדברם; לא אשים עליכם משא אחר.

25 אך את אשר לכם, החזיקו עד אבוא.

26 והמנצח, והשומר את מעשי עד הסוף, לו אתן שלטון על הגויים;

27 וירעה אותם בשבט ברזל; ככלי היוצר יישברו; כאשר גם אני קיבלתי מאבי.

28 ואתן לו את כוכב הבוקר.

29 מי שיש לו אוזן, ישמע את אשר הרוח אומרת לקהילות.

פרק 3

1 ואל מלאך הקהילה בסרדיס כתוב; אלה הדברים אומר בעל שבע רוחות יהוה, ושבעת הכוכבים; אני יודע את מעשיך, שיש לך שם שאתה חי, ואתה מת.

2 היה ער, וחזק את הנשארים, אשר עומדים למות; כי לא מצאתי את מעשיך שלמים לפני יהוה.

3 זכור אם כן איך קיבלת ושמעת, ושמור, ושוב. אם אם כן לא תשקוד, אבוא עליך כגנב, ולא תדע באיזו שעה אבוא עליך.

4 יש לך שמות מעטים גם בסרדיס, אשר לא טימאו את בגדיהם; והם יתהלכו עמי בלבנים, כי ראויים הם.

5 המנצח, הוא יולבש בבגדים לבנים; ולא אמחה את שמו מספר החיים, כי אם אודה את שמו לפני אבי, ולפני מלאכיו.

6 מי שיש לו אוזן, ישמע את אשר הרוח אומרת לקהילות.

7 ואל מלאך הקהילה בפילדלפיה כתוב; אלה הדברים אומר הקדוש, האמיתי, בעל מפתח דויד, הפותח ואיש לא יסגור, וסוגר ואיש לא יפתח;

8 אני יודע את מעשיך; הנה, נתתי לפניך פתח פתוח, ואיש לא יוכל לסוגרו; כי יש לך כוח מעט, ושמרת את דברי, ולא כיחשת בשמי.

9 הנה, אתן מכנסת השטן, מהאומרים שהם יהודים, ואינם, כי אם משקרים; הנה, אעשה אותם שיבואו וישתחוו לרגליך, וידעו כי אהבתיך.

10 כי שמרת את דבר סבלנותי, גם אני אשמור אותך משעת הניסיון, אשר תבוא על כל העולם, לנסות את יושבי הארץ.

11 הנה, אני בא במהרה; החזק את אשר לך, פן ייקח איש את כתרך.

12 המנצח אעשה אותו עמוד בהיכל יהוה שלי, ולא יצא עוד החוצה; ואכתוב עליו את שם יהוה שלי, ואת שם עיר יהוה שלי, ירושלים החדשה, היורדת מן השמים מאת יהוה שלי, ואת שמי החדש.

13 מי שיש לו אוזן, ישמע את אשר הרוח אומרת לקהילות.

14 ואל מלאך קהילת הלאודיקאים כתוב; אלה הדברים אומר האמן, העד הנאמן והאמיתי, ראשית בריאת יהוה;

15 אני יודע את מעשיך, שאינך קר ולא חם; הלוואי והיית קר או חם.

16 כן, כי אתה פושר, ולא קר ולא חם, אקיא אותך מפי.

17 כי אתה אומר, עשיר אני, והתעשרתי, ואינני חסר דבר; ואינך יודע כי אתה האומלל, והמסכן, ועני, ועיוור, וערום.

18 אני מייעץ לך לקנות ממני זהב צרוף באש, למען תעשיר; ובגדים לבנים, למען תתלבש, ולא תיראה בושת ערוותך; ומשח את עיניך בקוליריון, למען תראה.

19 כל אשר אני אוהב, אני מוכיח ומייסר; היה אם כן קנאי, ושוב.

20 הנה, אני עומד על הפתח ודופק; אם איש ישמע את קולי, ויפתח את הפתח, אבוא אליו, ואסעד עמו, והוא עמי.

21 למנצח אתן לשבת עמי על כיסאי, כאשר גם אני ניצחתי, וישבתי עם אבי על כיסאו.

22 מי שיש לו אוזן, ישמע את אשר הרוח אומרת לקהילות.

פרק 4

1 אחרי כן ראיתי, והנה פתח פתוח בשמים; והקול הראשון אשר שמעתי היה כשל שופר מדבר עמי; אשר אמר, עלה הנה, ואראך את אשר צריך להיות אחרי כן.

2 ומיד הייתי ברוח; והנה, כיסא הוצב בשמים, ועל הכיסא יושב אחד;

3 והיושב היה למראה כאבן ישפה וסרדין; וקשת סביב לכיסא, למראה כזמרגד.

4 וסביב לכיסא עשרים וארבעה כיסאות; ועל הכיסאות ראיתי עשרים וארבעה זקנים יושבים, לבושים בגדים לבנים; ועל ראשיהם כתרי זהב.

5 ומן הכיסא יצאו ברקים ורעמים וקולות; ושבעה לפידי אש בוערים לפני הכיסא, אשר הם שבע רוחות יהוה.

6 ולפני הכיסא ים זכוכית כדמות הבדולח; ובתוך הכיסא, וסביב לכיסא, ארבע חיות מלאות עיניים לפנים ולאחור.

7 והחיה הראשונה כדמות אריה, והחיה השנייה כדמות עגל, והחיה השלישית פניה כאדם, והחיה הרביעית כדמות נשר מעופף.

8 וארבע החיות, לכל אחת מהן שש כנפיים סביב; ומלאות עיניים מבפנים; ואינן נחות יומם ולילה, אומרות, קדוש, קדוש, קדוש, יהוה השליט בכל, אשר היה, ואשר הוא, ואשר יבוא.

9 וכאשר תיתן החיות כבוד ויקר ותודה ליושב על הכיסא, החי לעולמי עולמים,

10 יפלו עשרים וארבעה הזקנים לפני היושב על הכיסא, וישתחוו לחי לעולמי עולמים, וישליכו את כתריהם לפני הכיסא, אומרים,

11 ראוי אתה, יהוה, לקבל את הכבוד ואת היקר ואת הגבורה; כי אתה בראת את הכל, וברצונך הם, ונבראו.

פרק 5

1 וראיתי בימין היושב על הכיסא ספר כתוב מבפנים ומאחור, חתום בשבעה חותמות.

2 וראיתי מלאך חזק מכריז בקול גדול, מי ראוי לפתוח את הספר, ולהתיר את חותמיו?

3 ואיש לא יכול, בשמים, ולא על הארץ, ולא תחת הארץ, לפתוח את הספר, ולא להביט בו.

4 ובכיתי הרבה, כי לא נמצא איש ראוי לפתוח ולקרוא את הספר, ולא להביט בו.

5 ואחד מן הזקנים אמר אלי, אל תבכה; הנה, ניצח האריה אשר משבט יהודה, שורש דויד, לפתוח את הספר, ולהתיר את שבעת חותמיו.

6 וראיתי, והנה, בתוך הכיסא וארבע החיות, ובתוך הזקנים, עמד שה, כטבוח, בעל שבע קרניים ושבע עיניים, אשר הן שבע רוחות יהוה, הנשלחות לכל הארץ.

7 ובא ויקח את הספר מימין היושב על הכיסא.

8 וכאשר לקח את הספר, נפלו ארבע החיות ועשרים וארבעה הזקנים לפני השה, לכל אחד כינורות, וקערות זהב מלאות קטורת, אשר הן תפילות הקדושים.

9 וישירו שיר חדש, אומרים, ראוי אתה לקחת את הספר, ולפתוח את חותמיו; כי נטבחת, וקנית אותנו ליהוה בדמך, מכל שבט, ולשון, ועם, וגוי;

10 ועשית אותנו ליהוה שלנו מלכים וכהנים; ונמלוך על הארץ.

11 וראיתי, ושמעתי את קול מלאכים רבים סביב לכיסא ולחיות ולזקנים; ומספרם היה רבבות רבבות ואלפי אלפים;

12 אומרים בקול גדול, ראוי השה אשר נטבח לקבל את הגבורה, ואת העושר, ואת החכמה, ואת הכוח, ואת היקר, ואת הכבוד, ואת הברכה.

13 וכל ברייה אשר בשמים, ועל הארץ, ותחת הארץ, ואשר בים, וכל אשר בהם, שמעתי אומרים, ליושב על הכיסא, ולשה, הברכה, והיקר, והכבוד, והגבורה, לעולמי עולמים.

14 וארבע החיות אמרו, אמן. ועשרים וארבעה הזקנים נפלו והשתחוו לחי לעולמי עולמים.

פרק 6

1 וראיתי כאשר פתח השה אחד מן החותמות, ושמעתי אחת מארבע החיות אומרת, כקול רעם, בוא וראה.

2 וראיתי, והנה סוס לבן; והיושב עליו בעל קשת; וניתן לו כתר; ויצא מנצח, ולנצח.

3 וכאשר פתח את החותם השני, שמעתי את החיה השנייה אומרת, בוא וראה.

4 ויצא סוס אחר, אדום; וליוֹשב עליו ניתן לשלול את השלום מן הארץ, ושיהרגו איש את אחיו; וניתנה לו חרב גדולה.

5 וכאשר פתח את החותם השלישי, שמעתי את החיה השלישית אומרת, בוא וראה. וראיתי, והנה סוס שחור; והיושב עליו בעל מאזניים בידו.

6 ושמעתי קול בתוך ארבע החיות אומר, מידת חיטים בדינר, ושלוש מידות שעורים בדינר; ואת השמן ואת היין אל תזיק.

7 וכאשר פתח את החותם הרביעי, שמעתי את קול החיה הרביעית אומרת, בוא וראה.

8 וראיתי, והנה סוס ירקרק; ושם היושב עליו מוות, והשאול נלווה אליו. וניתן להם שלטון על רבע הארץ, להרוג בחרב, וברעב, ובמוות, ובחיות הארץ.

9 וכאשר פתח את החותם החמישי, ראיתי תחת המזבח את נפשות הנטבחים בעד דבר יהוה, ובעד העדות אשר הייתה להם;

10 ויצעקו בקול גדול, אומרים, עד מתי, יהוה, הקדוש והאמיתי, לא תשפוט ותנקום את דמנו מיושבי הארץ?

11 וניתנו לכל אחד מהם גלימות לבנות; ונאמר להם, שינוחו עוד זמן מעט, עד שיימלא גם מספר חבריהם ואחיהם, אשר ייהרגו כמותם.

12 וראיתי כאשר פתח את החותם השישי, והנה, היה רעש גדול; והשמש השחירה כשק שיער, והירח נהיה כדם;

13 וכוכבי השמים נפלו אל הארץ, כאשר עץ תאנה משליך את פגיו הבלתי בשלים, בהיותו מנוענע מרוח גדולה.

14 והשמים נסוגו כספר נגלול; וכל הר ואי הוזזו ממקומותיהם.

15 ומלכי הארץ, והגדולים, והעשירים, והשרי אלפים, והגיבורים, וכל עבד, וכל בן חורים, החביאו את עצמם במערות ובסלעי ההרים;

16 ואמרו להרים ולסלעים, נפלו עלינו, והסתירו אותנו מפני היושב על הכיסא, ומחרון השה;

17 כי בא יום חרונו הגדול; ומי יוכל לעמוד?

פרק 7

1 ואחרי כן ראיתי ארבעה מלאכים עומדים על ארבע פינות הארץ, אוחזים את ארבע רוחות הארץ, למען לא תנשוב רוח על הארץ, ולא על הים, ולא על כל עץ.

2 וראיתי מלאך אחר עולה ממזרח השמש, בעל חותם יהוה החי; ויצעק בקול גדול אל ארבעת המלאכים, אשר ניתן להם להזיק את הארץ ואת הים,

3 אומר, אל תזיקו את הארץ, ולא את הים, ולא את העצים, עד אשר נחתום את עבדי יהוה שלנו על מצחותיהם.

4 ושמעתי את מספר החתומים; ונחתמו מאה וארבעים וארבעה אלף, מכל שבטי בני ישראל.

5 משבט יהודה נחתמו שנים עשר אלף; משבט ראובן נחתמו שנים עשר אלף; משבט גד נחתמו שנים עשר אלף;

6 משבט אשר נחתמו שנים עשר אלף; משבט נפתלי נחתמו שנים עשר אלף; משבט מנשה נחתמו שנים עשר אלף;

7 משבט שמעון נחתמו שנים עשר אלף; משבט לוי נחתמו שנים עשר אלף; משבט יששכר נחתמו שנים עשר אלף;

8 משבט זבולון נחתמו שנים עשר אלף; משבט יוסף נחתמו שנים עשר אלף; משבט בנימין נחתמו שנים עשר אלף.

9 אחרי כן ראיתי, והנה, המון רב, אשר איש לא יכול למנות, מכל הגויים, והשבטים, והעמים, והלשונות, עמדו לפני הכיסא, ולפני השה, לבושים גלימות לבנות, וכפות תמרים בידיהם;

10 ויצעקו בקול גדול, אומרים, תשועה ליהוה שלנו, היושב על הכיסא, ולשה.

11 וכל המלאכים עמדו סביב לכיסא, וסביב לזקנים ולארבע החיות, ונפלו לפני הכיסא על פניהם, והשתחוו ליהוה,

12 אומרים, אמן; הברכה, והכבוד, והחכמה, והתודה, והיקר, והגבורה, והעוז, ליהוה שלנו, לעולמי עולמים. אמן.

13 ויען אחד מן הזקנים, אומר אלי, מי אלה הלבושים גלימות לבנות? ומאין באו?

14 ואומר אליו, אדוני, אתה יודע. ויאמר אלי, אלה הבאים מן הצרה הגדולה, וכיבסו את גלימותיהם, והלבינו אותם בדם השה.

15 לכן הם לפני כיסא יהוה, ומשרתים אותו יומם ולילה בהיכלו; והיושב על הכיסא יפרוש את אוהלו עליהם.

16 לא ירעבו עוד, ולא יצמאו עוד; ולא תכה אותם השמש, ולא כל חום;

17 כי השה אשר בתוך הכיסא ירעה אותם, וינהלם אל מעיינות מים חיים; ויהוה ימחה כל דמעה מעיניהם.

פרק 8

1 וכאשר פתח את החותם השביעי, הייתה דממה בשמים כחצי שעה.

2 וראיתי את שבעת המלאכים אשר עומדים לפני יהוה; וניתנו להם שבעה שופרות.

3 ומלאך אחר בא ועמד על המזבח, בעל מחתת זהב; וניתנה לו קטורת רבה, למען יקריב אותה עם תפילות כל הקדושים על מזבח הזהב אשר לפני הכיסא.

4 ועשן הקטורת, אשר בא עם תפילות הקדושים, עלה לפני יהוה מיד המלאך.

5 ויקח המלאך את המחתה, וימלא אותה מאש המזבח, וישליך אל הארץ; והיו קולות, ורעמים, וברקים, ורעש.

6 ושבעת המלאכים, בעלי שבעת השופרות, הכינו את עצמם לתקוע.

7 המלאך הראשון תקע, והיו ברד ואש מעורבים בדם, והושלכו אל הארץ; ושליש הארץ נשרף, ושליש העצים נשרף, וכל עשב ירוק נשרף.

8 והמלאך השני תקע, וכדמות הר גדול בוער באש הושלך אל הים; ושליש הים נהיה לדם;

9 ומת שליש הבריות אשר בים, אשר להן חיים; ושליש הספינות נשחת.

10 והמלאך השלישי תקע, ונפל מן השמים כוכב גדול, בוער כלפיד, ונפל על שליש הנהרות, ועל מעיינות המים;

11 ושם הכוכב נקרא לענה; ושליש המים נהיה ללענה; ואנשים רבים מתו מן המים, כי נעשו מרים.

12 והמלאך הרביעי תקע, והוכה שליש השמש, ושליש הירח, ושליש הכוכבים; עד שחשך שלישם, והיום לא האיר שלישו, והלילה כמוהו.

13 וראיתי, ושמעתי מלאך אחד מעופף בתוך השמים, אומר בקול גדול, אוי, אוי, אוי, ליושבי הארץ, מפני שאר קולות שופר שלושת המלאכים, אשר עתידים לתקוע.

פרק 9

1 והמלאך החמישי תקע, וראיתי כוכב נופל מן השמים אל הארץ; ולו ניתן מפתח בור השאול.

2 ויפתח את בור השאול; ועלה עשן מן הבור, כעשן כבשן גדול; וחשכו השמש והאוויר מעשן הבור.

3 ויצאו מן העשן ארבים על הארץ; וניתן להם כוח, ככוח עקרבי הארץ.

4 ונאמר להם, שלא יזיקו את עשב הארץ, ולא כל ירוק, ולא כל עץ; כי אם את האנשים אשר אין להם חותם יהוה על מצחותיהם.

5 וניתן להם, שלא יהרגו אותם, כי אם ייוסרו חמישה חודשים; וייסוריהם כייסורי עקרב, כאשר יכה איש.

6 ובימים ההם יבקשו האנשים את המוות, ולא ימצאוהו; ויתאוו למות, והמוות יברח מהם.

7 ודמות הארבים כסוסים מוכנים למלחמה; ועל ראשיהם ככתרי דמות זהב, ופניהם כפני אדם.

8 ושיער היה להם כשיער נשים; ושיניהם כשיני אריות.

9 ושריונות היו להם כשריונות ברזל; וקול כנפיהם כקול מרכבות סוסים רבים הרצים למלחמה.

10 וזנבות היו להם כעקרבים, ועוקצים היו בזנבותיהם; וכוחם להזיק את האנשים חמישה חודשים.

11 ומלך עליהם הוא מלאך השאול, אשר שמו בעברית אבדון, ובלשון יוון שמו אפוליון.

12 האוי האחד עבר; הנה, באים עוד שני אויים אחרי כן.

13 והמלאך השישי תקע, ושמעתי קול אחד מארבע קרנות מזבח הזהב אשר לפני יהוה,

14 אומר למלאך השישי, בעל השופר, התר את ארבעת המלאכים האסורים בנהר הגדול פרת.

15 והותרו ארבעת המלאכים, אשר הוכנו לשעה, וליום, ולחודש, ולשנה, להרוג את שליש האנשים.

16 ומספר צבאות הפרשים היה מאתיים אלף אלפים; ושמעתי את מספרם.

17 וכן ראיתי את הסוסים בחזון, ואת היושבים עליהם, בעלי שריונות אש, ויקינת, וגפרית; וראשי הסוסים כראשי אריות; ומפיהם יצאו אש, ועשן, וגפרית.

18 בשלוש אלה נהרג שליש האנשים, מן האש, ומן העשן, ומן הגפרית, אשר יצאו מפיהם.

19 כי כוחם בפיהם, ובזנבותיהם; כי זנבותיהם כנחשים, וראשים יש להם, ובהם הם מזיקים.

20 ושאר האנשים, אשר לא נהרגו במכות האלה, בכל זאת לא שבו ממעשי ידיהם, שלא ישתחוו לשדים, ולאלילי זהב, וכסף, ונחושת, ואבן, ועץ, אשר לא יוכלו לראות, ולא לשמוע, ולא להלך;

21 ולא שבו מרצחיהם, ולא מכשפיהם, ולא מזנותם, ולא מגנבותיהם.

פרק 10

1 וראיתי מלאך חזק אחר יורד מן השמים, עטוף בענן; וקשת על ראשו, ופניו כשמש, ורגליו כעמודי אש;

2 ובידו ספרון פתוח; וישם את רגלו הימנית על הים, ושמאלית על הארץ,

3 ויצעק בקול גדול, כאשר ישאג אריה; וכאשר צעק, דיברו שבעת הרעמים את קולותיהם.

4 וכאשר דיברו שבעת הרעמים את קולותיהם, עמדתי לכתוב; ושמעתי קול מן השמים אומר אלי, חתום את אשר דיברו שבעת הרעמים, ואל תכתוב אותם.

5 והמלאך אשר ראיתי עומד על הים ועל הארץ הרים את ידו אל השמים,

6 ונשבע בחי לעולמי עולמים, אשר ברא את השמים, ואת אשר בהם, ואת הארץ, ואת אשר בה, ואת הים, ואת אשר בו, שלא יהיה עוד זמן;

7 כי אם בימי קול המלאך השביעי, כאשר יחל לתקוע, יושלם סוד יהוה, כאשר בישר לעבדיו הנביאים.

8 והקול אשר שמעתי מן השמים דיבר אלי שוב, ואמר, לך קח את הספרון הפתוח ביד המלאך העומד על הים ועל הארץ.

9 ואלך אל המלאך, ואומר לו, תן לי את הספרון. ויאמר אלי, קח ואכול אותו; וימר את בטנך, אך בפיך יהיה מתוק כדבש.

10 ואקח את הספרון מיד המלאך, ואוכל אותו; והיה בפי כדבש מתוק; וכאשר אכלתיו, מררה בטני.

11 ויאמר אלי, עליך לנבא שוב לפני עמים רבים, וגויים, ולשונות, ומלכים.

פרק 11

1 וניתן לי קנה כדמות מטה; והמלאך עמד, אומר, קום ומוד את היכל יהוה, ואת המזבח, ואת המשתחווים בו.

2 אך את החצר אשר מחוץ להיכל הנח בחוץ, ואל תמוד אותה; כי ניתנה לגויים; ואת העיר הקדושה ירמסו ארבעים ושניים חודשים.

3 ואתן לשני עדי, וינבאו אלף ומאתיים ושישים יום, לבושים שקים.

4 אלה הם שני עצי הזית, ושתי המנורות, העומדים לפני יהוה של הארץ.

5 ואם איש ירצה להזיקם, אש יוצאת מפיהם, ואוכלת את אויביהם; ואם איש ירצה להזיקם, כן צריך הוא להיהרג.

6 לאלה סמכות לסגור את השמים, שלא ירד גשם בימי נבואתם; וסמכות יש להם על המים להפכם לדם, ולהכות את הארץ בכל מכה, בכל עת שירצו.

7 וכאשר ישלימו את עדותם, החיה העולה מן השאול תעשה עמם מלחמה, ותנצח אותם, ותהרגם.

8 וגופותיהם תישכבנה ברחוב העיר הגדולה, אשר רוחנית נקראת סדום ומצרים, במקום אשר גם ישוע שלנו נצלב.

9 ויראו מן העמים והשבטים והלשונות והגויים את גופותיהם שלושה ימים וחצי, ולא יתנו את גופותיהם להיקבר.

10 ויושבי הארץ ישמחו עליהם, ויעלזו, וישלחו מתנות איש לרעהו; כי שני הנביאים האלה ייסרו את יושבי הארץ.

11 ואחרי שלושה ימים וחצי, נכנסה בהם רוח חיים מאת יהוה, ועמדו על רגליהם; ופחד גדול נפל על רואיהם.

12 ושמעו קול גדול מן השמים אומר להם, עלו הנה. ויעלו אל השמים בענן; ואויביהם ראו אותם.

13 ובאותה שעה היה רעש גדול, ועשירית העיר נפלה, וברעש נהרגו מן האנשים שבעת אלפים שמות; והנשארים נבהלו, ונתנו כבוד ליהוה של השמים.

14 האוי השני עבר; והנה, האוי השלישי בא במהרה.

15 והמלאך השביעי תקע; והיו קולות גדולים בשמים, אומרים, ממלכות העולם נעשו של ישוע שלנו, ושל המשיח שלו; והוא ימלוך לעולמי עולמים.

16 ועשרים וארבעה הזקנים, אשר ישבו לפני יהוה על כיסאותיהם, נפלו על פניהם, והשתחוו ליהוה,

17 אומרים, אנו מודים לך, יהוה השליט בכל, אשר הוא, ואשר היה, ואשר יבוא; כי לקחת את גבורתך הגדולה, ומלכת.

18 והגויים כעסו, וכעסך בא, ועת המתים להישפט, ולתת שכר לעבדיך הנביאים, ולקדושים, וליראי שמך, קטנים וגדולים; ולהשחית את משחיתי הארץ.

19 והיכל יהוה נפתח בשמים, ונראה בהיכלו ארון בריתו; והיו ברקים, וקולות, ורעמים, ורעש, וברד גדול.

פרק 12

1 ונראה אות גדול בשמים; אישה לבושה בשמש, והירח תחת רגליה, ועל ראשה כתר של שנים עשר כוכבים;

2 ובהיותה הרה, צעקה, חבלי לידה ומעונה ללדת.

3 ונראה אות אחר בשמים; והנה, תנין אדום גדול, בעל שבעה ראשים ועשר קרניים, ושבעה כתרים על ראשיו.

4 וזנבו משך שליש כוכבי השמים, וישליכם אל הארץ; והתנין עמד לפני האישה העומדת ללדת, למען, כאשר תלד, יאכל את בנה.

5 ותלד בן זכר, אשר ירעה את כל הגויים בשבט ברזל; ובנה נחטף אל יהוה, ואל כיסאו.

6 והאישה ברחה אל המדבר, במקום אשר לה מקום מוכן מאת יהוה, למען יזונו אותה שם אלף ומאתיים ושישים יום.

7 והייתה מלחמה בשמים; מיכאל ומלאכיו נלחמו בתנין; והתנין נלחם, ומלאכיו.

8 ולא גברו; ולא נמצא עוד מקומם בשמים.

9 והושלך התנין הגדול, הנחש הקדמוני, הנקרא שטן השקר והשטן, המטעה את כל העולם; הושלך אל הארץ, ומלאכיו הושלכו עמו.

10 ושמעתי קול גדול אומר בשמים, עתה באו התשועה, והגבורה, ומלכות יהוה שלנו, ושלטון המשיח שלו; כי הושלך מקטרג אחינו, אשר קיטרג אותם לפני יהוה שלנו יומם ולילה.

11 והם ניצחוהו בדם השה, ובדבר עדותם; ולא אהבו את נפשותיהם עד מוות.

12 לכן שמחו, שמים, והשוכנים בהם. אוי ליושבי הארץ והים; כי ירד אליכם השטן, בחמה גדולה, בידעו כי זמן קצר לו.

13 וכאשר ראה התנין כי הושלך אל הארץ, רדף את האישה אשר ילדה את הבן הזכר.

14 וניתנו לאישה שתי כנפי הנשר הגדול, למען תעוף אל המדבר, אל מקומה, במקום אשר היא מזונה שם עת, ועתים, וחצי עת, מפני הנחש.

15 ויזרק הנחש מפיו מים כנהר אחרי האישה, למען יגרפה בנהר.

16 והארץ עזרה את האישה, ופתחה הארץ את פיה, ובלעה את הנהר אשר זרק התנין מפיו.

17 ויכעס התנין על האישה, וילך לעשות מלחמה עם שארית זרעה, השומרים את מצוות יהוה, ובעלי עדות ישוע המשיח.

פרק 13

1 ועמדתי על חול הים, וראיתי חיה עולה מן הים, בעלת שבעה ראשים ועשר קרניים, ועל קרניה עשרה כתרים, ועל ראשיה שם גידוף.

2 והחיה אשר ראיתי הייתה כדמות נמר, ורגליה כרגלי דוב, ופיה כפי אריה; והתנין נתן לה את כוחו, ואת כיסאו, ושלטון גדול.

3 וראיתי אחד מראשיה כטבוח למוות; ומכת המוות שלה נרפאה; וכל הארץ התפלאה אחרי החיה.

4 וישתחוו לתנין, אשר נתן שלטון לחיה; וישתחוו לחיה, אומרים, מי כחיה? ומי יוכל להילחם בה?

5 וניתן לה פה מדבר גדולות וגידופים; וניתן לה שלטון לפעול ארבעים ושניים חודשים.

6 ותפתח את פיה בגידוף נגד יהוה, לגדף את שמו, ואת אוהלו, ואת השוכנים בשמים.

7 וניתן לה לעשות מלחמה עם הקדושים, ולנצח אותם; וניתן לה שלטון על כל שבט, ולשון, וגוי.

8 וישתחוו לה כל יושבי הארץ, אשר שמותיהם לא נכתבו בספר החיים של השה הטבוח מיסוד העולם.

9 אם לאיש אוזן, ישמע.

10 המוביל לשבי, לשבי ילך; ההורג בחרב, בחרב צריך להיהרג. כאן סבלנות ואמונת הקדושים.

11 וראיתי חיה אחרת עולה מן הארץ; ושתי קרניים היו לה כשה, ודיברה כתנין.

12 והיא פועלת את כל שלטון החיה הראשונה לפניה, וגורמת לארץ וליושביה להשתחוות לחיה הראשונה, אשר מכת המוות שלה נרפאה.

13 ועושה אותות גדולים, עד שגם אש היא מורידה מן השמים אל הארץ לעיני האנשים,

14 ומטעה את יושבי הארץ באמצעי האותות אשר ניתן לה לעשות לפני החיה; אומרת ליושבי הארץ, שיעשו צלם לחיה, אשר הייתה לה מכת החרב, וחייתה.

15 וניתן לה לתת חיים לצלם החיה, למען ידבר צלם החיה, ויגרום, שכל אשר לא ישתחוו לצלם החיה ייהרגו.

16 וגורמת לכולם, קטנים וגדולים, עשירים ועניים, בני חורים ועבדים, לקבל תו על ידם הימנית, או על מצחותיהם;

17 ושאיש לא יוכל לקנות או למכור, חוץ ממי שיש לו התו, או שם החיה, או מספר שמה.

18 כאן החכמה. בעל הבינה יחשב את מספר החיה; כי מספר אדם הוא; ומספרו שש מאות שישים ושש.

פרק 14

1 וראיתי, והנה, שה עומד על הר ציון, ועמו מאה ארבעים וארבעה אלף, בעלי שם אביו כתוב על מצחותיהם.

2 ושמעתי קול מן השמים, כקול מים רבים, וכקול רעם גדול; ושמעתי את קול מנגנים מנגנים בכינורותיהם;

3 וישירו כאילו שיר חדש לפני הכיסא, ולפני ארבע החיות והזקנים; ואיש לא יכול ללמוד את השיר, חוץ ממאה ארבעים וארבעה האלף, אשר נקנו מן הארץ.

4 אלה הם אשר לא נטמאו בנשים; כי בתולים הם. אלה ההולכים אחרי השה לכל אשר ילך. אלה נקנו מבין האנשים, ראשית פרי ליהוה ולשה.

5 ובפיהם לא נמצאה מרמה; כי הם בלי מום לפני כיסא יהוה.

6 וראיתי מלאך אחר מעופף בתוך השמים, בעל בשורת עולם להטיף ליושבי הארץ, ולכל גוי, ושבט, ולשון, ועם,

7 אומר בקול גדול, יראו את יהוה, ותנו לו כבוד; כי באה שעת משפטו; והשתחוו לעושה השמים, והארץ, והים, ומעיינות המים.

8 ומלאך אחר הלך אחריו, אומר, נפלה, נפלה בבל, העיר הגדולה, כי השקתה את כל הגויים מיין חמת זנותה.

9 והמלאך השלישי הלך אחריהם, אומר בקול גדול, אם איש ישתחווה לחיה ולצלמה, ויקבל את תווה על מצחו, או על ידו,

10 הוא ישתה מיין חמת יהוה, אשר מזוג בלי מהילה בכוס כעסו; וייוסר באש ובגפרית לפני המלאכים הקדושים, ולפני השה;

11 ועשן ייסוריהם עולה לעולמי עולמים; ואין להם מנוחה יומם ולילה, המשתחווים לחיה ולצלמה, וכל המקבל את תו שמה.

12 כאן סבלנות הקדושים; כאן השומרים את מצוות יהוה, ואת אמונת ישוע.

13 ושמעתי קול מן השמים אומר אלי, כתוב, אשרי המתים, המתים בישוע מעתה; כן, אומרת הרוח, למען ינוחו מעמליהם; ומעשיהם הולכים אחריהם.

14 וראיתי, והנה ענן לבן; ועל הענן ישב כדמות בן אדם, בעל כתר זהב על ראשו, ובידו מגל חד.

15 ומלאך אחר יצא מן ההיכל, צועק בקול גדול אל היושב על הענן, שלח את מגלך וקצור; כי באה לך השעה לקצור; כי יבש קציר הארץ.

16 והיושב על הענן שלח את מגלו על הארץ; והארץ נקצרה.

17 ומלאך אחר יצא מן ההיכל אשר בשמים, וגם לו מגל חד.

18 ומלאך אחר יצא מן המזבח, אשר לו שלטון על האש; ויצעק בצעקה גדולה אל בעל המגל החד, אומר, שלח את מגלך החד, ובצור את אשכולות גפן הארץ; כי בשלו ענביה.

19 והמלאך שלח את מגלו אל הארץ, ובצר את גפן הארץ, וישליך אל גת חמת יהוה הגדולה.

20 והגת נרמסה מחוץ לעיר; ודם יצא מן הגת, עד רסני הסוסים, למרחק אלף ושש מאות אצטדיות.

פרק 15

1 וראיתי אות אחר בשמים, גדול ונפלא, שבעה מלאכים בעלי שבע המכות האחרונות; כי בהן נשלמה חמת יהוה.

2 וראיתי כדמות ים זכוכית מעורב באש; ואלה אשר ניצחו את החיה, ואת צלמה, ואת תווה, ואת מספר שמה, עומדים על ים הזכוכית, בעלי כינורות יהוה.

3 וישירו את שיר משה, עבד יהוה, ואת שיר השה, אומרים, גדולים ונפלאים מעשיך, יהוה השליט בכל; צדק ואמת דרכיך, מלך הקדושים.

4 מי לא ייראך, יהוה, ויפאר את שמך? כי אתה לבדך קדוש; כי כל הגויים יבואו וישתחוו לפניך; כי נגלו משפטיך.

5 ואחרי כן ראיתי, והנה, נפתח היכל אוהל העדות בשמים;

6 ויצאו שבעת המלאכים מן ההיכל, בעלי שבע המכות, לבושים פשתן טהור ולבן, וחגורים סביב החזה בחגורות זהב.

7 ואחת מארבע החיות נתנה לשבעת המלאכים שבע קערות זהב מלאות חמת יהוה, החי לעולמי עולמים.

8 וההיכל נמלא עשן מכבוד יהוה, ומגבורתו; ואיש לא יכול לבוא אל ההיכל, עד שנשלמו שבע מכות שבעת המלאכים.

פרק 16

1 ושמעתי קול גדול מן ההיכל, אומר לשבעת המלאכים, לכו ושפכו את קערות חמת יהוה על הארץ.

2 וילך הראשון, וישפוך את קערתו על הארץ; והייתה שחין רע וכואב על האנשים אשר להם תו החיה, והמשתחווים לצלמה.

3 והמלאך השני שפך את קערתו על הים; ונהיה כדם מת; וכל נפש חיה מתה בים.

4 והמלאך השלישי שפך את קערתו על הנהרות ועל מעיינות המים; ונהיו לדם.

5 ושמעתי את מלאך המים אומר, צדיק אתה, יהוה, אשר הוא, ואשר היה, ואשר יהיה, כי שפטת כן;

6 כי דם קדושים ונביאים שפכו, ודם נתת להם לשתות; כי ראויים הם.

7 ושמעתי אחר מן המזבח אומר, כן, יהוה השליט בכל, אמת וצדק משפטיך.

8 והמלאך הרביעי שפך את קערתו על השמש; וניתן לו לשרוף את האנשים באש.

9 ונשרפו האנשים בחום גדול, וגידפו את שם יהוה, אשר לו שלטון על המכות האלה; ולא שבו לתת לו כבוד.

10 והמלאך החמישי שפך את קערתו על כיסא החיה; וממלכתה נמלאה חושך; וכרסמו את לשונותיהם מכאב,

11 וגידפו את יהוה של השמים מפני כאביהם ומפצעיהם, ולא שבו ממעשיהם.

12 והמלאך השישי שפך את קערתו על הנהר הגדול פרת; ויבשו מימיו, למען תוכן דרך מלכי המזרח.

13 וראיתי שלוש רוחות טמאות כצפרדעים יוצאות מפי התנין, ומפי החיה, ומפי נביא השקר.

14 כי הן רוחות שדים, עושות אותות, אשר יוצאות אל מלכי הארץ וכל העולם, לקבץ אותם למלחמת היום הגדול ההוא של יהוה השליט בכל.

15 הנה, אני בא כגנב. אשרי השוקד, והשומר את בגדיו, פן ילך ערום, ויראו את ערוותו.

16 ויקבץ אותם אל מקום הנקרא בעברית הר מגידו.

17 והמלאך השביעי שפך את קערתו על האוויר; ויצא קול גדול מהיכל השמים, מן הכיסא, אומר, נעשה.

18 והיו קולות, ורעמים, וברקים; והיה רעש גדול, אשר לא היה כמוהו מאז היו אנשים על הארץ, רעש כה גדול.

19 והעיר הגדולה נחלקה לשלושה חלקים, וערי הגויים נפלו; ובבל הגדולה נזכרה לפני יהוה, לתת לה את כוס יין חמת כעסו.

20 וכל אי ברח, וההרים לא נמצאו.

21 וברד גדול, ככיכר, ירד מן השמים על האנשים; וגידפו האנשים את יהוה מפני מכת הברד; כי מכתו גדולה מאוד.

פרק 17

1 ובא אחד משבעת המלאכים, בעלי שבע הקערות, וידבר עמי, אומר אלי, בוא הנה; אראך את משפט הזונה הגדולה, היושבת על מים רבים;

2 אשר עמה זנו מלכי הארץ, ויושבי הארץ השתכרו מיין זנותה.

3 וישא אותי ברוח אל המדבר; וראיתי אישה יושבת על חיה אדומה, מלאת שמות גידוף, בעלת שבעה ראשים ועשר קרניים.

4 והאישה הייתה לבושה ארגמן ואדום שני, ומקושטת בזהב, ובאבנים יקרות, ובפנינים, ובידה כוס זהב מלאה תועבות וטומאת זנותה;

5 ועל מצחה שם כתוב, סוד, בבל הגדולה, אם הזונות ותועבות הארץ.

6 וראיתי את האישה שיכורה מדם הקדושים, ומדם עדי ישוע; וכראותי אותה, התפלאתי בפליאה גדולה.

7 ויאמר אלי המלאך, למה התפלאת? אני אגיד לך את סוד האישה, ואת החיה הנושאת אותה, בעלת שבעת הראשים ועשר הקרניים.

8 החיה אשר ראית, הייתה, ואיננה; ועתידה לעלות מן השאול, וללכת לאבדון; ויתפלאו יושבי הארץ, אשר שמותיהם לא נכתבו בספר החיים מיסוד העולם, בראותם את החיה שהייתה, ואיננה, ובכל זאת היא.

9 כאן השכל בעל החכמה. שבעת הראשים הם שבעה הרים, אשר האישה יושבת עליהם.

10 ויש שבעה מלכים; חמישה נפלו, ואחד הוא, והאחר עוד לא בא; וכאשר יבוא, עליו להישאר זמן קצר.

11 והחיה שהייתה, ואיננה, היא גם השמיני, והיא מן השבעה, והולכת לאבדון.

12 ועשר הקרניים אשר ראית הם עשרה מלכים, אשר עוד לא קיבלו מלכות; אך מקבלים שלטון כמלכים שעה אחת עם החיה.

13 לאלה דעה אחת, ויתנו את כוחם ואת שלטונם לחיה.

14 אלה יעשו מלחמה עם השה, והשה ינצח אותם; כי הוא ישוע של אדונים, ומלך המלכים; ואלה אשר עמו נקראים, ובחורים, ונאמנים.

15 ויאמר אלי, המים אשר ראית, במקום שהזונה יושבת, הם עמים, והמונים, וגויים, ולשונות.

16 ועשר הקרניים אשר ראית על החיה, אלה ישנאו את הזונה, ויעשו אותה שוממה וערומה, ויאכלו את בשרה, וישרפו אותה באש.

17 כי יהוה נתן בלבם לעשות את רצונו, ולהסכים, ולתת את ממלכתם לחיה, עד שיושלמו דברי יהוה.

18 והאישה אשר ראית היא העיר הגדולה, המולכת על מלכי הארץ.

פרק 18

1 ואחרי כן ראיתי מלאך אחר יורד מן השמים, בעל שלטון גדול; והארץ האירה מכבודו.

2 ויצעק בעוז בקול גדול, אומר, נפלה, נפלה בבל הגדולה, ונהייתה למעון שדים, ולמשמר לכל רוח טמאה, ולכלוב לכל עוף טמא ושנוא.

3 כי כל הגויים שתו מיין חמת זנותה, ומלכי הארץ זנו עמה, וסוחרי הארץ התעשרו משפע תענוגיה.

4 ושמעתי קול אחר מן השמים, אומר, צאו ממנה, עמי, פן תשתתפו בחטאיה, ופן תקבלו ממכותיה.

5 כי חטאיה הגיעו עד השמים, ויהוה זכר את עוונותיה.

6 שלמו לה כאשר גם היא שילמה לכם, והכפילו לה כפל לפי מעשיה; בכוס אשר מזגה, מזגו לה כפל.

7 ככל שהיא פיארה את עצמה, וחייתה בתענוגים, כן תנו לה ייסורים ואבל; כי היא אומרת בלבה, אני יושבת מלכה, ואלמנה אינני, ואבל לא אראה.

8 לכן ביום אחד יבואו מכותיה, מוות, ואבל, ורעב; ותישרף לגמרי באש; כי חזק יהוה השופט אותה.

9 ומלכי הארץ, אשר זנו וחיו בתענוגים עמה, יבכו ויספדו עליה, כאשר יראו את עשן שריפתה,

10 עומדים מרחוק מפחד ייסוריה, אומרים, אוי, אוי, העיר הגדולה בבל, העיר החזקה! כי בשעה אחת בא משפטך.

11 וסוחרי הארץ יבכו ויתאבלו עליה; כי איש לא קונה עוד את סחורתם;

12 סחורת זהב, וכסף, ואבנים יקרות, ופנינים, ופשתן דק, וארגמן, ומשי, ואדום שני, וכל עץ ריחני, וכל כלי שנהב, וכל כלי עץ יקר, ונחושת, וברזל, ושיש,

13 וקינמון, ובשמים, ומשחות, ולבונה, ויין, ושמן, וסולת, וחיטים, ובהמות, וצאן, וסוסים, ומרכבות, ועבדים, ונפשות אדם.

14 והפרי אשר נפשך התאוותה הלך ממך, וכל הדברים השמנים והמבהיקים הלכו ממך, ולא תמצאם עוד כלל.

15 סוחרי הדברים האלה, אשר התעשרו על ידה, יעמדו מרחוק מפחד ייסוריה, בוכים ומתאבלים,

16 ואומרים, אוי, אוי, העיר הגדולה, אשר הייתה לבושה פשתן דק, וארגמן, ואדום שני, ומקושטת בזהב, ובאבנים יקרות, ובפנינים!

17 כי בשעה אחת הושם עושר כה גדול. וכל רב חובל, וכל החברה בספינות, ומלחים, וכל העובדים בים, עמדו מרחוק,

18 וצעקו כאשר ראו את עשן שריפתה, אומרים, איזו עיר כדמות העיר הגדולה!

19 ויזרקו עפר על ראשיהם, ויצעקו, בוכים ומתאבלים, אומרים, אוי, אוי, העיר הגדולה, אשר בה התעשרו כל בעלי הספינות בים מפארה! כי בשעה אחת הושמה.

20 שמחי עליה, שמים, ואתם שליחים קדושים ונביאים; כי יהוה נקם את נקמתכם ממנה.

21 ומלאך חזק אחד לקח אבן כרחיים גדולה, וישליך אל הים, אומר, כן באלימות תושלך בבל, העיר הגדולה, ולא תימצא עוד כלל.

22 וקול מנגנים, ומוזיקאים, ומחללים, ומחצצרים, לא יישמע בך עוד כלל; וכל אומן, מכל אומנות, לא יימצא בך עוד; וקול הרחיים לא יישמע בך עוד כלל;

23 ואור הנר לא יאיר בך עוד כלל; וקול החתן והכלה לא יישמע בך עוד כלל; כי סוחריך היו גדולי הארץ; כי בכשפיך הוטעו כל הגויים.

24 ובה נמצא דם נביאים, וקדושים, וכל הנטבחים על הארץ.

פרק 19

1 ואחרי כן שמעתי קול גדול של המון רב בשמים, אומר, הללויה; תשועה, וכבוד, ויקר, וגבורה, ליהוה שלנו.

2 כי אמת וצדק משפטיו; כי שפט את הזונה הגדולה, אשר השחיתה את הארץ בזנותה, ונקם את דם עבדיו מידה.

3 ושוב אמרו, הללויה. ועשנה עלה לעולמי עולמים.

4 ויפלו עשרים וארבעה הזקנים וארבע החיות, והשתחוו ליהוה, היושב על הכיסא, אומרים, אמן; הללויה.

5 ויצא קול מן הכיסא, אומר, פארו את יהוה שלנו, כל עבדיו, ויראיו, קטנים וגדולים.

6 ושמעתי כקול המון רב, וכקול מים רבים, וכקול רעמים חזקים, אומר, הללויה; כי מלך יהוה השליט בכל.

7 נשמחה ונעליזה, ונתן לו כבוד; כי באה חתונת השה, ואשתו הכינה את עצמה.

8 וניתן לה להתלבש בפשתן דק, מבהיק וטהור; כי הפשתן הדק הוא צדקות הקדושים.

9 ויאמר אלי, כתוב, אשרי הקרואים לסעודת חתונת השה. ויאמר אלי, אלה הם דברי יהוה האמיתיים.

10 ונפלתי לרגליו להשתחוות לו. ויאמר אלי, ראה, אל תעשה; אני חברך לעבודה, ושל אחיך בעלי עדות ישוע; השתחווה ליהוה; כי עדות ישוע היא רוח הנבואה.

11 וראיתי את השמים פתוחים, והנה סוס לבן; והיושב עליו נקרא נאמן ואמיתי, ובצדק הוא שופט ועושה מלחמה.

12 ועיניו כלהבת אש, ועל ראשו כתרים רבים; ושם כתוב היה לו, אשר איש לא ידע, כי אם הוא עצמו.

13 ולבוש היה גלימה טבולה בדם; ושמו נקרא, דבר יהוה.

14 וצבאות השמים הלכו אחריו על סוסים לבנים, לבושים פשתן דק, לבן וטהור.

15 ומפיו יוצאת חרב חדה, למען יכה בה את הגויים; וירעה אותם בשבט ברזל; ודורך את גת יין חמת כעס יהוה השליט בכל.

16 ועל גלימתו ועל ירכו שם כתוב, מלך המלכים, וישוע של האדונים.

17 וראיתי מלאך אחד עומד בשמש; ויצעק בקול גדול, אומר לכל העופות המעופפות בתוך השמים, בואו והיאספו אל סעודת יהוה הגדולה;

18 למען תאכלו את בשר מלכים, ואת בשר שרי אלפים, ואת בשר גיבורים, ואת בשר סוסים, ושל היושבים עליהם, ואת בשר כל בני האדם, בני חורים ועבדים, קטנים וגדולים.

19 וראיתי את החיה, ואת מלכי הארץ, ואת צבאותיהם, נקבצים לעשות מלחמה עם היושב על הסוס, ועם צבאו.

20 והחיה נתפסה, ועמה נביא השקר, העושה אותות לפניה, אשר בהם הטעה את מקבלי תו החיה, ואת המשתחווים לצלמה. אלה הושלכו חיים אל אגם האש הבוער בגפרית.

21 והנשארים נהרגו בחרב היושב על הסוס, אשר יצאה מפיו; וכל העופות שבעו מבשרם.

פרק 20

1 וראיתי מלאך יורד מן השמים, ובידו מפתח השאול, ושלשלת גדולה על ידו.

2 ויחזיק את התנין, הנחש הקדמוני, אשר הוא שטן השקר והשטן, ויאסור אותו אלף שנים,

3 וישליך אותו אל השאול, ויסגור עליו, ויחתום עליו, למען לא יטעה עוד את הגויים, עד שישלמו אלף השנים; ואחרי כן צריך הוא להיות מותר זמן קצר.

4 וראיתי כיסאות, וישבו עליהם, ומשפט ניתן להם; וראיתי את נפשות הנכרתים בעד עדות ישוע, ובעד דבר יהוה, ואשר לא השתחוו לחיה, ולא לצלמה, ולא קיבלו את תווה על מצחותיהם, ולא על ידיהם; וחיו ומלכו עם המשיח אלף שנים.

5 אך שאר המתים לא חיו שוב, עד שישלמו אלף השנים. זאת התחייה הראשונה.

6 אשרי וקדוש בעל החלק בתחייה הראשונה; על אלה אין למוות השני שלטון, כי אם יהיו כהנים ליהוה ולהמשיח, וימלכו עמו אלף שנים.

7 וכאשר ישלמו אלף השנים, יוּתר השטן מבית כלאו,

8 ויצא להטעות את הגויים אשר בארבע פינות הארץ, את גוג ואת מגוג, לקבץ אותם למלחמה; אשר מספרם כחול הים.

9 ויעלו על רוחב הארץ, ויסובבו את מחנה הקדושים, ואת העיר האהובה; וירדה אש מאת יהוה מן השמים, ותאכל אותם.

10 והשטן אשר הטעה אותם הושלך אל אגם האש והגפרית, במקום החיה ונביא השקר, וייוסרו יומם ולילה, לעולמי עולמים.

11 וראיתי כיסא לבן גדול, ואת היושב עליו, אשר מפניו ברחו הארץ והשמים; ולא נמצא להם מקום.

12 וראיתי את המתים, קטנים וגדולים, עומדים לפני יהוה; והספרים נפתחו; וספר אחר נפתח, אשר הוא ספר החיים; והמתים נשפטו מן הכתובים בספרים, לפי מעשיהם.

13 והים נתן את המתים אשר בו; והמוות והשאול נתנו את המתים אשר בהם; ונשפטו כל איש לפי מעשיהם.

14 והמוות והשאול הושלכו אל אגם האש. זהו המוות השני.

15 וכל אשר לא נמצא כתוב בספר החיים הושלך אל אגם האש.

פרק 21

1 וראיתי שמים חדשים וארץ חדשה; כי השמים הראשונים והארץ הראשונה עברו; ואין עוד ים.

2 ואני יוחנן ראיתי את העיר הקדושה, ירושלים החדשה, יורדת מאת יהוה מן השמים, מוכנה ככלה מקושטת לבעלה.

3 ושמעתי קול גדול מן השמים אומר, הנה, אוהל יהוה עם האנשים, וישכון עמם, והם יהיו לו לעם, ויהוה עצמו יהיה עמם, ויהיה יהוה שלהם.

4 ויהוה ימחה כל דמעה מעיניהם; ולא יהיה עוד מוות, ולא אבל, ולא צעקה, ולא כאב יהיה עוד; כי הראשונות עברו.

5 ויאמר היושב על הכיסא, הנה, אני עושה את הכל חדש. ויאמר אלי, כתוב; כי הדברים האלה אמיתיים ונאמנים.

6 ויאמר אלי, נעשה. אני האלף והתו, ההתחלה והסוף. אני אתן לצמא ממעיין מי החיים, חינם.

7 המנצח יירש את הכל; ואני אהיה לו ליהוה, והוא יהיה לי לבן.

8 אך ליראים, ולבלתי מאמינים, ולמתועבים, ולרוצחים, ולזונים, ולמכשפים, ולעובדי אלילים, ולכל השקרנים, חלקם באגם הבוער באש ובגפרית; אשר הוא המוות השני.

9 ובא אלי אחד משבעת המלאכים, בעלי שבע הקערות המלאות שבע המכות האחרונות, וידבר עמי, אומר, בוא הנה, אראך את הכלה, אשת השה.

10 וישא אותי ברוח אל הר גדול וגבוה, ויראני את העיר הגדולה ההיא, ירושלים הקדושה, יורדת מן השמים מאת יהוה,

11 בעלת כבוד יהוה; ואורה כדמות אבן יקרה מאוד, כאבן ישפה, צלולה כבדולח;

12 וחומה גדולה וגבוהה הייתה לה, ושנים עשר שערים, ועל השערים שנים עשר מלאכים, ושמות כתובים עליהם, אשר הם שמות שנים עשר שבטי בני ישראל;

13 מן המזרח שלושה שערים; מן הצפון שלושה שערים; מן הדרום שלושה שערים; ומן המערב שלושה שערים.

14 ולחומת העיר שנים עשר יסודות, ובהם שמות שנים עשר שליחי השה.

15 והמדבר עמי היה לו קנה זהב, למדוד את העיר, ואת שעריה, ואת חומתה.

16 והעיר מונחת מרובעת, ואורכה כרוחבה; ומדד את העיר בקנה, שנים עשר אלף אצטדיות. אורכה ורוחבה וגובהה שווים.

17 ומדד את חומתה, מאה וארבעים וארבע אמות, לפי מידת אדם, שהיא של המלאך.

18 ובניין חומתה היה ישפה; והעיר זהב טהור, כדמות זכוכית טהורה.

19 ויסודות חומת העיר היו מקושטים בכל אבן יקרה. היסוד הראשון ישפה; השני ספיר; השלישי כלקדון; הרביעי זמרגד;

20 החמישי סרדוניכס; השישי סרדין; השביעי כריסולית; השמיני בריל; התשיעי טופז; העשירי כריסופרס; האחד עשר יקינת; השנים עשר אמתיסט.

21 ושנים עשר השערים היו שנים עשר פנינים; כל שער היה מפנינה אחת; ורחוב העיר זהב טהור, כזכוכית שקופה.

22 והיכל לא ראיתי בה; כי יהוה השליט בכל והשה הם היכלה.

23 והעיר לא הייתה צריכה לשמש, ולא לירח, להאיר בה; כי כבוד יהוה האיר אותה, והשה הוא נרה.

24 והגויים, הנושעים, יהלכו באורה; ומלכי הארץ מביאים את כבודם ואת יקרם אליה.

25 ושעריה לא ייסגרו ביום כלל; כי לא יהיה שם לילה.

26 ויביאו את כבוד הגויים ואת יקרם אליה.

27 ולא יבוא אליה כלל כל דבר טמא, ולא עושה תועבה, ולא שקר; כי אם הכתובים בספר החיים של השה.

פרק 22

1 ויראני נהר טהור של מי חיים, צלול כבדולח, יוצא מכיסא יהוה ושל השה.

2 בתוך רחובה, ומצד זה ומצד זה של הנהר, עץ החיים, העושה שנים עשר פירות, ונותן את פריו בכל חודש; ועלי העץ לרפואת הגויים.

3 ולא יהיה עוד חרם; כי אם כיסא יהוה ושל השה יהיה בה; ועבדיו ישרתוהו;

4 ויראו את פניו; ושמו יהיה על מצחותיהם.

5 ולא יהיה שם לילה; ואינם צריכים לנר, ולא לאור השמש; כי יהוה נותן להם אור; וימלכו לעולמי עולמים.

6 ויאמר אלי, הדברים האלה אמיתיים ונאמנים; ויהוה, של הנביאים הקדושים, שלח את מלאכו להראות לעבדיו את אשר צריך להיות במהרה.

7 הנה, אני בא במהרה; אשרי השומר את דברי נבואת הספר הזה.

8 ואני יוחנן ראיתי ושמעתי את הדברים האלה. וכאשר שמעתי וראיתי, נפלתי להשתחוות לפני רגלי המלאך אשר הראני את הדברים האלה.

9 אז אמר אלי, ראה, אל תעשה; כי אני חברך לעבודה, ושל אחיך הנביאים, ושל השומרים את דברי הספר הזה; השתחווה ליהוה.

10 ויאמר אלי, אל תחתום את דברי נבואת הספר הזה; כי העת קרובה.

11 העושה עוול, יוסיף לעשות עוול; והטמא, יוסיף להיטמא; והצדיק, יוסיף לעשות צדקה; והקדוש, יוסיף להתקדש.

12 והנה, אני בא במהרה; ושכרי עמי, לתת לכל איש לפי מעשהו.

13 אני האלף והתו, ההתחלה והסוף, הראשון והאחרון.

14 אשרי העושים את מצוותיו, למען יהיה להם שלטון על עץ החיים, ויבואו בשערים אל העיר.

15 כי בחוץ הכלבים, והמכשפים, והזונים, והרוצחים, ועובדי האלילים, וכל אוהב שקר ועושהו.

16 אני ישוע שלחתי את מלאכי להעיד לכם את הדברים האלה בקהילות. אני שורש וצאצא דויד, וכוכב הבוקר המבהיק.

17 והרוח והכלה אומרות, בוא. והשומע יאמר, בוא. והצמא יבוא. וכל החפץ, ייקח את מי החיים, חינם.

18 כי אני מעיד לכל איש השומע את דברי נבואת הספר הזה, אם איש יוסיף על הדברים האלה, יוסיף יהוה עליו את המכות הכתובות בספר הזה;

19 ואם איש יגרע מדברי ספר הנבואה הזאת, יגרע יהוה את חלקו מספר החיים, ומן העיר הקדושה, ומן הדברים הכתובים בספר הזה.

20 המעיד את הדברים האלה אומר, אומנם אני בא במהרה. אמן. כן, בוא, ישוע.

21 חסד ישוע המשיח שלנו יהיה עם כולכם. אמן.