צוואת ראובן

צַוָּאַת רְאוּבֵן, בְּכוֹר בְּנֵי יַעֲקֹב וְלֵאָה

פרק 1

1 1 העתק צוואת ראובן, הציוויים אשר ציווה את בניו לפני 2 מותו במאה וחמש ועשרים שנה לחייו. שנתיים אחרי מות יוסף 3 אחיו, כאשר חלה ראובן, נאספו בני בניו לבקרו. ו־4 אמר להם: בני, הנה אני מת והולך בדרך אבותי. ובראותו שם את יהודה ואת גד ואת אשר אחיו, אמר להם: הקימו אותי, למען 5 אספר לאחי ולבני את אשר החבאתי בלבי, כי הנה עתה סוף־סוף 5 אני הולך למות. ויקם וישק להם ויאמר להם: שמעו, אחי, ו־6 אתם, בני, האזינו לראובן אביכם בציוויים אשר אני מצווה אתכם. והנה אני מעיד בכם היום את יהוה השמים, כי לא תלכו בחטאי 7 הנעורים והזנות, אשר בהם נשפכתי וטימאתי את משכב אבי יעקב. ואומר לכם כי הכה אותי במכה קשה בחלצי שבעה חודשים, ואלמלי התפלל אבי 8 יעקב בעדי אל יהוה, היה יהוה משמיד אותי. כי בן שלושים שנה הייתי 9 כאשר עשיתי את הדבר הרע לפני יהוה, ושבעה חודשים הייתי חולה עד מוות. ו־10 אחרי כן התחרטתי במטרת נפשי שבע שנים לפני יהוה. ויין ושכר לא שתיתי, ובשר לא נכנס אל פי, ומאכל ערֵב לא אכלתי, אלא התאבלתי על חטאי, כי גדול היה, אשר כמוהו לא היה בישראל.

פרק 2

2 1 ועתה שמעו לי, בני, את אשר ראיתי על שבע רוחות התעתוע, כאשר 2 התחרטתי. שבע רוחות אפוא מופקדות נגד האדם, והן המנהיגות במעשי 3 הנעורים. [ועוד שבע רוחות ניתנות לו בבריאתו, למען ייעשה בהן 4 כל מעשה אדם.] הראשונה היא רוח החיים, אשר בה נברא האדם. 5 השנייה היא חוש הראייה, אשר עמו קמה התאווה. השלישית היא חוש השמיעה, אשר עמו באה ההוראה. הרביעית היא חוש הריח, אשר עמו ניתנים טעמים 6, 7 לשאוף אוויר ונשימה. החמישית היא כוח הדיבור, אשר עמו באה הדעת. השישית היא חוש הטעם, אשר עמו באה אכילת בשרים ומשקים, ועל ידו נוצר 8 כוח, כי במזון יסוד הכוח. השביעית היא כוח ההולדה ו־9 המשגל, אשר עמו, באהבת התענוג, נכנסים החטאים. לכן היא האחרונה בסדר הבריאה והראשונה בסדר הנעורים, כי מלאה היא בערות, ומוליכה את הנער כעיוור אל בור וכבהמה אל תהום.

פרק 3

3 1 מלבד כל אלה יש רוח שמינית של שינה, אשר עמה באים תרדמת 2 3 הטבע ודמות המוות. עם הרוחות האלה מעורבות רוחות הטעות. 1 ראשונה, רוח הזנות יושבת בטבע ובחושים; השנייה, רוח חוסר־השובע, 4 בבטן; השלישית, רוח הקרב, בכבד ובמרה. הרביעית היא רוח 5 החנופה והערמה, כדי שבתשומת־לב כביכול יהיה אדם נאה למראה. החמישית היא רוח הגאווה, כדי שיהיה אדם מתפאר ומתנשא. השישית היא רוח השקר, 6 באובדן ובקנאה לעשות מרמות והסתרות מקרובים ומידידים. השביעית היא

רוח העוול, אשר עמה גנבות ומעשי שוד, למען ימלא אדם את חמודת לבו, כי העוול פועל יחד עם שאר הרוחות בלקחת שוחד. 7, 8 ועם כל אלה מצורפת רוח השינה, אשר היא (זו) של טעות והזיה.] וכן אובד כל נער, בהחשיך את דעתו מהאמת, ואינו מבין את תורת יהוה, ואינו שומע לתוכחות אבותיו, כאשר קרה גם לי בנעורי. ועתה, בני, אהבו את האמת והיא תשמרכם: שמעו את דברי ראובן אביכם. 10 אל תיתנו לב ליפי אישה, ואל תתערבו עם אשת איש אחר. אל תתעסקו בענייני נשים. 11 כי אלמלא ראיתי את בלהה מתרחצת במקום מכוסה, לא הייתי נופל לעוול הגדול הזה. 12 כי דעתי, בקולטה את מחשבת עירום האישה, לא נתנה לי לישון עד אשר 13 עשיתי את דבר התועבה. כי בעת שיעקב אבינו הלך אל יצחק אביו, כאשר היינו בעדר, ליד אפרת בבית־לחם, בלהה שכרה וישנה ערומה בחדרה. 14 לכן נכנסתי וראיתי ערווה, ועשיתי את החטא מבלי שהיא 15 תרגיש, והשארתי אותה ישנה ויצאתי. ומיד גילה מלאך יהוה לאבי את חטאי, ויבוא ויתאבל עלי, ושוב לא נגע בה.

פרק 4

4 1 לכן אל תיתנו לב, בני, ליופי נשים, ואל תשימו דעתכם על ענייניהן, אלא לכו בתום לב ביראת יהוה, ועמלו במעשים טובים ובלימוד ובצאנכם, עד אשר ייתן לכם יהוה אישה, אשר ירצה, למען לא תסבלו כאשר סבלתי אני. 2 כי עד מות אבי לא היה לי עוז להביט בפניו או לדבר עם איש מאחי, 3 בגלל החרפה. וגם עד עתה מצפוני מייסר אותי על חשבון 4 חטאי. ובכל זאת אבי ניחם אותי הרבה והתפלל בעדי אל יהוה, כי חמת יהוה תסור ממני, כאשר הראה יהוה. ומאז ועד עתה 5 נשמרתי ולא חטאתי. לכן, בני, אני אומר לכם: שמרו את כל אשר 6 אני מצווה אתכם, ולא תחטאו. כי בור לנפש הוא חטא הזנות, המפריד אותה מיהוה ומקריב אותה לאלילים, כי הוא מטעה את הדעת ואת ההבנה, 7 ומוריד נערים לשאול לפני זמנם. כי רבים השמידה הזנות, כי גם אם זקן אדם או נכבד, או עשיר או עני, הוא מביא חרפה על 8 עצמו אצל בני האדם וגיחוך אצל בליעל. כי שמעתם על יוסף, איך נשמר מאישה וטיהר את מחשבותיו מכל זנות, ומצא חן 9 בעיני יהוה ובני אדם. כי האישה המצרית עשתה לו דברים רבים וזימנה 10 מכשפים והציעה לו שיקויי אהבה, אך מטרת נפשו לא הודתה בשום תאווה רעה. לכן 11 יהוה אבותיכם הציל אותו מכל רע וממוות נסתר. כי אם הזנות לא תגבר על דעתכם, גם בליעל לא יוכל לגבור עליכם.

פרק 5

5 1 כי רעות הן הנשים, בני; ומאחר שאין להן כוח או עוצמה על האדם, הן משתמשות 2 בתחבולות במשיכות חיצוניות, למען ימשכו אותו אליהן. ואת אשר אינן יכולות 3 לכשף במשיכה חיצונית, אותו הן מנצחות בערמה. כי עוד עליהן סיפר לי מלאך יהוה ולימדני, כי נשים נכבשות מרוח הזנות יותר מגברים, ובלבן הן זוממות נגד גברים, ובקישוטיהן הן מרמות תחילה את דעתם, ובמבט העין מחדירות את הרעל, ואחר במעשה הנעשה הן לוכדות אותם. 4 כי אישה אינה יכולה לאלץ גבר בגלוי, אלא בהתנהגות 5 זונה היא מפתה אותו. לכן ברחו מהזנות, בני, וצוו את נשותיכם ואת בנותיכם כי לא יקשטו את ראשיהן ופניהן לרמות את הדעת, כי כל אישה 6 המשתמשת בתחבולות האלה נשמרה לעונש נצחי. כי כך פיתו את העירים אשר היו לפני המבול, כי כאשר אלה הביטו בהן תמיד, התאוו להן וזממו את המעשה בדעתם, כי הם שינו את עצמם לדמות גברים ו־7 נראו להן כאשר היו עם בעליהן. והנשים, בתאוותן בדעתן אחרי דמויותיהם, ילדו ענקים, כי העירים נראו להן כמגיעים עד השמים.

פרק 6

6 1 לכן הישמרו מהזנות, ואם תרצו להיות טהורים בדעת, שמרו את חושיכם מכל 2 אישה. וצוו גם את הנשים שלא יתערבו עם גברים, למען יהיו גם הן טהורות בדעת. כי פגישות תכופות, גם אם המעשה הבלתי־ירא 3 לא נעשה, הן להן 4 מחלה שאין לה מרפא, ולנו חורבן של בליעל וחרפה נצחית. כי בזנות 5 אין הבנה ואין יראת־שמים, וכל קנאה שוכנת בה. לכן אני אומר לכם: תקנאו זה בזה נגד בני לוי ותבקשו להתנשא 6 עליהם, אך לא תוכלו. כי יהוה ינקום אותם, ותמותו מיתה רעה. 7 כי ללוי נתן יהוה את השלטון [וליהודה עמו וגם לי, ולדן ו־8 ליוסף], למען נהיה לשליטים. לכן אני מצווה אתכם לשמוע ללוי, כי הוא ידע את תורת יהוה, וייתן משפטים לדין ויזבח בעד כל ישראל עד כלות הזמנים, ככהן הגדול המשוח, אשר עליו דיבר יהוה. 9 אני משביע אתכם ביהוה השמים לעשות אמת איש לרעהו ולנהוג באהבה 10 איש לאחיו. וקרבו אל לוי בענוות לב, למען תקבלו 11 ברכה מפיו. כי הוא יברך את ישראל ואת יהודה, כי אותו בחר יהוה 12 להיות מלך על כל העם. והשתחוו לזרעו, כי בעדנו הוא ימות במלחמות נראות ובלתי־נראות, ויהיה בתוככם מלך נצחי.

7 1, 2 וראובן מת, לאחר שנתן את הציוויים האלה לבניו. ושמו אותו בארון עד אשר העלו אותו ממצרים וקברו אותו בחברון במערה אשר בה היה אביו.