→ ספריית הספרים

צוואת לוי

צוואות האבות השנים־עשר — חיבור עצמאי

נשמר במלואו: כרך לפי מחבר באוסף. שנים־עשר האבות הם שנים־עשר חיבורים עצמאיים, כל אחד עומד בפני עצמו (החלטת דוד, 2026-10-17).

צַוָּאַת לֵוִי, הַבֵּן הַשְּׁלִישִׁי לְיַעֲקֹב וּלְלֵאָה

פרק 1

1 1 העתק דברי לוי, הדברים אשר ציוה את בניו, לפי כל אשר 2 עליהם לעשות, ומה שיקרה להם עד יום הדין. הוא היה בבריאות שלמה כאשר קרא אותם אליו, כי נתגלה לו כי ימות. וכאשר נתאספו אמר להם:

2 1, 2 1, לוי, נולדתי בחרן, ובאתי עם אבי לשכם. והייתי צעיר, כבן

[הקטע הבא מופיע בדפוס קטן בראש הטור הימני, ממשיך את סעיף 4:] ועבד, ומשרת נוכחותו. 5 אור הדעת תאיר ביעקב, וכשמש תהיה לכל זרע ישראל. 4 ותינתן לך ברכה, ולכל זרעך, עד אשר יפקוד יהוה את כל הגויים ברחמיו הרכים לעולם. ולכן ניתנו לך עצה והבנה. למען תורה את בניך על זאת. 6 כי המברכים אותו יבורכו, והמקללים אותו יאבדו.

פרק 5

5 1 ואז פתח לי המלאך את שערי השמים. וראיתי את המקדש הקדוש, ועל 2 כסא תפארת עליון. ואמר לי: לוי, נתתי לך את ברכות 3 הכהונה עד אשר אבוא ואשכון בתוך ישראל. אז הוריד אותי המלאך לארץ, ונתן לי מגן וחרב, ואמר לי: עשה נקמה בשכם בעבור 4 דינה, ואהיה עמך, כי יהוה שלח אותי. והשמדתי ב־5 זמן ההוא את בני חמור, ככתוב בלוחות השמימיים. ואמרתי לו 6 התפלל 3 לפניך, 2 ספר לי את שמך, למען אקרא אליך ביום צרה. ואמר: אני המלאך המתווך בעבור עם ישראל למען לא יוכו לגמרי, כי כל רוח רעה תוקפת אותו. ואחרי הדברים האלה התעוררתי, ובירכתי את עליון, ואת המלאך המתווך בעבור עם ישראל ובעבור כל הצדיקים.

פרק 6

6 1 וכאשר הלכתי לאבי, מצאתי מגן נחושת: לכן גם שם 2 ההר הוא אספיס, אשר ליד גבל, מדרום לאבילה. ושמרתי את הדברים האלה ב־3 לבי. ובעבור זאת יעצתי לאבי, ולראובן אחי, לצוות את בני חמור לא להימול; כי קנאתי בעבור התועבה אשר עשו על 4, 5 אחותי. והרגתי את שכם תחילה, ושמעון הרג את חמור. ואחרי זה באו אחי 6 והכו את העיר ההיא בחרב. ואבי שמע את הדברים האלה וכעס, והתעצב בכך שהם קיבלו את המילה, ואחרי זה 7 הומתו, ובברכותיו הביט בנו ברע. כי חטאנו כי עשינו 3 את הדבר הזה נגד רצונו, והוא היה חולה באותו יום. 8 אך ראיתי כי פסק דינו של יהוה היה לרע על שכם באותו יום, כי הם ביקשו לעשות את אותם דברים לשרה ולרבקה כפי שעשו לדינה 9 אחותנו, אך יהוה מנע אותם. והם רדפו את אברהם אבינו כאשר היה זר, והציקו לצאנו כאשר היו הרות, ואת אבליאון, אשר נולד בביתו, 10 טיפלו בבושה רבה ביותר. וכך עשו לכל הזרים, בלקחם את 11 נשיהם בכוח, והגלו אותם. אך זעם יהוה בא עליהם עד הקצה.

פרק 7

7 1 ואמרתי לאבי יעקב: על ידי אלה ישלול יהוה את הכנענים, ויתן 2 את ארצם לך ולזרעך אחריך. כי מיום זה ואילך תקרא שכם 3 עיר טיפשים; כי כפי שאדם לועג לטיפש, כך לעגנו להם. כי גם 4 הם עשו שטות בישראל בטמאם את אחותי. ועזבנו ובאנו לבית אל.

8 1, 2 ושם שוב ראיתי חזון כקודם, אחרי שבילינו שם שבעים יום. וראיתי שבעה אנשים בבגדים לבנים אומרים לי: קום, לבש את בגד הכהונה, ואת כתר הצדקה, ואת חושן ההבנה, ואת בגד האמת, ואת ציץ האמונה, ואת 3 מצנפת הראש, ואת אפוד הנבואה. והם בנפרד נשאו (את הדברים האלה) ושמו (אותם) עלי, ואמרו לי: מעתה היה כהן יהוה, אתה וזרעך לעולם. 4, 5 והראשון משח אותי בשמן קדוש, ונתן לי את מטה הדין. השני רחץ אותי במים טהורים, והאכיל אותי לחם ויין (אף) הדברים הקדושים ביותר, והלביש 6, 7 אותי בגד קדוש ומפואר. השלישי הלביש אותי בגד פשתן כאפוד. ה־8, 9 רביעי שם סביבי חגורה כארמן. החמישי נתן לי ענף זית עשיר. הששי 10 שם כתר על ראשי.

השביעי שם על ראשי נזר כהונה, ומילא את 11 ידי בקטורת, למען אשרת ככהן ליהוה יהוה. ואמרו לי: לוי, 12 זרעך יחולק לשלוש משמרות, לסימן תפארת יֵשׁוּעַ הבא. וה־13 חלק הראשון יהיה גדול; כן, גדול מאין כמוהו יהיה, וה־13 שני יהיה בכהונה. 14 והשלישי ייקרא בשם חדש, כי מלך יקום ביהודה, ויקים כהונה חדשה, כדרך הגויים (לכל הגויים). ונוכחותו אהובה, כנביא עליון, מזרע אברהם אבינו. 16 לכן, כל דבר נחמד בישראל יהיה לך ולזרעך. ותאכלו כל דבר נאה 17 עליו. ואת שולחן יהוה יחלק זרעך. 18 וחלקם יהיו כהנים גדולים, ושופטים, וסופרים. כי על פיהם יישמר המקום הקדוש. 18, 19 וכאשר התעוררתי, הבנתי כי זה (החלום) היה כחלום הראשון. וגם את זה הסתרתי בלבי, ולא סיפרתי אותו לשום אדם על הארץ.

9 1, 2 ואחרי יומיים אני ויהודה עלינו עם אבינו יעקב אל יצחק אבי אבינו. ואבי אבי בירך אותי לפי כל דברי החזונות אשר ראיתי. ו־3 הוא לא חפץ לבוא עמנו לבית אל. וכאשר באנו לבית אל, אבי ראה חזון 4 עלי, כי אהיה כהנם ליהוה. ויקם מוקדם בבוקר, 5 ושילם מעשרות מהכל לי. וכך על ידי. וכך באנו לחברון לגור שם. 6 ויצחק קרא לי תמיד למען אזכור את תורת יהוה, כפי ש־7 מלאך יהוה הראה לי. ולימד אותי את תורת הכהונה, של הקרבנות, 6 קרבנות עולה, ביכורים, קרבנות נדבה, קרבנות שלמים. וקרבנות, ביכורים, קרבנות נדבה, קרבנות שלמים. ובכל יום לימד אותי, והיה עסוק בעבורי לפני יהוה, ואמר לי, הישמר מרוח 10 הזנות; כי זו תימשך ועל ידי זרעך תטמא את המקום הקדוש. קח, אפוא, לך אשה בלי מום או טומאה, 11 בעודך צעיר, ולא מגזע 11 עמים זרים. ולפני הכניסה למקום הקדוש, רחץ; וכאשר תקריב את ה־12 קרבנות רחץ; ושוב כאשר תסיים את הקרבן, רחץ 13 של שנים עשר עצים בעלי עלים 13, הקרב ליהוה, כפי שגם אברהם לימד אותי. ומכל בהמה וציפור טהורה הקרב 14 קרבן ליהוה. ומכל ביכוריך ומן היין הקרב את הראשון, כקרבן ליהוה יהוה; וכל קרבן תמלח במלח.

פרק 10

10 1 עתה, אפוא, שמרו כל אשר אני מצוה אתכם, בני: כי כל אשר שמעתי מאבותי הכרזתי לכם. והנה אני נקי מרשעותכם ועבירתכם, אשר תעשו בסוף העידנים [כנגד מושיע העולם, הַמָּשִׁיחַ, בעשותכם רשעה], בהטעותכם את ישראל, ובעוררכם נגד ישראל, ובעוררכם נגד ישראל רעות גדולות מ־3 יהוה. ותנהגו בעוולה יחד עם ישראל, כך שהוא לא ישא את ירושלים בעבור רשעתכם; כי אם מסך המקדש ייקרע, כדי לא לכסות את 4 בושתכם. ותופצו כשבויים בין הגויים, ותהיו לחרפה 5 ולקללה שם. כי הבית אשר יבחר יהוה ייקרא ירושלים, כמוכל בספר חנוך הצדיק.

11 1, 2 לכן כאשר לקחתי אשה הייתי בן עשרים ושמונה שנה, ושמה היה מלכה. והרתה וילדה בן, וקראתי את שמו גרשם, כי גרים היינו בארצנו 3, 4 וראיתי עליו, כי לא יהיה בדרגה הראשונה. וקהת נולד בשנת השלושים וחמש לחיי, לקראת הזריחה. וראיתי בחזון כי הוא עמד על גבוה 6 בתוך כל הקהל. לכן קראתי את שמו קהת [אשר הוא, תחילת 7 הוד והוראה]. וילדה לי בן שלישי, בשנת הארבעים לחיי, ויען כי אמו ילדה אותו בקושי, קראתי אותו מררי, כלומר, 'מרירותי,' כי גם הוא היה 6 כ

למות. ויוכבד נולדה במצרים, בשנת הששים וארבע לחיי, כי הייתי נכבד אז בתוך אחי.

12 1, 2 וגרשם לקח אשה, וילדה לו את לומני ושמעי. ובני קהת, 3, 4 אמברם, יששכר, חברון, שמעי. ובני מררי, מולי, ומושס. ובשנת התשעים וארבע לקח אמברם את יוכבד בתי לו לאשה, כי הם נולדו ביום אחד 6, הוא ובתי. בן שמונה עשרה שנה הייתי כאשר הלכתי לארץ כנען, ובן שמונה עשרה שנה הייתי כאשר הרגתי את שכם, ובן תשע עשרה נעשיתי כהן, ובן עשרים ושמונה לקחתי 6 אשה, ובן ארבעים ושמונה הלכתי למצרים. והנה, בני, אתם דור שלישי. 7 בשנת המאה ושמונה עשרה לחיי מת יוסף.

פרק 13

13 1 ועתה, בני, אני מצוה אתכם: יראו את יהוה, יהוה שלכם בכל לבבכם. והלכו בתמימות לפי כל תורתו. 2 ולמדו גם אתם את בניכם אותיות, למען תהיה להם הבנה כל חייהם, בקריאתם בלי הפסק את תורת יהוה. 3 כי כל היודע את תורת יהוה יכובד. ולא יהיה זר בכל מקום אשר ילך. 4 כן, חברים רבים יינתנו לו יותר מהוריו. ואנשים רבים יחפצו לשרת אותו. לכן, בני, מפיו. עשו צדקה, אפוא, בני, על הארץ. למען תהיה לכם (היא) כאוצר בשמים. 5 וזרעו דברים טובים בנפשותיכם. למען תמצאו אותם בחייכם. אך אם תזרעו דברים רעים, תקצרו כל צרה ומצוקה. 6 השיגו חכמה ביראת יהוה בחריצות; ומצוקה. 6 השיגו חכמה ביראת יהוה בחריצות; כי אף אם יהיה הובלה לשבי, וערים וארצות יחרבו, וזהב וכסף וכל רכוש יאבד, את חכמת החכם שום דבר לא יוכל לקחת. מלבד עיוורון הרשעה, וקשיחות (הבאה) של החטא. 7 כי אם אדם ישמור את עצמו מן הדברים הרעים האלה. אז אף בין אויביו תהיה החכמה לו לתפארת. ובארץ זרה מולדת, ובתוך אויבים תתגלה כידיד. 9 כל המלמד דברים אצילים ועושה אותם, יושב על כסא עם מלכים. כפי שגם יוסף אחי.

פרק 14

14 1 לכן, בני, למדתי כי בסוף העידנים תעברו נגד יהוה, בשלחכם ידיים לרשעה [נגדו]; ולכל הגויים תהיו לבוז. 2 כי אבינו ישראל טהור מעבירות הכהנים הראשיים [אשר ישימו את ידיהם על מושיע העולם]. 3 כי כפי שהשמים טהורים יותר בעיני יהוה מן הארץ, כך גם תהיו אתם, אורות ישראל, (טהורים יותר) מכל הגויים. 4 אך אם תחשכו בעבירות, מה אפוא יעשו כל הגויים החיים בעיוורון? כן, תביאו קללה על גזענו, כי את אור התורה אשר ניתן להאיר כל אדם זאת אתם חפצים להשמיד בלמדכם מצוות בניגוד לתקנות יהוה. 5 את מנחות יהוה תשדדו, ומחלקו תגנבו חלקים נבחרים, 6 באכלכם (אותם) בבוז עם זונות. ומחמדנות תלמדו את מצוות יהוה, נשים נשואות תטמאו, ואת בתולות ירושלים תטמאו: ועם זונות ונואפות תתחברו, ואת בנות הגויים תקחו לנשים, בטהרכם אותן בטהרה בלתי חוקית; ואיחודכם יהיה כסדום ו־7 עמורה. ותהיו מנופחים בעבור כהונתכם, בהתרוממכם נגד 8 אנשים, ולא רק כך, כי אם גם נגד פקודות יהוה. כי תבזו את הדברים הקדושים בצחוק ובלעג.

פרק 15

15 1 לכן המקדש, אשר יבחר יהוה, יושם שממה בעבור טומאתכם, 2 ותהיו שבויים בכל העמים. ותהיו תועבה להם, ו־3 תקבלו חרפה ובושה נצחית ממשפטו הצודק של יהוה. וכל השונאים 4 אתכם ישמחו על השמדתכם. ואם לא הייתם מקבלים רחמים על ידי אברהם, יצחק, ויעקב, אבותינו, לא היה נשאר מזרענו אחד על הארץ.

פרק 16

16 1 ועתה למדתי כי במשך שבעים שבועות תתעו, ותחללו את הכהונה, ו־2 תטמאו את הקרבנות, ותבטלו את התורה, ותבזו את דברי הנביאים בעקמומיות רעה. ותuatuו אנשים צדיקים, ותשנאו את החסידים את דברי ה־3 נאמנים יתעבו. [ואיש המחדש את התורה בכוח עליון, תקראו לו מרמה; ולבסוף תמהרו עליו להרגו, בלי לדעת את גדולתו, בלוקחכם 4 דם נקי ברשעה על ראשיכם.] ומקומותיכם הקדושים יושמו שממה 5 עד הארץ בעבורו. ולא יהיה לכם מקום נקי; כי אם תהיו בין הגויים קללה ופיזור עד אשר ישוב ויפקוד אתכם וברחמים יקבל אתכם [באמונה ובמים].

פרק 17

17 1 ויען כי שמעתם על שבעים השבועות, שמעו גם על הכהונה. 2 כי בכל יובל תהיה כהונה. וביובל הראשון, הראשון אשר יימשח לכהונה יהיה גדול, וידבר אל יהוה כאל אב. וכהונתו תהיה מושלמת עם יהוה, [וביום שמחתו יקום לתשועת העולם]. 3 וביובל השני, המשוח ייוולד בצער אהובים, ו־4 כהונתו תכובד ותתפאר על ידי כולם. והכהן השלישי ייאחז 5 בצער. והרביעי יהיה בכאב, כי רשעות תאסוף את עצמה נגד 6 אותו ביותר, וכל ישראל ישנאו כל אחד את רעהו. החמישי ייאחז 7 בחושך וכן גם הששי והשביעי. ובשביעי תהיה טומאה כזאת אשר לא אוכל לבטא לפני אנשים, כי ידעו אותה עושי הדברים האלה. לכן 9 יילקחו שבי ויהיו לביזה, וארצם ורכושם יושמדו. 10 ובשבוע החמישי ישובו לארצם השוממה, ויחדשו את בית 11 יהוה. ובשבוע השביעי יהיו כהנים, (אשר הם) עובדי אלילים, נואפים, אוהבי כסף, גאים, פורעי חוק, תאותנים, מתעללים בילדים ובחיות.

פרק 18

18 1 ואחרי שעונשם יבוא מיהוה, הכהונה תיכשל. 2 אז יקים יהוה כהן חדש. ואליו יתגלו כל דברי יהוה; והוא יעשה משפט צודק על הארץ ימים רבים. 3 וכוכבו יקום בשמים כמלך. בהאירו את אור הדעת כפי שהשמש מאירה את היום. והוא יתגדל בעולם. 4 הוא יזרח כשמש על הארץ. ויסיר את כל החושך מתחת לשמים. ויהיה שלום בכל הארץ. 5 השמים ישמחו בימיו, והארץ תשמח. והעננים ישמחו, [ודעת יהוה תישפך על הארץ, כמי הימים. ומלאכי תפארת נוכחות יהוה ישמחו בו. 6 השמים ייפתחו, וממקדש התפארת יבוא עליו קידוש, בקול האב כמאברהם אל יצחק. 7 ותפארת עליון תיאמר עליו. ורוח ההבנה והקידוש תנוח עליו [במים]. 8 כי הוא יתן את הוד יהוה לבניו באמת לעולם ועד; ולא יירש אותו איש בכל הדורות לעולם. 9 ובכהונתו יתרבו הגויים בדעת על הארץ, ויוארו בחסד יהוה: בכהונתו יבוא החטא לקץ. ופורעי החוק יחדלו לעשות רע. [והצדיקים ינוחו בו.] 10 והוא יפתח את שערי גן עדן, ויתן את החרב המאיימת נגד אדם. 11 ויתן לקדושים לאכול מעץ החיים, ורוח הקדושה תהיה עליהם. 12 ובליעל ייקשר על ידיו. ויתן כוח לילדיו לדרוך על הרוחות הרעות. 13 ויהוה ישמח בילדיו, ויהיה מרוצה באהוביו לעולם. 14 אז אברהם ויצחק ויעקב ישמחו. ואני אשמח. וכל הקדושים ילבשו שמחה.

פרק 19

19 1 ועתה, בני, שמעתם הכל; בחרו, אפוא, לעצמכם אם את האור או את ה־2 חושך, אם את תורת יהוה או את מעשי בליעל. ובניו ענו לו, לאמור, 3 לפני יהוה נלך לפי תורתו. ואביהם אמר להם, יהוה עד, ומלאכיו עדים, ואתם עדים, ואני עד, על דבר 4 פיכם. ובניו אמרו לו: אנו עדים. וכך חדל לוי מלצוות את בניו; ויפשוט את רגליו על המיטה, ונאסף אל אבותיו, אחרי ש־5 חי מאה ושלושים ושבע שנה. ושמו אותו בארון, ואחר כך קברו אותו בחברון, עם אברהם, יצחק, ויעקב