יואל
Listen & Read — in your languages
David's design for this one website: listen in one language while you read in another — hear the book in French while your eyes follow the Spanish, and the language teaches itself. The two choices below are independent.
Read in:
- עברית — you are reading it now
- English
- Español
- Français
- 中文
- Русский
- Українська
- 日本語
- Magyar
- Deutsch
- فارسی
- ܠܫܢܐ ܣܘܪܝܝܐ
Each language edition carries this book as far as its translation has reached; where a translation is still in progress, that edition says so on its own page. The First Book of Adam and Eve carries the fully wired parallel reader — try it there.
Listen in: the audio edition
Audio edition in preparation — no recorded audiobook of this book is held yet, in any language. When recordings are delivered they will play here, chapter by chapter (ebooks/audio/<language>/joel/001.mp3 …).
הורידו ספר זה כספר אלקטרוני: מהדורת המו״ל המשוחזרת (PDF, המהדורה האנגלית)
מהדורת המו״ל המשוחזרת היא עדות עצמאית: המאסטר העריכתי המשוחזר של ספר זה (המאסטר העריכתי של הברית הישנה v17, שוחזר ב־2026-10-17), המוצע להורדה לצד טקסט הקריאה של עמוד זה — ואינו אותו הטקסט שבעמוד הקריאה. המאסטר קודם להחלטות השם הקדוש של דוד מ־2026-10-11 ופועל לפי מוסכמת השמות הישנה שלו (God → Elohim; התואר Lord → Sovereign; ו־«lord» אנושי → master); ועמוד הקריאה פועל לפי ההחלטות הנוכחיות. מצב המאסטר עצמו: בראשית–דברי הימים ב מאומתים ומוקפאים; עזרא–מלאכי בבדיקה הקשרית ממתינה. קובץ PDF זה הוא המהדורה האנגלית.
פרק 1
1 דבר יֵשׁוּעַ אשר היה אל יואל בן פתואל.
2 שמעו זאת, הזקנים, והאזינו, כל יושבי הארץ. האם הייתה זאת בימיכם, או אף בימי אבותיכם?
3 ספרו לילדיכם עליה, וילדיכם לילדיהם, וילדיהם לדור אחר.
4 את אשר הותיר הגזם אכל הארבה; ואת אשר הותיר הארבה אכל הילק; ואת אשר הותיר הילק אכל החסיל.
5 הקיצו, שיכורים, ובכו; והילילו, כל שותי היין, על התירוש; כי נכרת מפיכם.
6 כי גוי עלה על ארצי, חזק, ואין מספר, אשר שיניו שיני אריה, ויש לו שיני לביא גדול.
7 הוא שם את גפני לשממה, וקיצץ את תאנתי: חשף אותה לגמרי, והשליך; ענפיה הלבינו.
8 אבלי כבתולה החגורה שק על בעל נעוריה.
9 המנחה והנסך נכרתו מבית ישוע; הכוהנים, משרתי ישוע, אבלים.
10 השדה שודד, האדמה אבלה; כי הדגן שודד: התירוש יבש, היצהר אומלל.
11 בושו, איכרים; הילילו, כורמים, על החיטה ועל השעורה; כי קציר השדה אבד.
12 הגפן יבשה, והתאנה אומללה; עץ הרימון, גם עץ התמר, ועץ התפוח, אף כל עצי השדה, יבשו: כי השמחה יבשה מבני האדם.
13 חגרו, וספדו, הכוהנים: הילילו, משרתי המזבח: בואו, לינו בשקים, משרתי ישוע שלי: כי המנחה והנסך נמנעו מבית ישוע שלכם.
14 קדשו צום, קראו עצרה, אספו את הזקנים ואת כל יושבי הארץ אל בית ישוע ישועכם, וזעקו אל ישוע,
15 אוי ליום! כי יום יהוה קרוב, וכשוד משדי יבוא.
16 האם לא נכרת המאכל לנגד עינינו, אף שמחה וגיל מבית ישוע שלנו?
17 הזרע נרקב תחת רגביו, האוצרות שממו, הממגורות נהרסו; כי הדגן יבש.
18 איך נאנחות הבהמות! עדרי הבקר נבוכים, כי אין להם מרעה; אף עדרי הצאן שממו.
19 ישוע, אליך אקרא: כי אש אכלה את נאות המדבר, ולהבה להטה את כל עצי השדה.
20 גם בהמות השדה עורגות אליך: כי אפיקי המים יבשו, ואש אכלה את נאות המדבר.
פרק 2
1 תקעו שופר בציון, והריעו בהר קדשי: ירגזו כל יושבי הארץ: כי יום יהוה בא, כי הוא קרוב;
2 יום חושך ואפלה, יום ענן וערפל כבד, כשחר הפרוש על ההרים: עם גדול וחזק; לא היה כמוהו מעולם, ולא יהיה עוד אחריו, אף לשנות דורות רבים.
3 אש אוכלת לפניהם; ואחריהם להבה בוערת: הארץ כגן עדן לפניהם, ואחריהם מדבר שממה; אף דבר לא יימלט מהם.
4 מראיהם כמראה סוסים; וכפרשים, כן ירוצו.
5 כקול מרכבות על ראשי ההרים ידלגו, כקול להבת אש האוכלת קש, כעם חזק הערוך למלחמה.
6 מפניהם יכאבו עמים: כל הפנים יקבצו פארור.
7 ירוצו כגיבורים; יעלו על החומה כאנשי מלחמה; וילכו איש בדרכיו, ולא ישברו את שורותיהם:
8 גם לא ידחוף איש את רעהו; ילכו איש במסילתו: וכאשר ייפלו על החרב, לא ייפצעו.
9 ירוצו הנה והנה בעיר; ירוצו על החומה, יעלו על הבתים; ייכנסו בחלונות כגנב.
10 הארץ תרעש לפניהם; השמים ירגזו: השמש והירח יחשכו, והכוכבים יאספו את נוגהם:
11 וישוע יתן את קולו לפני חילו: כי מחנהו גדול מאוד: כי הוא חזק העושה את דברו: כי יום יהוה גדול ונורא מאוד; ומי יכילנו?
12 לכן גם עתה, נאום ישוע, שובו אף אלי בכל לבבכם, ובצום, ובבכי, ובמספד:
13 וקרעו את לבבכם, ולא את בגדיכם, ושובו אל ישוע ישועכם: כי הוא חנון ורחום, ארך אפים, ורב חסד, וניחם על הרעה.
14 מי יודע אם ישוב ויינחם, וישאיר אחריו ברכה; אף מנחה ונסך לישוע ישועכם?
15 תקעו שופר בציון, קדשו צום, קראו עצרה:
16 אספו את העם, קדשו את הקהילה, קבצו את הזקנים, אספו את הילדים, ואת יונקי השדיים: יצא החתן מחדרו, והכלה מחופתה.
17 יבכו הכוהנים, משרתי ישוע, בין האולם והמזבח, ויאמרו, חוסה על עמך, ישוע, ואל תתן את נחלתך לחרפה, שהגויים ימשלו בהם: למה יאמרו בעמים, איה ישוע שלהם?
18 אז יקנא ישוע לארצו, ויחמול על עמו.
19 כן, ישוע יענה ויאמר לעמו, הנה, אשלח לכם דגן, ויין, ויצהר, ושבעתם מהם: ולא אתן אתכם עוד לחרפה בגויים:
20 אך את הצבא הצפוני ארחיק מעליכם, והדחתיו אל ארץ צייה ושממה, עם פניו אל הים הקדמוני, ואחוריו אל הים האחרון, ובאשו יעלה, וריחו הרע יעלה, כי עשה דברים גדולים.
21 אל תיראי, אדמה; גילי ושמחי: כי ישוע יעשה דברים גדולים.
22 אל תיראו, בהמות השדה: כי נאות המדבר מצמיחות, כי העץ נושא את פריו, התאנה והגפן נותנות את חילן.
23 אז גילו, בני ציון, ושמחו בישוע ישועכם: כי הוא נתן לכם את הגשם הקדום במתינות, ויוריד לכם גשם, את הגשם הקדום, ואת הגשם האחרון בחודש הראשון.
24 והגרנות יימלאו חיטה, והיקבים ישפעו יין ויצהר.
25 ואשלם לכם את השנים אשר אכל הארבה, הילק, והחסיל, והגזם, חילי הגדול אשר שילחתי בכם.
26 ואכלתם אכול ושובע, והיללתם את שם ישוע ישועכם, אשר עשה עמכם נפלאות: ועמי לא יבוש לעולם.
27 וידעתם כי אני בקרב ישראל, וכי אני ישוע ישועכם, ואין אחר: ועמי לא יבוש לעולם.
28 והיה אחרי כן, אשפוך את רוחי על כל בשר; ובניכם ובנותיכם יינבאו, זקניכם יחלמו חלומות, בחוריכם יראו חזיונות:
29 וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההם אשפוך את רוחי.
30 ואתן מופתים בשמים ובארץ, דם, ואש, ותימרות עשן.
31 השמש תיהפך לחושך, והירח לדם, לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא.
32 והיה, כל אשר יקרא בשם ישוע יינצל: כי בהר ציון ובירושלים תהיה פליטה, כפי שאמר ישוע, ובשארית אשר ישוע יקרא.
פרק 3
1 כי, הנה, בימים ההם, ובעת ההיא, כאשר אשיב את שבות יהודה וירושלים,
2 אף אקבץ את כל הגויים, והורדתים אל עמק יהושפט, ונשפטתי עמם שם על עמי ועל נחלתי ישראל, אשר פיזרו בגויים, וחילקו את ארצי.
3 והפילו גורלות על עמי; ויתנו ילד בזונה, וימכרו ילדה ביין, כדי שישתו.
4 כן, ומה לכם איתי, צור, וצידון, וכל גלילות פלשת? הודאה תשיבו לי? ואם תשיבו לי, במהרה ומהר אשיב את הודאתכם על ראשכם;
5 כי לקחתם את כספי ואת זהבי, והובאתם אל היכליכם את חמודותי הטובות:
6 גם את בני יהודה ואת בני ירושלים מכרתם לבני היוונים, כדי להרחיקם מגבולם.
7 הנה, אעירם מן המקום אשר מכרתם אותם שמה, ואשיב את הודאתכם על ראשכם:
8 ומכרתי את בניכם ואת בנותיכם ביד בני יהודה, והם ימכרום לשבאים, לעם רחוק: כי יהוה דיבר.
9 קראו זאת בגויים; הכינו מלחמה, העירו את הגיבורים, ייגשו כל אנשי המלחמה; יעלו:
10 כותו את מחרשותיכם לחרבות ואת מזמרותיכם לרמחים: יאמר החלש, גיבור אני.
11 התאספו, ובואו, כל הגויים, והתקבצו יחד סביב: לשם הורד את גיבוריך, ישוע.
12 ייעורו הגויים, ויעלו אל עמק יהושפט: כי שם אשב לשפוט את כל הגויים סביב.
13 שילחו מגל, כי הקציר בשל: בואו, רדו; כי הגת מלאה, היקבים שופעים; כי רעתם גדולה.
14 המונים, המונים בעמק החרוץ: כי יום יהוה קרוב בעמק החרוץ.
15 השמש והירח יחשכו, והכוכבים יאספו את נוגהם.
16 גם יהוה ישאג מציון, ויתן את קולו מירושלים; והשמים והארץ ירעשו: אך ישוע יהיה תקוות עמו, ועוז בני ישראל.
17 אז תדעו כי אני ישוע ישועכם השוכן בציון, הר קדשי: אז תהיה ירושלים קדושה, וזרים לא יעברו בה עוד.
18 והיה ביום ההוא, ההרים יטיפו תירוש, והגבעות תזרומנה חלב, וכל אפיקי יהודה יזרמו מים, ומעיין יצא מבית ישוע, וישקה את נחל השיטים.
19 מצרים תהיה לשממה, ואדום תהיה למדבר שממה, על החמס נגד בני יהודה, כי שפכו דם נקי בארצם.
20 אך יהודה תשב לעולם, וירושלים מדור לדור.
21 כי אנקה את דמם אשר לא ניקיתי: כי ישוע שוכן בציון.