נחמיה
Listen & Read — in your languages
David's design for this book: listen in one language while you read in another — hear the book in French while your eyes follow the Spanish, and the language teaches itself. The two choices below are independent.
Read in:
- עברית — you are reading it now
- English
- Español
- Français
- 中文
- Русский
- Українська
- 日本語
- Magyar
- Deutsch
- Português
- العربية
- فارسی
- ܠܫܢܐ ܣܘܪܝܝܐ
- हिन्दी
- اردو
- বাংলা
Each language edition carries this book as far as its translation has reached; where a translation is still in progress, that edition says so on its own page. The First Book of Adam and Eve carries the fully wired parallel reader — try it there.
Listen in: the audio edition
Audio edition in preparation — no recorded audiobook of this book is held yet, in any language. When recordings are delivered they will play here, chapter by chapter (ebooks/audio/<language>/nehemiah/001.mp3 …).
הורידו ספר זה כספר אלקטרוני: מהדורת המו״ל המשוחזרת (PDF, המהדורה האנגלית)
מהדורת המו״ל המשוחזרת היא עדות עצמאית: המאסטר העריכתי המשוחזר של ספר זה (המאסטר העריכתי של הברית הישנה v17, שוחזר ב־2026-10-17), המוצע להורדה לצד טקסט הקריאה של עמוד זה — ואינו אותו הטקסט שבעמוד הקריאה. המאסטר קודם להחלטות השם הקדוש של דוד מ־2026-10-11 ופועל לפי מוסכמת השמות הישנה שלו (God → Elohim; התואר Lord → Sovereign; ו־«lord» אנושי → master); ועמוד הקריאה פועל לפי ההחלטות הנוכחיות. מצב המאסטר עצמו: בראשית–דברי הימים ב מאומתים ומוקפאים; עזרא–מלאכי בבדיקה הקשרית ממתינה. קובץ PDF זה הוא המהדורה האנגלית.
פרק 1
1 דברי נחמיה בן חכליה. ויהי בחודש כסלו, שנת עשרים, ואני הייתי בשושן הבירה;
2 ויבוא חנני, אחד מאחי, הוא ואנשים מיהודה; ואשאלם על היהודים, הפליטה אשר נשארו מן השבי, ועל ירושלים.
3 ויאמרו לי, הנשארים, אשר נשארו מן השבי שם במדינה, ברעה גדולה ובחרפה; וחומת ירושלים מפורצת, ושעריה ניצתו באש.
4 ויהי, כשומעי את הדברים האלה, ישבתי ואבכה, ואתאבל ימים; ואהי צם ומתפלל לפני יהוה של השמים,
5 ואומר, אנא, יהוה של השמים, יהוה הגדול והנורא, שומר הברית והחסד לאוהביו ולשומרי מצוותיו;
6 תהי נא אוזנך קשבת, ועיניך פתוחות, לשמוע אל תפילת עבדך, אשר אנוכי מתפלל לפניך היום, יומם ולילה, על בני ישראל עבדיך, ומתוודה על חטאות בני ישראל, אשר חטאו לך; ואני ובית אבי חטאנו.
7 חבול חבלנו לך, ולא שמרנו את המצוות, ואת החוקים, ואת המשפטים, אשר ציווית את משה עבדך.
8 זכור נא את הדבר אשר ציווית את משה עבדך, לאמור, אתם תמעלו, אני אפיץ אתכם בעמים;
9 ושבתם אלי, ושמרתם מצוותי ועשיתם אותם; אם יהיה נידחכם בקצה השמים, משם אקבצם, והביאותים אל המקום אשר בחרתי לשכן את שמי שם.
10 והם עבדיך ועמך, אשר פדית בכוחך הגדול, ובידך החזקה.
11 אנא, יהוה, תהי נא אוזנך קשבת אל תפילת עבדך, ואל תפילת עבדיך, החפצים ליראה את שמך; והצליחה נא לעבדך היום, ותנהו לרחמים לפני האיש הזה. ואני הייתי משקה למלך.
פרק 2
1 ויהי בחודש ניסן, שנת עשרים לארתחשסתא המלך, יין לפניו; ואשא את היין, ואתן למלך. ולא הייתי רע לפניו קודם.
2 ויאמר לי המלך, מדוע פניך רעים, ואתה אינך חולה? אין זה כי אם רוע לב. ואירא מאוד מאוד,
3 ואומר למלך, המלך לעולם יחיה; מדוע לא ירעו פני, אשר העיר, בית קברות אבותי, חרבה, ושעריה אוכלו באש?
4 ויאמר לי המלך, על מה זה אתה מבקש? ואתפלל אל יהוה של השמים.
5 ואומר למלך, אם על המלך טוב, ואם ייטב עבדך לפניך, אשר תשלחני אל יהודה, אל עיר קברות אבותי, ואבננה.
6 ויאמר לי המלך, והשגל יושבת אצלו, עד מתי יהיה מהלכך, ומתי תשוב? וייטב לפני המלך וישלחני; ואתנה לו זמן.
7 ואומר למלך, אם על המלך טוב, איגרות יינתנו לי על פחות עבר הנהר, אשר יעבירוני עד אשר אבוא אל יהודה;
8 ואיגרת אל אסף, שומר הפרדס אשר למלך, אשר ייתן לי עצים לקרות את שערי הבירה אשר לבית, ולחומת העיר, ולבית אשר אבוא אליו. ויתן לי המלך, כיד יֵשׁוּעַ שלי הטובה עלי.
9 ואבוא אל פחות עבר הנהר, ואתנה להם את איגרות המלך; וישלח עמי המלך שרי צבא ופרשים.
10 וישמע סנבלט החורוני, וטוביה העבד העמוני, וירע להם מאוד, אשר בא אדם לבקש טובה לבני ישראל.
11 ואבוא אל ירושלים, ואהי שם ימים שלושה.
12 ואקום לילה, אני ואנשים מעט עמי; ולא הגדתי לאדם מה ישוע שלי נותן אל לבי לעשות לירושלים; ובהמה אין עמי, כי אם הבהמה אשר אני רוכב בה.
13 ואצא בשער הגיא לילה, ואל פני עין התנין, ואל שער האשפות; ואהי שובר בחומות ירושלים, אשר הם פרוצים, ושעריה אוכלו באש.
14 ואעבור אל שער העין, ואל ברכת המלך; ואין מקום לבהמה תחתי לעבור.
15 ואהי עולה בנחל לילה, ואהי שובר בחומה; ואשוב, ואבוא בשער הגיא, ואשוב.
16 והסגנים לא ידעו אנה הלכתי, ומה אני עושה; וליהודים, ולכהנים, ולחורים, ולסגנים, וליתר עושי המלאכה, לא הגדתי עד כה.
17 ואומר אליהם, אתם רואים את הרעה אשר אנו בה, אשר ירושלים חרבה, ושעריה ניצתו באש; לכו, ונבנה את חומת ירושלים, ולא נהיה עוד חרפה.
18 ואגיד להם את יד ישוע שלי, אשר היא טובה עלי, וגם את דברי המלך אשר אמר לי. ויאמרו, נקום ובנינו; ויחזקו ידיהם לטובה.
19 וישמע סנבלט החורוני, וטוביה העבד העמוני, וגשם הערבי, וילעיגו לנו, ויבזו אותנו, ויאמרו, מה הדבר הזה אשר אתם עושים? האם על המלך אתם מורדים?
20 ואשיב אותם דבר, ואומר להם, יהוה של השמים, הוא יצליח לנו; ואנו עבדיו נקום ובנינו; ולכם אין חלק, וצדקה, וזיכרון, בירושלים.
פרק 3
1 ויקם אלישיב הכהן הגדול ואחיו הכהנים, ויבנו את שער הצאן; הם קידשוהו, ויעמידו דלתותיו; ועד מגדל המאה קידשוהו, עד מגדל חננאל.
2 ועל ידו בנו אנשי יריחו; ועל ידו בנה זכור בן אמרי.
3 ואת שער הדגים בנו בני הסנאה; הם קרוהו, ויעמידו דלתותיו, מנעוליו ובריחיו.
4 ועל ידם החזיק מרמות בן אוריה בן הקוץ; ועל ידם החזיק משולם בן ברכיה בן משיזבאל; ועל ידם החזיק צדוק בן בענא.
5 ועל ידם החזיקו התקועים; ואדיריהם לא הביאו צווארם בעבודת ישוע שלהם.
6 ואת שער הישנה החזיקו יהוידע בן פסח ומשולם בן בסודיה; הם קרוהו, ויעמידו דלתותיו, ומנעוליו ובריחיו.
7 ועל ידם החזיק מלכיה הגבעוני, וידון המרונתי, אנשי גבעון והמצפה, לכיסא פחת עבר הנהר.
8 ועל ידו החזיק עוזיאל בן חרהיה, צורפים; ועל ידו החזיק חנניה בן הרקחים; ויעזבו ירושלים עד החומה הרחבה.
9 ועל ידם החזיק רפיה בן חור, שר חצי פלך ירושלים.
10 ועל ידם החזיק ידיה בן חרומף, ונגד ביתו; ועל ידו החזיק חטוש בן חשבניה.
11 מידה שנייה החזיק מלכיה בן חרים, וחשוב בן פחת מואב, ואת מגדל התנורים.
12 ועל ידו החזיק שלום בן הלוחש, שר חצי פלך ירושלים, הוא ובנותיו.
13 את שער הגיא החזיק חנון, ויושבי זנוח; הם בנו אותו, ויעמידו דלתותיו, מנעוליו ובריחיו, ואלף אמה בחומה עד שער האשפות.
14 ואת שער האשפות החזיק מלכיה בן רכב, שר פלך בית הכרם; הוא יבנה אותו, ויעמיד דלתותיו, מנעוליו ובריחיו.
15 ואת שער העין החזיק שלון בן כל־חוזה, שר פלך המצפה; הוא יבנה אותו ויטללהו, ויעמיד דלתותיו, מנעוליו ובריחיו, ואת חומת ברכת השלח לעיר דויד, היורדת אל המדרגות היורדות מעיר דויד.
16 אחריו החזיק נחמיה בן עזבוק, שר חצי פלך בית־צור, עד נגד קברי דויד, ועד הברכה העשויה, ועד בית הגיבורים.
17 אחריו החזיקו הלויים, רחום בן בני; על ידו החזיק חשביה, שר חצי פלך קעילה, לפלכו.
18 אחריו החזיקו אחיהם, בוי בן חנדד, שר חצי פלך קעילה.
19 ויחזק על ידו עזר בן ישוע, שר המצפה, מידה שנייה, מנגד עלות הנשק, למקצוע.
20 אחריו החזיק, בלהט, ברוך בן זבי, מידה שנייה, מן המקצוע עד פתח בית אלישיב הכהן הגדול.
21 אחריו החזיק מרמות בן אוריה בן הקוץ, מידה שנייה, מפתח בית אלישיב ועד תכלית בית אלישיב.
22 ואחריו החזיקו הכהנים, אנשי הכיכר.
23 אחריו החזיקו בנימין וחשוב, נגד ביתם; אחריו החזיק עזריה בן מעשיה בן ענניה, אצל ביתו.
24 אחריו החזיק בנוי בן חנדד, מידה שנייה, מבית עזריה עד המקצוע, ועד הפינה.
25 פלל בן אוזי, מנגד המקצוע, והמגדל היוצא מבית המלך העליון, אשר לחצר המטרה; אחריו פדיה בן פרעוש.
26 והנתינים היו יושבים בעופל, עד נגד שער המים, למזרח, והמגדל היוצא.
27 אחריו החזיקו התקועים, מידה שנייה, מנגד המגדל הגדול היוצא, ועד חומת העופל.
28 מעל שער הסוסים החזיקו הכהנים, איש לנגד ביתו.
29 אחריו החזיק צדוק בן אימר, לנגד ביתו; ואחריו החזיק שמעיה בן שכניה, שומר שער המזרח.
30 אחריו החזיק חנניה בן שלמיה, וחנון, בן צלף השישי, מידה שנייה; אחריו החזיק משולם בן ברכיה, לנגד נשכתו.
31 אחריו החזיק מלכיה, בן הצורפי, עד בית הנתינים והרוכלים, נגד שער המפקד, ועד עליית הפינה.
32 ובין עליית הפינה לשער הצאן החזיקו הצורפים והרוכלים.
פרק 4
1 ויהי, כאשר שמע סנבלט כי אנו בונים את החומה, ויחר לו, ויכעס הרבה, וילעג על היהודים.
2 ויאמר לפני אחיו וחיל שומרון, ויאמר, מה היהודים האומללים עושים? היעזבו להם? היזבחו? היכלו ביום? היחיו את האבנים מערימות העפר, והן שרופות?
3 וטוביה העמוני אצלו, ויאמר, גם אשר הם בונים, אם יעלה שועל, ופרץ חומת אבניהם.
4 שמע, ישוע שלנו, כי היינו בוזה; והשב חרפתם אל ראשם, ותן אותם לביזה בארץ שביה;
5 ואל תכס על עוונם, וחטאתם מלפניך אל תימחה; כי הכעיסוך לנגד הבונים.
6 ונבנה את החומה, ותיקשר כל החומה עד חציה; ויהי לב לעם לעשות.
7 ויהי, כאשר שמעו סנבלט וטוביה והערבים והעמונים והאשדודים, כי עלתה ארוכה לחומות ירושלים, כי החלו הפרוצים להיסתם, ויחר להם מאוד.
8 ויקשרו כולם יחדו, לבוא ולהילחם בירושלים, ולעשות לו תועה.
9 ונתפלל אל ישוע שלנו, ונעמיד עליהם משמר, יומם ולילה, מפניהם.
10 ויאמר יהודה, כשל כוח הסבל, והעפר הרבה; ואנחנו לא נוכל לבנות בחומה.
11 וצרינו אמרו, לא ידעו ולא יראו, עד אשר נבוא אל תוכם והרגנום, והשבתנו את המלאכה.
12 ויהי, כאשר באו היהודים היושבים אצלם, ויאמרו לנו עשר פעמים, מכל המקומות, אשר תשובו עלינו.
13 ואעמיד מתחתיות למקום, מאחרי החומה, ובצחים; ואעמיד את העם למשפחות, עם חרבותיהם, חניתיהם וקשתותיהם.
14 ואראה, ואקום, ואומר אל החורים ואל הסגנים ואל יתר העם, אל תיראו מפניהם; את ישוע, הגדול והנורא, זכרו; והילחמו בעד אחיכם, בניכם ובנותיכם, נשיכם ובתיכם.
15 ויהי, כאשר שמעו אויבינו כי נודע לנו, ויפר ישוע את עצתם; ונשוב כולנו אל החומה, איש אל מלאכתו.
16 ויהי, מן היום ההוא, חצי נערי עושים במלאכה, וחציים מחזיקים, והרמחים, המגינים והקשתות והשריונות; והשרים אחרי כל בית יהודה.
17 הבונים בחומה, ונושאי הסבל, עומסים; באחת ידו עושה במלאכה, ואחת מחזיקת השלח.
18 והבונים, איש חרבו אסורים על מותניו, ובונים; והתוקע בשופר אצלי.
19 ואומר אל החורים, ואל הסגנים, ואל יתר העם, המלאכה הרבה ורחבה, ואנחנו נפוצים על החומה, רחוקים איש מאחיו;
20 במקום אשר תשמעו את קול השופר, שמה תיקבצו אלינו; ישוע שלנו יילחם לנו.
21 ונעשה במלאכה; וחציים מחזיקים ברמחים, מעלות השחר עד צאת הכוכבים.
22 גם בעת ההיא אמרתי לעם, איש ונערו ילינו בתוך ירושלים; והיו לנו הלילה למשמר, והיום למלאכה.
23 ואין אני, ואחי, ונערי, ואנשי המשמר אשר אחרי, אנו פושטים בגדינו; איש שלחו למים.
פרק 5
1 ותהי צעקת העם ונשיהם גדולה, אל אחיהם היהודים.
2 ויש אשר אמרו, בנינו ובנותינו, אנו רבים; ונקחה דגן, ונאכלה ונחיה.
3 ויש אשר אמרו, שדותינו וכרמינו ובתינו אנו עורבים; ונקחה דגן ברעב.
4 ויש אשר אמרו, לווינו כסף, למידת המלך, על שדותינו וכרמינו.
5 ועתה, כבשר אחינו בשרנו, כבניהם בנינו; והנה אנו כובשים את בנינו ואת בנותינו לעבדים, ויש מבנותינו נכבשות, ואין לאל ידנו; ושדותינו וכרמינו לאחרים.
6 ויחר לי מאוד, כאשר שמעתי את צעקתם ואת הדברים האלה.
7 וימלך לבי עלי, ואריב את החורים ואת הסגנים, ואומר להם, משא איש באחיו, אתם נושים; ואקהלה עליהם קהלה גדולה.
8 ואומר להם, אנחנו קנינו את אחינו היהודים, הנמכרים לגויים, כפי בנו; וגם אתם תמכרו את אחיכם? ונמכרו לנו? ויחרישו, ולא מצאו דבר.
9 ואומר, לא טוב הדבר אשר אתם עושים; הלוא ביראת יהוה תלכו, מחרפת הגויים אויבינו?
10 וגם אני, אחי ונערי, נושים בהם כסף ודגן; נעזבה נא את המשא הזה.
11 השיבו נא להם, כהיום, שדותיהם, כרמיהם, זיתיהם ובתיהם, ומאת הכסף והדגן, התירוש והיצהר, אשר אתם נושים בהם.
12 ויאמרו, נשיב, ומהם לא נבקש; כן נעשה, כאשר אתה אומר. ואקרא את הכהנים, ואשבעם לעשות כדבר הזה.
13 גם חוצני ניערתי, ואומר, ככה ינער יהוה את כל איש, אשר לא יקים את הדבר הזה, מביתו ומיגיעו; וככה יהיה נעור וריק. ויאמרו כל הקהל אמן, ויהללו את ישוע; ויעש העם כדבר הזה.
14 גם מיום אשר ציווה אותי להיות פחם בארץ יהודה, משנת עשרים ועד שנת שלושים ושתיים לארתחשסתא המלך, שתים עשרה שנה, אני ואחי, לחם הפחה לא אכלנו.
15 והפחות הראשונים, אשר לפני, הכבידו על העם, ויקחו מהם בלחם ויין, אחר כסף שקלים ארבעים; גם נעריהם שלטו על העם; ואני לא עשיתי כן, מפני יראת יהוה.
16 גם במלאכת החומה הזאת החזקתי, ושדה לא קנינו; וכל נערי קבוצים שם על המלאכה.
17 והיהודים והסגנים, מאה וחמישים איש, והבאים אלינו מן הגויים אשר סביבותינו, על שולחני.
18 ואשר היה נעשה ליום אחד, שור אחד, צאן שש ברורות, וציפורים נעשו לי; ובין עשרת ימים, לכל יין להרבה; ועם זה, לחם הפחה לא ביקשתי; כי כבדה העבודה על העם הזה.
19 זכור לי, יהוה שלי, לטובה, כל אשר עשיתי על העם הזה.
פרק 6
1 ויהי, כאשר שמע סנבלט וטוביה, וגשם הערבי, ויתר אויבינו, כי בניתי את החומה, וכי לא נותר בה פרץ, (גם עד העת ההיא לא העמדתי דלתות בשערים;)
2 וישלח סנבלט וגשם אלי לאמור, לכה, וניוודעה יחדו בכפרים בבקעת אונו; והם חושבים לעשות לי רעה.
3 ואשלחה אליהם מלאכים לאמור, מלאכה גדולה אני עושה, ולא אוכל לרדת; למה תשבת המלאכה, כאשר ארפה וארד אליכם?
4 וישלחו אלי כדבר הזה ארבע פעמים; ואשיב אותם כדבר הזה.
5 וישלח אלי סנבלט כדבר הזה, פעם חמישית, את נערו, ואיגרת פתוחה בידו;
6 כתוב בה, בגויים נשמע, וגשם אומר, אתה והיהודים חושבים למרוד; על כן אתה בונה את החומה, ותהיה להם למלך, כדברים האלה.
7 וגם נביאים העמדת להכריז עליך בירושלים לאמור, מלך ביהודה. ועתה יישמע למלך כדברים האלה; ועתה לכה, וניוועץ יחדו.
8 ואשלח אליו לאמור, לא היו כדברים האלה אשר אתה אומר, כי מלבך אתה בודאם.
9 כי כולם מייראים אותנו, לאמור, תרפינה ידיהם מן המלאכה, ולא תיעשה; ועתה, ישוע, חזק את ידי.
10 ואני באתי בית שמעיה בן דליה בן מהיטבאל, והוא עצור; ויאמר, ניוועד אל בית ישוע, אל תוך ההיכל, ונסגור את דלתות ההיכל; כי באים להרוג אותך; ולילה באים להרוג אותך.
11 ואומר, האיש כמוני יברח? ומי כמוני, אשר יבוא אל ההיכל, וחי? לא אבוא.
12 ואכיר, והנה לא יהוה שלחו; כי הנבואה הזאת דיבר עלי, וטוביה וסנבלט שכרו.
13 למען שכור הוא, למען אירא, ואעשה כן, וחטאתי; והיה להם לשם רע, למען יחרפוני.
14 זכור, יהוה שלי, לטוביה ולסנבלט, כמעשיו אלה, וגם לנועדיה הנביאה, וליתר הנביאים, אשר היו מייראים אותי.
15 ותשלם החומה בעשרים וחמישה לאלול, לחמישים ושניים יום.
16 ויהי, כאשר שמעו כל אויבינו, וייראו כל הגויים אשר סביבותינו, וייפלו מאוד בעיניהם; וידעו כי מאת ישוע שלנו נעשתה המלאכה הזאת.
17 גם בימים ההם, מרבים חורי יהודה איגרותיהם הולכות על טוביה, ואשר לטוביה באות אליהם.
18 כי רבים ביהודה היו בעלי שבועתו, כי הוא חתן לשכניה בן ארח; ויהוחנן בנו לקח את בת משולם בן ברכיה.
19 גם טובותיו היו אומרים לפני, ודברי היו מוציאים לו; איגרות שלח טוביה לייראני.
פרק 7
1 ויהי, כאשר נבנתה החומה, ואעמיד את הדלתות, וייפקדו השוערים והמשוררים והלויים,
2 ואצווה את חנני אחי, ואת חנניה, שר הבירה, על ירושלים; כי הוא כאיש אמת, וירא את יהוה מרבים.
3 ואומר להם, לא ייפתחו שערי ירושלים עד חום השמש; ובעודם עומדים, יגיפו את הדלתות ויאחזו; ויעמידו משמרות, יושבי ירושלים, איש במשמרו, ואיש לנגד ביתו.
4 והעיר רחבת ידיים וגדולה, והעם מעט בתוכה, ואין בתים בנויים.
5 ויתן ישוע שלי אל לבי, ואקבץ את החורים, ואת הסגנים, ואת העם, להתיחש; ואמצא ספר היחש, העולים בראשונה, ואמצא כתוב בו;
6 אלה בני המדינה, העולים משבי הגולה, אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל, וישובו לירושלים וליהודה, איש לעירו;
7 הבאים עם זרובבל, ישוע, נחמיה, שריה, רעליה, מרדכי, בלשן, מספר, בגוי, רחום, בענה. מספר אנשי עם ישראל;
8 בני פרעוש, אלפיים מאה שבעים ושניים.
9 בני שפטיה, שלוש מאות שבעים ושניים.
10 בני ארח, שש מאות חמישים ושניים.
11 בני פחת־מואב, לבני ישוע ויואב, אלפיים שמונה מאות ושמונה עשר.
12 בני עילם, אלף מאתיים חמישים וארבעה.
13 בני זתו, שמונה מאות ארבעים וחמישה.
14 בני זכי, שבע מאות ושישים.
15 בני בנוי, שש מאות ארבעים ושמונה.
16 בני בבי, שש מאות עשרים ושמונה.
17 בני עזגד, אלפיים שלוש מאות עשרים ושניים.
18 בני אדוניקם, שש מאות שישים ושבעה.
19 בני בגוי, אלפיים שישים ושבעה.
20 בני עדין, שש מאות חמישים וחמישה.
21 בני אטר, ליחזקיה, תשעים ושמונה.
22 בני חשום, שלוש מאות עשרים ושמונה.
23 בני ביצי, שלוש מאות עשרים וארבעה.
24 בני חריף, מאה ושנים עשר.
25 בני גבעון, תשעים וחמישה.
26 אנשי בית־לחם ונטופה, מאה שמונים ושמונה.
27 אנשי ענתות, מאה עשרים ושמונה.
28 אנשי בית־עזמות, ארבעים ושניים.
29 אנשי קרית־יערים, כפירה ובארות, שבע מאות ארבעים ושלושה.
30 אנשי הרמה וגבע, שש מאות עשרים ואחד.
31 אנשי מכמס, מאה עשרים ושניים.
32 אנשי בית־אל והעי, מאה עשרים ושלושה.
33 אנשי נבו אחר, חמישים ושניים.
34 בני עילם אחר, אלף מאתיים חמישים וארבעה.
35 בני חרים, שלוש מאות ועשרים.
36 בני לוד, חדיד ואונו, שבע מאות עשרים ואחד.
37 בני יריחו, שלוש מאות ארבעים וחמישה.
38 בני סנאה, שלושת אלפים תשע מאות ושלושים.
39 הכהנים; בני ידעיה, לבית ישוע, תשע מאות שבעים ושלושה.
40 בני אימר, אלף חמישים ושניים.
41 בני פשחור, אלף מאתיים ארבעים ושבעה.
42 בני חרים, אלף שבעה עשר.
43 הלויים; בני ישוע, לקדמיאל, לבני הודוה, שבעים וארבעה.
44 המשוררים; בני אסף, מאה ארבעים ושמונה.
45 השוערים; בני שלום, בני אטר, בני טלמון, בני עקוב, בני חטיטה, בני שובי, מאה שלושים ושמונה.
46 הנתינים; בני ציחא, בני חסופא, בני טבאות,
47 בני קירוס, בני סיעא, בני פדון,
48 בני לבנה, בני חגבה, בני שלמי,
49 בני חנן, בני גדל, בני גחר,
50 בני ראיה, בני רצין, בני נקודא,
51 בני גזם, בני עוזא, בני פסח,
52 בני בסי, בני מעונים, בני נפישסים,
53 בני בקבוק, בני חקופא, בני חרחור,
54 בני בצלות, בני מחידא, בני חרשא,
55 בני ברקוס, בני סיסרא, בני תמח,
56 בני נציח, בני חטיפא.
57 בני עבדי שלמה; בני סוטי, בני סופרת, בני פרידא,
58 בני יעלה, בני דרקון, בני גדל,
59 בני שפטיה, בני חטיל, בני פוכרת הצביים, בני אמון.
60 כל הנתינים, ובני עבדי שלמה, שלוש מאות תשעים ושניים.
61 ואלה העולים מתל־מלך, תל־חרשא, כרוב, אדון ואימר; ולא יכלו להגיד בית אבותם וזרעם, אם מישראל הם.
62 בני דליה, בני טוביה, בני נקודא, שש מאות ארבעים ושניים.
63 ומן הכהנים; בני חביה, בני הקוץ, בני ברזלי, אשר לקח מבנות ברזלי הגלעדי אישה, וייקרא על שמם.
64 אלה ביקשו כתבם המתיחשים, ולא נמצא; ויגואלו מן הכהונה.
65 ויאמר התרשתא להם, אשר לא יאכלו מקודש הקדשים, עד עמוד כהן לאורים ולתומים.
66 כל הקהל כאחד, ארבע רבוא, אלפיים, שלוש מאות ושישים.
67 מלבד עבדיהם ואמהותיהם, אלה שבעת אלפים שלוש מאות שלושים ושבעה; ולהם משוררים ומשוררות, מאתיים ארבעים וחמישה.
68 סוסיהם שבע מאות שלושים ושישה, פרדיהם מאתיים ארבעים וחמישה;
69 גמלים ארבע מאות שלושים וחמישה, חמורים ששת אלפים שבע מאות ועשרים.
70 ומראשי האבות נתנו למלאכה; התרשתא נתן לאוצר, זהב דרכמונים אלף, מזרקות חמישים, כתנות כהנים שלושים וחמש מאות.
71 ומראשי האבות נתנו לאוצר המלאכה, זהב דרכמונים שתי רבואות, וכסף מנים אלפיים ומאתיים.
72 ואשר נתנו שארית העם, זהב דרכמונים שתי רבואות, וכסף מנים אלפיים, וכתנות כהנים שישים ושבעה.
73 ויישבו הכהנים, והלויים, והשוערים, והמשוררים, ומן העם, והנתינים, וכל ישראל, בעריהם; ויגיע החודש השביעי, ובני ישראל בעריהם.
פרק 8
1 וייאספו כל העם כאיש אחד, אל הרחוב אשר לפני שער המים; ויאמרו לעזרא הסופר, להביא את ספר תורת משה, אשר ציווה יהוה את ישראל.
2 ויביא עזרא הכהן את התורה לפני הקהל, מאיש ועד אישה וכל מבין לשמוע, ביום אחד לחודש השביעי.
3 ויקרא בו לפני הרחוב אשר לפני שער המים, מן האור עד מחצית היום, לנגד האנשים והנשים והמבינים; ואוזני כל העם אל ספר התורה.
4 ויעמוד עזרא הסופר על מגדל עץ, אשר עשו לדבר; ויעמוד אצלו מתתיה, ושמע, ועניה, ואוריה, וחלקיה, ומעשיה, על ימינו; ומשמאלו, פדיה, ומישאל, ומלכיה, וחשום, וחשבדנה, זכריה, משולם.
5 ויפתח עזרא את הספר לעיני כל העם, כי מעל כל העם היה; וכפתחו, עמדו כל העם.
6 ויברך עזרא את יהוה, יהוה הגדול; ויענו כל העם, אמן, אמן, במועל ידיהם; וייקדו וישתחוו ליהוה, אפיים ארצה.
7 וישוע, ובני, ושרביה, ימין, עקוב, שבתי, הודיה, מעשיה, קליטא, עזריה, יוזבד, חנן, פלאיה, והלויים, מבינים את העם לתורה; והעם על עמדם.
8 ויקראו בספר, בתורת יהוה, מפורש, ושום שכל; ויבינו במקרא.
9 ויאמר נחמיה, הוא התרשתא, ועזרא הכהן הסופר, והלויים המבינים את העם, לכל העם, היום קדוש הוא ליהוה, יהוה שלכם; אל תתאבלו ואל תבכו; כי כל העם בוכים, כשומעם את דברי התורה.
10 ויאמר להם, לכו, אכלו משמנים ושתו ממתקים, ושלחו מנות לאין נכון לו; כי קדוש היום לישוע שלנו; ואל תיעצבו; כי חדוות יהוה היא מעוזכם.
11 והלויים מחשים לכל העם, לאמור, הסו; כי היום קדוש, ואל תיעצבו.
12 וילכו כל העם לאכול ולשתות, ולשלח מנות, ולעשות שמחה גדולה; כי הבינו את הדברים אשר הודיעו להם.
13 וביום השני נאספו ראשי האבות של כל העם, הכהנים והלויים, אל עזרא הסופר; ולהשכיל אל דברי התורה.
14 וימצאו כתוב בתורה, אשר ציווה יהוה ביד משה, אשר ישבו בני ישראל בסוכות, בחג בחודש השביעי;
15 ואשר ישמיעו, ויעבירו קול בכל עריהם ובירושלים לאמור, צאו ההר, והביאו עלי זית, ועלי עץ שמן, ועלי הדס, ועלי תמרים, ועלי עץ עבות, לעשות סוכות, ככתוב.
16 ויצאו העם, ויביאו, ויעשו להם סוכות, איש על גגו, ובחצרותיהם, ובחצרות בית ישוע, וברחוב שער המים, וברחוב שער אפרים.
17 ויעשו כל הקהל, השבים מן השבי, סוכות, וישבו בסוכות; כי לא עשו מימי ישוע בן־נון כן בני ישראל עד היום ההוא; ותהי שמחה גדולה מאוד.
18 ויקרא בספר תורת יהוה, יום ביום, מן היום הראשון עד היום האחרון; ויעשו חג שבעת ימים; וביום השמיני עצרת, כמשפט.
פרק 9
1 וביום עשרים וארבעה לחודש הזה, נאספו בני ישראל בצום, ובשקים, ואדמה עליהם.
2 וייבדלו זרע ישראל מכל בני נכר; ויעמדו, ויתוודו על חטאותיהם, ועוונות אבותיהם.
3 ויקומו על עמדם, ויקראו בספר תורת יהוה, יהוה שלהם, רבע היום; ורבע מתוודים, ומשתחווים ליהוה, יהוה שלהם.
4 ויעמוד על מעלה הלויים, ישוע, ובני, קדמיאל, שבניה, בוני, שרביה, בני, כנני; ויזעקו בקול גדול אל יהוה, יהוה שלהם.
5 ויאמרו הלויים, ישוע, וקדמיאל, בני, חשבניה, שרביה, הודיה, שבניה, פתחיה, קומו, ברכו את יהוה, יהוה שלכם, מן העולם ועד העולם; ויברכו שם כבודך, ומרומם על כל ברכה ותהילה.
6 אתה הוא יהוה לבדך; אתה עשית את השמים, שמי השמים, וכל צבאם, הארץ וכל אשר עליה, הימים וכל אשר בהם, ואתה מחיה את כולם; וצבא השמים לך משתחווים.
7 אתה הוא יהוה, ישוע, אשר בחרת באברם, והוצאתו מאור כשדים, ושמת שמו אברהם;
8 ומצאת את לבבו נאמן לפניך, וכרות עמו הברית, לתת את ארץ הכנעני, החתי, האמורי, והפריזי, והיבוסי, והגרגשי, לתת לזרעו; ותקם את דבריך, כי צדיק אתה.
9 ותראה את עוני אבותינו במצרים; ואת זעקתם שמעת על ים סוף;
10 ותיתן אותות ומופתים בפרעה, ובכל עבדיו, ובכל עם ארצו; כי ידעת כי הזידו עליהם; ותעש לך שם, כהיום הזה.
11 והים בקעת לפניהם, ויעברו בתוך הים ביבשה; ואת רודפיהם השלכת במצולות, כמו אבן במים עזים.
12 ובעמוד ענן הנחיתם יומם, ובעמוד אש לילה, להאיר להם את הדרך אשר ילכו בה.
13 ועל הר סיני ירדת, ודבר עמם מהשמים; ותיתן להם משפטים ישרים, ותורות אמת, חוקים ומצוות טובים;
14 ואת שבת קודשך הודעת להם, ומצוות וחוקים ותורה ציווית להם, ביד משה עבדך;
15 ולחם משמים נתת להם לרעבם, ומים מצור הוצאת להם לצמאם; ותאמר להם לבוא לרשת את הארץ, אשר נשאת את ידך לתת להם.
16 והם ואבותינו הזידו, ויקשו את עורפם, ולא שמעו למצוותיך;
17 וימאנו לשמוע, ולא זכרו נפלאותיך אשר עשית עמם; ויקשו את עורפם, ויתנו ראש לשוב לעבדותם במרים; ואתה, ישוע סליחות, חנון ורחום, ארך אפיים ורב חסד, ולא עזבתם.
18 אף כי עשו להם עגל מסכה, ויאמרו, זה ישוע שלך, אשר העלך ממצרים; ויעשו נאצות גדולות;
19 ואתה, ברחמיך הרבים, לא עזבתם במדבר; את עמוד הענן לא סר מעליהם ביומם, להנחותם בהדרך; ואת עמוד האש בלילה, להאיר להם, ואת הדרך אשר ילכו בה.
20 ורוחך הטובה נתת להשכילם; ומנך לא מנעת מפיהם, ומים נתת להם לצמאם.
21 וארבעים שנה כלכלתם במדבר, לא חסרו; שלמותיהם לא בלו, ורגליהם לא בצקו.
22 ותיתן להם ממלכות ועמים, ותחלקם לפאה; ויירשו את ארץ סיחון, ואת ארץ מלך חשבון, ואת ארץ עוג מלך הבשן.
23 ובניהם הרבית ככוכבי השמים; ותביאם אל הארץ, אשר אמרת לאבותיהם לבוא לרשת.
24 ויבואו הבנים, ויירשו את הארץ; ותכנע לפניהם את יושבי הארץ, הכנענים, ותיתנם בידם, ואת מלכיהם, ואת עמי הארץ, לעשות בהם כרצונם.
25 וילכדו ערים בצורות, ואדמה שמנה, ויירשו בתים מלאים כל טוב, בורות חצובים, כרמים וזיתים, ועץ מאכל לרוב; ויאכלו, וישבעו, וישמינו, ויתעדנו בטובך הגדול.
26 אך ימרו וימרדו בך, וישליכו את תורתך אחרי גוום, ואת נביאיך הרגו, אשר העידו בם להשיבם אליך; ויעשו נאצות גדולות.
27 ותיתנם ביד צריהם, וייצרו להם; ובעת צרתם יצעקו אליך, ואתה משמים תשמע; וברחמיך הרבים תיתן להם מושיעים, ויושיעום מיד צריהם.
28 וכנוח להם, ישובו לעשות רע לפניך; ותעזבם ביד אויביהם, ויירדו בהם; וישובו ויזעקו אליך, ואתה משמים תשמע, ותצילם פעמים רבות כרחמיך;
29 ותעד בהם להשיבם אל תורתך; והם הזידו, ולא שמעו למצוותיך, ובמשפטיך חטאו, אשר יעשה אדם וחיה בהם; ויתנו כתף סוררת, ועורפם הקשו, ולא שמעו.
30 ותמשוך עליהם שנים רבות, ותעד בהם ברוחך, ביד נביאיך; ולא האזינו; ותיתנם ביד עמי הארצות.
31 וברחמיך הרבים לא עשיתם כלה, ולא עזבתם; כי ישוע חנון ורחום אתה.
32 ועתה, יהוה שלנו, יהוה הגדול, הגיבור והנורא, שומר הברית והחסד, אל ימעט לפניך את כל התלאה אשר מצאתנו, מלכינו, שרינו, וכהנינו, ונביאינו, ואבותינו, וכל עמך, מימי מלכי אשור עד היום הזה.
33 ואתה צדיק על כל הבא עלינו; כי אמת עשית, ואנחנו הרשענו.
34 ומלכינו, שרינו, כהנינו ואבותינו, לא עשו תורתך, ולא הקשיבו למצוותיך ולעדותיך אשר העידות בהם.
35 והם במלכותם, ובטובך הרב אשר נתת להם, ובארץ הרחבה והשמנה אשר נתת לפניהם, לא עבדוך, ולא שבו ממעלליהם הרעים.
36 הנה, אנו היום עבדים; והארץ אשר נתת לאבותינו לאכול את פריה ואת טובה, הנה, אנו עבדים עליה;
37 ותבואתה מרבה למלכים אשר נתת עלינו בחטאותינו; ועל גוויותינו מושלים, ועל בהמתנו, כרצונם; ובצרה גדולה אנחנו.
38 ובכל זאת, אנו כורתים אמנה, וכותבים; ועל החתום, שרינו, לויינו, כהנינו.
פרק 10
1 ועל החתומים; נחמיה התרשתא, בן חכליה, וצדקיה,
2 שריה, עזריה, ירמיה,
3 פשחור, אמריה, מלכיה,
4 חטוש, שבניה, מלוך,
5 חרים, מרמות, עובדיה,
6 דניאל, גינתון, ברוך,
7 משולם, אביה, מימין,
8 מעזיה, בלגי, שמעיה; אלה הכהנים.
9 והלויים; וישוע בן אזניה, בנוי, מבני חנדד, קדמיאל,
10 ואחיהם; שבניה, הודיה, קליטא, פלאיה, חנן,
11 מיכה, רחוב, חשביה,
12 זכור, שרביה, שבניה,
13 הודיה, בני, בנינו.
14 ראשי העם; פרעוש, פחת־מואב, עילם, זתו, בני,
15 בוני, עזגד, בבי,
16 אדוניה, בגוי, עדין,
17 אטר, חזקיה, עזור,
18 הודיה, חשום, ביצי,
19 חריף, ענתות, נבי,
20 מגפיעש, משולם, חזיר,
21 משיזבאל, צדוק, ידוע,
22 פלטיה, חנן, עניה,
23 הושע, חנניה, חשוב,
24 הלוחש, פלחא, שובק,
25 רחום, חשבנה, מעשיה,
26 ואחיה, חנן, ענן,
27 מלוך, חרים, בענה.
28 ושאר העם, הכהנים, הלויים, השוערים, המשוררים, הנתינים, וכל הנבדל מעמי הארצות אל תורת יהוה, נשיהם, בניהם ובנותיהם, כל יודע מבין,
29 מחזיקים על אחיהם, אדיריהם, ובאים באלה ובשבועה, ללכת בתורת יהוה, אשר ניתנה ביד משה, עבד יהוה, ולשמור ולעשות את כל מצוות יהוה, יהוה שלנו, ומשפטיו וחוקיו;
30 ואשר לא ניתן בנותינו לעמי הארץ, ואת בנותיהם לא ניקח לבנינו;
31 ועמי הארץ, המביאים את המקחות וכל שבר ביום השבת למכור, לא ניקח מהם בשבת, וביום קודש; ונטוש את השנה השביעית, ומשא כל יד.
32 והעמדנו עלינו מצוות, לתת עלינו שלישית השקל בשנה, לעבודת בית ישוע שלנו;
33 ללחם המערכת, ומנחת התמיד, ולעולת התמיד, של השבתות, של החודשים, ולמועדים, ולקדשים, ולחטאות לכפר על ישראל, וכל מלאכת בית ישוע שלנו.
34 והפלות הפלנו, הכהנים, הלויים והעם, על קורבן העצים, להביא בית ישוע שלנו, לבית אבותינו, לעתים מזומנים, שנה בשנה, לבער על מזבח ישוע, ישוע שלנו, ככתוב בתורה;
35 ולהביא את ביכורי אדמתנו, וביכורי כל פרי כל עץ, שנה בשנה, לבית ישוע.
36 ואת בכורות בנינו ובהמתנו, ככתוב בתורה, ואת בכורי בקרינו וצאננו, להביא לבית ישוע שלנו, לכהנים, המשרתים בבית ישוע שלנו;
37 ואת ראשית עיסותינו, ותרומותינו, ופרי כל עץ, תירוש ויצהר, נביא לכהנים, אל לשכות בית ישוע שלנו; ואת מעשר אדמתנו ללויים; והלויים הם המעשרים בכל ערי עבודתנו.
38 והיה הכהן, בן אהרון, עם הלויים, בעשר הלויים; והלויים יעלו את מעשר המעשר לבית ישוע שלנו, אל הלשכות, לבית האוצר.
39 כי אל הלשכות יביאו בני ישראל ובני לוי את תרומת הדגן, התירוש והיצהר; ושם כלי המקדש, והכהנים המשרתים, והשוערים, והמשוררים; ולא נעזוב את בית ישוע שלנו.
פרק 11
1 ויישבו שרי העם בירושלים; ושאר העם הפילו גורלות, להביא אחד מן העשרה לשבת בירושלים, עיר הקודש, ותשע הידות בערים.
2 ויברכו העם לכל האנשים, המתנדבים לשבת בירושלים.
3 ואלה ראשי המדינה, אשר ישבו בירושלים; ובערי יהודה ישבו, איש באחוזתו, בעריהם, ישראל, הכהנים, והלויים, והנתינים, ובני עבדי שלמה.
4 ובירושלים ישבו מבני יהודה, ומבני בנימין. מבני יהודה; עתיה בן עוזיה, בן זכריה, בן אמריה, בן שפטיה, בן מהללאל, מבני פרץ;
5 ומעשיה בן ברוך, בן כל־חוזה, בן חזיה, בן עדיה, בן יויריב, בן זכריה, בן השלוני.
6 כל בני פרץ, היושבים בירושלים, ארבע מאות שישים ושמונה, אנשי חיל.
7 ואלה בני בנימין; סלו בן משולם, בן יועד, בן פדיה, בן קוליה, בן מעשיה, בן איתיאל, בן ישעיה;
8 ואחריו גבי, סלי, תשע מאות עשרים ושמונה.
9 וכל אחיהם, גיבורי החיל, מאה עשרים ושמונה; ופקידם, זבדיאל בן הגדולים.
10 ומבני בנימין; וגם אלה, ומבני לוי; ומן הכהנים;
11 סריה בן חלקיה, בן משולם, בן צדוק, בן מריות, בן חלקיה, נגיד בית ישוע;
12 ואחיהם, עושי המלאכה לבית, שמונה מאות עשרים ושניים; ועדיה בן ירוחם, בן פלליה, בן אמצי, בן זכריה, בן פשחור, בן מלכיה,
13 ואחיו, ראשי אבות, מאתיים ארבעים ושניים; ועמשי בן עזראל, בן אחזי, בן משילמות, בן אימר,
14 ואחיהם, גיבורי חיל, מאה עשרים ושמונה; ופקידם, זבדיאל בן חגדולים; ומן הלויים;
15 שמעיה בן חשוב, בן עזריקם, בן חשביה, בן בוני;
16 ושבתי ויוזבד, מראשי הלויים, למפקד על מלאכת בית ישוע החיצונה;
17 ומתניה בן מיכה, בן זבדי, בן אסף, הראש, המהלל להתפלל; ובקבקיה, משנה מאחיו, ועבדא בן שמוע, בן גלל, בן ידותון.
18 כל הלויים בעיר הקודש, מאתיים שמונים וארבעה.
19 והשוערים; עקוב, טלמון, ואחיהם, השומרים בשערים, מאה שבעים ושניים.
20 ויתר ישראל, הכהנים והלויים, בכל ערי יהודה, איש בנחלתו.
21 והנתינים יושבים בעופל; וציחא וגשפא על הנתינים.
22 ופקיד הלויים בירושלים, עוזי בן בני, בן חשביה, בן מתניה, בן מיכא, מבני אסף, המשוררים, לנגד מלאכת בית ישוע.
23 כי מצוות המלך עליהם, ואמנה על המשוררים, דבר יום ביומו.
24 ופתחיה בן משיזבאל, מבני זרח בן יהודה, ליד המלך, לכל דבר העם.
25 ואל החצרים, בשדותם, מבני יהודה ישבו בקרית־הארבע ובנותיה, ובדיבון ובנותיה, וביקבצאל וחצריה,
26 ובישוע, ובמולדה, ובבית־פלט,
27 ובחצר־שועל, ובבאר־שבע ובנותיה,
28 ובצקלג, ובמכונה ובבנותיה,
29 ובעין־רימון, ובצורעה, ובירמות,
30 זנוח, עדולם וחצריהם, לכיש ושדותיה, עזקה ובנותיה; ויחנו מבאר־שבע עד גיא־הינום.
31 ובני בנימין מגבע, מכמס, ועיה, ובית־אל ובנותיה,
32 ענתות, נוב, ענניה,
33 חצור, רמה, גתיים,
34 חדיד, צבעים, נבלט,
35 לוד ואונו, גיא החרשים.
36 ומן הלויים, מחלקות יהודה לבנימין.
פרק 12
1 ואלה הכהנים והלויים, אשר עלו עם זרובבל בן שאלתיאל, וישוע; שריה, ירמיה, עזרא,
2 אמריה, מלוך, חטוש,
3 שכניה, רחום, מרמות,
4 עדו, גינתוי, אביה,
5 מימין, מעדיה, בלגה,
6 שמעיה, ויויריב, ידעיה,
7 סלו, עמוק, חלקיה, ידעיה; אלה ראשי הכהנים ואחיהם, בימי ישוע.
8 והלויים; ישוע, בנוי, קדמיאל, שרביה, יהודה, מתניה; על הידות, הוא ואחיו.
9 ובקבקיה וענני, אחיהם, לנגדם, למשמרות.
10 וישוע הוליד את יויקים; ויויקים הוליד את אלישיב, ואלישיב את יהוידע,
11 ויהוידע הוליד את יונתן, ויונתן הוליד את ידוע.
12 ובימי יויקים היו כהנים, ראשי האבות; לשריה, מריה; לירמיה, חנניה;
13 לעזרא, משולם; לאמריה, יהוחנן;
14 למליכו, יונתן; לשבניה, יוסף;
15 לחרים, עדנא; למריות, חלקי;
16 לעדיה, זכריה; לגינתון, משולם;
17 לאביה, זכרי; למנימין, למועדיה, פלטי;
18 לבלגה, שמוע; לשמעיה, יהונתן;
19 וליויריב, מתני; לידעיה, עוזי;
20 לסלי, קלי; לעמוק, עבר;
21 לחלקיה, חשביה; לידעיה, נתנאל.
22 הלויים, בימי אלישיב, יהוידע ויוחנן וידוע, כתובים ראשי אבות; והכהנים, עד מלכות דריוש הפרסי,
23 בני לוי, ראשי האבות, כתובים על ספר דברי הימים, ועד ימי יוחנן בן אלישיב.
24 וראשי הלויים; חשביה, שרביה, וישוע בן קדמיאל, ואחיהם לנגדם, להלל ולהודות, במצוות דויד איש יהוה, משמר לעומת משמר.
25 מתניה, ובקבקיה, עובדיה, משולם, טלמון, עקוב, שומרי ספים בשערים, באספי השערים.
26 אלה בימי יויקים בן ישוע, בן יוצדק, ובימי נחמיה הפחה, ועזרא הכהן, הסופר.
27 ובחנוכת חומת ירושלים, ביקשו את הלויים מכל מקומותם, להביאם לירושלים, לעשות חנוכה בשמחה, ובתודות, ובשיר, מצלתיים, נבלים ובכינורות.
28 וייאספו בני המשוררים, ומן הכיכר סביבות ירושלים, ומחצרי הנטופתי;
29 וגם מבית־הגלגל, ומשדות גבע ועזמות; כי חצרים בנו להם המשוררים סביבות ירושלים.
30 וייטהרו הכהנים והלויים, וייטהרו את העם, ואת השערים, ואת החומה.
31 ואעלה את שרי יהודה מעל לחומה, ואעמיד שתי תודות גדולות ותהלוכות; לימין מעל לחומה, לשער האשפות;
32 וילך אחריהם הושעיה, וחצי שרי יהודה,
33 ועזריה, עזרא, ומשולם,
34 יהודה, ובנימין, ושמעיה, וירמיה,
35 ומבני הכהנים, בחצוצרות; וזכריה בן יונתן, בן שמעיה, בן מתניה, בן מיכיה, בן זכור, בן אסף;
36 ואחיו, שמעיה, ועזראל, מללי, גללי, מעי, נתנאל, ויהודה, חנני, בכלי שיר דויד, איש יהוה; ועזרא הסופר לפניהם.
37 ועל שער העין, ונגדם עלו על מעלות עיר דויד, במעלה לחומה, מעל לבית דויד, ועד שער המים, מזרחה.
38 והתודה השנייה, ההולכת למול, ואני אחריה, וחצי העם מעל לחומה, מעל למגדל התנורים, ועד החומה הרחבה;
39 ומעל לשער אפרים, ועל שער הישנה, ועל שער הדגים, ומגדל חננאל, ומגדל המאה, ועד שער הצאן; ועמדו בשער המטרה.
40 ותעמודנה שתי התודות בבית ישוע; ואני, וחצי הסגנים עמי,
41 והכהנים; אליקים, מעשיה, מנימין, מיכיה, אליועיני, זכריה, חנניה, בחצוצרות;
42 ומעשיה, ושמעיה, ואלעזר, ועוזי, ויהוחנן, ומלכיה, ועילם, ועזר; וישמיעו המשוררים, ויזרחיה הפקיד.
43 ויזבחו ביום ההוא זבחים גדולים, וישמחו; כי ישוע שימחם בשמחה גדולה; וגם הנשים והילדים שמחו; ותישמע שמחת ירושלים מרחוק.
44 וייפקדו ביום ההוא אנשים על הלשכות, לאוצרות, לתרומות, לראשית, ולמעשרות, לכנוס בהן, לשדי הערים, את מנאות התורה לכהנים וללויים; כי שמחת יהודה על הכהנים ועל הלויים העומדים.
45 וישמרו משמרת יהוה שלהם, ומשמרת הטהרה, והמשוררים והשוערים, כמצוות דויד, שלמה בנו.
46 כי בימי דויד ואסף, מימי קדם, ראשי המשוררים, ושיר תהילה והודות לישוע.
47 וכל ישראל, בימי זרובבל, ובימי נחמיה, נותנים מניות המשוררים והשוערים, דבר יום ביומו; ומקדישים ללויים, והלויים מקדישים לבני אהרון.
פרק 13
1 ביום ההוא נקרא בספר משה באוזני העם; ונמצא כתוב בו, אשר לא יבוא עמוני ומואבי בקהל יהוה, עד עולם;
2 כי לא קידמו את בני ישראל בלחם ובמים, וישכרו עליו את בלעם לקלל; ויהפוך ישוע שלנו את הקללה לברכה.
3 ויהי, כשומעם את התורה, ויבדילו כל ערב מישראל.
4 ולפני מזה, אלישיב הכהן, הנתון על לשכת בית ישוע שלנו, קרוב לטוביה;
5 ויעש לו לשכה גדולה; ושם היו לפנים נותנים את המנחה, והלבונה, והכלים, ומעשר הדגן, התירוש והיצהר, מצוות הלויים, והמשוררים והשוערים, ותרומת הכהנים.
6 ובכל זה לא הייתי בירושלים; כי בשנת שלושים ושתיים לארתחשסתא מלך בבל, באתי אל המלך; ובקץ ימים נדרשתי מן המלך;
7 ואבוא לירושלים, ואבין ברעה אשר עשה אלישיב לטוביה, לעשות לו לשכה בחצרות בית ישוע.
8 וירע לי מאוד; ואשליך את כל כלי בית טוביה החוצה מן הלשכה.
9 ואומר, וייטהרו את הלשכות; ואשיב שמה את כלי בית ישוע, ואת המנחה והלבונה.
10 ואדע, כי מניות הלויים לא ניתנו; ויברחו, איש לשדהו, הלויים והמשוררים, עושי המלאכה.
11 ואריב את הסגנים, ואומר, מדוע נעזב בית ישוע? ואקבצם, ואעמידם על עמדם.
12 וכל יהודה הביאו מעשר הדגן, והתירוש והיצהר, לאוצרות.
13 ואוצרה על האוצרות את שלמיה הכהן, וצדוק הסופר, ופדיה, מן הלויים; ועל ידם, חנן בן זכור, בן מתניה; כי נאמנים נחשבו; ועליהם לחלק לאחיהם.
14 זכור לי, יהוה שלי, על זאת; ואל תמח חסדי, אשר עשיתי בבית ישוע שלי, ובמשמריו.
15 בימים ההמה, ראיתי ביהודה דורכים גתות בשבת, ומביאים ערימות, ועומסים על החמורים; וגם יין, ענבים, ותאנים, וכל משא, ומביאים לירושלים ביום השבת; ואעיד ביום מכרם ציד.
16 והצורים ישבו בה, מביאים דאג וכל מכר, ומוכרים בשבת, לבני יהודה ובירושלים.
17 ואריב את חורי יהודה, ואומר להם, מה הדבר הרע הזה אשר אתם עושים, ומחללים את יום השבת?
18 הלוא כה עשו אבותיכם, ויבא יהוה שלנו עלינו את כל הרעה הזאת, ועל העיר הזאת? ואתם מוסיפים חרון על ישראל, לחלל את השבת.
19 ויהי, כאשר צללו שערי ירושלים לפני השבת, ואומר, וייסגרו הדלתות; ואומר, אשר לא יפתחום עד אחר השבת; ומנערי העמדתי על השערים, אשר לא יבוא משא ביום השבת.
20 וילינו הרוכלים ומוכרי כל ממכר, מחוץ לירושלים, פעם ושתיים.
21 ואעיד בהם, ואומר אליהם, מדוע אתם לנים נגד החומה? אם תשנו, יד אשלח בכם. מן העת ההיא לא באו בשבת.
22 ואומר ללויים, אשר יהיו מיטהרים, ובאים, שומרים השערים, לקדש את יום השבת. גם זאת זכור לי, יהוה שלי, וחוסה עלי כרוב חסדך.
23 גם בימים ההם, ראיתי את היהודים הושיבו נשים אשדודיות, עמוניות, מואביות;
24 ובניהם חצי מדבר אשדודית, ואינם מכירים לדבר יהודית, וכלשון עם ועם.
25 ואריב עמם, ואקללם, ואכה מהם אנשים, ואמרטם; ואשבעם ביהוה, אם תתנו בנותיכם לבניהם, ואם תשאו מבנותיהם לבניכם, או לכם.
26 הלוא על אלה חטא שלמה מלך ישראל? ובגויים הרבים לא היה מלך כמוהו; ואהוב ליהוה שלו היה, ויתנהו יהוה מלך על כל ישראל; גם אותו החטיאו הנשים הנכריות.
27 ולכם הנשמע, לעשות את כל הרעה הגדולה הזאת, למעול ביהוה שלנו, להושיב נשים נכריות?
28 ומבני יהוידע בן אלישיב, הכהן הגדול, חתן לסנבלט החורוני; ואבריחהו מעלי.
29 זכור להם, יהוה שלי, על גואלי הכהונה, וברית הכהונה והלויים.
30 וטיהרתים מכל נכר; ואעמיד משמרות לכהנים וללויים, איש במלאכתו;
31 ולקורבן העצים, בעתים מזומנות, ולביכורים. זכור לי, יהוה שלי, לטובה.