האיגרת הראשונה אל הקורינתים
Listen & Read — in your languages
David's design for this book: listen in one language while you read in another — hear the book in French while your eyes follow the Spanish, and the language teaches itself. The two choices below are independent.
Read in:
- עברית — you are reading it now
- English
- Español
- Français
- 中文
- Русский
- Українська
- 日本語
- Magyar
- Deutsch
- Português
- العربية
- فارسی
- ܠܫܢܐ ܣܘܪܝܝܐ
- हिन्दी
Each language edition carries this book as far as its translation has reached; where a translation is still in progress, that edition says so on its own page. The First Book of Adam and Eve carries the fully wired parallel reader — try it there.
Listen in: the audio edition
Audio edition in preparation — no recorded audiobook of this book is held yet, in any language. When recordings are delivered they will play here, chapter by chapter (ebooks/audio/<language>/1-corinthians/001.mp3 …).
הורידו ספר זה כספר אלקטרוני: מהדורת המו״ל המשוחזרת (PDF, המהדורה האנגלית)
מהדורת המו״ל המשוחזרת היא עדות עצמאית: המאסטר העריכתי המשוחזר של ספר זה (המאסטר העריכתי של הברית החדשה v05, שוחזר ב־2026-10-17), המוצע להורדה לצד טקסט הקריאה של עמוד זה — ואינו אותו הטקסט שבעמוד הקריאה. המאסטר קודם להחלטות השם הקדוש של דוד מ־2026-10-11 ופועל לפי מוסכמת השמות הישנה שלו (God → Elohim; התואר Lord → Sovereign; ו־«lord» אנושי → master); ועמוד הקריאה פועל לפי ההחלטות הנוכחיות. מצב המאסטר עצמו: מתי ומרקוס מאומתים ומוקפאים; לוקס–ההתגלות בבדיקה הקשרית ממתינה. קובץ PDF זה הוא המהדורה האנגלית.
פרק 1
1 פולוס, שליח נקרא של יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, ברצון יהוה, וסוסתניס אחינו,
2 אל קהילת יהוה אשר בקורינת, אל המקודשים בישוע המשיח, הנקראים להיות קדושים, עם כל הקוראים, בכל מקום, בשם ישוע המשיח, רבנו, גם שלהם וגם שלנו;
3 חסד לכם ושלום, מאת יהוה אבינו, ומאת ישוע המשיח, הרב.
4 אני מודה ליהוה שלי תמיד בעדכם, בעד חסד יהוה אשר ניתן לכם על ידי ישוע המשיח;
5 שבכל דבר הועשרתם על ידו, בכל דיבור, ובכל דעת;
6 כאשר עדות המשיח אושרה בכם;
7 עד שאינכם חסרים בשום מתנה; מחכים להתגלות ישוע המשיח, רבנו;
8 אשר גם יחזק אתכם עד הסוף, למען תהיו בלי אשם ביום ישוע המשיח, רבנו.
9 נאמן יהוה, אשר על ידו נקראתם לחברת בנו, ישוע המשיח, רבנו.
10 עתה אני מבקשכם, אחים, בשם ישוע המשיח, רבנו, שתדברו כולכם דבר אחד, ושלא יהיו ביניכם פילוגים; כי אם תהיו מאוחדים לגמרי, באותה הדעה, ובאותו המשפט.
11 כי סופר לי עליכם, אחי, על ידי אלה אשר מבית כלואה, שיש ביניכם ריבים.
12 עתה אני אומר זאת, שכל אחד מכם אומר, אני של פולוס; ואני של אפולוס; ואני של כיפא; ואני של המשיח.
13 האם המשיח מחולק? האם פולוס נצלב בעדכם? או האם נטבלתם בשם פולוס?
14 אני מודה ליהוה, שלא הטבלתי איש מכם, חוץ מקריספוס וגאיוס;
15 פן יאמר איש, שהטבלתי בשמי.
16 והטבלתי גם את בית סטפנוס; מלבד זאת, אינני יודע אם הטבלתי אחר.
17 כי המשיח לא שלח אותי להטביל, כי אם להטיף את הבשורה; לא בחכמת דברים, פן יהיה צלב המשיח ריק מכוחו.
18 כי הטפת הצלב היא, לאובדים, שטות; אך לנו, הנושעים, היא גבורת יהוה.
19 כי כתוב, אשחית את חכמת החכמים, ואת בינת הנבונים אסיר.
20 היכן החכם? היכן הסופר? היכן המתווכח של העולם הזה? האם לא עשה יהוה את חכמת העולם הזה לשטות?
21 כי אחרי שבחכמת יהוה, העולם בחכמה לא הכיר את יהוה, רצה יהוה, בשטות ההטפה, להושיע את המאמינים.
22 כי היהודים דורשים אות, והיוונים מבקשים חכמה;
23 אך אנו מטיפים את המשיח הנצלב, ליהודים מכשול, וליוונים שטות;
24 אך לנקראים, גם יהודים וגם יוונים, המשיח, גבורת יהוה, וחכמת יהוה.
25 כי שטות יהוה חכמה מבני האדם; וחולשת יהוה חזקה מבני האדם.
26 כי אתם רואים את קריאתכם, אחים, איך לא רבים חכמים לפי הבשר, לא רבים גיבורים, לא רבים נכבדים, נקראים;
27 כי אם יהוה בחר את שוטי העולם, לבייש את החכמים; ויהוה בחר את חלשי העולם, לבייש את החזקים;
28 ואת שפלי העולם, ואת הנבזים, בחר יהוה, וכן, את אשר אינם, לבטל את אשר הם;
29 למען לא יתפאר שום בשר לפניו.
30 אך ממנו אתם בישוע המשיח, אשר מאת יהוה נעשה לנו חכמה, וצדקה, וקידוש, וגאולה;
31 למען, ככתוב, המתפאר יתפאר בישוע.
פרק 2
1 ואני, אחים, כאשר באתי אליכם, לא באתי במעלת דיבור או חכמה, מכריז לכם את עדות יהוה.
2 כי החלטתי לא לדעת דבר ביניכם, חוץ מישוע המשיח, ואותו נצלב.
3 והייתי עמכם בחולשה, ובפחד, וברעדה רבה.
4 ודיבורי והטפתי לא היו בדברי שכנוע של חכמת אדם, כי אם בהפגנת הרוח והגבורה;
5 למען לא תהיה אמונתכם בחכמת בני האדם, כי אם בגבורת יהוה.
6 אך אנו מדברים חכמה בין השלמים; אך לא את חכמת העולם הזה, ולא של נסיכי העולם הזה, הבאים לאפס;
7 כי אם אנו מדברים את חכמת יהוה בסוד, גם את החכמה הנסתרת, אשר ייעד יהוה, מלפני העולם, לכבודנו;
8 אשר איש מנסיכי העולם הזה לא ידע; כי אם ידעו אותה, לא היו צולבים את ישוע של הכבוד.
9 אך ככתוב, עין לא ראתה, ואוזן לא שמעה, ולא עלו על לב אדם, הדברים אשר הכין יהוה לאוהביו.
10 אך יהוה גילה אותם לנו על ידי רוחו; כי הרוח חוקרת את הכל, וכן, את עומקי יהוה.
11 כי מי מבני האדם יודע את דברי האדם, חוץ מרוח האדם אשר בו? כן גם, את דברי יהוה איש לא יודע, כי אם רוח יהוה.
12 עתה, אנו לא קיבלנו את רוח העולם, כי אם את הרוח אשר מאת יהוה; למען נדע את הדברים הניתנים לנו בחינם מאת יהוה.
13 אשר אותם גם אנו מדברים, לא בדברים אשר חכמת אדם מלמדת, כי אם אשר רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ מלמדת; משווים דברים רוחניים עם רוחניים.
14 אך האדם הטבעי לא מקבל את דברי רוח יהוה; כי הם שטות לו; וגם אינו יכול לדעת אותם, כי הם נשפטים רוחנית.
15 אך אשר הוא רוחני, שופט את כל הדברים, אך הוא עצמו לא נשפט על ידי איש.
16 כי מי ידע את דעת ישוע, למען ילמד אותו? אך לנו יש את דעת המשיח.
פרק 3
1 ואני, אחים, לא יכולתי לדבר אליכם כרוחניים, כי אם כבשריים, כקטנים בהמשיח.
2 האכלתי אתכם חלב, ולא בשר; כי עד עתה לא יכולתם לשאת אותו, וגם עתה אינכם יכולים.
3 כי עודכם בשריים; כי בהיות ביניכם קנאה, וריב, ופילוגים, האם אינכם בשריים, ומהלכים כבני אדם?
4 כי בעוד אחד אומר, אני של פולוס; ואחר, אני של אפולוס; האם אינכם בשריים?
5 מי אפוא פולוס, ומי אפולוס, כי אם משרתים, אשר על ידם האמנתם, כאשר נתן ישוע לכל איש?
6 אני נטעתי, אפולוס השקה; אך יהוה נתן את הצמיחה.
7 כן אפוא, לא הנוטע הוא דבר, ולא המשקה; כי אם יהוה הנותן את הצמיחה.
8 עתה, הנוטע והמשקה הם אחד; וכל איש יקבל את שכרו, לפי עמלו.
9 כי אנו עובדי יהוה יחד; אתם שדה יהוה, אתם בניין יהוה.
10 לפי חסד יהוה הניתן לי, כבנאי חכם, הנחתי יסוד, ואחר בונה עליו. אך כל איש יזהר איך הוא בונה עליו.
11 כי יסוד אחר איש לא יכול להניח, מלבד המונח, אשר הוא ישוע המשיח.
12 עתה, אם איש בונה על היסוד הזה זהב, כסף, אבנים יקרות, עץ, חציר, קש;
13 מעשה כל איש ייגלה; כי היום יכריז אותו, כי הוא ייגלה באש; והאש תנסה את מעשה כל איש, מאיזה מין הוא.
14 אם מעשה איש יישאר, אשר בנה עליו, הוא יקבל שכר.
15 אם מעשה איש יישרף, הוא יפסיד; אך הוא עצמו ייוושע; אך כן כבאש.
16 האם אינכם יודעים, שאתם היכל יהוה, ושרוח יהוה שוכנת בכם?
17 אם איש ישחית את היכל יהוה, אותו ישחית יהוה; כי היכל יהוה קדוש הוא, אשר אתם הוא.
18 אל ירמה איש את עצמו. אם איש ביניכם נראה חכם בעולם הזה, יהי שוטה, למען יהיה חכם.
19 כי חכמת העולם הזה היא שטות אצל יהוה. כי כתוב, הוא לוכד את החכמים בעורמתם.
20 ושוב, ישוע יודע את מחשבות החכמים, שהן הבל.
21 לכן אל יתפאר איש בבני אדם. כי הכל שלכם;
22 אם פולוס, או אפולוס, או כיפא, או העולם, או החיים, או המוות, או דברים הווים, או דברים עתידים; הכל שלכם;
23 ואתם של המשיח; והמשיח של יהוה.
פרק 4
1 כן יחשוב אותנו איש, כמשרתי המשיח, וכסוכני סודות יהוה.
2 ועוד, נדרש בסוכנים, שאיש יימצא נאמן.
3 אך אצלי זה דבר קטן מאוד, שאשפט על ידכם, או על ידי משפט אדם; וכן, אינני שופט את עצמי.
4 כי אינני יודע דבר נגד עצמי; אך אינני מצודק בזה; כי אם השופט אותי הוא ישוע.
5 לכן אל תשפטו דבר לפני העת, עד אשר יבוא ישוע, אשר גם יביא לאור את נסתרות החושך, ויגלה את עצות הלבות; ואז תהיה לכל איש תהילה מיהוה.
6 ואת הדברים האלה, אחים, העברתי בדמות אלי ולפולוס — לאפולוס, בעדכם; למען תלמדו בנו, לא לחשוב על בני אדם מעל מה שכתוב, למען לא יתנפח אחד מכם בעד אחד, נגד האחר.
7 כי מי מבדיל אותך מאחר? ומה יש לך, אשר לא קיבלת? עתה, אם קיבלת אותו, למה אתה מתפאר, כאילו לא קיבלת אותו?
8 עתה אתם שבעים, עתה אתם עשירים, מלכתם כמלכים בלעדינו; והלוואי ביהוה שתמלכו, למען נמלוך גם אנו עמכם.
9 כי אני חושב, שיהוה הציג אותנו, השליחים, אחרונים, כמיועדים למוות; כי נעשינו מחזה לעולם, ולמלאכים, ולבני אדם.
10 אנו שוטים בעד המשיח, אך אתם חכמים בהמשיח; אנו חלשים, אך אתם חזקים; אתם נכבדים, אך אנו נבזים.
11 עד השעה הזאת, אנו גם רעבים, וגם צמאים, וגם ערומים, וגם מוכים, ואין לנו מקום מושב בטוח;
12 ועמלים, עובדים בידינו; בהיותנו מגודפים, אנו מברכים; בהיותנו נרדפים, אנו סובלים;
13 בהיותנו מדוברים לרעה, אנו מתחננים; נעשינו כסחי העולם, וכגרוטאות כל הדברים, עד היום הזה.
14 אינני כותב את הדברים האלה לבייש אתכם, כי אם כילדי האהובים אני מזהיר אתכם.
15 כי גם אם יש לכם עשרת אלפים מורים בהמשיח, בכל זאת אין לכם אבות רבים; כי בישוע המשיח הולדתיכם על ידי הבשורה.
16 אני מבקשכם אפוא, היו חקיינים שלי.
17 מסיבה זו שלחתי אליכם את טימותיוס, אשר הוא בני האהוב, ונאמן בישוע, אשר יזכירכם את דרכי בהמשיח, כאשר אני מלמד בכל מקום, בכל קהילה.
18 עתה, מקצת מתנפחים, כאילו לא אבוא אליכם.
19 אך אבוא אליכם במהרה, אם ירצה ישוע, ואדע, לא את דיבור המתנפחים, כי אם את גבורתם.
20 כי מלכות יהוה אינה בדיבור, כי אם בגבורה.
21 מה תרצו? האם אבוא אליכם בשבט, או באהבה, וברוח ענווה?
פרק 5
1 שמועה גמורה היא שיש ביניכם זנות, וזנות כזאת אשר לא נקראת אפילו בין הגויים, שאיש ייקח את אשת אביו.
2 ואתם מתנפחים, ולא התאבלתם יותר, למען יוסר מתוככם עושה המעשה הזה.
3 כי אני, כנעדר בגוף, אך נוכח ברוח, כבר שפטתי, כאילו הייתי נוכח, על עושה המעשה הזה כך,
4 בשם ישוע המשיח, רבנו, כאשר תיאספו יחד, ורוחי, עם גבורת ישוע המשיח, רבנו,
5 למסור איש כזה לשטן, להשחתת הבשר, למען תיוושע הרוח ביום ישוע, הרב.
6 תהילתכם אינה טובה. האם אינכם יודעים, שמעט שאור מחמיץ את כל העיסה?
7 טהרו אפוא את השאור הישן, למען תהיו עיסה חדשה, כאשר אתם בלי שאור. כי גם המשיח, פסחנו, נזבח בעדנו;
8 לכן נחוג את החג, לא בשאור ישן, ולא בשאור הרוע והרשעה; כי אם במצות התמימות והאמת.
9 כתבתי לכם באיגרת, לא להתערבב עם זונים;
10 אך לא לגמרי עם זוני העולם הזה, או עם החמדנים, או הגזלנים, או עובדי האלילים; כי אז הייתם צריכים לצאת מן העולם.
11 אך עתה כתבתי לכם, לא להתערבב, אם איש הנקרא אח הוא זונה, או חמדן, או עובד אלילים, או מגדף, או שיכור, או גזלן; עם איש כזה, לא גם לאכול.
12 כי מה לי לשפוט גם את אלה אשר בחוץ? האם אינכם שופטים את אלה אשר בפנים?
13 אך את אלה אשר בחוץ, יהוה שופט. לכן הסירו מתוככם את האיש הרע ההוא.
פרק 6
1 האם מעז איש מכם, בעל דבר נגד אחר, ללכת למשפט לפני הבלתי צדיקים, ולא לפני הקדושים?
2 האם אינכם יודעים, שהקדושים ישפטו את העולם? ואם העולם יישפט על ידכם, האם אינכם ראויים לשפוט את הדברים הקטנים ביותר?
3 האם אינכם יודעים, שנשפוט מלאכים? על אחת כמה וכמה דברים הנוגעים לחיים האלה?
4 אם אם כן יש לכם משפטים על דברים הנוגעים לחיים האלה, הושיבו לשופטים את הנבזים ביותר בקהילה.
5 אני מדבר לבושתכם. האם אין ביניכם חכם אחד? לא, לא אחד אשר יוכל לשפוט בין אחיו?
6 אך אח הולך למשפט עם אח, וזאת לפני הבלתי מאמינים.
7 עתה אפוא, יש ביניכם פגם גמור, כי אתם הולכים למשפט איש עם אחיו. למה אינכם סובלים עוול יותר? למה אינכם מנוצלים יותר?
8 לא, אתם עושים עוול, ומנצלים, ואת אחיכם.
9 האם אינכם יודעים, שהבלתי צדיקים לא יירשו את מלכות יהוה? אל תטעו; לא זונים, ולא עובדי אלילים, ולא נואפים, ולא רכי־הבשר, ולא שוכבי זכר,
10 ולא גנבים, ולא חמדנים, ולא שיכורים, ולא מגדפים, ולא גזלנים, יירשו את מלכות יהוה.
11 וכאלה היו מקצת מכם; אך רוחצתם, אך קודשתם, אך צודקתם, בשם ישוע, הרב, וברוח יהוה שלנו.
12 כל הדברים מותרים לי, אך לא כל הדברים מועילים; כל הדברים מותרים לי, אך לא אשתעבד לשום דבר.
13 מאכלים לבטן, והבטן למאכלים; אך יהוה ישחית גם את זה וגם את אלה. עתה, הגוף אינו לזנות, כי אם לישוע; וישוע לגוף.
14 ויהוה גם הקים את ישוע, וגם יקים אותנו, בגבורתו.
15 האם אינכם יודעים, שגופותיכם הם איברי המשיח? האם אקח אפוא את איברי המשיח, ואעשה אותם לאיברי זונה? חלילה מיהוה.
16 מה? האם אינכם יודעים, שהנדבק לזונה הוא גוף אחד? כי שניים, הוא אומר, יהיו לבשר אחד.
17 אך הנדבק לישוע הוא רוח אחד.
18 ברחו מן הזנות. כל חטא שאדם עושה הוא מחוץ לגוף; אך הזונה חוטא נגד גופו.
19 מה? האם אינכם יודעים, שגופכם הוא היכל רוח הקודש אשר בכם, אשר יש לכם מאת יהוה, ואינכם של עצמכם?
20 כי נקניתם במחיר; לכן פארו את יהוה בגופכם, וברוחכם, אשר הם של יהוה.
פרק 7
1 עתה, על הדברים אשר כתבתם לי עליהם; טוב לאדם שלא ייגע באישה.
2 אך מפני הזנות, כל איש תהיה לו אשתו, וכל אישה יהיה לה בעלה.
3 הבעל ייתן לאישה את החיבה הראויה; וכן גם האישה לבעל.
4 לאישה אין שלטון על גופה, כי אם לבעל; וכן גם לבעל אין שלטון על גופו, כי אם לאישה.
5 אל תמנעו איש מאחיו, כי אם בהסכם לזמן, למען תפנו את עצמכם לצום ולתפילה; ושובו יחד, פן ינסה אתכם השטן מפני חוסר ריסונכם.
6 אך אני אומר זאת כהיתר, ולא כמצווה.
7 כי הייתי רוצה שכל האנשים יהיו כמוני. אך לכל איש יש מתנתו מאת יהוה, אחד בדרך זו, ואחר בדרך אחרת.
8 אני אומר אפוא לבלתי נשואים ולאלמנות, טוב להם אם יישארו כמוני.
9 אך אם אינם יכולים להתאפק, יינשאו; כי טוב להינשא מלבעור.
10 ולנשואים אני מצווה, אך לא אני, כי אם ישוע, אל תיפרד אישה מבעלה;
11 אך אם היא נפרדת, תישאר בלתי נשואה, או תתרצה לבעלה; ואל ישלח בעל את אשתו.
12 אך לשאר אני אומר, לא ישוע, אם לאח יש אישה בלתי מאמינה, והיא רוצה לשבת עמו, אל ישלח אותה.
13 והאישה אשר לה בעל בלתי מאמין, והוא רוצה לשבת עמה, אל תעזוב אותו.
14 כי הבעל הבלתי מאמין מקודש על ידי האישה, והאישה הבלתי מאמינה מקודשת על ידי הבעל; אחרת, בניכם היו טמאים; אך עתה הם קדושים.
15 אך אם הבלתי מאמין נפרד, ייפרד. אח או אחות אינם תחת עבדות במקרים כאלה; אך יהוה קרא אותנו לשלום.
16 כי מה אתה יודע, אישה, אם תושיעי את בעלך? או איך אתה יודע, איש, אם תושיע את אשתך?
17 אך כאשר חלק יהוה לכל איש, כאשר קרא ישוע לכל אחד, כן ילך. וכן אני מסדר בכל הקהילות.
18 האם נקרא איש בהיותו נימול? אל יהיה ערל. האם נקרא איש בערלה? אל יימול.
19 המילה אינה דבר, והערלה אינה דבר, כי אם שמירת מצוות יהוה.
20 כל איש יישאר בקריאה אשר בה נקרא.
21 האם נקראת בהיותך עבד? אל ידאג לך; אך אם תוכל להיות בן חורים, בחר בזה יותר.
22 כי אשר נקרא בישוע, בהיותו עבד, הוא בן־חורין של ישוע; כן גם אשר נקרא, בהיותו בן חורים, הוא עבדו של המשיח.
23 נקניתם במחיר; אל תהיו עבדי בני אדם.
24 אחים, כל איש, באשר בו נקרא, שם יישאר עם יהוה.
25 עתה, על הבתולות, אין לי מצווה מישוע; אך אני נותן את דעתי, כאחד אשר קיבל רחמים מישוע להיות נאמן.
26 אני חושב אפוא, שזה טוב, מפני המצוקה הנוכחית, אני אומר, שטוב לאדם להיות כן.
27 האם אתה קשור לאישה? אל תבקש להיות משוחרר. האם אתה משוחרר מאישה? אל תבקש אישה.
28 אך אם תינשא, לא חטאת; ואם בתולה תינשא, לא חטאה. אך כאלה תהיה להם צרה בבשר; ואני חוסך עליכם.
29 אך זאת אני אומר, אחים, הזמן קצר; נשאר, שגם בעלי הנשים יהיו כאילו אין להם;
30 והבוכים, כאילו לא בכו; והשמחים, כאילו לא שמחו; והקונים, כאילו לא החזיקו;
31 והמשתמשים בעולם הזה, כלא משתמשים בו לרעה; כי תבנית העולם הזה עוברת.
32 אך הייתי רוצה שתהיו בלי דאגות. הבלתי נשוי דואג לדברי ישוע, איך ירצה את ישוע;
33 אך הנשוי דואג לדברי העולם, איך ירצה את אשתו.
34 יש הבדל גם בין אישה לבתולה. האישה הבלתי נשואה דואגת לדברי ישוע, למען תהיה קדושה, גם בגוף וגם ברוח; אך הנשואה דואגת לדברי העולם, איך תרצה את בעלה.
35 וזאת אני אומר לתועלתכם; לא למען אשליך עליכם מלכודת, כי אם למען מה שהוא הגון, ולמען תשרתו את ישוע בלי הסחה.
36 אך אם איש חושב, שהוא מתנהג בצורה בלתי הגונה כלפי בתולתו, אם היא עוברת את פרח נעוריה, וצריך להיות כן, יעשה את אשר הוא רוצה, הוא לא חוטא; יינשאו.
37 אך העומד איתן בלבו, בלי הכרח, ויש לו שלטון על רצונו, והחליט כן בלבו, שישמור את בתולתו, עושה טוב.
38 כן אפוא, גם הנותן אותה בנישואין עושה טוב; אך הבלתי נותן אותה בנישואין עושה טוב יותר.
39 האישה קשורה בתורה, כל עוד בעלה חי; אך אם מת בעלה, היא חופשייה להינשא למי שתרצה; רק בישוע.
40 אך היא מאושרת יותר, אם תישאר כן, לפי דעתי; ואני חושב, שגם לי יש את רוח יהוה.
פרק 8
1 עתה, על דברים המוקרבים לאלילים, אנו יודעים שלכולנו יש דעת. הדעת מתנפחת, אך האהבה בונה.
2 ואם איש חושב, שהוא יודע דבר, הוא לא יודע דבר, כפי שעליו לדעת.
3 אך אם איש אוהב את יהוה, הוא נודע ממנו.
4 לכן, על אכילת הדברים המוקרבים לאלילים, אנו יודעים שאליל הוא כאין בעולם, ושאין אחר, חוץ מיהוה אחד.
5 כי גם אם יש הנקראים אלילים, אם בשמים ואם בארץ, (כאשר יש אלילים רבים, ואדונים רבים;)
6 אך לנו יהוה אחד, האב, אשר ממנו כל הדברים, ואנו בו; וישוע המשיח אחד, הרב, אשר על ידו כל הדברים, ואנו על ידו.
7 אך אין בכל איש את הדעת הזאת; כי מקצת, במצפון האליל עד השעה הזאת, אוכלים אותו כדבר המוקרב לאליל; ומצפונם, בהיותו חלש, נטמא.
8 אך מאכל לא ממליץ אותנו ליהוה; כי לא אם נאכל, אנו טובים יותר; ולא אם לא נאכל, אנו גרועים יותר.
9 אך היזהרו, פן תהיה החירות הזאת שלכם, באיזו דרך, למכשול לחלשים.
10 כי אם איש יראה אותך, בעל הדעת, יושב לאכול בהיכל האליל, האם לא יתחזק מצפונו של החלש, לאכול את הדברים המוקרבים לאלילים?
11 ועל ידי דעתך יאבד האח החלש, אשר בעדו מת המשיח?
12 אך כאשר אתם חוטאים כן נגד האחים, ופוצעים את מצפונם החלש, אתם חוטאים נגד המשיח.
13 לכן, אם מאכל מכשיל את אחי, לא אאכל בשר בעולם, פן אכשיל את אחי.
פרק 9
1 האם אינני שליח? האם אינני בן חורים? האם לא ראיתי את ישוע המשיח, רבנו? האם אינכם מעשי בישוע?
2 אם אינני שליח לאחרים, בכל זאת אני שליח לכם; כי חותם שליחותי אתם, בישוע.
3 תשובתי לאלה הבוחנים אותי היא זאת;
4 האם אין לנו רשות לאכול ולשתות?
5 האם אין לנו רשות להוליך אחות, אישה, כאשר גם שאר השליחים, ואחי ישוע, וכיפא?
6 או האם רק לי ולברנבא אין רשות להימנע מעבודה?
7 מי הולך למלחמה, בכל עת, על חשבונו? מי נוטע כרם, ואינו אוכל מפריו? או מי רועה עדר, ואינו אוכל מחלב העדר?
8 האם אני אומר את הדברים האלה כאדם? או האם לא אומרת התורה גם את אותו הדבר?
9 כי כתוב בתורת משה, לא תחסום שור בדישו. האם יהוה דואג לשוורים?
10 או האם הוא אומר זאת לגמרי בעדנו? בעדנו, בלי ספק, כתוב זאת; שהחורש צריך לחרוש בתקווה; ושהדש בתקווה צריך להיות שותף לתקוותו.
11 אם זרענו לכם דברים רוחניים, האם זה דבר גדול אם נקצור את דבריכם הבשריים?
12 אם אחרים שותפים לסמכות זו עליכם, האם לא אנו יותר? אך לא השתמשנו בסמכות זו; כי אם אנו סובלים את הכל, פן נעכב את בשורת המשיח.
13 האם אינכם יודעים, שהמשרתים בדברים קדושים, חיים מן ההיכל? והממתינים על המזבח, הם שותפים עם המזבח?
14 כן גם סידר ישוע, שהמטיפים את הבשורה יחיו מן הבשורה.
15 אך לא השתמשתי באף אחד מן הדברים האלה; ולא כתבתי את הדברים האלה, למען ייעשה כן לי; כי טוב לי למות, מלגרום לאיש לבטל את תהילתי.
16 כי גם אם אני מטיף את הבשורה, אין לי להתפאר; כי הכרח מוטל עלי; וכן, אוי לי, אם לא אטיף את הבשורה.
17 כי אם אני עושה זאת ברצון, יש לי שכר; אך אם נגד רצוני, הופקדה לי סוכנות של הבשורה.
18 מה שכרי אפוא? באמת, שכאשר אני מטיף את הבשורה, אעשה את בשורת המשיח בלי מחיר, למען לא אנצל את סמכותי בבשורה.
19 כי גם אם אני בן חורים מכל האנשים, עשיתי את עצמי עבד לכולם, למען ארוויח יותר.
20 וליהודים נעשיתי כיהודי, למען ארוויח את היהודים; לאלה אשר תחת התורה, כתחת התורה, למען ארוויח את אלה אשר תחת התורה;
21 לאלה אשר בלי תורה, כבלי תורה, (בהיותי לא בלי תורה ליהוה, כי אם תחת תורת המשיח,) למען ארוויח את אלה אשר בלי תורה.
22 לחלשים נעשיתי כחלש, למען ארוויח את החלשים; נעשיתי הכל לכולם, למען, בכל אמצעי, אושיע מקצת.
23 וזאת אני עושה בעד הבשורה, למען אהיה שותף לה עמכם.
24 האם אינכם יודעים, שהרצים במרוץ רצים כולם, אך אחד מקבל את הפרס? כן רוצו, למען תשיגו.
25 וכל איש המתאבק לשליטה, הוא מתאפק בכל הדברים. עתה, הם עושים זאת להשיג כתר נשחת; אך אנו, כתר בלתי נשחת.
26 אני רץ אפוא כן, לא כבאי־וודאות; כן אני נלחם, לא כמכה את האוויר;
27 כי אם אני מכה את גופי, ומביא אותו לעבדות; פן, כאשר הטפתי לאחרים, אני עצמי אהיה נפסל.
פרק 10
1 ועוד, אחים, אינני רוצה שתתעלמו, שכל אבותינו היו תחת הענן, וכולם עברו בים;
2 וכולם נטבלו למשה, בענן ובים;
3 וכולם אכלו את אותו המאכל הרוחני;
4 וכולם שתו את אותו המשקה הרוחני; כי שתו מן הסלע הרוחני ההוא, אשר הלך אחריהם; והסלע היה המשיח.
5 אך ברובם לא רצה יהוה; כי הם הופלו במדבר.
6 עתה, הדברים האלה היו דוגמאות לנו, למען לא נתאווה לדברים רעים, כאשר גם הם התאוו.
7 ולא תהיו עובדי אלילים, כפי שהיו מקצת מהם; ככתוב, ישב העם לאכול ולשתות, וקמו לשחק.
8 ולא נזנה, כפי שזנו מקצת מהם, ונפלו ביום אחד עשרים ושלושה אלף.
9 ולא ננסה את המשיח, כפי שניסו גם מקצת מהם, והושחתו על ידי הנחשים.
10 ולא תרטנו, כפי שרטנו גם מקצת מהם, והושחתו על ידי המשחית.
11 עתה, כל הדברים האלה קרו להם לדוגמאות; והם כתובים להזהרתנו, אשר עליהם באו קצות העולמות.
12 לכן, החושב שהוא עומד, יזהר פן יפול.
13 לא בא עליכם ניסיון, כי אם אשר הוא אנושי; אך נאמן יהוה, אשר לא יתן לכם להינסות מעל מה שאתם יכולים; כי אם, עם הניסיון, יעשה גם דרך מילוט, למען תוכלו לשאת אותו.
14 לכן, אהובי, ברחו מעבודת אלילים.
15 אני מדבר כחכמים; שפטו את אשר אני אומר.
16 כוס הברכה אשר אנו מברכים, האם היא לא חברת דם המשיח? הלחם אשר אנו בוצעים, האם הוא לא חברת גוף המשיח?
17 כי אנו, הרבים, לחם אחד, וגוף אחד; כי כולנו שותפים לאותו הלחם האחד.
18 ראו את ישראל לפי הבשר; האם אוכלי הקורבנות אינם שותפים למזבח?
19 מה אני אומר אפוא? שהאליל הוא דבר, או שמה שמוקרב לאלילים הוא דבר?
20 אך אני אומר, שהדברים אשר הגויים מקריבים, הם מקריבים לשדים, ולא ליהוה; ואינני רוצה, שתהיו בחברת שדים.
21 אינכם יכולים לשתות את כוס ישוע, ואת כוס השדים; אינכם יכולים להיות שותפים לשולחן ישוע, ולשולחן השדים.
22 האם אנו מעוררים את ישוע לקנאה? האם אנו חזקים ממנו?
23 כל הדברים מותרים לי, אך לא כל הדברים מועילים; כל הדברים מותרים לי, אך לא כל הדברים בונים.
24 אל יבקש איש את שלו, כי אם כל איש את טובת חברו.
25 כל הנמכר בשוק הבשר, אכלו, לא חוקרים דבר, מפני המצפון;
26 כי הארץ היא של ישוע, ומלואה.
27 אם מישהו מן הבלתי מאמינים מזמין אתכם לסעודה, ואתם רוצים ללכת; כל המונח לפניכם, אכלו, לא חוקרים דבר, מפני המצפון.
28 אך אם איש יאמר לכם, זה מוקרב לאלילים, אל תאכלו, בעד זה אשר הראה לכם, ומפני המצפון; כי הארץ היא של ישוע, ומלואה;
29 מצפון, אני אומר, לא שלך, כי אם של האחר; כי למה חירותי נשפטת על ידי מצפון של אחר?
30 כי אם אני, בחסד, שותף, למה אני מדובר לרעה בעד מה שאני מודה עליו?
31 לכן, אם אתם אוכלים, או שותים, או כל אשר אתם עושים, עשו הכל לכבוד יהוה.
32 אל תיתנו מכשול, לא ליהודים, ולא ליוונים, ולא לקהילת יהוה;
33 כאשר גם אני מרצה את כל האנשים בכל הדברים, לא מבקש את תועלתי, כי אם את תועלת הרבים, למען ייוושעו.
פרק 11
1 היו חקיינים שלי, כאשר גם אני של המשיח.
2 עתה אני משבח אתכם, אחים, שאתם זוכרים אותי בכל הדברים, ושומרים את המסורות, כפי שמסרתי לכם.
3 אך הייתי רוצה שתדעו, שראש כל איש הוא המשיח; וראש האישה הוא האיש; וראש המשיח הוא יהוה.
4 כל איש המתפלל או מתנבא, וראשו מכוסה, מחלל את ראשו.
5 אך כל אישה המתפללת או מתנבא, וראשה מגולה, מחללת את ראשה; כי זה אחד ואותו הדבר, כאילו הייתה מגולחת.
6 כי אם האישה לא תתכסה, גם תיגזוז; אך אם זה בושה לאישה להיגזוז או להתגלח, תתכסה.
7 כי איש אומנם לא צריך לכסות את ראשו, בהיותו צלם וכבוד יהוה; אך האישה היא כבוד האיש.
8 כי האיש אינו מן האישה; כי אם האישה מן האיש.
9 וגם האיש לא נברא בעד האישה; כי אם האישה בעד האיש.
10 מסיבה זו, האישה צריכה שיהיה לה כוח על ראשה, מפני המלאכים.
11 אך לא האיש בלי האישה, ולא האישה בלי האיש, בישוע.
12 כי כאשר האישה מן האיש, כן גם האיש על ידי האישה; אך כל הדברים מיהוה.
13 שפטו בעצמכם; האם זה הגון, שאישה תתפלל ליהוה, בלי כיסוי?
14 האם לא גם הטבע עצמו מלמד אתכם, שאם לאיש יש שיער ארוך, זה בושה לו?
15 אך אם לאישה יש שיער ארוך, זה כבוד לה; כי שערה ניתן לה לכיסוי.
16 אך אם איש נראה כמתווכח, אין לנו מנהג כזה, ולא לקהילות יהוה.
17 עתה, בזה אשר אני מכריז לכם, אינני משבח אתכם, שאתם באים יחד, לא לטוב, כי אם לרע.
18 כי תחילה, כאשר אתם באים יחד בקהילה, אני שומע שיש ביניכם פילוגים; ובחלק אני מאמין לזה.
19 כי צריכות להיות גם מחלוקות ביניכם, למען ייגלו המאושרים ביניכם.
20 כאשר אתם באים אפוא יחד למקום אחד, אין זאת לאכול את סעודת ישוע;
21 כי באכילה, כל אחד לוקח לפני האחר את סעודתו; ואחד רעב, ואחר שיכור.
22 מה? האם אין לכם בתים לאכול ולשתות בהם? או האם אתם מבזים את קהילת יהוה, ומביישים את אלה אשר אין להם? מה אומר לכם? האם אשבח אתכם בזה? אינני משבח.
23 כי אני קיבלתי מישוע, את אשר גם מסרתי לכם, שישוע, הרב, באותו הלילה אשר בו נמסר, לקח לחם;
24 וכאשר הודה, בצע אותו, ואמר, קחו, אכלו; זה גופי, אשר נשבר בעדכם; זאת עשו, לזכרי.
25 אחרי כן גם את הכוס, כאשר סעדו, אומר, הכוס הזאת היא הברית החדשה בדמי; זאת עשו, בכל עת שתשתו אותה, לזכרי.
26 כי בכל עת שתאכלו את הלחם הזה, ותשתו את הכוס הזאת, אתם מכריזים את מות ישוע, עד אשר יבוא.
27 לכן, כל אשר יאכל את הלחם הזה, וישתה את כוס ישוע, בצורה בלתי ראויה, יהיה חייב בגוף ובדם ישוע.
28 אך איש יבחן את עצמו, וכן יאכל מן הלחם ההוא, וישתה מן הכוס ההיא.
29 כי האוכל והשותה בצורה בלתי ראויה, אוכל ושותה דין לעצמו, לא מבחין את גוף ישוע.
30 מסיבה זו, רבים ביניכם חלשים וחולים, ורבים ישנים.
31 כי אם נשפוט את עצמנו, לא היינו נשפטים.
32 אך כאשר אנו נשפטים, אנו מיוסרים על ידי ישוע, למען לא נורשע עם העולם.
33 לכן, אחי, כאשר אתם באים יחד לאכול, המתינו איש לאחיו.
34 ואם איש רעב, יאכל בבית; למען לא תבואו יחד להרשעה. ואת השאר אסדר כאשר אבוא.
פרק 12
1 עתה, על מתנות רוחניות, אחים, אינני רוצה שתהיו בורים.
2 אתם יודעים, שהייתם גויים, נמשכים אל האלילים האילמים האלה, כפי שהונהגתם.
3 לכן אני מיידע אתכם, שאיש המדבר ברוח יהוה לא קורא לישוע מקולל; ושאיש לא יכול לומר, שישוע הוא ישוע, כי אם ברוח הקודש.
4 עתה, יש גיווני מתנות, אך אותה הרוח.
5 ויש גיווני שירותים, אך אותו ישוע.
6 ויש גיווני פעולות, אך אותו יהוה, אשר פועל את הכל בכולם.
7 אך גילוי הרוח ניתן לכל איש, לתועלת.
8 כי לאחד ניתן, על ידי הרוח, דבר חכמה; ולאחר דבר דעת, על ידי אותה הרוח;
9 לאחר אמונה, על ידי אותה הרוח; לאחר מתנות ריפוי, על ידי אותה הרוח;
10 לאחר פעולת גבורות; לאחר נבואה; לאחר הבחנת רוחות; לאחר מיני לשונות; לאחר פירוש לשונות;
11 אך כל אלה פועלת אותה הרוח האחת, מחלקת לכל איש בנפרד, כרצונה.
12 כי כאשר הגוף אחד הוא, ויש לו איברים רבים, וכל איברי אותו הגוף האחד, בהיותם רבים, הם גוף אחד; כן גם המשיח.
13 כי ברוח אחת נטבלנו כולנו לגוף אחד, אם יהודים או יוונים, אם עבדים או בני חורים; וכולנו הושקינו לרוח אחת.
14 כי הגוף אינו איבר אחד, כי אם רבים.
15 אם תאמר הרגל, כי אינני היד, אינני מן הגוף; האם לכן אינה מן הגוף?
16 ואם תאמר האוזן, כי אינני העין, אינני מן הגוף; האם לכן אינה מן הגוף?
17 אם כל הגוף היה עין, היכן היה השמיעה? אם כלו שמיעה, היכן היה הריח?
18 אך עתה, יהוה שם את האיברים, כל אחד מהם בגוף, כפי שרצה.
19 ואם כולם היו איבר אחד, היכן היה הגוף?
20 אך עתה הם איברים רבים, אך גוף אחד.
21 והעין לא יכולה לומר ליד, אינני צריך אותך; ולא שוב הראש לרגליים, אינני צריך אתכם.
22 לא, הרבה יותר, האיברים של הגוף, אשר נראים חלשים יותר, הם הכרחיים;
23 והאיברים של הגוף, אשר אנו חושבים כפחותים בכבוד, עליהם אנו נותנים כבוד שופע יותר; ולאיברינו הבלתי נאים יש נוי שופע יותר.
24 כי לאיברינו הנאים אין צורך; אך יהוה חיבר את הגוף יחד, בנתנו כבוד שופע יותר לחלק החסר;
25 למען לא יהיה פילוג בגוף; כי אם האיברים ידאגו, באותה הדאגה, איש לאחיו.
26 ואם איבר אחד סובל, כל האיברים סובלים עמו; או אם איבר אחד מכובד, כל האיברים שמחים עמו.
27 עתה, אתם גוף המשיח, ואיברים בפרט.
28 ויהוה שם מקצת בקהילה, תחילה שליחים, שנייה נביאים, שלישית מורים, אחרי כן גבורות, אחרי כן מתנות ריפוי, עזרות, ממשלות, גיווני לשונות.
29 האם כולם שליחים? האם כולם נביאים? האם כולם מורים? האם כולם עובדי גבורות?
30 האם לכולם יש מתנות ריפוי? האם כולם מדברים בלשונות? האם כולם מפרשים?
31 אך חמדו ברצינות את המתנות הטובות ביותר; ועוד אני מראה לכם דרך מצוינת יותר.
פרק 13
1 גם אם אדבר בלשונות בני האדם והמלאכים, ואין לי אהבה, נעשיתי כנחושת הומה, או כמצלתיים מצלצלים.
2 וגם אם יש לי מתנת נבואה, ואני מבין את כל הסודות, ואת כל הדעת; וגם אם יש לי כל האמונה, עד שאוכל להזיז הרים, ואין לי אהבה, אני כאין.
3 וגם אם אחלק את כל נכסי להאכיל את העניים, וגם אם אתן את גופי להישרף, ואין לי אהבה, זה לא מועיל לי במאומה.
4 האהבה סובלת הרבה, והיא חסדית; האהבה לא תקנא; האהבה לא תתפאר, לא תתנפח,
5 לא תתנהג בצורה בלתי הגונה, לא תבקש את שלה, לא תתרגז בקלות, לא תחשוב רע;
6 לא תשמח בעוולה, כי אם תשמח באמת;
7 נושאת את הכל, מאמינה את הכל, מקווה את הכל, סובלת את הכל.
8 האהבה לא תיכשל לעולם; אך אם יש נבואות, הן תיכשלנה; אם לשונות, הן תחדלנה; אם דעת, היא תיעלם.
9 כי בחלק אנו יודעים, ובחלק אנו מתנבאים.
10 אך כאשר יבוא השלם, אז מה שהוא בחלק יבוטל.
11 כאשר הייתי ילד, דיברתי כילד, הבנתי כילד, חשבתי כילד; אך כאשר נעשיתי איש, שמתי הצידה את דברי הילדות.
12 כי עתה אנו רואים במראה, באפלה; אך אז פנים אל פנים; עתה אני יודע בחלק; אך אז אדע, כאשר גם אני נודעתי.
13 ועתה נשארים אמונה, תקווה, אהבה, שלוש אלה; אך הגדולה שבהן היא האהבה.
פרק 14
1 רדפו אחרי האהבה, וחמדו מתנות רוחניות, אך יותר שתתנבאו.
2 כי המדבר בלשון בלתי נודעת, לא מדבר לבני אדם, כי אם ליהוה; כי איש לא שומע אותו; אך ברוח הוא מדבר סודות.
3 אך המתנבא מדבר לבני אדם, לבניין, ולהזהרה, ולנחמה.
4 המדבר בלשון בלתי נודעת בונה את עצמו; אך המתנבא בונה את הקהילה.
5 הייתי רוצה שכולכם תדברו בלשונות, אך יותר שתתנבאו; כי גדול המתנבא מן המדבר בלשונות, חוץ אם הוא מפרש, למען תקבל הקהילה בניין.
6 עתה, אחים, אם אבוא אליכם מדבר בלשונות, מה אועיל לכם, אם לא אדבר אליכם, אם בגילוי, או בדעת, או בנבואה, או בתורה?
7 וגם דברים בלי חיים, הנותנים קול, אם חליל או כינור, אם לא ייתנו הבדל בצלילים, איך ייוודע מה מחולל או מנוגן?
8 כי אם השופר ייתן קול בלתי ברור, מי יכין את עצמו למלחמה?
9 כן גם אתם, אם לא תיתנו בלשון דיבור הניתן להבנה בקלות, איך ייוודע מה מדובר? כי תדברו אל האוויר.
10 יש, אולי, מיני קולות רבים בעולם, ואף אחד מהם אינו בלי משמעות.
11 אם אם כן אינני יודע את משמעות הקול, אהיה למדבר כברברי, והמדבר יהיה ברברי לי.
12 כן גם אתם, מאחר שאתם קנאים למתנות רוחניות, בקשו שתצטיינו לבניין הקהילה.
13 לכן, המדבר בלשון בלתי נודעת, יתפלל שיוכל לפרש.
14 כי אם אתפלל בלשון בלתי נודעת, רוחי מתפללת, אך הבנתי אינה פורייה.
15 מהו אפוא? אתפלל ברוח, ואתפלל גם בהבנה; אשיר ברוח, ואשיר גם בהבנה.
16 אחרת, כאשר תברך ברוח, איך יאמר האדם, התופס את מקום הבור, אמן, בהודאתך, בהיותו לא מבין את אשר אתה אומר?
17 כי אתה אומנם מודה היטב, אך האחר לא נבנה.
18 אני מודה ליהוה שלי, שאני מדבר בלשונות יותר מכולכם;
19 אך בקהילה, הייתי רוצה לדבר חמש מילים בהבנתי, למען, בקולי, אלמד גם אחרים, מעשרת אלפים מילים בלשון בלתי נודעת.
20 אחים, אל תהיו ילדים בהבנה; אך ברוע היו קטנים, ובהבנה היו אנשים.
21 בתורה כתוב, בלשונות אחרות ובלשונות אחרות אדבר אל העם הזה; וגם כן לא ישמעו לי, אמר יהוה.
22 לכן, הלשונות הן לאות, לא למאמינים, כי אם לבלתי מאמינים; אך הנבואה היא לא לבלתי מאמינים, כי אם למאמינים.
23 אם אם כן כל הקהילה תבוא יחד למקום אחד, וכולם ידברו בלשונות, ויבואו הבורים, או הבלתי מאמינים, האם לא יאמרו שאתם משוגעים?
24 אך אם כולם יתנבאו, ויבוא אחד אשר הוא בלתי מאמין, או בור, הוא מוכח על ידי כולם, הוא נשפט על ידי כולם;
25 וכן סתרי לבו נגלים; וכן, בנפלו על פניו, ישתחווה ליהוה, ויכריז, שיהוה בכם, באמת.
26 איך אפוא, אחים? כאשר אתם באים יחד, לכל אחד מכם יש מזמור, יש תורה, יש לשון, יש גילוי, יש פירוש. כל הדברים ייעשו לבניין.
27 אם איש מדבר בלשון בלתי נודעת, יהיו שניים, או לכל היותר שלושה, ובסדר; ואחד יפרש.
28 אך אם אין מפרש, ישתוק בקהילה; וידבר לעצמו, וליהוה.
29 הנביאים ידברו, שניים או שלושה, והאחרים ישפטו.
30 אם דבר ייגלה לאחר היושב, הראשון ישתוק.
31 כי כולכם יכולים להתנבא, אחד אחד, למען ילמדו כולם, וינוחמו כולם.
32 ורוחות הנביאים כפופות לנביאים.
33 כי יהוה אינו מחבר הבלבול, כי אם של השלום, כבכל קהילות הקדושים.
34 נשיכם תשתוקנה בקהילות; כי לא מותר להן לדבר; כי אם, עליהן להיות כפופות, כפי שגם התורה אומרת.
35 ואם הן רוצות ללמוד דבר, ישאלו את בעליהן בבית; כי בושה לאישה לדבר בקהילה.
36 מה? האם דבר יהוה יצא מכם? או האם הוא בא אליכם בלבד?
37 אם איש חושב את עצמו כנביא, או רוחני, יכיר, שהדברים אשר אני כותב לכם הם מצוות ישוע.
38 אך אם איש הוא בור, יהיה בור.
39 לכן, אחים, חמדו להתנבא, ואל תמנעו מלדבר בלשונות.
40 כל הדברים ייעשו בכבוד ובסדר.
פרק 15
1 ועוד, אחים, אני מכריז לכם את הבשורה אשר הטפתי לכם, אשר גם קיבלתם, ואשר בה אתם עומדים;
2 אשר על ידה גם אתם נושעים, אם אתם מחזיקים בזיכרון את אשר הטפתי לכם, אם לא האמנתם לריק.
3 כי מסרתי לכם תחילה, את אשר גם קיבלתי, איך המשיח מת בעד חטאותינו, לפי הכתובים;
4 ושהוא נקבר, ושהוא הוקם ביום השלישי, לפי הכתובים;
5 ושהוא נראה לכיפא, אחרי כן לשנים עשר;
6 אחרי כן, הוא נראה ליותר מחמש מאות אחים בבת אחת; אשר רובם נשארים עד עתה, אך מקצת נרדמו.
7 אחרי כן, הוא נראה ליעקב; אחרי כן לכל השליחים.
8 ואחרון מכולם, הוא נראה גם לי, כנולד שלא בעתו.
9 כי אני הקטן שבשליחים, אשר אינני ראוי להיקרא שליח, כי רדפתי את קהילת יהוה.
10 אך בחסד יהוה, אני מה שאני; וחסדו אשר ניתן לי לא היה לריק; כי אם עמלתי יותר מכולם; אך לא אני, כי אם חסד יהוה אשר עמי.
11 לכן, אם אני או הם, כן אנו מטיפים, וכן האמנתם.
12 עתה, אם המשיח מוטף, שהוא הוקם מן המתים, איך אומרים מקצת ביניכם, שאין תחיית המתים?
13 אך אם אין תחיית המתים, אז גם המשיח לא הוקם;
14 ואם המשיח לא הוקם, אז הטפתנו ריקה, וגם אמונתכם ריקה.
15 כן, ואנו נמצאים עדי שקר של יהוה; כי העדנו על יהוה, שהוא הקים את המשיח, אשר לא הקים, אם אומנם המתים לא קמים.
16 כי אם המתים לא קמים, אז גם המשיח לא הוקם;
17 ואם המשיח לא הוקם, אמונתכם ריקה; עודכם בחטאותיכם.
18 אז גם אלה אשר נרדמו בהמשיח אבדו.
19 אם בחיים האלה בלבד יש לנו תקווה בהמשיח, אנו, מכל האנשים, האומללים ביותר.
20 אך עתה המשיח הוקם מן המתים, ונהיה ראשית פרי הישנים.
21 כי מאחר שעל ידי אדם בא המוות, על ידי אדם באה גם תחיית המתים.
22 כי כאשר באדם כולם מתים, כן בהמשיח כולם יחיו.
23 אך כל איש בסדרו; המשיח, הראשית; אחרי כן, אלה אשר הם של המשיח, בבואו.
24 אז יבוא הסוף, כאשר הוא ימסור את המלכות ליהוה, גם לאב; כאשר הוא ישים קץ לכל ממשלה, ולכל סמכות וגבורה.
25 כי עליו למלוך, עד אשר ישים את כל אויביו תחת רגליו.
26 האויב האחרון אשר יושחת הוא המוות.
27 כי הוא שם את הכל תחת רגליו. אך כאשר הוא אומר, כל הדברים הושמו תחתיו, זה גלוי, שהוא יוצא מן הכלל, אשר שם את הכל תחתיו.
28 וכאשר כל הדברים יוכפפו לו, אז גם הבן עצמו ייכפף לזה אשר הכפיף את הכל תחתיו, למען יהיה יהוה הכל בכולם.
29 אחרת, מה יעשו אלה אשר נטבלים בעד המתים, אם המתים לא קמים כלל? למה הם נטבלים בעד המתים?
30 ולמה אנו עומדים בסכנה בכל שעה?
31 אני מוחה בתהילתכם, אשר יש לי בישוע המשיח, רבנו, אני מת יום יום.
32 אם, כדרך בני אדם, נלחמתי עם חיות באפסוס, מה זה מועיל לי, אם המתים לא קמים? נאכל ונשתה; כי מחר נמות.
33 אל תטעו; חברות רעות משחיתות מידות טובות.
34 התעוררו לצדקה, ואל תחטאו; כי למקצת אין את דעת יהוה; אני מדבר זאת לבושתכם.
35 אך איש יאמר, איך קמים המתים? ובאיזה גוף הם באים?
36 שוטה, מה שאתה זורע, לא יחיה, אם לא ימות;
37 ומה שאתה זורע, אינך זורע את הגוף אשר יהיה, כי אם גרגיר ערום, אולי של חיטה, או של זרע אחר;
38 אך יהוה נותן לו גוף, כפי שרצה, ולכל זרע את גופו.
39 כל הבשר אינו אותו הבשר; כי אם יש בשר אחד של בני אדם, בשר אחר של בהמות, אחר של דגים, ואחר של עופות.
40 יש גם גופים שמיימיים, וגופים ארציים; אך כבוד השמיימיים הוא אחד, וכבוד הארציים הוא אחר.
41 יש כבוד אחד לשמש, וכבוד אחר לירח, וכבוד אחר לכוכבים; כי כוכב נבדל מכוכב בכבוד.
42 כן גם תחיית המתים. היא נזרעת בהשחתה; היא קמה באי־השחתה;
43 היא נזרעת בביזיון; היא קמה בכבוד; היא נזרעת בחולשה; היא קמה בגבורה;
44 היא נזרעת גוף טבעי; היא קמה גוף רוחני. יש גוף טבעי, ויש גוף רוחני.
45 וכן כתוב, האדם הראשון, אדם, נעשה לנפש חיה; האדם האחרון נעשה לרוח מחיה.
46 אך לא הראשון הוא הרוחני, כי אם הטבעי; ואחרי כן הרוחני.
47 האדם הראשון הוא מן הארץ, ארצי; האדם השני הוא ישוע, מן השמים.
48 כפי שהארצי הוא, כן גם הארציים; וכפי שהשמיימי הוא, כן גם השמיימיים.
49 וכאשר נשאנו את צלם הארצי, נישא גם את צלם השמיימי.
50 עתה אני אומר זאת, אחים, שבשר ודם לא יכולים לרשת את מלכות יהוה; ולא ההשחתה תירש את האי־השחתה.
51 הנה, אני מראה לכם סוד; לא כולנו נישן, אך כולנו נשתנה,
52 ברגע, כהרף עין, בשופר האחרון; כי השופר ייתקע, והמתים יקומו בלתי נשחתים, ואנו נשתנה.
53 כי הנשחת הזה צריך ללבוש אי־השחתה, והמת הזה צריך ללבוש אל־מוות.
54 כן, כאשר הנשחת הזה ילבש אי־השחתה, והמת הזה ילבש אל־מוות, אז יבוא הדבר הכתוב, נבלע המוות בניצחון.
55 המוות, היכן עוקצך? השאול, היכן ניצחונך?
56 עוקץ המוות הוא החטא; וכוח החטא הוא התורה.
57 אך תודה ליהוה, הנותן לנו את הניצחון, על ידי ישוע המשיח, רבנו.
58 לכן, אחי האהובים, היו איתנים, בלתי נעים, שופעים תמיד במעשה ישוע, בידעכם, שעמלכם אינו לריק בישוע.
פרק 16
1 עתה, על האיסוף לקדושים, כפי שסידרתי לקהילות גלטיה, כן עשו גם אתם.
2 ביום הראשון של השבוע, כל אחד מכם יניח אצלו, באוצר, כפי שיהוה הצליח לו, למען לא יהיו איסופים כאשר אבוא.
3 וכאשר אבוא, את אשר תאשרו באיגרותיכם, אותם אשלח, להביא את נדבתכם לירושלים.
4 ואם יהיה ראוי, שגם אני אלך, הם ילכו עמי.
5 עתה, אבוא אליכם, כאשר אעבור במקדוניה; כי אני עובר במקדוניה.
6 ואולי אשאר, וכן, אחרף עמכם, למען תוליכו אותי, לכל אשר אלך.
7 כי לא הייתי רוצה לראותכם עתה, בדרך; אך אני מקווה להישאר זמן מה עמכם, אם ירשה ישוע.
8 אך אשאר באפסוס עד חג השבועות.
9 כי נפתח לי פתח גדול ופעיל, ויש מתנגדים רבים.
10 עתה, אם יבוא טימותיוס, ראו שיהיה עמכם בלי פחד; כי הוא עובד את מעשה ישוע, כפי שגם אני.
11 אל יבז אותו איש אפוא; כי אם הוליכו אותו בשלום, למען יבוא אלי; כי אני מחכה לו עם האחים.
12 על אפולוס אחינו, ביקשתי ממנו הרבה, שיבוא אליכם עם האחים; אך רצונו לא היה כלל לבוא בעת הזאת; אך הוא יבוא, כאשר תהיה לו הזדמנות נוחה.
13 שקדו, עמדו איתנים באמונה, התנהגו כאנשים, היו חזקים.
14 כל דבריכם ייעשו באהבה.
15 אני מבקשכם, אחים, (אתם יודעים את בית סטפנוס, שהוא ראשית פרי אחאיה, ושהם התמכרו לשירות הקדושים;)
16 שתיכפפו לאנשים כאלה, ולכל העוזר עמנו ועמל.
17 אני שמח בבוא סטפנוס, ופורטונטוס, ואכאיקוס; כי מה שהיה חסר מצדכם, הם מילאו.
18 כי הם ריוו את רוחי ואת רוחכם; לכן הכירו את אלה אשר הם כאלה.
19 קהילות אסיה מברכות אתכם. עקילס ופריסקילה מברכים אתכם הרבה בישוע, עם הקהילה אשר בביתם.
20 כל האחים מברכים אתכם. ברכו איש את אחיו בנשיקה קדושה.
21 ברכת פולוס, בידי.
22 אם איש לא אוהב את ישוע המשיח, הרב, יהיה חרם, מרנתא.
23 חסד ישוע המשיח, רבנו, יהיה עמכם.
24 אהבתי תהיה עם כולכם, בישוע המשיח. אמן.