האיגרת אל הרומים
Listen & Read — in your languages
David's design for this book: listen in one language while you read in another — hear the book in French while your eyes follow the Spanish, and the language teaches itself. The two choices below are independent.
Read in:
- עברית — you are reading it now
- English
- Español
- Français
- 中文
- Русский
- Українська
- 日本語
- Magyar
- Deutsch
- Português
- العربية
- فارسی
- ܠܫܢܐ ܣܘܪܝܝܐ
- हिन्दी
- اردو
- বাংলা
Each language edition carries this book as far as its translation has reached; where a translation is still in progress, that edition says so on its own page. The First Book of Adam and Eve carries the fully wired parallel reader — try it there.
Listen in: the audio edition
Audio edition in preparation — no recorded audiobook of this book is held yet, in any language. When recordings are delivered they will play here, chapter by chapter (ebooks/audio/<language>/romans/001.mp3 …).
הורידו ספר זה כספר אלקטרוני: מהדורת המו״ל המשוחזרת (PDF, המהדורה האנגלית)
מהדורת המו״ל המשוחזרת היא עדות עצמאית: המאסטר העריכתי המשוחזר של ספר זה (המאסטר העריכתי של הברית החדשה v05, שוחזר ב־2026-10-17), המוצע להורדה לצד טקסט הקריאה של עמוד זה — ואינו אותו הטקסט שבעמוד הקריאה. המאסטר קודם להחלטות השם הקדוש של דוד מ־2026-10-11 ופועל לפי מוסכמת השמות הישנה שלו (God → Elohim; התואר Lord → Sovereign; ו־«lord» אנושי → master); ועמוד הקריאה פועל לפי ההחלטות הנוכחיות. מצב המאסטר עצמו: מתי ומרקוס מאומתים ומוקפאים; לוקס–ההתגלות בבדיקה הקשרית ממתינה. קובץ PDF זה הוא המהדורה האנגלית.
פרק 1
1 פולוס, עבד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, שליח נקרא, מובדל לבשורת יהוה,
2 אשר הבטיח לפני כן על ידי נביאיו בכתבי הקודש,
3 על בנו ישוע המשיח, רבנו, אשר נעשה מזרע דויד לפי הבשר;
4 ואשר הוכרז כבן יהוה בגבורה, לפי רוח הקדושה, בתחיית המתים;
5 אשר על ידו קיבלנו חסד ושליחות, לשמיעה של אמונה בכל הגויים, בעד שמו;
6 אשר ביניהם גם אתם, נקראי ישוע המשיח.
7 לכל אהובי יהוה אשר ברומא, הנקראים להיות קדושים; חסד לכם ושלום מאת יהוה אבינו, וישוע המשיח.
8 תחילה, אני מודה ליהוה שלי על ידי ישוע המשיח בעד כולכם, שאמונתכם מוכרזת בכל העולם.
9 כי עד לי יהוה, אשר אני משרת ברוחי בבשורת בנו, שאני מזכיר אתכם בלי הפסק, תמיד בתפילותי,
10 מבקש, אם באיזו דרך עתה סוף סוף תהיה לי הצלחה, ברצון יהוה, לבוא אליכם.
11 כי אני כוסף לראותכם, למען אתן לכם מתנת רוח כלשהי, לחיזוקכם;
12 כלומר, שאנחם עמכם, על ידי האמונה ההדדית, שלכם ושלי.
13 אינני רוצה שתתעלמו, אחים, שפעמים רבות החלטתי לבוא אליכם, (ונמנעתי עד עתה,) למען יהיה לי פרי גם ביניכם, כאשר בין שאר הגויים.
14 אני חייב ליוונים ולברברים, לחכמים ולבלתי נבונים.
15 כן, ככל שבי, אני נכון להטיף את הבשורה גם לכם אשר ברומא.
16 כי אינני מתבייש בבשורת המשיח; כי היא גבורת יהוה לתשועה לכל המאמין; ליהודי תחילה, וגם ליווני.
17 כי בה נגלית צדקת יהוה מאמונה לאמונה; ככתוב, והצדיק באמונתו יחיה.
18 כי נגלית חמת יהוה מן השמים על כל עוולת ורשעת בני האדם, המחזיקים את האמת בעוולה;
19 כי מה שניתן לדעת על יהוה גלוי בהם; כי יהוה גילה להם.
20 כי הדברים הבלתי נראים שלו, מיסוד העולם, נראים בבירור, בהיותם מובנים מן הברואים, גם גבורתו הנצחית, וראש־האל; עד שהם בלי תירוץ;
21 כי, בהכירם את יהוה, לא פיארו אותו כיהוה, ולא הודו; כי אם נעשו הבלים במחשבותיהם, ולבם הבלתי נבון חשך.
22 בהתחזותם לחכמים, נעשו שוטים,
23 והחליפו את כבוד יהוה הבלתי נשחת בדמות צלם אדם נשחת, ועופות, ובהמות ארבע רגליים, ורמשים.
24 לכן גם מסר אותם יהוה לטומאה, בתאוות לבותיהם, לחלל את גופותיהם ביניהם;
25 אשר החליפו את אמת יהוה בשקר, ועבדו וישרתו את הברייה יותר מאת הבורא, אשר הוא ברוך לעולם. אמן.
26 מפני זה מסר אותם יהוה לתאוות בזויות; כי גם נשיהם החליפו את השימוש הטבעי בזה אשר נגד הטבע;
27 וכן גם הזכרים, בעזבם את השימוש הטבעי באישה, בערו בתאוותם איש אל אחיו; זכרים בזכרים עושים את הבלתי הגון, ומקבלים בעצמם את הגמול הראוי לטעותם.
28 וכאשר לא רצו להחזיק את יהוה בדעתם, מסר אותם יהוה לדעה נפסלת, לעשות את הדברים הבלתי הגונים;
29 בהיותם מלאים כל עוולה, זנות, רשעה, חמדנות, רוע; מלאי קנאה, רצח, ריב, מרמה, מידות רעות; לוחשים,
30 מוציאי דיבה, שונאי יהוה, מתגאים, גאים, מתפארים, ממציאי רעות, בלתי שומעים להורים,
31 בלתי נבונים, מפרי ברית, בלי חיבה טבעית, בלתי מתרצים, בלי רחמים;
32 אשר, בהכירם את משפט יהוה, שהעושים דברים כאלה ראויים למוות, לא רק עושים אותם, כי אם גם רוצים בעושיהם.
פרק 2
1 לכן אין לך תירוץ, אדם, כל השופט; כי במה שאתה שופט את האחר, אתה מרשיע את עצמך; כי אתה השופט עושה אותם הדברים.
2 אך אנו בטוחים, שמשפט יהוה הוא לפי האמת על עושי דברים כאלה.
3 והאם אתה חושב זאת, אדם, השופט את עושי דברים כאלה, ועושה אותם, שאתה תימלט ממשפט יהוה?
4 או האם אתה בז לעושר טובו, וסבלנותו, ואורך אפו; לא יודע שטוב יהוה מוביל אותך לתשובה?
5 אך לפי קושיך ולבך הבלתי שב, אתה אוצר לך חמה ליום החמה, וגילוי משפטו הצדיק של יהוה;
6 אשר ישלם לכל איש לפי מעשיו;
7 לאלה אשר בהתמדה במעשה טוב מבקשים כבוד, ויקר, ואי־השחתה, חיי עולם;
8 אך לאלה אשר הם מריבים, ואינם שומעים לאמת, כי אם שומעים לעוולה, חמה וקצף,
9 צרה ומועקה, על כל נפש אדם העושה רע; של היהודי תחילה, וגם של היווני;
10 אך כבוד, ויקר, ושלום, לכל אדם העושה טוב; ליהודי תחילה, וגם ליווני;
11 כי אין משוא פנים אצל יהוה.
12 כי כל אשר חטאו בלי תורה, גם יאבדו בלי תורה; וכל אשר חטאו בתורה, יישפטו בתורה;
13 כי לא שומעי התורה צדיקים לפני יהוה, כי אם עושי התורה ייצדקו.
14 כי כאשר הגויים, אשר אין להם התורה, עושים מטבעם את דברי התורה, אלה, שאין להם התורה, הם תורה לעצמם;
15 אשר מראים את מעשה התורה כתוב בלבותיהם, ומצפונם מעיד עמם, ומחשבותיהם מאשימות או גם מצדיקות איש את אחיו;
16 ביום אשר בו ישפוט יהוה את סתרי האנשים, על ידי ישוע המשיח, לפי בשורתי.
17 הנה, אתה נקרא יהודי, ונשען על התורה, ומתפאר ביהוה;
18 ויודע את רצונו, ומאשר את הדברים המצוינים, בהיותך מלומד מן התורה;
19 ובוטח בעצמך שאתה מדריך לעיוורים, אור לאלה אשר בחושך,
20 מורה לסכלים, מלמד לקטנים, בעל צורת הדעת והאמת בתורה;
21 אתה המלמד את האחר, האם אינך מלמד את עצמך? אתה המטיף שלא לגנוב, האם אתה גונב?
22 אתה האומר שלא לנאוף, האם אתה נואף? אתה המתעב אלילים, האם אתה שודד מקדשים?
23 אתה המתפאר בתורה, האם בעבורך על התורה אתה מחלל את יהוה?
24 כי שם יהוה מגודף בגויים מפניכם, ככתוב.
25 כי המילה אומנם מועילה, אם אתה שומר את התורה; אך אם אתה עובר על התורה, מילתך נהייתה לערלה.
26 אם אם כן הערלה שומרת את צדקות התורה, האם לא תיחשב ערלתו למילה?
27 והאם לא תשפוט הערלה מן הטבע, אם היא משלימה את התורה, אותך, אשר עם האות והמילה אתה עובר על התורה?
28 כי לא אשר בחוץ הוא יהודי; ולא אשר בחוץ, בבשר, היא מילה;
29 כי אשר בבשר הוא יהודי, ואשר בבשר היא מילה, בלב; אשר תהילתו לא מבני אדם, כי אם מיהוה.
פרק 3
1 מה יתרון אפוא ליהודי? או מה תועלת המילה?
2 הרבה בכל אופן; בעיקר, כי להם הופקדו דברי יהוה.
3 כי מה אם מקצת לא האמינו? האם אי־אמונתם תבטל את אמונת יהוה?
4 חלילה מיהוה; יהי יהוה אמיתי, וכל אדם כוזב; ככתוב, למען תצדק בדבריך, ותזכה בשופטך.
5 אך אם עוולתנו מראה את צדקת יהוה, מה נאמר? האם יהוה עוול, הלוקח נקמה? (אני מדבר כאדם;)
6 חלילה מיהוה; כי אז איך ישפוט יהוה את העולם?
7 כי אם אמת יהוה שפעה בשקרי לתהילתו; למה עוד אני נשפט כחוטא?
8 ולא, (כאשר אנו מגודפים, וכאשר מקצת אומרים שאנו אומרים,) נעשה רע, למען יבוא טוב? אשר דינם צדיק.
9 מה אפוא? האם אנו טובים יותר? לא, בשום אופן; כי כבר האשמנו גם יהודים וגם יוונים, שכולם תחת החטא;
10 ככתוב, אין צדיק, גם לא אחד;
11 אין מבין, אין דורש את יהוה.
12 כולם סרו, יחדו נעשו מושחתים; אין עושה טוב, גם לא אחד.
13 קבר פתוח גרונם; בלשונותיהם החליקו; חמת עכשוב תחת שפתיהם;
14 אשר פיהם מלא קללה ומרה;
15 רגליהם מהירות לשפוך דם;
16 שבר ורע בדרכיהם;
17 ודרך שלום לא ידעו;
18 אין יראת יהוה לנגד עיניהם.
19 עתה אנו יודעים, שכל אשר התורה אומרת, היא אומרת לאלה אשר תחת התורה; למען ייסתם כל פה, וכל העולם יהיה חייב לפני יהוה.
20 לכן במעשי התורה לא ייצדק שום בשר לפניו; כי בתורה דעת החטא.
21 אך עתה, בלי התורה, נגלית צדקת יהוה, מועדה על ידי התורה והנביאים;
22 גם צדקת יהוה אשר באמונת ישוע המשיח, לכל ועל כל המאמינים; כי אין הבדל;
23 כי כולם חטאו, וחסרים את כבוד יהוה;
24 בהיותם מצודקים חינם בחסדו, על ידי הגאולה אשר בישוע המשיח;
25 אשר הציג יהוה ככפרת, באמונה בדמו, להראות את צדקתו, בעבור עיבור חטאי העבר, בסבלנות יהוה;
26 להראות, אני אומר, בעת הזאת את צדקתו; למען יהיה הוא צדיק, ומצדיק את בעל אמונת ישוע.
27 היכן אפוא ההתפארות? היא נשללה. באיזו תורה? של המעשים? לא; כי אם בתורת האמונה.
28 לכן אנו מסיקים, שאדם מצודק באמונה, בלי מעשי התורה.
29 האם הוא יהוה של היהודים בלבד? האם לא גם של הגויים? כן, גם של הגויים;
30 בראות שיהוה אחד הוא, אשר יצדיק את המילה מן האמונה, ואת הערלה על ידי האמונה.
31 האם אנו מבטלים אפוא את התורה על ידי האמונה? חלילה מיהוה; אלא אנו מקיימים את התורה.
פרק 4
1 מה נאמר אפוא, שאברהם אבינו, לפי הבשר, מצא?
2 כי אם אברהם צודק במעשים, יש לו להתפאר; אך לא לפני יהוה.
3 כי מה אומר הכתוב? אברהם האמין ביהוה; וייחשב לו לצדקה.
4 עתה, לעובד, השכר לא נחשב כחסד, כי אם כחוב.
5 אך למי שאינו עובד, כי אם מאמין בזה המצדיק את הרשע, אמונתו נחשבת לצדקה.
6 כאשר גם דויד מתאר את אשרי האדם, אשר יהוה יחשוב לו צדקה בלי מעשים,
7 אומר, אשרי אשר נעברו פשעיהם, ואשר כוסו חטאותיהם.
8 אשרי האדם, אשר יהוה לא יחשוב לו עוון.
9 האם הברכה הזאת באה על המילה בלבד, או גם על הערלה? כי אנו אומרים, שהאמונה נחשבה לאברהם לצדקה.
10 איך אפוא נחשבה? כשהיה במילה, או בערלה? לא במילה, כי אם בערלה.
11 וקיבל את אות המילה, חותם צדקת האמונה אשר הייתה לו בהיותו עוד בערלה; למען יהיה הוא אבי כל המאמינים, אף שהם בערלה; למען תיחשב גם להם צדקה;
12 ואבי המילה לאלה אשר אינם מן המילה בלבד, כי אם גם הולכים בעקבות אמונת אברהם אבינו, אשר הייתה לו בהיותו עוד בערלה.
13 כי ההבטחה, שהוא יהיה יורש העולם, לא הייתה לאברהם, או לזרעו, על ידי התורה, כי אם על ידי צדקת האמונה.
14 כי אם אלה אשר מן התורה הם יורשים, האמונה נעשתה ריקה, וההבטחה בטלה;
15 כי התורה פועלת חמה; כי במקום שאין תורה, אין גם עבירה.
16 לכן היא מן האמונה, למען תהיה לפי החסד; למען תהיה ההבטחה בטוחה לכל הזרע; לא רק לזה אשר מן התורה, כי אם גם לזה אשר מאמונת אברהם; אשר הוא אבי כולנו,
17 ככתוב, עשיתי אותך לאב גויים רבים, לפני אשר האמין בו, יהוה המחיה את המתים, וקורא למה שאינו כאילו הוא.
18 אשר נגד התקווה האמין בתקווה, למען יהיה לאב גויים רבים; לפי אשר נאמר, כן יהיה זרעך.
19 ובהיותו לא חלש באמונה, לא התבונן בגופו עצמו, עתה מת, בהיותו כבן מאה שנה, ולא במתי רחם שרה;
20 לא פיקפק בהבטחת יהוה באי־אמונה; כי אם התחזק באמונה, נותן כבוד ליהוה;
21 ובהיותו משוכנע לגמרי, שאשר הבטיח, הוא גם יכול לעשות.
22 ולכן נחשבה לו לצדקה.
23 עתה, לא נכתב בעדו לבדו, שנחשבה לו;
24 כי אם גם בעדנו, אשר להם תיחשב, אם נאמין בזה אשר הקים את ישוע, רבנו, מן המתים;
25 אשר נמסר בעד פשעינו, והוקם בעד הצדקתנו.
פרק 5
1 לכן, בהיותנו מצודקים באמונה, יש לנו שלום עם יהוה, על ידי ישוע המשיח, רבנו;
2 אשר על ידו גם יש לנו גישה באמונה אל החסד הזה, אשר בו אנו עומדים, ומתפארים בתקוות כבוד יהוה.
3 ולא זאת בלבד, כי אם גם אנו מתפארים בצרות; בידענו שהצרה פועלת סבלנות;
4 והסבלנות ניסיון; והניסיון תקווה;
5 והתקווה לא תבייש; כי אהבת יהוה נשפכה בלבותינו על ידי רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ, אשר ניתנה לנו.
6 כי כאשר היינו עוד חלשים, בעתו מת המשיח בעד הרשעים.
7 כי בקושי בעד צדיק ימות מישהו; ובעד הטוב, אולי מישהו יעז גם למות.
8 אך יהוה מראה את אהבתו אלינו, בזה, שכאשר היינו עוד חוטאים, מת המשיח בעדנו.
9 על אחת כמה וכמה אפוא, בהיותנו עתה מצודקים בדמו, ניוושע על ידו מן החמה.
10 כי אם, בהיותנו אויבים, רוצינו ליהוה במות בנו, על אחת כמה וכמה, בהיותנו מרוצים, ניוושע בחייו.
11 ולא זאת בלבד, כי אם גם אנו מתפארים ביהוה, על ידי ישוע המשיח, רבנו, אשר על ידו קיבלנו עתה את הריצוי.
12 לכן, כאשר באיש אחד נכנס החטא לעולם, ועל ידי החטא המוות; וכן עבר המוות על כל האנשים, כי כולם חטאו;
13 כי עד התורה היה החטא בעולם; אך החטא לא נחשב כשאין תורה.
14 אך מלך המוות מאדם עד משה, גם על אלה אשר לא חטאו כעבירת אדם, אשר הוא דמות הבא.
15 אך לא כעבירה, כן גם המתנה החינמית. כי אם בעבירת האחד מתו רבים, על אחת כמה וכמה חסד יהוה, והמתנה בחסד, אשר היא באיש אחד, ישוע המשיח, שפעה לרבים.
16 ולא כפי שהיה באיש אחד שחטא, כן המתנה; כי המשפט היה מאחד להרשעה, אך המתנה החינמית היא מפשעים רבים להצדקה.
17 כי אם בעבירת איש אחד מלך המוות באחד; על אחת כמה וכמה, מקבלי שפע החסד ושל מתנת הצדקה ימלכו בחיים באחד, ישוע המשיח.
18 לכן, כאשר בעבירת אחד, בא משפט על כל האנשים להרשעה; כן גם בצדקת אחד, באה המתנה החינמית על כל האנשים להצדקת חיים.
19 כי כאשר באי־שמיעת האיש האחד נעשו רבים חוטאים, כן בשמיעת האחד ייעשו רבים צדיקים.
20 ועוד נכנסה התורה, למען תרבה העבירה. אך במקום אשר שם רב החטא, שפע החסד יותר;
21 למען, כאשר מלך החטא למוות, כן גם ימלוך החסד על ידי צדקה לחיי עולם, על ידי ישוע המשיח, רבנו.
פרק 6
1 מה נאמר אפוא? האם נישאר בחטא, למען ירבה החסד?
2 חלילה מיהוה. איך אנו, אשר מתנו לחטא, נחיה עוד בו?
3 האם אינכם יודעים, שכל אשר נטבלנו לישוע המשיח, נטבלנו למותו?
4 לכן נקברנו עמו בטבילה למוות; למען, כאשר הוקם המשיח מן המתים בכבוד האב, כן גם אנו נלך בחדשות החיים.
5 כי אם היינו נטועים יחד בדמות מותו, נהיה גם בתחייתו;
6 ביודענו זאת, שאדמנו הישן נצלב עמו, למען יבוטל גוף החטא, למען לא נעבוד עוד את החטא.
7 כי אשר מת, הוא מצודק מן החטא.
8 עתה, אם מתנו עם המשיח, אנו מאמינים שגם נחיה עמו;
9 ביודענו שהמשיח, בהיותו מוקם מן המתים, לא ימות עוד; המוות לא ישלוט בו עוד.
10 כי במותו, מת לחטא פעם אחת; ובחייו, הוא חי ליהוה.
11 כן גם אתם, חשבו את עצמכם מתים אומנם לחטא, אך חיים ליהוה, בישוע המשיח, רבנו.
12 אל ימלוך אפוא החטא בגופכם המת, לשמוע לו בתאוותיו;
13 ולא תציגו את איבריכם ככלי עוולה לחטא; כי אם הציגו את עצמכם ליהוה, כחיים מן המתים, ואת איבריכם ככלי צדקה ליהוה.
14 כי החטא לא ישלוט בכם; כי אינכם תחת התורה, כי אם תחת החסד.
15 מה אפוא? האם נחטא, כי איננו תחת התורה, כי אם תחת החסד? חלילה מיהוה.
16 האם אינכם יודעים, שלמי שאתם מציגים את עצמכם כעבדים לשמיעה, עבדיו אתם אשר לו אתם שומעים; אם של החטא למוות, או של השמיעה לצדקה?
17 אך תודה ליהוה, שהייתם עבדי החטא, אך שמעתם מן הלב לצורת התורה ההיא אשר נמסרתם לה.
18 ובהיותכם משוחררים מן החטא, נעשיתם עבדי הצדקה.
19 אני מדבר כדרך בני אדם, מפני חולשת בשרכם; כי כאשר הצגתם את איבריכם כעבדים לטומאה, ולעוולה לעוולה; כן עתה הציגו את איבריכם כעבדים לצדקה לקדושה.
20 כי כאשר הייתם עבדי החטא, הייתם בני חורים מן הצדקה.
21 איזה פרי היה לכם אז בדברים אשר בהם אתם עתה מתביישים? כי סוף הדברים ההם הוא מוות.
22 אך עתה, בהיותכם משוחררים מן החטא, ונעשים עבדים ליהוה, יש לכם פריכם לקדושה, והסוף חיי עולם.
23 כי שכר החטא הוא מוות; אך מתנת יהוה היא חיי עולם, על ידי ישוע המשיח, רבנו.
פרק 7
1 האם אינכם יודעים, אחים, (כי אני מדבר אל יודעי התורה,) איך התורה שולטת על האדם, כל עוד הוא חי?
2 כי האישה אשר לה בעל, קשורה בתורה לבעלה כל עוד הוא חי; אך אם מת הבעל, היא משוחררת מתורת הבעל.
3 כן אפוא, בעוד בעלה חי, אם תהיה לאיש אחר, תיקרא נואפת; אך אם מת בעלה, היא חופשייה מן התורה ההיא; עד שאינה נואפת, אם תהיה לאיש אחר.
4 לכן, אחי, גם אתם נעשיתם מתים לתורה, על ידי גוף המשיח; למען תהיו לאחר, לאשר הוקם מן המתים, למען נישא פרי ליהוה.
5 כי כאשר היינו בבשר, תנועות החטאים, אשר היו על ידי התורה, פעלו באיברינו, לשאת פרי למוות.
6 אך עתה אנו משוחררים מן התורה, בהיותנו מתים לזה אשר בו הוחזקנו; למען נעבוד בחדשות הרוח, ולא בישנות האות.
7 מה נאמר אפוא? האם התורה חטא? חלילה מיהוה. לא, לא ידעתי את החטא, כי אם על ידי התורה; כי לא ידעתי את התאווה, אם לא אמרה התורה, לא תחמוד.
8 אך החטא, בלקחו עילה מן המצווה, פעל בי כל תאווה. כי בלי התורה, החטא מת.
9 כי אני הייתי חי בלי התורה פעם; אך בבוא המצווה, חי החטא, ואני מתתי.
10 והמצווה, אשר הייתה לחיים, נמצאה לי למוות.
11 כי החטא, בלקחו עילה מן המצווה, רימה אותי, ועל ידה הרג אותי.
12 לכן התורה קדושה, והמצווה קדושה, וצדיקה, וטובה.
13 אם כן, האם הטוב נעשה לי למוות? חלילה מיהוה. כי אם החטא, למען ייראה חטא, פועל בי מוות על ידי הטוב; למען יהיה החטא, על ידי המצווה, חוטא ביותר.
14 כי אנו יודעים שהתורה רוחנית; אך אני בשרי, מכור תחת החטא.
15 כי את אשר אני עושה, אינני מאשר; כי את אשר אני רוצה, אינני עושה; כי אם את אשר אני שונא, אותו אני עושה.
16 אם אם כן אני עושה את אשר אינני רוצה, אני מסכים לתורה שהיא טובה.
17 עתה אפוא, לא עוד אני העושה אותו, כי אם החטא השוכן בי.
18 כי אני יודע, שבי, (כלומר, בבשרי,) לא שוכן טוב; כי הרצון נוכח עמי; אך איך לבצע את הטוב, אינני מוצא.
19 כי את הטוב אשר אני רוצה, אינני עושה; כי אם את הרע אשר אינני רוצה, אותו אני עושה.
20 עתה, אם אני עושה את אשר אינני רוצה, לא עוד אני העושה אותו, כי אם החטא השוכן בי.
21 אני מוצא אפוא חוק, שאני, כאשר ארצה לעשות טוב, הרע נוכח עמי.
22 כי אני רוצה בתורת יהוה, לפי האדם הפנימי;
23 אך אני רואה חוק אחר באיברי, נלחם בחוק שכלי, ושובה אותי לחוק החטא אשר באיברי.
24 אדם אומלל אני! מי יציל אותי מגוף המוות הזה?
25 אני מודה ליהוה, על ידי ישוע המשיח, רבנו. כן אפוא, אני עצמי, בשכלי, עובד את תורת יהוה; אך בבשרי, את חוק החטא.
פרק 8
1 אין אפוא עתה הרשעה לאלה אשר בישוע המשיח, אשר אינם מהלכים לפי הבשר, כי אם לפי הרוח.
2 כי חוק רוח החיים, בישוע המשיח, שיחרר אותי מחוק החטא והמוות.
3 כי מה שהתורה לא יכלה לעשות, בהיותה חלשה על ידי הבשר, יהוה, בשלחו את בנו בדמות בשר חטא, ובעד החטא, הרשיע את החטא בבשר;
4 למען תושלם צדקת התורה בנו, אשר אינם מהלכים לפי הבשר, כי אם לפי הרוח.
5 כי אשר הם לפי הבשר, חושבים את דברי הבשר; ואשר לפי הרוח, את דברי הרוח.
6 כי מחשבת הבשר היא מוות; ומחשבת הרוח היא חיים ושלום.
7 כי מחשבת הבשר היא איבה נגד יהוה; כי אינה כפופה לתורת יהוה, וגם אינה יכולה.
8 כן, אשר בבשר אינם יכולים לרצות את יהוה.
9 אך אתם אינכם בבשר, כי אם ברוח, אם אומנם רוח יהוה שוכנת בכם. עתה, אם לאיש אין רוח המשיח, הוא אינו שלו.
10 ואם המשיח בכם, הגוף מת מפני החטא; אך הרוח היא חיים מפני הצדקה.
11 אך אם רוחו של המקים את ישוע מן המתים שוכנת בכם, המקים את המשיח מן המתים יחיה גם את גופותיכם המתים, על ידי רוחו השוכנת בכם.
12 לכן, אחים, אנו חייבים, לא לבשר, לחיות לפי הבשר.
13 כי אם תחיו לפי הבשר, תמותו; אך אם ברוח תמיתו את מעשי הגוף, תחיו.
14 כי כל אשר מונהגים על ידי רוח יהוה, הם בני יהוה.
15 כי לא קיבלתם את רוח העבדות שוב ליראה; כי אם קיבלתם את רוח האימוץ, אשר בה אנו קוראים, אבא, אב.
16 הרוח עצמה מעידה עם רוחנו, שאנו בני יהוה;
17 ואם בנים, גם יורשים; יורשי יהוה, ושותפי ירושה עם המשיח; אם אומנם אנו סובלים עמו, למען גם נפואר עמו.
18 כי אני חושב, שייסורי העת הזאת אינם ראויים להישוות לכבוד אשר ייגלה בנו.
19 כי ציפיית הברייה המצפה מחכה לגילוי בני יהוה.
20 כי הברייה הוכפפה להבל, לא מרצונה, כי אם מפני המכפיף אותה, בתקווה,
21 כי גם הברייה עצמה תשוחרר מעבדות ההשחתה, לחירות כבוד בני יהוה.
22 כי אנו יודעים, שכל הברייה נאנחת ומתחבלת יחד עד עתה.
23 ולא רק הם, כי אם גם אנו עצמנו, בעלי ראשית פרי הרוח, גם אנו נאנחים בתוכנו, מחכים לאימוץ, לגאולת גופנו.
24 כי בתקווה נושענו; אך תקווה הנראית אינה תקווה; כי מה שאדם רואה, למה עוד יקווה לו?
25 אך אם אנו מקווים למה שאיננו רואים, אז בסבלנות אנו מחכים לו.
26 כן גם הרוח עוזרת לחולשותינו; כי איננו יודעים על מה נתפלל כראוי; אך הרוח עצמה מפגיעה בעדנו, באנחות אשר לא ניתן להביע.
27 והבוחן את הלבות יודע מה היא מחשבת הרוח, כי היא מפגיעה בעד הקדושים, לפי רצון יהוה.
28 ואנו יודעים, שכל הדברים פועלים יחד לטובה, לאוהבי יהוה, לנקראים לפי עצתו.
29 כי את אשר ידע מראש, גם ייעד מראש להיות כדמות בנו, למען יהיה הוא הבכור בין אחים רבים.
30 ועוד, את אשר ייעד מראש, אותם גם קרא; ואת אשר קרא, אותם גם הצדיק; ואת אשר הצדיק, אותם גם פיאר.
31 מה נאמר אפוא לדברים האלה? אם יהוה בעדנו, מי נגדנו?
32 אשר לא חסך את בנו עצמו, כי אם מסר אותו בעד כולנו, איך לא ייתן לנו עמו, בחינם, את כל הדברים?
33 מי יאשים את בחירי יהוה? יהוה הוא המצדיק.
34 מי הוא המרשיע? המשיח הוא אשר מת, ויותר, אשר גם הוקם, אשר גם הוא בימין יהוה, אשר גם מפגיע בעדנו.
35 מי יפריד אותנו מאהבת המשיח? האם צרה, או מועקה, או רדיפה, או רעב, או עירום, או סכנה, או חרב?
36 ככתוב, בעדך אנו נהרגים כל היום; נחשבנו כצאן לטבחה.
37 לא, בכל הדברים האלה אנו מנצחים ביותר, על ידי האוהב אותנו.
38 כי אני משוכנע, שלא מוות, ולא חיים, ולא מלאכים, ולא ממשלות, ולא כוחות, ולא דברים הווים, ולא דברים עתידים,
39 ולא גובה, ולא עומק, ולא שום ברייה אחרת, יוכלו להפריד אותנו מאהבת יהוה, אשר בישוע המשיח, רבנו.
פרק 9
1 אני אומר את האמת בהמשיח, אינני משקר, מצפוני גם מעיד לי ברוח הקודש,
2 שיש לי עצב גדול, וצער בלתי פוסק בלב;
3 כי הייתי מאחל להיות אני עצמי חרם מן המשיח, בעד אחי, קרובי לפי הבשר;
4 אשר הם ישראלים; אשר להם האימוץ, והכבוד, והבריתות, ונתינת התורה, ועבודת יהוה, וההבטחות;
5 אשר להם האבות, ומהם, לפי הבשר, בא המשיח, אשר הוא מעל הכל, ישוע, ברוך לעולם. אמן.
6 לא כאילו דבר יהוה נכשל. כי לא כל אשר מישראל הם ישראל;
7 ולא, כי הם זרע אברהם, כולם בנים; כי אם, ביצחק ייקרא לך זרע.
8 כלומר, אלה אשר הם בני הבשר, אינם בני יהוה; כי אם בני ההבטחה נחשבים לזרע.
9 כי זה דבר ההבטחה, בעת הזאת אבוא, ולשרה יהיה בן.
10 ולא זאת בלבד; כי אם גם רבקה, כאשר הרתה מאחד, מיצחק אבינו;
11 כי הילדים, עוד לא נולדו, ולא עשו טוב או רע, למען תעמוד עצת יהוה לפי הבחירה, לא מן המעשים, כי אם מן הקורא;
12 נאמר לה, הגדול יעבוד את הקטן.
13 ככתוב, את יעקב אהבתי, ואת עשו שנאתי.
14 מה נאמר אפוא? האם יש עוול אצל יהוה? חלילה מיהוה.
15 כי הוא אומר למשה, אחון את אשר אחון, וארחם את אשר ארחם.
16 כן אפוא, אין זה מן הרוצה, ולא מן הרץ, כי אם מיהוה המראה רחמים.
17 כי הכתוב אומר לפרעה, גם לזאת העמדתיך, למען אראך את כוחי, ולמען יסופר שמי בכל הארץ.
18 לכן הוא מרחם את אשר יחפוץ, ואת אשר יחפוץ הוא מקשה.
19 תאמר אפוא אלי, למה עוד הוא מאשים? כי מי עמד נגד רצונו?
20 לא, אדם, מי אתה, המשיב נגד יהוה? האם יאמר הנוצר ליוצרו, למה עשית אותי כן?
21 האם אין ליוצר שלטון על החומר, מאותו הגוש, לעשות כלי אחד לכבוד, ואחר לביזיון?
22 מה אם יהוה, ברצותו להראות את חמתו, ולהודיע את גבורתו, נשא באורך אפיים רבה את כלי החמה, המוכנים להשחתה;
23 ולמען יודיע את עושר כבודו על כלי הרחמים, אשר הכין מראש לכבוד,
24 גם אותנו, אשר קרא, לא רק מן היהודים, כי אם גם מן הגויים?
25 כאשר הוא אומר גם בהושע, אקרא להם עמי, אשר לא היו עמי; ואהובה, אשר לא הייתה אהובה.
26 ויהיה, שבמקום אשר שם נאמר להם, אינכם עמי; שם ייקראו בני יהוה החי.
27 וגם ישעיהו צועק על ישראל, אם יהיה מספר בני ישראל כחול הים, שארית תיוושע;
28 כי הוא ישלים את הדבר, ויקצר בצדקה; כי דבר קצר יעשה יהוה על הארץ.
29 וכאשר אמר ישעיהו לפני כן, לולי יהוה צבאות הותיר לנו זרע, היינו כסדום, ודמינו לעמורה.
30 מה נאמר אפוא? שהגויים, אשר לא רדפו אחרי צדקה, השיגו צדקה, גם את הצדקה אשר מן האמונה;
31 אך ישראל, אשר רדפו אחרי תורת הצדקה, לא הגיעו לתורת הצדקה.
32 למה? כי לא ביקשוה באמונה, כי אם כאילו במעשי התורה; כי נכשלו באבן המכשול ההיא;
33 ככתוב, הנה, אני שם בציון אבן מכשול וסלע תקלה; וכל המאמין בו לא יבוש.
פרק 10
1 אחים, חפץ לבי ותפילתי ליהוה בעד ישראל הם, שייוושעו.
2 כי אני מעיד עליהם, שיש להם קנאה ליהוה, אך לא לפי דעת.
3 כי, בהיותם בלתי יודעים את צדקת יהוה, והולכים לייסד את צדקתם עצמם, לא כפפו את עצמם לצדקת יהוה.
4 כי המשיח הוא סוף התורה לצדקה, לכל המאמין.
5 כי משה מתאר את הצדקה אשר מן התורה, שהאדם אשר יעשה את הדברים האלה, יחיה בהם.
6 אך הצדקה אשר מן האמונה מדברת כן, אל תאמר בלבך, מי יעלה לשמים? (כלומר, להוריד את המשיח מלמעלה;)
7 או, מי ירד לשאול? (כלומר, להעלות את המשיח שוב מן המתים.)
8 אך מה היא אומרת? הדבר קרוב אליך, בפיך, ובלבך; כלומר, דבר האמונה, אשר אנו מטיפים;
9 שאם תודה בפיך את ישוע, ותאמין בלבך שיהוה הקים אותו מן המתים, תיוושע.
10 כי בלב מאמינים לצדקה; ובפה מודים לתשועה.
11 כי הכתוב אומר, כל המאמין בו לא יבוש.
12 כי אין הבדל בין היהודי ליווני; כי אותו ישוע מעל כולם עשיר לכל קוראיו.
13 כי כל אשר יקרא בשם ישוע ייוושע.
14 איך אפוא יקראו לזה אשר לא האמינו בו? ואיך יאמינו בזה אשר לא שמעו עליו? ואיך ישמעו בלי מטיף?
15 ואיך יטיפו, אם לא יישלחו? ככתוב, מה נאוו רגלי מבשרי השלום, המבשרים דברים טובים.
16 אך לא כולם שמעו לבשורה. כי ישעיהו אומר, ישוע, מי האמין לשמועתנו?
17 כן אפוא, האמונה באה משמיעה, והשמיעה מדבר יהוה.
18 אך אני אומר, האם לא שמעו? כן, באמת, לכל הארץ יצא קולם, ודבריהם לקצה העולם.
19 אך אני אומר, האם ישראל לא ידעו? תחילה משה אומר, אני אקניא אתכם בעם לא־עם, ובעם נבל אכעיס אתכם.
20 אך ישעיהו עז מאוד, ואומר, נמצאתי לאלה אשר לא ביקשוני; נגליתי לאלה אשר לא שאלו עלי.
21 אך לישראל הוא אומר, כל היום פרשתי את ידי אל עם סורר ומתנגד.
פרק 11
1 אני אומר אפוא, האם דחה יהוה את עמו? חלילה מיהוה. כי גם אני ישראלי, מזרע אברהם, משבט בנימין.
2 יהוה לא דחה את עמו, אשר ידע מראש. האם אינכם יודעים מה אומר הכתוב על אליהו? איך הוא מפגיע ליהוה נגד ישראל, אומר,
3 יהוה, את נביאיך הרגו, ואת מזבחותיך הרסו; ואוותר אני לבדי, ומבקשים את נפשי.
4 אך מה אומרת לו תשובת יהוה? הותרתי לי שבעת אלפים איש, אשר לא כרעו ברך לבעל.
5 כן אפוא, גם בעת הזאת יש שארית, לפי בחירת החסד.
6 ואם בחסד, לא עוד מן המעשים; אחרת, החסד אינו עוד חסד. אך אם מן המעשים, לא עוד חסד; אחרת, המעשה אינו עוד מעשה.
7 מה אפוא? ישראל לא השיג את אשר הוא מבקש; אך הבחירה השיגה אותו, והשאר הוקשו;
8 ככתוב, הנה, יהוה נתן להם רוח תרדמה, עיניים לא לראות, ואוזניים לא לשמוע, עד היום הזה.
9 ודויד אומר, יהי שולחנם לפח, ולמלכודת, ולמכשול, ולתשלום להם;
10 תחשכנה עיניהם מלראות, וגבם תמיד כוף.
11 אני אומר אפוא, האם נכשלו למען יפלו? חלילה מיהוה. כי אם בנפילתם באה תשועה לגויים, לעורר אותם לקנאה.
12 עתה, אם נפילתם היא עושר העולם, וחסרונם עושר הגויים; על אחת כמה וכמה מלאותם?
13 כי אני מדבר אליכם, הגויים. ככל שאני שליח הגויים, אני מפאר את שירותי;
14 אם באיזו דרך אעורר לקנאה את בני בשרי, ואושיע מקצת מהם.
15 כי אם דחייתם היא ריצוי העולם, מה תהיה קבלתם, אם לא חיים מן המתים?
16 כי אם הראשית קדושה, גם העיסה; ואם השורש קדוש, גם הענפים.
17 ואם מקצת הענפים נשברו, ואתה, בהיותך זית בר, הורכבת ביניהם, ונהיית שותף לשורש ולשומן הזית;
18 אל תתפאר נגד הענפים. אך אם אתה מתפאר, אינך נושא את השורש, כי אם השורש אותך.
19 תאמר אפוא, הענפים נשברו, למען אורכב אני.
20 יפה. מפני אי־אמונה נשברו, ואתה עומד באמונה. אל תהיה גבה־לב, כי אם ירא;
21 כי אם יהוה לא חסך את הענפים הטבעיים, היזהר פן גם אותך לא יחסוך.
22 ראה אפוא את טוב יהוה ואת חומרתו; על הנופלים, חומרה; ועליך, טוב, אם תישאר בטובו; אחרת, גם אתה תיכרת.
23 וגם הם, אם לא יישארו באי־אמונה, יורכבו; כי יהוה יכול להרכיב אותם שוב.
24 כי אם אתה נכרתת מן הזית אשר הוא בר מטבעו, והורכבת, נגד הטבע, בזית טוב; על אחת כמה וכמה אלה, שהם הענפים הטבעיים, יורכבו בזיתם שלהם?
25 כי אינני רוצה, אחים, שתתעלמו מן הסוד הזה, פן תהיו חכמים בעיניכם; שעיוורון בחלק בא לישראל, עד שתיכנס מלאות הגויים.
26 וכן כל ישראל ייוושע; ככתוב, יבוא מציון הגואל, ויסיר עוולות מיעקב;
27 כי זאת בריתי להם, כאשר אסיר את חטאותיהם.
28 לפי הבשורה, הם אויבים בעדכם; אך לפי הבחירה, הם אהובים בעד האבות.
29 כי מתנות יהוה וקריאתו אינם מתחרטים.
30 כי כאשר אתם, בזמנים עברו, לא האמנתם ליהוה, ועתה קיבלתם רחמים באי־אמונתם;
31 כן גם אלה לא האמינו עתה, למען, על ידי רחמיכם, גם הם יקבלו רחמים.
32 כי יהוה סגר את כולם באי־אמונה, למען ירחם על כולם.
33 הו עומק עושר חכמת יהוה ודעתו! כמה בלתי נחקרים משפטיו, ודרכיו מעבר למציאה.
34 כי מי ידע את דעת יהוה? או מי היה יועצו?
35 או מי נתן לו קודם, ויושב לו?
36 כי ממנו, ועל ידו, ואליו, כל הדברים; לו הכבוד לעולם. אמן.
פרק 12
1 אני מבקשכם אפוא, אחים, ברחמי יהוה, שתציגו את גופותיכם כקורבן חי, קדוש, רצוי ליהוה, אשר הוא עבודתכם ההגיונית.
2 ואל תהיו כדמות העולם הזה; כי אם השתנו בחידוש שכלכם, למען תבחנו מה הוא רצון יהוה הטוב, והרצוי, והשלם.
3 כי אני אומר, על ידי החסד הניתן לי, לכל איש אשר ביניכם, שלא יחשוב על עצמו יותר ממה שעליו לחשוב; כי אם יחשוב בצורה מפוכחת, לפי אשר חלק יהוה לכל איש את מידת האמונה.
4 כי כאשר יש לנו איברים רבים בגוף אחד, ולא לכל האיברים אותה הפעולה;
5 כן אנו, הרבים, גוף אחד בהמשיח, וכל אחד איברים איש לרעהו.
6 בהיות לנו מתנות שונות, לפי החסד הניתן לנו, אם נבואה, ננבא לפי שיעור האמונה;
7 או שירות, נהיה בשירותנו; והמלמד, בלימודו;
8 והמזהיר, בהזהרתו; הנותן, ייתן בפשטות; השולט, בשקידה; המראה רחמים, בשמחה.
9 תהי האהבה בלי צביעות. תעבו את הרע; הידבקו בטוב.
10 היו חמים איש לרעהו באהבת אחים; בכבוד, הקדימו איש את אחיו;
11 לא עצלים בשקידה; בוערים ברוח; משרתים את ישוע;
12 שמחים בתקווה; סבלנים בצרה; מתמידים בתפילה;
13 מחלקים לצורך הקדושים; רודפים אחרי הכנסת אורחים.
14 ברכו את רודפיכם; ברכו, ואל תקללו.
15 שמחו עם השמחים, ובכו עם הבוכים.
16 היו בדעה אחת איש כלפי אחיו. אל תחשבו דברים גבוהים, כי אם התהלכו עם השפלים. אל תהיו חכמים בעיניכם.
17 אל תשלמו לאיש רע תחת רע. דאגו לדברים הגונים לעיני כל האנשים.
18 אם אפשר, ככל אשר בכם, חיו בשלום עם כל האנשים.
19 אהובים, אל תנקמו את עצמכם, כי אם תנו מקום לחמה; כי כתוב, לי הנקמה; אני אשלם, אמר יהוה.
20 לכן, אם רעב אויבך, האכילהו לחם; אם צמא, השקהו מים; כי בעשותך כן, תחתה גחלים על ראשו.
21 אל תינגף מן הרע, כי אם נגף את הרע בטוב.
פרק 13
1 כל נפש תיכפף לממשלות העליונות. כי אין ממשלה, כי אם מאת יהוה; והממשלות הקיימות מוסדרות על ידי יהוה.
2 לכן, המתנגד לממשלה מתנגד לסדר יהוה; והמתנגדים יקבלו לעצמם דין.
3 כי השליטים אינם פחד למעשים טובים, כי אם לרעים. האם תרצה אפוא לא לפחד מן הממשלה? עשה את הטוב, ותהיה לך תהילה ממנה;
4 כי היא משרתת יהוה לך לטובה. אך אם תעשה רע, ירא; כי אינה נושאת את החרב לריק; כי היא משרתת יהוה, נקמת להוציא חמה על עושה הרע.
5 לכן עליכם להיכפף, לא רק מפני החמה, כי אם גם מפני המצפון.
6 כי מסיבה זו אתם משלמים גם מס; כי הם משרתי יהוה, המתמידים בדבר הזה עצמו.
7 שלמו אפוא לכולם את חובותיהם; מס למי מס; מכס למי מכס; יראה למי יראה; כבוד למי כבוד.
8 אל תהיו חייבים לאיש דבר, כי אם לאהוב איש את אחיו; כי האוהב את האחר, קיים את התורה.
9 כי זאת, לא תנאף, לא תרצח, לא תגנוב, לא תעיד עדות שקר, לא תחמוד; ואם יש מצווה אחרת, היא מסוכמת בקצרה בדבר הזה, כלומר, ואהבת לרעך כמוך.
10 האהבה לא תעשה רע לרעך; לכן האהבה היא קיום התורה.
11 וזאת, בידענו את העת, שעתה כבר שעה לנו להתעורר מן השינה; כי עתה תשועתנו קרובה יותר מאשר כאשר האמנו.
12 הלילה חלף, והיום קרוב; נשליך אפוא את מעשי החושך, ונלבש את כלי האור.
13 נהלך בכבוד, כיום; לא בהוללות ובשכרות, לא במשגל ובזימה, לא בריב ובקנאה.
14 כי אם לבשו את ישוע המשיח, רבנו, ואל תדאגו לבשר, למלא את תאוותיו.
פרק 14
1 את חלש האמונה קבלו אתכם, אך לא לויכוחי ספקות.
2 כי אחד מאמין שהוא יכול לאכול את הכל; אחר, אשר הוא חלש, אוכל ירקות.
3 אל יבז האוכל את הבלתי אוכל; ואל ישפוט הבלתי אוכל את האוכל; כי יהוה קיבל אותו.
4 מי אתה, השופט את עבדו של אחר? לאדונו הוא עומד או נופל. כן, הוא יוקם; כי יהוה יכול להקימו.
5 אחד מכבד יום מעל יום; אחר מכבד כל יום בשווה. כל איש ישוכנע לגמרי בשכלו.
6 המכבד את היום, לישוע הוא מכבד אותו; והבלתי מכבד את היום, לישוע אינו מכבד אותו. האוכל, לישוע הוא אוכל, כי הוא מודה ליהוה; והבלתי אוכל, לישוע אינו אוכל, ומודה ליהוה.
7 כי איש מאתנו לא חי לעצמו, ואיש לא מת לעצמו.
8 כי אם אנו חיים, לישוע אנו חיים; ואם אנו מתים, לישוע אנו מתים; לכן, אם אנו חיים או מתים, של ישוע אנו.
9 כי לזאת מת המשיח, וקם, וחי שוב, למען יהיה הוא ישוע של המתים ושל החיים כאחד.
10 אך למה אתה שופט את אחיך? או למה אתה מבזה את אחיך? כי כולנו נעמוד לפני כיסא משפט המשיח.
11 כי כתוב, חי אני, אמר יהוה, כל ברך תכרע לי, וכל לשון תודה ליהוה.
12 כן אפוא, כל אחד מאתנו ייתן חשבון על עצמו ליהוה.
13 אל נשפוט אפוא עוד איש את אחיו; כי אם שפטו זאת יותר, שאיש לא ישים מכשול או תקלה בדרך אחיו.
14 אני יודע, ומשוכנע על ידי ישוע, הרב, שאין דבר טמא מעצמו; כי אם למחשיב דבר כטמא, לו הוא טמא.
15 אך אם אחיך נעצב מפני מאכלך, אינך מהלך עוד באהבה. אל תשחית במאכלך את אשר בעדו מת המשיח.
16 אל יגודף אפוא טובכם;
17 כי מלכות יהוה אינה אכילה ושתייה; כי אם צדקה, ושלום, ושמחה, ברוח הקודש.
18 כי המשרת את המשיח בדברים האלה, רצוי ליהוה, ומאושר על ידי בני האדם.
19 נרדוף אפוא אחרי דברים העושים שלום, ודברים אשר בהם נבנה איש את אחיו.
20 מפני מאכל, אל תשחית את מעשה יהוה. כל הדברים אומנם טהורים; אך רע לאדם האוכל עם מכשול.
21 טוב לא לאכול בשר, ולא לשתות יין, ולא דבר אשר בו אחיך נכשל, או נופל, או נחלש.
22 האם יש לך אמונה? החזק אותה לעצמך לפני יהוה. אשרי אשר לא מרשיע את עצמו בדבר אשר הוא מאשר.
23 והמפקפק, הוא מרושע אם יאכל, כי אינו אוכל מאמונה; כי כל אשר אינו מאמונה הוא חטא.
פרק 15
1 אנו, החזקים, חייבים אפוא לשאת את חולשות החלשים, ולא לרצות את עצמנו.
2 כל אחד מאתנו ירצה את רעהו לטובתו, לבניינו.
3 כי גם המשיח לא ריצה את עצמו; כי אם, ככתוב, חרפות מחרפיך נפלו עלי.
4 כי כל אשר נכתבו לפני כן, נכתבו ללימודנו, למען, על ידי סבלנות ונחמת הכתובים, תהיה לנו תקווה.
5 עתה, יהוה של הסבלנות והנחמה, ייתן לכם להיות בדעה אחת איש כלפי אחיו, לפי ישוע המשיח;
6 למען תפארו, בדעה אחת ובפה אחד, את יהוה, אבי ישוע המשיח, רבנו.
7 לכן קבלו איש את אחיו, כאשר גם המשיח קיבל אותנו, לכבוד יהוה.
8 עתה אני אומר, שישוע המשיח היה משרת המילה, בעד אמת יהוה, לאשר את ההבטחות שניתנו לאבות;
9 ולמען יפארו הגויים את יהוה על רחמיו; ככתוב, בעד זאת אודה לך בגויים, ואשיר לשמך.
10 ושוב הוא אומר, שמחו, גויים, עם עמו.
11 ושוב, הללו את יהוה, כל הגויים; ושבחו אותו, כל העמים.
12 ושוב ישעיהו אומר, יהיה שורש ישי, והקם לשלוט בגויים; בו יקוו הגויים.
13 עתה, יהוה של התקווה, ימלא אתכם כל שמחה ושלום באמונה, למען תשפעו בתקווה, על ידי כוח רוח הקודש.
14 ואני עצמי גם משוכנע בכם, אחי, שגם אתם מלאים טוב, מלאים כל דעת, יכולים גם להזהיר איש את אחיו.
15 אך כתבתי, בעוז יותר בחלק, אליכם, אחים, כדי להזכירכם, מפני החסד הניתן לי מאת יהוה,
16 למען אהיה משרת ישוע המשיח לגויים, משרת את בשורת יהוה, למען תהיה מנחת הגויים רצויה, בהיותה מקודשת על ידי רוח הקודש.
17 יש לי אפוא להתפאר, על ידי ישוע המשיח, בדברים הנוגעים ליהוה.
18 כי לא אעז לדבר על דבר, אשר המשיח לא פעל על ידי, לגרום לגויים לשמוע, בדיבור ובמעשה,
19 על ידי אותות ומופתים חזקים, על ידי כוח רוח יהוה; עד שמזרח ירושלים, וסביב עד איליריקום, הטפתי במלוא את בשורת המשיח;
20 כן, כן שאפתי להטיף את הבשורה, לא במקום אשר שם נקרא המשיח, פן אבנה על יסוד של איש אחר;
21 כי אם, ככתוב, אלה אשר לא סופר להם עליו, הם יראו; ואלה אשר לא שמעו, הם יבינו.
22 מסיבה זו גם נמנעתי פעמים רבות מלבוא אליכם.
23 אך עתה, בהיות שלא נשאר לי עוד מקום באזורים האלה, ובהיות לי כיסופים גדולים, במשך שנים רבות אלה, לבוא אליכם;
24 בכל עת שאסע לספרד, אבוא אליכם; כי אני מקווה לראותכם במסעי, ולהיות מובל על ידכם לשם, אם תחילה אשבע בחלק מכם.
25 אך עתה אני הולך לירושלים, לשרת את הקדושים.
26 כי רצו מקדוניה ואחאיה לעשות חברות כלשהי לקדושים העניים אשר בירושלים.
27 אומנם רצו; וחייביהם הם. כי אם הגויים נעשו שותפים לדבריהם הרוחניים, חובתם היא גם לשרת אותם בדברים בשריים.
28 כאשר אפוא אשלים זאת, ואחתום להם את הפרי הזה, אבוא דרכם לספרד.
29 ואני בטוח, שכאשר אבוא אליכם, אבוא במלוא ברכת בשורת המשיח.
30 עתה אני מבקשכם, אחים, בעד ישוע המשיח, רבנו, ובעד אהבת הרוח, שתיאבקו עמי בתפילותיכם בעדי אל יהוה;
31 למען אנצל מן הבלתי מאמינים ביהודה; ולמען יהיה שירותי אשר לירושלים רצוי לקדושים;
32 למען אבוא אליכם בשמחה, ברצון יהוה, ואנוח עמכם.
33 עתה, יהוה של השלום יהיה עם כולכם. אמן.
פרק 16
1 אני ממליץ לכם על פיבי אחותנו, אשר היא משרתת הקהילה אשר בקנכריאה;
2 למען תקבלו אותה בישוע, כראוי לקדושים, ותעזרו לה בכל עניין אשר בו היא צריכה אתכם; כי היא הייתה עוזרת לרבים, וגם לי עצמי.
3 ברכו את פריסקילה ואת עקילס, חברי לעבודה בישוע המשיח;
4 אשר בעד חיי שמו את צוואריהם; אשר להם לא רק אני מודה, כי אם גם כל קהילות הגויים.
5 וכן את הקהילה אשר בביתם. ברכו את אפינטוס האהוב, אשר הוא ראשית פרי אחאיה להמשיח.
6 ברכו את מרים, אשר עמלה הרבה בעדנו.
7 ברכו את אנדרוניקוס ואת יוניה, קרובי, וחברי בשבי, אשר הם נכבדים בין השליחים, אשר גם היו לפני בהמשיח.
8 ברכו את אמפליאס, אהובי בישוע.
9 ברכו את אורבנוס, חברנו לעבודה בהמשיח, ואת סטכים אהובי.
10 ברכו את אפילס, המאושר בהמשיח. ברכו את אשר מבית אריסטובולוס.
11 ברכו את הרודיון, קרובי. ברכו את אשר מבית נרקיסוס, אשר הם בישוע.
12 ברכו את טריפינה ואת טריפוסה, העמלות בישוע. ברכו את פרסיס האהובה, אשר עמלה הרבה בישוע.
13 ברכו את רופוס, הבחיר בישוע, ואת אמו, שהיא גם אמי.
14 ברכו את אסינקריטוס, את פליגון, את הרמס, את פטרובס, את הרמיס, ואת האחים אשר עמם.
15 ברכו את פילולוגוס, ואת יוליה, את נירוס ואת אחותו, ואת אולימפס, ואת כל הקדושים אשר עמם.
16 ברכו איש את אחיו בנשיקה קדושה. קהילות המשיח מברכות אתכם.
17 עתה אני מבקשכם, אחים, סמנו את אלה הגורמים מחלוקות ומכשולות, בניגוד לתורה אשר למדתם; והתרחקו מהם.
18 כי אנשים כאלה אינם משרתים את ישוע המשיח שלנו, כי אם את בטנם; ובדברים טובים ובדיבור חלק, הם מרמים את לבות התמימים.
19 כי שמיעתכם הגיעה לכל האנשים. אני שמח אפוא בכם; אך אני רוצה שתהיו חכמים לטוב, ותמימים לרע.
20 ויהוה של השלום ישבור את השטן תחת רגליכם במהרה. חסד ישוע המשיח, רבנו, יהיה עמכם. אמן.
21 טימותיוס, חברי לעבודה, מברך אתכם; ולוקיוס, ויסון, וסוסיפטר, קרובי.
22 אני, טרטיוס, אשר כתבתי את האיגרת הזאת, מברך אתכם בישוע.
23 גאיוס, מארחי, ושל כל הקהילה, מברך אתכם. ארסטוס, גזבר העיר, מברך אתכם, וקוורטוס, אח.
24 חסד ישוע המשיח, רבנו, יהיה עם כולכם. אמן.
25 עתה, לזה אשר יכול לחזק אתכם, לפי בשורתי והטפת ישוע המשיח, לפי גילוי הסוד, אשר הוחש מעולם,
26 אך עתה נגלה, ועל ידי כתבי הנביאים, לפי מצוות יהוה הנצחי, סופר לכל הגויים, לשמיעת האמונה;
27 ליהוה, החכם לבדו, יהיה כבוד, על ידי ישוע המשיח, לעולם. אמן.