האיגרת השנייה אל הקורינתים
Listen & Read — in your languages
David's design for this book: listen in one language while you read in another — hear the book in French while your eyes follow the Spanish, and the language teaches itself. The two choices below are independent.
Read in:
- עברית — you are reading it now
- English
- Español
- Français
- 中文
- Русский
- Українська
- 日本語
- Magyar
- Deutsch
- Português
- العربية
- فارسی
- ܠܫܢܐ ܣܘܪܝܝܐ
- हिन्दी
- اردو
- বাংলা
Each language edition carries this book as far as its translation has reached; where a translation is still in progress, that edition says so on its own page. The First Book of Adam and Eve carries the fully wired parallel reader — try it there.
Listen in: the audio edition
Audio edition in preparation — no recorded audiobook of this book is held yet, in any language. When recordings are delivered they will play here, chapter by chapter (ebooks/audio/<language>/2-corinthians/001.mp3 …).
הורידו ספר זה כספר אלקטרוני: מהדורת המו״ל המשוחזרת (PDF, המהדורה האנגלית)
מהדורת המו״ל המשוחזרת היא עדות עצמאית: המאסטר העריכתי המשוחזר של ספר זה (המאסטר העריכתי של הברית החדשה v05, שוחזר ב־2026-10-17), המוצע להורדה לצד טקסט הקריאה של עמוד זה — ואינו אותו הטקסט שבעמוד הקריאה. המאסטר קודם להחלטות השם הקדוש של דוד מ־2026-10-11 ופועל לפי מוסכמת השמות הישנה שלו (God → Elohim; התואר Lord → Sovereign; ו־«lord» אנושי → master); ועמוד הקריאה פועל לפי ההחלטות הנוכחיות. מצב המאסטר עצמו: מתי ומרקוס מאומתים ומוקפאים; לוקס–ההתגלות בבדיקה הקשרית ממתינה. קובץ PDF זה הוא המהדורה האנגלית.
פרק 1
1 פולוס, שליח יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ ברצון יהוה, וטימותיוס אחינו, אל קהילת יהוה אשר בקורינת, עם כל הקדושים אשר בכל אחאיה.
2 חסד לכם ושלום מאת יהוה אבינו, ומאת ישוע המשיח.
3 ברוך יהוה, אבי ישוע המשיח שלנו, אבי הרחמים ויהוה כל נחמה;
4 המנחם אותנו בכל צרותינו, למען נוכל לנחם את אשר בכל צרה, בתנחומים אשר בהם אנו עצמנו מנוחמים מאת יהוה.
5 כי כאשר רבים ייסורי המשיח בנו, כן גם על ידי המשיח רבה תנחומתנו.
6 ואם אנו נצרים, זה לנחמתכם ולתשועתכם, הפועלת בהתאזרות באותם הייסורים אשר גם אנו סובלים; ואם אנו מנוחמים, זה לנחמתכם ולתשועתכם.
7 ותקוותנו עליכם בטוחה, בידענו כי כאשר אתם שותפים לייסורים, כן גם לתנחומים.
8 כי איננו רוצים שתתעלמו, אחים, מן הצרה שבאה עלינו באסיה, שנדחקנו למעלה מכוחנו, עד כי נואשנו גם מן החיים.
9 ואנו עצמנו היה בנו משפט המוות, למען לא נבטח בעצמנו, כי אם ביהוה המחיה את המתים;
10 אשר הצילנו ממוות גדול כזה, ומציל; בו אנו מקווים שגם עוד יצילנו;
11 כשאתם גם כן עוזרים יחד בתפילה בעדנו, למען יודו רבים על המתנה שניתנה לנו על ידי רבים.
12 כי זהו תפארתנו, עדות מצפוננו, שבתמימות ובטוהר שמים, לא בחכמת בשר, כי אם בחסד יהוה, התהלכנו בעולם, ויותר מכול כלפיכם.
13 כי איננו כותבים לכם דברים אחרים מאלה שאתם קוראים או מאשרים; ואני מקווה שתאשרו עד הסוף;
14 כאשר גם אישרתם אותנו בחלק, שאנו תפארתכם, כאשר גם אתם שלנו ביום ישוע.
15 ובביטחון זה רציתי לבוא אליכם לפני כן, למען יהיה לכם רווח שני;
16 ולעבור דרכם למקדוניה, ולשוב ממקדוניה אליכם, ולהיושלח על ידכם אל יהודה.
17 כשאם כן רציתי זאת, האם נהגתי בקלות דעת? או הדברים שאני מחליט, האם אני מחליט לפי הבשר, שיהיה עמי הן הן ולא לא?
18 אך נאמן יהוה, שדברנו אליכם לא היה הן ולא.
19 כי בן יהוה, ישוע המשיח, אשר הוטף בתוככם על ידינו, על ידי ועל ידי סילונוס וטימותיוס, לא היה הן ולא, כי אם בו היה הן.
20 כי כל הבטחות יהוה בו הן, ובו אמן, לכבוד יהוה על ידינו.
21 והמאשר אותנו עמכם בהמשיח, ומשח אותנו, הוא יהוה;
22 אשר גם חתם אותנו, ונתן את ערבון הרוח בלבבותינו.
23 ואני קורא את יהוה לעד על נפשי, שמחמלי עליכם לא באתי עוד לקורינת.
24 לא שאנו שולטים על אמונתכם, כי אם עוזרי שמחתכם אנו; כי באמונה אתם עומדים.
פרק 2
1 אך החלטתי זאת בעצמי, שלא אבוא אליכם שוב בעצב.
2 כי אם אני מעציב אתכם, מי הוא המשמח אותי, אם לא המועצב על ידי?
3 וכתבתי לכם זאת עצמה, פן בבואי יהיה לי עצב מאלה אשר הייתי צריך לשמוח בהם; בבטחי בכם כולכם, ששמחתי היא שמחת כולכם.
4 כי מתוך צרה רבה ומועקת לב כתבתי לכם בדמעות רבות; לא למען תיעצבו, כי אם למען תדעו את האהבה שיש לי אליכם ביותר.
5 אך אם מישהו גרם עצב, לא לי גרם עצב, כי אם בחלק לכולכם, שלא אכביד.
6 די לאיש כזה הגערה הזאת, אשר על ידי רבים.
7 עד שמן הנכון תסלחו לו ותנחמוהו, פן ייבלע האיש בעצב יתר.
8 לכן אני מבקשכם שתאשרו את אהבתכם אליו.
9 כי לזאת גם כתבתי, למען אדע את ניסיונכם, אם בכל אתם שומעים.
10 למי שאתם סולחים דבר, גם אני סולח; כי אם סלחתי דבר למי שסלחתי, בעדכם סלחתי בפני המשיח;
11 פן ינצל אותנו השטן; כי איננו נבערים ממזימותיו.
12 ועוד, בבואי לטרואס לבשר את בשורת המשיח, ונפתח לי פתח על ידי ישוע,
13 לא הייתה מנוחה לרוחי, כי לא מצאתי את טיטוס אחי; אלא נפרדתי מהם, ויצאתי למקדוניה.
14 אך תודה ליהוה, אשר תמיד מוליך אותנו בתהלוכת ניצחון בהמשיח, ומגלה על ידינו את ריח דעתו בכל מקום.
15 כי ריח ניחוח המשיח אנו ליהוה, בנושעים, ובאובדים.
16 לאלה ריח מוות למוות; ולאלה ריח חיים לחיים. ומי כשיר לדברים אלה?
17 כי איננו כרבים, המזייפים את דבר יהוה; כי אם מתוך טוהר, כי אם מאת יהוה, לפני יהוה אנו מדברים בהמשיח.
פרק 3
1 האם אנו מתחילים שוב להמליץ על עצמנו? או האם אנו צריכים, כמקצת, איגרות המלצה אליכם, או איגרות המלצה מכם?
2 אתם איגרתנו, כתובה בלבבותינו, נודעת ונקראת על ידי כל האנשים.
3 בהיותכם גלויים שאתם איגרת המשיח, שנשרתה על ידינו, כתובה לא בדיו, כי אם ברוח יהוה; לא בלוחות אבן, כי אם בלוחות לב בשר.
4 וביטחון כזה יש לנו על ידי המשיח כלפי יהוה.
5 לא שאנו כשירים מעצמנו לחשוב דבר כמעצמנו; כי אם כשירותנו מאת יהוה;
6 אשר גם כשיר אותנו כמשרתי הברית החדשה; לא של האות, כי אם של הרוח; כי האות ממיתה, והרוח מחיה.
7 אך אם שירות המוות, כתוב וחקוק באבנים, היה בכבוד, עד שבני ישראל לא יכלו להביט בפני משה מפני כבוד פניו, אשר היה בטל;
8 איך לא יהיה שירות הרוח יותר בכבוד?
9 כי אם שירות ההרשעה כבוד, על אחת כמה וכמה שירות הצדקה עולה בכבוד.
10 כי גם המכובד לא כובד בחינה זו, מפני הכבוד העולה עליו.
11 כי אם הבטל היה בכבוד, על אחת כמה וכמה הנשאר הוא בכבוד.
12 בראותנו שיש לנו תקווה כזאת, אנו מדברים בגלוי לב רב.
13 ולא כמשה, אשר שם מסווה על פניו, למען לא יביטו בני ישראל אל סוף הבטל;
14 אך נתקשו מחשבותיהם; כי עד היום הזה אותו המסווה נשאר בקריאת הברית הישנה, לא נגלה; אשר בהמשיח הוא בטל.
15 אך עד היום הזה, כשנקרא משה, מסווה מונח על לבם.
16 אך כאשר ישוב אל ישוע, יוסר המסווה.
17 וישוע הוא הרוח; ובמקום אשר שם רוח ישוע, שם חירות.
18 אך אנו כולנו, בפנים מגולות, רואים כבמראה את כבוד ישוע, נהפכים לאותה הצורה מכבוד אל כבוד, כאשר מרוח ישוע.
פרק 4
1 לכן, בהיות לנו שירות זה, כאשר רוחמנו, איננו מתרפים;
2 כי אם ויתרנו על דרכי הבושה הנסתרות, לא בהולכים בתחבולות, ולא במזייפים את דבר יהוה; כי אם בגילוי האמת אנו ממליצים על עצמנו לכל מצפון בני האדם לפני יהוה.
3 אך אם בשורתנו מכוסה, היא מכוסה לאובדים;
4 אשר בהם אליל העולם הזה עיוור את מחשבות הבלתי מאמינים, פן יזרח עליהם אור בשורת כבוד המשיח, אשר הוא צלם יהוה.
5 כי איננו מטיפים את עצמנו, כי אם את המשיח ישוע; ואת עצמנו עבדיכם למען ישוע.
6 כי יהוה, אשר ציווה את האור לזרוח מתוך החושך, זרח בלבבותינו, לתת את אור דעת כבוד יהוה בפני ישוע המשיח.
7 אך יש לנו אוצר זה בכלי חרש, למען תהיה יתר הגבורה מאת יהוה, ולא מאתנו.
8 אנו נלחצים מכל עבר, אך לא נצרים; תמהים, אך לא נואשים;
9 נרדפים, אך לא נעזבים; מושלכים, אך לא אובדים;
10 נושאים תמיד בגוף את מות ישוע, למען גם חיי ישוע ייגלו בגופנו.
11 כי אנו החיים נמסרים תמיד למוות למען ישוע, למען גם חיי ישוע ייגלו בבשרנו המת.
12 עד שהמוות פועל בנו, והחיים בכם.
13 ובהיות לנו אותה רוח האמונה, ככתוב, האמנתי, לכן דיברתי; גם אנו מאמינים, ולכן מדברים;
14 ביודענו כי המקים את ישוע יקים גם אותנו על ידי ישוע, ויציג אותנו עמכם.
15 כי כל הדברים בעדכם, למען ירבה החסד השופע, על ידי תודת רבים, לכבוד יהוה.
16 לכן איננו מתרפים; כי גם אם אדמנו החיצון נרקב, הפנימי מתחדש יום יום.
17 כי צרתנו הקלה, אשר היא לרגע, פועלת לנו כבוד נצחי כבד הרבה יותר;
18 בהיותנו מביטים לא אל הנראים, כי אם אל הבלתי נראים; כי הנראים זמניים, והבלתי נראים נצחיים.
פרק 5
1 כי אנו יודעים, שאם בית אוהלנו הארצי ייהרס, יש לנו בניין מאת יהוה, בית לא עשוי בידיים, נצחי בשמים.
2 כי בזה אנו נאנחים, משתוקקים להתלבש בביתנו אשר מן השמים;
3 אם אומנם, בהתלבשנו, לא נימצא ערומים.
4 כי אנו אשר באוהל נאנחים, בהיותנו כבדים; לא שאנו רוצים להתפשט, כי אם להתלבש, למען ייבלע המת על ידי החיים.
5 והמכין אותנו לזאת עצמה הוא יהוה, אשר גם נתן לנו את ערבון הרוח.
6 לכן אנו בטוחים תמיד, בידענו, שבהיותנו בבית בגוף, אנו רחוקים מישוע;
7 כי באמונה אנו מהלכים, לא במראה;
8 אנו בטוחים, ואני אומר, ורוצים יותר לצאת מן הגוף, ולהיות בבית עם ישוע.
9 לכן גם אנו שוקדים, אם בבית ואם בחוץ, להיות רצויים לו.
10 כי כולנו חייבים להיגלות לפני כיסא משפט המשיח, למען יקבל כל אחד את אשר עשה בגופו, לפי אשר עשה, אם טוב ואם רע.
11 ביודענו אם כן את יראת ישוע, אנו משכנעים אנשים; אך אנו גלויים ליהוה, ואני מקווה שגם גלויים במצפונכם.
12 כי איננו ממליצים שוב על עצמנו לפניכם, כי אם נותנים לכם עילה להתפאר בנו, למען יהיה לכם מה לענות לאלה המתפארים במראה, ולא בלב.
13 כי אם יצאנו מדעתנו, זה ליהוה; ואם אנו נבונים, זה בעדכם.
14 כי אהבת המשיח מאיצה בנו; בהיותנו שופטים זאת, שאם אחד מת בעד כולם, אז כולם מתו.
15 ושהוא מת בעד כולם, למען לא יחיו עוד החיים לעצמם, כי אם לזה אשר מת בעדם וקם.
16 לכן מעתה איננו מכירים איש לפי הבשר; וגם אם הכרנו את המשיח לפי הבשר, מעתה איננו מכירים אותו עוד כן.
17 לכן אם מישהו בהמשיח, הוא ברייה חדשה; הישנות עברו, הנה נהיו חדשות.
18 והכל מאת יהוה, אשר ריצה אותנו אל עצמו על ידי ישוע המשיח, ונתן לנו את שירות הריצוי;
19 כלומר, שיהוה היה בהמשיח, מרצה את העולם אל עצמו, לא חושב להם את פשעיהם; ושם בנו את דבר הריצוי.
20 ועתה אנו שגרירים בעד המשיח, כאילו יהוה מפציר בכם על ידינו; אנו מבקשים בעד המשיח, התרצו אל יהוה.
21 כי את אשר לא ידע חטא, עשה אותו לחטא בעדנו, למען נהיה אנו צדקת יהוה בו.
פרק 6
1 ואנו, כעובדים עמו, מבקשים גם אתכם, שלא תקבלו את חסד יהוה לריק.
2 כי הוא אומר, בעת רצון שמעתיך, וביום תשועה עזרתיך; הנה עתה עת רצון, הנה עתה יום תשועה.
3 לא נותנים מכשול בשום דבר, פן יידון השירות;
4 כי אם בכל אנו ממליצים על עצמנו כמשרתי יהוה, ברוב סבלנות, בצרות, במצוקות, במועקות,
5 במכות, בבתי כלא, במהומות, בעמלים, בשקידות, בצומות;
6 בטוהר, בדעת, באורך רוח, בחסד, ברוּחַ הַקּוֹדֶשׁ, באהבה לא צבועה,
7 בדבר האמת, בכוח יהוה, בכלי נשק הצדקה מימין ומשמאל,
8 בכבוד ובבוז, בשם רע ובשם טוב; כמתעים, ואמיתיים;
9 כבלתי נודעים, ונודעים; כמתים, והנה חיים; כמיוסרים, ולא מומתים;
10 כעצובים, ושמחים תמיד; כעניים, ומעשירים רבים; כאין להם דבר, ובידם הכל.
11 פה פתחנו אליכם, קורינתים, לבנו התרחב.
12 אינכם צרים בנו, כי אם צרים אתם בקרבכם.
13 ועתה, בגמול כזה, (אני מדבר כילדי,) התרחבו גם אתם.
14 אל תהיו כרוכים בעול לא שווה עם הבלתי מאמינים; כי מה שותפות לצדקה עם עוולה? ומה חברות לאור עם החושך?
15 ומה הסכם להמשיח עם בליעל? או מה חלק למאמין עם בלתי מאמין?
16 ומה הסכם להיכל יהוה עם אלילים? כי אתם היכל יהוה החי; כאשר אמר יהוה, אשכון בתוכם והתהלכתי, והייתי להם ליהוה, והם יהיו לי לעם.
17 לכן צאו מתוכם, והיבדלו, אמר יהוה, ובטמא אל תיגעו; ואני אקבל אתכם,
18 והייתי לכם לאב, ואתם תהיו לי לבנים ולבנות, אמר יהוה צבאות.
פרק 7
1 בהיות לנו אם כן ההבטחות האלה, אהובים, נטהר את עצמנו מכל טומאת בשר ורוח, משלימים קדושה ביראת יהוה.
2 קבלו אותנו; לא עשינו עוול לאיש, לא השחתנו איש, לא רימינו איש.
3 אינני אומר זאת להרשיעכם; כי אמרתי לפני, שאתם בלבנו למות יחד ולחיות יחד.
4 רב גלוי לבי כלפיכם, רבה תפארתי בכם; נמלאתי נחמה, שמחתי שופעת בכל צרותינו.
5 כי גם בבואנו למקדוניה, לא הייתה מנוחה לבשרנו, כי אם נצרנו מכל עבר; מבחוץ מלחמות, מבפנים פחדים.
6 אך יהוה, המנחם את השפלים, ניחם אותנו בבוא טיטוס;
7 ולא בבואו בלבד, כי אם גם בנחמה אשר נוחם בה עליכם, בספרו לנו את כיסופיכם, את אבלכם, את קנאתכם לי; עד ששמחתי יותר.
8 כי גם אם העצבתיכם באיגרת, אינני מתחרט, אף שהתחרטתי; כי רואה אני שהאיגרת ההיא העציבה אתכם, אף כי לשעה.
9 עתה אני שמח, לא על שנעצבתם, כי אם על שנעצבתם לתשובה; כי נעצבתם כרצון שמים, למען לא תינזקו בנו בשום דבר.
10 כי העצב כרצון שמים פועל תשובה לתשועה, שלא יתחרטו עליה; ועצב העולם פועל מוות.
11 כי ראו זאת עצמה, שנעצבתם כרצון שמים, איזו שקידה פעלה בכם, ואיזו התנצלות, ואיזו קצף, ואיזו יראה, ואיזו כיסופים, ואיזו קנאה, ואיזו נקמה! בכל הוכחתם את עצמכם טהורים בדבר הזה.
12 לכן, אם כתבתי לכם, לא כתבתי בעד עושה העוול, ולא בעד הנעשה לו עוול, כי אם למען תיגלה שקידתנו בעדכם לפני יהוה לכם.
13 לכן נוחמנו בנחמתכם; ויותר שמחנו על שמחת טיטוס, שרוחו נחה על ידי כולכם.
14 כי אם התפארתי בו בכם בדבר, לא בושתי; כי כאשר דיברנו אליכם הכל באמת, כן גם תפארתנו, אשר לפני טיטוס, נמצאה אמת.
15 וחיבתו הפנימית שופעת יותר אליכם, בזוכרו את שמיעת כולכם, איך בפחד וברעדה קיבלתם אותו.
16 אני שמח אם כן שאני בוטח בכם בכל.
פרק 8
1 ועוד אנו מיידעים אתכם, אחים, את חסד יהוה הניתן בקהילות מקדוניה;
2 איך ברוב ניסיון של צרה, שפע שמחתם ועוני עומקם שפעו לעושר נדבתם.
3 כי לפי כוחם, אני מעיד, ומעל לכוחם, הם התנדבו מעצמם;
4 בבקשם מאתנו בהפצרה רבה שנקבל את המתנה, ואת השותפות בשירות לקדושים.
5 ולא כאשר קיווינו, כי אם את עצמם נתנו תחילה לישוע, ולנו ברצון יהוה.
6 עד שביקשנו מטיטוס, שכאשר החל לפני כן, כן גם ישלים בכם את החסד הזה.
7 לכן, כאשר אתם שופעים בכל, באמונה, ובדיבור, ובדעת, ובכל שקידה, ובאהבתכם אלינו, ראו שתשפעו גם בחסד זה.
8 אינני מדבר כמצווה, כי אם על ידי שקידת אחרים, ומוכיח את אמיתות אהבתכם.
9 כי אתם יודעים את חסד ישוע המשיח שלנו, שאף שהיה עשיר, בעדכם נעשה עני, למען תעשירו אתם בעוניו.
10 ובזה אני נותן את דעתי; כי זה מועיל לכם, אשר החלתם לפני כן, לא רק לעשות, כי אם גם להיות נכונים, לפני שנה.
11 ועתה השלימו גם את העשייה; שכאשר הייתה נכונות לרצות, כן תהיה גם השלמה ממה שיש לכם.
12 כי אם יש תחילה לב נכון, זה רצוי לפי מה שיש לאיש, לא לפי מה שאין לו.
13 כי אינני אומר שיהיה לאחרים הקלה, ולכם עומס;
14 כי אם בשוויון, שבעת הזאת שפעכם ימלא את חסרונם, למען גם שפעם ימלא את חסרונכם; למען יהיה שוויון.
15 ככתוב, המרבה לא העדיף, והממעיט לא החסיר.
16 אך תודה ליהוה, אשר נתן את אותה השקידה בלב טיטוס בעדכם.
17 כי אומנם קיבל את ההפצרה; ובהיותו שוקד יותר, מעצמו יצא אליכם.
18 ושלחנו עמו את האח, אשר תהילתו בבשורה בכל הקהילות;
19 ולא זאת בלבד, כי אם גם נבחר על ידי הקהילות לנסוע עמנו עם החסד הזה, הנשמש על ידינו לכבוד ישוע עצמו, ולהראות את לבכם הנכון.
20 נזהרים בזה, שלא יאשים אותנו איש בשפע הזה הנשמש על ידינו;
21 דואגים לדברים הגונים, לא רק לפני ישוע, כי אם גם לפני בני האדם.
22 ושלחנו עמם את אחינו, אשר הוכחנו פעמים רבות שוקד בדברים רבים, ועתה שוקד הרבה יותר, מפני הביטחון הרב שיש לו בכם.
23 אם מישהו שואל על טיטוס, הוא שותפי וחברי לעבודה כלפיכם; ואחינו הם שליחי הקהילות, וכבוד המשיח.
24 לכן הראו להם, ולפני הקהילות, את הוכחת אהבתכם, ואת תפארתנו בכם.
פרק 9
1 כי על השירות לקדושים, אין לי צורך לכתוב לכם.
2 כי אני יודע את נכונות לבכם, אשר בה אני מתפאר בכם לפני המקדונים, שאחאיה הייתה מוכנה לפני שנה; וקנאתכם עוררה רבים מאוד.
3 אך שלחתי את האחים, פן תהיה תפארתנו בכם ריקה בעניין זה; למען תהיו מוכנים, כאשר אמרתי;
4 פן אם יבואו עמי מקדונים וימצאו אתכם לא מוכנים, אנו (שלא לומר אתם) נבוש בביטחון התפארת הזה.
5 לכן חשבתי לצורך להפציר באחים, שיבואו לפניכם לפני כן, ויכינו מראש את מתנתכם, אשר הודעתם עליה לפני כן, למען תהיה מוכנה כמתנה, ולא כקמצנות.
6 אך זאת אני אומר, הזורע בקמצנות, בקמצנות גם יקצור; והזורע בברכות, בברכות גם יקצור.
7 כל איש כפי שיחליט בלבו, כן ייתן; לא בעצב, ולא מהכרח; כי יהוה אוהב את הנותן בשמחה.
8 ויהוה יכול להרבות לכם כל חסד; למען יהיה לכם תמיד בכל די ספוק, ותשפעו לכל מעשה טוב.
9 ככתוב, פיזר, נתן לאביונים; צדקתו עומדת לנצח.
10 והנותן זרע לזורע ולחם לאכילה, ייתן וירבה את זרעכם, וירבה את פירות צדקתכם;
11 בהיותכם מועשרים בכל לכל נדיבות, אשר פועלת על ידינו תודה ליהוה.
12 כי שירות השירות הזה לא רק ממלא את חסרון הקדושים, כי אם גם שופע בתודות רבות ליהוה;
13 בהיותם, על ידי ניסיון השירות הזה, מפארים את יהוה על שמיעתכם המוצהרת לבשורת המשיח, ועל נדיבות חלוקתכם להם ולכולם;
14 ובתפילתם בעדכם, הם כוספים אליכם, מפני חסד יהוה השופע עליכם.
15 תודה ליהוה על מתנתו הבלתי ניתנת לתיאור.
פרק 10
1 עתה אני, פולוס, עצמי מבקשכם בענוות המשיח ובחמלתו, אשר בפנים אני שפל בתוככם, ובהתרחקי אני עז כלפיכם.
2 אך אני מבקשכם, שלא אצטרך להיות עז בבואי, בביטחון אשר בו אני חושב להיות עז על מקצת, החושבים אותנו כמהלכים לפי הבשר.
3 כי אף שאנו מהלכים בבשר, איננו נלחמים לפי הבשר.
4 כי כלי מלחמתנו אינם בשריים, כי אם חזקים על ידי יהוה להריסת מבצרים;
5 מהרסים מחשבות, וכל דבר רם המתנשא נגד דעת יהוה, ושובים כל מחשבה לשמיעת המשיח;
6 ונכונים לנקום כל אי־שמיעה, כאשר תושלם שמיעתכם.
7 האם אתם מביטים בדברים כפי מראם החיצון? אם מישהו בוטח בעצמו שהוא של המשיח, יחשוב זאת שוב מעצמו, שכאשר הוא של המשיח, כן גם אנו של המשיח.
8 כי גם אם אתפאר מעט יותר בסמכותנו, אשר נתן לנו ישוע לבניין, ולא להריסתכם, לא אבוש;
9 למען לא אראה כמבהיל אתכם באיגרות.
10 כי איגרותיו, אומרים הם, כבדות וחזקות; אך נוכחות גופו חלשה, ודיבורו נבזה.
11 יחשוב איש כזה זאת, שכאשר אנו בדיבור באיגרות בהתרחקנו, כן נהיה גם במעשה בבואנו.
12 כי איננו מעזים למנות את עצמנו, או להשוות את עצמנו, עם מקצת הממליצים על עצמם; אך הם, המודדים את עצמם בעצמם, ומשווים את עצמם לעצמם, אינם נבונים.
13 אך אנו לא נתפאר בדברים שמעבר למידתנו, כי אם לפי מידת הקו אשר חלק לנו יהוה, מידה המגיעה גם עדיכם.
14 כי איננו מותחים את עצמנו מעבר למידתנו, כאילו לא הגענו עדיכם; כי גם באנו עדיכם בהטפת בשורת המשיח;
15 לא מתפארים בדברים שמעבר למידתנו, כלומר בעמל אחרים; בתקוותנו, כאשר תגדל אמונתכם, שנתגדל ביניכם לפי קונו לשפע,
16 להטיף את הבשורה באזורים שמעבר לכם, ולא להתפאר בקו של איש אחר בדברים שכבר נעשו.
17 אך המתפאר יתפאר בישוע.
18 כי לא המאשר את עצמו הוא המאושר, כי אם אשר ישוע מאשר אותו.
פרק 11
1 מי ייתן ביהוה ותסבלו אותי מעט בשטותי; ואומנם סבלו אותי.
2 כי אני מקנא לכם בקנאת שמים; כי אירשתי אתכם לבעל אחד, למען אציג אתכם כבתולה טהורה להמשיח.
3 אך אני ירא, פן כאשר הנחש רימה את חווה בעורמתו, כן יושחתו מחשבותיכם מן התמימות אשר בהמשיח.
4 כי אם הבא מטיף ישוע אחר, אשר לא הטפנו, או אם תקבלו רוח אחרת, אשר לא קיבלתם, או בשורה אחרת, אשר לא קיבלתם, הייתם סובלים היטב.
5 כי אני חושב שלא נפלתי במאומה מן השליחים הגדולים ביותר.
6 אך גם אם אני פשוטי בדיבור, לא בדעת; כי אם בכל נגלינו בכל ביניכם.
7 האם חטאתי בהשפילי את עצמי למען תוגבהו אתם, כי הטפתי לכם את בשורת יהוה חינם?
8 שדדתי קהילות אחרות, בקחי מהן שכר, לעשות לכם שירות.
9 וכאשר הייתי נוכח עמכם, ונקליתי, לא הכבדתי על איש; כי מה שחסר לי מילאו האחים הבאים ממקדוניה; ובכל נזהרתי מלהיות לכם למשא, וכן אזהר.
10 כאשר אמת המשיח בי, התפארת זו לא תיחסם בעדי באזורי אחאיה.
11 למה? כי אינני אוהב אתכם? יהוה יודע.
12 אך את אשר אני עושה, אעשה, למען אכרות עילה מאלה החפצים עילה; למען במה שהם מתפארים, יימצאו גם הם כמונו.
13 כי אנשים כאלה הם שליחי שקר, עובדי מרמה, המתחפשים לשליחי המשיח.
14 ואין פלא; כי השטן עצמו מתחפש למלאך אור.
15 לכן אין זה דבר גדול אם גם משרתיו מתחפשים כמשרתי צדקה; אשר סופם יהיה לפי מעשיהם.
16 אני אומר שוב, אל יחשוב איש אותי לשוטה; ואם לא, קבלו אותי כשטה, למען אתפאר גם אני מעט.
17 את אשר אני מדבר, אינני מדבר לפי ישוע, כי אם כבשטות, בביטחון התפארת הזה.
18 בראות שרבים מתפארים לפי הבשר, גם אני אתפאר.
19 כי אתם סובלים שוטים ברצון, בהיותכם חכמים.
20 כי אתם סובלים, אם איש משעבד אתכם, אם איש אוכל אתכם, אם איש לוקח מכם, אם איש מתנשא, אם איש מכה אתכם על הפנים.
21 אני מדבר כחרפה, כאילו היינו חלשים. אך במה שמישהו עז, (אני מדבר בשטות,) גם אני עז.
22 האם הם עברים? גם אני. האם הם ישראלים? גם אני. האם הם זרע אברהם? גם אני.
23 האם הם משרתי המשיח? (אני מדבר כשטה) אני יותר; בעמלים יותר, במכות למעלה מן המידה, בבתי כלא יותר, במוות פעמים רבות.
24 מן היהודים קיבלתי חמש פעמים ארבעים מכות חסר אחת.
25 שלוש פעמים הוכיתי בשבטים, פעם אחת נסקלתי, שלוש פעמים נשברה ספינתי, לילה ויום הייתי במצולה;
26 במסעות פעמים רבות, בסכנות נהרות, בסכנות שודדים, בסכנות מבני עמי, בסכנות מן הגויים, בסכנות בעיר, בסכנות במדבר, בסכנות בים, בסכנות בין אחי שקר;
27 בעמל וביגיעה, בשקידות פעמים רבות, ברעב ובצמא, בצומות פעמים רבות, בקור ובעירום.
28 מלבד הדברים החיצוניים, הלחץ עלי יום יום, הדאגה לכל הקהילות.
29 מי חלש, ואינני חלש? מי נכשל, ואינני בוער?
30 אם עלי להתפאר, אתפאר בדברים הנוגעים לחולשותי.
31 יהוה, אבי ישוע המשיח שלנו, אשר הוא ברוך לעולמים, יודע שאינני משקר.
32 בדמשק, המושל תחת ארתס המלך שמר את עיר הדמשקאים בחיל, בחפצו לתפוש אותי;
33 ובסל הורדתי בחלון דרך החומה, ונמלטתי מידיו.
פרק 12
1 אין תועלת לי להתפאר, באמת; אבוא להתגלויות ולגילויים של ישוע.
2 הכרתי איש בהמשיח, לפני ארבע עשרה שנה, (אם בגוף, אינני יודע; או מחוץ לגוף, אינני יודע; יהוה יודע;) איש כזה נחטף עד לרקיע השלישי.
3 והכרתי איש כזה, (אם בגוף, או מחוץ לגוף, אינני יודע; יהוה יודע;)
4 איך נחטף אל גן העדן, ושמע דברים בלתי ניתנים לתיאור, אשר לא מותר לאדם לדבר.
5 על איש כזה אתפאר; ועל עצמי לא אתפאר, כי אם בחולשותי.
6 כי אם ארצה להתפאר, לא אהיה שוטה; כי אומר את האמת; אך אני חוסך, פן יחשוב איש עלי מעל מה שהוא רואה אותי, או שומע ממני.
7 ופן אתגאה בשפע ההתגלויות, ניתן לי קוץ בבשר, מלאך השטן, להכותני, פן אתגאה.
8 על זה התחננתי אל ישוע שלוש פעמים, שיסור ממני.
9 ויאמר אלי, די לך חסדי; כי כוחי בשלמותו בחולשה. לכן בשמחה רבה אתפאר יותר בחולשותי, למען תשכון עלי כוח המשיח.
10 לכן אני רוצה בחולשות, בחרפות, במצוקות, ברדיפות, במועקות, בעד המשיח; כי כאשר אני חלש, אז אני חזק.
11 נהייתי שוטה בהתפארי; אתם הכרחתם אותי; כי הייתי צריך להיות מומלץ על ידכם; כי לא נפלתי במאומה מן השליחים הגדולים, אף שאני כאין.
12 אומנם אותות שליח נעשו בתוככם בכל סבלנות, באותות ובמופתים ובגבורות.
13 כי במה נופלתם משאר הקהילות, חוץ מזה שאני עצמי לא הכבדתי עליכם? סלחו לי את העוול הזה.
14 הנה, פעם שלישית אני מוכן לבוא אליכם; ולא אכביד עליכם; כי אינני מבקש את שלכם, כי אם אתכם; כי לא הילדים חייבים לאצור להורים, כי אם ההורים לילדים.
15 ואני בשמחה רבה אוציא ואוצא בעד נפשותיכם; אף כי ככל שאני אוהב אתכם יותר, אני נאהב פחות.
16 אך יהיה כן, אני לא הכבדתי עליכם; אך בהיותי ערום, תפסתי אתכם במרמה.
17 האם נצלתי אתכם על ידי מישהו מאלה ששלחתי אליכם?
18 ביקשתי מטיטוס, ושלחתי עמו את האח; האם ניצל אתכם טיטוס? האם לא באותה הרוח הלכנו? האם לא באותם העקבות?
19 שוב אתם חושבים שאנו מתנצלים לפניכם? אנו מדברים לפני יהוה בהמשיח; והכל, אהובים, לבניינכם.
20 כי אני ירא, פן בבואי לא אמצא אתכם כפי שארצה, ואני אימצא לכם כפי שלא תרצו; פן יהיו ריבים, קנאות, חמות, מחלוקות, דיבות, לחישות, התנפחויות, מהומות;
21 ופן, בבואי שוב, ישפיל אותי יהוה שלי ביניכם, ואתאבל על רבים אשר חטאו כבר, ולא שבו מן הטומאה והזנות והזימה אשר עשו.
פרק 13
1 זאת הפעם השלישית שאני בא אליכם. בפי שני עדים או שלושה יקום כל דבר.
2 אמרתי לפני, ואני אומר מראש, כנוכח פעם שנייה; ובהתרחקי עתה אני כותב לאלה שחטאו לפני, ולכל האחרים, שאם אבוא שוב, לא אחוס;
3 מאחר שאתם מבקשים הוכחה שהמשיח מדבר בי, אשר כלפיכם אינו חלש, כי אם חזק בכם.
4 כי אף שנצלב מתוך חולשה, הוא חי בכוח יהוה; כי גם אנו חלשים בו, אך נחיה עמו בכוח יהוה כלפיכם.
5 בחנו את עצמכם, אם אתם באמונה; נסו את עצמכם. האם אינכם יודעים את עצמכם, שישוע המשיח בכם, אם אינכם נפסלים?
6 אך אני מקווה שתדעו שאנו איננו נפסלים.
7 ועתה אני מתפלל אל יהוה, שלא תעשו שום רע; לא למען ניראה אנו מאושרים, כי אם למען תעשו אתם את הטוב, ואנו נהיה כנפסלים.
8 כי איננו יכולים לעשות דבר נגד האמת, כי אם בעד האמת.
9 כי אנו שמחים כאשר אנו חלשים, ואתם חזקים; וגם זאת אנו מאחלים, את שלמותכם.
10 לכן אני כותב את הדברים האלה בהתרחקי, פן בנוכחותי אשתמש בחומרה, לפי הסמכות אשר נתן לי ישוע לבניין, ולא להריסה.
11 לבסוף, אחים, היו שלום; היו שלמים, התנחמו, היו בדעה אחת, חיו בשלום; ויהוה האהבה והשלום יהיה עמכם.
12 ברכו איש את רעהו בנשיקה קדושה.
13 כל הקדושים מברכים אתכם.
14 חסד ישוע המשיח, ואהבת יהוה, וחבורת רוח הקודש, יהיו עם כולכם. אמן.