דברים
Listen & Read — in your languages
David's design for this book: listen in one language while you read in another — hear the book in French while your eyes follow the Spanish, and the language teaches itself. The two choices below are independent.
Read in:
- עברית — you are reading it now
- English
- Español
- Français
- 中文
- Русский
- Українська
- 日本語
- Magyar
- Deutsch
- Português
- Italiano
- العربية
- فارسی
- ܠܫܢܐ ܣܘܪܝܝܐ
- हिन्दी
- اردو
- বাংলা
- ਪੰਜਾਬੀ
Each language edition carries this book as far as its translation has reached; where a translation is still in progress, that edition says so on its own page. The First Book of Adam and Eve carries the fully wired parallel reader — try it there.
Listen in: the audio edition
Audio edition in preparation — no recorded audiobook of this book is held yet, in any language. When recordings are delivered they will play here, chapter by chapter (ebooks/audio/<language>/deuteronomy/001.mp3 …).
הורידו ספר זה כספר אלקטרוני: מהדורת המו״ל המשוחזרת (PDF, המהדורה האנגלית)
מהדורת המו״ל המשוחזרת היא עדות עצמאית: המאסטר העריכתי המשוחזר של ספר זה (המאסטר העריכתי של הברית הישנה v17, שוחזר ב־2026-10-17), המוצע להורדה לצד טקסט הקריאה של עמוד זה — ואינו אותו הטקסט שבעמוד הקריאה. המאסטר קודם להחלטות השם הקדוש של דוד מ־2026-10-11 ופועל לפי מוסכמת השמות הישנה שלו (God → Elohim; התואר Lord → Sovereign; ו־«lord» אנושי → master); ועמוד הקריאה פועל לפי ההחלטות הנוכחיות. מצב המאסטר עצמו: בראשית–דברי הימים ב מאומתים ומוקפאים; עזרא–מלאכי בבדיקה הקשרית ממתינה. קובץ PDF זה הוא המהדורה האנגלית.
פרק 1
1 אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר, בערבה מול ים סוף, בין פארן, ותופל, ולבן, וחצרות, ודי זהב.
2 (אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר עד קדש ברנע.)
3 ויהי בשנת הארבעים, בחודש האחד עשר, ביום הראשון לחודש, וידבר משה אל בני ישראל, לפי כל אשר נתן לו יהוה בצו אליהם;
4 אחרי שהכה את סיחון מלך האמורי, אשר ישב בחשבון, ואת עוג מלך הבשן, אשר ישב בעשתרות באדרעי:
5 בעבר הירדן, בארץ מואב, החל משה לבאר את התורה הזאת, לאמר,
6 יֵשׁוּעַ ישוע שלנו דיבר אלינו בחורב, לאמר, ישבתם די זמן בהר הזה:
7 פנו, וסעו לכם, ובואו אל הר האמורי, ואל כל המקומות הקרובים אליו, בערבה, בהרים, ובשפלה, ובדרום, וליד חוף הים, אל ארץ הכנענים, ואל הלבנון, עד הנהר הגדול, נהר פרת.
8 הנה, נתתי את הארץ לפניכם: בואו וירשו את הארץ אשר נשבע יהוה לאבותיכם, לאברהם, ליצחק, וליעקב, לתת להם ולזרעם אחריהם.
9 ואדבר אליכם באותו זמן, לאמר, אינני יכול לשאת אתכם בעצמי לבדי:
10 יהוה יהוה שלכם הרבה אתכם, והנה, אתם היום ככוכבי השמים לרוב.
11 (יהוה של אבותיכם יעשה אתכם פי אלף יותר כפי שאתם, ויברך אתכם, כאשר הבטיח לכם!)
12 איך אשא בעצמי לבדי את טרדתכם, ואת משאכם, ואת ריבכם?
13 קחו לכם אנשים חכמים, ונבונים, וידועים בין שבטיכם, ואעשם ראשים עליכם.
14 ותענו אותי, ותאמרו, הדבר אשר דברת טוב לנו לעשות.
15 ובכן לקחתי את ראשי שבטיכם, אנשים חכמים, וידועים, ואעשם ראשים עליכם, שרים על אלפים, ושרים על מאות, ושרים על חמישים, ושרים על עשרות, ושוטרים בין שבטיכם.
16 ואצו את שופטיכם באותו זמן, לאמר, שמעו את העניינים בין אחיכם, ושפטו בצדק בין כל איש לאחיו, ולזר אשר עמו.
17 לא תכירו פנים במשפט; אלא תשמעו את הקטן כמו את הגדול; לא תיראו מפני אדם; כי המשפט הוא של יהוה: והעניין אשר יהיה קשה מדי בשבילכם, הביאוהו אלי, ואשמענו.
18 ואצו אתכם באותו זמן את כל הדברים אשר תעשו.
19 וכאשר נסענו מחורב, הלכנו דרך כל המדבר הגדול והנורא ההוא, אשר ראיתם דרך הר האמורי, כאשר ציוה אותנו יהוה יהוה שלנו; ובאנו אל קדש ברנע.
20 ואמר אליכם, באתם אל הר האמורי, אשר יהוה יהוה שלנו נותן לנו.
21 הנה, יהוה יהוה שלך נתן את הארץ לפניך: עלה וירשה, כאשר אמר אליך יהוה של אבותיך; אל תירא, ואל תיחת.
22 ותקרבו אלי כולכם, ותאמרו, נשלח אנשים לפנינו, ויחפרו לנו את הארץ, וישיבו לנו דבר באיזו דרך נעלה, ובאיזה ערים נבוא.
23 והדבר הטיב בעיני: ולקחתי שנים עשר אנשים מכם, אחד לשבט:
24 ויפנו ויעלו אל ההר, ויבואו עד נחל אשכול, וירגלוהו.
25 ויקחו מפרי הארץ בידיהם, ויורידו אלינו, וישיבו לנו דבר, ויאמרו, טובה הארץ אשר יהוה יהוה שלנו נותן לנו.
26 אף על פי כן לא רציתם לעלות, אלא מריתם נגד מצוות יהוה יהוה שלכם:
27 ותירגנו באוהליכם, ותאמרו, כי ישוע שנא אותנו, הוציאנו מארץ מצרים, למסרנו ביד האמורי, להשמידנו.
28 לאן נעלה? אחינו המסו את לבנו, לאמר, העם גדול וגבוה מאיתנו; הערים גדולות ומבוצרות עד השמים; וגם ראינו שם את בני הענקים.
29 אז אמרתי אליכם, אל תפחדו, ואל תיראו מהם.
30 ישוע ישוע שלכם ההולך לפניכם, הוא יילחם לכם, לפי כל אשר עשה לכם במצרים לעיניכם;
31 ובמדבר, אשר שם ראית איך ישוע ישוע שלך נשא אותך, כאשר ישא איש את בנו, בכל הדרך אשר הלכתם, עד אשר באתם אל המקום הזה.
32 אך בדבר הזה לא האמנתם לישוע ישוע שלכם,
33 אשר הלך בדרך לפניכם, לחפש לכם מקום לחנות בו את אוהליכם, באש בלילה, להראות לכם באיזו דרך תלכו, ובענן ביום.
34 וישמע יהוה את קול דבריכם, ויקצוף, ויישבע, לאמר,
35 באמת לא יראה אחד מן האנשים האלה של הדור הרע הזה את הארץ הטובה ההיא, אשר נשבעתי לתת לאבותיכם.
36 מלבד כלב בן יפונה; הוא יראנה, ולו אתן את הארץ אשר דרך בה, ולילדיו, כי מילא ללכת אחרי ישוע.
37 גם בי קצף יהוה בעבורכם, לאמר, גם אתה לא תבוא שמה.
38 אך יהושע בן נון, העומד לפניך, הוא יבוא שמה: חזקהו: כי הוא ינחיל אותה לישראל.
39 עוד טפכם, אשר אמרתם יהיו לבז, וילדיכם, אשר ביום ההוא לא היתה להם דעת בין טוב לרע, הם יבואו שמה, ולהם אתננה, והם יירשוה.
40 אך אשר לכם, פנו, וסעו אל המדבר דרך ים סוף.
41 אז עניתם ואמרתם אלי, חטאנו נגד יהוה, נעלה ונילחם, לפי כל אשר ציוה אותנו יהוה יהוה שלנו. וכאשר חגרתם כל איש את כלי מלחמתו, הייתם מוכנים לעלות אל ההר.
42 וישוע אמר אלי, אמר להם, אל תעלו, ואל תילחמו; כי אינני בתוככם; פן תינגפו לפני אויביכם.
43 ובכן דברתי אליכם; ולא שמעתם, אלא מריתם נגד מצוות יהוה, ועליתם בגאווה אל ההר.
44 והאמורי, אשר ישב בהר ההוא, יצא לקראתכם, וירדפו אתכם, כפי שעושות הדבורים, וישמידו אתכם בשעיר, עד חורמה.
45 ותשובו ותבכו לפני ישוע; אך יהוה לא שמע לקולכם, ולא האזין לכם.
46 ובכן ישבתם בקדש ימים רבים, לפי הימים אשר ישבתם שם.
פרק 2
1 אז פנינו, ונסע אל המדבר דרך ים סוף, כאשר דיבר ישוע אלי: ונסוב את הר שעיר ימים רבים.
2 וישוע דיבר אלי, לאמר,
3 סבבתם את ההר הזה די זמן: פנו צפונה.
4 וצו את העם, לאמר, אתם עומדים לעבור דרך גבול אחיכם בני עשו, אשר יושבים בשעיר; וייראו מכם: השמרו לכם היטב לכן:
5 אל תתגרו בהם; כי לא אתן לכם מארצם, לא, לא כמדרך כף רגל; כי נתתי את הר שעיר לעשו לירושה.
6 תקנו מהם אוכל בכסף, כדי שתאכלו; וגם תקנו מהם מים בכסף, כדי שתשתו.
7 כי יהוה יהוה שלך ברך אותך בכל מעשי ידך: הוא יודע את הליכתך דרך המדבר הגדול הזה: ארבעים השנים האלה ישוע ישוע שלך היה עמך; לא חסרת דבר.
8 וכאשר עברנו מאחינו בני עשו, אשר ישבו בשעיר, דרך הערבה מאילת, ומעציון גבר, פנינו ועברנו דרך מדבר מואב.
9 וישוע אמר אלי, אל תצר את המואבים, ואל תתגר בהם במלחמה: כי לא אתן לך מארצם ירושה; כי נתתי את ער לבני לוט לירושה.
10 האימים ישבו בה בימים שעברו, עם גדול, ורבים, וגבוהים, כהענקים;
11 אשר גם הם נחשבו ענקים, כהענקים; אך המואבים קראו להם אימים.
12 גם החורים ישבו בשעיר לפנים; אך בני עשו ירשום, כאשר השמידום מפניהם, וישבו תחתם; כפי שעשה ישראל לארץ ירושתו, אשר נתן להם יהוה.
13 עתה קומו, אמרתי, ועברו את נחל זרד. ועברנו את נחל זרד.
14 והזמן אשר בו באנו מקדש ברנע, עד אשר עברנו את נחל זרד, היה שלושים ושמונה שנה; עד אשר תמו כל דור אנשי המלחמה מתוך המחנה, כאשר נשבע להם יהוה.
15 כי באמת יד יהוה היתה נגדם, להשמידם מתוך המחנה, עד אשר תמו.
16 ובכן היה, כאשר תמו כל אנשי המלחמה ומתו מתוך העם,
17 וישוע דיבר אלי, לאמר,
18 אתה עומד לעבור היום דרך ער, גבול מואב:
19 וכאשר תקרב מול בני עמון, אל תצור אותם, ואל תתגר בהם: כי לא אתן לך מארץ בני עמון שום ירושה; כי נתתיה לבני לוט לירושה.
20 (גם היא נחשבה ארץ ענקים: ענקים ישבו בה בימים עברו; והעמונים קוראים להם זמזומים;
21 עם גדול, ורבים, וגבוהים, כהענקים; אך ישוע השמידם מפניהם; ויירשום, וישבו תחתם:
22 כפי שעשה לבני עשו, אשר ישבו בשעיר, כאשר השמיד את החורים מפניהם; ויירשום, וישבו תחתם עד היום הזה:
23 והעווים אשר ישבו בחצרים, עד עזה, הכפתורים, אשר יצאו מכפתור, השמידום, וישבו תחתם.)
24 קומו, סעו, ועברו את נהר ארנון: הנה, נתתי בידך את סיחון האמורי, מלך חשבון, ואת ארצו: החל לרשתה, והתגר בו במלחמה.
25 היום הזה אחל לשים את פחדך ואת יראתך על הגויים אשר תחת כל השמים, אשר ישמעו את שמעך, וירעדו, ויהיו בחרדה מפניך.
26 ואשלח שליחים ממדבר קדמות אל סיחון מלך חשבון בדברי שלום, לאמר,
27 תן לי לעבור בארצך: אלך בדרך המלך, לא אסור ימינה או שמאלה.
28 תמכור לי אוכל בכסף, כדי שאוכל; ותן לי מים בכסף, כדי שאשתה: רק אעבור ברגלי;
29 (כפי שעשו לי בני עשו אשר יושבים בשעיר, והמואבים אשר יושבים בער;) עד אשר אעבור את הירדן אל הארץ אשר יהוה יהוה שלנו נותן לנו.
30 אך סיחון מלך חשבון לא רצה לתת לנו לעבור על ידו: כי יהוה יהוה שלך הקשה את רוחו, ועשה את לבו עקשן, כדי שימסרהו בידך, כפי שנראה היום.
31 וישוע אמר אלי, הנה, החילותי לתת את סיחון ואת ארצו לפניך: החל לרשת, כדי שתירש את ארצו.
32 אז יצא סיחון לקראתנו, הוא וכל עמו, להילחם ביהצה.
33 וישוע ישוע שלנו מסרהו לפנינו; והכינו אותו, ואת בניו, ואת כל עמו.
34 ולקחנו את כל עריו באותו זמן, והחרמנו כליל את האנשים, ואת הנשים, ואת הטף, מכל עיר, לא השארנו שריד:
35 רק את הבהמה לקחנו לנו לבז, ואת שלל הערים אשר לקחנו.
36 מערוער, אשר על שפת נהר ארנון, ומן העיר אשר ליד הנהר, עד הגלעד, לא היתה עיר אחת חזקה מדי בשבילנו: ישוע ישוע שלנו מסר הכל לפנינו:
37 רק אל ארץ בני עמון לא באת, ואל שום מקום של נהר יבוק, ואל הערים בהרים, ואל כל אשר אסר עלינו יהוה יהוה שלנו.
פרק 3
1 אז פנינו, ועלינו דרך הבשן: ועוג מלך הבשן יצא לקראתנו, הוא וכל עמו, לקרב באדרעי.
2 וישוע אמר אלי, אל תירא אותו: כי אמסור אותו, ואת כל עמו, ואת ארצו, בידך; ותעשה לו כפי שעשית לסיחון מלך האמורי, אשר ישב בחשבון.
3 ובכן ישוע ישוע שלנו מסר בידינו גם את עוג, מלך הבשן, ואת כל עמו: והכינוהו עד אשר לא נשאר לו שריד.
4 ולקחנו את כל עריו באותו זמן, לא היתה עיר אשר לא לקחנו מהם, שישים ערים, כל חבל ארגוב, ממלכת עוג בבשן.
5 כל הערים האלה היו מבוצרות בחומות גבוהות, שערים, ובריחים; מלבד ערי פרזות רבות מאוד.
6 והחרמנו אותם כליל, כפי שעשינו לסיחון מלך חשבון, והחרמנו כליל את האנשים, הנשים, והילדים, מכל עיר.
7 אך את כל הבהמה, ואת שלל הערים, לקחנו לנו לבז.
8 ולקחנו באותו זמן מיד שני מלכי האמורי את הארץ אשר בעבר הירדן הזה, מנהר ארנון עד הר חרמון;
9 (אשר את חרמון קוראים הצידונים שריון; והאמורי קוראים לו שניר;)
10 כל ערי המישור, וכל הגלעד, וכל הבשן, עד סלכה ואדרעי, ערי ממלכת עוג בבשן.
11 כי רק עוג מלך הבשן נשאר משארית הענקים; הנה מיטתו היתה מיטת ברזל; האין היא ברבת בני עמון? תשע אמות אורכה, וארבע אמות רוחבה, באמת איש.
12 ואת הארץ הזאת, אשר ירשנו באותו זמן, מערוער, אשר ליד נהר ארנון, וחצי הר הגלעד, ועריו, נתתי לראובנים ולגדים.
13 ואת שאר הגלעד, ואת כל הבשן, ממלכת עוג, נתתי לחצי שבט מנשה; כל חבל ארגוב, עם כל הבשן, אשר נקראה ארץ הענקים.
14 יאיר בן מנשה לקח את כל חבל ארגוב עד גבולות הגשורי והמעכתי; ויקרא להם על שמו, בשן חוות יאיר, עד היום הזה.
15 ואת הגלעד נתתי למכיר.
16 ולראובנים ולגדים נתתי מן הגלעד עד נהר ארנון חצי העמק, והגבול עד נהר יבוק, אשר הוא גבול בני עמון;
17 גם את הערבה, והירדן, וגבולו, מכנרת עד ים הערבה, אף ים המלח, תחת אשדות הפסגה מזרחה.
18 ואצו אתכם באותו זמן, לאמר, יהוה יהוה שלכם נתן לכם את הארץ הזאת לרשתה: תעברו חמושים לפני אחיכם בני ישראל, כל הראויים למלחמה.
19 אך נשיכם, וטפכם, ובהמתכם, (כי יודע אני שיש לכם בהמה רבה,) ישבו בעריכם אשר נתתי לכם;
20 עד אשר ישוע ייתן מנוחה לאחיכם, כמו לכם, ועד אשר גם הם יירשו את הארץ אשר יהוה יהוה שלכם נתן להם מעבר לירדן: ואז תשובו איש איש לירושתו, אשר נתתי לכם.
21 ואצו את יהושע באותו זמן, לאמר, עיניך ראו את כל אשר עשה ישוע ישוע שלכם לשני המלכים האלה: כך יעשה ישוע לכל הממלכות אשר אליהן אתה עובר.
22 לא תיראו אותם: כי ישוע ישוע שלכם הוא יילחם לכם.
23 ואתחנן אל ישוע באותו זמן, לאמר,
24 הו ישוע, אתה החילות להראות לעבדך את גדלך, ואת ידך החזקה: כי איזה יהוה יש בשמים או בארץ, היכול לעשות כמעשיך, וכגבורתך?
25 אבקשך, תן לי לעבור, ולראות את הארץ הטובה אשר מעבר לירדן, ההר הטוב ההוא, והלבנון.
26 אך יהוה קצף בי בעבורכם, ולא שמע לי: וישוע אמר אלי, די לך; אל תוסף לדבר אלי בעניין הזה.
27 עלה אל ראש הפסגה, ושא את עיניך מערבה, וצפונה, ודרומה, ומזרחה, וראה בעיניך: כי לא תעבור את הירדן הזה.
28 אך צו את יהושע, וחזקהו, ואמצהו: כי הוא יעבור לפני העם הזה, והוא ינחיל להם את הארץ אשר תראה.
29 ובכן ישבנו בעמק מול בית פעור.
פרק 4
1 עתה לכן שמע, הו ישראל, אל החוקים ואל המשפטים, אשר אני מלמד אתכם, לעשותם, כדי שתחיו, ותבואו וירשתם את הארץ אשר יהוה של אבותיכם נותן לכם.
2 לא תוסיפו על הדבר אשר אני מצו אתכם, ואף לא תגרעו ממנו דבר, כדי שתשמרו את מצוות יהוה יהוה שלכם אשר אני מצו אתכם.
3 עיניכם ראו את אשר עשה יהוה בגלל בעל פעור: כי כל האנשים אשר הלכו אחרי בעל פעור, השמידם יהוה יהוה שלך מתוככם.
4 אך אתם אשר נדבקתם בישוע ישוע שלכם חיים כולכם היום.
5 הנה, לימדתי אתכם חוקים ומשפטים, אף כפי שציוני יהוה יהוה שלי, כדי שתעשו כן בארץ אשר אליה אתם הולכים לרשתה.
6 שמרו לכן ועשו אותם; כי זאת היא חכמתכם ובינתכם לעיני הגויים, אשר ישמעו את כל החוקים האלה, ויאמרו, באמת הגוי הגדול הזה הוא עם חכם ונבון.
7 כי איזה גוי גדול יש, אשר לו ישוע כה קרוב אליהם, כישוע ישוע שלנו בכל הדברים אשר אנחנו קוראים אליו עבורם?
8 ואיזה גוי גדול יש, אשר לו חוקים ומשפטים כה צדיקים ככל התורה הזאת, אשר אני נותן לפניכם היום?
9 רק השמר לך, ושמור את נפשך בזהירות, פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך, ופן יסורו מלבך כל ימי חייך: אלא למדם את בניך, ואת בני בניך;
10 במיוחד היום שבו עמדת לפני ישוע ישוע שלך בחורב, כאשר אמר ישוע אלי, הקהל לי את העם יחד, ואשמיעם את דברי, כדי שילמדו לירא אותי כל הימים אשר יחיו על האדמה, וכדי שילמדו את ילדיהם.
11 ותקרבו ותעמדו תחת ההר; וההר בער באש עד אמצע השמים, עם חשכה, עננים, וחשכה עבה.
12 וישוע דיבר אליכם מתוך האש: שמעתם את קול הדברים, אך לא ראיתם שום דמות; רק שמעתם קול.
13 ויגד לכם את בריתו, אשר ציוה אתכם לקיים, אף עשרת הדיברות; ויכתבם על שני לוחות אבן.
14 ויהוה ציוני באותו זמן ללמד אתכם חוקים ומשפטים, כדי שתעשו אותם בארץ אשר אליה אתם הולכים מעבר לרשתה.
15 שמרו לכן היטב לנפשותיכם; כי לא ראיתם שום מיני דמות ביום שבו דיבר ישוע אליכם בחורב מתוך האש:
16 פן תשחיתו עצמכם, ותעשו לכם פסל, דמות כל צורה, תבנית זכר או נקבה,
17 תבנית כל בהמה אשר על הארץ, תבנית כל עוף כנף אשר עף באוויר,
18 תבנית כל דבר הזוחל על האדמה, תבנית כל דג אשר במים מתחת לארץ:
19 ופן תשא את עיניך השמימה, וכאשר תראה את השמש, ואת הירח, ואת הכוכבים, אף כל צבא השמים, תידחף לעבוד אותם, ולשרתם, אשר חלק יהוה יהוה שלך לכל הגויים תחת כל השמים.
20 אך ישוע לקח אתכם, והוציא אתכם מכור הברזל, אף ממצרים, להיות לו לעם נחלה, כפי שאתם היום.
21 עוד קצף יהוה בי בעבורכם, ויישבע כי לא אעבור את הירדן, וכי לא אבוא אל הארץ הטובה ההיא, אשר יהוה יהוה שלך נותן לך לנחלה:
22 אך אני חייב למות בארץ הזאת, לא אעבור את הירדן: אך אתם תעברו, וירשתם את הארץ הטובה ההיא.
23 השמרו לכם, פן תשכחו את ברית יהוה יהוה שלכם, אשר כרת עמכם, ותעשו לכם פסל, או תבנית כל דבר, אשר אסר עליך יהוה יהוה שלך.
24 כי יהוה יהוה שלך הוא אש אוכלה, אף יהוה קנא.
25 כאשר תוליד ילדים, ובני ילדים, ותהיו זמן רב בארץ, ותשחיתו עצמכם, ותעשו פסל, או תבנית כל דבר, ותעשו רע בעיני יהוה יהוה שלך, להכעיסו:
26 אני מעיד עליכם היום את השמים ואת הארץ, כי במהרה תאבדו לגמרי מעל הארץ אשר אליה אתם הולכים מעבר לירדן לרשתה; לא תאריכו את ימיכם עליה, אלא תושמדו לגמרי.
27 ויהוה יפיץ אתכם בין הגויים, ותישארו מעטים במספר בין הגויים, אשר לשם יוביל אתכם ישוע.
28 ושם תעבדו אלהים, מעשה ידי אדם, עץ ואבן, אשר לא רואים, ולא שומעים, ולא אוכלים, ולא מריחים.
29 אך אם משם תבקש את ישוע ישוע שלך, תמצאהו, אם תבקשהו בכל לבך ובכל נפשך.
30 כאשר תהיה בצרה, וכל הדברים האלה יבואו עליך, אף באחרית הימים, אם תשוב אל ישוע ישוע שלך, ותשמע בקולו;
31 (כי ישוע ישוע שלך הוא ישוע רחום;) לא יעזבך, ואף לא ישמידך, ואף לא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם.
32 כי שאל נא לימים שעברו, אשר היו לפניך, מאז היום אשר ברא יהוה אדם על הארץ, ושאל מקצה אחד של השמים עד הקצה האחר, האם היה דבר כדבר הגדול הזה, או נשמע כמוהו?
33 האם שמע עם אי פעם את קול ישוע מדבר מתוך האש, כפי ששמעת אתה, וחי?
34 או האם ניסה ישוע ללכת ולקחת לו גוי מתוך גוי אחר, בניסיונות, באותות, ובמופתים, ובמלחמה, וביד חזקה, ובזרוע נטויה, ובמוראים גדולים, לפי כל אשר עשה לכם ישוע ישוע שלכם במצרים לעיניכם?
35 לך הראו, כדי שתדע כי ישוע הוא יהוה; אין אחר מלבדו.
36 מן השמים השמיעך את קולו, כדי לייסרך: ועל הארץ הראך את אשו הגדולה; ושמעת את דבריו מתוך האש.
37 וכי אהב את אבותיך, על כן בחר בזרעם אחריהם, והוציאך בפניו בכוחו הגדול ממצרים;
38 לגרש גויים מפניך גדולים וחזקים ממך, להביאך, לתת לך את ארצם לנחלה, כפי שהוא היום.
39 דע לכן היום, והשב אל לבך, כי יהוה הוא יהוה בשמים ממעל, ועל הארץ מתחת: אין אחר.
40 שמור לכן את חוקיו, ואת מצוותיו, אשר אני מצוך היום, כדי שייטב לך, ולילדיך אחריך, וכדי שתאריך את ימיך על האדמה, אשר יהוה יהוה שלך נותן לך, לעולם.
41 אז הבדיל משה שלוש ערים בעבר הירדן הזה כלפי מזרח השמש;
42 כדי שהרוצח ינוס שמה, אשר יהרוג את רעהו בלי דעת, ולא שנאו בימים שעברו; ובנוסו אל אחת מן הערים האלה יחיה:
43 דהיינו, בצר במדבר, בארץ המישור, של הראובנים; וראמות בגלעד, של הגדים; וגולן בבשן, של המנשייתים.
44 וזאת היא התורה אשר שם משה לפני בני ישראל:
45 אלה הן העדויות, והחוקים, והמשפטים, אשר דיבר משה אל בני ישראל, אחרי צאתם ממצרים.
46 בעבר הירדן, בעמק מול בית פעור, בארץ סיחון מלך האמורי, אשר ישב בחשבון, אשר הכהו משה ובני ישראל, אחרי צאתם ממצרים:
47 ויירשו את ארצו, ואת ארץ עוג מלך הבשן, שני מלכי האמורי, אשר היו בעבר הירדן הזה כלפי מזרח השמש;
48 מערוער, אשר על שפת נהר ארנון, עד הר ציון, אשר הוא חרמון,
49 וכל המישור בעבר הירדן הזה מזרחה, עד ים המישור, תחת מעיינות הפסגה.
פרק 5
1 ומשה קרא לכל ישראל, ויאמר להם, שמע, הו ישראל, את החוקים ואת המשפטים אשר אני מדבר באוזניכם היום, כדי שתלמדו אותם, ותשמרו, ותעשו אותם.
2 יהוה יהוה שלנו כרת עמנו ברית בחורב.
3 יהוה לא כרת את הברית הזאת עם אבותינו, אלא איתנו, אף איתנו, אשר כולנו כאן חיים היום.
4 ישוע דיבר עמכם פנים אל פנים בהר מתוך האש,
5 (אני עמדתי בין ישוע לביניכם באותו זמן, להראות לכם את דבר ישוע: כי יראתם מפני האש, ולא עליתם אל ההר;) לאמר,
6 אני ישוע ישוע שלך, אשר הוצאתיך מארץ מצרים, מבית העבדים.
7 לא יהיו לך אלהים אחרים על פני.
8 לא תעשה לך שום פסל, או שום תבנית של כל דבר אשר בשמים ממעל, או אשר בארץ מתחת, או אשר במים מתחת לארץ:
9 לא תשתחווה להם, ואף לא תעבדם: כי אני יהוה יהוה שלך הוא יהוה קנא, פוקד עוון האבות על הילדים עד הדור השלישי והרביעי של שונאי,
10 ומראה חסד לאלפים של אוהבי ושומרי מצוותי.
11 לא תשא את שם יהוה יהוה שלך לשווא: כי יהוה לא ינקה את אשר ישא את שמו לשווא.
12 שמור את יום השבת לקדשו, כפי שציוך יהוה יהוה שלך.
13 שישה ימים תעבוד, ועשית את כל מלאכתך:
14 אך היום השביעי הוא שבת יהוה יהוה שלך: בו לא תעשה שום מלאכה, אתה, ואף לא בנך, ואף לא בתך, ואף לא עבדך, ואף לא שפחתך, ואף לא שורך, ואף לא חמורך, ואף לא כל בהמתך, ואף לא זרך אשר בשעריך; כדי שעבדך ושפחתך ינוחו כמוך.
15 וזכור כי עבד היית בארץ מצרים, וכי ישוע ישוע שלך הוציאך משם ביד חזקה ובזרוע נטויה: על כן ציוך יהוה יהוה שלך לשמור את יום השבת.
16 כבד את אביך ואת אמך, כפי שציוך יהוה יהוה שלך; כדי שיאריכו ימיך, וכדי שייטב לך, בארץ אשר יהוה יהוה שלך נותן לך.
17 לא תרצח.
18 ואף לא תנאף.
19 ואף לא תגנוב.
20 ואף לא תשא עדות שקר נגד רעך.
21 ואף לא תחמוד את אשת רעך, ואף לא תחמוד את בית רעך, את שדהו, או את עבדו, או את שפחתו, את שורו, או את חמורו, או כל דבר אשר לרעך.
22 את הדברים האלה דיבר ישוע אל כל קהלכם בהר מתוך האש, של הענן, ושל החשכה העבה, בקול גדול: ולא הוסיף עוד. ויכתבם על שני לוחות אבן, ויתנם אלי.
23 ויהי, כאשר שמעתם את הקול מתוך החשכה, (כי ההר בער באש,) ותקרבו אלי, אף כל ראשי שבטיכם, וזקניכם;
24 ותאמרו, הנה, ישוע ישוע שלנו הראנו את כבודו ואת גדלו, ושמענו את קולו מתוך האש: ראינו היום כי ישוע מדבר עם אדם, והוא חי.
25 עתה לכן מדוע נמות? כי האש הגדולה הזאת תאכלנו: אם נשמע עוד את קול ישוע ישוע שלנו, אז נמות.
26 כי מי יש מכל בשר, אשר שמע את קול ישוע החי מדבר מתוך האש, כמונו, וחי?
27 קרב אתה, ושמע את כל אשר יאמר ישוע ישוע שלנו: ודבר אתה אלינו את כל אשר ידבר אליך ישוע ישוע שלנו; ונשמע זאת, ונעשה זאת.
28 וישמע ישוע את קול דבריכם, כאשר דברתם אלי; וישוע אמר אלי, שמעתי את קול דברי העם הזה, אשר דברו אליך: היטיבו בכל אשר דברו.
29 או מי ייתן ויהיה להם לב כזה, שייראו אותי, וישמרו את כל מצוותי תמיד, כדי שייטב להם, ולילדיהם לעולם!
30 לך אמר להם, שובו לכם אל אוהליכם.
31 אך אשר לך, עמוד אתה כאן לידי, ואדבר אליך את כל המצוות, ואת החוקים, ואת המשפטים, אשר תלמדם, כדי שיעשו אותם בארץ אשר אני נותן להם לרשתה.
32 תשמרו לעשות לכן כפי שציוה אתכם יהוה יהוה שלכם: לא תסורו ימינה או שמאלה.
33 בכל הדרכים אשר ציוה אתכם יהוה יהוה שלכם תלכו, כדי שתחיו, וכדי שייטב לכם, וכדי שתאריכו את ימיכם בארץ אשר תירשו.
פרק 6
1 עתה אלה הן המצוות, החוקים, והמשפטים, אשר ציוה יהוה יהוה שלכם ללמד אתכם, כדי שתעשו אותם בארץ אשר אליה אתם הולכים לרשתה:
2 כדי שתירא את יהוה יהוה שלך, לשמור את כל חוקיו ומצוותיו, אשר אני מצוך, אתה, ובנך, ובן בנך, כל ימי חייך; וכדי שיאריכו ימיך.
3 שמע לכן, הו ישראל, ושמור לעשות זאת; כדי שייטב לך, וכדי שתגדלו מאוד, כפי שהבטיח לך יהוה של אבותיך, בארץ זבת חלב ודבש.
4 שמע, הו ישראל: יהוה יהוה שלנו הוא יהוה אחד:
5 ואהבת את יהוה יהוה שלך בכל לבך, ובכל נפשך, ובכל כוחך.
6 והדברים האלה, אשר אני מצוך היום, יהיו בלבך:
7 ולמדם בשקידה לילדיך, ודברת בהם כאשר תשב בביתך, וכאשר תלך בדרך, וכאשר תשכב, וכאשר תקום.
8 וקשרתם לאות על ידך, ויהיו לטוטפות בין עיניך.
9 וכתבתם על מזוזות ביתך, ועל שעריך.
10 ויהי, כאשר ישוע ישוע שלך יביאך אל הארץ אשר נשבע לאבותיך, לאברהם, ליצחק, וליעקב, לתת לך ערים גדולות וטובות, אשר לא בנית,
11 ובתים מלאים כל טוב, אשר לא מילאת, ובורות חצובים, אשר לא חצבת, כרמים ועצי זית, אשר לא נטעת; כאשר תאכל ותהיה שבע;
12 אז השמר פן תשכח את ישוע, אשר הוציאך מארץ מצרים, מבית העבדים.
13 תירא את יהוה יהוה שלך, ותעבדהו, ותישבע בשמו.
14 לא תלכו אחרי אלהים אחרים, מאלהי העמים אשר סביבותיכם;
15 (כי יהוה יהוה שלך הוא יהוה קנא בתוככם) פן יחרה אף יהוה יהוה שלך בך, וישמידך מעל פני האדמה.
16 לא תנסו את ישוע ישוע שלכם, כפי שניסיתם אותו במסה.
17 בשקידה תשמרו את מצוות יהוה יהוה שלכם, ואת עדויותיו, ואת חוקיו, אשר ציוה אתכם.
18 ועשית את הישר והטוב בעיני יהוה: כדי שייטב לך, וכדי שתבוא וירשת את הארץ הטובה אשר נשבע יהוה לאבותיך.
19 לגרש את כל אויביך מפניך, כפי שדיבר יהוה.
20 וכאשר ישאלך בנך בעתיד לבוא, לאמר, מה פירוש העדויות, והחוקים, והמשפטים, אשר ציוה אתכם יהוה יהוה שלנו?
21 אז תאמר אל בנך, עבדי פרעה היינו במצרים; וישוע הוציאנו ממצרים ביד חזקה:
22 וישוע הראה אותות ומופתים, גדולים ורעים, על מצרים, על פרעה, ועל כל ביתו, לעינינו:
23 והוציאנו משם, כדי שיביאנו, לתת לנו את הארץ אשר נשבע לאבותינו.
24 ויהוה ציונו לעשות את כל החוקים האלה, לירא את יהוה יהוה שלנו, לטובתנו תמיד, כדי שישמרנו חיים, כפי שהוא היום.
25 ותהיה זאת צדקתנו, אם נשמור לעשות את כל המצוות האלה לפני יהוה יהוה שלנו, כפי שציונו.
פרק 7
1 כאשר ישוע ישוע שלך יביאך אל הארץ אשר אליה אתה הולך לרשתה, וגרש גויים רבים מפניך, את החתים, ואת הגרגשים, ואת האמורי, ואת הכנענים, ואת הפריזים, ואת החוים, ואת היבוסים, שבעה גויים גדולים וחזקים ממך;
2 וכאשר ישוע ישוע שלך ימסרם לפניך; תכה אותם, ותחרימם כליל; לא תכרות עמהם ברית, ואף לא תראה להם חסד:
3 ואף לא תתחתן עמהם; את בתך לא תתן לבנו, ואף את בתו לא תיקח לבנך.
4 כי הם יסירו את בנך מללכת אחרי, כדי שיעבדו אלהים אחרים: ובכן יחרה אף יהוה בכם, וישמידך פתאום.
5 אלא כך תנהגו עמהם; תהרסו את מזבחותיהם, ותשברו את פסליהם, ותכרתו את אשריהם, ותשרפו את פסליהם המגולפים באש.
6 כי עם קדוש אתה ליהוה יהוה שלך: יהוה יהוה שלך בחר בך להיות לו לעם מיוחד, מעל כל העמים אשר על פני האדמה.
7 יהוה לא שם את אהבתו עליכם, ואף לא בחר בכם, כי הייתם רבים במספר מכל עם; כי הייתם המעטים מכל העמים:
8 אלא כי ישוע אהב אתכם, וכי ישמור את השבועה אשר נשבע לאבותיכם, הוציא אתכם ישוע ביד חזקה, ופדה אתכם מבית העבדים, מיד פרעה מלך מצרים.
9 דע לכן כי יהוה יהוה שלך, הוא יהוה, יהוה הנאמן, השומר ברית וחסד לאוהביו ושומרי מצוותיו לאלף דורות;
10 ומשלם לשונאיו אל פניהם, להשמידם: לא יאחר למי ששונאו, ישלם לו אל פניו.
11 שמור לכן את המצוות, ואת החוקים, ואת המשפטים, אשר אני מצוך היום, לעשותם.
12 על כן יהיה, אם תשמעו למשפטים האלה, ותשמרו, ותעשו אותם, ויהוה יהוה שלך ישמור לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך:
13 ויאהבך, ויברך אותך, וירבך: גם יברך את פרי בטנך, ואת פרי אדמתך, את דגנך, ואת יינך, ואת שמנך, את תנובת בקרך, ואת צאן צאנך, בארץ אשר נשבע לאבותיך לתת לך.
14 תהיה מבורך מעל כל העמים: לא יהיה ביניכם זכר או נקבה עקרים, ואף לא בין בהמתכם.
15 וישוע יסיר ממך כל חולי, ולא ישים עליך אף אחד ממחלות מצרים הרעות, אשר אתה יודע; אלא ישימם על כל שונאיך.
16 ותאכל את כל העמים אשר ישוע ישוע שלך ימסור לך; עינך לא תחוס עליהם: ואף לא תעבוד את אלהיהם; כי זאת תהיה לך מלכודת.
17 אם תאמר בלבך, הגויים האלה רבים ממני; איך אוכל להורישם?
18 לא תירא מהם: אלא זכור היטב את אשר עשה ישוע ישוע שלך לפרעה, ולכל מצרים;
19 הניסיונות הגדולים אשר ראו עיניך, והאותות, והמופתים, והיד החזקה, והזרוע הנטויה, אשר בהם הוציאך ישוע ישוע שלך: כך יעשה ישוע ישוע שלך לכל העמים אשר אתה ירא מהם.
20 עוד ישוע ישוע שלך ישלח את הצרעה ביניהם, עד אשר יושמדו אלה שנותרו, ומסתתרים ממך.
21 לא תיבהל מפניהם: כי ישוע ישוע שלך בתוככם, ישוע אדיר ונורא.
22 וישוע ישוע שלך יגרש את הגויים ההם מפניך מעט מעט: לא תוכל לכלותם בפעם אחת, פן ירבו עליך חיות השדה.
23 אך ישוע ישוע שלך ימסרם אליך, וישמידם בהשמדה אדירה, עד אשר יושמדו.
24 גם ימסור את מלכיהם בידך, ותשמיד את שמם מתחת השמים: לא יוכל איש לעמוד לפניך, עד אשר תשמידם.
25 את פסילי אלהיהם תשרפו באש: לא תחמוד את הכסף או הזהב אשר עליהם, ואף לא תיקחנו אליך, פן תילכד בו: כי תועבה היא ליהוה יהוה שלך.
26 ואף לא תביא תועבה אל ביתך, פן תהיה דבר מקולל כמוה: אלא תשנא אותה לגמרי, ותתעב אותה לגמרי; כי דבר מקולל היא.
פרק 8
1 כל המצוות אשר אני מצוך היום תשמרו לעשות, כדי שתחיו, ותגדלו, ותבואו וירשתם את הארץ אשר נשבע יהוה לאבותיכם.
2 וזכרת את כל הדרך אשר הוליך אותך ישוע ישוע שלך ארבעים השנים האלה במדבר, כדי לענותך, ולנסותך, לדעת מה בלבך, האם תשמור את מצוותיו, או לא.
3 ויענך, וייתן לך לרעוב, ויאכילך מן, אשר לא ידעת, ואף לא ידעו אבותיך; כדי שיודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם, אלא על כל דיבור היוצא מפי ישוע יחיה האדם.
4 בגדיך לא בלו עליך, ואף רגליך לא בצקה, ארבעים השנים האלה.
5 גם תשקול בלבך, כי, כפי שאיש מייסר את בנו, כן יהוה יהוה שלך מייסר אותך.
6 על כן שמור את מצוות יהוה יהוה שלך, ללכת בדרכיו, ולירא אותו.
7 כי ישוע ישוע שלך מביאך אל ארץ טובה, ארץ נחלי מים, של מעיינות ותהומות היוצאים מבקעות ומהרים;
8 ארץ חיטה, ושעורה, וגפנים, ועצי תאנה, ורימונים; ארץ שמן זית, ודבש;
9 ארץ אשר בה תאכל לחם בלי מחסור, לא תחסר בה דבר; ארץ אשר אבניה ברזל, ומהריה תחצוב נחושת.
10 כאשר תאכל ותהיה שבע, אז תברך את ישוע ישוע שלך על הארץ הטובה אשר נתן לך.
11 השמר שלא תשכח את יהוה יהוה שלך, באי שמירת מצוותיו, ומשפטיו, וחוקיו, אשר אני מצוך היום:
12 פן כאשר תאכל ותהיה שבע, ובנית בתים טובים, וישבת בהם;
13 וכאשר ירבו בקרך וצאנך, וכספך וזהבך ירבה, וכל אשר לך ירבה;
14 אז ירום לבך, ותשכח את ישוע ישוע שלך, אשר הוציאך מארץ מצרים, מבית העבדים;
15 אשר הוליך אותך דרך המדבר הגדול והנורא ההוא, אשר בו היו נחשים שרפים, ועקרבים, וצימאון, אשר שם לא היו מים; אשר הוציא לך מים מסלע החלמיש;
16 אשר האכילך במדבר מן, אשר אבותיך לא ידעו, כדי שיענך, וכדי שינסך, להיטיב לך באחריתך;
17 ותאמר בלבך, כוחי ועוצם ידי עשו לי את העושר הזה.
18 אך זכור את יהוה יהוה שלך: כי הוא הנותן לך כוח לעשות עושר, כדי שיקים את בריתו אשר נשבע לאבותיך, כפי שהוא היום.
19 ויהי, אם תשכח לגמרי את יהוה יהוה שלך, ותלך אחרי אלהים אחרים, ותעבדם, ותשתחווה להם, אני מעיד עליכם היום כי באמת תאבדו.
20 כגויים אשר יהוה משמיד מפניכם, כך תאבדו; כי לא שמעתם בקול יהוה יהוה שלכם.
פרק 9
1 שמע, הו ישראל: אתה עומד לעבור היום את הירדן, לבוא לרשת גויים גדולים וחזקים ממך, ערים גדולות ומבוצרות עד השמים,
2 עם גדול וגבוה, בני הענקים, אשר אתה יודע, ואשר עליהם שמעת אומרים, מי יוכל לעמוד לפני בני ענק!
3 הבן לכן היום, כי ישוע ישוע שלך הוא העובר לפניך; כאש אוכלה הוא ישמידם, והוא יורידם לפניך: ובכן תגרשם, ותשמידם מהר, כפי שאמר לך ישוע.
4 אל תאמר בלבך, אחרי אשר ישוע ישוע שלך גרשם מפניך, לאמר, בצדקתי הביאני ישוע לרשת את הארץ הזאת: אלא ברשעת הגויים האלה ישוע מגרשם מפניך.
5 לא בצדקתך, או ביושר לבך, אתה הולך לרשת את ארצם: אלא ברשעת הגויים האלה ישוע ישוע שלך מגרשם מפניך, וכדי שיקיים את הדבר אשר נשבע יהוה לאבותיך, לאברהם, ליצחק, וליעקב.
6 הבן לכן, כי יהוה יהוה שלך לא נותן לך את הארץ הטובה הזאת לרשתה בצדקתך; כי עם קשה עורף אתה.
7 זכור, ואל תשכח, איך הכעסת את יהוה יהוה שלך לכעוס במדבר: מן היום אשר יצאת מארץ מצרים, עד אשר באתם אל המקום הזה, הייתם מורדים נגד יהוה.
8 גם בחורב הכעסתם את יהוה לכעוס, ובכן קצף יהוה בכם להשמידכם.
9 כאשר עליתי אל ההר לקבל את לוחות האבן, אף לוחות הברית אשר כרת יהוה עמכם, אז ישבתי בהר ארבעים יום וארבעים לילה, לא אכלתי לחם ולא שתיתי מים:
10 ויהוה מסר לי שני לוחות אבן כתובים באצבע יהוה; ועליהם היה כתוב לפי כל הדברים, אשר דיבר ישוע עמכם בהר מתוך האש ביום הקהל.
11 ויהי בסוף ארבעים יום וארבעים לילה, ויהוה נתן לי את שני לוחות האבן, אף לוחות הברית.
12 וישוע אמר אלי, קום, רד מהר מכאן; כי עמך אשר הוצאת ממצרים השחיתו עצמם; הם סרו מהר מן הדרך אשר צויתים; הם עשו להם עגל מותך.
13 עוד דיבר ישוע אלי, לאמר, ראיתי את העם הזה, והנה, עם קשה עורף הוא:
14 הנח לי, כדי שאשמידם, ואמחה את שמם מתחת השמים: ואעשה אותך לגוי חזק וגדול מהם.
15 ובכן פניתי וירדתי מן ההר, וההר בער באש: ושני לוחות הברית היו בשתי ידי.
16 ואראה, והנה, חטאתם נגד יהוה יהוה שלכם, ועשיתם לכם עגל מותך: סרתם מהר מן הדרך אשר ציוה אתכם יהוה.
17 ולקחתי את שני הלוחות, ואשליכם משתי ידי, ואשברם לעיניכם.
18 ואפול לפני ישוע, כבתחילה, ארבעים יום וארבעים לילה: לא אכלתי לחם, ולא שתיתי מים, בגלל כל חטאיכם אשר חטאתם, בעשותכם רשעה בעיני יהוה, להכעיסו.
19 כי יראתי מפני הכעס והחמה, אשר בה קצף יהוה בכם להשמידכם. אך ישוע שמע לי גם באותו זמן.
20 ויהוה קצף מאוד באהרון להשמידו: והתפללתי גם בעד אהרון באותו זמן.
21 ולקחתי את חטאכם, את העגל אשר עשיתם, ואשרפהו באש, ואכתשהו, ואטחנהו דק מאוד, עד אשר היה דק כעפר: ואשליך את עפרו אל הנחל היורד מן ההר.
22 ובתבערה, ובמסה, ובקברות התאוה, הכעסתם את יהוה לכעוס.
23 כמו כן כאשר שלח אתכם יהוה מקדש ברנע, לאמר, עלו וירשו את הארץ אשר נתתי לכם; אז מריתם נגד מצוות יהוה יהוה שלכם, ולא האמנתם לו, ולא שמעתם בקולו.
24 הייתם מורדים נגד יהוה מן היום אשר ידעתי אתכם.
25 ובכן נפלתי לפני ישוע ארבעים יום וארבעים לילה, כפי שנפלתי בתחילה; כי אמר יהוה כי ישמידכם.
26 התפללתי לכן אל ישוע, ואמרתי, הו ישוע, אל תשמיד את עמך ואת נחלתך, אשר פדית בגדלך, אשר הוצאת ממצרים ביד חזקה.
27 זכור את עבדיך, אברהם, יצחק, ויעקב; אל תפנה אל קשי העם הזה, ואף לא אל רשעם, ואף לא אל חטאם:
28 פן תאמר הארץ אשר ממנה הוצאתנו, כי לא היה ישוע יכול להביאם אל הארץ אשר הבטיח להם, וכי שנאם, הוציאם לשחוט אותם במדבר.
29 אך הם עמך ונחלתך, אשר הוצאת בכוחך האדיר ובזרועך הנטויה.
פרק 10
1 באותו זמן אמר ישוע אלי, פסל לך שני לוחות אבן כראשונים, ועלה אלי אל ההר, ועשה לך ארון עץ.
2 ואכתוב על הלוחות את הדברים אשר היו על הלוחות הראשונים אשר שברת, ותשים אותם בארון.
3 ועשיתי ארון מעצי שיטים, ופסלתי שני לוחות אבן כראשונים, ועליתי אל ההר, ושני הלוחות בידי.
4 ויכתוב על הלוחות, לפי הכתיבה הראשונה, את עשרת הדיברות, אשר דיבר ישוע אליכם בהר מתוך האש ביום הקהל: ויהוה נתנם אלי.
5 ופניתי וירדתי מן ההר, ושמתי את הלוחות בארון אשר עשיתי; ושם הם, כפי שציוני יהוה.
6 ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן אל מוסרה: שם מת אהרון, ושם נקבר; ואלעזר בנו שימש במשרת הכהונה תחתו.
7 משם נסעו אל גדגודה; ומגדגודה אל יטבתה, ארץ נחלי מים.
8 באותו זמן הבדיל יהוה את שבט לוי, לשאת את ארון ברית יהוה, לעמוד לפני ישוע לשרתו, ולברך בשמו, עד היום הזה.
9 על כן ללוי אין חלק ואף לא נחלה עם אחיו; יהוה הוא נחלתו, כפי שהבטיח לו יהוה יהוה שלך.
10 ואני נשארתי בהר, כפי בפעם הראשונה, ארבעים יום וארבעים לילה; וישוע שמע לי גם באותו זמן, ויהוה לא רצה להשמידך.
11 וישוע אמר אלי, קום, לך למסע לפני העם, כדי שיבואו וירשו את הארץ, אשר נשבעתי לאבותיהם לתת להם.
12 ועתה, ישראל, מה דורש ממך יהוה יהוה שלך, אלא לירא את יהוה יהוה שלך, ללכת בכל דרכיו, ולאהוב אותו, ולעבוד את יהוה יהוה שלך בכל לבך ובכל נפשך,
13 לשמור את מצוות יהוה, ואת חוקיו, אשר אני מצוך היום לטובתך?
14 הנה, השמים ושמי השמים הם של יהוה יהוה שלך, גם הארץ, עם כל אשר בה.
15 רק ביהוה היתה תשוקה לאבותיך לאהוב אותם, ובחר בזרעם אחריהם, אף בכם מעל כל העמים, כפי שהוא היום.
16 מולו לכן את ערלת לבכם, ואל תהיו עוד קשי עורף.
17 כי יהוה יהוה שלכם הוא יהוה של אלהים, ויהוה של אדונים, יהוה גדול, אדיר, ונורא, אשר לא נושא פנים, ואף לא לוקח שוחד:
18 הוא עושה את משפט היתום והאלמנה, ואוהב את הזר, בנתנו לו אוכל ובגד.
19 אהבו לכן את הזר: כי זרים הייתם בארץ מצרים.
20 תירא את יהוה יהוה שלך; אותו תעבוד, ואליו תדבק, ותישבע בשמו.
21 הוא תהלתך, והוא ישוע שלך, אשר עשה לך את הדברים הגדולים והנוראים האלה, אשר ראו עיניך.
22 אבותיך ירדו אל מצרים עם שבעים נפש; ועתה עשה אותך יהוה יהוה שלך ככוכבי השמים לרוב.
פרק 11
1 על כן תאהב את יהוה יהוה שלך, ותשמור את משמרתו, ואת חוקיו, ואת משפטיו, ואת מצוותיו, תמיד.
2 ותדעו היום: כי אינני מדבר עם ילדיכם אשר לא ידעו, ואשר לא ראו את ייסורי ישוע ישוע שלכם, את גדלו, את ידו החזקה, ואת זרועו הנטויה,
3 ואת מופתיו, ואת מעשיו, אשר עשה בתוך מצרים לפרעה מלך מצרים, ולכל ארצו;
4 ואת אשר עשה לצבא מצרים, לסוסיהם, ולמרכבותיהם; איך הציף עליהם את מי ים סוף כאשר רדפו אחריכם, ואיך השמידם ישוע עד היום הזה;
5 ואת אשר עשה לכם במדבר, עד אשר באתם אל המקום הזה;
6 ואת אשר עשה לדתן ולאבירם, בני אליאב, בן ראובן: איך פתחה הארץ את פיה, ובלעה אותם, ואת בתיהם, ואת אוהליהם, ואת כל הרכוש אשר היה ברשותם, בתוך כל ישראל:
7 אך עיניכם ראו את כל מעשי ישוע הגדולים אשר עשה.
8 על כן תשמרו את כל המצוות אשר אני מצו אתכם היום, כדי שתהיו חזקים, ותבואו וירשתם את הארץ, אשר אליה אתם הולכים לרשתה;
9 וכדי שתאריכו את ימיכם בארץ, אשר נשבע יהוה לאבותיכם לתת להם ולזרעם, ארץ זבת חלב ודבש.
10 כי הארץ, אשר אליה אתה הולך לרשתה, אינה כארץ מצרים, אשר ממנה יצאתם, אשר שם זרעת את זרעך, והשקית אותו ברגלך, כגן ירקות:
11 אלא הארץ, אשר אליה אתם הולכים לרשתה, היא ארץ הרים ובקעות, ושותה מים מגשם השמים:
12 ארץ אשר ישוע ישוע שלך דואג לה: עיני ישוע ישוע שלך תמיד עליה, מראשית השנה עד אחרית השנה.
13 ויהי, אם תשמעו בשקידה למצוותי אשר אני מצו אתכם היום, לאהוב את יהוה יהוה שלכם, ולעבוד אותו בכל לבכם ובכל נפשכם,
14 ואתן את גשם ארצכם בעתו, את הגשם הראשון ואת הגשם האחרון, כדי שתאסוף את דגנך, ואת יינך, ואת שמנך.
15 וגם אתן עשב בשדותיך לבהמתך, כדי שתאכל ותהיה שבע.
16 השמרו לכם, שלא יפתה לבכם, ותסורו, ותעבדו אלהים אחרים, ותשתחוו להם;
17 ואז יחרה כעס יהוה בכם, ויעצור את השמים, שלא יהיה גשם, והאדמה לא תתן את יבולה; ופן תאבדו מהר מעל הארץ הטובה אשר יהוה נותן לכם.
18 על כן תשימו את דברי אלה בלבכם ובנפשכם, ותקשרו אותם לאות על ידכם, ויהיו לטוטפות בין עיניכם.
19 ולמדתם אותם את ילדיכם, בדברכם בהם כאשר תשבו בביתכם, וכאשר תלכו בדרך, כאשר תשכבו, וכאשר תקומו.
20 וכתבתם על מזוזות ביתכם, ועל שעריכם:
21 כדי שירבו ימיכם, וימי ילדיכם, בארץ אשר נשבע יהוה לאבותיכם לתת להם, כימי השמים על הארץ.
22 כי אם תשמרו בשקידה את כל המצוות האלה אשר אני מצו אתכם, לעשותם, לאהוב את יהוה יהוה שלכם, ללכת בכל דרכיו, ולדבוק בו;
23 אז יגרש ישוע את כל הגויים האלה מפניכם, וירשתם גויים גדולים וחזקים מכם.
24 כל מקום אשר בו תדרוך כף רגליכם יהיה שלכם: מן המדבר והלבנון, מן הנהר, נהר פרת, עד הים האחרון יהיה גבולכם.
25 לא יוכל איש לעמוד לפניכם: כי ישוע ישוע שלכם ישים את פחדכם ואת יראתכם על כל הארץ אשר תדרכו בה, כפי שאמר לכם.
26 הנה, אני נותן לפניכם היום ברכה וקללה;
27 ברכה, אם תשמעו למצוות יהוה יהוה שלכם, אשר אני מצו אתכם היום:
28 וקללה, אם לא תשמעו למצוות יהוה יהוה שלכם, אלא תסורו מן הדרך אשר אני מצו אתכם היום, ללכת אחרי אלהים אחרים, אשר לא ידעתם.
29 ויהי, כאשר ישוע ישוע שלך יביאך אל הארץ אשר אליה אתה הולך לרשתה, ותשים את הברכה על הר גריזים, ואת הקללה על הר עיבל.
30 האין הם מעבר לירדן, ליד הדרך אשר שם שוקעת השמש, בארץ הכנענים, אשר יושבים במישור מול גלגל, ליד מישורי מורה?
31 כי תעברו את הירדן לבוא לרשת את הארץ אשר יהוה יהוה שלכם נותן לכם, וירשתם אותה, וישבתם בה.
32 ותשמרו לעשות את כל החוקים והמשפטים אשר אני נותן לפניכם היום.
פרק 12
1 אלה הם החוקים והמשפטים, אשר תשמרו לעשות בארץ, אשר יהוה של אבותיך נותן לך לרשתה, כל הימים אשר תחיו על האדמה.
2 תשמידו לגמרי את כל המקומות, אשר שם עבדו הגויים אשר תירשו את אלהיהם, על ההרים הגבוהים, ועל הגבעות, ותחת כל עץ ירוק:
3 ותהרסו את מזבחותיהם, ותשברו את עמודיהם, ותשרפו את אשריהם באש; ותגדעו את פסילי אלהיהם, ותשמידו את שמותיהם מן המקום ההוא.
4 לא תעשו כן ליהוה יהוה שלכם.
5 אלא אל המקום אשר יבחר ישוע ישוע שלכם מכל שבטיכם לשים שם את שמו, אף אל משכנו תבקשו, ולשם תבוא:
6 ולשם תביאו את קרבנות העולה שלכם, ואת קורבנותיכם, ואת מעשרותיכם, ואת תרומות ידכם, ואת נדריכם, ואת נדבותיכם, ואת בכורי בקריכם וצאנכם:
7 ושם תאכלו לפני ישוע ישוע שלכם, ותשמחו בכל אשר תשלחו את ידכם אליו, אתם ובתיכם, אשר בהם ברך אתכם יהוה יהוה שלך.
8 לא תעשו ככל הדברים אשר אנחנו עושים כאן היום, כל איש ככל הישר בעיניו.
9 כי עוד לא באתם אל המנוחה ואל הנחלה, אשר יהוה יהוה שלך נותן לך.
10 אך כאשר תעברו את הירדן, וישבתם בארץ אשר יהוה יהוה שלך נותן לכם לנחול, וכאשר ייתן לכם מנוחה מכל אויביכם סביב, ובכן תשבו בביטחה;
11 אז יהיה מקום אשר יבחר ישוע ישוע שלכם לגרום לשמו לשכון שם; לשם תביאו את כל אשר אני מצו אתכם; את קרבנות העולה שלכם, ואת קורבנותיכם, את מעשרותיכם, ואת תרומת ידכם, ואת כל נדריכם המבחרים אשר תנדורו לישוע:
12 ותשמחו לפני ישוע ישוע שלכם, אתם, ובניכם, ובנותיכם, ועבדיכם, ושפחותיכם, והלוי אשר בשעריכם; כיוון שאין לו חלק ואף לא נחלה עמכם.
13 השמר לך שלא תקריב את קרבנות העולה שלך בכל מקום אשר תראה:
14 אלא במקום אשר יבחר ישוע באחד משבטיך, שם תקריב את קרבנות העולה שלך, ושם תעשה את כל אשר אני מצוך.
15 אף על פי כן תוכל לשחוט ולאכול בשר בכל שעריך, ככל אשר תתאוה נפשך, לפי ברכת יהוה יהוה שלך אשר נתן לך: הטמא והטהור יאכלו ממנו, כצבי, וכאיל.
16 רק לא תאכלו את הדם; תשפכוהו על הארץ כמים.
17 לא תוכל לאכול בשעריך את מעשר דגנך, או יינך, או שמנך, או בכורי בקרך או צאנך, ואף לא כל נדריך אשר תנדור, ואף לא נדבותיך, או תרומת ידך:
18 אלא עליך לאכול אותם לפני ישוע ישוע שלך במקום אשר יבחר ישוע ישוע שלך, אתה, ובנך, ובתך, ועבדך, ושפחתך, והלוי אשר בשעריך: ותשמח לפני ישוע ישוע שלך בכל אשר תשלח ידך אליו.
19 השמר לך שלא תעזוב את הלוי כל עוד תחיה על האדמה.
20 כאשר ירחיב יהוה יהוה שלך את גבולך, כפי שהבטיח לך, ותאמר, אוכל בשר, כי נפשך מתאוה לאכול בשר; תוכל לאכול בשר, ככל אשר תתאוה נפשך.
21 אם המקום אשר בחר ישוע ישוע שלך לשים שם את שמו יהיה רחוק מדי ממך, אז תשחט מבקרך ומצאנך, אשר נתן לך יהוה, כפי שצויתיך, ותאכל בשעריך ככל אשר תתאוה נפשך.
22 כפי שנאכלים הצבי והאיל, כך תאכל אותם: הטמא והטהור יאכלו מהם בשווה.
23 רק היה בטוח שלא תאכל את הדם: כי הדם הוא החיים; ולא תוכל לאכול את החיים עם הבשר.
24 לא תאכלהו; תשפכהו על הארץ כמים.
25 לא תאכלהו; כדי שייטב לך, ולילדיך אחריך, כאשר תעשה את הישר בעיני יהוה.
26 רק את דבריך הקדושים אשר לך, ואת נדריך, תיקח, ותלך אל המקום אשר יבחר ישוע:
27 ותקריב את קרבנות העולה שלך, את הבשר ואת הדם, על מזבח ישוע ישוע שלך: ודם קורבנותיך יישפך על מזבח ישוע ישוע שלך, ותאכל את הבשר.
28 שמור ושמע את כל הדברים האלה אשר אני מצוך, כדי שייטב לך, ולילדיך אחריך לעולם, כאשר תעשה את הטוב והישר בעיני יהוה יהוה שלך.
29 כאשר יכרות ישוע ישוע שלך את הגויים מפניך, אשר אליהם אתה הולך לרשתם, ותירשם, ותשב בארצם;
30 השמר לך שלא תילכד בלכתך אחריהם, אחרי שיושמדו מפניך; ושלא תדרוש אחרי אלהיהם, לאמר, איך עבדו הגויים האלה את אלהיהם? גם אני אעשה כך.
31 לא תעשה כן ליהוה יהוה שלך: כי כל תועבה ליהוה, אשר הוא שונא, עשו לאלהיהם; כי גם את בניהם ואת בנותיהם שרפו באש לאלהיהם.
32 כל דבר אשר אני מצו אתכם, שמרו לעשותו: לא תוסף עליו, ואף לא תגרע ממנו.
פרק 13
1 אם יקום בתוככם נביא, או חולם חלומות, וייתן לך אות או מופת,
2 והאות או המופת יבוא, אשר עליו דיבר אליך, לאמר, נלך אחרי אלהים אחרים, אשר לא ידעת, ונעבדם;
3 לא תשמע לדברי הנביא ההוא, או חולם החלומות ההוא: כי יהוה יהוה שלכם מנסה אתכם, לדעת האם אתם אוהבים את יהוה יהוה שלכם בכל לבכם ובכל נפשכם.
4 אחרי ישוע ישוע שלכם תלכו, ותיראו אותו, ותשמרו את מצוותיו, ותשמעו בקולו, ותעבדו אותו, ותדבקו בו.
5 והנביא ההוא, או חולם החלומות ההוא, יומת; כי דיבר להסירכם מישוע ישוע שלכם, אשר הוציאכם מארץ מצרים, ופדה אתכם מבית העבדים, לדחפך מן הדרך אשר ציוה לך יהוה יהוה שלך ללכת בה. ובכן תבער את הרע מקרבכם.
6 אם יסיתך אחיך, בן אמך, או בנך, או בתך, או אשת חיקך, או רעך, אשר כנפשך, בסתר, לאמר, נלך ונעבוד אלהים אחרים, אשר לא ידעת, אתה, ואף לא אבותיך;
7 דהיינו, מאלהי העמים אשר סביבותיכם, הקרובים אליך, או הרחוקים ממך, מקצה אחד של הארץ עד הקצה האחר של הארץ;
8 לא תסכים לו, ואף לא תשמע לו; ואף עינך לא תחוס עליו, ואף לא תחמול, ואף לא תסתיר אותו:
9 אלא באמת תהרגהו; ידך תהיה ראשונה בו להמיתו, ואחר כך יד כל העם.
10 ותסקול אותו באבנים, וימות; כי ביקש לדחפך מישוע ישוע שלך, אשר הוציאך מארץ מצרים, מבית העבדים.
11 וכל ישראל ישמעו, וייראו, ולא יעשו עוד שום רשעה כזאת בתוככם.
12 אם תשמע אומרים באחת מעריך, אשר יהוה יהוה שלך נתן לך לשבת שם, לאמר,
13 אנשים אחדים, בני בליעל, יצאו מקרבכם, והדיחו את יושבי עירם, לאמר, נלך ונעבוד אלהים אחרים, אשר לא ידעתם;
14 אז תדרוש, ותחקור, ותשאל בשקידה; והנה, אם זאת אמת, והדבר ודאי, כי תועבה כזאת נעשתה בתוככם;
15 באמת תכה את יושבי העיר ההיא בפי חרב, והחרמת אותה כליל, ואת כל אשר בה, ואת בהמתה, בפי חרב.
16 ותקבוץ את כל שללה אל תוך רחובה, ותשרוף באש את העיר, ואת כל שללה כולו, ליהוה יהוה שלך: ותהיה תל עולם; לא תיבנה שוב.
17 ולא ידבק בידך דבר מן הדבר המקולל: כדי שישוב ישוע מחרון כעסו, ויראה לך רחמים, וירחם עליך, וירבך, כפי שנשבע לאבותיך;
18 כאשר תשמע בקול יהוה יהוה שלך, לשמור את כל מצוותיו אשר אני מצוך היום, לעשות את הישר בעיני יהוה יהוה שלך.
פרק 14
1 אתם בני יהוה יהוה שלכם: לא תתגודדו, ואף לא תעשו שום קרחה בין עיניכם למת.
2 כי עם קדוש אתה ליהוה יהוה שלך, ויהוה בחר בך להיות לו לעם מיוחד, מעל כל הגויים אשר על פני האדמה.
3 לא תאכל שום דבר נתעב.
4 אלה הם הבהמות אשר תאכלו: השור, הכשב, והעז,
5 האיל, והצבי, והיחמור, ועז הבר, והדישון, ושור הבר, והזמר.
6 וכל בהמה המפצלת פרסה, ושוסעת שסע לשני טלפיים, ומעלה גרה בין הבהמות, אותה תאכלו.
7 אף על פי כן את אלה לא תאכלו מאלה המעלים גרה, או מאלה המפצלים פרסה שסועה; כגון הגמל, והארנבת, והשפן: כי הם מעלים גרה, אך לא מפצלים פרסה; על כן טמאים הם לכם.
8 והחזיר, כי הוא מפצל פרסה, אך לא מעלה גרה, טמא הוא לכם: לא תאכלו מבשרם, ואף לא תגעו בנבלתם.
9 את אלה תאכלו מכל אשר במים: כל אשר להם סנפירים וקשקשים תאכלו:
10 וכל אשר אין לו סנפירים וקשקשים לא תוכלו לאכול; טמא הוא לכם.
11 מכל העופות הטהורים תאכלו.
12 אך אלה הם אשר מהם לא תאכלו: הנשר, והפרס, והעזניה,
13 והראיה, והאיה, והדאיה למינה,
14 וכל עורב למינו,
15 ובת היענה, והתחמס, והשחף, והנץ למינהו,
16 הכוס, והינשוף, והתנשמת,
17 והקאת, והנשר הגדול, והשלך,
18 והחסידה, והאנפה למינה, והדוכיפת, והעטלף.
19 וכל שרץ מעופף טמא לכם: לא יאכלו.
20 אך מכל העופות הטהורים תוכלו לאכול.
21 לא תאכלו שום דבר המת מעצמו: תתנהו לזר אשר בשעריך, שיאכלהו; או תוכל למכרהו לנוכרי: כי עם קדוש אתה ליהוה יהוה שלך. לא תבשל גדי בחלב אמו.
22 באמת תעשר את כל תבואת זרעך, אשר השדה מוציא שנה בשנה.
23 ותאכל לפני ישוע ישוע שלך, במקום אשר יבחר לשים שם את שמו, את מעשר דגנך, של יינך, ושל שמנך, ואת בכורי בקרך וצאנך; כדי שתלמד לירא את יהוה יהוה שלך תמיד.
24 ואם הדרך תהיה ארוכה מדי בשבילך, ובכן לא תוכל לשאתה; או אם המקום יהיה רחוק מדי ממך, אשר יבחר ישוע ישוע שלך לשים שם את שמו, כאשר יברך אותך יהוה יהוה שלך:
25 אז תמיר אותו בכסף, ותצרור את הכסף בידך, ותלך אל המקום אשר יבחר ישוע ישוע שלך:
26 ותתן את הכסף בעד כל אשר תתאוה נפשך, בעד שוורים, או בעד כבשים, או בעד יין, או בעד שכר, או בעד כל אשר תשאל נפשך: ותאכל שם לפני ישוע ישוע שלך, ותשמח, אתה, וביתך,
27 והלוי אשר בשעריך; לא תעזבהו; כי אין לו חלק ואף לא נחלה עמך.
28 בסוף שלוש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך באותה שנה, ותניח אותו בשעריך:
29 והלוי, (כי אין לו חלק ואף לא נחלה עמך,) והזר, והיתום, והאלמנה, אשר בשעריך, יבואו, ויאכלו ויהיו שבעים; כדי שיברך אותך יהוה יהוה שלך בכל מעשה ידך אשר תעשה.
פרק 15
1 בסוף כל שבע שנים תעשה שמיטה.
2 וזאת היא דרך השמיטה: כל נושה המשאיל דבר לרעהו ישמוט אותו; לא יגוש את רעהו, או את אחיו; כי היא נקראת שמיטה של יהוה.
3 מנוכרי תוכל לגבות שוב: אך את אשר שלך עם אחיך תשמוט ידך;
4 אלא כאשר לא יהיה ביניכם עני; כי יהוה יברך אותך מאוד בארץ אשר יהוה יהוה שלך נותן לך לנחלה לרשתה:
5 רק אם תשמע בזהירות בקול יהוה יהוה שלך, לשמור לעשות את כל המצוות האלה אשר אני מצוך היום.
6 כי יהוה יהוה שלך מברך אותך, כפי שהבטיח לך: ותשאיל לגויים רבים, אך אתה לא תלווה; ותמשול בגויים רבים, אך הם לא ימשלו בך.
7 אם יהיה ביניכם איש עני מאחד מאחיך בתוך אחד משעריך בארצך אשר יהוה יהוה שלך נותן לך, לא תקשה את לבך, ואף לא תקפוץ את ידך מאחיך העני:
8 אלא באמת תפתח לו את ידך לרווחה, ובאמת תשאיל לו די לצורכו, במה שהוא חסר.
9 השמר שלא יהיה רעיון בלבך הרע, לאמר, שנת השבע, שנת השמיטה, קרובה; ועינך תהיה רעה נגד אחיך העני, ולא תתן לו דבר; ויצעק אל ישוע נגדך, ויהיה לך חטא.
10 באמת תתן לו, ולבך לא ירע כאשר תתן לו: כי בעבור הדבר הזה יברך אותך יהוה יהוה שלך בכל מעשיך, ובכל אשר תשלח ידך אליו.
11 כי העני לא יחסר לעולם מן הארץ: על כן אני מצוך, לאמר, באמת תפתח את ידך לרווחה לאחיך, לעניך, ולנזקקך, בארצך.
12 ואם יימכר לך אחיך, איש עברי, או אישה עברית, וישרתך שש שנים; אז בשנה השביעית תשלחהו חופשי מעמך.
13 וכאשר תשלחהו חופשי מעמך, לא תשלחהו ריקם:
14 תעניק לו ביד רחבה מצאנך, ומגרנך, ומיקבך: ממה אשר בו ברך אותך יהוה יהוה שלך תתן לו.
15 וזכור כי עבד היית בארץ מצרים, וישוע ישוע שלך פדה אותך: על כן אני מצוך את הדבר הזה היום.
16 ויהי, אם יאמר אליך, לא אצא מעמך; כי הוא אוהב אותך ואת ביתך, כי טוב לו עמך;
17 אז תיקח מרצע, ותדחפהו דרך אוזנו אל הדלת, ויהיה עבדך לעולם. וגם לשפחתך תעשה כמוה.
18 לא ייראה קשה בעיניך, כאשר תשלחהו חופשי מעמך; כי הוא היה שווה לך כפל שכיר, בשרתו אותך שש שנים: ויהוה יהוה שלך יברך אותך בכל אשר תעשה.
19 כל בכורי הזכרים הבאים מבקרך ומצאנך תקדש לישוע ישוע שלך: לא תעבוד בבכור שורך, ואף לא תגזוז את בכור צאנך.
20 תאכלהו לפני ישוע ישוע שלך שנה בשנה במקום אשר יבחר ישוע, אתה וביתך.
21 ואם יהיה בו מום, כגון אם הוא פיסח, או עיוור, או יש בו מום רע כלשהו, לא תזבחהו לישוע ישוע שלך.
22 תאכלהו בשעריך: האדם הטמא והטהור יאכלו אותו בשווה, כצבי, וכאיל.
23 רק לא תאכל את דמו; תשפכהו על הארץ כמים.
פרק 16
1 שמור את חודש האביב, ושמור את הפסח לישוע ישוע שלך: כי בחודש האביב הוציאך ישוע ישוע שלך ממצרים בלילה.
2 על כן תזבח את הפסח לישוע ישוע שלך, מן הצאן ומן הבקר, במקום אשר יבחר ישוע לשים שם את שמו.
3 לא תאכל עליו לחם חמץ; שבעה ימים תאכל עליו מצות, אף לחם העוני; כי בחיפזון יצאת מארץ מצרים: כדי שתזכור את היום אשר בו יצאת מארץ מצרים כל ימי חייך.
4 ולא ייראה עמך לחם חמץ בכל גבולך שבעה ימים; ואף לא יישאר דבר מן הבשר, אשר זבחת ביום הראשון בערב, כל הלילה עד הבוקר.
5 לא תוכל לזבוח את הפסח בתוך אחד משעריך, אשר יהוה יהוה שלך נותן לך:
6 אלא במקום אשר יבחר ישוע ישוע שלך לשים בו את שמו, שם תזבח את הפסח בערב, בשקיעת השמש, בעונה אשר בה יצאת ממצרים.
7 וצלית ואכלת אותו במקום אשר יבחר ישוע ישוע שלך: ופנית בבוקר, והלכת אל אוהליך.
8 שישה ימים תאכל מצות: וביום השביעי תהיה עצרת חגיגית לישוע ישוע שלך: לא תעשה בה מלאכה.
9 שבעה שבועות תספור לך: החל לספור את שבעת השבועות מן הזמן אשר בו תחל לשים את המגל על התבואה.
10 ושמרת את חג השבועות לישוע ישוע שלך עם מס־מחווה של נדבת ידך, אשר תתן לישוע ישוע שלך, לפי אשר ברך אותך יהוה יהוה שלך:
11 ותשמח לפני ישוע ישוע שלך, אתה, ובנך, ובתך, ועבדך, ושפחתך, והלוי אשר בשעריך, והזר, והיתום, והאלמנה, אשר בתוככם, במקום אשר בחר ישוע ישוע שלך לשים שם את שמו.
12 וזכור כי עבד היית במצרים: ותשמור ותעשה את החוקים האלה.
13 תשמור את חג הסוכות שבעה ימים, אחרי אשר אספת את דגנך ואת יינך:
14 ותשמח בחגך, אתה, ובנך, ובתך, ועבדך, ושפחתך, והלוי, הזר, והיתום, והאלמנה, אשר בשעריך.
15 שבעה ימים תשמור חג חגיגי לישוע ישוע שלך במקום אשר יבחר ישוע: כי יהוה יהוה שלך יברך אותך בכל תבואתך, ובכל מעשי ידיך, על כן באמת תשמח.
16 שלוש פעמים בשנה ייראו כל זכורך לפני ישוע ישוע שלך במקום אשר יבחר; בחג המצות, ובחג השבועות, ובחג הסוכות: ולא ייראו לפני ישוע ריקם:
17 כל איש ייתן כפי יכולתו, לפי ברכת יהוה יהוה שלך אשר נתן לך.
18 שופטים ושוטרים תעשה לך בכל שעריך, אשר יהוה יהוה שלך נותן לך, בכל שבטיך: וישפטו את העם במשפט צודק.
19 לא תטה משפט; לא תכיר פנים, ואף לא תיקח מתנה: כי מתנה מעוורת את עיני החכמים, ומסלפת את דברי הצדיקים.
20 את מה שהוא צודק לגמרי תרדוף, כדי שתחיה, ותירש את הארץ אשר יהוה יהוה שלך נותן לך.
21 לא תטע לך אשרה של עצים כלשהם ליד מזבח ישוע ישוע שלך, אשר תעשה לך.
22 ואף לא תקים לך שום מצבה; אשר יהוה יהוה שלך שונא.
פרק 17
1 לא תזבח לישוע ישוע שלך שום שור, או כבש, אשר בו מום, או כל רע־מראה: כי זאת תועבה ליהוה יהוה שלך.
2 אם יימצא בתוככם, בתוך אחד משעריך אשר יהוה יהוה שלך נותן לך, איש או אישה, אשר עשו רשעה בעיני יהוה יהוה שלך, בעוברם את בריתו,
3 והלכו ועבדו אלהים אחרים, ועבדו אותם, או את השמש, או את הירח, או כל צבא השמים, אשר לא צויתי;
4 ויוגד לך, ושמעת על זה, וחקרת בשקידה, והנה, זאת אמת, והדבר ודאי, כי תועבה כזאת נעשתה בישראל:
5 אז תוציא את האיש ההוא או את האישה ההיא, אשר עשו את הדבר הרשע ההוא, אל שעריך, אף את האיש או את האישה, ותסקל אותם באבנים, עד שימותו.
6 על פי שני עדים, או שלושה עדים, יומת מי שראוי למוות; אך על פי עד אחד לא יומת.
7 ידי העדים יהיו ראשונים בו להמיתו, ואחר כך ידי כל העם. ובכן תבער את הרע מקרבכם.
8 אם יקום עניין קשה מדי בשבילך במשפט, בין דם לדם, בין טענה לטענה, ובין מכה למכה, בהיותם ענייני מחלוקת בשעריך: אז תקום, ותעלה אל המקום אשר יבחר ישוע ישוע שלך;
9 ותבוא אל הכוהנים הלויים, ואל השופט אשר יהיה בימים ההם, ותדרוש; ויראו לך את פסק המשפט:
10 ועשית לפי הפסק, אשר יראו לך בני המקום ההוא אשר יבחר ישוע; ותשמור לעשות לפי כל אשר יורוך:
11 לפי פסק התורה אשר ילמדוך, ולפי המשפט אשר יאמרו לך, תעשה: לא תסור מן הפסק אשר יראו לך, ימינה, או שמאלה.
12 והאיש אשר יעשה בגאווה, ולא ישמע אל הכוהן העומד לשרת שם לפני ישוע ישוע שלך, או אל השופט, אף האיש ההוא ימות: ותבער את הרע מישראל.
13 וכל העם ישמעו, וייראו, ולא יעשו עוד בגאווה.
14 כאשר תבוא אל הארץ אשר יהוה יהוה שלך נותן לך, וירשתה, וישבת בה, ותאמר, אשים עלי מלך, ככל הגויים אשר סביבותי;
15 באמת תשים עליך למלך את מי שיבחר יהוה יהוה שלך: מאחד מבין אחיך תשים עליך מלך: לא תוכל לשים עליך איש זר, אשר אינו אחיך.
16 אך הוא לא ירבה לו סוסים, ואף לא ישיב את העם למצרים, כדי שירבה סוסים: כיוון שיהוה אמר לכם, לא תשובו עוד לעולם בדרך ההיא.
17 ואף לא ירבה לו נשים, שלא יסור לבו: ואף לא ירבה לו מאוד כסף וזהב.
18 ויהי, כאשר ישב על כיסא ממלכתו, ויכתוב לו העתק של התורה הזאת בספר מתוך מה שלפני הכוהנים הלויים:
19 ויהיה עמו, ויקרא בו כל ימי חייו: כדי שילמד לירא את יהוה יהוה שלו, לשמור את כל דברי התורה הזאת ואת החוקים האלה, לעשותם:
20 כדי שלבו לא ירום מעל אחיו, וכדי שלא יסור מן המצווה, ימינה, או שמאלה: כדי שיאריך את ימיו בממלכתו, הוא, וילדיו, בתוך ישראל.
פרק 18
1 לכוהנים הלויים, ולכל שבט לוי, לא יהיה חלק ואף לא נחלה עם ישראל: הם יאכלו את קרבנות ישוע הנעשים באש, ואת נחלתו.
2 על כן לא תהיה להם נחלה בין אחיהם: ישוע הוא נחלתם, כפי שאמר להם.
3 וזאת תהיה זכות הכוהן מן העם, מאלה המקריבים קרבן, בין שור או כבש; ויתנו לכוהן את הזרוע, ואת שתי הלחיים, ואת הקיבה.
4 גם ראשית דגנך, של יינך, ושל שמנך, וראשית גז צאנך, תתן לו.
5 כי יהוה יהוה שלך בחר בו מכל שבטיך, לעמוד לשרת בשם ישוע, הוא ובניו לעולם.
6 ואם יבוא לוי מאחד משעריך מכל ישראל, אשר שם גר, ויבוא בכל תשוקת נפשו אל המקום אשר יבחר ישוע;
7 אז ישרת בשם ישוע ישוע שלו, ככל אחיו הלויים, העומדים שם לפני ישוע.
8 יהיו להם חלקים שווים לאכול, מלבד מה שבא ממכירת נחלת אבותיו.
9 כאשר תבוא אל הארץ אשר יהוה יהוה שלך נותן לך, לא תלמד לעשות כתועבות הגויים ההם.
10 לא יימצא בתוככם שום אחד המעביר את בנו או את בתו באש, או המשתמש בקסמים, או מעונן, או מנחש, או מכשף.
11 או חובר חבר, או שואל רוחות מכרים, או ידעוני, או דורש אל המתים.
12 כי כל העושים את הדברים האלה הם תועבה ליהוה: ובגלל התועבות האלה ישוע ישוע שלך מגרשם מפניך.
13 תהיה תמים עם יהוה יהוה שלך.
14 כי הגויים האלה, אשר תירש, שמעו אל מעוננים, ואל קוסמים: אך אשר לך, יהוה יהוה שלך לא הרשה לך לעשות כן.
15 יהוה יהוה שלך יקים לך נביא מקרבך, מאחיך, כמוני; אליו תשמעו;
16 לפי כל אשר ביקשת מישוע ישוע שלך בחורב ביום הקהל, לאמר, אל תן לי לשמוע שוב את קול ישוע ישוע שלי, ואף לא אראה עוד את האש הגדולה הזאת, שלא אמות.
17 ויהוה אמר אלי, הם היטיבו לדבר את אשר דברו.
18 אקים להם נביא מבין אחיהם, כמוך, ושמתי את דברי בפיו; וידבר אליהם את כל אשר אצונו.
19 ויהי, כי כל אשר לא ישמע לדברי אשר ידבר בשמי, אני אדרוש זאת ממנו.
20 אך הנביא, אשר יעז לדבר דבר בשמי, אשר לא צויתיו לדבר, או אשר ידבר בשם אלהים אחרים, אף הנביא ההוא ימות.
21 ואם תאמר בלבך, איך נדע את הדבר אשר לא דיבר יהוה?
22 כאשר ידבר נביא בשם יהוה, אם הדבר לא יבוא, ואף לא יתקיים, זהו הדבר אשר לא דיבר יהוה, אלא הנביא דיברו בגאווה: לא תירא מפניו.
פרק 19
1 כאשר יכרות ישוע ישוע שלך את הגויים, אשר את ארצם יהוה יהוה שלך נותן לך, וירשתם, וישבת בעריהם, ובבתיהם;
2 תבדיל לך שלוש ערים בתוך ארצך, אשר יהוה יהוה שלך נותן לך לרשתה.
3 תכין לך דרך, ותחלק את גבולות ארצך, אשר יהוה יהוה שלך נותן לך לנחול, לשלושה חלקים, כדי שכל רוצח ינוס שמה.
4 וזהו עניינו של הרוצח, אשר ינוס שמה, כדי שיחיה: מי שהורג את רעהו בלי דעת, אשר לא שנאו בעבר;
5 כגון כאשר הולך איש עם רעהו אל היער לחטוב עצים, וידו מניפה מכה בגרזן לכרות את העץ, והראש יחליק מן הקת, ויפגע ברעהו, וימות; הוא ינוס אל אחת מן הערים ההן, ויחיה:
6 פן ירדוף גואל הדם אחרי הרוצח, בעוד לבו חם, וישיגהו, כי הדרך ארוכה, ויכהו; בעוד הוא לא היה ראוי למוות, כיוון שלא שנאו בעבר.
7 על כן אני מצוך, לאמר, תבדיל לך שלוש ערים.
8 ואם ירחיב יהוה יהוה שלך את גבולך, כפי שנשבע לאבותיך, וייתן לך את כל הארץ אשר הבטיח לתת לאבותיך;
9 אם תשמור את כל המצוות האלה לעשותם, אשר אני מצוך היום, לאהוב את ישוע ישוע שלך, וללכת תמיד בדרכיו; אז תוסיף לך עוד שלוש ערים, מלבד שלוש אלה:
10 כדי שדם נקי לא יישפך בארצך, אשר יהוה יהוה שלך נותן לך לנחלה, ובכן יהיה דם עליך.
11 אך אם ישנא איש את רעהו, ויארוב לו, ויקום עליו, ויכהו מכה קטלנית וימות, וינוס אל אחת מן הערים האלה:
12 אז ישלחו זקני עירו וייקחוהו משם, וימסרוהו ביד גואל הדם, כדי שימות.
13 עינך לא תחוס עליו, אלא תבער את אשמת הדם הנקי מישראל, כדי שייטב לך.
14 לא תזיז את גבול רעך, אשר שמו הראשונים בנחלתך, אשר תנחל בארץ אשר יהוה יהוה שלך נותן לך לרשתה.
15 עד אחד לא יקום נגד איש על שום עוון, או על שום חטא, בכל חטא אשר יחטא: על פי שני עדים, או על פי שלושה עדים, יעמוד הדבר.
16 אם יקום עד שקר נגד איש להעיד נגדו את מה שגוי;
17 אז יעמדו שני האנשים, אשר ביניהם המחלוקת, לפני יהוה, לפני הכוהנים והשופטים, אשר יהיו בימים ההם;
18 והשופטים יחקרו בשקידה: והנה, אם העד הוא עד שקר, והעיד בשקר נגד אחיו;
19 אז תעשו לו, כפי שחשב לעשות לאחיו: ובכן תבער את הרע מקרבכם.
20 ואלה שיישארו ישמעו, וייראו, ולא יעשו עוד מעתה שום רע כזה בתוככם.
21 ועיניך לא תחוס; אלא חיים ילכו בעד חיים, עין בעד עין, שן בעד שן, יד בעד יד, רגל בעד רגל.
פרק 20
1 כאשר תצא לקרב נגד אויביך, ותראה סוסים, ומרכבות, ועם רב ממך, אל תירא מפניהם: כי ישוע ישוע שלך עמך, אשר העלה אותך מארץ מצרים.
2 ויהי, כאשר תקרבו אל הקרב, ויגש הכוהן וידבר אל העם,
3 ויאמר להם, שמעו, הו ישראל, אתם קרבים היום לקרב נגד אויביכם: אל יירך לבכם, אל תיראו, ואל תרעדו, ואף לא תיבהלו מפניהם;
4 כי ישוע ישוע שלכם הוא ההולך עמכם, להילחם לכם נגד אויביכם, להושיעכם.
5 והשוטרים ידברו אל העם, לאמר, איזה איש יש אשר בנה בית חדש, ולא חנכו? ילך וישוב לביתו, פן ימות בקרב, ואיש אחר יחנכהו.
6 ואיזה איש יש אשר נטע כרם, ועוד לא אכל ממנו? גם הוא ילך וישוב לביתו, פן ימות בקרב, ואיש אחר יאכל ממנו.
7 ואיזה איש יש אשר אירש אישה, ולא לקחה? ילך וישוב לביתו, פן ימות בקרב, ואיש אחר ייקחה.
8 והשוטרים ידברו עוד אל העם, ויאמרו, איזה איש יש ירא ורך לבב? ילך וישוב לביתו, פן ימס לב אחיו כמו לבו.
9 ויהי, כאשר יסיימו השוטרים לדבר אל העם ויעשו שרי צבאות להוביל את העם.
10 כאשר תקרב אל עיר להילחם נגדה, אז תקרא אליה שלום.
11 ויהי, אם תשיבך שלום, ותפתח לך, אז יהיה, כי כל העם הנמצא בה יהיו לך מס־עובדים, ויעבדו אותך.
12 ואם לא תעשה שלום עמך, אלא תעשה מלחמה נגדך, אז תצור עליה:
13 וכאשר ישוע ישוע שלך ימסרנה בידיך, תכה כל זכר שבה בפי חרב:
14 אך הנשים, והטף, והבהמה, וכל אשר בעיר, אף כל שללה, תיקח לך; ותאכל את שלל אויביך, אשר נתן לך ישוע ישוע שלך.
15 כך תעשה לכל הערים הרחוקות מאוד ממך, אשר אינן מערי הגויים האלה.
16 אך מערי העמים האלה, אשר יהוה יהוה שלך נותן לך לנחלה, לא תחייה שום נשמה:
17 אלא באמת תחרימם; דהיינו, את החתים, ואת האמורי, הכנענים, והפריזים, החוים, והיבוסים; כפי שציוך יהוה יהוה שלך:
18 כדי שלא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבותיהם, אשר עשו לאלהיהם; ובכן תחטאו נגד יהוה יהוה שלכם.
19 כאשר תצור על עיר זמן רב, בעשותך מלחמה נגדה לתופשה, לא תשמיד את עציה בהנפת גרזן עליהם: כי תוכל לאכול מהם, ולא תכרתם (כי עץ השדה הוא חיי אדם) להשתמש בהם במצור:
20 רק את העצים אשר אתה יודע שאינם עצי מאכל, תשמיד ותכרות; ותבנה מבצרים נגד העיר העושה מלחמה נגדך, עד אשר תיכנע.
פרק 21
1 אם יימצא חלל בארץ אשר יהוה יהוה שלך נותן לך לרשתה, שוכב בשדה, ולא ידוע מי הכהו:
2 אז יצאו זקניך ושופטיך, וימדדו אל הערים אשר סביב החלל:
3 ויהי, כי העיר הקרובה ביותר לחלל, אף זקני העיר ההיא ייקחו עגלה, אשר לא עבדו בה, ואשר לא משכה בעול;
4 וזקני העיר ההיא יורידו את העגלה אל נחל איתן, אשר לא נעבד ולא נזרע, ויערפו שם את העגלה בנחל:
5 והכוהנים בני לוי ייגשו; כי אותם בחר יהוה יהוה שלך לשרתו, ולברך בשם ישוע; ועל פיהם יישפט כל ריב וכל מכה:
6 וכל זקני העיר ההיא, הקרובים ביותר לחלל, ירחצו את ידיהם על העגלה שנערפה בנחל:
7 ויענו ויאמרו, ידינו לא שפכו את הדם הזה, ואף עינינו לא ראו זאת.
8 היה רחום, הו ישוע, לעמך ישראל, אשר פדית, ואל תשים דם נקי על עמך ישראל. והדם יסולח להם.
9 ובכן תבער את אשמת הדם הנקי מקרבכם, כאשר תעשה את הישר בעיני יהוה.
10 כאשר תצא למלחמה נגד אויביך, וישוע ישוע שלך מסרם בידיך, ולקחתם שבויים,
11 ותראה בין השבויים אישה יפה, ותחשוק בה, שתרצה לקחתה לך לאישה;
12 אז תביאנה אל ביתך, והיא תגלח את ראשה, ותעשה את ציפורניה;
13 והיא תסיר את בגד שביה מעליה, ותישאר בביתך, ותבכה את אביה ואת אמה חודש מלא: ואחר כך תבוא אליה, ותהיה בעלה, והיא תהיה אשתך.
14 ויהי, אם לא תחפוץ בה, אז תשלחנה לאן שתרצה; אך לא תמכרנה כלל בכסף, לא תעשה בה סחורה, כי עינית אותה.
15 אם יהיו לאיש שתי נשים, אחת אהובה, ואחרת שנואה, ויולידו לו ילדים, הן האהובה והן השנואה; ואם הבן הבכור יהיה של השנואה:
16 אז יהיה, כאשר ינחיל את בניו את אשר לו, שלא יוכל לעשות את בן האהובה בכור לפני בן השנואה, אשר הוא אכן הבכור:
17 אלא יכיר את בן השנואה כבכור, בנתנו לו חלק כפול מכל אשר לו: כי הוא ראשית כוחו; זכות הבכורה שלו היא.
18 אם יהיה לאיש בן סורר ומורה, אשר לא ישמע בקול אביו, או בקול אמו, וגם כאשר ייסרוהו, לא ישמע להם:
19 אז יאחזו בו אביו ואמו, ויוציאוהו אל זקני עירו, ואל שער מקומו;
20 ויאמרו אל זקני עירו, בננו זה הוא סורר ומורה, הוא לא ישמע בקולנו; הוא זולל, ושיכור.
21 וכל אנשי עירו יסקלוהו באבנים, וימות: ובכן תבער רע מקרבכם; וכל ישראל ישמעו, וייראו.
22 ואם יעשה איש חטא הראוי למוות, ויומת, ותתלה אותו על עץ:
23 גופו לא יישאר כל הלילה על העץ, אלא באמת תקברהו באותו יום; (כי התלוי מקולל מיהוה;) כדי שאדמתך לא תטמא, אשר יהוה יהוה שלך נותן לך לנחלה.
פרק 22
1 לא תראה את שור אחיך או את שהו תועים, ותתעלם מהם: בכל מקרה תשיבם אל אחיך.
2 ואם אחיך לא קרוב אליך, או אם אינך מכיר אותו, אז תביא אותו אל ביתך, ויהיה עמך עד אשר יבקשהו אחיך, ותשיבהו לו שוב.
3 כמו כן תעשה לחמורו; וכך תעשה לבגדו; ולכל דבר־אובד של אחיך, אשר איבד, ואתה מצאת, תעשה כמו כן: לא תוכל להתעלם.
4 לא תראה את חמור אחיך או את שורו נופלים בדרך, ותתעלם מהם: באמת תעזור לו להקימם שוב.
5 האישה לא תלבש מה ששייך לאיש, ואף איש לא ילבש בגד אישה: כי כל העושים כן הם תועבה ליהוה יהוה שלך.
6 אם ייקרה קן ציפור לפניך בדרך בכל עץ, או על הארץ, בין גוזלים, או ביצים, והאם יושבת על הגוזלים, או על הביצים, לא תיקח את האם עם הגוזלים:
7 אלא באמת תשלח את האם, ותיקח לך את הגוזלים; כדי שייטב לך, וכדי שתאריך את ימיך.
8 כאשר תבנה בית חדש, אז תעשה מעקה לגגך, כדי שלא תביא דם על ביתך, אם ייפול איש משם.
9 לא תזרע את כרמך זרעים מגוונים: פן ייטמא פרי זרעך אשר זרעת, ופרי כרמך.
10 לא תחרוש בשור ובחמור יחד.
11 לא תלבש בגד מגוון, כגון צמר ופשתים יחד.
12 תעשה לך גדילים על ארבע כנפות בגדך, אשר בו אתה מתכסה.
13 אם ייקח איש אישה, ויבוא אליה, וישנאה,
14 וייתן עליה עלילות דיבור, ויוציא עליה שם רע, ויאמר, לקחתי את האישה הזאת, וכאשר באתי אליה, לא מצאתיה בתולה:
15 אז ייקחו אבי הנערה, ואמה, ויוציאו את סימני בתולת הנערה אל זקני העיר בשער:
16 ואבי הנערה יאמר אל הזקנים, נתתי את בתי לאיש הזה לאישה, והוא שונאה;
17 והנה, הוא נתן עליה עלילות דיבור, לאמר, לא מצאתי את בתך בתולה; אך אלה הם סימני בתולת בתי. ויפרשו את הבגד לפני זקני העיר.
18 וזקני העיר ההיא ייקחו את האיש וייסרוהו;
19 ויענישו אותו במאה שקלי כסף, ויתנום לאבי הנערה, כי הוציא שם רע על בתולת ישראל: והיא תהיה אשתו; הוא לא יוכל לשלחה כל ימיו.
20 אך אם הדבר הזה נכון, וסימני הבתולת לא יימצאו לנערה:
21 אז יוציאו את הנערה אל פתח בית אביה, ואנשי עירה יסקלו אותה באבנים ותמות: כי עשתה נבלה בישראל, לזנות בבית אביה: ובכן תבער רע מקרבכם.
22 אם יימצא איש שוכב עם אישה בעולת בעל, אז ימותו שניהם, הן האיש ששכב עם האישה, והן האישה: ובכן תבער רע מישראל.
23 אם נערה בתולה מאורשה לאיש, ואיש ימצאנה בעיר, וישכב עמה;
24 אז תוציאו את שניהם אל שער העיר ההיא, ותסקלו אותם באבנים וימותו; את הנערה, כי לא צעקה, בהיותה בעיר; ואת האיש, כי עינה את אשת רעהו: ובכן תבער רע מקרבכם.
25 אך אם ימצא איש נערה מאורשה בשדה, והאיש יחזיק בה, וישכב עמה: אז ימות רק האיש ששכב עמה.
26 אך לנערה לא תעשה דבר; אין בנערה חטא הראוי למוות: כי כפי שכאשר יקום איש על רעהו, וירצחהו, כך הוא העניין הזה:
27 כי הוא מצאה בשדה, והנערה המאורשה צעקה, ולא היה מי שיושיעה.
28 אם ימצא איש נערה בתולה, אשר לא אורשה, ויתפוס אותה, וישכב עמה, ויימצאו;
29 אז ייתן האיש ששכב עמה לאבי הנערה חמישים שקלי כסף, והיא תהיה אשתו; כי עינה אותה, לא יוכל לשלחה כל ימיו.
30 איש לא ייקח את אשת אביו, ואף לא יגלה את שול אביו.
פרק 23
1 מי שהוא פצוע באשכים, או שכרות שפכתו, לא יבוא בקהל יהוה.
2 ממזר לא יבוא בקהל יהוה; גם עד דור עשירי לא יבוא בקהל יהוה.
3 עמוני או מואבי לא יבואו בקהל יהוה; גם עד דורם העשירי לא יבואו בקהל יהוה לעולם:
4 כי לא קידמו אתכם בלחם ובמים בדרך, כאשר יצאתם ממצרים; וכי שכרו נגדך את בלעם בן בעור מפתור שבארם נהריים, לקלל אותך.
5 אף על פי כן לא רצה ישוע ישוע שלך לשמוע אל בלעם; אלא ישוע ישוע שלך הפך את הקללה לברכה לך, כי ישוע ישוע שלך אהב אותך.
6 לא תדרוש את שלומם ואף לא את טובתם כל ימיך לעולם.
7 לא תתעב אדומי; כי הוא אחיך: לא תתעב מצרי; כי זר היית בארצו.
8 הילדים אשר ייוולדו להם יבואו בקהל יהוה בדורם השלישי.
9 כאשר יצא המחנה נגד אויביך, אז השמר מכל דבר רע.
10 אם יהיה בתוככם איש, אשר אינו טהור בגלל טומאה הקורה לו בלילה, אז יצא מחוץ למחנה, לא יבוא אל תוך המחנה:
11 אך יהיה, כאשר יבוא הערב, ירחץ במים: וכאשר תשקע השמש, יבוא שוב אל המחנה.
12 גם יהיה לך מקום מחוץ למחנה, אשר אליו תצא החוצה:
13 ויהיה לך יתד על כליך; ויהי, כאשר תרצה להקל על עצמך בחוץ, תחפור בה, ותשוב ותכסה את מה שיוצא ממך:
14 כי ישוע ישוע שלך מתהלך בתוך מחניך, להצילך, ולמסור את אויביך לפניך; על כן יהיה מחניך קדוש: כדי שלא יראה בך דבר טמא, ויסור ממך.
15 לא תמסור לאדוניו את העבד אשר נמלט מאדוניו אליך:
16 הוא ישב עמך, אף בתוככם, במקום אשר יבחר באחד משעריך, אשר שם טוב לו ביותר: לא תענה אותו.
17 לא תהיה זונה מבנות ישראל, ואף לא קדש מבני ישראל.
18 לא תביא את שכר זונה, או את מחיר כלב, אל בית ישוע ישוע שלך בעד נדר כלשהו: כי גם שני אלה הם תועבה ליהוה יהוה שלך.
19 לא תשאיל לאחיך בריבית; ריבית של כסף, ריבית של מזון, ריבית של כל דבר המושאל בריבית:
20 לנוכרי תוכל להשאיל בריבית; אך לאחיך לא תשאיל בריבית: כדי שיברך אותך יהוה יהוה שלך בכל אשר תשלח ידך אליו בארץ אשר אליה אתה הולך לרשתה.
21 כאשר תידור נדר ליהוה יהוה שלך, לא תאחר לשלמו: כי יהוה יהוה שלך באמת ידרוש זאת ממך; ויהיה לך חטא.
22 אך אם תימנע מלנדור, לא יהיה לך חטא.
23 את אשר יצא משפתיך תשמור ותעשה; אף נדבה, כפי שנדרת ליהוה יהוה שלך, אשר הבטחת בפיך.
24 כאשר תבוא אל כרם רעך, אז תוכל לאכול ענבים כדי שבועך כרצונך; אך לא תשים דבר בכלי שלך.
25 כאשר תבוא אל תבואת רעך העומדת, אז תוכל לקטוף את המלילות בידך; אך לא תניף מגל על תבואת רעך העומדת.
פרק 24
1 כאשר לקח איש אישה, ונשא אותה, ויהי אם לא תמצא חן בעיניו, כי מצא בה דבר ערוה: אז יכתוב לה ספר כריתות, וייתנהו בידה, וישלחנה מביתו.
2 וכאשר תצא מביתו, תוכל ללכת ולהיות אשת איש אחר.
3 ואם ישנא אותה הבעל האחר, ויכתוב לה ספר כריתות, ויתנהו בידה, וישלחנה מביתו; או אם ימות הבעל האחר, אשר לקחה להיות אשתו;
4 בעלה הראשון, אשר שלחה, לא יוכל לקחתה שוב להיות אשתו, אחרי שטומאה; כי זאת תועבה לפני יהוה: ולא תחטיא את הארץ, אשר יהוה יהוה שלך נותן לך לנחלה.
5 כאשר לקח איש אישה חדשה, לא יצא למלחמה, ואף לא יוטל עליו שום עסק: אלא יהיה חופשי בביתו שנה אחת, וישמח את אשתו אשר לקח.
6 שום איש לא ייקח את הרחיים התחתונים או העליונים למשכון: כי הוא לוקח חיי אדם למשכון.
7 אם יימצא איש גונב אחד מאחיו מבני ישראל, ועושה בו סחורה, או מוכרו; אז ימות הגנב ההוא; ותבער רע מקרבכם.
8 השמר בנגע הצרעת, שתשמור בשקידה, ותעשה לפי כל אשר ילמדוך הכוהנים הלויים: כפי שצויתים, כך תשמרו לעשות.
9 זכור את אשר עשה יהוה יהוה שלך למרים בדרך, אחרי שיצאתם ממצרים.
10 כאשר תשאיל לאחיך דבר כלשהו, לא תבוא אל ביתו להביא את משכונו.
11 תעמוד בחוץ, והאיש אשר לו אתה משאיל יוציא את המשכון החוצה אליך.
12 ואם האיש עני, לא תישן עם משכונו:
13 בכל מקרה תשיב לו את המשכון כאשר תשקע השמש, כדי שיישן בבגדו שלו, ויברך אותך: ותהיה לך צדקה לפני יהוה יהוה שלך.
14 לא תעשוק שכיר עני ונזקק, בין מאחיך, או מזריך אשר בארצך בשעריך:
15 ביומו תתן לו את שכרו, ואף השמש לא תשקע עליו; כי הוא עני, ושם את לבו עליו: פן יצעק נגדך אל ישוע, ויהיה לך חטא.
16 האבות לא יומתו בעד הילדים, ואף הילדים לא יומתו בעד האבות: כל איש יומת בעד חטאו שלו.
17 לא תטה את משפט הזר, ואף לא של היתום; ואף לא תיקח את בגד האלמנה למשכון:
18 אלא זכור כי עבד היית במצרים, וישוע ישוע שלך פדה אותך משם: על כן אני מצוך לעשות את הדבר הזה.
19 כאשר תקצור את קצירך בשדך, ושכחת עומר בשדה, לא תשוב להביאו: הוא יהיה לזר, ליתום, ולאלמנה: כדי שיברך אותך יהוה יהוה שלך בכל מעשה ידיך.
20 כאשר תחבוט את עץ הזית שלך, לא תעבור שוב על הענפים: הוא יהיה לזר, ליתום, ולאלמנה.
21 כאשר תבצור את ענבי כרמך, לא תעולל אחריך: הוא יהיה לזר, ליתום, ולאלמנה.
22 וזכור כי עבד היית בארץ מצרים: על כן אני מצוך לעשות את הדבר הזה.
פרק 25
1 אם תהיה מחלוקת בין אנשים, ויבואו למשפט, כדי שהשופטים ישפטו אותם; אז יצדיקו את הצדיק, וירשיעו את הרשע.
2 ויהי, אם האיש הרשע ראוי להכות, ויגרום השופט שישכב, ויוכה לפניו, לפי אשמתו, במספר מסוים.
3 ארבעים מכות יוכל לתת לו, ולא יעבור: פן, אם יעבור, ויכהו מעל אלה במכות רבות, אז יהיה אחיך נתעב בעיניך.
4 לא תחסום שור כאשר הוא דש את התבואה.
5 אם ישבו אחים יחד, וימות אחד מהם, ואין לו ילד, אשת המת לא תינשא בחוץ לאיש זר: אחי בעלה יבוא אליה, וייקחה לו לאישה, ויקיים את חובת אחי הבעל כלפיה.
6 ויהי, כי הבכור אשר תלד יעמוד בשם אחיו אשר מת, כדי ששמו לא יימחה מישראל.
7 ואם לא יחפוץ האיש לקחת את אשת אחיו, אז תעלה אשת אחיו אל השער אל הזקנים, ותאמר, אחי בעלי מסרב להקים לאחיו שם בישראל, הוא לא יקיים את חובת אחי בעלי.
8 אז יקראו לו זקני עירו, וידברו אליו: ואם יעמוד על זה, ויאמר, אינני חפץ לקחתה;
9 אז תיגש אליו אשת אחיו בנוכחות הזקנים, ותחלוץ את נעלו מעל רגלו, ותירק בפניו, ותענה ותאמר, כך ייעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו.
10 ושמו ייקרא בישראל, בית חלוץ הנעל.
11 כאשר יריבו אנשים יחד אחד עם אחר, ואשת האחד תקרב להציל את בעלה מיד המכה אותו, ותשלח את ידה, ותאחז אותו במבושיו:
12 אז תכרות את ידה, עינך לא תחוס עליה.
13 לא יהיה לך בכיסך משקלים מגוונים, גדול וקטן.
14 לא יהיה לך בביתך מידות מגוונות, גדולה וקטנה.
15 אלא יהיה לך משקל שלם וצודק, מידה שלמה וצודקת תהיה לך: כדי שיאריכו ימיך בארץ אשר יהוה יהוה שלך נותן לך.
16 כי כל העושים דברים כאלה, וכל העושים עוול, הם תועבה ליהוה יהוה שלך.
17 זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך, כאשר יצאתם ממצרים;
18 איך פגש אותך בדרך, והכה את אחוריך, אף את כל הנחלשים מאחוריך, כאשר היית עייף ויגע; והוא לא ירא את יהוה.
19 על כן יהיה, כאשר ישוע ישוע שלך ייתן לך מנוחה מכל אויביך סביב, בארץ אשר יהוה יהוה שלך נותן לך לנחלה לרשתה, ותמחה את זכר עמלק מתחת השמים; לא תשכח זאת.
פרק 26
1 ויהי, כאשר תבוא אל הארץ אשר יהוה יהוה שלך נותן לך לנחלה, וירשתה, וישבת בה;
2 ותיקח מראשית כל פרי האדמה, אשר תביא מארצך אשר יהוה יהוה שלך נותן לך, ותשים אותו בסל, ותלך אל המקום אשר יבחר יהוה יהוה שלך לשים שם את שמו.
3 ותבוא אל הכוהן אשר יהיה בימים ההם, ותאמר אליו, אני מגיד היום לישוע ישוע שלך, כי באתי אל הארץ אשר נשבע יהוה לאבותינו לתת לנו.
4 והכוהן ייקח את הסל מידך, ויניח אותו לפני מזבח ישוע ישוע שלך.
5 ותדבר ותאמר לפני ישוע ישוע שלך, ארמי אובד היה אבי, ויירד אל מצרים, ויגור שם עם מעטים, ויהיה שם לגוי, גדול, אדיר, ורב:
6 והמצרים ירעו לנו, ויענו אותנו, וישימו עלינו עבודה קשה:
7 וכאשר צעקנו אל ישוע ישוע של אבותינו, שמע ישוע את קולנו, וירא את ענינו, ואת עמלנו, ואת לחצנו:
8 וישוע הוציאנו ממצרים ביד חזקה, ובזרוע נטויה, ובמורא גדול, ובאותות, ובמופתים:
9 והביאנו אל המקום הזה, וייתן לנו את הארץ הזאת, אף ארץ זבת חלב ודבש.
10 ועתה, הנה, הבאתי את ראשית פרי הארץ, אשר אתה, הו יהוה, נתת לי. ותשים אותה לפני ישוע ישוע שלך, ותשתחווה לפני ישוע ישוע שלך:
11 ותשמח בכל דבר טוב אשר נתן לך יהוה יהוה שלך, ולביתך, אתה, והלוי, והזר אשר בתוככם.
12 כאשר תסיים לעשר את כל מעשרות תבואתך בשנה השלישית, אשר היא שנת המעשר, ונתת אותו ללוי, לזר, ליתום, ולאלמנה, כדי שיאכלו בשעריך, ויהיו שבעים;
13 אז תאמר לפני ישוע ישוע שלך, הוצאתי את הדברים המקודשים מביתי, וגם נתתי אותם ללוי, ולזר, ליתום, ולאלמנה, לפי כל מצוותיך אשר צויתני: לא עברתי את מצוותיך, ואף לא שכחתים.
14 לא אכלתי ממנו באבלי, ואף לא הוצאתי ממנו דבר לשימוש טמא כלשהו, ואף לא נתתי ממנו דבר למת: אלא שמעתי בקול יהוה יהוה שלי, ועשיתי לפי כל אשר צויתני.
15 השקף ממעונך הקדוש, מן השמים, וברך את עמך ישראל, ואת הארץ אשר נתת לנו, כפי שנשבעת לאבותינו, ארץ זבת חלב ודבש.
16 היום הזה ציוך יהוה יהוה שלך לעשות את החוקים והמשפטים האלה: על כן תשמור ותעשם בכל לבך, ובכל נפשך.
17 את יהוה הצהרת היום להיות יהוה שלך, וללכת בדרכיו, ולשמור את חוקיו, ואת מצוותיו, ואת משפטיו, ולשמוע בקולו:
18 ויהוה הצהיר אותך היום להיות עמו המיוחד, כפי שהבטיח לך, וכי תשמור את כל מצוותיו;
19 ולעשותך גבוה מעל כל הגויים אשר עשה, בתהילה, ובשם, ובכבוד; וכי תהיה עם קדוש ליהוה יהוה שלך, כפי שדיבר.
פרק 27
1 ומשה עם זקני ישראל ציוו את העם, לאמר, שמרו את כל המצוות אשר אני מצו אתכם היום.
2 ויהי ביום אשר בו תעברו את הירדן אל הארץ אשר יהוה יהוה שלך נותן לך, ותקים לך אבנים גדולות, וסדת אותם בשיד:
3 וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת, כאשר תעבור, כדי שתבוא אל הארץ אשר יהוה יהוה שלך נותן לך, ארץ זבת חלב ודבש; כפי שהבטיח לך יהוה יהוה של אבותיך.
4 על כן יהיה כאשר תעברו את הירדן, ותקימו את האבנים האלה, אשר אני מצו אתכם היום, בהר עיבל, וסדת אותם בשיד.
5 ושם תבנה מזבח לישוע ישוע שלך, מזבח אבנים: לא תניף עליהם שום כלי ברזל.
6 תבנה את מזבח ישוע ישוע שלך מאבנים שלמות: ותקריב עליו קרבנות עולה לישוע ישוע שלך:
7 ותקריב קרבנות שלמים, ותאכל שם, ותשמח לפני ישוע ישוע שלך.
8 וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת בבהירות רבה.
9 ומשה והכוהנים הלויים דיברו אל כל ישראל, לאמר, שימו לב, ושמעו, הו ישראל; היום הזה נהיית לעם יהוה יהוה שלך.
10 על כן תשמע בקול יהוה יהוה שלך, ותעשה את מצוותיו ואת חוקיו, אשר אני מצוך היום.
11 ומשה ציוה את העם באותו יום, לאמר,
12 אלה יעמדו על הר גריזים לברך את העם, כאשר תעברו את הירדן; שמעון, ולוי, ויהודה, ויששכר, ויוסף, ובנימין:
13 ואלה יעמדו על הר עיבל לקללה; ראובן, גד, ואשר, וזבולון, דן, ונפתלי.
14 והלויים ידברו, ויאמרו אל כל אנשי ישראל בקול רם,
15 ארור האיש העושה פסל או תבנית מותכת כלשהי, תועבה ליהוה, מעשה ידי החרש, ושם אותה במקום סתר. וכל העם יענו ויאמרו, אמן.
16 ארור המקלה את אביו או את אמו. וכל העם יאמרו, אמן.
17 ארור המזיז את גבול רעהו. וכל העם יאמרו, אמן.
18 ארור המשגה עיוור מן הדרך. וכל העם יאמרו, אמן.
19 ארור המטה את משפט הזר, היתום, והאלמנה. וכל העם יאמרו, אמן.
20 ארור השוכב עם אשת אביו; כי הוא מגלה את שול אביו. וכל העם יאמרו, אמן.
21 ארור השוכב עם בהמה מכל מין. וכל העם יאמרו, אמן.
22 ארור השוכב עם אחותו, בת אביו, או בת אמו. וכל העם יאמרו, אמן.
23 ארור השוכב עם חמותו. וכל העם יאמרו, אמן.
24 ארור המכה את רעהו בסתר. וכל העם יאמרו, אמן.
25 ארור הלוקח שוחד להרוג נפש נקי. וכל העם יאמרו, אמן.
26 ארור אשר אינו מאשר את כל דברי התורה הזאת לעשותם. וכל העם יאמרו, אמן.
פרק 28
1 ויהי, אם תשמע בשקידה בקול יהוה יהוה שלך, לשמור ולעשות את כל מצוותיו אשר אני מצוך היום, וישם אותך יהוה יהוה שלך גבוה מעל כל גויי הארץ:
2 וכל הברכות האלה יבואו עליך, וישיגו אותך, אם תשמע בקול יהוה יהוה שלך.
3 ברוך תהיה בעיר, וברוך תהיה בשדה.
4 ברוך יהיה פרי בטנך, ופרי אדמתך, ופרי בהמתך, תנובת בקרך, וצאן צאנך.
5 ברוך יהיה סלך ומשמרתך.
6 ברוך תהיה בבואך, וברוך תהיה בצאתך.
7 ישוע יגרום לאויביך הקמים נגדך להיות מוכים בפניך: הם יצאו נגדך בדרך אחת, וינוסו בפניך בשבע דרכים.
8 יהוה יצו את הברכה עליך במחסניך, ובכל אשר תשלח ידך אליו; ויברך אותך בארץ אשר יהוה יהוה שלך נותן לך.
9 יהוה יקים אותך לו לעם קדוש, כפי שנשבע לך, אם תשמור את מצוות יהוה יהוה שלך, ותלך בדרכיו.
10 וכל עמי הארץ יראו כי אתה נקרא בשם יהוה; וייראו מפניך.
11 ויהוה יעשה אותך שופע בטובות, בפרי בטנך, ובפרי בהמתך, ובפרי אדמתך, בארץ אשר נשבע יהוה לאבותיך לתת לך.
12 יהוה יפתח לך את אוצרו הטוב, את השמים לתת את גשם ארצך בעתו, ולברך את כל מעשה ידיך: ותשאיל לגויים רבים, ואתה לא תלווה.
13 ויהוה יעשה אותך לראש, ולא לזנב; ותהיה רק למעלה, ולא תהיה למטה; אם תשמע למצוות יהוה יהוה שלך, אשר אני מצוך היום, לשמור ולעשותם:
14 ולא תסור מאף אחד מן הדברים אשר אני מצוך היום, ימינה, או שמאלה, ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם.
15 אך יהיה, אם לא תשמע בקול יהוה יהוה שלך, לשמור לעשות את כל מצוותיו וחוקיו אשר אני מצוך היום; וכל הקללות האלה יבואו עליך, וישיגו אותך:
16 ארור תהיה בעיר, וארור תהיה בשדה.
17 ארור יהיה סלך ומשמרתך.
18 ארור יהיה פרי בטנך, ופרי ארצך, תנובת בקרך, וצאן צאנך.
19 ארור תהיה בבואך, וארור תהיה בצאתך.
20 יהוה ישלח עליך קללה, מבוכה, וגערה, בכל אשר תשלח ידך אליו לעשות, עד אשר תושמד, ועד אשר תאבד מהר; בגלל רשעת מעשיך, אשר בהם עזבת אותי.
21 יהוה ידביק בך את הדבר, עד אשר יכלה אותך מעל הארץ, אשר אליה אתה הולך לרשתה.
22 יהוה יכה אותך בשחפת, ובקדחת, ובדלקת, ובחרבון קיצוני, ובחרב, ובשידפון, ובירקון; וירדפו אותך עד אשר תאבד.
23 ושמיך אשר מעל ראשך יהיו נחושת, והארץ אשר תחתיך ברזל.
24 יהוה יהפוך את גשם ארצך לאבק ולעפר: מן השמים יירד עליך, עד אשר תושמד.
25 יהוה יגרום שתהיה מוכה לפני אויביך: תצא נגדם בדרך אחת, ותנוס שבע דרכים בפניהם: ותועבר אל כל ממלכות הארץ.
26 ונבלתך תהיה מאכל לכל עוף השמים, ולבהמות הארץ, ושום איש לא יפחידם.
27 יהוה יכה אותך בשחין מצרים, ובעפלים, ובגרב, ובחרס, אשר מהם לא תוכל להירפא.
28 יהוה יכה אותך בשיגעון, ובעיוורון, ובתמהון לב:
29 ותמשש בצהריים, כפי שהעיוור ממשש בחשכה, ולא תצליח בדרכיך: ותהיה רק עשוק וגזול תמיד, ושום איש לא יושיעך.
30 תארש אישה, ואיש אחר ישכב עמה: תבנה בית, ולא תשב בו: תטע כרם, ולא תחלל את ענביו.
31 שורך יישחט לעיניך, ולא תאכל ממנו: חמורך יילקח באלימות מפניך, ולא יושב לך: צאנך יינתנו לאויביך, ולא יהיה לך מי שיצילם.
32 בניך ובנותיך יינתנו לעם אחר, ועיניך יראו, ויכלו בגעגועים אליהם כל היום; ולא יהיה כוח בידך.
33 את פרי ארצך, ואת כל יגיעך, יאכל גוי אשר לא ידעת; ותהיה רק עשוק ומרוצץ תמיד:
34 ובכן תהיה משוגע ממראה עיניך אשר תראה.
35 יהוה יכה אותך בברכיים, וברגליים, בשחין רע אשר לא יוכל להירפא, מכף רגלך עד קודקוד ראשך.
36 יהוה יביא אותך, ואת מלכך אשר תשים עליך, אל גוי אשר לא ידעת, אתה ואף לא אבותיך; ושם תעבוד אלהים אחרים, עץ ואבן.
37 ותהיה לתימה, למשל, ולשנינה, בין כל הגויים אשר לשם יוביל אותך יהוה.
38 תוציא זרע רב אל השדה, ותאסוף מעט; כי הארבה יכלה אותו.
39 תטע כרמים, ותעבדם, אך לא תשתה מן היין, ואף לא תאסוף את הענבים; כי התולעים יאכלום.
40 יהיו לך עצי זית בכל גבולותיך, אך לא תסוך עצמך בשמן; כי זיתך ישליך את פריו.
41 תוליד בנים ובנות, אך לא תיהנה מהם; כי ילכו בשבי.
42 כל עציך ופרי ארצך יכלה הארבה.
43 הזר אשר בתוככם יעלה מעליך גבוה מאוד; ואתה תרד נמוך מאוד.
44 הוא ישאיל לך, ואתה לא תשאיל לו: הוא יהיה לראש, ואתה תהיה לזנב.
45 עוד כל הקללות האלה יבואו עליך, וירדפו אותך, וישיגו אותך, עד אשר תושמד; כי לא שמעת בקול יהוה יהוה שלך, לשמור את מצוותיו ואת חוקיו אשר ציוה אותך:
46 והם יהיו עליך לאות ולמופת, ועל זרעך לעולם.
47 כי לא עבדת את יהוה יהוה שלך בשמחה, ובטוב לבב, מרוב כל הדברים;
48 על כן תעבוד את אויביך אשר ישלח יהוה נגדך, ברעב, ובצמא, ובעירום, ובחוסר כל דברים: וישים עול ברזל על צווארך, עד אשר ישמידך.
49 יהוה יביא נגדך גוי מרחוק, מקצה הארץ, מהיר כנשר עף; גוי אשר את לשונו לא תבין;
50 גוי בעל פנים עזים, אשר לא יכבד את פני הזקן, ואף לא יראה חן לצעיר:
51 ויאכל את פרי בהמתך, ואת פרי ארצך, עד אשר תושמד: אשר גם לא ישאיר לך דגן, יין, או שמן, או תנובת בקרך, או צאן צאנך, עד אשר ישמידך.
52 ויצור עליך בכל שעריך, עד אשר יירדו חומותיך הגבוהות והמבוצרות, אשר בהן בטחת, בכל ארצך: ויצור עליך בכל שעריך בכל ארצך, אשר נתן לך יהוה יהוה שלך.
53 ותאכל את פרי גופך עצמך, את בשר בניך ובנותיך, אשר נתן לך יהוה יהוה שלך, במצור, ובמצוקה, אשר בה יציקו לך אויביך:
54 ובכן האיש הרך ביניכם, והמעודן מאוד, עינו תהיה רעה נגד אחיו, ונגד אשת חיקו, ונגד שארית ילדיו אשר ישאיר:
55 ובכן לא ייתן לאף אחד מהם מבשר ילדיו אשר יאכל: כי לא נשאר לו דבר במצור, ובמצוקה, אשר בה יציקו לך אויביך בכל שעריך.
56 האישה הרכה והמעודנת ביניכם, אשר לא תנסה לשים את כף רגלה על הארץ למעודנות ורכות, עינה תהיה רעה נגד בעל חיקה, ונגד בנה, ונגד בתה,
57 ונגד שלייתה היוצאת מבין רגליה, ונגד ילדיה אשר תלד: כי תאכלם בחוסר כל דברים בסתר במצור ובמצוקה, אשר בה יציק לך אויבך בשעריך.
58 אם לא תשמור לעשות את כל דברי התורה הזאת הכתובים בספר הזה, כדי שתירא את השם המפואר והנורא הזה, יהוה יהוה שלך;
59 אז יפלא יהוה את מכותיך, ואת מכות זרעך, אף מכות גדולות, וממושכות, ומחלות רעות, וממושכות.
60 עוד ישיב עליך את כל מחלות מצרים, אשר יראת מהן; וידבקו בך.
61 גם כל חולי, וכל מכה, אשר אינם כתובים בספר התורה הזאת, אותם יביא יהוה עליך, עד אשר תושמד.
62 ותישארו מעטים במספר, בעוד הייתם ככוכבי השמים לרוב; כי לא שמעת בקול יהוה יהוה שלך.
63 ויהי, כי כפי ששמח יהוה עליכם להיטיב לכם, ולהרבות אתכם; כך ישמח יהוה עליכם להשמידכם, ולהביאכם לאין; ותינקעו מעל הארץ אשר אליה אתה הולך לרשתה.
64 ויהוה יפיצך בין כל העמים, מקצה אחד של הארץ עד הקצה האחר; ושם תעבוד אלהים אחרים, אשר לא ידעת, אתה ואף לא אבותיך, אף עץ ואבן.
65 ובין הגויים האלה לא תמצא מנוחה, ואף כף רגלך לא תהיה לה מנוחה: אלא יהוה ייתן לך שם לב רועד, וכיליון עיניים, וצער נפש:
66 וחייך יהיו תלויים בספק לפניך; ותירא יומם ולילה, ולא תהיה לך שום ביטחון בחייך:
67 בבוקר תאמר, מי ייתן ויהיה ישוע ערב! ובערב תאמר, מי ייתן ויהיה ישוע בוקר! מפחד לבך אשר בו תירא, וממראה עיניך אשר תראה.
68 ויהוה ישיבך אל מצרים באניות, בדרך אשר עליה אמרתי לך, לא תראנה עוד שוב: ושם תימכרו לאויביכם לעבדים ולשפחות, ושום איש לא יקנה אתכם.
פרק 29
1 אלה הם דברי הברית, אשר ציוה יהוה את משה לכרות עם בני ישראל בארץ מואב, מלבד הברית אשר כרת עמהם בחורב.
2 ומשה קרא אל כל ישראל, ויאמר להם, אתם ראיתם את כל אשר עשה ישוע לעיניכם בארץ מצרים לפרעה, ולכל עבדיו, ולכל ארצו;
3 הניסיונות הגדולים אשר ראו עיניכם, האותות, והמופתים הגדולים ההם:
4 אך יהוה לא נתן לכם לב לדעת, ועיניים לראות, ואוזניים לשמוע, עד היום הזה.
5 והולכתי אתכם ארבעים שנה במדבר: בגדיכם לא בלו עליכם, ונעלך לא בלתה על רגלך.
6 לא אכלתם לחם, ואף לא שתיתם יין או שכר: כדי שתדעו כי אני ישוע ישוע שלכם.
7 וכאשר באתם אל המקום הזה, יצאו נגדנו סיחון מלך חשבון, ועוג מלך הבשן, לקרב, והכינו אותם:
8 ולקחנו את ארצם, ונתנוה לנחלה לראובנים, ולגדים, ולחצי שבט מנשה.
9 שמרו לכן את דברי הברית הזאת, ועשו אותם, כדי שתצליחו בכל אשר תעשו.
10 אתם עומדים היום כולכם לפני ישוע ישוע שלכם; שרי שבטיכם, זקניכם, ושוטריכם, עם כל אנשי ישראל,
11 טפכם, נשיכם, וזרך אשר במחניך, מחוטב עציך עד שואב מימיך:
12 כדי שתעבור בברית יהוה יהוה שלך, ובשבועתו, אשר יהוה יהוה שלך כורת עמך היום:
13 כדי שיקים אותך היום לו לעם, וכדי שיהיה לך ליהוה, כפי שאמר לך, וכפי שנשבע לאבותיך, לאברהם, ליצחק, וליעקב.
14 ואף לא עמכם לבד אני כורת את הברית הזאת ואת השבועה הזאת;
15 אלא עם מי שעומד כאן עמנו היום לפני ישוע ישוע שלנו, וגם עם מי שאינו כאן עמנו היום:
16 (כי אתם יודעים איך ישבנו בארץ מצרים; ואיך עברנו דרך הגויים אשר עברתם על ידם;
17 וראיתם את תועבותיהם, ואת אליליהם, עץ ואבן, כסף וזהב, אשר היו ביניהם:)
18 פן יהיה ביניכם איש, או אישה, או משפחה, או שבט, אשר לבם פונה היום מיהוה יהוה שלנו, ללכת ולעבוד את אלהי הגויים האלה; פן יהיה ביניכם שורש הנושא ראש ולענה;
19 ויהי, כאשר ישמע את דברי הקללה הזאת, ויברך עצמו בלבו, לאמר, יהיה לי שלום, אף שאלך בדמיון לבי, להוסיף שכרות על צמא:
20 יהוה לא יסלח לו, אלא אז יעשן כעס יהוה וקנאתו נגד האיש ההוא, וכל הקללות הכתובות בספר הזה ישכבו עליו, ויהוה ימחה את שמו מתחת השמים.
21 ויהוה יבדיל אותו לרעה מכל שבטי ישראל, לפי כל קללות הברית הכתובות בספר התורה הזה:
22 ובכן הדור הבא של ילדיכם אשר יקומו אחריכם, והזר אשר יבוא מארץ רחוקה, יאמרו, כאשר יראו את מכות הארץ ההיא, ואת המחלות אשר שם יהוה עליה;
23 וכי כל ארצה היא גופרית, ומלח, ושרפה, שאינה נזרעת, ואף לא נושאת, ואף שום עשב לא צומח בה, כמהפכת סדום, ועמורה, אדמה, וצבויים, אשר הפך יהוה בכעסו, ובחמתו:
24 אף כל הגויים יאמרו, מדוע עשה יהוה כך לארץ הזאת? מה פירוש חום הכעס הגדול הזה?
25 אז יאמרו אנשים, כי עזבו את ברית יהוה יהוה של אבותיהם, אשר כרת עמהם כאשר הוציאם מארץ מצרים:
26 כי הלכו ועבדו אלהים אחרים, ועבדו אותם, אלהים אשר לא ידעום, ואשר הוא לא נתן להם:
27 וכעס יהוה ניצת נגד הארץ הזאת, להביא עליה את כל הקללות הכתובות בספר הזה:
28 ויהוה עקר אותם מאדמתם בכעס, ובחמה, ובקצף גדול, וישליכם אל ארץ אחרת, כפי שהוא היום.
29 הדברים הנסתרים שייכים ליהוה יהוה שלנו: אך הדברים הנגלים שייכים לנו ולילדינו לעולם, כדי שנעשה את כל דברי התורה הזאת.
פרק 30
1 ויהי, כאשר יבואו עליך כל הדברים האלה, הברכה והקללה, אשר נתתי לפניך, ותשיבם אל לבך בין כל הגויים, אשר לשם הדיחך יהוה יהוה שלך,
2 ותשוב אל יהוה יהוה שלך, ותשמע בקולו לפי כל אשר אני מצוך היום, אתה וילדיך, בכל לבך, ובכל נפשך;
3 אז ישוע ישוע שלך ישיב את שבותך, וירחם עליך, וישוב ויקבץ אותך מכל הגויים, אשר לשם הפיצך יהוה יהוה שלך.
4 אם יהיה אחד מנדחיך בקצות השמים, משם יקבץ אותך ישוע ישוע שלך, ומשם יביאך:
5 וישוע ישוע שלך יביאך אל הארץ אשר ירשו אבותיך, וירשתה; וייטיב לך, וירבך מעל אבותיך.
6 וישוע ישוע שלך ימול את לבך, ואת לב זרעך, לאהוב את יהוה יהוה שלך בכל לבך, ובכל נפשך, כדי שתחיה.
7 ויהוה יהוה שלך ישים את כל הקללות האלה על אויביך, ועל שונאיך, אשר רדפוך.
8 ותשוב ותשמע בקול יהוה, ותעשה את כל מצוותיו אשר אני מצוך היום.
9 ויהוה יהוה שלך יעשה אותך שופע בכל מעשה ידיך, בפרי בטנך, ובפרי בהמתך, ובפרי ארצך, לטובה: כי ישוב יהוה לשמוח עליך לטובה, כפי ששמח על אבותיך:
10 אם תשמע בקול יהוה יהוה שלך, לשמור את מצוותיו ואת חוקיו הכתובים בספר התורה הזה, ואם תשוב אל יהוה יהוה שלך בכל לבך, ובכל נפשך.
11 כי המצווה הזאת אשר אני מצוך היום, היא לא נסתרת ממך, ואף לא רחוקה.
12 היא לא בשמים, שתאמר, מי יעלה לנו השמימה, ויביאנה לנו, כדי שנשמענה, ונעשנה?
13 ואף לא מעבר לים, שתאמר, מי יעבור לנו את הים, ויביאנה לנו, כדי שנשמענה, ונעשנה?
14 אלא הדבר קרוב אליך מאוד, בפיך, ובלבך, כדי שתעשנו.
15 ראה, נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב, ואת המוות ואת הרע;
16 בזה שאני מצוך היום לאהוב את יהוה יהוה שלך, ללכת בדרכיו, ולשמור את מצוותיו ואת חוקיו ואת משפטיו, כדי שתחיה ותגדל: ויהוה יהוה שלך יברך אותך בארץ אשר אליה אתה הולך לרשתה.
17 אך אם יפנה לבך, ובכן לא תשמע, אלא תידחף, ותעבוד אלהים אחרים, ותעבדם;
18 אני מגיד לכם היום, כי באמת תאבדו, וכי לא תאריכו את ימיכם על האדמה, אשר אליה אתה עובר את הירדן ללכת לרשתה.
19 אני מעיד עליכם היום את השמים ואת הארץ, כי נתתי לפניך חיים ומוות, ברכה וקללה: על כן בחר בחיים, כדי שגם אתה וגם זרעך תחיו:
20 כדי שתאהב את יהוה יהוה שלך, וכדי שתשמע בקולו, וכדי שתדבק בו: כי הוא חייך, ואורך ימיך: כדי שתשב בארץ אשר נשבע יהוה לאבותיך, לאברהם, ליצחק, וליעקב, לתת להם.
פרק 31
1 ומשה הלך ודיבר את הדברים האלה אל כל ישראל.
2 ויאמר להם, אני בן מאה ועשרים שנה היום; לא אוכל עוד לצאת ולבוא: גם יהוה אמר אלי, לא תעבור את הירדן הזה.
3 ישוע ישוע שלך, הוא יעבור לפניך, והוא ישמיד את הגויים האלה מפניך, וירשתם: ויהושע, הוא יעבור לפניך, כפי שאמר יהוה.
4 וישוע יעשה להם כפי שעשה לסיחון ולעוג, מלכי האמורי, ולארצם, אשר השמיד.
5 וישוע ימסור אותם בפניכם, כדי שתעשו להם לפי כל המצוות אשר צויתי אתכם.
6 היו חזקים ובעלי אומץ, אל תיראו, ואף לא תפחדו מפניהם: כי ישוע ישוע שלך, הוא ההולך עמך; הוא לא ירפה אותך, ואף לא יעזבך.
7 ומשה קרא אל יהושע, ויאמר אליו לעיני כל ישראל, היה חזק ובעל אומץ: כי אתה חייב ללכת עם העם הזה אל הארץ אשר נשבע יהוה לאבותיהם לתת להם; ואתה תגרום שיירשו אותה.
8 וישוע, הוא ההולך לפניך; הוא יהיה עמך, הוא לא ירפה אותך, ואף לא יעזבך: אל תירא, ואף לא תיחת.
9 ומשה כתב את התורה הזאת, וימסרה אל הכוהנים בני לוי, אשר נשאו את ארון ברית יהוה, ואל כל זקני ישראל.
10 ומשה ציוה אותם, לאמר, בסוף כל שבע שנים, בחגיגיות שנת השמיטה, בחג הסוכות,
11 כאשר יבוא כל ישראל להיראות לפני ישוע ישוע שלך במקום אשר יבחר, תקרא את התורה הזאת לפני כל ישראל בשמיעתם.
12 הקהל את העם יחד, אנשים ונשים, וילדים, וזרך אשר בשעריך, כדי שישמעו, וכדי שילמדו, וייראו את יהוה יהוה שלכם, וישמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת:
13 וכדי שילדיהם, אשר לא ידעו דבר, ישמעו, וילמדו לירא את יהוה יהוה שלכם, כל עוד תחיו בארץ אשר אליה אתם הולכים מעבר לירדן לרשתה.
14 ויהוה אמר אל משה, הנה, ימיך קרבים למות: קרא את יהושע, והתייצבו באוהל מועד, כדי שאצונו. ומשה ויהושע הלכו, והתייצבו באוהל מועד.
15 וישוע נראה באוהל בעמוד ענן: ועמוד הענן עמד מעל פתח האוהל.
16 ויהוה אמר אל משה, הנה, תשכב עם אבותיך; והעם הזה יקום, ויזנה אחרי אלהי זרי הארץ, אשר אליה הם הולכים להיות ביניהם, ויעזבו אותי, ויפירו את בריתי אשר כרתי עמהם.
17 אז יחרה כעסי נגדם ביום ההוא, ואעזוב אותם, ואסתיר את פני מהם, וייאכלו, ורעות וצרות רבות יבואו עליהם; ובכן יאמרו ביום ההוא, האם לא באו עלינו הרעות האלה, כי ישוע שלנו אינו בתוכנו?
18 ואני באמת אסתיר את פני ביום ההוא על כל הרעות אשר יעשו, בזה שפנו אל אלהים אחרים.
19 עתה לכן כתבו לכם את השירה הזאת, ולמדו אותה את בני ישראל: שימו אותה בפיהם, כדי שהשירה הזאת תהיה לי עד נגד בני ישראל.
20 כי כאשר אביאם אל הארץ אשר נשבעתי לאבותיהם, זבת חלב ודבש; ויאכלו וימלאו עצמם, וישמינו; אז יפנו אל אלהים אחרים, ויעבדו אותם, וינאצו אותי, ויפירו את בריתי.
21 ויהי, כאשר יבואו עליהם רעות וצרות רבות, והשירה הזאת תעיד נגדם כעד; כי היא לא תישכח מפי זרעם: כי אני יודע את דמיונם אשר הם הוגים, גם עתה, לפני שהבאתי אותם אל הארץ אשר נשבעתי.
22 משה לכן כתב את השירה הזאת באותו יום, ולימד אותה את בני ישראל.
23 והוא ציוה את יהושע בן נון, ויאמר, היה חזק ובעל אומץ: כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם: ואני אהיה עמך.
24 ויהי, כאשר סיים משה לכתוב את דברי התורה הזאת בספר, עד אשר נגמרו,
25 ומשה ציוה את הלויים, אשר נשאו את ארון ברית יהוה, לאמר,
26 קחו את ספר התורה הזה, ושימו אותו בצד ארון ברית יהוה יהוה שלכם, כדי שיהיה שם לעד נגדך.
27 כי אני יודע את מריך, ואת צווארך הקשה: הנה, בעוד אני עוד חי עמכם היום, הייתם מורדים נגד יהוה; וכמה עוד יותר אחרי מותי?
28 הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם, ואת שוטריכם, כדי שאדבר את הדברים האלה באוזניהם, ואעיד עליהם את השמים ואת הארץ.
29 כי אני יודע כי אחרי מותי תשחיתו עצמכם לגמרי, ותסורו מן הדרך אשר צויתי אתכם; ורעה תבוא עליכם באחרית הימים; כי תעשו רע בעיני יהוה, להכעיסו במעשה ידיכם.
30 ומשה דיבר באוזני כל קהל ישראל את דברי השירה הזאת, עד אשר נגמרו.
פרק 32
1 האזינו, הו שמים, ואדבר; ושמע, הו ארץ, את דברי פי.
2 תורתי תטוף כגשם, דיבורי ייזל כטל, כגשם דק על עשב רך, וכרביבים על הדשא:
3 כי אפרסם את שם יהוה: תנו גדולה ליהוה שלנו.
4 הוא הצור, מעשהו שלם: כי כל דרכיו משפט: ישוע של אמת ובלי עוול, צדיק וישר הוא.
5 הם השחיתו עצמם, מומם אינו מום בניו: הם דור עקש ופתלתול.
6 האם כך תגמלו לישוע, הו עם טיפש ובלתי חכם? האין הוא אביך אשר קנך? האין הוא עשך, וייצבך?
7 זכור את ימי עולם, שקול את שנות דורות רבים: שאל את אביך, ויראך; את זקניך, ויאמרו לך.
8 כאשר חלק עליון לגויים את נחלתם, כאשר הפריד את בני אדם, שם את גבולות העמים לפי מספר בני ישראל.
9 כי חלק יהוה הוא עמו; יעקב הוא חבל נחלתו.
10 הוא מצאו בארץ מדבר, ובתהו יללת שממה; הוא סיבבו, הוא הדריכו, הוא שמרו כאישון עינו.
11 כנשר המעורר את קנו, מרחף על גוזליו, פורש את כנפיו, לוקח אותם, נושא אותם על כנפיו:
12 כך ישוע לבדו הוליך אותו, ולא היה עמו אל זר.
13 הוא הרכיבו על במתי הארץ, כדי שיאכל את תנובת השדות; וייניקהו דבש מן הסלע, ושמן מסלע החלמיש;
14 חמאת בקר, וחלב צאן, עם חלב כבשים, ואילים מגזע הבשן, ועתודים, עם חלב כליות חיטה; ושתית את דם הענב הטהור.
15 אך ישורון שמן, ויבעט: שמנת, עבית, כיסית שמנוניות; אז עזב את יהוה אשר עשהו, וזלזל בצור תשועתו.
16 הם הכעיסוהו בקנאה עם אלהים זרים, בתועבות הכעיסוהו.
17 הם זבחו לשדים, לא ליהוה; לאלהים אשר לא ידעום, לאלהים חדשים אשר באו מקרוב, אשר אבותיכם לא יראו.
18 מן הצור אשר ילדך אתה חסר זיכרון, ושכחת את יהוה אשר חולל אותך.
19 וכאשר ראה יהוה זאת, הוא תיעב אותם, בגלל הכעסת בניו, ובנותיו.
20 ויאמר, אסתיר את פני מהם, אראה מה תהיה אחריתם: כי דור תהפוכות מאוד הם, ילדים אשר אין בהם אמונה.
21 הם הקניאו אותי במה שאינו יהוה; הם הכעיסוני בהבליהם: ואני אקניא אותם באלה שאינם עם; אכעיס אותם בגוי טיפש.
22 כי אש ניצתה בכעסי, ותבער עד שאול תחתית, ותאכל את הארץ עם תבואתה, ותלהט את יסודות ההרים.
23 אערוך עליהם רעות; את חצי אבלה עליהם.
24 הם יישרפו ברעב, וייאכלו בחום בוער, ובהשמדה מרה: גם אשלח עליהם את שיני בהמות, עם ארס זוחלי העפר.
25 החרב מבחוץ, והאימה מבפנים, ישמידו הן את הבחור והן את הבתולה, את היונק גם עם איש השיבה.
26 אמרתי, אפיצם לפינות, אגרום שזכרם יחדל מבין בני אדם:
27 לולא יראתי את כעס האויב, פן יתנהגו יריביהם במוזרות, ופן יאמרו, ידנו רמה, ויהוה לא עשה את כל זאת.
28 כי הם גוי חסר עצה, ואף אין בהם תבונה.
29 או מי ייתן ויהיו חכמים, ויבינו זאת, וישקלו את אחריתם!
30 איך ירדוף אחד אלף, ושניים יניסו עשרת אלפים, אלא אם צורם מכרם, ויהוה הסגירם?
31 כי צורם אינו כצורנו, גם אויבינו עצמם שופטים.
32 כי גפנם היא מגפן סדום, ומשדות עמורה: ענביהם ענבי ראש, אשכולותיהם מרים:
33 יינם הוא ארס תנינים, ורעל פתנים אכזרי.
34 האין זאת שמורה עמי באוצר, וחתומה בין אוצרותי?
35 לי שייכים נקמה וגמול; רגלם תחליק בעתה: כי יום אסונם קרוב, והדברים אשר יבואו עליהם ממהרים.
36 כי יהוה ישפוט את עמו, וינחם על עבדיו, כאשר יראה כי כוחם אזל, ואין עצור, או עזוב.
37 ויאמר, איה אלהיהם, צורם אשר בו בטחו,
38 אשר אכל את חלב זבחיהם, ושתה את יין נסכיהם? יקומו ויעזרו לכם, ויהיו לכם מחסה.
39 ראו עתה כי אני, אף אני, הוא, ואין אל עמי: אני ממית, ואני מחיה; אני מוחץ, ואני מרפא: ואף אין מי שיציל מידי.
40 כי אשא את ידי אל השמים, ואומר, אני חי לעולם.
41 אם אשחיז את חרבי הנוצצת, וידי תאחז במשפט; אשיב נקמה לאויבי, ואגמול לשונאי.
42 אשכר את חצי בדם, וחרבי תאכל בשר; וזאת בדם החללים והשבויים, מראשית הנקמות באויב.
43 שמחו, הו גויים, עם עמו: כי הוא ינקום את דם עבדיו, וישיב נקמה ליריביו, ויהיה רחום לארצו, ולעמו.
44 ומשה בא ודיבר את כל דברי השירה הזאת באוזני העם, הוא, והושע בן נון.
45 ומשה סיים לדבר את כל הדברים האלה אל כל ישראל:
46 ויאמר להם, שימו את לבכם אל כל הדברים אשר אני מעיד ביניכם היום, אשר תצוו את ילדיכם לשמור לעשות, את כל דברי התורה הזאת.
47 כי הוא לא דבר ריק בשבילכם; כי הוא חייכם: ובדבר הזה תאריכו את ימיכם בארץ, אשר אליה אתם הולכים מעבר לירדן לרשתה.
48 ויהוה דיבר אל משה באותו יום עצמו, לאמר,
49 עלה אל הר העברים הזה, אל הר נבו, אשר בארץ מואב, אשר מול יריחו; וראה את ארץ כנען, אשר אני נותן לבני ישראל לאחוזה:
50 ומות בהר אשר אליו אתה עולה, והיאסף אל עמך; כפי שמת אהרון אחיך בהר הור, ונאסף אל עמו:
51 כי מעלתם בי בין בני ישראל במי מריבת קדש, במדבר צין; כי לא קידשתם אותי בתוך בני ישראל.
52 אך תראה את הארץ לפניך; אך לא תבוא שמה אל הארץ אשר אני נותן לבני ישראל.
פרק 33
1 וזאת היא הברכה, אשר בה בירך משה איש יהוה את בני ישראל לפני מותו.
2 ויאמר, ישוע בא מסיני, וזרח משעיר אליהם; הוא האיר מהר פארן, ובא עם עשרת אלפים קדושים: מימינו יצאה להם תורת אש.
3 אף הוא אהב את העם; כל קדושיו בידך: וישבו לרגליך; כל אחד יקבל מדבריך.
4 משה ציונו תורה, אף נחלת קהל יעקב.
5 והוא היה מלך בישורון, כאשר התאספו ראשי העם ושבטי ישראל יחד.
6 יחי ראובן, ואל ימות; ואל יהיו אנשיו מעטים.
7 וזאת היא ברכת יהודה: ויאמר, שמע, ישוע, את קול יהודה, והבא אותו אל עמו: יהיו ידיו דיות לו; והיה אתה לו עזר מאויביו.
8 וללוי אמר, יהיו תומיך ואוריך עם חסידך, אשר ניסית במסה, ואשר עמו רבית במי מריבה;
9 אשר אמר לאביו ולאמו, לא ראיתיו; ואף לא הכיר את אחיו, ואף לא ידע את ילדיו שלו: כי הם שמרו את דברך, ושמרו את בריתך.
10 הם ילמדו את יעקב את משפטיך, ואת ישראל את תורתך: הם ישימו קטורת לפניך, וקרבן עולה שלם על מזבחך.
11 ברך, ישוע, את חילו, וקבל את מעשה ידיו; מחץ את מותני הקמים נגדו, ושל שונאיו, כדי שלא יקומו שוב.
12 ולבנימין אמר, אהוב ישוע ישב לבטח לידו; וישוע יכסה אותו כל היום, וישב בין כתפיו.
13 וליוסף אמר, מבורכת מיהוה תהיה ארצו, על דברים יקרים של השמים, על הטל, ועל התהום הרובצת מתחת,
14 ועל פירות יקרים המובאים מן השמש, ועל דברים יקרים המוצאים מן הירח,
15 ועל הדברים הראשיים של ההרים הקדמונים, ועל הדברים היקרים של הגבעות הנצחיות,
16 ועל הדברים היקרים של הארץ ומלואה, ועל רצונו הטוב של מי ששכן בסנה: תבוא הברכה על ראש יוסף, ועל קודקוד ראשו של מי שהופרד מאחיו.
17 כבודו כבכור שורו, וקרניו כקרני ראמים: בהן ינגח את העמים יחד עד קצות הארץ: והם עשרת אלפי אפרים, והם אלפי מנשה.
18 ולזבולון אמר, שמח, זבולון, בצאתך; ויששכר, באוהליך.
19 הם יקראו את העם אל ההר; שם יזבחו זבחי צדק: כי יינקו משפע הימים, ומאוצרות חבויים בחול.
20 ולגד אמר, ברוך המרחיב את גד: הוא שוכן כאריה, וטורף את הזרוע עם קודקוד הראש.
21 והוא סיפק לעצמו את החלק הראשון, כי שם, בחלק המחוקק, הוא ישב; ובא עם ראשי העם, הוא ביצע את צדקת יהוה, ואת משפטיו עם ישראל.
22 ולדן אמר, דן הוא גור אריה: הוא ידלג מן הבשן.
23 ולנפתלי אמר, הו נפתלי, שבע רצון, ומלא בברכת יהוה: ירש אתה את המערב ואת הדרום.
24 ולאשר אמר, יהיה אשר מבורך בילדים; יהיה מקובל על אחיו, ויטבול את רגלו בשמן.
25 נעליך יהיו ברזל ונחושת; וכימיך, כך יהיה כוחך.
26 אין כמו ישוע של ישורון, הרוכב על השמים לעזרתך, ובגדולתו על השחקים.
27 אֱלוֹהִים הנצחי הוא מעונך, ומתחת זרועות עולם: והוא יגרש את האויב מפניך; ויאמר, השמדם.
28 ישראל אז ישב לבטח לבדו: מעיין יעקב יהיה על ארץ דגן ויין; גם שמיו יטיפו טל.
29 אשריך, הו ישראל: מי כמוך, הו עם אשר הושיעו ישוע, מגן עזרתך, ואשר הוא חרב גאונותך! ואויביך יימצאו שקרנים לך; ואתה תדרוך על במותיהם.
פרק 34
1 ומשה עלה ממישורי מואב אל הר נבו, אל ראש הפסגה, אשר מול יריחו. וישוע הראה לו את כל ארץ הגלעד, עד דן,
2 ואת כל נפתלי, ואת ארץ אפרים, ומנשה, ואת כל ארץ יהודה, עד הים האחרון,
3 ואת הדרום, ואת מישור בקעת יריחו, עיר התמרים, עד צוער.
4 ויהוה אמר אליו, זאת היא הארץ אשר נשבעתי לאברהם, ליצחק, וליעקב, לאמר, לזרעך אתננה: גרמתי שתראה אותה בעיניך, אך לא תעבור שמה.
5 ובכן מת משה עבד יהוה שם בארץ מואב, לפי דבר יהוה.
6 והוא קבר אותו בעמק בארץ מואב, מול בית פעור: אך שום איש לא ידע את קברו עד היום הזה.
7 ומשה היה בן מאה ועשרים שנה כאשר מת: עינו לא כהתה, ואף כוחו הטבעי לא סר.
8 ובני ישראל בכו על משה במישורי מואב שלושים יום: ובכן נגמרו ימי הבכי והאבל על משה.
9 ויהושע בן נון היה מלא רוח חכמה; כי משה סמך את ידיו עליו: ובני ישראל שמעו לו, ועשו כפי שציוה יהוה את משה.
10 ולא קם נביא עוד בישראל כמשה, אשר אותו ידע ישוע פנים אל פנים,
11 בכל האותות והמופתים, אשר שלחו יהוה לעשות בארץ מצרים לפרעה, ולכל עבדיו, ולכל ארצו,
12 ובכל היד החזקה ההיא, ובכל המורא הגדול אשר הראה משה לעיני כל ישראל.