יהושע
Listen & Read — in your languages
David's design for this book: listen in one language while you read in another — hear the book in French while your eyes follow the Spanish, and the language teaches itself. The two choices below are independent.
Read in:
- עברית — you are reading it now
- English
- Español
- Français
- 中文
- Русский
- Українська
- 日本語
- Magyar
- Deutsch
- Português
- Italiano
- العربية
- فارسی
- ܠܫܢܐ ܣܘܪܝܝܐ
- हिन्दी
- اردو
- বাংলা
- ਪੰਜਾਬੀ
Each language edition carries this book as far as its translation has reached; where a translation is still in progress, that edition says so on its own page. The First Book of Adam and Eve carries the fully wired parallel reader — try it there.
Listen in: the audio edition
Audio edition in preparation — no recorded audiobook of this book is held yet, in any language. When recordings are delivered they will play here, chapter by chapter (ebooks/audio/<language>/joshua/001.mp3 …).
הורידו ספר זה כספר אלקטרוני: מהדורת המו״ל המשוחזרת (PDF, המהדורה האנגלית)
מהדורת המו״ל המשוחזרת היא עדות עצמאית: המאסטר העריכתי המשוחזר של ספר זה (המאסטר העריכתי של הברית החדשה v05, שוחזר ב־2026-10-17), המוצע להורדה לצד טקסט הקריאה של עמוד זה — ואינו אותו הטקסט שבעמוד הקריאה. המאסטר קודם להחלטות השם הקדוש של דוד מ־2026-10-11 ופועל לפי מוסכמת השמות הישנה שלו (God → Elohim; התואר Lord → Sovereign; ו־«lord» אנושי → master); ועמוד הקריאה פועל לפי ההחלטות הנוכחיות. מצב המאסטר עצמו: מתי ומרקוס מאומתים ומוקפאים; לוקס–ההתגלות בבדיקה הקשרית ממתינה. קובץ PDF זה הוא המהדורה האנגלית.
פרק 1
1 ויהי אחרי מות משה עבד יהוה, וידבר יהוה אל יהושע בן נון, משרת משה, לאמור,
2 משה עבדי מת; ועתה קום, עבור את הירדן הזה, אתה וכל העם הזה, אל הארץ אשר אני נותן להם, לבני ישראל.
3 כל מקום אשר תדרוך כף רגלכם בו, לכם נתתיו, כאשר דיברתי אל משה.
4 מהמדבר והלבנון הזה ועד הנהר הגדול, נהר פרת, כל ארץ החתים, ועד הים הגדול מבוא השמש, יהיה גבולכם.
5 לא יתייצב איש לפניך כל ימי חייך; כאשר הייתי עם משה, אהיה עמך; לא ארפך ולא אעזבך.
6 חזק ואמץ, כי אתה תנחיל את העם הזה את הארץ אשר נשבעתי לאבותם לתת להם.
7 רק חזק ואמץ מאוד, לשמור לעשות ככל התורה אשר ציווך משה עבדי; אל תסור ממנה ימין ושמאל, למען תשכיל בכל אשר תלך.
8 לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, והגית בו יומם ולילה, למען תשמור לעשות ככל הכתוב בו; כי אז תצליח את דרכך ואז תשכיל.
9 הלא ציוויתיך, חזק ואמץ; אל תערוץ ואל תחת, כי עמך יֵשׁוּעַ, ישוע שלך, בכל אשר תלך.
10 ויצו יהושע את שוטרי העם לאמור,
11 עברו בקרב המחנה וצוו את העם לאמור, הכינו לכם צידה, כי בעוד שלושת ימים אתם עוברים את הירדן הזה, לבוא לרשת את הארץ אשר ישוע, ישוע שלכם, נותן לכם לרשתה.
12 ולראובני ולגדי ולחצי שבט המנשה אמר יהושע לאמור,
13 זכור את הדבר אשר ציווה אתכם משה עבד יהוה לאמור, ישוע, ישוע שלכם, הניח לכם ונתן לכם את הארץ הזאת.
14 נשיכם, טפכם ומקניכם יישבו בארץ אשר נתן לכם משה בעבר הירדן; ואתם תעברו חמושים לפני אחיכם, כל גיבורי החיל, ועזרתם אותם,
15 עד אשר יניח ישוע לאחיכם ככם, וירשו גם הם את הארץ אשר ישוע, ישוע שלכם, נותן להם; ושבתם לארץ ירושתכם וירשתם אותה, אשר נתן לכם משה עבד יהוה בעבר הירדן מזרח השמש.
16 ויענו את יהושע לאמור, כל אשר ציוויתנו נעשה, ואל כל אשר תשלחנו נלך.
17 ככל אשר שמענו אל משה, כן נשמע אליך; רק יהיה ישוע, ישוע שלך, עמך כאשר היה עם משה.
18 כל איש אשר ימרה את פיך ולא ישמע את דבריך לכל אשר תצוונו, יומת; רק חזק ואמץ.
פרק 2
1 וישלח יהושע בן נון מן השטים שני אנשים, מרגלים חרש, לאמור, לכו ראו את הארץ ואת יריחו. וילכו ויבואו בית אישה זונה ושמה רחב, וישכבו שמה.
2 וייאמר למלך יריחו לאמור, הנה אנשים באו הנה הלילה מבני ישראל לחפור את הארץ.
3 וישלח מלך יריחו אל רחב לאמור, הוציאי את האנשים הבאים אליך, אשר באו לביתך, כי לחפור את כל הארץ באו.
4 ותיקח האישה את שני האנשים ותצפנם; ותאמר, כן באו אלי האנשים ולא ידעתי מאין הם.
5 ויהי בסגור השער, בחושך, והאנשים יצאו; לא ידעתי אנה הלכו האנשים; רדפו מהר אחריהם, כי תשיגום.
6 והיא העלתם הגגה ותטמנם בפשתי העץ הערוכות לה על הגג.
7 והאנשים רדפו אחריהם דרך הירדן על המעברות; והשער סגרו, אחרי אשר יצאו הרודפים אחריהם.
8 והם טרם ישכבו, והיא עלתה עליהם אל הגג.
9 ותאמר אל האנשים, ידעתי כי נתן ישוע לכם את הארץ, וכי נפלה אימתכם עלינו, וכי נמוגו כל יושבי הארץ מפניכם.
10 כי שמענו את אשר הוביש ישוע את מי ים סוף מפניכם בצאתכם ממצרים, ואשר עשיתם לשני מלכי האמורי אשר בעבר הירדן, לסיחון ולעוג, אשר החרמתם אותם.
11 ונשמע ויימס לבבנו, ולא קמה עוד רוח באיש מפניכם; כי יהוה, יהוה שלכם, הוא יהוה בשמים ממעל ועל הארץ מתחת.
12 ועתה, הישבעו נא לי ביהוה, כי עשיתי עמכם חסד, ועשיתם גם אתם עם בית אבי חסד, ונתתם לי אות אמת.
13 והחייתם את אבי ואת אמי ואת אחי ואת אחיותי ואת כל אשר להם, והצלתם את נפשותינו ממוות.
14 ויאמרו לה האנשים, נפשנו תחתיכם למות, אם לא תגידו את דברנו זה; והיה בתת ישוע לנו את הארץ, ועשינו עמך חסד ואמת.
15 ותורידם בחבל בעד החלון, כי ביתה בקיר החומה, ובחומה היא יושבת.
16 ותאמר להם, ההרה לכו, פן יפגעו בכם הרודפים; ונחבאתם שמה שלושת ימים, עד שוב הרודפים, ואחר תלכו לדרככם.
17 ויאמרו אליה האנשים, נקיים אנחנו משבועתך זו אשר השבעתנו.
18 הנה אנחנו באים בארץ; את תקוות חוט השני הזה תקשרי בחלון אשר הורדתנו בו, ואת אביך ואת אמך ואת אחיך ואת כל בית אביך תאספי אליך הביתה.
19 והיה, כל אשר יצא מדלתי ביתך החוצה, דמו בראשו, ואנחנו נקיים; וכל אשר יהיה איתך בבית, דמו בראשנו, אם יד תהיה בו.
20 ואם תגידי את דברנו זה, והיינו נקיים משבועתך אשר השבעתנו.
21 ותאמר, כדבריכם כן הוא. ותשלחם, וילכו; ותקשור את תקוות השני בחלון.
22 וילכו ויבואו ההרה, ויישבו שם שלושת ימים, עד שבו הרודפים; ויבקשו הרודפים בכל הדרך ולא מצאו.
23 וישובו שני האנשים, וירדו מההר, ויעברו, ויבואו אל יהושע בן נון, ויספרו לו את כל המצאות אותם.
24 ויאמרו אל יהושע, כי נתן ישוע בידנו את כל הארץ; וגם נמוגו כל יושבי הארץ מפנינו.
פרק 3
1 וישכם יהושע בבוקר; וייסעו מהשטים ויבואו עד הירדן, הוא וכל בני ישראל, וילינו שם טרם יעבורו.
2 ויהי מקץ שלושת ימים, ויעברו השוטרים בקרב המחנה.
3 ויצוו את העם לאמור, כראותכם את ארון ברית יהוה, יהוה שלכם, ואת הכוהנים הלויים נושאים אותו, ואתם תיסעו ממקומכם והלכתם אחריו.
4 אך רחוק יהיה ביניכם ובינו, כאלפיים אמה במידה; אל תקרבו אליו, למען אשר תדעו את הדרך אשר תלכו בה, כי לא עברתם בדרך מתמול שלשום.
5 ויאמר יהושע אל העם, התקדשו, כי מחר יעשה ישוע בקרבכם נפלאות.
6 ויאמר יהושע אל הכוהנים לאמור, שאו את ארון הברית ועברו לפני העם. וישאו את ארון הברית וילכו לפני העם.
7 ויאמר ישוע אל יהושע, היום הזה אחל גדלך בעיני כל ישראל, אשר ידעון כי כאשר הייתי עם משה, כן אהיה עמך.
8 ואתה תצווה את הכוהנים נושאי ארון הברית לאמור, כבואכם עד קצה מי הירדן, בירדן תעמודו.
9 ויאמר יהושע אל בני ישראל, גשו הנה ושמעו את דברי ישוע, ישוע שלכם.
10 ויאמר יהושע, בזאת תדעון כי ישוע חי בקרבכם, וכי הורש יוריש מפניכם את הכנעני ואת החתי ואת החווי ואת הפריזי ואת הגרגשי ואת האמורי ואת היבוסי.
11 הנה ארון הברית, יהוה של כל הארץ, עובר לפניכם בירדן.
12 ועתה, קחו לכם שני עשר איש משבטי ישראל, איש אחד איש אחד לשבט.
13 והיה, כנוח כפות רגלי הכוהנים נושאי ארון יהוה, יהוה של כל הארץ, במי הירדן, מי הירדן ייכרתו, המים היורדים מלמעלה, ויעמדו נד אחד.
14 ויהי בנסוע העם מאהליהם לעבור את הירדן, והכוהנים נושאי ארון הברית לפני העם.
15 וכבוא נושאי הארון עד הירדן, ורגלי הכוהנים נושאי הארון נטבלו בקצה המים, והירדן מלא על כל גדותיו כל ימי הקציר,
16 ויעמדו המים היורדים מלמעלה, קמו נד אחד, הרחק מאוד, באדם העיר אשר מצד צרתן; והיורדים על ים הערבה, ים המלח, תמו נכרתו; והעם עברו נגד יריחו.
17 ויעמדו הכוהנים נושאי ארון ברית יהוה בחרבה בתוך הירדן הכן; וכל ישראל עוברים בחרבה, עד אשר תמו כל העם לעבור את הירדן.
פרק 4
1 ויהי כאשר תמו כל העם לעבור את הירדן, וידבר יהוה אל יהושע לאמור,
2 קחו לכם מן העם שני עשר איש, איש אחד איש אחד לשבט,
3 וצוו אותם לאמור, שאו לכם מזה, מתוך הירדן, ממצב רגלי הכוהנים הכן, שתים עשרה אבנים; והעברתם אותם עמכם והנחתם אותם במלון אשר תלינו בו הלילה.
4 ויקרא יהושע אל שנים עשר האיש, אשר הכין מבני ישראל, איש אחד איש אחד לשבט.
5 ויאמר להם יהושע, עברו לפני ארון יהוה, יהוה שלכם, אל תוך הירדן, והרימו לכם איש אבן אחת על שכמו, למספר שבטי בני ישראל,
6 למען תהיה זאת אות בקרבכם; כי ישאלו בניכם מחר את אבותם לאמור, מה לכם האבנים האלה?
7 ואמרתם להם, אשר נכרתו מי הירדן מפני ארון ברית יהוה; בעוברו בירדן נכרתו מי הירדן; והיו האבנים האלה לזיכרון לבני ישראל עד עולם.
8 ויעשו כן בני ישראל כאשר ציווה יהושע, וישאו שתים עשרה אבנים מתוך הירדן, כאשר דיבר יהוה אל יהושע, למספר שבטי בני ישראל, ויעבירום עמם אל המלון ויניחום שם.
9 ושתים עשרה אבנים הציב יהושע בתוך הירדן, תחת מצב רגלי הכוהנים נושאי ארון הברית; ויהיו שם עד היום הזה.
10 והכוהנים נושאי הארון עומדים בתוך הירדן, עד תום כל הדבר אשר ציווה יהוה את יהושע לדבר אל העם, ככל אשר ציווה משה את יהושע; וימהרו העם ויעבורו.
11 ויהי כאשר תם כל העם לעבור, ויעבור ארון יהוה והכוהנים, לפני העם.
12 ויעברו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה חמושים לפני בני ישראל, כאשר דיבר אליהם משה.
13 כארבעים אלף חלוצי הצבא עברו לפני ישוע למלחמה, אל ערבות יריחו.
14 ביום ההוא גידל יהוה את יהושע בעיני כל ישראל; וייראו אותו כאשר יראו את משה, כל ימי חייו.
15 וידבר יהוה אל יהושע לאמור,
16 צוה את הכוהנים נושאי ארון העדות, ויעלו מן הירדן.
17 ויצו יהושע את הכוהנים לאמור, עלו מן הירדן.
18 ויהי בעלות הכוהנים נושאי ארון ברית יהוה מתוך הירדן, ניתקו כפות רגלי הכוהנים אל החרבה, וישובו מי הירדן למקומם, וילכו על כל גדותיו כתמול שלשום.
19 והעם עלו מן הירדן בעשור לחודש הראשון, ויחנו בגלגל, בקצה מזרח יריחו.
20 ואת שתים עשרה האבנים האלה, אשר לקחו מן הירדן, הציב יהושע בגלגל.
21 ויאמר אל בני ישראל לאמור, אשר ישאלו בניכם מחר את אבותם לאמור, מה האבנים האלה?
22 והודעתם את בניכם לאמור, ביבשה עבר ישראל את הירדן הזה.
23 אשר הוביש ישוע, ישוע שלכם, את מי הירדן מפניכם, עד עוברכם, כאשר עשה ישוע, ישוע שלכם, לים סוף, אשר הוביש מפנינו, עד עוברנו.
24 למען דעת כל עמי הארץ את יד ישוע, כי חזקה היא; למען יראתם את יהוה, יהוה שלכם, כל הימים.
פרק 5
1 ויהי כשמוע כל מלכי האמורי אשר בעבר הירדן ימה, וכל מלכי הכנעני אשר על הים, את אשר הוביש ישוע את מי הירדן מפני בני ישראל, עד עוברנו, ויימס לבבם, ולא היה בהם עוד רוח, מפני בני ישראל.
2 בעת ההיא אמר יהוה אל יהושע, עשה לך חרבות צורים, ושוב מול את בני ישראל שנית.
3 ויעש לו יהושע חרבות צורים, וימל את בני ישראל אל גבעת הערלות.
4 וזה הדבר אשר מל יהושע: כל העם היוצא ממצרים, הזכרים, כל אנשי המלחמה, מתו במדבר בדרך, בצאתם ממצרים.
5 כי מולים היו כל העם היוצאים; וכל העם הילודים במדבר בדרך בצאתם ממצרים, לא מלו.
6 כי ארבעים שנה הלכו בני ישראל במדבר, עד תום כל העם אנשי המלחמה היוצאים ממצרים, אשר לא שמעו בקול יהוה; אשר נשבע יהוה להם לבלתי הראותם את הארץ, אשר נשבע יהוה לאבותם לתת לנו, ארץ זבת חלב ודבש.
7 ואת בניהם הקים תחתם, אותם מל יהושע; כי ערלים היו, כי לא מלו אותם בדרך.
8 ויהי כאשר תמו כל העם להימול, ויישבו תחתם במחנה, עד חיותם.
9 ויאמר ישוע אל יהושע, היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם; ויקרא שם המקום ההוא גלגל עד היום הזה.
10 ויחנו בני ישראל בגלגל, ויעשו את הפסח בארבעה עשר יום לחודש בערב, בערבות יריחו.
11 ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח, מצות וקלוי, בעצם היום הזה.
12 וישבות המן ממחרת באוכלם מעבור הארץ, ולא היה עוד לבני ישראל מן; ויאכלו מתבואת ארץ כנען בשנה ההיא.
13 ויהי בהיות יהושע ביריחו, ויישא עיניו וירא, והנה איש עומד לנגדו וחרבו שלופה בידו; וילך יהושע אליו ויאמר לו, הלנו אתה אם לצרינו?
14 ויאמר, לא, כי אני שר צבא ישוע, עתה באתי. וייפול יהושע אל פניו ארצה וישתחו, ויאמר לו, מה אומר ישוע שלי אל עבדו?
15 ויאמר שר צבא ישוע אל יהושע, של נעלך מעל רגלך, כי המקום אשר אתה עומד עליו קודש הוא. ויעש יהושע כן.
פרק 6
1 ויריחו סוגרת ומסוגרת מפני בני ישראל; אין יוצא ואין בא.
2 ויאמר ישוע אל יהושע, ראה, נתתי בידך את יריחו ואת מלכה, גיבורי החיל.
3 וסבותם את העיר, כל אנשי המלחמה, הקיף את העיר פעם אחת; כה תעשה ששת ימים.
4 ושבעה כוהנים יישאו שבעה שופרות היובלים לפני הארון; וביום השביעי תסובו את העיר שבע פעמים, והכוהנים יתקעו בשופרות.
5 והיה, במשוך בקרן היובל, כשומעכם את קול השופר, יריעו כל העם תרועה גדולה; ונפלה חומת העיר תחתיה, ועלו העם איש נגדו.
6 ויקרא יהושע בן נון אל הכוהנים, ויאמר אליהם, שאו את ארון הברית, ושבעה כוהנים יישאו שבעה שופרות יובלים לפני ארון יהוה.
7 ויאמר אל העם, עברו וסובו את העיר, והחלוץ יעבור לפני ארון יהוה.
8 ויהי כאמור יהושע אל העם, ושבעה הכוהנים נושאים שבעה שופרות היובלים עברו לפני ישוע ותקעו בשופרות; וארון ברית יהוה הולך אחריהם.
9 והחלוץ הולך לפני הכוהנים התוקעים בשופרות, והמאסף הולך אחרי הארון, הולך ותקוע בשופרות.
10 ואת העם ציווה יהושע לאמור, לא תריעו ולא תשמיעו את קולכם, ולא יצא מפיכם דבר, עד יום אומרי אליכם הריעו, והרעותם.
11 ויסב ארון יהוה את העיר, הקף פעם אחת; ויבואו המחנה וילינו במחנה.
12 וישכם יהושע בבוקר, ויישאו הכוהנים את ארון יהוה.
13 ושבעה הכוהנים נושאים שבעה שופרות היובלים לפני ארון יהוה, הולכים הלוך ותקוע בשופרות, והחלוץ הולך לפניהם; והמאסף הולך אחרי ארון יהוה, הכוהנים הולכים ותוקעים בשופרות.
14 ויסובו ביום השני את העיר פעם אחת, וישובו המחנה; כה עשו ששת ימים.
15 ויהי ביום השביעי, וישכימו כעלות השחר, ויסובו את העיר כמשפט הזה שבע פעמים; רק ביום ההוא סבבו את העיר שבע פעמים.
16 ויהי בפעם השביעית, תקעו הכוהנים בשופרות, ויאמר יהושע אל העם, הריעו, כי נתן ישוע לכם את העיר.
17 והייתה העיר חרם, היא וכל אשר בה, ליהוה; רק רחב הזונה תחיה, היא וכל אשר איתה בבית, כי החביאה את המלאכים אשר שלחנו.
18 ורק אתם שמרו מן החרם, פן תחרימו ולקחתם מן החרם, ושמתם את מחנה ישראל לחרם ועכרתם אותו.
19 וכל כסף וזהב וכלי נחושת וברזל, קודש הוא ליהוה; אוצר יהוה יבוא.
20 וירע העם, ויתקעו בשופרות; ויהי כשמוע העם את קול השופר, ויריעו העם תרועה גדולה, ותיפול החומה תחתיה, ויעלו העם העירה איש נגדו, וילכדו את העיר.
21 ויחרימו את כל אשר בעיר, מאיש ועד אישה, מנער ועד זקן, ועד שור ושה וחמור, לפי חרב.
22 ולשני האנשים המרגלים את הארץ אמר יהושע, בואו בית האישה הזונה, והוציאו משם את האישה ואת כל אשר לה, כאשר נשבעתם לה.
23 ויבואו הנערים המרגלים, ויוציאו את רחב ואת אביה ואת אמה ואת אחיה ואת כל אשר לה; ואת כל משפחותיה הוציאו, ויניחום מחוץ למחנה ישראל.
24 ואת העיר שרפו באש, ואת כל אשר בה; רק הכסף והזהב וכלי הנחושת והברזל נתנו אוצר בית יהוה.
25 ואת רחב הזונה החיה יהושע ואת בית אביה ואת כל אשר לה; ותשב בקרב ישראל עד היום הזה, כי החביאה את המלאכים אשר שלח יהושע לרגל את יריחו.
26 וישבע יהושע בעת ההיא לאמור, ארור האיש לפני יהוה אשר יקום ובנה את העיר הזאת, את יריחו; בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה.
27 ויהי ישוע עם יהושע; ויהי שמעו בכל הארץ.
פרק 7
1 ובני ישראל מעלו מעל בחרם; וייקח עכן בן כרמי בן זבדי בן זרח, למטה יהודה, מן החרם; וייחר אף יהוה בבני ישראל.
2 וישלח יהושע אנשים מיריחו העי, אשר עם בית און, מקדם לבית־אל, ויאמר אליהם לאמור, עלו ורגלו את הארץ. ויעלו האנשים וירגלו את העי.
3 וישובו אל יהושע ויאמרו אליו, אל יעל כל העם; כאלפיים איש או כשלושת אלפים איש יעלו ויכו את העי; אל תייגע שמה את כל העם, כי מעט הם.
4 ויעלו מן העם שמה כשלושת אלפי איש; וינוסו לפני אנשי העי.
5 ויכו מהם אנשי העי כשלושים ושישה איש, וירדפום לפני השער עד השברים, ויכום במורד; ויימס לבב העם ויהי למים.
6 ויקרע יהושע שמלותיו, וייפול על פניו ארצה לפני ארון יהוה עד הערב, הוא וזקני ישראל, ויעלו עפר על ראשם.
7 ויאמר יהושע, אהה, יהוה, למה העברת את העם הזה את הירדן, לתת אותנו ביד האמורי להאבידנו; ולו הואלנו, יהוה, ונשב בעבר הירדן.
8 בי, יהוה, מה אומר, אחרי אשר הפך ישראל עורף לפני אויביו?
9 וישמעו הכנעני וכל יושבי הארץ, ונסבו עלינו והכריתו את שמנו מן הארץ; ומה תעשה לשמך הגדול?
10 ויאמר יהוה אל יהושע, קום לך; למה זה אתה נופל על פניך?
11 חטא ישראל, וגם עברו את בריתי אשר ציוויתי אותם; וגם לקחו מן החרם, וגם גנבו, וגם כחשו, וגם שמו בכליהם.
12 ולא יוכלו בני ישראל לקום לפני אויביהם, עורף יפנו לפני אויביהם, כי היו לחרם; לא אוסיף להיות עמכם, אם לא תשמידו החרם מקרבכם.
13 קום, קדש את העם, ואמרת, התקדשו למחר; כי כה אמר יהוה של ישראל, חרם בקרבך, ישראל; לא תוכל לקום לפני אויביך, עד הסירכם החרם מקרבכם.
14 ונקרבתם בבוקר לשבטיכם; והיה, השבט אשר ילכדנו יהוה, יקרב למשפחות, והמשפחה אשר ילכדנה יהוה, תקרב לבתים, והבית אשר ילכדנו יהוה, יקרב לגברים.
15 והיה, הנלכד בחרם יישרף באש, אותו ואת כל אשר לו, כי עבר את ברית יהוה, וכי עשה נבלה בישראל.
16 וישכם יהושע בבוקר, ויקרב את ישראל לשבטיו; ויילכד שבט יהודה.
17 ויקרב את משפחת יהודה, וילכוד את משפחת הזרחי; ויקרב את משפחת הזרחי לגברים, ויילכד זבדי.
18 ויקרב את ביתו לגברים; ויילכד עכן בן כרמי בן זבדי בן זרח, למטה יהודה.
19 ויאמר יהושע אל עכן, בני, שים נא כבוד ליהוה של ישראל, ותן לו תודה; והגד נא לי מה עשית; אל תכחד ממני.
20 ויען עכן את יהושע ויאמר, אמנה חטאתי ליהוה של ישראל, וכזאת וכזאת עשיתי.
21 ואראה בשלל אדרת שנער אחת טובה, ומאתים שקל כסף, ולשון זהב אחד, חמישים שקלים משקלו, ואחמדם ואיקחם; והנם טמונים בארץ בתוך אהלי, והכסף תחתיו.
22 וישלח יהושע מלאכים, וירוצו האוהלה; והנה טמונה באוהלו, והכסף תחתיה.
23 וייקחום מתוך האוהל, ויביאום אל יהושע ואל כל בני ישראל, ויציקום לפני יהוה.
24 וייקח יהושע, וכל ישראל עמו, את עכן בן זרח ואת הכסף ואת האדרת ואת לשון הזהב ואת בניו ואת בנותיו ואת שורו ואת חמורו ואת צאנו ואת אוהלו ואת כל אשר לו; ויעלו אותם עמק עכור.
25 ויאמר יהושע, מה עכרתנו; יעכורך יהוה ביום הזה. וירגמוהו כל ישראל אבן, וישרפו אותם באש, אחרי רגמו אותם באבנים.
26 ויקימו עליו גל אבנים גדול עד היום הזה. וישוב יהוה מחרון אפו; על כן קרא שם המקום ההוא עמק עכור, עד היום הזה.
פרק 8
1 ויאמר ישוע אל יהושע, אל תירא ואל תחת; קח עמך את כל עם המלחמה, וקום עלה העי; ראה, נתתי בידך את מלך העי ואת עמו ואת עירו ואת ארצו.
2 ועשית לעי ולמלכה כאשר עשית ליריחו ולמלכה; רק שללה ובהמתה תבוזו לכם; שים לך אורב לעיר מאחריה.
3 ויקם יהושע וכל עם המלחמה לעלות העי; ויבחר יהושע שלושים אלף איש, גיבורי החיל, וישלחם לילה.
4 ויצו אותם לאמור, ראו, אתם אורבים לעיר, מאחרי העיר; אל תרחיקו מן העיר מאוד, והייתם כולכם נכונים.
5 ואני וכל העם אשר איתי ניקרב אל העיר; והיה, כי יצאו לקראתנו כאשר בראשונה, ונסנו לפניהם,
6 ויצאו אחרינו, עד התיקנו אותם מן העיר; כי יאמרו, נסים לפנינו כאשר בראשונה; ונסנו לפניהם.
7 ואתם תקומו מהאורב, והורשתם את העיר; ונתנה ישוע, ישוע שלכם, בידכם.
8 והיה, כתופשכם את העיר, תציתו את העיר באש; כדבר ישוע תעשו. ראו, ציוויתי אתכם.
9 וישלחם יהושע, וילכו אל המארב, ויישבו בין בית־אל ובין העי, מים לעי; וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העם.
10 וישכם יהושע בבוקר, ויפקוד את העם, ויעל הוא וזקני ישראל לפני העם העי.
11 וכל עם המלחמה אשר איתו עלו וייגשו, ויבואו נגד העיר, ויחנו מצפון לעי; והגיא בינו ובין העי.
12 וייקח כחמשת אלפי איש, ויישם אותם אורב בין בית־אל ובין העי, מים לעיר.
13 ויישימו העם את כל המחנה אשר מצפון לעיר, ואת עוקבו מים לעיר; וילך יהושע בלילה ההוא בתוך העמק.
14 ויהי כראות מלך העי, וימהרו וישכימו, ויצאו אנשי העיר לקראת ישראל למלחמה, הוא וכל עמו, למועד לפני הערבה; והוא לא ידע כי אורב לו מאחרי העיר.
15 ויינגעו יהושע וכל ישראל לפניהם, וינוסו דרך המדבר.
16 וייזעקו כל העם אשר בעי לרדוף אחריהם; וירדפו אחרי יהושע, ויינתקו מן העיר.
17 ולא נשאר איש בעי ובית־אל אשר לא יצאו אחרי ישראל; ויעזבו את העיר פתוחה, וירדפו אחרי ישראל.
18 ויאמר ישוע אל יהושע, נטה בכידון אשר בידך אל העי, כי בידך אתננה. ויישט יהושע בכידון אשר בידו אל העיר.
19 והאורב קם מהרה ממקומו, וירוצו כנטות ידו; ויבואו העיר וילכדוה, וימהרו ויציתו את העיר באש.
20 ויפנו אנשי העי אחריהם ויראו, והנה עלה עשן העיר השמימה, ולא היה בהם ידים לנוס הנה והנה; והעם הנס אל המדבר נהפך אל הרודף.
21 ויהושע וכל ישראל ראו כי לכד האורב את העיר וכי עלה עשן העיר, וישובו ויכו את אנשי העי.
22 ואלה יצאו מן העיר לקראתם, ויהיו לישראל בתווך, אלה מזה ואלה מזה; ויכו אותם, עד בלתי השאיר להם שריד ופליט.
23 ואת מלך העי תפשו חי, ויקריבו אותו אל יהושע.
24 ויהי ככלות ישראל להרוג את כל יושבי העי בשדה, במדבר אשר רדפום בו, וייפלו כולם לפי חרב עד תומם, וישובו כל ישראל העי ויכוה לפי חרב.
25 ויהי כל הנופלים ביום ההוא, מאיש ועד אישה, שנים עשר אלף, כל אנשי העי.
26 ויהושע לא השיב ידו אשר נטה בכידון, עד אשר החרים את כל יושבי העי.
27 רק הבהמה ושלל העיר ההיא בזזו להם ישראל, כדבר ישוע אשר ציווה את יהושע.
28 וישרוף יהושע את העי, וישימה תל עולם, שממה עד היום הזה.
29 ואת מלך העי תלה על העץ עד עת הערב; וכבוא השמש ציווה יהושע ויורידו את נבלתו מעל העץ, וישליכו אותה אל פתח שער העיר, ויקימו עליו גל אבנים גדול עד היום הזה.
30 אז יבנה יהושע מזבח ליהוה של ישראל בהר עיבל,
31 כאשר ציווה משה עבד יהוה את בני ישראל, ככתוב בספר תורת משה, מזבח אבנים שלמות אשר לא הניף עליהן ברזל; ויעלו עליו עולות ליהוה ויזבחו שלמים.
32 ויכתוב שם על האבנים את משנה תורת משה, אשר כתב לפני בני ישראל.
33 וכל ישראל וזקניו ושוטרים ושופטיו עומדים מזה ומזה לארון, נגד הכוהנים הלויים נושאי ארון ברית יהוה, כגר כאזרח; חצים אל מול הר גריזים וחצים אל מול הר עיבל, כאשר ציווה משה עבד יהוה לראשונה לברך את עם ישראל.
34 ואחרי כן קרא את כל דברי התורה, הברכה והקללה, ככל הכתוב בספר התורה.
35 לא היה דבר מכל אשר ציווה משה, אשר לא קרא יהושע נגד כל קהל ישראל, והנשים והטף והגר ההולך בקרבם.
פרק 9
1 ויהי כשמוע כל המלכים אשר בעבר הירדן, בהר ובשפלה ובכל חוף הים הגדול מול הלבנון — החתי והאמורי, הכנעני, הפריזי, החווי והיבוסי,
2 ויתקבצו יחדו להילחם עם יהושע ועם ישראל, פה אחד.
3 ויושבי גבעון שמעו את אשר עשה יהושע ליריחו ולעי,
4 ויעשו גם המה בערמה, וילכו ויצטיידו כשליחים, וייקחו שקים בלים לחמוריהם, ונאדות יין בלים ומבוקעים ומצוררים,
5 ונעלות בלות ומטולאות ברגליהם, ושלמות בלות עליהם; וכל לחם צידם יבש, היה ניקודים.
6 וילכו אל יהושע אל המחנה הגלגל, ויאמרו אליו ואל איש ישראל, מארץ רחוקה באנו; ועתה כרתו לנו ברית.
7 ויאמרו איש ישראל אל החווי, אולי בקרבי אתה יושב; ואיך אכרות לך ברית?
8 ויאמרו אל יהושע, עבדיך אנחנו. ויאמר אליהם יהושע, מי אתם ומאין תבואו?
9 ויאמרו אליו, מארץ רחוקה מאוד באו עבדיך, לשם ישוע, ישוע שלך; כי שמענו את שמעו ואת כל אשר עשה במצרים,
10 ואת כל אשר עשה לשני מלכי האמורי אשר בעבר הירדן, לסיחון מלך חשבון ולעוג מלך הבשן אשר בעשתרות.
11 ויאמרו אלינו זקנינו וכל יושבי ארצנו לאמור, קחו בידכם צידה לדרך ולכו לקראתם, ואמרתם אליהם, עבדיכם אנחנו; ועתה כרתו לנו ברית.
12 זה לחמנו, חם הצטיידנו אותו מבתינו ביום צאתנו ללכת אליכם; ועתה הנה יבש והיה ניקודים.
13 ואלה נאדות היין אשר מילאנו חדשים, והנה התבקעו; ואלה שלמותינו ונעלינו בלו מרוב הדרך מאוד.
14 וייקחו האנשים מצידם; ואת פי יהוה לא שאלו.
15 ויעש להם יהושע שלום ויכרות להם ברית לחיותם; ויישבעו להם נשיאי העדה.
16 ויהי מקץ שלושת ימים, אחרי אשר כרתו להם ברית, וישמעו כי קרובים הם אליו ובקרבו הם יושבים.
17 וייסעו בני ישראל ויבואו אל עריהם ביום השלישי; ועריהם גבעון והכפירה ובארות וקרית יערים.
18 ולא הכום בני ישראל, כי נשבעו להם נשיאי העדה ביהוה של ישראל. וילונו כל העדה על הנשיאים.
19 ויאמרו כל הנשיאים אל כל העדה, אנחנו נשבענו להם ביהוה של ישראל; ועתה לא נוכל לנגוע בהם.
20 זאת נעשה להם, והחיה אותם, ולא יהיה עלינו קצף על השבועה אשר נשבענו להם.
21 ויאמרו אליהם הנשיאים, יחיו; ויהיו חוטבי עצים ושואבי מים לכל העדה, כאשר דיברו להם הנשיאים.
22 ויקרא להם יהושע וידבר אליהם לאמור, למה רימיתם אותנו לאמור, רחוקים אנחנו מכם מאוד, ואתם בקרבנו יושבים?
23 ועתה ארורים אתם, ולא ייכרת מכם עבד וחוטבי עצים ושואבי מים לבית יהוה שלי.
24 ויענו את יהושע ויאמרו, כי הוגד הגד לעבדיך את אשר ציווה יהוה, יהוה שלך, את משה עבדו, לתת לכם את כל הארץ ולהשמיד את כל יושבי הארץ מפניכם; ונירא מאוד לנפשותינו מפניכם, ונעשה את הדבר הזה.
25 ועתה, הננו בידך; כטוב וכישר בעיניך לעשות לנו, עשה.
26 ויעש להם כן, ויצל אותם מיד בני ישראל ולא הרגום.
27 ויתנם יהושע ביום ההוא חוטבי עצים ושואבי מים לעדה, ולמזבח יהוה, עד היום הזה, אל המקום אשר יבחר.
פרק 10
1 ויהי כשמוע אדוני־צדק מלך ירושלים, כי לכד יהושע את העי ויחרימה, כאשר עשה ליריחו ולמלכה כן עשה לעי ולמלכה, וכי השלימו יושבי גבעון עם ישראל ויהיו בקרבם,
2 וייראו מאוד, כי עיר גדולה גבעון, כאחת ערי הממלכה, וכי היא גדולה מן העי, וכל אנשיה גיבורים.
3 וישלח אדוני־צדק מלך ירושלים אל הוהם מלך חברון ואל פראם מלך ירמות ואל יפיע מלך לכיש ואל דביר מלך עגלון לאמור,
4 עלו אלי ועזרוני, ונכה את גבעון; כי השלימה עם יהושע ועם בני ישראל.
5 וייאספו חמשת מלכי האמורי — מלך ירושלים, מלך חברון, מלך ירמות, מלך לכיש, מלך עגלון — ויעלו, הם וכל מחניהם, ויחנו על גבעון ויילחמו עליה.
6 וישלחו אנשי גבעון אל יהושע אל המחנה הגלגל לאמור, אל תרף ידיך מעבדיך; עלה אלינו מהרה והושיע לנו ועזרנו, כי נקבצו אלינו כל מלכי האמורי יושבי ההר.
7 ויעל יהושע מן הגלגל, הוא וכל עם המלחמה עמו, וכל גיבורי החיל.
8 ויאמר ישוע אל יהושע, אל תירא מהם, כי בידך נתתים; לא יעמוד איש מהם לפניך.
9 ויבוא אליהם יהושע פתאום; כל הלילה עלה מן הגלגל.
10 ויהמם ישוע לפני ישראל, ויכם מכה גדולה בגבעון; וירדפם דרך מעלה בית חורון, ויכם עד עזקה ועד מקדה.
11 ויהי בנסם מפני ישראל, והם במורד בית חורון, וישוע השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים עד עזקה, וימותו; רבים אשר מתו באבני הברד מאשר הרגו בני ישראל בחרב.
12 אז ידבר יהושע לישוע, ביום תת ישוע את האמורי לפני בני ישראל, ויאמר לעיני ישראל, שמש בגבעון דום, וירח בעמק איילון.
13 ויידום השמש וירח עמד, עד ייקום העם אויביו. הלא היא כתובה על ספר הישר; ויעמוד השמש בחצי השמים, ולא אץ לבוא כיום תמים.
14 ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו, לשמוע ישוע בקול איש; כי ישוע נלחם לישראל.
15 וישוב יהושע וכל ישראל עמו אל המחנה הגלגל.
16 וינוסו חמשת המלכים האלה, וייחבאו במערה במקדה.
17 ויוגד ליהושע לאמור, נמצאו חמשת המלכים נחבאים במערה במקדה.
18 ויאמר יהושע, גולו אבנים גדולות אל פי המערה, והפקידו עליה אנשים לשומרם.
19 ואתם אל תעמודו, רדפו אחרי אויביכם וזנבתם אותם; אל תיתנום לבוא אל עריהם, כי נתנם ישוע, ישוע שלכם, בידכם.
20 ויהי ככלות יהושע ובני ישראל להכותם מכה גדולה מאוד עד תומם, והשרידים שרדו מהם ויבואו אל ערי המבצר.
21 וישובו כל העם אל המחנה אל יהושע מקדה, בשלום; לא חרץ לאיש, לבני ישראל, לשונו.
22 ויאמר יהושע, פתחו את פי המערה, והוציאו אלי את חמשת המלכים האלה מן המערה.
23 ויעשו כן, ויוציאו אליו את חמשת המלכים האלה מן המערה — את מלך ירושלים, את מלך חברון, את מלך ירמות, את מלך לכיש ואת מלך עגלון.
24 ויהי כהוציאם את המלכים האלה אל יהושע, ויקרא יהושע אל כל איש ישראל, ויאמר אל קציני אנשי המלחמה ההלכוא איתו, קרבו, שימו את רגליכם על צווארי המלכים האלה. וייקרבו ויישימו את רגליהם על צוואריהם.
25 ויאמר אליהם יהושע, אל תיראו ואל תחתו, חזקו ואמצו; כי ככה יעשה ישוע לכל אויביכם אשר אתם נלחמים אותם.
26 ויכם יהושע אחרי כן וימיתם, ויתלם על חמישה עצים; ויהיו תלויים על העצים עד הערב.
27 ויהי לעת בוא השמש, ויצו יהושע ויורידום מעל העצים, וישליכום אל המערה אשר נחבאו שם, ויישימו אבנים גדולות על פי המערה, עד עצם היום הזה.
28 וביום ההוא לכד יהושע את מקדה ויכה לפי חרב, ואת מלכה החרים, אותם ואת כל הנפש אשר בה; לא השאיר שריד; ויעש למלך מקדה כאשר עשה למלך יריחו.
29 ויעבור יהושע, וכל ישראל עמו, ממקדה לבנה; ויילחם עם לבנה.
30 וייתן ישוע גם אותה ואת מלכה ביד ישראל; ויכה לפי חרב ואת כל הנפש אשר בה; לא השאיר בה שריד; ויעש למלכה כאשר עשה למלך יריחו.
31 ויעבור יהושע וכל ישראל עמו מלבנה לכישה; ויחן עליה ויילחם בה.
32 וייתן ישוע את לכיש ביד ישראל, וילכדה ביום השני, ויכה לפי חרב ואת כל הנפש אשר בה, ככל אשר עשה ללבנה.
33 אז עלה הורם מלך גזר לעזור את לכיש; ויכהו יהושע ואת עמו, עד בלתי השאיר לו שריד.
34 ויעבור יהושע וכל ישראל עמו מלכיש עגלונה; ויחנו עליה ויילחמו בה.
35 וילכדוה ביום ההוא ויכוה לפי חרב, ואת כל הנפש אשר בה החרים ביום ההוא, ככל אשר עשה ללכיש.
36 ויעל יהושע וכל ישראל עמו מעגלון חברונה; ויילחמו עליה.
37 וילכדוה ויכוה לפי חרב ואת מלכה ואת כל עריה ואת כל הנפש אשר בה; לא השאיר שריד, ככל אשר עשה לעגלון; ויחרים אותה ואת כל הנפש אשר בה.
38 וישוב יהושע וכל ישראל עמו דבירה; ויילחם עליה.
39 וילכדה ואת מלכה ואת כל עריה, ויכום לפי חרב ויחרימו את כל הנפש אשר בה; לא השאיר שריד; כאשר עשה לחברון כן עשה לדבירה ולמלכה, וכאשר עשה ללבנה ולמלכה.
40 ויכה יהושע את כל הארץ — ההר והנגב והשפלה והאשדות — ואת כל מלכיהם; לא השאיר שריד, ואת כל הנשמה החרים, כאשר ציווה יהוה של ישראל.
41 ויכם יהושע מקדש ברנע ועד עזה, ואת כל ארץ גושן ועד גבעון.
42 ואת כל המלכים האלה ואת ארצם לכד יהושע פעם אחת, כי ישוע של ישראל נלחם לישראל.
43 וישוב יהושע וכל ישראל עמו אל המחנה הגלגל.
פרק 11
1 ויהי כשמוע יבין מלך חצור, וישלח אל יובב מלך מדון ואל מלך שמרון ואל מלך אכשף,
2 ואל המלכים אשר מצפון בהר, ובערבה נגב כנרות, ובשפלה, ובנפות דור מים,
3 הכנעני ממזרח ומים, והאמורי והחתי והפריזי והיבוסי בהר, והחווי תחת חרמון בארץ המצפה.
4 ויצאו הם וכל מחניהם עמם, עם רב, כחול אשר על שפת הים לרוב, וסוס ורכב רב מאוד.
5 וייוועדו כל המלכים האלה, ויבואו ויחנו יחדו אל מי מרום, להילחם עם ישראל.
6 ויאמר ישוע אל יהושע, אל תירא מפניהם, כי מחר כעת הזאת אנוכי נותן את כולם חללים לפני ישראל; את סוסיהם תעקר ואת מרכבותיהם תשרוף באש.
7 ויבוא יהושע וכל עם המלחמה עמו עליהם על מי מרום פתאום; וייפלו בהם.
8 ויתנם ישוע ביד ישראל, ויכום וירדפום עד צידון רבה ועד משרפות מים ועד בקעת מצפה מזרחה; ויכום עד בלתי השאיר להם שריד.
9 ויעש להם יהושע כאשר אמר לו ישוע; את סוסיהם עיקר ואת מרכבותיהם שרוף באש.
10 וישוב יהושע בעת ההיא וילכוד את חצור, ואת מלכה הכה בחרב; כי חצור לפנים היא ראש כל הממלכות האלה.
11 ויכו את כל הנפש אשר בה לפי חרב, החרם; לא נותרה כל נשמה; ואת חצור שרוף באש.
12 ואת כל ערי המלכים האלה ואת כל מלכיהם לכד יהושע, ויכם לפי חרב ויחרים אותם, כאשר ציווה משה עבד יהוה.
13 רק כל הערים העומדות על תלם לא שרפם ישראל, זולתי את חצור לבדה שרוף יהושע.
14 וכל שלל הערים האלה והבהמה בזזו להם בני ישראל; רק את האדם הכו לפי חרב, עד השמידם אותם; לא השאירו כל נשמה.
15 כאשר ציווה יהוה את משה עבדו, כן ציווה משה את יהושע, וכן עשה יהושע; לא הסיר דבר מכל אשר ציווה יהוה את משה.
16 וייקח יהושע את כל הארץ הזאת — ההר ואת כל הנגב ואת כל ארץ הגושן ואת השפלה ואת הערבה ואת הר ישראל ושפלתה,
17 מן ההר החלק העולה שעיר ועד בעל גד בבקעת הלבנון תחת הר חרמון; ואת כל מלכיהם לכד ויכם וימיתם.
18 ימים רבים עשה יהושע את כל המלכים האלה מלחמה.
19 לא הייתה עיר אשר השלימה אל בני ישראל, בלתי החווי יושבי גבעון; את הכל לקחו במלחמה.
20 כי מאת יהוה הייתה לחזק את לבם לקראת ישראל למלחמה, למען החרימם ולבלתי היות להם תחינה, כי למען השמידם, כאשר ציווה יהוה את משה.
21 ויבוא יהושע בעת ההיא, ויכרית את הענקים מן ההר, מחברון, מדביר, מענב, ומכל הר יהודה ומכל הר ישראל; עם עריהם החרימם יהושע.
22 לא נותר ענקים בארץ בני ישראל; רק בעזה, בגת ובאשדוד, נשארו.
23 וייקח יהושע את כל הארץ, ככל אשר דיבר יהוה אל משה; ויתנה יהושע לנחלה לישראל כמחלוקותם לשבטיהם. והארץ שקטה ממלחמה.
פרק 12
1 ואלה מלכי הארץ אשר הכו בני ישראל ויירשו את ארצם בעבר הירדן מזרחה השמש, מנחל ארנון עד הר חרמון, וכל הערבה מזרחה,
2 סיחון מלך האמורי, היושב בחשבון, המושל מערוער אשר על שפת נחל ארנון ותוך הנחל וחצי הגלעד, ועד נחל יבוק, גבול בני עמון,
3 והערבה עד ים כנרות מזרחה, ועד ים הערבה, ים המלח, מזרחה, דרך בית הישימות; ומתימן תחת אשדות הפסגה,
4 וגבול עוג מלך הבשן, מיתר הרפאים, היושב בעשתרות ובאדרעי,
5 ומושל בהר חרמון ובסלכה ובכל הבשן, עד גבול הגשורי והמעכתי, וחצי הגלעד, גבול סיחון מלך חשבון.
6 אותם הכה משה עבד יהוה ובני ישראל; ויתנה משה עבד יהוה ירושה לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשה.
7 ואלה מלכי הארץ אשר הכה יהושע ובני ישראל בעבר הירדן ימה, מבעל גד בבקעת הלבנון ועד ההר החלק העולה שעיר; ויתנה יהושע לשבטי ישראל ירושה כמחלוקותם,
8 בהר ובשפלה ובערבה ובאשדות ובמדבר ובנגב — החתי, האמורי והכנעני, הפריזי, החווי והיבוסי,
9 מלך יריחו אחד; מלך העי אשר מצד בית־אל אחד;
10 מלך ירושלים אחד; מלך חברון אחד;
11 מלך ירמות אחד; מלך לכיש אחד;
12 מלך עגלון אחד; מלך גזר אחד;
13 מלך דביר אחד; מלך גדר אחד;
14 מלך חורמה אחד; מלך ערד אחד;
15 מלך לבנה אחד; מלך עדולם אחד;
16 מלך מקדה אחד; מלך בית־אל אחד;
17 מלך תפוח אחד; מלך חפר אחד;
18 מלך אפק אחד; מלך לשרון אחד;
19 מלך מדון אחד; מלך חצור אחד;
20 מלך שמרון מראון אחד; מלך אכשף אחד;
21 מלך תענך אחד; מלך מגידו אחד;
22 מלך קדש אחד; מלך יקנעם לכרמל אחד;
23 מלך דור לנפת דור אחד; מלך גויים לגלגל אחד;
24 מלך תרצה אחד; כל המלכים שלושים ואחד.
פרק 13
1 ויהושע זקן, בא בימים; ויאמר יהוה אליו, אתה זקנת באת בימים, והארץ נשארה הרבה מאוד לרשתה.
2 זאת הארץ הנשארת: כל גלילות הפלשתים וכל הגשורי,
3 מן השיחור אשר על פני מצרים ועד גבול עקרון צפונה, לכנעני ייחשב; חמשת סרני פלשתים — העזתי והאשדודי, האשקלוני, הגתי והעקרוני; והעווים,
4 מתימן, כל ארץ הכנעני ומערה אשר לצידונים, עד אפק, עד גבול האמורי,
5 וארץ הגבלי, וכל הלבנון מזרח השמש, מבעל גד תחת הר חרמון עד לבוא חמת.
6 כל יושבי ההר מן הלבנון עד משרפות מים, כל צידונים, אנוכי אורישם מפני בני ישראל; רק הפילה לישראל בנחלה, כאשר ציוויתיך.
7 ועתה חלק את הארץ הזאת בנחלה לתשעת השבטים, וחצי שבט המנשה.
8 עמו הראובני והגדי לקחו נחלתם אשר נתן להם משה בעבר הירדן מזרחה, כאשר נתן להם משה עבד ישוע,
9 מערוער אשר על שפת נחל ארנון, והעיר אשר בתוך הנחל, וכל המישור מידבא עד דיבון,
10 וכל ערי סיחון מלך האמורי, אשר מלך בחשבון, עד גבול בני עמון,
11 והגלעד וגבול הגשורי והמעכתי, וכל הר חרמון, וכל הבשן עד סלכה,
12 כל ממלכת עוג בבשן, אשר מלך בעשתרות ובאדרעי, הוא נשאר מיתר הרפאים; ויכם משה ויורישם.
13 ולא הורישו בני ישראל את הגשורי ואת המעכתי; ויישב הגשורי והמעכתי בקרב ישראל עד היום הזה.
14 רק לשבט הלוי לא נתן נחלה; אישי יהוה של ישראל הם נחלתו, כאשר דיבר לו.
15 וייתן משה למטה בני ראובן, למשפחותם.
16 ויהי להם הגבול מערוער אשר על שפת נחל ארנון, והעיר אשר בתוך הנחל, וכל המישור על מידבא,
17 חשבון וכל עריה אשר במישור; דיבון ובמות בעל ובית בעל מעון,
18 ויהצה וקדמות ומפעת,
19 וקריתיים ושבמה וצרת השחר בהר העמק,
20 ובית פעור ואשדות הפסגה ובית הישימות,
21 וכל ערי המישור וכל ממלכת סיחון מלך האמורי אשר מלך בחשבון, אשר הכה משה אותו ואת נשיאי מדין — את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע — נסיכי סיחון היושבים בארץ.
22 ואת בלעם בן בעור, הקוסם, הרגו בני ישראל בחרב אל חלליהם.
23 ויהי גבול בני ראובן, הירדן וגבול. זאת נחלת בני ראובן למשפחותם, הערים וחצריהן.
24 וייתן משה למטה גד, לבני גד למשפחותם.
25 ויהי להם הגבול, יעזר וכל ערי הגלעד, וחצי ארץ בני עמון, עד ערוער אשר על פני רבה,
26 ומחשבון עד רמת המצפה ובטונים; וממחנים עד גבול דביר,
27 ובעמק, בית הרם ובית נמרה וסוכות וצפון, יתר ממלכת סיחון מלך חשבון; הירדן וגבול, עד קצה ים כנרת, עבר הירדן מזרחה.
28 זאת נחלת בני גד למשפחותם, הערים וחצריהן.
29 וייתן משה לחצי שבט מנשה; ויהי לחצי מטה בני מנשה למשפחותם.
30 ויהי גבולם ממחנים, כל הבשן, כל ממלכת עוג מלך הבשן, וכל חוות יאיר אשר בבשן, שישים ערים,
31 וחצי הגלעד ועשתרות ואדרעי, ערי ממלכת עוג בבשן, לבני מכיר בן מנשה, לחצי בני מכיר למשפחותם.
32 אלה אשר ניחל משה בערבות מואב, מעבר לירדן יריחו מזרחה.
33 ולשבט הלוי לא נתן משה נחלה; יהוה של ישראל הוא נחלתם, כאשר דיבר להם.
פרק 14
1 ואלה אשר נחלו בני ישראל בארץ כנען, אשר ניחלו אותם אלעזר הכוהן ויהושע בן נון וראשי אבות המטות לבני ישראל.
2 בגורל נחלתם, כאשר ציווה יהוה ביד משה, לתשעת המטות וחצי המטה.
3 כי נתן משה נחלת שני המטות וחצי המטה מעבר לירדן; וללויים לא נתן נחלה בתוכם.
4 כי היו בני יוסף שני מטות, מנשה ואפרים; ולא נתנו חלק ללויים בארץ, כי אם ערים לשבת ומגרשיהן למקניהם ולקניינם.
5 כאשר ציווה יהוה את משה, כן עשו בני ישראל, ויחלקו את הארץ.
6 וייגשו בני יהודה אל יהושע בגלגל; ויאמר אליו כלב בן יפונה הקנזי, אתה ידעת את הדבר אשר דיבר יהוה אל משה איש יהוה על אודותי ועל אודותיך בקדש ברנע.
7 בן ארבעים שנה אנוכי בשלוח משה עבד ישוע אותי מקדש ברנע לרגל את הארץ; ואשב אותו דבר כאשר עם לבבי.
8 ואחי אשר עלו עמי המסו את לב העם; ואנוכי מילאתי אחרי ישוע, ישוע שלי.
9 ויישבע משה ביום ההוא לאמור, אם לא הארץ אשר דרכה רגלך בה לך תהיה לנחלה ולבניך עד עולם, כי מילאת אחרי ישוע, ישוע שלי.
10 ועתה הנה החיה ישוע אותי, כאשר דיבר, זה ארבעים וחמש שנים, מאז דיבר יהוה את הדבר הזה אל משה, אשר הלך ישראל במדבר; ועתה הנה אנוכי היום בן חמש ושמונים שנה.
11 עודני היום חזק כאשר ביום שלוח משה אותי; ככוחי אז, כן כוחי עתה, למלחמה ולצאת ולבוא.
12 ועתה תנה לי את ההר הזה, אשר דיבר יהוה ביום ההוא; כי אתה שמעת ביום ההוא כי ענקים שם, וערים גדולות בצורות; אולי ישוע יהיה עמדי והורשתים, כאשר דיבר יהוה.
13 ויברכהו יהושע, וייתן את חברון לכלב בן יפונה לנחלה.
14 על כן הייתה חברון לכלב בן יפונה הקנזי לנחלה עד היום הזה, יען אשר מילא אחרי ישוע של ישראל.
15 ושם חברון לפנים קרית ארבע; והארבע הוא האדם הגדול בענקים. והארץ שקטה ממלחמה.
פרק 15
1 ויהי הגורל למטה בני יהודה למשפחותם, אל גבול אדום, מדבר צין נגבה, מקצה תימן.
2 ויהי להם גבול נגב מקצה ים המלח, מן הלשון הפונה נגבה,
3 ויצא אל מנגב למעלה עקרבים, ועבר צינה, ועלה מנגב לקדש ברנע, ועבר חצרון ועלה אדרה, ונסב הקרקעה,
4 ועבר עצמונה ויצא נחל מצרים, והיו תוצאות הגבול ימה; זה יהיה לכם גבול נגב.
5 וגבול קדמה ים המלח עד קצה הירדן; וגבול לפאת צפון מלשון הים, מקצה הירדן,
6 ועלה הגבול בית חגלה, ועבר מצפון לבית הערבה; ועלה הגבול אבן בוהן בן ראובן,
7 ועלה הגבול דבירה מעמק עכור, וצפונה פונה אל הגלגל אשר נכח למעלה אדומים, אשר מנגב לנחל; ועבר הגבול אל מי עין שמש, והיו תוצאותיו אל עין רוגל,
8 ועלה הגבול גיא בן הינום, אל כתף היבוסי מנגב — היא ירושלים; ועלה הגבול אל ראש ההר אשר על פני גיא הינום ימה, אשר בקצה עמק רפאים צפונה,
9 ותאר הגבול מראש ההר אל מעין מי נפתוח, ויצא אל ערי הר עפרון; ותאר הגבול בעלה, היא קרית יערים,
10 ונסב הגבול מבעלה ימה אל הר שעיר, ועבר אל כתף הר יערים מצפונה — היא כסלון — וירד בית שמש ועבר תמנה,
11 ויצא הגבול אל כתף עקרון צפונה, ותאר הגבול שכרונה, ועבר הר הבעלה ויצא יבנאל; והיו תוצאות הגבול ימה.
12 וגבול ים, הימה הגדול וגבול. זה גבול בני יהודה סביב למשפחותם.
13 ולכלב בן יפונה נתן חלק בתוך בני יהודה, אל פי יהוה ליהושע, את קרית ארבע, אבי הענק, היא חברון.
14 ויורש משם כלב את שלושה בני הענק — את ששי ואת אחימן ואת תלמי, ילידי הענק.
15 ויעל משם אל יושבי דביר; ושם דביר לפנים קרית ספר.
16 ויאמר כלב, אשר יכה את קרית ספר ולכדה, ונתתי לו את עכסה בתי לאישה.
17 וילכדה עתניאל בן קנז, אחי כלב; וייתן לו את עכסה בתו לאישה.
18 ויהי בבואה, ותסיתהו לשאול מאת אביה שדה; ותצנח מעל החמור, ויאמר לה כלב, מה לך?
19 ותאמר, תנה לי ברכה, כי ארץ הנגב נתתני, ונתתה לי גולות מים. וייתן לה את גולות עליות ואת גולות תחתיות.
20 זאת נחלת מטה בני יהודה למשפחותם.
21 ויהיו הערים מקצה למטה בני יהודה, אל גבול אדום בנגבה: קבצאל ועדר ויגור,
22 וקינה ודימונה ועדעדה,
23 וקדש וחצור ויתנן,
24 זיף וטלם ובעלות,
25 וחצור חדתה וקריות, חצרון היא חצור,
26 אמם ושמע ומולדה,
27 וחצר גדה וחשמון ובית פלט,
28 וחצר שועל ובאר שבע ובזיותיה,
29 בעלה ועיים ועצם,
30 ואלתולד וכסיל וחרמה,
31 וציקלג ומדמנה וסנסנה,
32 ולבאות ושלחים ועין ורימון; כל ערים עשרים ותשע, וחצריהן.
33 בשפלה: אשתאול וצורעה ואשנה,
34 וזנוח ועין גנים, תפוח והעינם,
35 ירמות ועדולם, שוכה ועזקה,
36 ושעריים ועדיתיים והגדרה וגדרותיים; ערים ארבע עשרה וחצריהן.
37 צנן וחדשה ומגדל גד,
38 ודלאן והמצפה ויקטאל,
39 לכיש ובוצקת ועגלון,
40 וכבון ולחמס וכתליש,
41 וגדרות, בית דגון ונעמה ומקדה; ערים שש עשרה וחצריהן.
42 לבנה ועתר ועשן,
43 ויפתח ואשנה ונציב,
44 וקעילה ואכזיב ומרשה; ערים תשע וחצריהן.
45 עקרון ובנותיה וחצריה,
46 מעקרון וימה, כל אשר על יד אשדוד, וחצריהן,
47 אשדוד, בנותיה וחצריה; עזה, בנותיה וחצריה, עד נחל מצרים, והים הגדול וגבול.
48 ובהר: שמיר ויתיר ושוכה,
49 ודנה וקרית סנה, היא דביר,
50 וענב ואשתמוה ונים,
51 וגושן וחולון וגילה; ערים אחת עשרה וחצריהן.
52 ארב ודומה ואשען,
53 וינום ובית תפוח ואפקה,
54 וחומטה וקרית ארבע, היא חברון, וציעור; ערים תשע וחצריהן.
55 מעון, כרמל וזיף ויוטה,
56 ויזרעאל ויקדעם וזנוח,
57 קין, גבעה ותמנה; ערים עשר וחצריהן.
58 חלחול, בית צור וגדור,
59 ומערת ובית ענות ואלתקון; ערים שש וחצריהן.
60 קרית בעל, היא קרית יערים, והרבה; ערים שתים וחצריהן.
61 במדבר: בית הערבה, מדין וסככה,
62 ונבשן ועיר המלח ועין גדי; ערים שש וחצריהן.
63 ואת היבוסי יושבי ירושלים לא יכלו בני יהודה להורישם; ויישב היבוסי את בני יהודה בירושלים עד היום הזה.
פרק 16
1 ויצא הגורל לבני יוסף, מירדן יריחו, למי יריחו מזרחה, המדבר העולה מיריחו בהר בית־אל,
2 ויצא מבית־אל לוזה, ועבר אל גבול הארכי עטרות,
3 וירד ימה אל גבול היפלטי, עד גבול בית חורון תחתון ועד גזר; והיו תוצאותיו ימה.
4 וינחלו בני יוסף, מנשה ואפרים.
5 ויהי גבול בני אפרים למשפחותם; ויהי גבול נחלתם מזרחה עטרות אדר, עד בית חורון עליון,
6 ויצא הגבול ימה המכמתת מצפון, ונסב הגבול מזרחה תאנת שילה, ועבר אותו ממזרח לינוחה,
7 וירד מינוחה עטרות ונערתה, ופגע ביריחו ויצא הירדן.
8 ויצא הגבול מתפוח ימה, נחל קנה; והיו תוצאותיו ימה. זאת נחלת מטה בני אפרים למשפחותם,
9 והערים המובדלות לבני אפרים בתוך נחלת בני מנשה, כל הערים וחצריהן.
10 ולא הורישו את הכנעני היושב בגזר; ויישב הכנעני בקרב אפרים עד היום הזה, ויהי למס עובד.
פרק 17
1 ויהי גורל למטה מנשה, כי הוא בכור יוסף — למכיר, בכור מנשה, אבי הגלעד, כי הוא היה איש מלחמה, ויהי לו הגלעד והבשן.
2 ויהי לבני מנשה הנותרים למשפחותם: לבני אביעזר ולבני חלק ולבני אשריאל ולבני שכם ולבני חפר ולבני שמידע; אלה בני מנשה בן יוסף, הזכרים, למשפחותם.
3 ולצלפחד בן חפר בן גלעד בן מכיר בן מנשה, לא היו לו בנים, כי אם בנות; ואלה שמות בנותיו: מחלה ונועה, חגלה, מלכה ותרצה.
4 ותיקרבנה לפני אלעזר הכוהן ולפני יהושע בן נון ולפני הנשיאים לאמור, יהוה ציווה את משה לתת לנו נחלה בתוך אחינו. וייתן להם, אל פי יהוה, נחלה בתוך אחי אביהן.
5 וייפלו חבלי מנשה עשרה, לבד מארץ הגלעד והבשן אשר בעבר הירדן,
6 כי בנות מנשה נחלו נחלה בתוך בניו; וארץ הגלעד הייתה לבני מנשה הנותרים.
7 ויהי גבול מנשה מאשר, המכמתת אשר על פני שכם; והלך הגבול אל הימין, אל יושבי עין תפוח.
8 למנשה הייתה ארץ תפוח; ותפוח אל גבול מנשה, לבני אפרים.
9 וירד הגבול נחל קנה, נגבה לנחל; ערים אלה לאפרים בתוך ערי מנשה; וגבול מנשה מצפון לנחל, ויהי תוצאותיו ימה.
10 נגבה לאפרים וצפונה למנשה, ויהי הים גבולו; ובאשר יפגעו מצפון, וביששכר ממזרח.
11 ויהי למנשה ביששכר ובאשר: בית שאן ובנותיה, ויבלעם ובנותיה, ואת יושבי דור ובנותיה, ויושבי עין דור ובנותיה, ויושבי תענך ובנותיה, ויושבי מגידו ובנותיה, שלושת הנפת.
12 ולא יכלו בני מנשה להוריש את הערים האלה; ויואל הכנעני לשבת בארץ הזאת.
13 ויהי כי חזקו בני ישראל, ויתנו את הכנעני למס; והורש לא הורישו.
14 וידברו בני יוסף את יהושע לאמור, מדוע נתתה לי נחלה גורל אחד וחבל אחד, ואני עם רב, עד אשר ברכני ישוע עד הנה?
15 ויאמר אליהם יהושע, אם עם רב אתה, עלה לך היערה, ובראת לך שם בארץ הפריזי והרפאים, כי אץ לך הר אפרים.
16 ויאמרו בני יוסף, לא יימצא לנו ההר; ורכב ברזל בכל הכנעני היושב בארץ העמק, לאשר בבית שאן ובנותיה ולאשר בעמק יזרעאל.
17 ויאמר יהושע אל בית יוסף, לאפרים ולמנשה לאמור, עם רב אתה וכוח גדול לך; לא יהיה לך גורל אחד,
18 כי הר יהיה לך, כי יער הוא ובראתו, והיה לך תוצאותיו; כי תוריש את הכנעני, כי רכב ברזל לו, כי חזק הוא.
פרק 18
1 וייקהלו כל עדת בני ישראל שילה, וישכנו שם את אוהל מועד; והארץ נכבשה לפניהם.
2 וייוותרו בבני ישראל אשר לא חלקו את נחלתם, שבעה שבטים.
3 ויאמר יהושע אל בני ישראל, עד אנה אתם מתרפים לבוא לרשת את הארץ אשר נתן לכם יהוה של אבותיכם?
4 הבו לכם שלושה אנשים לשבט, ואשלחם, ויקומו ויתהלכו בארץ ויכתבו אותה לפי נחלתם, ובאו אלי.
5 והתחלקו אותה לשבעה חלקים; יהודה יעמוד על גבולו מנגב, ובית יוסף יעמדו על גבולם מצפון.
6 ואתם תכתבו את הארץ שבעה חלקים, והבאתם הנה אלי; ויריתי לכם גורל פה לפני יהוה, יהוה שלנו.
7 כי אין חלק ללויים בקרבכם, כי כהונת יהוה נחלתו; וגד וראובן וחצי שבט המנשה לקחו נחלתם מעבר לירדן מזרחה, אשר נתן להם משה עבד ישוע.
8 ויקומו האנשים וילכו; ויצו יהושע את ההולכים לכתוב את הארץ לאמור, לכו והתהלכו בארץ וכתבו אותה ושובו אלי, ופה אשליך לכם גורל לפני יהוה בשילה.
9 וילכו האנשים ויעברו בארץ, ויכתבוה לערים לשבעה חלקים על ספר, ויבואו אל יהושע אל המחנה שילה.
10 וישלך להם יהושע גורל בשילה לפני יהוה; ויחלק שם יהושע את הארץ לבני ישראל כמחלוקותם.
11 ויעל גורל מטה בני בנימין למשפחותם; ויצא גבול גורלם בין בני יהודה ובין בני יוסף.
12 ויהי להם הגבול לפאת צפון מן הירדן; ועלה הגבול אל כתף יריחו מצפון, ועלה בהר ימה; והיה תוצאותיו מדבר בית און.
13 ועבר משם הגבול לוזה, אל כתף לוזה נגבה — היא בית־אל; וירד הגבול עטרות אדר, על ההר אשר מנגב לבית חורון תחתון.
14 ותאר הגבול ונסב לפאת ים נגבה, מן ההר אשר על פני בית חורון נגבה; והיו תוצאותיו אל קרית בעל, היא קרית יערים, עיר בני יהודה; זאת פאת ים.
15 ופאת נגבה מקצה קרית יערים; ויצא הגבול ימה, ויצא אל מעין מי נפתוח,
16 וירד הגבול אל קצה ההר אשר על פני גיא בן הינום, ואשר בעמק רפאים צפונה; וירד גיא הינום אל כתף היבוסי נגבה, וירד עין רוגל,
17 ותאר מצפון ויצא עין שמש, ויצא אל גלילות אשר נכח מעלה אדומים, וירד אבן בוהן בן ראובן,
18 ועבר אל כתף מול הערבה צפונה, וירד הערבתה,
19 ועבר הגבול אל כתף בית חגלה צפונה; והיו תוצאות הגבול אל לשון ים המלח צפונה, אל קצה הירדן נגבה; זה גבול נגב.
20 והירדן יגבול אותו לפאת קדמה. זאת נחלת בני בנימין לגבולותיה סביב, למשפחותם.
21 ויהיו הערים למטה בני בנימין למשפחותם: יריחו ובית חגלה ועמק קציץ,
22 ובית הערבה וצמריים ובית־אל,
23 והעווים והפרה ועופרה,
24 וכפר העמוני ועופני וגבע; ערים שתים עשרה וחצריהן.
25 גבעון והרמה ובארות,
26 והמצפה והכפירה והמוצה,
27 ורקם וירפאל ותראלה,
28 וצלע והאלף והיבוסי, היא ירושלים, גבעה וקריה; ערים ארבע עשרה וחצריהן. זאת נחלת בני בנימין למשפחותם.
פרק 19
1 ויצא הגורל השני לשמעון, למטה בני שמעון למשפחותם; ויהי נחלתם בתוך נחלת בני יהודה.
2 ויהי להם בנחלתם: באר שבע ושבע ומולדה,
3 וחצר שועל ובלה ועצם,
4 ואלתולד ובתואל וחרמה,
5 וציקלג ובית המרכבות וחצר סוסה,
6 ובית לבאות ושרוחן; ערים שלוש עשרה וחצריהן.
7 עין, רימון ועתר ועשן; ערים ארבע וחצריהן.
8 וכל החצרים אשר סביבות הערים האלה, עד בעלת באר, רמת נגב. זאת נחלת מטה בני שמעון למשפחותם.
9 מחבל בני יהודה נחלת בני שמעון; כי היה חלק בני יהודה רב מהם, וינחלו בני שמעון בתוך נחלתם.
10 ויעל הגורל השלישי לבני זבולון למשפחותם; ויהי גבול נחלתם עד שריד,
11 ועלה גבולם ימה ומרעלה, ופגע בדבשת, ופגע אל הנחל אשר על פני יקנעם,
12 ושב משריד קדמה מזרח השמש אל גבול כסלות תבור, ויצא אל הדברת ועלה יפיע,
13 ומשם עבר קדמה מזרחה גתה חפר, עתה קצין, ויצא רימון המתאר, הנעה,
14 ונסב אותו הגבול מצפון חנתון; והיו תוצאותיו גיא יפתח־אל,
15 וקטת ונהלל ושמרון וידאלה ובית לחם; ערים שתים עשרה וחצריהן.
16 זאת נחלת בני זבולון למשפחותם, הערים האלה וחצריהן.
17 ליששכר יצא הגורל הרביעי, לבני יששכר למשפחותם.
18 ויהי גבולם יזרעאלה והכסולת ושונם,
19 וחפריים ושיאון ואנחרת,
20 והרבית וקשיון ואבץ,
21 ורמת ועין גנים ועין חדה ובית פצץ,
22 ופגע הגבול בתבור ושחצימה ובית שמש; והיו תוצאות גבולם הירדן; ערים שש עשרה וחצריהן.
23 זאת נחלת מטה בני יששכר למשפחותם, הערים והחצרים.
24 ויצא הגורל החמישי למטה בני אשר למשפחותם.
25 ויהי גבולם חלקת וחלי ובטן ואכשף,
26 ואלמלך ועמעד ומשאל; ופגע בכרמל ימה ובשיחור לבנת,
27 ושב מזרח השמש בית דגון, ופגע בזבולון ובגיא יפתח־אל צפונה בית העמק ונעיאל, ויצא אל כבול משמאל,
28 ועברון ורחוב וחמון וקנה, עד צידון רבה,
29 ושב הגבול הרמה ועד עיר מבצר צור; ושב הגבול חוסה, ויהיו תוצאותיו ימה מחבל אכזיב,
30 ועומה ואפק ורחוב; ערים עשרים ושתים וחצריהן.
31 זאת נחלת מטה בני אשר למשפחותם, הערים האלה וחצריהן.
32 לבני נפתלי יצא הגורל השישי, לבני נפתלי למשפחותם.
33 ויהי גבולם מחלף, מאלון בצעננים, ואדמי הנקב ויבנאל, עד לקום; ויהי תוצאותיו הירדן,
34 ושב הגבול ימה אזנות תבור, ויצא משם חוקוקה; ופגע בזבולון מנגב, ובאשר פגע מים, וביהודה הירדן מזרח השמש.
35 וערי מבצר: הצדים, צר וחמת, רקת וכנרת,
36 ואדמה והרמה וחצור,
37 וקדש ואדרעי ועין חצור,
38 ויראון ומגדל־אל, חורם ובית ענת ובית שמש; ערים תשע עשרה וחצריהן.
39 זאת נחלת מטה בני נפתלי למשפחותם, הערים וחצריהן.
40 למטה בני דן למשפחותם יצא הגורל השביעי.
41 ויהי גבול נחלתם: צורעה ואשתאול ועיר שמש,
42 ושעלבין ואיילון ויתלה,
43 ואילון ותמנתה ועקרון,
44 ואלתקה וגבתון ובעלת,
45 ויהוד ובני ברק וגת רימון,
46 ומי הירקון והרקון, עם הגבול מול יפו.
47 ויצא גבול בני דן מהם; ויעלו בני דן ויילחמו עם לשם וילכדוה ויכוה לפי חרב ויירשו אותה ויישבו בה, ויקראו ללשם דן, כשם דן אביהם.
48 זאת נחלת מטה בני דן למשפחותם, הערים האלה וחצריהן.
49 ויכלו לנחול את הארץ לגבולותיה; ויתנו בני ישראל נחלה ליהושע בן נון בתוכם.
50 על פי יהוה נתנו לו את העיר אשר שאל, את תמנת סרח בהר אפרים; ויבנה את העיר ויישב בה.
51 אלה הנחלות אשר ניחלו אלעזר הכוהן ויהושע בן נון וראשי האבות למטות בני ישראל בגורל, בשילה לפני יהוה, פתח אוהל מועד. ויכלו מחלק את הארץ.
פרק 20
1 וידבר יהוה אל יהושע לאמור,
2 דבר אל בני ישראל לאמור, תנו לכם ערי מקלט אשר דיברתי אליכם ביד משה,
3 לנוס שמה רוצח, מכה נפש בשגגה בבלי דעת; והיו לכם למקלט מגואל הדם.
4 ונס אל אחת מן הערים האלה, ועמד פתח שער העיר, ודיבר באוזני זקני העיר ההיא את דבריו; ואספו אותו העירה אליהם, ונתנו לו מקום וישב עמם.
5 וכי ירדוף גואל הדם אחריו, ולא יסגירו את הרוצח בידו, כי בבלי דעת הכה את רעהו, ולא שונא הוא לו מתמול שלשום.
6 וישב בעיר ההיא, עד עומדו לפני העדה למשפט, ועד מות הכוהן הגדול אשר יהיה בימים ההם; אז ישוב הרוצח ובא אל עירו ואל ביתו, אל העיר אשר נס משם.
7 ויקדישו את קדש בגליל בהר נפתלי, ואת שכם בהר אפרים, ואת קרית ארבע, היא חברון, בהר יהודה.
8 ומעבר לירדן יריחו מזרחה נתנו את בצר במדבר במישור, ממטה ראובן, ואת ראמות בגלעד ממטה גד, ואת גולן בבשן ממטה מנשה.
9 אלה היו ערי המועדה לכל בני ישראל ולגר הגר בתוכם, לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה, ולא ימות ביד גואל הדם, עד עומדו לפני העדה.
פרק 21
1 וייקרבו ראשי אבות הלויים אל אלעזר הכוהן ואל יהושע בן נון ואל ראשי אבות המטות לבני ישראל,
2 וידברו אליהם בשילה בארץ כנען לאמור, יהוה ציווה ביד משה לתת לנו ערים לשבת, ומגרשיהן לבהמתנו.
3 ויתנו בני ישראל ללויים מנחלתם, אל פי יהוה, את הערים האלה ואת מגרשיהן.
4 ויצא הגורל למשפחות הקהתי; ויהי לבני אהרון הכוהן מן הלויים, ממטה יהודה וממטה השמעוני וממטה בנימין, בגורל, ערים שלוש עשרה.
5 ולבני קהת הנותרים, ממשפחות מטה אפרים וממטה דן ומחצי מטה מנשה, בגורל, ערים עשר.
6 ולבני גרשון, ממשפחות מטה יששכר וממטה אשר וממטה נפתלי ומחצי מטה מנשה בבשן, בגורל, ערים שלוש עשרה.
7 לבני מררי למשפחותם, ממטה ראובן וממטה גד וממטה זבולון, ערים שתים עשרה.
8 ויתנו בני ישראל ללויים את הערים האלה ואת מגרשיהן בגורל, כאשר ציווה יהוה ביד משה.
9 ויתנו ממטה בני יהודה וממטה בני שמעון את הערים האלה אשר יקרא אותן בשם,
10 ויהי לבני אהרון, ממשפחות הקהתי, מבני לוי, כי להם היה הגורל ראשונה,
11 ויתנו להם את קרית ארבע, אבי הענק — היא חברון — בהר יהודה, ואת מגרשיה סביבותיה.
12 ואת שדה העיר ואת חצריה נתנו לכלב בן יפונה באחוזתו.
13 ולבני אהרון הכוהן נתנו את חברון ואת מגרשיה, עיר מקלט הרוצח; ואת לבנה ואת מגרשיה,
14 ואת יתיר ואת מגרשיה, ואת אשתמוע ואת מגרשיה,
15 ואת חולון ואת מגרשיה, ואת דביר ואת מגרשיה,
16 ואת עין ואת מגרשיה, ואת יוטה ואת מגרשיה, ואת בית שמש ואת מגרשיה; ערים תשע מאת שני השבטים האלה.
17 וממטה בנימין: את גבעון ואת מגרשיה, את גבע ואת מגרשיה,
18 את ענתות ואת מגרשיה, ואת עלמון ואת מגרשיה; ערים ארבע.
19 כל ערי בני אהרון הכוהנים, שלוש עשרה ערים ומגרשיהן.
20 ולמשפחות בני קהת, הלויים הנותרים מבני קהת, ויהי להם ערי גורלם ממטה אפרים,
21 ויתנו להם את שכם ואת מגרשיה בהר אפרים, עיר מקלט הרוצח; ואת גזר ואת מגרשיה,
22 ואת קבציים ואת מגרשיה, ואת בית חורון ואת מגרשיה; ערים ארבע.
23 וממטה דן: את אלתקה ואת מגרשיה, את גבתון ואת מגרשיה,
24 את איילון ואת מגרשיה, את גת רימון ואת מגרשיה; ערים ארבע.
25 ומחצי מטה מנשה: את תענך ואת מגרשיה, ואת גת רימון ואת מגרשיה; ערים שתים.
26 כל ערים עשר ומגרשיהן, למשפחות בני קהת הנותרים.
27 ולבני גרשון, ממשפחות הלויים, מחצי מטה מנשה נתנו את גולן בבשן ואת מגרשיה, עיר מקלט הרוצח; ואת בעשתרה ואת מגרשיה; ערים שתים.
28 וממטה יששכר: את קשיון ואת מגרשיה, את דברת ואת מגרשיה,
29 את ירמות ואת מגרשיה, את עין גנים ואת מגרשיה; ערים ארבע.
30 וממטה אשר: את משאל ואת מגרשיה, את עבדון ואת מגרשיה,
31 את חלקת ואת מגרשיה, ואת רחוב ואת מגרשיה; ערים ארבע.
32 וממטה נפתלי: את קדש בגליל ואת מגרשיה, עיר מקלט הרוצח; ואת חמות דור ואת מגרשיה, ואת קרתן ואת מגרשיה; ערים שלוש.
33 כל ערי הגרשוני למשפחותם, שלוש עשרה ערים ומגרשיהן.
34 ולמשפחות בני מררי, הלויים הנותרים, ממטה זבולון: את יקנעם ואת מגרשיה, את קרתה ואת מגרשיה,
35 את דמנה ואת מגרשיה, את נהלל ואת מגרשיה; ערים ארבע.
36 וממטה ראובן: את בצר ואת מגרשיה, ואת יהצה ואת מגרשיה,
37 את קדמות ואת מגרשיה, ואת מפעת ואת מגרשיה; ערים ארבע.
38 וממטה גד: את רמות בגלעד ואת מגרשיה, עיר מקלט הרוצח; ואת מחנים ואת מגרשיה,
39 את חשבון ואת מגרשיה, את יעזר ואת מגרשיה; ערים ארבע, הכל.
40 כל הערים לבני מררי למשפחותם, הנותרים ממשפחות הלויים, ויהי גורלם ערים שתים עשרה.
41 כל ערי הלויים בתוך אחוזת בני ישראל, ערים ארבעים ושמונה ומגרשיהן.
42 תהיינה הערים האלה, עיר ומגרשיה סביבותיה; כן לכל הערים האלה.
43 וייתן יהוה לישראל את כל הארץ אשר נשבע לתת לאבותם; ויירשוה ויישבו בה.
44 וינח יהוה להם מסביב, ככל אשר נשבע לאבותם; ולא עמד איש בפניהם מכל אויביהם; את כל אויביהם נתן ישוע בידם.
45 לא נפל דבר מכל הדבר הטוב אשר דיבר יהוה אל בית ישראל; הכל בא.
פרק 22
1 ויקרא יהושע לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשה,
2 ויאמר אליהם, אתם שמרתם את כל אשר ציווה אתכם משה עבד ישוע, ותשמעו בקולי לכל אשר ציוויתי אתכם.
3 לא עזבתם את אחיכם זה ימים רבים ועד היום הזה; ושמרתם את משמרת מצוות יהוה, יהוה שלכם.
4 ועתה הניח יהוה, יהוה שלכם, לאחיכם, כאשר דיבר להם; ועתה פנו ולכו לכם לאהליכם, אל ארץ אחוזתכם, אשר נתן לכם משה עבד ישוע מעבר לירדן.
5 רק שמרו מאוד לעשות את המצווה ואת התורה אשר ציווה אתכם משה עבד ישוע: לאהבה את ישוע, ישוע שלכם, וללכת בכל דרכיו ולשמור מצוותיו ולדבקה בו ולעובדו בכל לבבכם ובכל נפשכם.
6 ויברכם יהושע, וישלחם; וילכו אל אהליהם.
7 ולחצי שבט המנשה נתן משה בבשן; ולחציו נתן יהושע עם אחיהם מעבר לירדן ימה. וגם כי שילחם יהושע אל אהליהם, ויברכם,
8 ויאמר אליהם לאמור, בנכסים רבים שובו אל אהליכם, ובמקנה רב מאוד, בכסף ובזהב ובנחושת ובברזל ובשלמות הרבה מאוד; חלקו שלל אויביכם עם אחיכם.
9 וישובו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה וילכו ממאת בני ישראל, משילה אשר בארץ כנען, ללכת אל ארץ הגלעד, אל ארץ אחוזתם אשר נאחזו בה, על פי יהוה ביד משה.
10 ויבואו אל גלילות הירדן אשר בארץ כנען, ויבנו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה שם מזבח על הירדן, מזבח גדול למראה.
11 וישמעו בני ישראל לאמור, הנה בנו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה את המזבח אל מול ארץ כנען, אל גלילות הירדן, אל עבר בני ישראל.
12 וישמעו בני ישראל, וייקהלו כל עדת בני ישראל שילה, לעלות עליהם לצבא.
13 וישלחו בני ישראל אל בני ראובן ואל בני גד ואל חצי שבט המנשה, אל ארץ הגלעד, את פינחס בן אלעזר הכוהן,
14 ועשרה נשיאים עמו, נשיא אחד נשיא אחד לבית אב לכל מטות ישראל; ואיש ראש בית אבותם המה לאלפי ישראל.
15 ויבואו אל בני ראובן ואל בני גד ואל חצי שבט המנשה, אל ארץ הגלעד; וידברו איתם לאמור,
16 כה אמרה כל עדת ישוע, מה המעל הזה אשר מעלתם בישוע של ישראל, לשוב היום מאחרי ישוע, בבנותכם לכם מזבח למרדכם היום בישוע?
17 המעט לנו את עוון פעור, אשר לא היטהרנו ממנו עד היום הזה, ויהי הנגף בעדת ישוע,
18 ואתם תשובו היום מאחרי ישוע? והיה, אתם תמרדו היום ביהוה, ומחר אל כל עדת ישראל יקצוף.
19 ואך אם טמאה ארץ אחוזתכם, עברו לכם אל ארץ אחוזת ישוע, אשר שכן שם משכן ישוע, והיאחזו בתוכנו; ובישוע אל תמרודו, וגם אותנו אל תמרודו, בבנותכם לכם מזבח מבלעדי מזבח ישוע, ישוע שלנו.
20 הלא עכן בן זרח מעל מעל בחרם, ועל כל עדת ישראל היה קצף; והוא איש אחד, לא גווע לבדו בעוונו.
21 ויענו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה, וידברו את ראשי אלפי ישראל,
22 יהוה של אלילים, יהוה של אלילים, הוא יודע, וישראל הוא ידע; אם במרד ואם במעל בישוע, אל תושיענו היום הזה,
23 אם בנינו לנו מזבח לשוב מאחרי ישוע, ואם להעלות עליו עולה ומנחה, ואם לעשות עליו זבחי שלמים, יהוה הוא יבקש,
24 ואם לא מדאגה, מדבר עשינו את זאת לאמור, מחר יאמרו בניכם לבנינו לאמור, מה לכם ולישוע של ישראל?
25 וגבול נתן יהוה בינינו וביניכם, בני ראובן ובני גד, את הירדן; אין לכם חלק בישוע; והשביתו בניכם את בנינו לבלתי ירא את ישוע.
26 על כן אמרנו, נעשה נא לנו לבנות המזבח, לא לעולה ולא לזבח,
27 כי עד הוא בינינו וביניכם ובין דורותינו אחרינו, לעבוד את עבודת ישוע לפניו, בעולותינו ובזבחינו ובשלמינו; ולא יאמרו בניכם מחר לבנינו, אין לכם חלק בישוע.
28 ואמרנו, והיה, כי יאמרו אלינו ואל דורותינו מחר, ואמרנו, ראו את תבנית מזבח ישוע אשר עשו אבותינו, לא לעולה ולא לזבח, כי עד הוא בינינו וביניכם.
29 חלילה ליהוה כי נמרוד בישוע ונשוב היום מאחרי ישוע, לבנות מזבח לעולה, למנחה ולזבח, מבלעדי מזבח ישוע, ישוע שלנו, אשר לפני משכנו.
30 וישמע פינחס הכוהן ונשיאי העדה וראשי אלפי ישראל אשר איתו את הדברים אשר דיברו בני ראובן ובני גד ובני מנשה, וייטב בעיניהם.
31 ויאמר פינחס בן אלעזר הכוהן אל בני ראובן ואל בני גד ואל בני מנשה, היום ידענו כי בתוכנו ישוע, באשר לא מעלתם המעל הזה בישוע; אז הצלתם את בני ישראל מיד יהוה.
32 וישוב פינחס בן אלעזר הכוהן והנשיאים מאת בני ראובן ומאת בני גד, מארץ הגלעד, אל ארץ כנען, אל בני ישראל; וישיבו אותם דבר.
33 וייטב הדבר בעיני בני ישראל; ויברכו בני ישראל את ישוע, ולא אמרו לעלות עליהם לצבא לשחת את הארץ אשר בני ראובן ובני גד יושבים בה.
34 ויקראו בני ראובן ובני גד למזבח, עד; כי עד הוא בינותינו, כי ישוע הוא ישוע.
פרק 23
1 ויהי מימים רבים, אחרי אשר הניח יהוה לישראל מכל אויביהם מסביב, ויהושע זקן, בא בימים,
2 ויקרא יהושע לכל ישראל — לזקניו ולראשיו ולשופטיו ולשוטריו — ויאמר אליהם, אני זקנתי, באתי בימים,
3 ואתם ראיתם את כל אשר עשה ישוע, ישוע שלכם, לכל הגויים האלה מפניכם; כי ישוע, ישוע שלכם, הוא הנלחם לכם.
4 ראו, הפלתי לכם את הגויים הנשארים האלה בנחלה לשבטיכם, מן הירדן, וכל הגויים אשר הכרתי, והים הגדול מבוא השמש.
5 וישוע, ישוע שלכם, הוא ידחפם מפניכם והורישם מפניכם; וירשתם את ארצם, כאשר דיבר יהוה, יהוה שלכם, לכם.
6 וחזקתם מאוד לשמור ולעשות את כל הכתוב בספר תורת משה, לבלתי סור ממנו ימין ושמאל,
7 לבלתי בוא בגויים האלה הנשארים האלה איתכם; ובשם אליליהם לא תזכירו ולא תשביעו, ולא תעבדום ולא תשתחוו להם,
8 כי אם בישוע, ישוע שלכם, תדבקו, כאשר עשיתם עד היום הזה.
9 ויורש ישוע מפניכם גויים גדולים ועצומים; ואתם, לא עמד איש בפניכם עד היום הזה.
10 איש אחד מכם ירדוף אלף; כי ישוע, ישוע שלכם, הוא הנלחם לכם, כאשר דיבר לכם.
11 ונשמרתם מאוד לנפשותיכם, לאהבה את ישוע, ישוע שלכם.
12 כי אם שוב תשובו ודבקתם ביתר הגויים האלה, הנשארים האלה איתכם, והתחתנתם בהם, ובאתם בהם והם בכם,
13 ידוע תדעו כי לא יוסיף ישוע, ישוע שלכם, להוריש את הגויים האלה מלפניכם; והיו לכם לפח ולמוקש ולשוטט בצידיכם ולצנינים בעיניכם, עד אבודכם מעל האדמה הטובה הזאת אשר נתן לכם יהוה, יהוה שלכם.
14 והנה, אנוכי הולך היום בדרך כל הארץ; וידעתם בכל לבבכם ובכל נפשכם כי לא נפל דבר אחד מכל הדברים הטובים אשר דיבר יהוה, יהוה שלכם, עליכם; הכל באו לכם, לא נפל מהם דבר אחד.
15 והיה, כאשר בא עליכם כל הדבר הטוב אשר דיבר יהוה, יהוה שלכם, אליכם, כן יביא יהוה עליכם את כל הדבר הרע, עד השמידו אתכם מעל האדמה הטובה הזאת אשר נתן לכם יהוה, יהוה שלכם.
16 בעוברכם את ברית יהוה, יהוה שלכם, אשר ציווה אתכם, והלכתם ועבדתם אלילים אחרים והשתחוויתם להם; וחרה אף יהוה בכם, ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה אשר נתן לכם.
פרק 24
1 ויאסוף יהושע את כל שבטי ישראל שכמה, ויקרא לזקני ישראל ולראשיו ולשופטיו ולשוטריו; ויתיצבו לפני ישוע.
2 ויאמר יהושע אל כל העם, כה אמר ישוע של ישראל, בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם, תרח אבי אברהם ואבי נחור; ויעבדו אלילים אחרים.
3 ואקח את אביכם, את אברהם, מעבר הנהר, ואוליך אותו בכל ארץ כנען; וארבה את זרעו, ואתן לו את יצחק.
4 ואתן ליצחק את יעקב ואת עשו; ואתן לעשו את הר שעיר לרשת אותו; ויעקב ובניו ירדו מצרים.
5 ואשלח את משה ואת אהרון, ואגוף את מצרים כאשר עשיתי בקרבו; ואחר הוצאתי אתכם.
6 ואוציא את אבותיכם ממצרים, ותבואו הימה; וירדפו מצרים אחרי אבותיכם ברכב ובפרשים, ים סוף.
7 ויצעקו אל ישוע, ויישם מאפל ביניכם ובין המצרים, ויבא עליהם את הים ויכסם; ותראינה עיניכם את אשר עשיתי במצרים; ותשבו במדבר ימים רבים.
8 ואביא אתכם אל ארץ האמורי היושב בעבר הירדן, ויילחמו איתכם; ואתנם בידכם, ותירשו את ארצם; ואשמידם מפניכם.
9 ויקם בלק בן ציפור, מלך מואב, ויילחם בישראל; וישלח ויקרא לבלעם בן בעור לקלל אתכם.
10 ולא אביתי לשמוע לבלעם; ויברך ברוך אתכם, ואצל אתכם מידו.
11 ותעברו את הירדן ותבואו אל יריחו; ויילחמו בכם בעלי יריחו — האמורי והפריזי והכנעני והחתי והגרגשי, החווי והיבוסי; ואתנם בידכם.
12 ואשלח לפניכם את הצרעה, ותגרש אותם מפניכם, שני מלכי האמורי; לא בחרבך ולא בקשתך.
13 ואתן לכם ארץ אשר לא יגעת בה, וערים אשר לא בניתם, ותשבו בהם; כרמים וזיתים אשר לא נטעתם, אתם אוכלים.
14 ועתה, יראו את ישוע ועבדו אותו בתמים ובאמת; והסירו את האלילים אשר עבדו אבותיכם בעבר הנהר ובמצרים, ועבדו את ישוע.
15 ואם רע בעיניכם לעבוד את ישוע, בחרו לכם היום את מי תעבודון — אם את האלילים אשר עבדו אבותיכם אשר בעבר הנהר, או את אלילי האמורי אשר אתם יושבים בארצם; ואנוכי וביתי, נעבוד את ישוע.
16 ויען העם ויאמר, חלילה ליהוה לנו מעזוב את ישוע, לעבוד אלילים אחרים;
17 כי ישוע, ישוע שלנו, הוא המעלה אותנו ואת אבותינו מארץ מצרים, מבית עבדים, ואשר עשה לעינינו את האותות הגדולות האלה, וישמרנו בכל הדרך אשר הלכנו בה, ובכל העמים אשר עברנו בקרבם;
18 ויגרש ישוע מפנינו את כל העמים, ואת האמורי יושב הארץ; גם אנחנו נעבוד את ישוע, כי הוא ישוע שלנו.
19 ויאמר יהושע אל העם, לא תוכלו לעבוד את יהוה, כי יהוה קדוש הוא; יהוה קנוא הוא; לא יישא לפשעכם ולחטאותיכם.
20 כי תעזבו את יהוה ועבדתם אלילי נכר, ושב והרע לכם וכילה אתכם, אחרי אשר היטיב לכם.
21 ויאמר העם אל יהושע, לא, כי את ישוע נעבוד.
22 ויאמר יהושע אל העם, עדים אתם בכם כי אתם בחרתם לכם את ישוע, לעבוד אותו. ויאמרו, עדים.
23 ועתה, הסירו את אלילי הנכר אשר בקרבכם, והטו את לבבכם אל ישוע של ישראל.
24 ויאמר העם אל יהושע, את ישוע, ישוע שלנו, נעבוד, ובקולו נשמע.
25 ויכרות יהושע ברית לעם ביום ההוא, ויישם לו חוק ומשפט בשכם.
26 ויכתוב יהושע את הדברים האלה בספר תורת יהוה; וייקח אבן גדולה ויקימה שם, תחת האלה אשר במקדש ישוע.
27 ויאמר יהושע אל כל העם, הנה האבן הזאת תהיה בנו לעדה, כי היא שמעה את כל אמרי ישוע אשר דיבר עמנו; והייתה בכם לעדה, פן תכחשו בישוע שלכם.
28 וישלח יהושע את העם, איש לנחלתו.
29 ויהי אחרי הדברים האלה, וימת יהושע בן נון, עבד ישוע, בן מאה ועשר שנים.
30 ויקברו אותו בגבול נחלתו, בתמנת סרח אשר בהר אפרים, מצפון להר געש.
31 ויעבוד ישראל את ישוע כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושע, ואשר ידעו את כל מעשה ישוע אשר עשה לישראל.
32 ואת עצמות יוסף, אשר העלו בני ישראל ממצרים, קברו בשכם, בחלקת השדה אשר קנה יעקב מאת בני חמור אבי שכם במאה קשיטה; ויהיו לבני יוסף לנחלה.
33 ואלעזר בן אהרון מת; ויקברו אותו בגבעת פינחס בנו, אשר ניתן לו בהר אפרים.