דברי הימים א
Listen & Read — in your languages
David's design for this book: listen in one language while you read in another — hear the book in French while your eyes follow the Spanish, and the language teaches itself. The two choices below are independent.
Read in:
- עברית — you are reading it now
- English
- Español
- Français
- 中文
- Русский
- Українська
- 日本語
- Magyar
- Deutsch
- Português
- Italiano
- العربية
- فارسی
- ܠܫܢܐ ܣܘܪܝܝܐ
- हिन्दी
- اردو
- বাংলা
- ਪੰਜਾਬੀ
Each language edition carries this book as far as its translation has reached; where a translation is still in progress, that edition says so on its own page. The First Book of Adam and Eve carries the fully wired parallel reader — try it there.
Listen in: the audio edition
Audio edition in preparation — no recorded audiobook of this book is held yet, in any language. When recordings are delivered they will play here, chapter by chapter (ebooks/audio/<language>/1-chronicles/001.mp3 …).
הורידו ספר זה כספר אלקטרוני: מהדורת המו״ל המשוחזרת (PDF, המהדורה האנגלית)
מהדורת המו״ל המשוחזרת היא עדות עצמאית: המאסטר העריכתי המשוחזר של ספר זה (המאסטר העריכתי של הברית החדשה v05, שוחזר ב־2026-10-17), המוצע להורדה לצד טקסט הקריאה של עמוד זה — ואינו אותו הטקסט שבעמוד הקריאה. המאסטר קודם להחלטות השם הקדוש של דוד מ־2026-10-11 ופועל לפי מוסכמת השמות הישנה שלו (God → Elohim; התואר Lord → Sovereign; ו־«lord» אנושי → master); ועמוד הקריאה פועל לפי ההחלטות הנוכחיות. מצב המאסטר עצמו: מתי ומרקוס מאומתים ומוקפאים; לוקס–ההתגלות בבדיקה הקשרית ממתינה. קובץ PDF זה הוא המהדורה האנגלית.
פרק 1
1 אדם, שת, אנוש,
2 קינן, מהללאל, ירד,
3 חנוך, מתושלח, למך,
4 נח, שם, חם, ויפת.
5 בני יפת; גומר, ומגוג, ומדי, ויון, ותובל, ומשך, ותירס.
6 ובני גומר; אשכנז, וריפת, ותוגרמה.
7 ובני יון; אלישה, ותרשיש, כתים, ודודנים.
8 בני חם; כוש, ומצרים, פוט, וכנען.
9 ובני כוש; סבא, וחוילה, וסבתא, ורעמה, וסבתכא. ובני רעמה; שבא, ודדן.
10 וכוש הוליד את נמרוד: הוא החל להיות גיבור בארץ.
11 ומצרים הוליד את לודים, ואת ענמים, ואת להבים, ואת נפתוחים,
12 ואת פתרוסים, ואת כסלוחים, (אשר מהם יצאו הפלשתים,) ואת כפתורים.
13 וכנען הוליד את צידון בכורו, ואת חת,
14 וגם את היבוסי, ואת האמורי, ואת הגרגשי,
15 ואת החיווי, ואת הערקי, ואת הסיני,
16 ואת הארודי, ואת הצמרי, ואת החמתי.
17 בני שם; עילם, ואשור, וארפכשד, ולוד, וארם, ועוץ, וחול, וגתר, ומשך.
18 וארפכשד הוליד את שלח, ושלח הוליד את עבר.
19 ולעבר נולדו שני בנים: שם האחד פלג; כי בימיו נפלגה הארץ: ושם אחיו יקטן.
20 ויקטן הוליד את אלמודד, ואת שלף, ואת חצרמות, ואת ירח,
21 וגם את הדורם, ואת אוזל, ואת דקלה,
22 ואת עובל, ואת אבימאל, ואת שבא,
23 ואת אופיר, ואת חוילה, ואת יובב. כל אלה היו בני יקטן.
24 שם, ארפכשד, שלח,
25 עבר, פלג, רעו,
26 שרוג, נחור, תרח,
27 אברם; הוא אברהם.
28 בני אברהם; יצחק, וישמעאל.
29 אלה תולדותיהם: בכור ישמעאל, נביות; אז קדר, ואדבאל, ומבשם,
30 משמע, ודומה, משא, חדד, ותימא,
31 יטור, נפיש, וקדמה. אלה הם בני ישמעאל.
32 ובני קטורה, פילגש אברהם: היא ילדה את זמרן, ואת יקשן, ואת מדן, ואת מדין, ואת ישבק, ואת שוח. ובני יקשן; שבא, ודדן.
33 ובני מדין; עיפה, ועפר, וחנוך, ואבידע, ואלדעה. כל אלה הם בני קטורה.
34 ואברהם הוליד את יצחק. בני יצחק; עשו וישראל.
35 בני עשו; אליפז, רעואל, ויעוש, ויעלם, וקורח.
36 בני אליפז; תימן, ואומר, צפי, וגעתם, קנז, ותמנע, ועמלק.
37 בני רעואל; נחת, זרח, שמה, ומזה.
38 ובני שעיר; לוטן, ושובל, וצבעון, וענה, ודישון, ואצר, ודישן.
39 ובני לוטן; חורי, והומם: ותמנע היתה אחות לוטן.
40 בני שובל; עלין, ומנחת, ועיבל, שפי, ואונם. ובני צבעון; איה, וענה.
41 בני ענה; דישון. ובני דישון; עמרם, ואשבן, ויתרן, וכרן.
42 בני אצר; בלהן, וזעון, ויעקן. בני דישן; עוץ, וארן.
43 אלה הם המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלוך מלך על בני ישראל; בלע בן בעור: ושם עירו דנהבה.
44 וכאשר מת בלע, מלך תחתיו יובב בן זרח מבוצרה.
45 וכאשר מת יובב, מלך תחתיו חושם מארץ התימנים.
46 וכאשר מת חושם, מלך תחתיו הדד בן בדד, אשר הכה את מדין בשדה מואב: ושם עירו עוית.
47 וכאשר מת הדד, מלך תחתיו שמלה ממשרקה.
48 וכאשר מת שמלה, מלך תחתיו שאול מרחובות שליד הנהר.
49 וכאשר מת שאול, מלך תחתיו בעל חנן בן עכבור.
50 וכאשר מת בעל חנן, מלך תחתיו הדד: ושם עירו פאי; ושם אשתו מהיטבאל, בת מטרד, בת מי זהב.
51 גם הדד מת. ויהיו אלופי אדום; אלוף תמנע, אלוף עליה, אלוף יתת,
52 אלוף אהליבמה, אלוף אלה, אלוף פינון,
53 אלוף קנז, אלוף תימן, אלוף מבצר,
54 אלוף מגדיאל, אלוף עירם. אלה הם אלופי אדום.
פרק 2
1 אלה הם בני ישראל; ראובן, שמעון, לוי, ויהודה, יששכר, וזבולון,
2 דן, יוסף, ובנימין, נפתלי, גד, ואשר.
3 בני יהודה; ער, ואונן, ושלה: אשר שלושתם נולדו לו מבת שוע הכנענית. וער, בכור יהודה, היה רע בעיני יהוה; וימתהו.
4 ותמר כלתו ילדה לו את פרץ ואת זרח. כל בני יהודה היו חמישה.
5 בני פרץ; חצרון, וחמול.
6 ובני זרח; זמרי, ואיתן, והימן, וכלכול, ודרע: חמישה מהם כולם.
7 ובני כרמי; עכר, עוכר ישראל, אשר מעל בדבר החרם.
8 ובני איתן; עזריה.
9 וגם בני חצרון, אשר נולדו לו; ירחמאל, ורם, וכלובי.
10 ורם הוליד את עמינדב; ועמינדב הוליד את נחשון, נשיא בני יהודה;
11 ונחשון הוליד את שלמא, ושלמא הוליד את בועז,
12 ובועז הוליד את עובד, ועובד הוליד את ישי,
13 וישי הוליד את בכורו אליאב, ואת אבינדב השני, ואת שמעא השלישי,
14 את נתנאל הרביעי, את רדי החמישי,
15 את אוצם השישי, את דוד השביעי:
16 אשר אחיותיהם היו צרויה, ואביגיל. ובני צרויה; אבישי, ויואב, ואסהאל, שלושה.
17 ואביגיל ילדה את עמשא: ואבי עמשא היה יתר הישמעאלי.
18 וכלב בן חצרון הוליד ילדים מעזובה אשתו, ומיריעות: בניה אלה; ישר, ושובב, וארדון.
19 וכאשר מתה עזובה, לקח לו כלב את אפרת, וילדה לו את חור.
20 וחור הוליד את אורי, ואורי הוליד את בצלאל.
21 ואחרי כן בא חצרון אל בת מכיר אבי הגלעד, אשר נשאה כאשר היה בן שישים שנה; וילדה לו את שגוב.
22 ושגוב הוליד את יאיר, אשר היו לו עשרים ושלוש ערים בארץ הגלעד.
23 ויקח את גשור, ואת ארם, עם ערי יאיר, מהם, עם קנת, ועריה, אף שישים ערים. כל אלה היו שייכים לבני מכיר אבי הגלעד.
24 ואחרי מות חצרון בכלב אפרתה, ילדה לו אביה אשת חצרון את אשחור אבי תקוע.
25 ובני ירחמאל בכור חצרון היו, רם הבכור, ובונה, ואורן, ואוצם, ואחיה.
26 ולירחמאל היתה גם אישה אחרת, אשר שמה עטרה; היא היתה אם אונם.
27 ובני רם בכור ירחמאל היו, מעז, וימין, ועקר.
28 ובני אונם היו, שמי, וידע. ובני שמי; נדב ואבישור.
29 ושם אשת אבישור אביהיל, וילדה לו את אחבן, ואת מוליד.
30 ובני נדב; סלד, ואפים: אך סלד מת בלי ילדים.
31 ובני אפים; ישעי. ובני ישעי; ששן. ובני ששן; אחלי.
32 ובני ידע אחי שמי; יתר, ויונתן: ויתר מת בלי ילדים.
33 ובני יונתן; פלת, וזזא. אלה היו בני ירחמאל.
34 ולששן לא היו בנים, כי אם בנות. ולששן היה עבד, מצרי, אשר שמו ירחע.
35 ויתן ששן את בתו לירחע עבדו לאישה; וילדה לו את עתי.
36 ועתי הוליד את נתן, ונתן הוליד את זבד,
37 וזבד הוליד את אפלל, ואפלל הוליד את עובד,
38 ועובד הוליד את יהוא, ויהוא הוליד את עזריה,
39 ועזריה הוליד את חלץ, וחלץ הוליד את אלעשה,
40 ואלעשה הוליד את ססמי, וססמי הוליד את שלום,
41 ושלום הוליד את יקמיה, ויקמיה הוליד את אלישמע.
42 ובני כלב אחי ירחמאל היו, משע בכורו, אשר היה אבי זיף; ובני מרשה אבי חברון.
43 ובני חברון; קורח, ותפוח, ורקם, ושמע.
44 ושמע הוליד את רחם, אבי ירקעם: ורקם הוליד את שמי.
45 ובן שמי היה מעון: ומעון היה אבי בית צור.
46 ואיפה, פילגש כלב, ילדה את חרן, ואת מוצא, ואת גזז: וחרן הוליד את גזז.
47 ובני יהדי; רגם, ויותם, וגשם, ופלט, ואיפה, ושעף.
48 מעכה, פילגש כלב, ילדה את שבר, ואת תרחנה.
49 היא ילדה גם את שעף אבי מדמנה, את שוא אבי מכבנה, ואת אבי גבעה: ובת כלב היתה עכסה.
50 אלה היו בני כלב בן חור, בכור אפרתה; שובל אבי קרית יערים.
51 שלמא אבי בית לחם, חרף אבי בית גדר.
52 ולשובל אבי קרית יערים היו בנים; הראה, וחצי המנחתים.
53 ומשפחות קרית יערים; היתרי, והפותי, והשומתי, והמשרעי; מהם יצאו הצרעתי, והאשתאולי,
54 בני שלמא; בית לחם, והנטופתי, עטרות, בית יואב, וחצי המנחתי, הצורים.
55 ומשפחות הסופרים אשר ישבו ביעבץ; התרעתי, השמעתי, והשוכתי. אלה הם הקינים אשר באו מחמת, אבי בית רכב.
פרק 3
1 אלה היו בני דוד, אשר נולדו לו בחברון; הבכור אמנון, מאחינועם היזרעאלית; השני דניאל, מאביגיל הכרמלית:
2 השלישי, אבשלום בן מעכה בת תלמי מלך גשור: הרביעי, אדוניה בן חגית:
3 החמישי, שפטיה מאביטל: השישי, יתרעם מעגלה אשתו.
4 שישה אלה נולדו לו בחברון; ושם מלך שבע שנים ושישה חודשים: ובירושלים מלך שלושים ושלוש שנים.
5 ואלה נולדו לו בירושלים; שמעא, ושובב, ונתן, ושלמה, ארבעה, מבת שוע בת עמיאל:
6 גם יבחר, ואלישמע, ואליפלט,
7 ונוגה, ונפג, ויפיע,
8 ואלישמע, ואלידע, ואליפלט, תשעה.
9 אלה היו כל בני דוד, מלבד בני הפילגשים, ותמר אחותם.
10 ובן שלמה היה רחבעם, אביה בנו, אסא בנו, יהושפט בנו,
11 יורם בנו, אחזיה בנו, יואש בנו,
12 אמציה בנו, עזריה בנו, יותם בנו,
13 אחז בנו, חזקיה בנו, מנשה בנו,
14 אמון בנו, יאשיה בנו.
15 ובני יאשיה היו, הבכור יוחנן, השני יהויקים, השלישי צדקיה, הרביעי שלום.
16 ובני יהויקים: יכניה בנו, צדקיה בנו.
17 ובני יכניה; אסיר, שאלתיאל בנו,
18 גם מלכירם, ופדיה, ושנאצר, יקמיה, הושמע, ונדביה.
19 ובני פדיה היו, זרובבל, ושמעי: ובני זרובבל; משולם, וחנניה, ושלומית אחותם:
20 וחשובה, ואוהל, וברכיה, וחסדיה, יושב חסד, חמישה.
21 ובני חנניה; פלטיה, וישעיה: בני רפיה, בני ארנן, בני עובדיה, בני שכניה.
22 ובני שכניה; שמעיה: ובני שמעיה; חטוש, ויגאל, ובריח, ונעריה, ושפט, שישה.
23 ובני נעריה; אליועיני, וחזקיה, ועזריקם, שלושה.
24 ובני אליועיני היו, הודעיה, ואלישיב, ופלטיה, ועקוב, ויוחנן, ודליה, וענני, שבעה.
פרק 4
1 בני יהודה; פרץ, חצרון, וכרמי, וחור, ושובל.
2 ורעיה בן שובל הוליד את יחת; ויחת הוליד את אחומי, ואת להד. אלה הם משפחות הצרעתי.
3 ואלה היו מאבי עיטם; יזרעאל, וישמא, וידבש: ושם אחותם הצללפוני:
4 ופנואל אבי גדור, ועזר אבי חושה. אלה הם בני חור, בכור אפרתה, אבי בית לחם.
5 ולאשחור אבי תקוע היו שתי נשים, חלאה ונערה.
6 ונערה ילדה לו את אחוזם, ואת חפר, ואת תימני, ואת האחשתרי. אלה היו בני נערה.
7 ובני חלאה היו, צרת, ויצחר, ואתנן.
8 וקוז הוליד את ענוב, ואת צובבה, ואת משפחות אחרחל בן הרום.
9 ויבץ היה נכבד יותר מאחיו: ואמו קראה את שמו יבץ, לאמר, כי ילדתי אותו בעוצב.
10 ויקרא יבץ אל יֵשׁוּעַ של ישראל, לאמר: או כי תברכני באמת, ותגדיל את גבולי, וידך תהיה עמי, ותשמרני מרע, כדי שלא יעצבני! וישוע נתן לו את אשר ביקש.
11 וכלוב אחי שוחה הוליד את מחיר, אשר היה אבי אשתון.
12 ואשתון הוליד את בית רפא, ואת פסח, ואת תחנה אבי עיר נחש. אלה הם אנשי רכה.
13 ובני קנז; עתניאל, ושריה: ובני עתניאל; חתת.
14 ומעונתי הוליד את עופרה: ושריה הוליד את יואב, אבי גיא החרשים; כי חרשים היו.
15 ובני כלב בן יפונה; עירו, אלה, ונעם: ובני אלה, אף קנז.
16 ובני יהללאל; זיף, וזיפה, תריה, ואשראל.
17 ובני עזרא היו, יתר, ומרד, ועפר, וילון: והיא ילדה את מרים, ואת שמי, ואת ישבח אבי אשתמוע.
18 ואשתו היהודיה ילדה את ירד אבי גדור, ואת חבר אבי שוכו, ואת יקותיאל אבי זנוח. ואלה הם בני בתיה בת פרעה, אשר לקח מרד.
19 ובני אשתו הודיה אחות נחם, אבי קעילה הגרמי, ואשתמוע המעכתי.
20 ובני שמעון היו, אמנון, ורינה, בן חנן, ותילון. ובני ישעי היו, זוחת, ובן זוחת.
21 בני שלה בן יהודה היו, ער אבי לכה, ולעדה אבי מרשה, ומשפחות בית עובדי הבוץ הדק, מבית אשבע,
22 ויוקים, ואנשי כוזבא, ויואש, ושרף, אשר משלו במואב, וישובי לחם. ואלה דברים עתיקים.
23 אלה היו היוצרים, והיושבים בין נטעים וגדרות: שם ישבו עם המלך למלאכתו.
24 בני שמעון היו, נמואל, וימין, יריב, זרח, ושאול:
25 שלום בנו, מבשם בנו, משמע בנו.
26 ובני משמע; חמואל בנו, זכור בנו, שמעי בנו.
27 ולשמעי היו שישה עשר בנים ושש בנות: אך לאחיו לא היו ילדים רבים, ואף כל משפחתם לא רבו, כבני יהודה.
28 וישבו בבאר שבע, ובמולדה, ובחצר שועל,
29 ובבלהה, ובעצם, ובתולד,
30 ובבתואל, ובחורמה, ובצקלג,
31 ובבית מרכבות, וחצר סוסים, ובבית בראי, ובשערים. אלה היו עריהם עד מלוך דוד.
32 וחצריהם היו, עיטם, ועין, רימון, ותוכן, ועשן, חמש ערים:
33 וכל חצריהם אשר סביב אותן ערים, עד בעל. אלה היו מושבותיהם, ויחוסם.
34 ומשובב, וימלך, ויושה, בן אמציה,
35 ויואל, ויהוא בן יושיביה, בן שריה, בן עשיאל,
36 ואליועיני, ויעקובה, וישוחיה, ועשיה, ועדיאל, וישימיאל, ובניה,
37 וזיזא בן שפי, בן אלון, בן ידעיה, בן שמרי, בן שמעיה;
38 אלה הנזכרים בשמותיהם היו נשיאים במשפחותיהם: ובית אבותיהם פרץ מאוד.
39 וילכו אל מבוא גדור, עד צד מזרח העמק, לחפש מרעה לצאנם.
40 וימצאו מרעה שמן וטוב, והארץ רחבה, ושקטה, ושלווה; כי בני חם ישבו שם מלפנים.
41 ואלה הכתובים בשם באו בימי חזקיה מלך יהודה, ויכהו את אוהליהם, ואת המושבות אשר נמצאו שם, ויחרימום עד היום הזה, וישבו תחתם: כי היה שם מרעה לצאנם.
42 ויש מהם, אף מבני שמעון, חמש מאות איש, הלכו אל הר שעיר, וראשיהם לפניהם פלטיה, ונעריה, ורפיה, ועוזיאל, בני ישעי.
43 ויכהו את שארית העמלקים אשר נמלטו, וישבו שם עד היום הזה.
פרק 5
1 ובני ראובן בכור ישראל, (כי הוא היה הבכור; אך בחללו את יצועי אביו, ניתנה בכורתו לבני יוסף בן ישראל: והיחוס לא יחושב לפי הבכורה.
2 כי יהודה גבר על אחיו, וממנו בא הנגיד הראשי; אך הבכורה היתה של יוסף:)
3 הבנים, אמרתי, של ראובן בכור ישראל היו, חנוך, ופלוא, חצרון, וכרמי.
4 בני יואל; שמעיה בנו, גוג בנו, שמעי בנו,
5 מכה בנו, ראיה בנו, בעל בנו,
6 בארה בנו, אשר הגלהו תלגת פלאסר מלך אשור: הוא היה נשיא הראובנים.
7 ואחיו למשפחותיהם, כאשר יחושב יחוס תולדותיהם, היו הראש, יעיאל, וזכריה,
8 ובלע בן עזז, בן שמע, בן יואל, אשר ישב בערוער, עד נבו ובעל מעון:
9 ומזרחה ישב עד מבוא המדבר מנהר פרת: כי מקניהם רבו בארץ הגלעד.
10 ובימי שאול עשו מלחמה עם ההגרים, אשר נפלו בידם: וישבו באוהליהם בכל ארץ מזרח הגלעד.
11 ובני גד ישבו ממולם, בארץ הבשן עד סלכה:
12 יואל הראש, ושפם השני, ויעני, ושפט בבשן.
13 ואחיהם לבית אבותיהם היו, מיכאל, ומשולם, ושבא, ויורי, ויעכן, וזיע, וחבר, שבעה.
14 אלה הם בני אביחיל בן חורי, בן ירוח, בן גלעד, בן מיכאל, בן ישישי, בן יחדו, בן בוז;
15 אחי בן עבדיאל, בן גוני, ראש בית אבותיהם.
16 וישבו בגלעד בבשן, ובעריה, ובכל מגרשי שרון, על גבולותיהם.
17 כל אלה יחושבו ביחוסים בימי יותם מלך יהודה, ובימי ירבעם מלך ישראל.
18 בני ראובן, והגדים, וחצי שבט מנשה, אנשי חיל, אנשים הנושאים מגן וחרב, ויורים בקשת, ומיומנים במלחמה, היו ארבעים וארבעה אלף שבע מאות ושישים, היוצאים למלחמה.
19 ויעשו מלחמה עם ההגרים, עם יטור, ונפיש, ונודב.
20 וייעזרו נגדם, ויינתנו ההגרים בידם, וכל אשר עמהם: כי צעקו אל ישוע בקרב, והוא נענה להם; כי בטחו בו.
21 ויקחו את מקניהם; מגמליהם חמישים אלף, ומצאנם מאתיים וחמישים אלף, ומחמוריהם אלפיים, ומאנשים מאה אלף.
22 כי נפלו חללים רבים, כי המלחמה היתה מישוע. וישבו תחתם עד הגלות.
23 ובני חצי שבט מנשה ישבו בארץ: הם רבו מבשן עד בעל חרמון ושביר, ועד הר חרמון.
24 ואלה היו ראשי בית אבותיהם, אף עפר, וישעי, ואליאל, ועזריאל, וירמיה, והודויה, ויחדיאל, אנשי חיל אדירים, אנשים מפורסמים, וראשי בית אבותיהם.
25 וימעלו ביהוה של אבותיהם, ויזנו אחרי אלהי עמי הארץ, אשר השמיד ישוע לפניהם.
26 ויער יהוה של ישראל את רוח פול מלך אשור, ואת רוח תלגת פלאסר מלך אשור, ויגלם, את הראובנים, ואת הגדים, ואת חצי שבט מנשה, ויביאם אל חלח, וחבור, והרא, ואל נהר גוזן, עד היום הזה.
פרק 6
1 בני לוי; גרשון, קהת, ומררי.
2 ובני קהת; עמרם, יצהר, וחברון, ועוזיאל.
3 ובני עמרם; אהרון, ומשה, ומרים. וגם בני אהרון; נדב, ואביהוא, אלעזר, ואיתמר.
4 אלעזר הוליד את פינחס, פינחס הוליד את אבישוע,
5 ואבישוע הוליד את בוקי, ובוקי הוליד את עוזי,
6 ועוזי הוליד את זרחיה, וזרחיה הוליד את מריות,
7 מריות הוליד את אמריה, ואמריה הוליד את אחיטוב,
8 ואחיטוב הוליד את צדוק, וצדוק הוליד את אחימעז,
9 ואחימעז הוליד את עזריה, ועזריה הוליד את יוחנן,
10 ויוחנן הוליד את עזריה, (הוא אשר שימש בכהונה בבית המקדש אשר בנה שלמה בירושלים:)
11 ועזריה הוליד את אמריה, ואמריה הוליד את אחיטוב,
12 ואחיטוב הוליד את צדוק, וצדוק הוליד את שלום,
13 ושלום הוליד את חלקיה, וחלקיה הוליד את עזריה,
14 ועזריה הוליד את שריה, ושריה הוליד את יהוצדק,
15 ויהוצדק הלך לגלות, כאשר הגלה יהוה את יהודה וירושלים ביד נבוכדנאצר.
16 בני לוי; גרשום, קהת, ומררי.
17 ואלה הם שמות בני גרשום; לבני, ושמעי.
18 ובני קהת היו, עמרם, ויצהר, וחברון, ועוזיאל.
19 בני מררי; מחלי, ומושי. ואלה הם משפחות הלויים לפי אבותיהם.
20 מגרשום; לבני בנו, יחת בנו, זימה בנו,
21 יואח בנו, עדו בנו, זרח בנו, יאתרי בנו.
22 בני קהת; עמינדב בנו, קורח בנו, אסיר בנו,
23 אלקנה בנו, ואביאסף בנו, ואסיר בנו,
24 תחת בנו, אוריאל בנו, עוזיה בנו, ושאול בנו.
25 ובני אלקנה; עמשי, ואחימות.
26 אשר לאלקנה: בני אלקנה; צופי בנו, ונחת בנו,
27 אליאב בנו, ירוחם בנו, אלקנה בנו.
28 ובני שמואל; הבכור ושני, ואביה.
29 בני מררי; מחלי, לבני בנו, שמעי בנו, עוזה בנו,
30 שמעא בנו, חגיה בנו, עשיה בנו.
31 ואלה הם אשר העמיד דוד על שירות השיר בבית ישוע, אחרי אשר נח הארון.
32 וישרתו לפני משכן אוהל מועד בשירה, עד אשר בנה שלמה את בית ישוע בירושלים: ואז עמדו על משמרתם לפי סדרם.
33 ואלה הם העומדים עם בניהם. מבני הקהתים: הימן המשורר, בן יואל, בן שמואל,
34 בן אלקנה, בן ירוחם, בן אליאל, בן תוח,
35 בן צוף, בן אלקנה, בן מחת, בן עמשי,
36 בן אלקנה, בן יואל, בן עזריה, בן צפניה,
37 בן תחת, בן אסיר, בן אביאסף, בן קורח,
38 בן יצהר, בן קהת, בן לוי, בן ישראל.
39 ואחיו אסף, אשר עמד על ימינו, אף אסף בן ברכיה, בן שמעא,
40 בן מיכאל, בן בעשיה, בן מלכיה,
41 בן אתני, בן זרח, בן עדיה,
42 בן איתן, בן זימה, בן שמעי,
43 בן יחת, בן גרשום, בן לוי.
44 ואחיהם בני מררי עמדו על השמאל: איתן בן קישי, בן עבדי, בן מלוך,
45 בן חשביה, בן אמציה, בן חלקיה,
46 בן אמצי, בן בני, בן שמר,
47 בן מחלי, בן מושי, בן מררי, בן לוי.
48 גם אחיהם הלויים ניתנו לכל עבודת משכן בית ישוע.
49 אך אהרון ובניו הקטירו על מזבח העולה, ועל מזבח הקטורת, ומונו לכל מלאכת המקום הקדוש ביותר, ולכפר על ישראל, לפי כל אשר ציוה משה עבד יהוה.
50 ואלה הם בני אהרון; אלעזר בנו, פינחס בנו, אבישוע בנו,
51 בוקי בנו, עוזי בנו, זרחיה בנו,
52 מריות בנו, אמריה בנו, אחיטוב בנו,
53 צדוק בנו, אחימעז בנו.
54 אלה הם מושבותיהם בכל מבצריהם בגבולותיהם, של בני אהרון, ממשפחות הקהתים: כי להם היה הגורל.
55 ויתנו להם את חברון בארץ יהודה, ואת מגרשיה סביב לה.
56 אך את שדות העיר, ואת חצריה, נתנו לכלב בן יפונה.
57 ולבני אהרון נתנו את ערי יהודה, דהיינו, את חברון, עיר המקלט, ואת לבנה עם מגרשיה, ואת יתיר, ואת אשתמוע, עם מגרשיהם,
58 ואת חילן עם מגרשיה, את דביר עם מגרשיה,
59 ואת עשן עם מגרשיה, ואת בית שמש עם מגרשיה:
60 ומשבט בנימין; את גבע עם מגרשיה, ואת עלמת עם מגרשיה, ואת ענתות עם מגרשיה. כל עריהם בכל משפחותיהם היו שלוש עשרה ערים.
61 ולבני קהת, אשר נותרו ממשפחת אותו שבט, ניתנו ערים מחצי השבט, דהיינו, מחצי שבט מנשה, בגורל, עשר ערים.
62 ולבני גרשום בכל משפחותיהם משבט יששכר, ומשבט אשר, ומשבט נפתלי, ומשבט מנשה בבשן, שלוש עשרה ערים.
63 ולבני מררי ניתנו בגורל, בכל משפחותיהם, משבט ראובן, ומשבט גד, ומשבט זבולון, שתים עשרה ערים.
64 ויתנו בני ישראל ללויים את הערים האלה עם מגרשיהם.
65 ויתנו בגורל משבט בני יהודה, ומשבט בני שמעון, ומשבט בני בנימין, את הערים האלה, אשר נקראות בשמותיהן.
66 ולשאר משפחות בני קהת היו ערי גבולותיהם משבט אפרים.
67 ויתנו להם, מערי המקלט, את שכם בהר אפרים עם מגרשיה; נתנו גם את גזר עם מגרשיה,
68 ואת יקמעם עם מגרשיה, ואת בית חורון עם מגרשיה,
69 ואת אילון עם מגרשיה, ואת גת רימון עם מגרשיה:
70 ומחצי שבט מנשה; את ענר עם מגרשיה, ואת בלעם עם מגרשיה, למשפחת שארית בני קהת.
71 ולבני גרשום ניתנו ממשפחת חצי שבט מנשה, את גולן בבשן עם מגרשיה, ואת עשתרות עם מגרשיה:
72 ומשבט יששכר; את קדש עם מגרשיה, את דברת עם מגרשיה,
73 ואת רמות עם מגרשיה, ואת ענם עם מגרשיה:
74 ומשבט אשר; את משל עם מגרשיה, ואת עבדון עם מגרשיה,
75 ואת חוקוק עם מגרשיה, ואת רחוב עם מגרשיה:
76 ומשבט נפתלי; את קדש בגליל עם מגרשיה, ואת חמון עם מגרשיה, ואת קריתים עם מגרשיה.
77 ולשאר בני מררי ניתנו משבט זבולון, את רימון עם מגרשיה, את תבור עם מגרשיה:
78 ומעבר לירדן ליד יריחו, בצד מזרח הירדן, ניתנו להם משבט ראובן, את בצר במדבר עם מגרשיה, ואת יהצה עם מגרשיה,
79 גם את קדמות עם מגרשיה, ואת מפעת עם מגרשיה:
80 ומשבט גד; את רמות בגלעד עם מגרשיה, ואת מחניים עם מגרשיה,
81 ואת חשבון עם מגרשיה, ואת יעזר עם מגרשיה.
פרק 7
1 ובני יששכר היו, תולע, ופואה, ישוב, ושמרון, ארבעה.
2 ובני תולע; עוזי, ורפיה, ויריאל, ויחמי, ויבשם, ושמואל, ראשי בית אבותיהם, דהיינו, של תולע: הם היו אנשי חיל גיבורים בתולדותיהם; אשר מספרם בימי דוד היה עשרים ושניים אלף ושש מאות.
3 ובני עוזי; יזרחיה: ובני יזרחיה; מיכאל, ועובדיה, ויואל, ישיה, חמישה: כולם אנשים ראשיים.
4 ועמהם, לפי תולדותיהם, לפי בית אבותיהם, היו גדודי חיילים למלחמה, שלושים ושישה אלף איש: כי היו להם נשים ובנים רבים.
5 ואחיהם בין כל משפחות יששכר היו אנשי חיל גיבורים, ויחושבו כולם ביחוסיהם כשמונים ושבעה אלף.
6 בני בנימין; בלע, ובכר, וידיעאל, שלושה.
7 ובני בלע; אצבון, ועוזי, ועוזיאל, וירימות, ועירי, חמישה; ראשי בית אבותיהם, אנשי חיל גיבורים; ויחושבו ביחוסיהם כעשרים ושניים אלף ושלושים וארבעה.
8 ובני בכר; זמירה, ויואש, ואליעזר, ואליועיני, ועמרי, וירימות, ואביה, וענתות, ועלמת. כל אלה הם בני בכר.
9 ומספרם, לפי יחוסם לפי תולדותיהם, ראשי בית אבותיהם, אנשי חיל גיבורים, היה עשרים אלף ומאתיים.
10 וגם בני ידיעאל; בלהן: ובני בלהן; יעוש, ובנימין, ואהוד, וכנענה, וזיתן, ותרשיש, ואחישחר.
11 כל אלה בני ידיעאל, לפי ראשי האבות, אנשי חיל גיבורים, היו שבעה עשר אלף ומאתיים חיילים, הראויים לצאת למלחמה ולקרב.
12 גם שופים, וחופים, בני עיר, וחושים, בני אחר.
13 בני נפתלי; יחציאל, וגוני, ויצר, ושלום, בני בלהה.
14 בני מנשה; אשריאל, אשר ילדה: (אך פילגשו הארמית ילדה את מכיר אבי הגלעד:
15 ומכיר לקח לאישה את אחות חופים ושופים, אשר שם אחותה היה מעכה;) ושם השני היה צלפחד: ולצלפחד היו בנות.
16 ומעכה אשת מכיר ילדה בן, ותקרא את שמו פרש; ושם אחיו היה שרש; ובניו היו אולם ורקם.
17 ובני אולם; בדן. אלה היו בני גלעד, בן מכיר, בן מנשה.
18 ואחותו המולכת ילדה את אישוד, ואת אביעזר, ואת מחלה.
19 ובני שמידע היו, אחין, ושכם, ולקחי, ועניעם.
20 ובני אפרים; שותלח, וברד בנו, ותחת בנו, ואלעדה בנו, ותחת בנו,
21 וזבד בנו, ושותלח בנו, ועזר, ואלעד, אשר הרגום אנשי גת אשר נולדו בארץ ההיא, כי ירדו לקחת את מקניהם.
22 ואפרים אביהם התאבל ימים רבים, ויבואו אחיו לנחמו.
23 וכאשר בא אל אשתו, הרתה, וילדה בן, ויקרא את שמו בריעה, כי ברעה היה בביתו.
24 (ובתו היתה שארה, אשר בנתה את בית חורון התחתונה, ואת העליונה, ואת אוזן שארה.)
25 ורפח היה בנו, גם רשף, ותלח בנו, ותחן בנו.
26 לעדן בנו, עמיהוד בנו, אלישמע בנו.
27 נון בנו, יהושע בנו.
28 ואחוזותיהם ומושבותיהם היו, בית אל ועריה, ומזרחה נערן, ומערבה גזר, עם עריה; גם שכם ועריה, עד עזה ועריה:
29 וליד גבולות בני מנשה, בית שאן ועריה, תענך ועריה, מגידו ועריה, דור ועריה. באלה ישבו בני יוסף בן ישראל.
30 בני אשר; ימנה, וישוה, וישוי, ובריעה, ושרח אחותם.
31 ובני בריעה; חבר, ומלכיאל, אשר הוא אבי ברזית.
32 וחבר הוליד את יפלט, ואת שומר, ואת חותם, ואת שועא אחותם.
33 ובני יפלט; פסך, ובמהל, ועשות. אלה הם בני יפלט.
34 ובני שמר; אחי, ורוהגה, יחובה, וארם.
35 ובני אחיו חלם; צופח, וימנע, ושלש, ועמל.
36 בני צופח; סוח, וחרנפר, ושועל, וברי, וימרה,
37 בצר, והוד, ושמא, ושלשה, ויתרן, ובארה.
38 ובני יתר; יפונה, ופספה, וערא.
39 ובני עולא; ארח, וחניאל, ורציה.
40 כל אלה היו בני אשר, ראשי בית אבותיהם, נבחרים ואנשי חיל גיבורים, ראשי הנשיאים. והמספר בכל יחוסם של הראויים למלחמה ולקרב היה עשרים ושישה אלף איש.
פרק 8
1 ובנימין הוליד את בלע בכורו, את אשבל השני, ואת אחרח השלישי,
2 את נוחה הרביעי, ואת רפא החמישי.
3 ובני בלע היו, אדר, וגרא, ואביהוד,
4 ואבישוע, ונעמן, ואחוח,
5 וגרא, ושפופן, וחורם.
6 ואלה הם בני אהוד: אלה הם ראשי האבות של יושבי גבע, ויסירום אל מנחת:
7 ונעמן, ואחיה, וגרא, הוא הסירם, והוליד את עוזא, ואת אחיהוד.
8 ושחרים הוליד ילדים בארץ מואב, אחרי אשר שלחם; חושים ובערא היו נשיו.
9 והוליד מחודש אשתו, את יובב, ואת צביא, ואת מישא, ואת מלכם,
10 ואת יעוץ, ואת שכיה, ואת מרמה. אלה היו בניו, ראשי האבות.
11 ומחושים הוליד את אביטוב, ואת אלפעל.
12 בני אלפעל; עבר, ומשעם, ושמד, אשר בנה את אונו, ואת לוד, עם עריה:
13 גם בריעה, ושמע, אשר היו ראשי האבות של יושבי אילון, אשר הבריחו את יושבי גת:
14 ואחיו, ששק, וירמות,
15 וזבדיה, וערד, ועדר,
16 ומיכאל, וישפה, ויוחא, בני בריעה;
17 וזבדיה, ומשולם, וחזקי, וחבר,
18 גם ישמראי, ויזליה, ויובב, בני אלפעל;
19 ויקים, וזכרי, וזבדי,
20 ואליעני, וצילתי, ואליאל,
21 ועדיה, ובראיה, ושמרת, בני שמעי;
22 וישפן, וחבר, ואליאל,
23 ועבדון, וזכרי, וחנן,
24 וחנניה, ואלם, וענתותיה,
25 ויפדיה, ופנואל, בני ששק;
26 ושמשרי, ושחריה, ועתליה,
27 ויערשיה, ואליה, וזכרי, בני ירוחם.
28 אלה היו ראשי האבות, לפי תולדותיהם, אנשים ראשיים. אלה ישבו בירושלים.
29 ובגבעון ישב אבי גבעון; אשר שם אשתו היה מעכה:
30 ובנו הבכור עבדון, וצור, וקיש, ובעל, ונדב,
31 וגדור, ואחיו, וזכר.
32 ומקלות הוליד את שמעה. וגם אלה ישבו עם אחיהם בירושלים, ממולם.
33 ונר הוליד את קיש, וקיש הוליד את שאול, ושאול הוליד את יהונתן, ואת מלכישוע, ואת אבינדב, ואת אשבעל.
34 ובן יהונתן היה מריב בעל; ומריב בעל הוליד את מיכה.
35 ובני מיכה היו, פיתון, ומלך, ותארע, ואחז.
36 ואחז הוליד את יהועדה; ויהועדה הוליד את עלמת, ואת עזמות, ואת זמרי; וזמרי הוליד את מוצא,
37 ומוצא הוליד את בנעא: רפא היה בנו, אלעשה בנו, אצל בנו:
38 ולאצל היו שישה בנים, אשר שמותיהם אלה, עזריקם, בוכרו, וישמעאל, ושעריה, ועובדיה, וחנן. כל אלה היו בני אצל.
39 ובני אשק אחיו היו, אולם בכורו, יעוש השני, ואליפלט השלישי.
40 ובני אולם היו אנשי חיל גיבורים, קשתים, והיו להם בנים רבים, ובני בנים, מאה וחמישים. כל אלה הם מבני בנימין.
פרק 9
1 ובכן כל ישראל יחושבו ביחוסים; והנה, הם נכתבו בספר מלכי ישראל ויהודה, אשר הוגלו לבבל על מעלם.
2 והיושבים הראשונים אשר ישבו באחוזותיהם בעריהם היו, הישראלים, הכוהנים, הלויים, והנתינים.
3 ובירושלים ישבו מבני יהודה, ומבני בנימין, ומבני אפרים, ומנשה;
4 עותי בן עמיהוד, בן עמרי, בן אמרי, בן בני, מבני פרץ בן יהודה.
5 ומן השילונים; עשיה הבכור, ובניו.
6 ומבני זרח; יעואל, ואחיהם, שש מאות ותשעים.
7 ומבני בנימין; סלוא בן משולם, בן הודויה, בן הסנואה,
8 ויבניה בן ירוחם, ואלה בן עוזי, בן מכרי, ומשולם בן שפטיה, בן רעואל, בן יבניה;
9 ואחיהם, לפי תולדותיהם, תשע מאות וחמישים ושישה. כל האנשים האלה היו ראשי האבות בבית אבותיהם.
10 ומן הכוהנים; ידעיה, ויהויריב, ויכין,
11 ועזריה בן חלקיה, בן משולם, בן צדוק, בן מריות, בן אחיטוב, נגיד בית ישוע;
12 ועדיה בן ירוחם, בן פשחור, בן מלכיה, ומעשיה בן עדיאל, בן יחזרה, בן משולם, בן משלמית, בן אמר;
13 ואחיהם, ראשי בית אבותיהם, אלף ושבע מאות ושישים; אנשי יכולת רבה למלאכת עבודת בית ישוע.
14 ומן הלויים; שמעיה בן חשוב, בן עזריקם, בן חשביה, מן בני מררי;
15 ובקבקר, חרש, וגלל, ומתניה בן מיכה, בן זכרי, בן אסף;
16 ועובדיה בן שמעיה, בן גלל, בן ידותון, וברכיה בן אסא, בן אלקנה, אשר ישב בחצרי הנטופתים.
17 והשוערים היו, שלום, ועקוב, וטלמון, ואחימן, ואחיהם: שלום היה הראש;
18 אשר עד הנה המתין בשער המלך מזרחה: הם היו שוערים במחנות בני לוי.
19 ושלום בן קורא, בן אביאסף, בן קורח, ואחיו, מבית אביו, הקורחים, היו על מלאכת העבודה, שומרי שערי האוהל: ואבותיהם, בהיותם על מחנה ישוע, היו שומרי המבוא.
20 ופינחס בן אלעזר היה הנגיד עליהם בימים עברו, וישוע היה עמו.
21 וזכריה בן משלמיה היה שוער פתח אוהל מועד.
22 כל אלה אשר נבחרו להיות שוערים בשערים היו מאתיים ושנים עשר. אלה יחושבו ביחוסיהם בחצריהם, אשר אותם יסדו דוד ושמואל הרואה במשמרתם הקבועה.
23 ובכן להם ולבניהם היתה הפקוחה על שערי בית ישוע, דהיינו, בית האוהל, במשמרות.
24 באבעה רוחות היו השוערים, מזרחה, מערבה, צפונה, ודרומה.
25 ואחיהם, אשר היו בחצריהם, היו באים אחרי שבעה ימים מזמן לזמן עמהם.
26 כי הלויים האלה, ארבעת שוערי הראש, היו במשמרתם הקבועה, והיו על הלשכות והאוצרות של בית ישוע.
27 וילינו סביב בית ישוע, כי המשמרת היתה עליהם, ופתיחתו בכל בוקר היתה שייכת להם.
28 ולאחדים מהם היתה משמרת כלי העבודה, שישאו אותם החוצה ויכניסום במספר.
29 גם אחדים מהם מונו לפקח על הכלים, ועל כל כלי הקודש, ועל הסולת הדקה, ועל היין, ועל השמן, ועל הלבונה, ועל הבשמים.
30 ואחדים מבני הכוהנים רקחו את משחת הבשמים.
31 ומתתיה, אחד מן הלויים, אשר היה בכור שלום הקורחי, היתה לו המשמרת הקבועה על הדברים אשר נעשו במחבתות.
32 ואחרים מאחיהם, מבני הקהתים, היו על לחם הפנים, להכינו בכל שבת.
33 ואלה הם המשוררים, ראשי אבות הלויים, אשר בהישארם בלשכות היו חופשים: כי היו עסוקים במלאכה ההיא יומם ולילה.
34 אלה ראשי אבות הלויים היו ראשיים בכל תולדותיהם; אלה ישבו בירושלים.
35 ובגבעון ישב אבי גבעון, יחיאל, אשר שם אשתו היה מעכה:
36 ובנו הבכור עבדון, אז צור, וקיש, ובעל, ונר, ונדב.
37 וגדור, ואחיו, וזכריה, ומקלות.
38 ומקלות הוליד את שמעם. וגם הם ישבו עם אחיהם בירושלים, מול אחיהם.
39 ונר הוליד את קיש; וקיש הוליד את שאול; ושאול הוליד את יהונתן, ואת מלכישוע, ואת אבינדב, ואת אשבעל.
40 ובן יהונתן היה מריב בעל: ומריב בעל הוליד את מיכה.
41 ובני מיכה היו, פיתון, ומלך, ותארע, ואחז.
42 ואחז הוליד את ירה; וירה הוליד את עלמת, ואת עזמות, ואת זמרי; וזמרי הוליד את מוצא;
43 ומוצא הוליד את בנעא; ורפיה בנו, אלעשה בנו, אצל בנו.
44 ולאצל היו שישה בנים, אשר שמותיהם אלה, עזריקם, בוכרו, וישמעאל, ושעריה, ועובדיה, וחנן: אלה היו בני אצל.
פרק 10
1 והפלשתים נלחמו בישראל; וינוסו אנשי ישראל מפני הפלשתים, ויפלו חללים בהר גלבוע.
2 והפלשתים דבקו אחרי שאול, ואחרי בניו; ויכהו הפלשתים את יהונתן, ואת אבינדב, ואת מלכישוע, בני שאול.
3 והמלחמה כבדה על שאול, והקשתים פגעו בו, וייפצע מן הקשתים.
4 אז אמר שאול אל נושא כליו, שלוף את חרבך, ודקרני בה; פן יבואו הערלים האלה ויתעללו בי. אך נושא כליו לא אבה — כי ירא מאוד. ובכן לקח שאול חרב, ויפול עליה.
5 וכאשר ראה נושא כליו כי מת שאול, נפל גם הוא על החרב, וימות.
6 ובכן מת שאול, ושלושת בניו, וכל ביתו מתו יחד.
7 וכאשר ראו כל אנשי ישראל אשר היו בעמק כי נסו, וכי מתו שאול ובניו, אז עזבו את עריהם, וינוסו: ויבואו הפלשתים וישבו בהן.
8 ויהי למחרת, כאשר באו הפלשתים לפשט את החללים, וימצאו את שאול ואת בניו נפלים בהר גלבוע.
9 וכאשר פשטוהו, לקחו את ראשו, ואת כליו, ושלחו אל ארץ הפלשתים סביב, לבשר את אליליהם, ואת העם.
10 וישימו את כליו בבית אלהיהם, ותקעו את ראשו בבית דגון.
11 וכאשר שמעו כל יביש גלעד את כל אשר עשו הפלשתים לשאול,
12 יקומו, כל אנשי החיל, ויקחו את גופת שאול, ואת גופות בניו, ויביאום אל יביש, ויקברו את עצמותיהם תחת האלה ביביש, ויצומו שבעה ימים.
13 ובכן מת שאול על מעלו אשר מעל נגד יהוה, אף נגד דבר יהוה, אשר לא שמר, וגם על ששאל עצה מאחד בעל רוח מכיר, לדרוש בו;
14 ולא דרש אל יהוה: על כן המיתו, ויסב את המלוכה אל דוד בן ישי.
פרק 11
1 אז התאספו כל ישראל אל דוד אל חברון, לאמר, הנה, עצמך ובשרך אנחנו.
2 וגם בימים עברו, אף כאשר היה שאול מלך, אתה היית המוציא והמביא את ישראל: וישוע ישוע שלך אמר אליך, אתה תרעה את עמי ישראל, ואתה תהיה נגיד על עמי ישראל.
3 על כן באו כל זקני ישראל אל המלך אל חברון; ודוד כרת עמהם ברית בחברון לפני יהוה; וימשחו את דוד למלך על ישראל, לפי דבר יהוה ביד שמואל.
4 וילך דוד וכל ישראל אל ירושלים, אשר היא יבוס; אשר שם היו היבוסים, יושבי הארץ.
5 ויושבי יבוס אמרו לדוד, לא תבוא הנה. אף על פי כן לקח דוד את מצודת ציון, אשר היא עיר דוד.
6 ויאמר דוד, כל המכה את היבוסים ראשונה יהיה לראש ולשר. ובכן עלה ראשונה יואב בן צרויה, ויהי לראש.
7 וישב דוד במצודה; על כן קראו לה עיר דוד.
8 ויבן את העיר סביב סביב, אף מן המילוא סביב סביב: ויואב שיפץ את שאר העיר.
9 ובכן הלך דוד וגדל יותר ויותר: כי ישוע צבאות היה עמו.
10 גם אלה הם ראשי הגיבורים אשר היו לדוד, אשר התחזקו עמו במלכותו, ועם כל ישראל, להמליכו, לפי דבר יהוה בעניין ישראל.
11 וזה הוא מספר הגיבורים אשר היו לדוד; ישובעם, בן חכמוני, ראש השרים: הוא הרים את חניתו נגד שלוש מאות חללים בפעם אחת.
12 ואחריו היה אלעזר בן דודו, האחוחי, אשר היה אחד מן השלושה הגיבורים.
13 הוא היה עם דוד בפס דמים, ושם התאספו הפלשתים לקרב, אשר שם היתה חלקת אדמה מלאה שעורים; והעם נסו מפני הפלשתים.
14 ויעמדו בתוך החלקה ההיא, ויצילוה, ויכהו את הפלשתים; וישוע הושיעם בתשועה גדולה.
15 ושלושה מן שלושים הראשים ירדו אל הסלע אל דוד, אל מערת עדולם; ומחנה הפלשתים חנה בעמק רפאים.
16 ודוד היה אז במצודה, ומצב הפלשתים היה אז בבית לחם.
17 ויתאוה דוד, ויאמר, או מי ישקני מים מבור בית לחם, אשר בשער!
18 ויבקעו השלושה את מחנה הפלשתים, וישאבו מים מבור בית לחם, אשר ליד השער, ויקחו, ויביאו אל דוד: אך דוד לא רצה לשתות מהם, וינסכם אל יהוה.
19 ויאמר, יהוה שלי יאסור עלי, כי אעשה את הדבר הזה: האשתה את דם האנשים האלה אשר שמו את חייהם בסכנה? כי בסכנת חייהם הביאום. על כן לא רצה לשתותם. את הדברים האלה עשו שלושת הגיבורים האלה.
20 ואבישי אחי יואב, הוא היה ראש השלושה: כי בהרימו את חניתו נגד שלוש מאות, הכם, והיה לו שם בין השלושה.
21 מן השלושה, הוא היה נכבד יותר מן השניים; כי הוא היה שרם: אף על פי כן לא הגיע אל השלושה הראשונים.
22 בניה בן יהוידע, בן איש חיל מקבצאל, אשר עשה מעשים רבים; הוא הכה שני אנשי אריה של מואב: גם ירד והכה אריה בתוך בור ביום שלג.
23 והכה מצרי, איש בעל קומה גדולה, חמש אמות גובהו; וביד המצרי היתה חנית כקורת אורגים; וירד אליו במטה, ויחטוף את החנית מיד המצרי, ויכהו בחניתו שלו.
24 את הדברים האלה עשה בניה בן יהוידע, והיה לו השם בין שלושת הגיבורים.
25 הנה, הוא היה נכבד בין השלושים, אך לא הגיע אל השלושה הראשונים: ודוד שמו על משמרתו.
26 גם אנשי החיל של הצבאות היו, עשהאל אחי יואב, אלחנן בן דודו מבית לחם,
27 שמות ההרורי, חלץ הפלוני,
28 עירא בן עקש התקועי, אביעזר הענתותי,
29 סבכי החושתי, אילי האחוחי,
30 מהרי הנטופתי, חלד בן בענה הנטופתי,
31 איתי בן ריבי מגבעה, אשר היתה שייכת לבני בנימין, בניה הפרעתוני,
32 חורי מנחלי געש, אביאל הערבתי,
33 עזמות הבחרומי, אליחבא השעלבוני,
34 בני השם הגיזוני, יהונתן בן שגא ההררי,
35 אחיאם בן שכר ההררי, אליפל בן אור,
36 חפר המכרתי, אחיה הפלוני,
37 חצרו הכרמלי, נערי בן אזבי,
38 יואל אחי נתן, מבחר בן הגרי,
39 צלק העמוני, נחרי הבארותי, נושא כלי של יואב בן צרויה,
40 עירא היתרי, גרב היתרי,
41 אוריה החתי, זבד בן אחלי,
42 עדינא בן שיזא הראובני, שר הראובנים, ושלושים עמו,
43 חנן בן מעכה, ויושפט המתני,
44 עוזיא האשתרתי, שמע ויחיאל בני חותם הערוערי,
45 ידיעאל בן שמרי, ויוחא אחיו, התיצי,
46 אליאל המחוי, ויריבי, ויושויה, בני אלנעם, ויתמה המואבי,
47 אליאל, ועובד, ויעשיאל המצובי.
פרק 12
1 ואלה הם אשר באו אל דוד אל צקלג, כאשר עוד החזיק עצמו סגור מפני שאול בן קיש: והם היו בין הגיבורים, עוזרי המלחמה.
2 הם היו חמושי קשת, ויכלו להשתמש ביד ימין ובשמאל בקליעת אבנים וביריית חצים מקשת, אף מאחי שאול מבנימין.
3 הראש היה אחיעזר, אז יואש, בני שמעה הגבעתי; ויזיאל, ופלט, בני עזמות; וברכה, ויהוא הענתותי.
4 וישמעיה הגבעוני, גיבור בין השלושים, ועל השלושים; וירמיה, ויחזיאל, ויוחנן, ויוזבד הגדרתי,
5 אלוזי, וירימות, ובעליה, ושמריה, ושפטיה החרופי,
6 אלקנה, וישיה, ועזראל, ויועזר, וישובעם, הקורחים,
7 ויועלה, וזבדיה, בני ירוחם מגדור.
8 ומן הגדים נבדלו אל דוד אל המצודה אל המדבר אנשי חיל, ואנשי מלחמה הראויים לקרב, אשר יכלו לאחוז מגן וצינה, אשר פניהם כפני אריות, והיו מהירים כצבאים על ההרים;
9 עזר הראשון, עובדיה השני, אליאב השלישי,
10 משמנה הרביעי, ירמיה החמישי,
11 עתי השישי, אליאל השביעי,
12 יוחנן השמיני, אלזבד התשיעי,
13 ירמיה העשירי, מכבנאי האחד עשר.
14 אלה היו מבני גד, שרי הצבא: אחד מן הקטנים היה על מאה, והגדול על אלף.
15 אלה הם אשר עברו את הירדן בחודש הראשון, כאשר עלה על כל גדותיו; ויניסו את כל בני העמקים, הן מזרחה, והן מערבה.
16 ויבואו מבני בנימין ויהודה אל המצודה אל דוד.
17 ויצא דוד לקראתם, ויען ויאמר להם, אם באתם לשלום אלי לעזרני, לבי ייקשר אליכם: אך אם באתם לבגוד בי אל אויבי, כיוון שאין חמס בידי, יהוה של אבותינו יראה בזה, ויוכח.
18 אז באה הרוח על עמשי, אשר היה ראש השרים, ויאמר, שלך אנחנו, דוד, ולצדך, אתה בן ישי: שלום, שלום לך, ושלום לעוזריך; כי ישוע שלך עוזר לך. אז קיבלם דוד, וישמם שרי הגדוד.
19 ויפלו אחדים ממנשה אל דוד, כאשר בא עם הפלשתים נגד שאול לקרב: אך לא עזרו להם: כי שרי הפלשתים בעצה שלחוהו, לאמר, הוא יפול אל אדונו שאול בסכנת ראשינו.
20 כאשר הלך אל צקלג, נפלו אליו ממנשה, עדנה, ויוזבד, וידיעאל, ומיכאל, ויוזבד, ואליהוא, וצילתי, שרי האלפים אשר היו ממנשה.
21 ויעזרו לדוד נגד גדוד השודדים: כי כולם היו אנשי חיל גיבורים, והיו שרים בצבא.
22 כי באותו זמן יום יום באו אל דוד לעזרו, עד אשר היה מחנה גדול, כמחנה ישוע.
23 ואלה הם מספרי הגדודים אשר היו חמושים ומוכנים למלחמה, ובאו אל דוד אל חברון, להסב את מלכות שאול אליו, לפי דבר יהוה.
24 בני יהודה אשר נשאו מגן וחנית היו ששת אלפים ושמונה מאות, חמושים ומוכנים למלחמה.
25 מבני שמעון, אנשי חיל גיבורים למלחמה, שבעת אלפים ומאה.
26 מבני לוי ארבעת אלפים ושש מאות.
27 ויהוידע היה נגיד האהרונים, ועמו היו שלושת אלפים ושבע מאות;
28 וצדוק, נער גיבור חיל, ומבית אביו עשרים ושניים שרים.
29 ומבני בנימין, קרובי שאול, שלושת אלפים: כי עד הנה רובם שמרו את משמרת בית שאול.
30 ומבני אפרים עשרים אלף ושמונה מאות, אנשי חיל גיבורים, מפורסמים בכל בית אבותיהם.
31 ומחצי שבט מנשה שמונה עשר אלף, אשר נזכרו בשם, לבוא ולהמליך את דוד.
32 ומבני יששכר, אשר היו אנשים אשר היתה להם הבנת העתים, לדעת מה על ישראל לעשות; ראשיהם היו מאתיים; וכל אחיהם היו על פיהם.
33 מזבולון, כאלה אשר יצאו לקרב, מיומנים במלחמה, עם כל כלי מלחמה, חמישים אלף, אשר יכלו לעמוד במערכה: לא היו בעלי לב כפול.
34 ומנפתלי אלף שרים, ועמהם עם מגן וחנית שלושים ושבעה אלף.
35 ומן הדנים מיומנים במלחמה עשרים ושמונה אלף ושש מאות.
36 ומאשר, כאלה אשר יצאו לקרב, מיומנים במלחמה, ארבעים אלף.
37 ומעבר לירדן, מן הראובנים, והגדים, וחצי שבט מנשה, עם כל מיני כלי מלחמה לקרב, מאה ועשרים אלף.
38 כל אלה אנשי מלחמה, אשר יכלו לעמוד במערכה, באו בלב שלם אל חברון, להמליך את דוד על כל ישראל: וגם כל שאר ישראל היו בלב אחד להמליך את דוד.
39 ושם היו עם דוד שלושה ימים, אוכלים ושמחים: כי אחיהם הכינו להם.
40 גם אלה אשר היו קרובים אליהם, עד יששכר וזבולון ונפתלי, הביאו לחם על חמורים, ועל גמלים, ועל פרדות, ועל שוורים, ובשר, קמח, ועוגות תאנים, וצרורות צימוקים, ויין, ושמן, ושוורים, וצאן בשפע: כי היתה שמחה בישראל.
פרק 13
1 ודוד נועץ עם שרי האלפים והמאות, ועם כל נגיד.
2 ויאמר דוד אל כל קהל ישראל, אם טוב בעיניכם, ואם הוא מיהוה יהוה שלנו, נשלח אל אחינו בכל מקום, אשר נותרו בכל ארץ ישראל, ועמהם גם אל הכוהנים והלויים אשר בעריהם ובמגרשיהם, כדי שיתאספו אלינו:
3 ונשיב אלינו את ארון ישוע שלנו: כי לא דרשנו בו בימי שאול.
4 ויאמר כל הקהל כי יעשו כן: כי הדבר היה ישר בעיני כל העם.
5 ובכן אסף דוד את כל ישראל יחד, משיחור של מצרים עד מבוא חמת, להביא את ארון ישוע מקרית יערים.
6 ויעל דוד, וכל ישראל, אל בעלה, דהיינו, אל קרית יערים, אשר היתה שייכת ליהודה, להעלות משם את ארון ישוע, היושב בין הכרובים, אשר שמו נקרא עליו.
7 וישאו את ארון ישוע בעגלה חדשה מבית אבינדב: ועוזא ואחיו נהגו את העגלה.
8 ודוד וכל ישראל שיחקו לפני ישוע בכל כוחם, ובשירה, ובנבלים, ובכנורות, ובתופים, ובמצלתיים, ובחצוצרות.
9 וכאשר באו אל גורן כידון, שלח עוזא את ידו לאחוז בארון; כי השוורים מעדו.
10 ויחר אף יהוה נגד עוזא, ויכהו, כי שלח את ידו אל הארון: ושם מת לפני יהוה.
11 ויחר לדוד, כי פרץ יהוה פרץ בעוזא: על כן נקרא המקום ההוא פרץ עוזא עד היום הזה.
12 ויירא דוד את יהוה ביום ההוא, לאמר, איך אביא את ארון ישוע אלי הביתה?
13 ובכן לא הביא דוד את הארון הביתה אליו אל עיר דוד, אלא הטהו אל בית עובד אדום הגתי.
14 וארון ישוע נשאר עם משפחת עובד אדום בביתו שלושה חודשים. וישוע בירך את בית עובד אדום, ואת כל אשר לו.
פרק 14
1 וחירם מלך צור שלח שליחים אל דוד, ועצי ארזים, עם בנאים וחרשי עץ, לבנות לו בית.
2 ויידע דוד כי הכינו יהוה למלך על ישראל, כי נשאה מלכותו למעלה, בעבור עמו ישראל.
3 ויקח דוד עוד נשים בירושלים: ויוליד דוד עוד בנים ובנות.
4 ואלה הם שמות ילדיו אשר היו לו בירושלים; שמוע, ושובב, נתן, ושלמה,
5 ויבחר, ואלישוע, ואליפלט,
6 ונוגה, ונפג, ויפיע,
7 ואלישמע, ובעלידע, ואליפלט.
8 וכאשר שמעו הפלשתים כי נמשח דוד למלך על כל ישראל, עלו כל הפלשתים לחפש את דוד. ודוד שמע על זה, ויצא לקראתם.
9 והפלשתים באו ויפשטו בעמק רפאים.
10 וידרוש דוד מישוע, לאמר, האעלה נגד הפלשתים? והאם תמסרם בידי? וישוע אמר אליו, עלה; כי אמסרם בידך.
11 ובכן עלו אל בעל פרצים; ודוד הכם שם. אז אמר דוד, ישוע פרץ באויבי בידי כפרץ מים: על כן קראו את שם המקום ההוא בעל פרצים.
12 וכאשר עזבו שם את אלהיהם, נתן דוד פקודה, ויישרפו באש.
13 והפלשתים עוד שוב יפשטו בעמק.
14 על כן דרש דוד שוב מישוע; וישוע אמר אליו, אל תעלה אחריהם; הסב מהם, ובא עליהם מול עצי הבכאים.
15 ויהי, כאשר תשמע קול צעידה בראשי עצי הבכאים, אז תצא לקרב: כי יצא ישוע לפניך להכות את מחנה הפלשתים.
16 דוד על כן עשה כאשר ציוהו ישוע: ויכהו את מחנה הפלשתים מגבעון עד גזר.
17 ושם דוד יצא אל כל הארצות; ויהוה הביא את פחדו על כל הגויים.
פרק 15
1 ודוד בנה לו בתים בעיר דוד, והכין מקום לארון ישוע, ויטה לו אוהל.
2 אז אמר דוד, אין איש היכול לשאת את ארון יהוה אלא הלויים: כי אותם בחר ישוע לשאת את ארון ישוע, ולשרתו לעולם.
3 ויאסוף דוד את כל ישראל יחד אל ירושלים, להעלות את ארון ישוע אל מקומו, אשר הכין לו.
4 ויאסוף דוד את בני אהרון, ואת הלויים:
5 מבני קהת; אוריאל הראש, ואחיו מאה ועשרים:
6 מבני מררי; עשיה הראש, ואחיו מאתיים ועשרים:
7 מבני גרשום; יואל הראש ואחיו מאה ושלושים:
8 מבני אליצפן; שמעיה הראש, ואחיו מאתיים:
9 מבני חברון; אליאל הראש, ואחיו שמונים:
10 מבני עוזיאל; עמינדב הראש, ואחיו מאה ושנים עשר.
11 ויקרא דוד לצדוק ולאביתר הכוהנים, וללויים, לאוריאל, עשיה, ויואל, שמעיה, ואליאל, ועמינדב,
12 ויאמר להם, אתם ראשי אבות הלויים: התקדשו, גם אתם וגם אחיכם, כדי שתעלו את ארון ישוע של ישראל אל המקום אשר הכנתי לו.
13 כי כיוון שלא עשיתם זאת בראשונה, פרץ יהוה יהוה שלנו פרץ בנו, כי לא דרשנוהו לפי הסדר הראוי.
14 ובכן התקדשו הכוהנים והלויים להעלות את ארון ישוע של ישראל.
15 ובני הלויים נשאו את ארון ישוע על כתפיהם עם המוטות עליהם, כאשר ציוה משה לפי דבר יהוה.
16 וידבר דוד אל שר הלויים למנות את אחיהם להיות המשוררים בכלי שיר, כנורות ונבלים ומצלתיים, משמיעים, בהרמת קול בשמחה.
17 ובכן מנו הלויים את הימן בן יואל; ומאחיו, את אסף בן ברכיה; ומבני מררי אחיהם, את איתן בן קושיה;
18 ועמהם אחיהם מן המדרגה השנייה, זכריה, בן, ויעזיאל, ושמירמות, ויחיאל, ועוני, אליאב, ובניה, ומעשיה, ומתתיה, ואליפלה, ומקניה, ועובד אדום, ויעיאל, השוערים.
19 ובכן המשוררים, הימן, אסף, ואיתן, מונו להשמיע במצלתיים של נחושת;
20 וזכריה, ועזיאל, ושמירמות, ויחיאל, ועוני, ואליאב, ומעשיה, ובניה, עם כנורות על עלמות;
21 ומתתיה, ואליפלה, ומקניה, ועובד אדום, ויעיאל, ועזזיה, עם נבלים על השמינית למצוינות.
22 וכנניה, שר הלויים, היה לשיר: הוא הדריך בעניין השיר, כי מיומן היה.
23 וברכיה ואלקנה היו שומרי סף לארון.
24 ושבניה, ויהושפט, ונתנאל, ועמשי, וזכריה, ובניה, ואליעזר, הכוהנים, תקעו בחצוצרות לפני ארון ישוע: ועובד אדום ויחיה היו שומרי סף לארון.
25 ובכן דוד, וזקני ישראל, ושרי האלפים, הלכו להעלות את ארון ברית ישוע מבית עובד אדום בשמחה.
26 ויהי, כאשר עזר ישוע ללויים אשר נשאו את ארון ברית ישוע, ויקריבו שבעה שוורים ושבעה אילים.
27 ודוד היה לבוש מעיל בוץ דק, וכל הלויים אשר נשאו את הארון, והמשוררים, וכנניה אדון השיר עם המשוררים: גם על דוד היה אפוד בוץ.
28 וכך העלו כל ישראל את ארון ברית ישוע בתרועה, ובקול שופר, ובחצוצרות, ובמצלתיים, משמיעים רעש בכנורות ובנבלים.
29 ויהי, כאשר בא ארון ברית ישוע אל עיר דוד, ומיכל, בת שאול בהשקיפה מחלון ראתה את המלך דוד מרקד ומשחק: ותבז לו בלבה.
פרק 16
1 ובכן הביאו את ארון ישוע, וישימוהו בתוך האוהל אשר נטה לו דוד: ויקריבו קרבנות עולה וקרבנות שלמים לפני ישוע.
2 וכאשר סיים דוד להקריב את קרבנות העולה ואת קרבנות השלמים, בירך את העם בשם ישוע.
3 ויחלק לכל אחד מישראל, הן איש והן אישה, לכל אחד כיכר לחם, וחתיכת בשר טובה, ובקבוק יין.
4 וימן אחדים מן הלויים לשרת לפני ארון ישוע, ולהזכיר, ולהודות ולהלל את יהוה של ישראל:
5 אסף הראש, ואחריו זכריה, יעיאל, ושמירמות, ויחיאל, ומתתיה, ואליאב, ובניה, ועובד אדום: ויעיאל עם כנורות ועם נבלים; אך אסף השמיע במצלתיים;
6 גם בניה ויחזיאל הכוהנים עם חצוצרות תמיד לפני ארון ברית ישוע.
7 אז ביום ההוא מסר דוד ראשונה את המזמור הזה להודות ליהוה ביד אסף ואחיו.
8 הודו לישוע, קראו בשמו, הודיעו את מעלליו בין העמים.
9 שירו לו, זמרו לו, דברו בכל נפלאותיו.
10 התהוללו בשם קודשו: ישמח לב מבקשי ישוע.
11 דרשו את ישוע ואת עוזו, בקשו את פניו תמיד.
12 זכרו את נפלאותיו אשר עשה, את מופתיו, ואת משפטי פיו;
13 אתם זרע ישראל עבדו, אתם בני יעקב, בחיריו.
14 הוא יהוה יהוה שלנו; משפטיו בכל הארץ.
15 זכרו תמיד את בריתו; הדבר אשר ציוה לאלף דורות;
16 אף את הברית אשר כרת עם אברהם, ואת שבועתו ליצחק;
17 וייצב אותה ליעקב לחוק, ולישראל לברית עולם,
18 לאמר, לך אתן את ארץ כנען, חבל נחלתכם;
19 כאשר הייתם מעטים, אף מעטים, וזרים בה.
20 וכאשר הלכו מגוי אל גוי, ומממלכה אחת אל עם אחר;
21 לא הרשה לאיש לעושקם: אף הוכיח מלכים בעבורם,
22 לאמר, אל תגעו במשוחים שלי, ולנביאי אל תעשו רע.
23 שירו לישוע, כל הארץ; בשׂרו מיום ליום את תשועתו.
24 הגידו את כבודו בין הגויים; את נפלאותיו בין כל העמים.
25 כי גדול יהוה, ומהולל מאוד: גם הוא נורא מעל כל האלהים.
26 כי כל אלהי העמים הם אלילים: אך יהוה עשה את השמים.
27 הוד והדר לפניו; עוז ושמחה במקומו.
28 תנו ליהוה, אתם משפחות העמים, תנו ליהוה כבוד ועוז.
29 תנו ליהוה את הכבוד הראוי לשמו: הביאו מנחה, ובואו לפניו: השתחוו לישוע בהדרת קודש.
30 פחדו מפניו, כל הארץ: גם העולם יהיה יציב, שלא ימוט.
31 ישמחו השמים, ותשמח הארץ: ויאמרו בין הגויים, יהוה מולך.
32 ירעם הים, ומלואו: ישמחו השדות, וכל אשר בהם.
33 אז ישירו עצי היער לפני יהוה, כי הוא בא לשפוט את הארץ.
34 הודו ליהוה; כי הוא טוב; כי חסדו עומד לעולם.
35 ואמרו, הושיענו, הו ישוע של תשועתנו, וקבצנו יחד, והצל אותנו מן הגויים, כדי שנודה לשמך הקדוש, ונתהלל בתהלתך.
36 ברוך יהוה של ישראל מעולם ועד עולם. וכל העם אמר, אמן, והלל את יהוה.
37 ובכן השאיר שם לפני ארון ברית ישוע את אסף ואת אחיו, לשרת לפני הארון תמיד, כפי שנדרשה עבודת כל יום:
38 ועובד אדום עם אחיהם, שישים ושמונה; גם עובד אדום בן ידותון וחוסה להיות שוערים:
39 וצדוק הכוהן, ואחיו הכוהנים, לפני משכן ישוע במקום הגבוה אשר היה בגבעון,
40 להקריב קרבנות עולה אל יהוה על מזבח העולה תמיד בבוקר ובערב, ולעשות לפי כל הכתוב בתורת יהוה, אשר ציוה את ישראל;
41 ועמהם הימן וידותון, ושאר הנבחרים, אשר נזכרו בשם, להודות ליהוה, כי חסדו עומד לעולם;
42 ועמהם הימן וידותון עם חצוצרות ומצלתיים לאלה אשר ישמיעו קול, ועם כלי שיר של יהוה. ובני ידותון היו שוערים.
43 וכל העם הלכו איש איש לביתו: ודוד שב לברך את ביתו.
פרק 17
1 ויהי, כאשר ישב דוד בביתו, ויאמר דוד אל נתן הנביא, הנה, אני יושב בבית ארזים, אך ארון ברית ישוע נשאר תחת יריעות.
2 אז אמר נתן אל דוד, עשה כל אשר בלבך; כי ישוע עמך.
3 ויהי באותו לילה, ודבר יהוה בא אל נתן, לאמר,
4 לך ואמרת אל דוד עבדי, כה אמר יהוה, אתה לא תבנה לי בית לשבת בו:
5 כי לא ישבתי בבית מאז היום אשר העליתי את ישראל עד היום הזה; אלא הלכתי מאוהל לאוהל, וממשכן למשכן.
6 בכל מקום אשר הלכתי עם כל ישראל, האם דברתי דבר אל אחד משופטי ישראל, אשר צויתי לרעות את עמי, לאמר, מדוע לא בניתם לי בית ארזים?
7 עתה לכן כה תאמר אל עבדי דוד, כה אמר יהוה צבאות, לקחתיך מן הנוה, מלהיות אחרי הצאן, כדי שתהיה נגיד על עמי ישראל:
8 והייתי עמך בכל אשר הלכת, ואכרות את כל אויביך מפניך, ועשיתי לך שם כשם האנשים הגדולים אשר בארץ.
9 גם אקבע מקום לעמי ישראל, ונטעתים, וישבו במקומם, ולא יזוזו עוד; ואף בני הרשעה לא יכלום עוד, כבתחילה,
10 ומאז הזמן אשר צויתי שופטים להיות על עמי ישראל. ועוד אכניע את כל אויביך. ועוד אגיד לך כי יהוה יבנה לך בית.
11 ויהי, כאשר ימלאו ימיך שחייב אתה ללכת להיות עם אבותיך, ויקמתי את זרעך אחריך, אשר יהיה מבניך; והכנתי את מלכותו.
12 הוא יבנה לי בית, וייצבתי את כיסאו לעולם.
13 אני אהיה אביו, והוא יהיה בני: ולא אסיר את חסדי ממנו, כאשר הסרתיו ממי שהיה לפניך:
14 אלא איישב אותו בביתי ובמלכותי לעולם: וכיסאו יהיה מבוסס לעולם.
15 לפי כל הדברים האלה, ולפי כל החזון הזה, כך דיבר נתן אל דוד.
16 ודוד המלך בא וישב לפני יהוה, ויאמר, מי אני, הו יהוה, ומה ביתי, שהבאתני עד הנה?
17 ועוד זאת היתה קטנה בעיניך, הו יהוה; כי גם דברת על בית עבדך לזמן רב לבוא, והתייחסת אלי לפי מדרגת איש בעל מעלה גבוהה, הו יהוה.
18 מה יכול דוד עוד לדבר אליך על כבוד עבדך? כי אתה היודע את עבדך.
19 הו יהוה, בעבור עבדך, ולפי לבך שלך, עשית את כל הגדולה הזאת, בהודיעך את כל הדברים הגדולים האלה.
20 הו יהוה, אין כמוך, ואף אין שום יהוה מלבדך, לפי כל אשר שמענו באוזנינו.
21 ואיזה גוי אחד בארץ הוא כעמך ישראל, אשר ישוע הלך לפדותו להיות עמו שלו, לעשות לך שם של גדולה ונוראות, בגרשו גויים מפני עמך אשר פדית ממצרים?
22 כי את עמך ישראל עשית לעמך שלך לעולם; ואתה, יהוה, היית ליהוה שלהם.
23 על כן עתה, יהוה, יעמוד לעולם הדבר אשר דברת בעניין עבדך ובעניין ביתו, ועשה כאשר דברת.
24 אף יעמוד, כדי שיגודל שמך לעולם, לאמר, יהוה צבאות הוא יהוה של ישראל, אף יהוה לישראל: וייעמוד בית דוד עבדך לפניך.
25 כי אתה, הו יהוה שלי, הגדת לעבדך כי תבנה לו בית: על כן מצא עבדך בלבו להתפלל לפניך.
26 ועתה, יהוה, אתה הוא יהוה, והבטחת את הטובה הזאת לעבדך:
27 עתה לכן יחפוץ נא לך לברך את בית עבדך, שיהיה לפניך לעולם: כי אתה מברך, הו יהוה, ויהיה מבורך לעולם.
פרק 18
1 ויהי אחרי כן, ויכה דוד את הפלשתים, ויכניעם, ויקח את גת ואת עריה מיד הפלשתים.
2 ויכה את מואב; והמואבים היו לעבדי דוד, והביאו מנחות.
3 ויכה דוד את הדדעזר מלך צובה עד חמת, כאשר הלך לבסס את שלטונו ליד נהר פרת.
4 ויקח דוד ממנו אלף מרכבות, ושבעת אלפים פרשים, ועשרים אלף רגלים: גם עקר דוד את כל סוסי המרכבות, אך שמר מהם מאה מרכבות.
5 וכאשר באו הארמים של דמשק לעזור להדדעזר מלך צובה, הכה דוד מן הארמים עשרים ושניים אלף איש.
6 אז שמר דוד מצבים בארם דמשק; והארמים היו לעבדי דוד, והביאו מנחות. וכך שמר ישוע את דוד בכל אשר הלך.
7 ויקח דוד את מגיני הזהב אשר היו על עבדי הדדעזר, ויביאם אל ירושלים.
8 כמו כן מטבחת, ומכון, ערי הדדעזר, הביא דוד נחושת רבה מאוד, אשר ממנה עשה שלמה את ים הנחושת, ואת העמודים, ואת כלי הנחושת.
9 וכאשר שמע תועו מלך חמת איך הכה דוד את כל צבא הדדעזר מלך צובה;
10 שלח את הדורם בנו אל המלך דוד, לשאול לשלומו, ולברכו, כי נלחם נגד הדדעזר, ויכהו; (כי להדדעזר היתה מלחמה עם תועו;) ועמו כל מיני כלים של זהב וכסף ונחושת.
11 גם אותם הקדיש המלך דוד לישוע, עם הכסף והזהב אשר הביא מכל הגויים האלה; מאדום, וממואב, ומבני עמון, ומן הפלשתים, ומעמלק.
12 ועוד אבישי בן צרויה הכה מן האדומים בעמק המלח שמונה עשר אלף.
13 וישם מצבים באדום; וכל האדומים היו לעבדי דוד. וכך שמר ישוע את דוד בכל אשר הלך.
14 ובכן מלך דוד על כל ישראל, ועשה משפט וצדק בכל עמו.
15 ויואב בן צרויה היה על הצבא; ויהושפט בן אחילוד, מזכיר.
16 וצדוק בן אחיטוב, ואבימלך בן אביתר, היו הכוהנים; ושושא היה סופר;
17 ובניה בן יהוידע היה על הכרתים ועל הפלתים; ובני דוד היו ראשיים ליד המלך.
פרק 19
1 ויהי אחרי כן, וימות נחש מלך בני עמון, ובנו מלך תחתו.
2 ויאמר דוד, אעשה חסד עם חנון בן נחש, כי אביו עשה חסד עמי. וישלח דוד שליחים לנחמו על אביו. ובכן באו עבדי דוד אל ארץ בני עמון אל חנון, לנחמו.
3 אך שרי בני עמון אמרו לחנון, האם חושב אתה כי דוד מכבד את אביך, ששלח לך מנחמים? האם לא באו עבדיו אליך כדי לחקור, ולהפוך, ולרגל את הארץ?
4 על כן לקח חנון את עבדי דוד, ויגלחם, ויכרות את בגדיהם באמצע עד ליד ישבניהם, וישלחם.
5 אז הלכו אחדים, ויגידו לדוד איך שירתו האנשים. וישלח לקראתם: כי האנשים היו מבוישים מאוד. ויאמר המלך, שבו ביריחו עד אשר יצמחו זקניכם, ואז שובו.
6 וכאשר ראו בני עמון כי הסריחו עצמם אצל דוד, שלחו חנון ובני עמון אלף כיכרי כסף לשכור להם מרכבות ופרשים מארם נהריים, ומארם מעכה, ומצובה.
7 ובכן שכרו שלושים ושניים אלף מרכבות, ואת מלך מעכה ואת עמו; אשר באו ויחנו לפני מידבא. ובני עמון התאספו מעריהם, ובאו לקרב.
8 וכאשר שמע דוד על זה, שלח את יואב, ואת כל צבא הגיבורים.
9 ובני עמון יצאו, ויערכו את הקרב לפני שער העיר: והמלכים אשר באו היו לבדם בשדה.
10 עתה כאשר ראה יואב כי הקרב נקבע נגדו מלפנים ומאחור, בחר מכל בחירי ישראל, ויערך אותם נגד הארמים.
11 ואת שאר העם מסר ביד אבישי אחיו, ויערכו עצמם נגד בני עמון.
12 ויאמר, אם יהיו הארמים חזקים מדי בשבילי, אז תעזור לי: אך אם יהיו בני עמון חזקים מדי בשבילך, אז אעזור לך.
13 היה בעל אומץ, ונתנהג בגבורה בעבור עמנו, ובעבור ערי יהוה שלנו: ויהוה יעשה את הטוב בעיניו.
14 ובכן קרבו יואב והעם אשר עמו לפני הארמים אל הקרב; וינוסו מפניו.
15 וכאשר ראו בני עמון כי נסו הארמים, נסו גם הם מפני אבישי אחיו, ויבואו אל העיר. אז בא יואב אל ירושלים.
16 וכאשר ראו הארמים כי הוכו לרעה לפני ישראל, שלחו שליחים, והוציאו את הארמים אשר מעבר לנהר: ושופך שר צבא הדדעזר הלך לפניהם.
17 ויוּגד לדוד; ויאסוף את כל ישראל, ויעבור את הירדן, ויבוא עליהם, ויערך את הקרב נגדם. ובכן כאשר ערך דוד את הקרב נגד הארמים, נלחמו עמו.
18 אך הארמים נסו מפני ישראל; ויכה דוד מן הארמים שבעת אלפים איש אשר נלחמו במרכבות, וארבעים אלף רגלים, והרג את שופך שר הצבא.
19 וכאשר ראו עבדי הדדעזר כי הוכו לרעה לפני ישראל, עשו שלום עם דוד, ויהיו לעבדיו: ואף הארמים לא רצו עוד לעזור לבני עמון.
פרק 20
1 ויהי, אחרי שתמה השנה, בעת אשר יוצאים מלכים לקרב, הוביל יואב את כוח הצבא, וישחת את ארץ בני עמון, ובא ויצור על רבה. אך דוד ישב בירושלים. ויכה יואב את רבה, ויהרסה.
2 ודוד לקח את כתר מלכם מעל ראשו, וימצאהו שוקל כיכר זהב, והיו בו אבנים יקרות; ויושם על ראש דוד: וגם הוציא שלל רב מאוד מן העיר.
3 ויוציא את העם אשר בה, ויחתכם במגרות, ובחריצי ברזל, ובגרזנים. כך בדיוק נהג דוד עם כל ערי בני עמון. ודוד וכל העם שבו אל ירושלים.
4 ויהי אחרי כן, ותקום מלחמה בגזר עם הפלשתים; אשר אז הכה סבכי החושתי את סיפי, אשר היה מילדי הענק: וייכנעו.
5 ותהי מלחמה שוב עם הפלשתים; ואלחנן בן יאיר הכה את לחמי אחי גלית הגתי, אשר מוט חניתו היה כקורת אורגים.
6 ועוד שוב היתה מלחמה בגת, אשר שם היה איש בעל קומה גדולה, אשר אצבעותיו ועקבותיו היו עשרים וארבע, שש בכל יד, ושש בכל רגל והוא גם היה בן הענק.
7 אך כאשר חירף את ישראל, הכהו יהונתן בן שמעה אחי דוד.
8 אלה נולדו לענק בגת; ויפלו ביד דוד, וביד עבדיו.
פרק 21
1 והשטן עמד נגד ישראל, ויסת את דוד למנות את ישראל.
2 ויאמר דוד אל יואב ואל שרי העם, לכו, מנו את ישראל מבאר שבע עד דן; והביאו את מספרם אלי, כדי שאדעם.
3 ויען יואב, יהוה יעשה את עמו פי מאה יותר כפי שהם: אך, אדוני המלך, האם לא כולם עבדי אדוני? מדוע דורש אדוני את הדבר הזה? מדוע יהיה סיבה לאשמה לישראל?
4 אף על פי כן גבר דבר המלך על יואב. על כן יצא יואב, וילך בכל ישראל, ובא אל ירושלים.
5 וייתן יואב את סכום מספר העם אל דוד. וכל בני ישראל היו אלף אלפים ומאה אלף איש שולפי חרב: ויהודה היתה ארבע מאות שישים ועשרה אלף איש שולפי חרב.
6 אך את לוי ובנימין לא מנה בתוכם: כי דבר המלך היה נתעב ליואב.
7 ויהוה לא היה מרוצה מן הדבר הזה; על כן הכה את ישראל.
8 ויאמר דוד אל יהוה, חטאתי מאוד, כי עשיתי את הדבר הזה: אך עתה, אבקשך, העבר נא את עוון עבדך; כי נסכלתי מאוד.
9 וידבר יהוה אל גד, רואה דוד, לאמר,
10 לך ואמרת אל דוד, לאמר, כה אמר יהוה, אני מציע לך שלושה דברים: בחר לך אחד מהם, כדי שאעשנו לך.
11 ובכן בא גד אל דוד, ויאמר לו, כה אמר יהוה, בחר לך
12 או שלוש שנות רעב; או שלושה חודשים להיות מושמד לפני אויביך, בעוד חרב אויביך משיגה אותך; או שלושה ימים חרב יהוה, אף המגפה, בארץ, ומלאך יהוה משחית בכל גבולות ישראל. עתה לכן חשוב בעצמך איזו תשובה אביא שוב אל שולחי.
13 ויאמר דוד אל גד, אני בצרה גדולה: תן לי ליפול עתה ביד יהוה; כי גדולים מאוד רחמיו: אך אל תן לי ליפול ביד אדם.
14 ובכן שלח יהוה מגפה על ישראל: ויפלו מישראל שבעים אלף איש.
15 וישלח יהוה מלאך אל ירושלים להשחיתה: וכאשר השחית, ראה יהוה, וינחם על הרעה, ויאמר אל המלאך המשחית, די, עצור עתה את ידך. ומלאך יהוה עמד ליד גורן ארנן היבוסי.
16 וישא דוד את עיניו, וירא את מלאך יהוה עומד בין הארץ לשמים, וחרב שלופה בידו נטויה על ירושלים. אז נפלו דוד וזקני ישראל, אשר היו לבושי שק, על פניהם.
17 ויאמר דוד אל יהוה, האם לא אני צויתי למנות את העם? אף אני הוא שחטאתי ועשיתי רע באמת; אך אשר לצאן האלה, מה עשו? תהי ידך, אבקשך, הו יהוה יהוה שלי, בי, ועל בית אבי; אך לא על עמך, שיינגעו.
18 אז ציוה מלאך יהוה את גד לאמר לדוד, כי דוד יעלה, ויקים מזבח ליהוה בגורן ארנן היבוסי.
19 ויעל דוד לפי דבר גד, אשר דיבר בשם יהוה.
20 וארנן הסב, וירא את המלאך; וארבעת בניו עמו התחבאו. ועתה ארנן היה דש חיטים.
21 וכאשר בא דוד אל ארנן, הביט ארנן וירא את דוד, ויצא מן הגורן, וישתחו לדוד פניו ארצה.
22 אז אמר דוד אל ארנן, תן לי את מקום הגורן הזה, כדי שאבנה בו מזבח ליהוה: תתנהו לי במחיר המלא: כדי שתיעצר המגפה מן העם.
23 ויאמר ארנן אל דוד, קחנו לך, ויעש אדוני המלך את הטוב בעיניו: הנה, אתן לך גם את השוורים לקרבנות עולה, ואת כלי הדיש לעצים, ואת החיטים למנחה; את הכל אתן.
24 ויאמר המלך דוד אל ארנן, לא; אלא אקנהו באמת במחיר המלא: כי לא אקח את אשר שלך ליהוה, ולא אקריב קרבנות עולה בלי מחיר.
25 ובכן נתן דוד לארנן בעבור המקום שש מאות שקלי זהב במשקל.
26 ויבן דוד שם מזבח ליהוה, ויקריב קרבנות עולה וקרבנות שלמים, ויקרא אל יהוה; ויענהו מן השמים באש על מזבח העולה.
27 ויצו יהוה את המלאך; וישב את חרבו אל נדנה.
28 באותו זמן כאשר ראה דוד כי ענהו יהוה בגורן ארנן היבוסי, אז זבח שם.
29 כי משכן יהוה, אשר עשה משה במדבר, ומזבח העולה, היו בעונה ההיא במקום הגבוה בגבעון.
30 אך דוד לא יכול ללכת לפניו לדרוש מיהוה: כי נבעת מפני חרב מלאך יהוה.
פרק 22
1 אז אמר דוד, זה הוא בית יהוה, וזה הוא מזבח העולה לישראל.
2 ודוד ציוה לאסוף את הזרים אשר היו בארץ ישראל; וישם בנאים לחצוב אבנים מעובדות לבנות את בית יהוה.
3 ודוד הכין ברזל בשפע למסמרים לדלתות השערים, ולחיבורים; ונחושת בשפע בלי משקל;
4 גם עצי ארזים בשפע: כי הצידונים ובני צור הביאו עצי ארזים רבים לדוד.
5 ויאמר דוד, שלמה בני צעיר ורך, והבית אשר ייבנה ליהוה חייב להיות מפואר ביותר, בעל שם ותהילה בכל הארצות: על כן אכין לו עתה. ובכן הכין דוד בשפע לפני מותו.
6 אז קרא לשלמה בנו, ויצוהו לבנות בית ליהוה של ישראל.
7 ויאמר דוד אל שלמה, בני, אשר לי, היה בלבבי לבנות בית לשם יהוה יהוה שלי:
8 אך דבר יהוה בא אלי, לאמר, שפכת דם בשפע, ועשית מלחמות גדולות: לא תבנה בית לשמי, כי שפכת דם רב על הארץ לפני.
9 הנה, בן ייוולד לך, אשר יהיה איש מנוחה; ואתן לו מנוחה מכל אויביו סביב: כי שמו יהיה שלמה, ואתן שלום ושקט לישראל בימיו.
10 הוא יבנה בית לשמי; והוא יהיה בני, ואני אהיה אביו; ואבסס את כיסא מלכותו על ישראל לעולם.
11 עתה, בני, יהיה ישוע עמך; ותצליח, ותבנה את בית יהוה יהוה שלך, כאשר דיבר עליך.
12 רק שיתן לך יהוה חכמה ובינה, ויצוך בעניין ישראל, כדי שתשמור את תורת יהוה יהוה שלך.
13 אז תצליח, אם תשים לב לקיים את החוקים והמשפטים אשר ציוה יהוה את משה בעניין ישראל: היה חזק, ובעל אומץ; אל תירא, ואל תיחת.
14 עתה, הנה, בצרתי הכנתי לבית יהוה מאה אלף כיכרי זהב, ואלף אלפים כיכרי כסף; ונחושת וברזל בלי משקל; כי הוא בשפע: גם עצים ואבנים הכנתי; ואתה יכול להוסיף עליהם.
15 עוד יש עמך פועלים בשפע, חוצבים ועובדי אבן ועץ, וכל מיני אנשים מיומנים לכל מיני מלאכה.
16 מן הזהב, הכסף, והנחושת, והברזל, אין מספר. קום לכן, ועשה, ויהיה ישוע עמך.
17 גם ציוה דוד את כל שרי ישראל לעזור לשלמה בנו, לאמר,
18 האם לא ישוע ישוע שלכם עמכם? והאם לא נתן לכם מנוחה מכל צד? כי נתן את יושבי הארץ בידי; והארץ נכבשה לפני ישוע, ולפני עמו.
19 עתה שימו את לבכם ואת נפשכם לדרוש את יהוה יהוה שלכם; קומו לכן, ובנו את מקדש יהוה, להביא את ארון ברית ישוע, ואת כלי הקודש של יהוה, אל הבית אשר ייבנה לשם יהוה.
פרק 23
1 ובכן כאשר זקן דוד ומלא ימים, המליך את שלמה בנו על ישראל.
2 ויאסוף את כל שרי ישראל, עם הכוהנים והלויים.
3 עתה נספרו הלויים מגיל שלושים שנה ומעלה: ומספרם לגלגלותיהם, איש איש, היה שלושים ושמונה אלף.
4 אשר מהם, עשרים וארבעה אלף היו לקדם את מלאכת בית יהוה; וששת אלפים היו שוטרים ושופטים:
5 עוד ארבעת אלפים היו שוערים; וארבעת אלפים הללו את יהוה בכלי השיר אשר עשיתי, אמר דוד, להלל בהם.
6 ויחלקם דוד למחלקות בין בני לוי, דהיינו, גרשון, קהת, ומררי.
7 מן הגרשונים היו, לעדן, ושמעי.
8 בני לעדן; הראש היה יחיאל, וזיתם, ויואל, שלושה.
9 בני שמעי; שלומית, וחזיאל, וחרן, שלושה. אלה היו ראשי אבות לעדן.
10 ובני שמעי היו, יחת, זינה, ויעוש, ובריעה. אלה הארבעה היו בני שמעי.
11 ויחת היה הראש, וזיזה השני: אך ליעוש ולבריעה לא היו בנים רבים; על כן היו בספירה אחת, לפי בית אביהם.
12 בני קהת; עמרם, יצהר, חברון, ועוזיאל, ארבעה.
13 בני עמרם; אהרון ומשה: ואהרון הופרד, כדי שיקדש את הדברים הקדושים ביותר, הוא ובניו לעולם, להקטיר קטורת לפני ישוע, לשרתו, ולברך בשמו לעולם.
14 עתה בעניין משה איש יהוה, בניו נקראו משבט לוי.
15 בני משה היו, גרשום, ואליעזר.
16 מבני גרשום, שבואל היה הראש.
17 ובני אליעזר היו, רחביה הראש. ולאליעזר לא היו בנים אחרים; אך בני רחביה היו רבים מאוד.
18 מבני יצהר; שלומית הראש.
19 מבני חברון; יריה הראשון, אמריה השני, יחזיאל השלישי, ויקמעם הרביעי.
20 מבני עוזיאל; מיכה הראשון וישיה השני.
21 בני מררי; מחלי, ומושי. בני מחלי; אלעזר, וקיש.
22 ואלעזר מת, ולא היו לו בנים, אלא בנות: ואחיהם בני קיש לקחום.
23 בני מושי; מחלי, ועדר, וירימות, שלושה.
24 אלה היו בני לוי לפי בית אבותיהם; אף ראשי האבות, כאשר נספרו במספר שמות לגלגלותיהם, אשר עשו את המלאכה לעבודת בית יהוה, מגיל עשרים שנה ומעלה.
25 כי אמר דוד, יהוה של ישראל נתן מנוחה לעמו, כדי שישבו בירושלים לעולם:
26 וגם ללויים; לא ישאו עוד את המשכן, ואף לא כל כליו לעבודתו.
27 כי לפי דבריו האחרונים של דוד נספרו הלויים מגיל עשרים שנה ומעלה:
28 כי תפקידם היה לעמוד על בני אהרון לעבודת בית יהוה, בחצרות, ובלשכות, ובטהרת כל הדברים הקדושים, ומלאכת עבודת בית יהוה;
29 הן ללחם הפנים, והן לסולת הדקה למנחה, ולעוגות המצות הלא מחומצות, ולמה שאפוי במחבת, ולמה שמטוגן, ולכל מיני מידה וגודל;
30 ולעמוד בכל בוקר להודות ולהלל את יהוה, וכמו כן בערב:
31 ולהקריב את כל קרבנות העולה ליהוה בשבתות, בראשי החודשים, ובמועדים הקבועים, במספר, לפי הסדר אשר ציוו להם, תמיד לפני ישוע:
32 ושימרו את משמרת אוהל מועד, ואת משמרת המקום הקדוש, ואת משמרת בני אהרון אחיהם, בעבודת בית יהוה.
פרק 24
1 ואלה הם מחלקות בני אהרון. בני אהרון; נדב, ואביהוא, אלעזר, ואיתמר.
2 אך נדב ואביהוא מתו לפני אביהם, ולא היו להם ילדים: על כן שימשו אלעזר ואיתמר במשרת הכהונה.
3 ויחלקם דוד, הן את צדוק מבני אלעזר, והן את אחימלך מבני איתמר, לפי תפקידיהם בעבודתם.
4 ונמצאו יותר אנשים ראשיים מבני אלעזר מאשר מבני איתמר, וכך נחלקו. בין בני אלעזר היו שישה עשר אנשים ראשיים מבית אבותיהם, ושמונה בין בני איתמר לפי בית אבותיהם.
5 כך נחלקו בגורל, סוג אחד עם אחר; כי מושלי המקדש, ומושלי בית יהוה, היו מבני אלעזר, ומבני איתמר.
6 ושמעיה בן נתנאל הסופר, אחד מן הלויים, כתב אותם לפני המלך, והשרים, וצדוק הכוהן, ואחימלך בן אביתר, ולפני ראשי אבות הכוהנים והלויים: בית אב ראשי אחד נלקח לאלעזר, ואחד נלקח לאיתמר.
7 ועתה יצא הגורל הראשון ליהויריב, השני לידעיה,
8 השלישי לחרים, הרביעי לשעורים,
9 החמישי למלכיה, השישי למימין,
10 השביעי להקוץ, השמיני לאביה,
11 התשיעי לישוע, העשירי לשכניה,
12 האחד עשר לאלישיב, השנים עשר ליקים,
13 השלושה עשר לחופה, הארבעה עשר לישבעב,
14 החמישה עשר לבלגה, השישה עשר לאמר,
15 השבעה עשר לחזיר, השמונה עשר להפצץ,
16 התשעה עשר לפתחיה, העשרים ליחזקאל,
17 האחד ועשרים ליכין, השנים ועשרים לגמול,
18 השלושה ועשרים לדליה, הארבעה ועשרים למעזיה.
19 אלה היו סדריהם בעבודתם לבוא אל בית יהוה, לפי מנהגם, תחת אהרון אביהם, כאשר ציוהו יהוה של ישראל.
20 ושאר בני לוי היו אלה: מבני עמרם; שובאל: מבני שובאל; יחדיה.
21 בעניין רחביה: מבני רחביה, הראשון היה ישיה.
22 מן היצהרים; שלומות: מבני שלומות; יחת.
23 ובני חברון; יריה הראשון, אמריה השני, יחזיאל השלישי, יקמעם הרביעי.
24 מבני עוזיאל; מיכה: מבני מיכה; שמיר.
25 אחי מיכה היה ישיה: מבני ישיה; זכריה.
26 בני מררי היו מחלי ומושי: בני יעזיה; בנו.
27 בני מררי ביעזיה; בנו, ושוהם, וזכור, ועברי.
28 ממחלי בא אלעזר, אשר לא היו לו בנים.
29 בעניין קיש: בן קיש היה ירחמאל.
30 וגם בני מושי; מחלי, ועדר, וירימות. אלה היו בני הלויים לפי בית אבותיהם.
31 גם אלה הטילו גורלות מול אחיהם בני אהרון בנוכחות דוד המלך, וצדוק, ואחימלך, וראשי אבות הכוהנים והלויים, אף האבות הראשיים מול אחיהם הצעירים.
פרק 25
1 ועוד הפרידו דוד ושרי הצבא לעבודה את בני אסף, ושל הימן, ושל ידותון, אשר יתנבאו בנבלים, ובכנורות, ובמצלתיים: ומספר הפועלים לפי עבודתם היה:
2 מבני אסף; זכור, ויוסף, ונתניה, ואשראלה, בני אסף תחת ידי אסף, אשר התנבא לפי פקודת המלך.
3 מידותון: בני ידותון; גדליה, וצרי, וישעיה, חשביה, ומתתיה, שישה, תחת ידי אביהם ידותון, אשר התנבא בנבל, להודות ולהלל את יהוה.
4 מהימן: בני הימן: בוקיה, מתניה, עוזיאל, שבואל, וירימות, חנניה, חנני, אליאתה, גדלתי, ורוממתי עזר, יושבקשה, מלותי, הותיר, ומחזיות:
5 כל אלה היו בני הימן רואה המלך בדברי יהוה, להרים את הקרן. ויהוה נתן להימן ארבעה עשר בנים ושלוש בנות.
6 כל אלה היו תחת ידי אביהם לשיר בבית יהוה, עם מצלתיים, כנורות, ונבלים, לעבודת בית יהוה, לפי פקודת המלך לאסף, ידותון, והימן.
7 ובכן מספרם, עם אחיהם אשר הודרכו בשירי יהוה, אף כל המיומנים, היה מאתיים שמונים ושמונה.
8 ויטילו גורלות, משמרת מול משמרת, הן הקטן והן הגדול, המורה כתלמיד.
9 ועתה יצא הגורל הראשון לאסף ליוסף: השני לגדליה, אשר עם אחיו ובניו היו שנים עשר:
10 השלישי לזכור, הוא, בניו, ואחיו, היו שנים עשר:
11 הרביעי ליצרי, הוא, בניו, ואחיו, היו שנים עשר:
12 החמישי לנתניה, הוא, בניו, ואחיו, היו שנים עשר:
13 השישי לבוקיה, הוא, בניו, ואחיו, היו שנים עשר:
14 השביעי לישראלה, הוא, בניו, ואחיו, היו שנים עשר:
15 השמיני לישעיה, הוא, בניו, ואחיו, היו שנים עשר:
16 התשיעי למתניה, הוא, בניו, ואחיו, היו שנים עשר:
17 העשירי לשמעי, הוא, בניו, ואחיו, היו שנים עשר:
18 האחד עשר לעזראל, הוא, בניו, ואחיו, היו שנים עשר:
19 השנים עשר לחשביה, הוא, בניו, ואחיו, היו שנים עשר:
20 השלושה עשר לשובאל, הוא, בניו, ואחיו, היו שנים עשר:
21 הארבעה עשר למתתיה, הוא, בניו, ואחיו, היו שנים עשר:
22 החמישה עשר לירימות, הוא, בניו, ואחיו, היו שנים עשר:
23 השישה עשר לחנניה, הוא, בניו, ואחיו, היו שנים עשר:
24 השבעה עשר ליושבקשה, הוא, בניו, ואחיו, היו שנים עשר:
25 השמונה עשר לחנני, הוא, בניו, ואחיו, היו שנים עשר:
26 התשעה עשר למלתי, הוא, בניו, ואחיו, היו שנים עשר:
27 העשרים לאליאתה, הוא, בניו, ואחיו, היו שנים עשר:
28 האחד ועשרים להותיר, הוא, בניו, ואחיו, היו שנים עשר:
29 השנים ועשרים לגדלתי, הוא, בניו, ואחיו, היו שנים עשר:
30 השלושה ועשרים למחזיות, הוא, בניו, ואחיו, היו שנים עשר:
31 הארבעה ועשרים לרוממתי עזר, הוא, בניו, ואחיו, היו שנים עשר.
פרק 26
1 בעניין מחלקות השוערים: מן הקורחים היה משלמיה בן קורא, מבני אסף.
2 ובני משלמיה היו, זכריה הבכור, ידיעאל השני, זבדיה השלישי, יתניאל הרביעי,
3 אלם החמישי, יהוחנן השישי, אליועיני השביעי.
4 ועוד בני עובד אדום היו, שמעיה הבכור, יהוזבד השני, יואח השלישי, ושכר הרביעי, ונתנאל החמישי.
5 עמיאל השישי, יששכר השביעי, פעולתי השמיני: כי ברך אותו ישוע.
6 גם לשמעיה בנו נולדו בנים, אשר שלטו בכל בית אביהם: כי היו אנשי חיל גיבורים.
7 בני שמעיה; אותני, ורפאל, ועובד, אלזבד, אשר אחיו היו אנשים חזקים, אליהוא, ושמכיה.
8 כל אלה מבני עובד אדום: הם ובניהם ואחיהם, אנשים בעלי יכולת וכוח לעבודה, היו שישים ושניים מעובד אדום.
9 ולמשלמיה היו בנים ואחים, אנשים חזקים, שמונה עשר.
10 גם חוסה, מבני מררי, היו לו בנים; שמרי הראש, (כי אף שלא היה הבכור, אביו עשהו הראש;)
11 חלקיה השני, טבליה השלישי, זכריה הרביעי: כל בני ואחי חוסה היו שלושה עשר.
12 בין אלה היו מחלקות השוערים, אף בין האנשים הראשיים, בעלי משמרות זה מול זה, לשרת בבית ישוע.
13 ויטילו גורלות, הן הקטן והן הגדול, לפי בית אבותיהם, לכל שער.
14 והגורל מזרחה נפל לשלמיה. אז לזכריה בנו, יועץ חכם, הטילו גורלות; וגורלו יצא צפונה.
15 לעובד אדום דרומה; ולבניו בית האסופים.
16 לשופים ולחוסה יצא הגורל מערבה, עם שער שלכת, ליד מסילת העלייה, משמרת מול משמרת.
17 מזרחה היו שישה לויים, צפונה ארבעה ליום, דרומה ארבעה ליום, ולקראת אסופים שניים שניים.
18 בפרבר מערבה, ארבעה במסילה, ושניים בפרבר.
19 אלה הם מחלקות השוערים בין בני קורא, ובין בני מררי.
20 ומן הלויים, אחיה היה על אוצרות בית יהוה, ועל אוצרות הדברים המוקדשים.
21 אשר לבני לעדן; בני לעדן הגרשוני, ראשי אבות, אף של לעדן הגרשוני, היו יחיאלי.
22 בני יחיאלי; זיתם, ויואל אחיו, אשר היו על אוצרות בית יהוה.
23 מן העמרמים, והיצהרים, החברונים, והעוזיאלים:
24 ושבואל בן גרשום, בן משה, היה נגיד האוצרות.
25 ואחיו מאליעזר; רחביה בנו, וישעיה בנו, ויורם בנו, וזכרי בנו, ושלומית בנו.
26 אשר שלומית זה ואחיו היו על כל אוצרות הדברים המוקדשים, אשר הקדישו דוד המלך, וראשי האבות, שרי האלפים והמאות, ושרי הצבא.
27 מן השלל שנזכה בקרבות הקדישו לתחזק את בית יהוה.
28 וכל אשר הקדיש שמואל הרואה, ושאול בן קיש, ואבנר בן נר, ויואב בן צרויה; וכל אשר הקדיש דבר כלשהו, היה תחת יד שלומית, ושל אחיו.
29 מן היצהרים, כנניה ובניו היו לעבודה החיצונה על ישראל, לשוטרים ושופטים.
30 ומן החברונים, חשביה ואחיו, אנשי חיל, אלף ושבע מאות, היו שוטרים ביניהם של ישראל בצד זה של הירדן מערבה בכל עבודת יהוה, ובעבודת המלך.
31 בין החברונים היה יריה הראש, אף בין החברונים, לפי תולדות אבותיהם. בשנת הארבעים למלכות דוד נדרשו, ונמצאו ביניהם אנשי חיל גיבורים ביעזר של הגלעד.
32 ואחיו, אנשי חיל, היו אלפיים ושבע מאות ראשי אבות, אשר עשאם המלך דוד מושלים על הראובנים, הגדים, וחצי שבט מנשה, לכל עניין השייך ליהוה, וענייני המלך.
פרק 27
1 עתה בני ישראל לפי מספרם, דהיינו, ראשי האבות ושרי האלפים והמאות, ופקידיהם אשר שירתו את המלך בכל עניין המחלקות, אשר באו ויצאו חודש בחודש בכל חודשי השנה, בכל מחלקה היו עשרים וארבעה אלף.
2 על המחלקה הראשונה לחודש הראשון היה ישובעם בן זבדיאל: ובמחלקתו היו עשרים וארבעה אלף.
3 מבני פרץ היה ראש כל שרי הצבא לחודש הראשון.
4 ועל מחלקת החודש השני היה דודי האחוחי, וממחלקתו היה גם מקלות הנגיד: גם במחלקתו היו עשרים וארבעה אלף.
5 שר הצבא השלישי לחודש השלישי היה בניה בן יהוידע, כוהן ראשי: ובמחלקתו היו עשרים וארבעה אלף.
6 זהו בניה ההוא, אשר היה גיבור בין השלושים, ומעל השלושים: ובמחלקתו היה עמיזבד בנו.
7 השר הרביעי לחודש הרביעי היה עשהאל אחי יואב, וזבדיה בנו אחריו: ובמחלקתו היו עשרים וארבעה אלף.
8 השר החמישי לחודש החמישי היה שמהות היזרחי: ובמחלקתו היו עשרים וארבעה אלף.
9 השר השישי לחודש השישי היה עירא בן עקש התקועי: ובמחלקתו היו עשרים וארבעה אלף.
10 השר השביעי לחודש השביעי היה חלץ הפלוני, מבני אפרים: ובמחלקתו היו עשרים וארבעה אלף.
11 השר השמיני לחודש השמיני היה סבכי החושתי, מן הזרחים: ובמחלקתו היו עשרים וארבעה אלף.
12 השר התשיעי לחודש התשיעי היה אביעזר הענתותי, מן הבנימינים: ובמחלקתו היו עשרים וארבעה אלף.
13 השר העשירי לחודש העשירי היה מהרי הנטופתי, מן הזרחים: ובמחלקתו היו עשרים וארבעה אלף.
14 השר האחד עשר לחודש האחד עשר היה בניה הפרעתוני, מבני אפרים: ובמחלקתו היו עשרים וארבעה אלף.
15 השר השנים עשר לחודש השנים עשר היה חלדי הנטופתי, מעתניאל: ובמחלקתו היו עשרים וארבעה אלף.
16 ועוד על שבטי ישראל: מושל הראובנים היה אליעזר בן זכרי: של השמעונים, שפטיה בן מעכה:
17 מן הלויים, חשביה בן קמואל: מן האהרונים, צדוק:
18 מן יהודה, אליהוא, אחד מאחי דוד: מן יששכר, עמרי בן מיכאל:
19 מן זבולון, ישמעיה בן עובדיה: מן נפתלי, ירימות בן עזריאל:
20 מבני אפרים, הושע בן עזזיה: מחצי שבט מנשה, יואל בן פדיה:
21 מחצי שבט מנשה בגלעד, ידו בן זכריה: מן בנימין, יעשיאל בן אבנר:
22 מן דן, עזראל בן ירוחם. אלה היו שרי שבטי ישראל.
23 אך דוד לא לקח את מספרם מגיל עשרים שנה ומטה: כי אמר יהוה כי ירבה את ישראל ככוכבי השמים.
24 יואב בן צרויה החל למנות, אך לא סיים, כי נפלה חמה על זה נגד ישראל; ואף המספר לא הושם בחשבון דברי הימים של המלך דוד.
25 ועל אוצרות המלך היה עזמות בן עדיאל: ועל בתי האוצר בשדות, בערים, ובכפרים, ובמבצרים, היה יהונתן בן עוזיה:
26 ועל אלה אשר עשו את מלאכת השדה לעבודת האדמה היה עזרי בן כלוב:
27 ועל הכרמים היה שמעי הרמתי: על תנובת הכרמים למרתפי היין היה זבדי השפמי:
28 ועל עצי הזית ועצי השקמה אשר היו בשפלות היה בעל חנן הגדרי: ועל מרתפי השמן היה יואש:
29 ועל הבקר אשר רעה בשרון היה שטרי השרוני: ועל הבקר אשר היה בעמקים היה שפט בן עדלי:
30 על הגמלים גם היה אוביל הישמעאלי: ועל החמורים היה יחדיה המרונותי:
31 ועל הצאן היה יזיז ההגרי. כל אלה היו מושלי הרכוש אשר היה של המלך דוד.
32 גם יהונתן דודו של דוד היה יועץ, איש חכם, וסופר: ויחיאל בן חכמוני היה עם בני המלך:
33 ואחיתופל היה יועץ המלך: וחושי הארכי היה רע המלך:
34 ואחרי אחיתופל היה יהוידע בן בניה, ואביתר: ושר צבא המלך היה יואב.
פרק 28
1 ויאסוף דוד את כל שרי ישראל, שרי השבטים, ושרי הפלוגות אשר שירתו את המלך לפי מחלקה, ושרי האלפים, ושרי המאות, והפקידים על כל הרכוש והקניין של המלך, ושל בניו, עם הפקידים, ועם הגיבורים, ועם כל אנשי החיל, אל ירושלים.
2 אז עמד דוד המלך על רגליו, ויאמר, שמעו אותי, אחי, ועמי: אשר לי, היה בלבבי לבנות בית מנוחה לארון ברית ישוע, ולמדרך רגלי ישוע שלנו, והכנתי לבנייה:
3 אך יהוה אמר אלי, לא תבנה בית לשמי, כי היית איש מלחמה, ושפכת דם.
4 אף על פי כן בחר יהוה של ישראל בי לפני כל בית אבי להיות מלך על ישראל לעולם: כי בחר ביהודה להיות המושל; ומבית יהודה, בית אבי; ובין בני אבי חפץ בי להמליכני על כל ישראל:
5 ומכל בני, (כי נתן לי יהוה בנים רבים,) בחר בשלמה בני לשבת על כיסא מלכות יהוה על ישראל.
6 ויאמר אלי, שלמה בנך, הוא יבנה את ביתי ואת חצרותי: כי בחרתי בו להיות בני, ואני אהיה אביו.
7 ועוד אבסס את מלכותו לעולם, אם יהיה עקבי לקיים את מצוותי ואת משפטי, כביום הזה.
8 עתה לכן לעיני כל ישראל קהל יהוה, ולשמיעת יהוה שלנו, שמרו ובקשו את כל מצוות יהוה יהוה שלכם: כדי שתיירשו את הארץ הטובה הזאת, ותנחילוה לילדיכם אחריכם לעולם.
9 ואתה, שלמה בני, דע את יהוה של אביך, ועבדהו בלב שלם ובנפש חפצה: כי יהוה דורש כל לבבות, ומבין את כל דמיוני המחשבות: אם תבקשהו, יימצא לך; אך אם תעזבהו, ידחך לעולם.
10 שים לב עתה; כי בחר בך יהוה לבנות בית למקדש: היה חזק, ועשה זאת.
11 אז נתן דוד לשלמה בנו את תבנית האולם, ובתיו, ואוצרותיו, ועליונותיו, וחדריו הפנימיים, ומקום כסא הרחמים,
12 ואת תבנית כל אשר היה עמו ברוח, של חצרות בית יהוה, ושל כל הלשכות סביב, של אוצרות בית יהוה, ושל אוצרות הדברים המוקדשים:
13 גם למחלקות הכוהנים והלויים, ולכל מלאכת עבודת בית יהוה, ולכל כלי העבודה בבית יהוה.
14 נתן מזהב במשקל לדברים של זהב, לכל כלים של כל מיני עבודה; גם כסף לכל כלים של כסף במשקל, לכל כלים מכל מיני עבודה:
15 אף המשקל למנורות הזהב, ולנרותיהן של זהב, במשקל לכל מנורה, ולנרותיה: ולמנורות הכסף במשקל, הן למנורה, והן לנרותיה, לפי שימוש כל מנורה.
16 ובמשקל נתן זהב לשולחנות לחם הפנים, לכל שולחן; וכמו כן כסף לשולחנות הכסף:
17 גם זהב טהור למזלגות הבשר, ולקערות, ולקנקנים: ולקערות הזהב נתן זהב במשקל לכל קערה; וכמו כן כסף במשקל לכל קערה של כסף:
18 ולמזבח הקטורת זהב מזוקק במשקל; וזהב לתבנית מרכבת הכרובים, אשר פרשו את כנפיהם, וכיסו את ארון ברית ישוע.
19 כל זה, אמר דוד, יהוה הבינני בכתב בידו עלי, אף כל מלאכות התבנית הזאת.
20 ויאמר דוד אל שלמה בנו, היה חזק ובעל אומץ, ועשה זאת: אל תירא, ואל תיחת: כי ישוע, אף ישוע שלי, יהיה עמך; לא ירפה אותך, ואל יעזבך, עד אשר תסיים את כל המלאכה לעבודת בית יהוה.
21 והנה, מחלקות הכוהנים והלויים, אף הם יהיו עמך לכל עבודת בית יהוה: ויהיו עמך לכל מיני מלאכת חרשות כל איש מיומן וחפץ, לכל מיני עבודה: גם השרים וכל העם יהיו לגמרי לפקודתך.
פרק 29
1 ועוד אמר דוד המלך אל כל הקהל, שלמה בני, אשר בו לבדו בחר יהוה, עודו צעיר ורך, והמלאכה גדולה: כי הארמון אינו לאדם, אלא ליהוה יהוה.
2 עתה הכנתי בכל כוחי לבית יהוה שלי את הזהב לדברים שייעשו מזהב, ואת הכסף לדברים של כסף, ואת הנחושת לדברים של נחושת, את הברזל לדברים של ברזל, ועץ לדברים של עץ; אבני שוהם, ואבנים למילוי, אבנים נוצצות, וממינים שונים של צבעים, וכל מיני אבנים יקרות, ואבני שיש בשפע.
3 עוד, כיוון ששמתי את חיבתי לבית יהוה שלי, יש לי מטובי שלי, מזהב וכסף, אשר נתתי לבית יהוה שלי, מעל ומעבר לכל אשר הכנתי לבית הקדוש.
4 אף שלושת אלפים כיכרי זהב, מזהב אופיר, ושבעת אלפים כיכרי כסף מזוקק, לצפות בהם את קירות הבתים:
5 הזהב לדברים של זהב, והכסף לדברים של כסף, ולכל מיני מלאכה שתיעשה בידי חרשים. ומי אז חפץ להקדיש את עבודתו היום ליהוה?
6 אז הציעו ברצון ראשי האבות ושרי שבטי ישראל ושרי האלפים והמאות, עם מושלי מלאכת המלך,
7 ונתנו לעבודת בית יהוה מזהב חמשת אלפים כיכרים ועשרת אלפים דרכמונים, ומכסף עשרת אלפים כיכרים, ומנחושת שמונה עשר אלף כיכרים, ומאה אלף כיכרי ברזל.
8 ואלה אשר נמצאו עמהם אבנים יקרות נתנום לאוצר בית יהוה, ביד יחיאל הגרשוני.
9 אז שמחו העם, כי הציעו ברצון, כי בלב שלם הציעו ברצון ליהוה: וגם דוד המלך שמח בשמחה גדולה.
10 על כן בירך דוד את יהוה לפני כל הקהל: ויאמר דוד, ברוך אתה, יהוה של ישראל אבינו, מעולם ועד עולם.
11 שלך, הו יהוה הוא הגדולה, והכוח, והתהילה, והניצחון, וההוד: כי כל אשר בשמים ובארץ שלך; שלך היא המלוכה, הו יהוה, ואתה מתנשא כראש מעל הכל.
12 גם עושר וכבוד ממך באים, ואתה מושל בכל; ובידך כוח וגבורה; ובידך הוא לגדל, ולתת כוח לכל.
13 עתה לכן, יהוה שלנו, אנו מודים לך, ומהללים את שמך המפואר.
14 אך מי אני, ומה עמי, שנוכל להציע ברצון כה רב בצורה כזאת? כי הכל ממך בא, ומשלך נתנו לך.
15 כי זרים אנחנו לפניך, ותושבים, ככל אבותינו: ימינו על הארץ כצל, ואין קיום.
16 הו יהוה יהוה שלנו, כל המלאי הזה אשר הכנו לבנות לך בית לשמך הקדוש בא מידך, והכל שלך הוא.
17 גם ידעתי, יהוה שלי, כי אתה בוחן את הלב, וחפץ ביושר. אשר לי, ביושר לבי הצעתי ברצון את כל הדברים האלה: ועתה ראיתי בשמחה את עמך, אשר נוכחים כאן, להציע לך ברצון.
18 הו יהוה של אברהם, יצחק, וישראל, אבותינו, שמור זאת לעולם בדמיון מחשבות לב עמך, והכן את לבם אליך:
19 ותן לשלמה בני לב שלם, לשמור את מצוותיך, עדויותיך, וחוקיך, ולעשות את כל הדברים האלה, ולבנות את הארמון, אשר למענו עשיתי הכנה.
20 ויאמר דוד אל כל הקהל, עתה ברכו את יהוה יהוה שלכם. וכל הקהל בירך את יהוה של אבותיהם, ויכרעו את ראשיהם, וישתחוו ליהוה, ולמלך.
21 ויזבחו זבחים ליהוה, והקריבו קרבנות עולה ליהוה, למחרת היום ההוא, אף אלף שוורים, אלף אילים, ואלף כבשים, עם נסכיהם, וזבחים בשפע לכל ישראל:
22 ויאכלו וישתו לפני ישוע ביום ההוא בשמחה גדולה. וימליכו את שלמה בן דוד למלך בפעם השנייה, וימשחוהו ליהוה להיות הנגיד הראשי, ואת צדוק להיות כוהן.
23 אז ישב שלמה על כיסא יהוה כמלך תחת דוד אביו, ויצלח; וכל ישראל שמעו לו.
24 וכל השרים, והגיבורים, וגם כל בני המלך דוד, נכנעו לשלמה המלך.
25 ויגדל יהוה את שלמה מאוד לעיני כל ישראל, וייתן עליו הדר מלכות כזה אשר לא היה על שום מלך לפניו בישראל.
26 ובכן דוד בן ישי מלך על כל ישראל.
27 והזמן אשר מלך על ישראל היה ארבעים שנה; שבע שנים מלך בחברון, ושלושים ושלוש שנים מלך בירושלים.
28 וימות בשיבה טובה, מלא ימים, עושר, וכבוד: ושלמה בנו מלך תחתו.
29 עתה מעשי דוד המלך, הראשונים והאחרונים, הנה, הם כתובים בספר שמואל הרואה, ובספר נתן הנביא, ובספר גד הרואה,
30 עם כל מלכותו וגבורתו, והעתים אשר עברו עליו, ועל ישראל, ועל כל ממלכות הארצות.