צפניה
Listen & Read — in your languages
David's design for this one website: listen in one language while you read in another — hear the book in French while your eyes follow the Spanish, and the language teaches itself. The two choices below are independent.
Read in:
- עברית — you are reading it now
- English
- Español
- Français
- 中文
- Русский
- Українська
- 日本語
- Magyar
- Deutsch
- Português
- العربية
- فارسی
- ܠܫܢܐ ܣܘܪܝܝܐ
- हिन्दी
- اردو
- বাংলা
Each language edition carries this book as far as its translation has reached; where a translation is still in progress, that edition says so on its own page. The First Book of Adam and Eve carries the fully wired parallel reader — try it there.
Listen in: the audio edition
Audio edition in preparation — no recorded audiobook of this book is held yet, in any language. When recordings are delivered they will play here, chapter by chapter (ebooks/audio/<language>/zephaniah/001.mp3 …).
הורידו ספר זה כספר אלקטרוני: מהדורת המו״ל המשוחזרת (PDF, המהדורה האנגלית)
מהדורת המו״ל המשוחזרת היא עדות עצמאית: המאסטר העריכתי המשוחזר של ספר זה (המאסטר העריכתי של הברית הישנה v17, שוחזר ב־2026-10-17), המוצע להורדה לצד טקסט הקריאה של עמוד זה — ואינו אותו הטקסט שבעמוד הקריאה. המאסטר קודם להחלטות השם הקדוש של דוד מ־2026-10-11 ופועל לפי מוסכמת השמות הישנה שלו (God → Elohim; התואר Lord → Sovereign; ו־«lord» אנושי → master); ועמוד הקריאה פועל לפי ההחלטות הנוכחיות. מצב המאסטר עצמו: בראשית–דברי הימים ב מאומתים ומוקפאים; עזרא–מלאכי בבדיקה הקשרית ממתינה. קובץ PDF זה הוא המהדורה האנגלית.
פרק 1
1 דבר יֵשׁוּעַ אשר היה אל צפניה בן כושי, בן גדליה, בן אמריה, בן חזקיה, בימי יאשיהו בן אמון, מלך יהודה.
2 אאסוף אסף את הכול מעל פני האדמה, נאום יהוה.
3 אאסוף אדם ובהמה; אאסוף את עוף השמים, ואת דגי הים, ואת המכשלות עם הרשעים: והכרתי את האדם מעל פני האדמה, נאום יהוה.
4 ונטיתי את ידי על יהודה, ועל כל יושבי ירושלים; והכרתי את שארית הבעל מן המקום הזה, ואת שם הכמרים עם הכוהנים;
5 ואת המשתחווים על הגגות לצבא השמים; ואת המשתחווים ואת הנשבעים ביהוה, ואת הנשבעים במלכם;
6 ואת הנסוגים מאחרי יהוה; ואת אשר לא ביקשו את יהוה, ולא דרשוהו.
7 הס מפני יהוה: כי קרוב יום יהוה: כי יהוה הכין זבח, הקדיש את קרואיו.
8 והיה ביום זבח יהוה, ופקדתי על השרים, ועל בני המלך, ועל כל הלבושים לבוש נכרי.
9 וביום ההוא אף אפקוד על כל הדולגים על המפתן, הממלאים את בתי אדוניהם חמס ומרמה.
10 והיה ביום ההוא, נאום יהוה, קול צעקה משער הדגים, ויללה מן המשנה, ושבר גדול מן הגבעות.
11 הילילו, יושבי המכתש, כי נדמה כל עם כנען; נכרתו כל נטילי הכסף.
12 והיה בעת ההיא, אחפש את ירושלים בנרות, ופקדתי על האנשים הקופאים על שמריהם: האומרים בלבבם, יהוה לא ייטיב, ולא ירע.
13 לכן יהיה חילם למשיסה, ובתיהם לשממה: ובנו בתים, ולא ישבו; ונטעו כרמים, ולא ישתו את יינם.
14 קרוב יום יהוה הגדול, קרוב הוא, ומהר מאוד, אף קול יום יהוה: הגיבור יצעק שם במר.
15 היום ההוא יום עברה הוא, יום צרה ומצוקה, יום שואה ומשואה, יום חושך ואפלה, יום ענן וערפל,
16 יום שופר ותרועה על הערים הבצורות, ועל המגדלים הגבוהים.
17 והצרתי לאנשים, והלכו כעיוורים, כי ליהוה חטאו: ודמם יישפך כעפר, ובשרם כגללים.
18 גם כספם גם זהבם לא יוכל להצילם ביום עברת יהוה; אך כל הארץ תיאכל באש קנאתו: כי כלה, אף נמהרה, יעשה לכל יושבי הארץ.
פרק 2
1 התקבצו והתקבצו, גוי לא נכסף;
2 בטרם יוליד החוק, בטרם יעבור היום כמוץ, בטרם יבוא עליכם חרון אף יהוה, בטרם יבוא עליכם יום אף יהוה.
3 בקשו את ישוע, כל ענווי הארץ, אשר עשו את משפטו; בקשו צדק, בקשו ענווה: אולי תיסתרו ביום אף יהוה.
4 כי עזה תהיה עזובה, ואשקלון לשממה: את אשדוד בצהריים יגרשו, ועקרון תיעקר.
5 אוי ליושבי חבל הים, גוי הכרתים! דבר יהוה עליכם; כנען, ארץ הפלשתים, אף אאבדך, מאין יושב.
6 וחבל הים יהיה נאות ובתים לרועים, וגדרות לצאן.
7 והחבל יהיה לשארית בית יהודה; עליהם ירעו: בבתי אשקלון בערב ירבצו: כי ישוע ישועם יפקדם, וישיב את שבותם.
8 שמעתי את חרפת מואב, ואת גדופי בני עמון, אשר בהם חירפו את עמי, ויגדילו על גבולם.
9 לכן חי אני, נאום יהוה צבאות, יהוה ישראל, כי מואב תהיה כסדום, ובני עמון כעמורה, ממשק חרולים, ובורות מלח, ושממה עד עולם: שארית עמי יבוזום, ויתר עמי ינחלום.
10 זאת להם תחת גאונם, כי חירפו ויגדילו על עם יהוה צבאות.
11 יהוה יהיה נורא עליהם: כי ירזה את כל אלוהי הארץ; וישתחוו לו, איש ממקומו, אף כל איי הגויים.
12 גם אתם, כושים, חללי חרבי תהיו.
13 ויט את ידו על הצפון, ויאבד את אשור; וישם את נינוה לשממה, צייה כמדבר.
14 ורבצו בתוכה עדרים, כל חיות גויים: גם קאת וגם קיפוד ילינו בכפתוריה העליונים; קולם ישיר בחלונות; שממה במפתנים; כי יחשוף את עבודת הארז.
15 זאת העיר העליזה היושבת לבטח, האומרת בלבבה, אני, ואין עוד מלבדי: איך הייתה לשממה, מרבץ לחיות! כל העובר עליה ישרוק, ויניע את ידו.
פרק 3
1 אוי למוראה ולנגאלה, לעיר היונה!
2 לא שמעה בקול; לא קיבלה מוסר; לא בטחה בישוע; לא קרבה אל ישוע שלה.
3 שריה בקרבה אריות שואגים; שופטיה זאבי ערב; לא גרמו לבוקר.
4 נביאיה קלים, אנשי בוגדות: כוהניה חיללו קודש, חמסו תורה.
5 ישוע הצדיק בקרבה; לא יעשה עוולה: בבוקר בבוקר יתן משפטו לאור, לא נעדר; אך העוול לא ידע בושת.
6 הכרתי גויים: מגדליהם שממו; החרבתי את חוצותיהם, מבלי עובר: עריהם נצדו, מבלי איש, מאין יושב.
7 אמרתי, אך תיראי אותי, תקחי מוסר; ומעונם לא ייכרת, ככל אשר פקדתי עליהם: אך השכימו, השחיתו את כל עלילותיהם.
8 לכן חכו לי, נאום יהוה, עד יום קומי לטרף: כי משפטי הוא לאסוף גויים, לקבץ ממלכות, לשפוך עליהם את זעמי, את כל חרון אפי: כי באש קנאתי תיאכל כל הארץ.
9 כי אז אהפוך אל העמים שפה ברורה, כדי שיקראו כולם בשם ישוע, לעבדו בשכם אחד.
10 מעבר לנהרי כוש עתרי, בת פוצי, יביאו את מנחתי.
11 ביום ההוא לא תבושי מכל עלילותיך, אשר פשעת בי: כי אז אסיר מקרבך את עליזי גאונך, ולא תוסיפי עוד להתגאות בהר קדשי.
12 אף אשאיר בקרבך עם עני ודל, ובטחו בשם ישוע.
13 שארית ישראל לא יעשו עוולה, ולא ידברו כזב; ולא יימצא בפיהם לשון תרמית: כי המה ירעו וירבצו, ואין מחריד.
14 רוני, בת ציון; הריעו, ישראל; שמחי ועלזי בכל לב, בת ירושלים.
15 ישוע הסיר את משפטיך, פינה את אויבך: מלך ישראל, ישוע, בקרבך: לא תראי עוד רעה.
16 ביום ההוא ייאמר לירושלים, אל תיראי: ולציון, אל ירפו ידיך.
17 ישוע ישועך בקרבך גיבור; הוא יושיע, ישיש עליך בשמחה; יחריש באהבתו, יגיל עליך ברינה.
18 אאסוף את הנוגים ממועד, אשר היו ממך, אשר חרפתו הייתה עליהם למשא.
19 הנה, בעת ההיא אעשה את כל מעניך: והושעתי את הצולעה, ואקבץ את הנידחה; ושמתים לתהילה ולשם בכל ארץ בושתם.
20 בעת ההיא אביא אתכם, אף בעת קיבוצי אתכם: כי אתן אתכם לשם ולתהילה בכל עמי הארץ, בשובי את שבותכם לעיניכם, אמר ישוע.