עמוס
Listen & Read — in your languages
David's design for this book: listen in one language while you read in another — hear the book in French while your eyes follow the Spanish, and the language teaches itself. The two choices below are independent.
Read in:
- עברית — you are reading it now
- English
- Español
- Français
- 中文
- Русский
- Українська
- 日本語
- Magyar
- Deutsch
- Português
- Italiano
- العربية
- فارسی
- ܠܫܢܐ ܣܘܪܝܝܐ
- हिन्दी
- اردو
- বাংলা
- ਪੰਜਾਬੀ
Each language edition carries this book as far as its translation has reached; where a translation is still in progress, that edition says so on its own page. The First Book of Adam and Eve carries the fully wired parallel reader — try it there.
Listen in: the audio edition
Audio edition in preparation — no recorded audiobook of this book is held yet, in any language. When recordings are delivered they will play here, chapter by chapter (ebooks/audio/<language>/amos/001.mp3 …).
הורידו ספר זה כספר אלקטרוני: מהדורת המו״ל המשוחזרת (PDF, המהדורה האנגלית)
מהדורת המו״ל המשוחזרת היא עדות עצמאית: המאסטר העריכתי המשוחזר של ספר זה (המאסטר העריכתי של הברית הישנה v17, שוחזר ב־2026-10-17), המוצע להורדה לצד טקסט הקריאה של עמוד זה — ואינו אותו הטקסט שבעמוד הקריאה. המאסטר קודם להחלטות השם הקדוש של דוד מ־2026-10-11 ופועל לפי מוסכמת השמות הישנה שלו (God → Elohim; התואר Lord → Sovereign; ו־«lord» אנושי → master); ועמוד הקריאה פועל לפי ההחלטות הנוכחיות. מצב המאסטר עצמו: בראשית–דברי הימים ב מאומתים ומוקפאים; עזרא–מלאכי בבדיקה הקשרית ממתינה. קובץ PDF זה הוא המהדורה האנגלית.
פרק 1
1 דברי עמוס, אשר היה בנוקדים מתקוע, אשר חזה על ישראל בימי עוזיה מלך יהודה, ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל, שנתיים לפני הרעש.
2 ויאמר, יהוה מציון ישאג, ומירושלים ייתן קולו; ואבלו נאות הרועים, ויבש ראש הכרמל.
3 כה אמר יהוה; על שלושה פשעי דמשק, ועל ארבעה לא אשיבנו; על דושם בחרוצות ברזל את הגלעד.
4 ושילחתי אש בבית חזאל, ואכלה ארמונות בן־הדד.
5 ושברתי בריח דמשק, והכרתי יושב מבקעת און, ותומך שבט מבית עדן; וגלו עם ארם קירה, אמר יהוה.
6 כה אמר יהוה; על שלושה פשעי עזה, ועל ארבעה לא אשיבנו; על הגלותם גלות שלמה להסגיר לאדום.
7 ושילחתי אש בחומת עזה, ואכלה ארמונותיה.
8 והכרתי יושב מאשדוד, ותומך שבט מאשקלון, והשיבותי ידי על עקרון, ואבדה שארית פלשתים, אמר יהוה.
9 כה אמר יהוה; על שלושה פשעי צור, ועל ארבעה לא אשיבנו; על הסגירם גלות שלמה לאדום, ולא זכרו ברית אחים.
10 ושילחתי אש בחומת צור, ואכלה ארמונותיה.
11 כה אמר יהוה; על שלושה פשעי אדום, ועל ארבעה לא אשיבנו; על רדפו בחרב את אחיו, ושיחת רחמיו, ויטרוף לעד אפו, ועברתו שמרה נצח.
12 ושילחתי אש בתימן, ואכלה ארמונות בצרה.
13 כה אמר יהוה; על שלושה פשעי בני עמון, ועל ארבעה לא אשיבנו; על בקעם הרות הגלעד, למען הרחיב את גבולם.
14 והצתי אש בחומת רבה, ואכלה ארמונותיה, בתרועה ביום מלחמה, בסער ביום סופה.
15 והלך מלכם בגולה, הוא ושריו יחדו, אמר יהוה.
פרק 2
1 כה אמר יהוה; על שלושה פשעי מואב, ועל ארבעה לא אשיבנו; על שרפו עצמות מלך אדום לשיד.
2 ושילחתי אש במואב, ואכלה ארמונות הקריות; ומת מואב בשאון, בתרועה בקול שופר.
3 והכרתי שופט מקרבה, וכל שריה אהרוג עמו, אמר יהוה.
4 כה אמר יהוה; על שלושה פשעי יהודה, ועל ארבעה לא אשיבנו; על מאסם את תורת יהוה, וחקיו לא שמרו, ויתעום כזביהם, אשר הלכו אבותם אחריהם.
5 ושילחתי אש ביהודה, ואכלה ארמונות ירושלים.
6 כה אמר יהוה; על שלושה פשעי ישראל, ועל ארבעה לא אשיבנו; על מכרם בכסף צדיק, ואביון בעבור נעליים.
7 השואפים על עפר ארץ בראש דלים, ודרך ענוים יטו; ואיש ואביו ילכו אל הנערה, למען חלל את שם קדשי.
8 ועל בגדים חבולים יטו אצל כל מזבח, ויין ענושים ישתו בית אליליהם.
9 ואנוכי השמדתי את האמורי מפניהם, אשר כגובה ארזים גובהו, וחסון הוא כאלונים; ואשמיד פריו ממעל, ושורשיו מתחת.
10 ואנוכי העליתי אתכם מארץ מצרים, ואולך אתכם במדבר ארבעים שנה, לרשת את ארץ האמורי.
11 ואקים מבניכם לנביאים, ומבחוריכם לנזירים. האף אין זאת, בני ישראל? אמר יֵשׁוּעַ.
12 ותשקו את הנזירים יין, ועל הנביאים ציוויתם לאמור, לא תינבאו.
13 הנה אנוכי מעיק תחתיכם, כאשר תעיק העגלה המלאה לה עמיר.
14 ואבד מנוס מקל, וחזק לא יאמץ כוחו, וגיבור לא ימלט נפשו.
15 ותופש הקשת לא יעמוד, וקל ברגליו לא ימלט, ורוכב הסוס לא ימלט נפשו.
16 ואמיץ לבו בגיבורים, ערום ינוס ביום ההוא, אמר יהוה.
פרק 3
1 שמעו את הדבר הזה אשר דיבר יהוה עליכם, בני ישראל, על כל המשפחה אשר העליתי מארץ מצרים, לאמור,
2 רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה; על כן אפקוד עליכם את כל עוונותיכם.
3 הילכו שניים יחדו, בלתי אם נועדו?
4 הישאג אריה ביער, וטרף אין לו? היתן כפיר קולו ממעונתו, בלתי אם לכד?
5 התיפול ציפור על פח הארץ, ומוקש אין לה? היעלה פח מן האדמה, ולכוד לא ילכוד?
6 אם ייתקע שופר בעיר, ועם לא יחרדו? אם תהיה רעה בעיר, ויהוה לא עשה?
7 כי לא יעשה ישוע דבר, כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים.
8 אריה שאג, מי לא יירא? ישוע דיבר, מי לא יינבא?
9 השמיעו על ארמונות באשדוד, ועל ארמונות בארץ מצרים, ואמרו, האספו על הרי שומרון, וראו מהומות רבות בתוכה, ועשוקים בקרבה.
10 ולא ידעו עשות נכוחה, אמר יהוה, האוצרים חמס ושוד בארמונותיהם.
11 לכן כה אמר יהוה; צר סביב הארץ, והוריד ממך עוזך, ונשדו ארמונותייך.
12 כה אמר ישוע; כאשר יציל הרועה מפי הארי שתי כרעים או בדל אוזן, כן יינצלו בני ישראל היושבים בשומרון בפאת מטה ובדמשק ערש.
13 שמעו והעידו בבית יעקב, אמר יהוה, יהוה צבאות,
14 כי ביום פקדי פשעי ישראל עליו, ופקדתי על מזבחות בית־אל, ונגדעו קרנות המזבח ונפלו לארץ.
15 והכיתי בית החורף על בית הקיץ, ואבדו בתי השן, וספו בתים רבים, אמר יהוה.
פרק 4
1 שמעו את הדבר הזה, פרות הבשן, אשר בהר שומרון, העושקות דלים, הרוצצות אביונים, האומרות לאדוניהם, הביאה ונשתה.
2 נשבע יהוה בקדשו, כי הנה ימים באים עליכם, ונשא אתכם בצינות, ואחריתכן בסירות דוגה.
3 ופרצים תצאנה, אישה נגדה, והשלכתן ההרמונה, אמר יהוה.
4 בואו בית־אל ופשעו, הגלגל הרבו לפשוע; והביאו לבוקר זבחיכם, לשלושת ימים מעשרותיכם.
5 וקטר מחמץ תודה, וקראו נדבות, השמיעו; כי כן אהבתם, בני ישראל, אמר יהוה.
6 וגם אני נתתי לכם נקיון שיניים בכל עריכם, וחוסר לחם בכל מקומותיכם; ולא שבתם עדי, אמר ישוע.
7 וגם אני מנעתי מכם את הגשם, בעוד שלושה חודשים לקציר; והמטרתי על עיר אחת, ועל עיר אחת לא אמטיר; חלקה אחת תימטר, וחלקה אשר לא המטרתי עליה תיבש.
8 ונעו שתיים שלוש ערים אל עיר אחת לשתות מים, ולא ישבעו; ולא שבתם עדי, אמר ישוע.
9 הכיתי אתכם בשידפון ובירקון; הרבות גינותיכם וכרמיכם ותאיניכם וזיתיכם יאכל הגזם; ולא שבתם עדי, אמר ישוע.
10 שילחתי בכם דבר בדרך מצרים; הרגתי בחרב בחוריכם, עם שבי סוסיכם; ואעל באוש מחניכם ובאפיכם; ולא שבתם עדי, אמר ישוע.
11 הפכתי בכם, כמהפכת יהוה את סדום ואת עמורה, ותהיו כאוד מוצל מאש; ולא שבתם עדי, אמר ישוע.
12 לכן כה אעשה לך, ישראל; עקב כי זאת אעשה לך, הכון לקראת יהוה שלך, ישראל.
13 כי הנה יוצר הרים ובורא רוח, ומגיד לאדם מה שיחו, עושה שחר עיפה, ודורך על במתי ארץ; יהוה, יהוה צבאות שמו.
פרק 5
1 שמעו את הדבר הזה אשר נשאתי עליכם, קינה, בית ישראל.
2 נפלה, לא תוסיף קום, בתולת ישראל; ניטשה על אדמתה, אין מקימה.
3 כי כה אמר יהוה; העיר היוצאת אלף, תשאיר מאה, והיוצאת מאה תשאיר עשרה, לבית ישראל.
4 כי כה אמר ישוע אל בית ישראל, דרשוני וחיו.
5 ואל תדרשו בית־אל, והגלגל לא תבואו, ובאר־שבע לא תעברו; כי הגלגל גלה יגלה, ובית־אל יהיה לאון.
6 דרשו את ישוע וחיו; פן יצלח כאש בית יוסף, ואכלה ואין מכבה לבית־אל.
7 ההופכים ללענה משפט, וצדקה לארץ הניחו.
8 עושה כימה וכסיל, והופך לבוקר צלמות, ויום ולילה החשיך, הקורא למי הים, וישפכם על פני הארץ; יהוה שמו.
9 המבליג שוד על עז, ושוד על מבצר יבוא.
10 שנאו בשער מוכיח, ודובר תמים יתעבו.
11 לכן יען בושסכם על דל, ומשאת בר תקחו ממנו; בתי גזית בניתם, ולא תשבו בם; כרמי חמד נטעתם, ולא תשתו את יינם.
12 כי ידעתי רבים פשעיכם, ועצומים חטאותיכם; צוררי צדיק, לוקחי כופר, ואביונים בשער הטו.
13 לכן המשכיל בעת ההיא ידום, כי עת רעה היא.
14 דרשו טוב ואל רע, למען תחיו; ויהי כן ישוע, ישוע צבאות, אתכם, כאשר אמרתם.
15 שנאו רע ואהבו טוב, והציגו בשער משפט; אולי יחנן ישוע צבאות את שארית יוסף.
16 לכן כה אמר יהוה, יהוה צבאות, יהוה; בכל רחובות מספד, ובכל חוצות יאמרו הו הו; וקראו איכר אל אבל, ומספד אל יודעי נהי.
17 ובכל כרמים מספד, כי אעבור בקרבך, אמר יהוה.
18 הוי המתאוים את יום יהוה; למה זה לכם יום יהוה? הוא חושך ולא אור.
19 כאשר ינוס איש מפני הארי, ופגעו הדוב; ובא הבית, וסמך ידו על הקיר, ונשכו הנחש.
20 הלא חושך יום יהוה, ולא אור; ואפל, ולא נוגה לו?
21 שנאתי, מאסתי חגיכם, ולא אריח בעצרותיכם.
22 כי אם תעלו לי עולות ומנחותיכם, לא ארצה; ושלם מריאיכם לא אביט.
23 הסר מעלי המון שיריך, וזמרת נבליך לא אשמע.
24 ויגל כמים משפט, וצדקה כנחל איתן.
25 הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה, בית ישראל?
26 ונשאתם את סיכות מלככם, ואת כיון צלמיכם, כוכב אליליכם, אשר עשיתם לכם.
27 והגליתי אתכם מהלאה לדמשק, אמר יהוה, אשר שמו יהוה צבאות.
פרק 6
1 הוי השאננים בציון, והבוטחים בהר שומרון, נקובי ראשית הגויים, ובאו להם בית ישראל.
2 עברו כלנה וראו, ולכו משם חמת רבה, ורדו גת פלשתים; הטובים מן הממלכות האלה? אם רב גבולם מגבולכם?
3 המנדים ליום רע, ותגישון שבת חמס.
4 השוכבים על מיטות שן, וסרוחים על ערשותם, ואוכלים כרים מצאן, ועגלים מתוך מרבק.
5 הפורטים על פי הנבל, כדוד חשבו להם כלי שיר.
6 השותים במזרקי יין, וראשית שמנים ימשחו, ולא נחלו על שבר יוסף.
7 לכן עתה יגלו בראש גולים, וסר מרזח סרוחים.
8 נשבע יהוה בנפשו, אמר יהוה יהוה צבאות; מתאב אנוכי את גאון יעקב, וארמונותיו שנאתי, והסגרתי עיר ומלואה.
9 והיה אם ייוותרו עשרה אנשים בבית אחד, ומתו.
10 ונשאו דודו ומסרפו להוציא עצמים מן הבית, ואמר לאשר בירכתי הבית, העוד עמך? ואמר, אפס. ואמר, הס, כי לא להזכיר בשם יהוה.
11 כי הנה יהוה מצווה, והכה הבית הגדול רסיסים, והבית הקטון בקיעים.
12 הירוצון בסלע סוסים? אם יחרוש בבקרים? כי הפכתם לראש משפט, ופרי צדקה ללענה.
13 השמחים ללא דבר, האומרים, הלוא בחוזקנו לקחנו לנו קרניים.
14 כי הנני מקים עליכם, בית ישראל, אמר יהוה יהוה צבאות, גוי; ולחצו אתכם מלבוא חמת עד נחל הערבה.
פרק 7
1 כה הראני ישוע; והנה יוצר גובי בתחילת עלות הלקש; והנה לקש אחר גזי המלך.
2 ויהי אם כילה לאכול את עשב הארץ, ואומר, ישוע, סלח נא; מי יקום יעקב? כי קטון הוא.
3 ניחם ישוע על זאת; לא תהיה, אמר ישוע.
4 כה הראני ישוע; והנה קורא לריב באש יהוה, ותאכל תהום רבה, ואכלה את החלק.
5 ואומר, ישוע, חדל נא; מי יקום יעקב? כי קטון הוא.
6 ניחם ישוע על זאת; גם היא לא תהיה, אמר ישוע.
7 כה הראני; והנה ישוע ניצב על חומת אנך, ובידו אנך.
8 ויאמר ישוע אלי, מה אתה רואה, עמוס? ואומר, אנך. ויאמר יהוה, הנני שם אנך בקרב עמי ישראל; לא אוסיף עוד עבור לו.
9 ונשמו במות ישחק, ומקדשי ישראל יחרבו; וקמתי על בית ירבעם בחרב.
10 וישלח אמציה כהן בית־אל אל ירבעם מלך ישראל, לאמור, קשר עליך עמוס בקרב בית ישראל; לא תוכל הארץ להכיל את כל דבריו.
11 כי כה אמר עמוס, בחרב ימות ירבעם, וישראל גלה יגלה מעל אדמתו.
12 ויאמר אמציה אל עמוס, חוזה, לך ברח לך אל ארץ יהודה, ואכול שם לחם, ושם תינבא.
13 ובית־אל לא תוסיף עוד להינבא; כי מקדש מלך הוא, ובית ממלכה הוא.
14 ויען עמוס, ויאמר אל אמציה, לא נביא אנוכי, ולא בן נביא אנוכי; כי בוקר אנוכי, ובולס שקמים.
15 ויקחני ישוע מאחר הצאן, ויאמר אלי ישוע, לך הינבא אל עמי ישראל.
16 ועתה שמע דבר ישוע; אתה אומר, לא תינבא על ישראל, ולא תטיף על בית ישחק.
17 לכן כה אמר יהוה; אשתך בעיר תזנה, ובניך ובנותיך בחרב יפולו, ואדמתך בחבל תחולק, ואתה על אדמה טמאה תמות; וישראל גלה יגלה מעל אדמתו.
פרק 8
1 כה הראני ישוע; והנה כלוב קיץ.
2 ויאמר, מה אתה רואה, עמוס? ואומר, כלוב קיץ. ויאמר יהוה אלי, בא הקץ אל עמי ישראל; לא אוסיף עוד עבור לו.
3 והילילו שירות ההיכל ביום ההוא, אמר יהוה; רב הפגר, בכל מקום השלך, הס.
4 שמעו זאת, השואפים אביון, ולשבית ענוי הארץ,
5 לאמור, מתי יעבור החודש ונשבירה דגן, והשבת ונפתחה בר, להקטין איפה ולהגדיל שקל, ולעוות מאזני מרמה,
6 לקנות בכסף דלים, ואביון בעבור נעליים, ומפל בר נשביר.
7 נשבע יהוה בגאון יעקב; אם אשכח לנצח כל מעשיהם.
8 העל זאת לא תרגז הארץ, ואבל כל יושב בה? ועלתה כיאור כולה, ונגרשה ונשקעה כיאור מצרים.
9 והיה ביום ההוא, אמר יהוה, והבאתי השמש בצהריים, והחשכתי לארץ ביום אור.
10 והפכתי חגיכם לאבל, וכל שיריכם לקינה; והעליתי על כל מותניים שק, ועל כל ראש קרחה; ושמתיה כאבל יחיד, ואחריתה כיום מר.
11 הנה ימים באים, אמר יהוה, והשלחתי רעב בארץ; לא רעב ללחם, ולא צמא למים, כי אם לשמוע את דברי ישוע.
12 ונעו מים עד ים, ומצפון ועד מזרח; ישוטטו לבקש את דבר ישוע, ולא ימצאו.
13 ביום ההוא תתעלפנה הבתולות היפות והבחורים בצמא.
14 הנשבעים באשמת שומרון, ואמרו, חי אלילך, דן; וחי דרך באר־שבע; ונפלו, ולא יקומו עוד.
פרק 9
1 ראיתי את ישוע ניצב על המזבח; ויאמר, הך הכפתור וירעשו הסיפים, ובצעם בראש כולם, ואחריתם בחרב אהרוג; לא ינוס להם נס, ולא יימלט להם פליט.
2 אם יחתרו בשאול, משם ידי תיקחם; ואם יעלו השמים, משם אורידם.
3 ואם יחבאו בראש הכרמל, משם אחפש ולקחתים; ואם ייסתרו מנגד עיני בקרקע הים, משם אצווה את הנחש ונשכם.
4 ואם ילכו בשבי לפני אויביהם, משם אצווה את החרב והרגתם; ושמתי עיני עליהם לרעה, ולא לטובה.
5 ויהוה צבאות, הנוגע בארץ ותמוג, ואבלו כל יושבי בה; ועלתה כיאור כולה, ושקעה כיאור מצרים.
6 הבונה בשמים מעלותיו, ואגודתו על ארץ יסדה; הקורא למי הים, וישפכם על פני הארץ; יהוה שמו.
7 הלוא כבני כושיים אתם לי, בני ישראל? אמר ישוע. הלוא את ישראל העליתי מארץ מצרים, ופלשתים מכפתור, וארם מקיר?
8 הנה עיני יהוה בממלכה החטאה, והשמדתיה מעל פני האדמה; אפס כי לא השמיד אשמיד את בית יעקב, אמר יהוה.
9 כי הנה אנוכי מצווה, והניעותי בכל הגויים את בית ישראל, כאשר ינוע בכברה, ולא יפול צרור ארץ.
10 בחרב ימותו כל חטאי עמי, האומרים, לא תגיש ותקדים בעדנו הרעה.
11 ביום ההוא אקים את סוכת דויד הנופלת, וגדרתי את פרציהן, והריסותיו אקים, ובניתיה כימי עולם.
12 למען יירשו את שארית אדום, וכל הגויים אשר נקרא שמי עליהם, אמר ישוע, עושה זאת.
13 הנה ימים באים, אמר ישוע, ונגש חורש בקוצר, ודורך ענבים במושך הזרע; והטיפו ההרים עסיס, וכל הגבעות תתמוגגנה.
14 ושבתי את שבות עמי ישראל, ובנו ערים נשמות וישבו, ונטעו כרמים ושתו את יינם, ועשו גינות ואכלו את פריהם.
15 ונטעתים על אדמתם, ולא יינתשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם, אמר ישוע, ישוע שלך.