יונה
Listen & Read — in your languages
David's design for this one website: listen in one language while you read in another — hear the book in French while your eyes follow the Spanish, and the language teaches itself. The two choices below are independent.
Read in:
- עברית — you are reading it now
- English
- Español
- Français
- 中文
- Русский
- Українська
- 日本語
- Magyar
- Deutsch
- Português
- Italiano
- العربية
- فارسی
- ܠܫܢܐ ܣܘܪܝܝܐ
- हिन्दी
- اردو
- বাংলা
- ਪੰਜਾਬੀ
Each language edition carries this book as far as its translation has reached; where a translation is still in progress, that edition says so on its own page. The First Book of Adam and Eve carries the fully wired parallel reader — try it there.
Listen in: the audio edition
Audio edition in preparation — no recorded audiobook of this book is held yet, in any language. When recordings are delivered they will play here, chapter by chapter (ebooks/audio/<language>/jonah/001.mp3 …).
הורידו ספר זה כספר אלקטרוני: מהדורת המו״ל המשוחזרת (PDF, המהדורה האנגלית)
מהדורת המו״ל המשוחזרת היא עדות עצמאית: המאסטר העריכתי המשוחזר של ספר זה (המאסטר העריכתי של הברית הישנה v17, שוחזר ב־2026-10-17), המוצע להורדה לצד טקסט הקריאה של עמוד זה — ואינו אותו הטקסט שבעמוד הקריאה. המאסטר קודם להחלטות השם הקדוש של דוד מ־2026-10-11 ופועל לפי מוסכמת השמות הישנה שלו (God → Elohim; התואר Lord → Sovereign; ו־«lord» אנושי → master); ועמוד הקריאה פועל לפי ההחלטות הנוכחיות. מצב המאסטר עצמו: בראשית–דברי הימים ב מאומתים ומוקפאים; עזרא–מלאכי בבדיקה הקשרית ממתינה. קובץ PDF זה הוא המהדורה האנגלית.
פרק 1
1 ויהי דבר יֵשׁוּעַ אל יונה בן אמיתי, לאמור,
2 קום לך אל נינוה, העיר הגדולה, וקרא עליה; כי עלתה רעתם לפני.
3 אך יונה קם לברוח תרשישה מפני ישוע, וירד יפו; וימצא אונייה ההולכת תרשיש: ויתן את שכרה, וירד בה, לבוא עמהם תרשישה מפני ישוע.
4 אך ישוע הטיל רוח גדולה אל הים, ותהי סערה גדולה בים, והאונייה חשבה להישבר.
5 אז יראו המלחים, ויזעקו איש אל אלוהיו, וישליכו את הכלים אשר באונייה אל הים, להקל מעליהם. אך יונה ירד אל ירכתי האונייה; וישכב, וירדם.
6 ויקרב אליו רב החובל, ויאמר לו, מה לך, נרדם? קום, קרא אל ישועך, אולי ישוע יתעשת לנו, ולא נאבד.
7 ויאמרו איש אל רעהו, לכו, ונפילה גורלות, ונדעה בשלמי הרעה הזאת לנו. ויפילו גורלות, וייפול הגורל על יונה.
8 אז אמרו אליו, הגידה נא לנו, בשלמי הרעה הזאת לנו; מה מלאכתך? ומאין תבוא? מה ארצך? ומאיזה עם אתה?
9 ויאמר אליהם, עברי אנוכי; ואת יהוה אני ירא, את יהוה השמים, אשר עשה את הים ואת היבשה.
10 אז יראו האנשים יראה גדולה מאוד, ויאמרו אליו. מה זאת עשית? כי ידעו האנשים כי מפני ישוע הוא בורח, כי הגיד להם.
11 אז אמרו אליו, מה נעשה לך, וישתוק הים מעלינו? כי הים הולך וסוער.
12 ויאמר אליהם, שאוני והטילוני אל הים; וישתוק הים מעליכם: כי יודע אני כי בשלי הסער הגדול הזה עליכם.
13 בכל זאת חתרו האנשים להשיב אל היבשה; ולא יכלו: כי הים הולך וסוער עליהם.
14 לכן קראו אל ישוע, ויאמרו, אנו מבקשים ממך, ישוע, אנו מבקשים ממך, אל נא נאבד בנפש האיש הזה, ואל תתן עלינו דם נקי: כי אתה, ישוע, כפי שחפצת עשית.
15 וישאו את יונה, ויטילוהו אל הים: ויעמוד הים מזעפו.
16 אז יראו האנשים את ישוע יראה גדולה, ויזבחו זבח לישוע, ויידרו נדרים.
17 עתה ישוע מינה דג גדול לבלוע את יונה. ויהי יונה במעי הדג שלושה ימים ושלושה לילות.
פרק 2
1 אז התפלל יונה אל ישוע ישועו ממעי הדג,
2 ויאמר, קראתי מצרה לי אל ישוע, ויענני; מבטן שאול שיוועתי, ושמעת קולי.
3 כי השלכתני במצולה, בלבב ימים; ונהר יסובבני: כל משבריך וגליך עלי עברו.
4 אז אמרתי, נגרשתי מנגד עיניך; אך אוסיף להביט אל היכל קדשך.
5 המים אפפוני, עד הנפש: התהום סבבני, סוף חבוש לראשי.
6 לקצבי הרים ירדתי; הארץ בריחיה בעדי לעולם: בכל זאת העלית משחת את חיי, ישוע ישועי.
7 בהתעטף עלי נפשי זכרתי את ישוע: ותבוא אליך תפילתי, אל היכל קדשך.
8 המשמרים הבלי שווא יעזבו את חסדם.
9 אך אני בקול תודה אזבח לך; אשלם את אשר נדרתי. התשועה היא מישוע.
10 ויאמר ישוע לדג, ויקא את יונה אל היבשה.
פרק 3
1 ויהי דבר ישוע אל יונה שנית, לאמור,
2 קום לך אל נינוה, העיר הגדולה, וקרא אליה את הקריאה אשר אנוכי דובר אליך.
3 ויקם יונה, וילך אל נינוה, כדבר ישוע. ונינוה הייתה עיר גדולה מאוד, מהלך שלושה ימים.
4 ויחל יונה לבוא בעיר מהלך יום אחד, ויקרא, ויאמר, עוד ארבעים יום, ונינוה נהפכת.
5 ויאמינו אנשי נינוה בישוע, ויקראו צום, וילבשו שקים, מגדולם ועד קטנם.
6 כי הגיע הדבר אל מלך נינוה, ויקם מכיסאו, ויעבר אדרתו מעליו, ויכס בשק, וישב על האפר.
7 ויזעק ויאמר בנינוה מטעם המלך וגדוליו, לאמור, האדם והבהמה, הבקר והצאן, אל יטעמו מאומה: אל ירעו, ואל ישתו מים:
8 אך יתכסו בשקים האדם והבהמה, ויקראו אל ישוע בחוזקה: וישובו איש מדרכו הרעה, ומן החמס אשר בכפיהם.
9 מי יודע אם ישוב ישוע ויינחם, ושב מחרון אפו, ולא נאבד?
10 וירא ישוע את מעשיהם, כי שבו מדרכם הרעה; ויינחם ישוע על הרעה, אשר אמר לעשות להם; ולא עשה.
פרק 4
1 אך הדבר הרע ליונה עד מאוד, ויחר לו מאוד.
2 ויתפלל אל ישוע, ויאמר, מבקש אני ממך, ישוע, האם לא זה היה דברי, בהיותי עדיין על ארצי? לכן ברחתי קודם תרשישה: כי ידעתי כי אתה ישוע חנון, ורחום, ארך אפים, ורב חסד, וניחם על הרעה.
3 לכן עתה, ישוע, קח נא, מבקש אני ממך, את נפשי ממני; כי טוב מותי מחיי.
4 אז אמר ישוע, ההיטב חרה לך?
5 ויצא יונה מן העיר, וישב מקדם לעיר, ויעש לו שם סוכה, וישב תחתיה בצל, עד אשר יראה מה יהיה בעיר.
6 וימן ישוע קיקיון, ויעלהו מעל ליונה, להיות צל על ראשו, להצילו מצרתו. וישמח יונה על הקיקיון שמחה גדולה.
7 אך ישוע מינה תולעת בעלות השחר למחרת, ותך את הקיקיון וייבש.
8 ויהי, כזרח השמש, וימן ישוע רוח קדים חרישית; ותך השמש על ראש יונה, ויתעלף, וישאל בנפשו למות, ויאמר, טוב מותי מחיי.
9 ויאמר ישוע אל יונה, ההיטב חרה לך על הקיקיון? ויאמר, היטב חרה לי, עד מוות.
10 אז אמר ישוע, אתה חסת על הקיקיון, אשר לא עמלת בו, ולא גידלתו; שבן לילה היה, ובן לילה אבד:
11 ואני לא אחוס על נינוה, העיר הגדולה, אשר יש בה יותר ממאה ועשרים אלף אדם אשר לא ידעו בין ימינם לשמאלם; וגם בהמה רבה?