צוואת יהודה

צַוָּאַת יְהוּדָה, הַבֵּן הָרְבִיעִי לְיַעֲקֹב וּלְלֵאָה

1 1, 2 העתק דברי יהודה, הדברים אשר דיבר אל בניו לפני מותו. הם התאספו 3 יחד, ואמר להם: שמעו, אחי, ובני; ו־4 אמר להם: שמעו, בני, ליהודה אביכם. אני הייתי הבן הרביעי שנולד לאבי יעקב; ולאה אמי קראה לי יהודה, לאמור, אני מודה ליהוה, כי הוא נתן לי גם בן רביעי. 5 הייתי מהיר בנעורי, ושמעתי לאבי בכל דבר. וכיבדתי את אמי ואת אחות אמי. ויהי, כאשר נעשיתי איש, אבי בירך אותי, לאמור, אתה תהיה מלך, ותצליח בכל הדברים.

2 1, 2 ויהוה הראה לי חסד בכל מעשי, הן בשדה והן בבית. אני יודע ש־3 רצתי אחרי צביה, ותפסתי אותה, והכנתי את הבשר לאבי, והוא אכל. ואת הצבאים נהגתי לשלוט במרדף, והשגתי כל אשר במישורים. סוסה פראית תפסתי ו־4 אילפתי אותה. הרגתי אריה והוצאתי גדי מפיו. אחזתי דוב ברגלו ו־13 השלכתי אותו במורד הצוק, והוא נמחץ. רצתי אחרי חזיר הבר, ובתפיסתי אותו תוך כדי ריצה, 6 מחצתי אותו. רצתי אחרי חזיר הבר, ובתפיסתי אותו תוך כדי ריצה, 6 מחצתי אותו. נמר בחברון קפץ על כלבי, ותפסתי אותו בזנבו, ו־7 קברתי אותו בשדות, ובהיותו שבור לשניים, מצאתי שור בר אוכל בשדות, ובתפיסתי אותו בקרניו, בסיבובו ובהממתו, השלכתי אותו ממני והרגתי אותו.

פרק 3

3 1 וכאשר באו שני מלכי הכנענים עטויי שריון נגד צאננו, ועם רב עמם, לבדי 1 מיהרתי על הראשון, והכיתי אותו על מגני־השוקיים 2 ומחצתי את שריון־חזהו. והשני, מלך תפוח, בעודו יושב על 5 סוסו, [הרגתי, האחר, מלך תפוח, בעודו יושב על 5 סוסו, [הרגתי, וכך הוא נפל אחורה מסוסו. ולקחתי אבן במשקל שישים ליטראות, והשלכתי אותה והכיתי את סוסו, והוא נפל עמה. ונלחמתי עם (זה) האחר שעתיים 5, ונלחמתי איתו, ולקחתי את מגינו לשניים, ו(זה) האחר שעתיים 5, והכיתי אותו, ולקחתי את מגינו לשניים, וכרתתי את רגליו. והרגתי אותו. וכאשר הייתי 6 מפשיט את שריון־חזהו החלו תשע מאות איש מחבריו להילחם בי. וכרכתי את בגדי על ידי; והשלכתי עליהם אבנים, והרגתי ארבעה מהם, והשאר ברחו בפחד. ו־7 אבי הרג את בעלזאש, מלך כל המלכים, ענק בכוח, שתים־עשרה אמות גובהו. 8, 9 ופחד נפל עליהם, והם חדלו להילחם בנו. אז אבי היה חופשי מ־10 דאגה במלחמות אשר היו לו עם אחי. כי הוא ראה בחזון עלי שמלאך כוח הלך אחרי בכל מקום, כדי שלא אובס.

פרק 4

4 1 ובשנה השנייה באה עלינו מלחמה גדולה מזו שבשכם; והצטרפתי במערך קרב עם אחי, ורדפתי 2 אלף איש, והרגתי מהם מאתיים איש ו־3, 4 ארבעה מלכים. ועליתי על החומה, ו־3 הרגתי ארבעה אנשים חזקים. וכך כבשנו את חצור, ולקחנו את כל השלל.

פרק 5

5 1 למחרת היום הלכנו לארטן, 4 עיר חזקה ומוקפת חומה ובלתי נגישה, המאיימת עלינו 8 במוות. אך אני וגד התקרבנו מצד מזרח של העיר, וראובן ולוי ממערב. ואלה אשר על החומה, בחושבם שאנו לבדנו, נמשכו למטה נגד 4 אותנו. ואחי טיפסו בחשאי משני הצדדים ונכנסו לעיר, 5 ובאשר לאלה שמצאו מקלט במגדל, הצתנו את המגדל באש ולקחנו אותו ואותם בחרב. ואנשי תפוח תקפו אותם 6, והקדשנו לחרב את כל אשר לקחו אותה בחרב. ובאשר לאלה שמצאו מקלט במגדל, הצתנו את המגדל באש ולקחנו אותו ואותם. 6 וכאשר היינו יוצאים תקפו אנשי תפוח את שללנו, ובהסגירנו אותו לבנינו נלחמנו עמם עד תפוח. 7 והרגנו אותם ושרפנו את עירם, ולקחנו כשלל את כל אשר בה.

6 1, 2 וכאשר הייתי במי קוזהה, באו אנשי יובל נגדנו בקרב. ונלחמנו עמם והבסנו אותם, ורדפנו אותם עד סלום. הרגנו, ולקחנו את שללם, ולקחנו את נשיהם. 3 אז באו אנשי מכיר עלינו לבוא נגדנו. והאמורים באו 4 עלינו לבוא נגדנו. ותקפנו אותם ביום החמישי, לתפוס את שללנו, כי היה להם צבא והתגברנו עליהם בקרב עז; כי היה צבא של אנשים חזקים. וכאשר ירדנו לפניהם הם נעלו בחוזקה את העלייה. וכאשר ירדנו לפניהם הם גלגלו עלינו אבנים ממצח הגבעה אשר עליה עמדה העיר. ואמרתי: ירו את עצמכם מאחורי העיר, ותפסתי את הגבהים, והחרבתי גם עיר זו.

פרק 7

7 1 ולמחרת סופר לי שמלך עיר געש עם צבא חזק בא 2 נגדנו. אני, אפוא, ודן, בהתחפשנו לאמורים, וכבעלי ברית נכנסנו למחניהם בלילה והכינו את האמורים והנסנו אותם, ותפסנו את השלל, ודן בהתחפשנו לאמורים, וכבעלי ברית נכנסנו לשלוש 4 חומותיהם, ישבנו. והתקרבנו לתמנה, שם היה כל רכוש המלכים העוינים. אז, בהיותנו מושמצים על ידם, ולכן בכעס, ומיהרנו נגדם והרגנו אותם על ידם, והם המשיכו לשיר נגדי. 5 והם אמרו: מעתה [בלתי קריא] 7 ואילולא עזר לי דן אחי, הם היו 7 הורגים אותי. באנו עליהם, אפוא, בכעס, וכולם ברחו; ובעברנו 8 בדרך סמרוה, הם התחננו לאבי, והוא עשה עמם שלום. ולא עשינו להם שום נזק, 9 והם נעשו לנו למס, והשבנו להם את שללם. ובניתי את תמנה, ו־10 אבי בנה את פהאנת. והייתי בן עשרים שנה כאשר קרתה המלחמה הזו. והכנענים פחדו ממני.

8 1, 2 והיה לי מקנה רב, והיה לי כרועה ראשי אירם העדולמי. וכאשר הלכתי אליו ראיתי את בתו: והיא מצאה חן בעיני, ועשיתי לה משתה. 5 והיא ילדה לי את ער, ואת אונן ואת שלה. ושניים מהם הכה יהוה: כי שלה חי, ובניו הם אתם.

פרק 9

9 1 ושמונה־עשרה שנים ישב אבי בשלום עם אחיו עשו, ובניו עמנו, אחרי 2 שבאנו ממסופוטמיה, מלבן. וכאשר נתמלאו תשע־עשרה שנים, בשנת הארבעים לחיי, בא אחי אבי עם עם חזק ורב 3. ויעקב הכה את עשו בחץ, והוא הועלה פצוע להר שעיר, ו־4 מת באנונירם. ורדפנו אחריו להר שעיר. ועתה היתה להם עיר עם חומות ברזל ושערי נחושת; ולא יכולנו להיכנס אליה. באנו עליה בלילה, ו־5 צרנו עליה. וכאשר לא פתחו לנו השומרים בלילה, והקמתי סולם בקרב כולם ועם עשרים איש, עליתי [כאן המהדורה המודפסת חוזרת על הביטוי "1 עליתי, בפתיחת מתקפת המגן על ראשי" פעמים רבות ברציפות — פגם דפוס] ותפסתי את הגבהים, והחרבתי גם עיר זו. וראובן ו[בלתי קריא]. אז הם ביקשו מאתנו תנאי שלום, ולאחר שנועצנו עם אבינו, קיבלנו אותם כ־8 נושאי מס. והם נתנו לנו חמש מאות כורים של חיטה, חמש מאות בתים של שמן, חמש מאות מידות של יין, עד הרעב, כאשר ירדנו למצרים.

פרק 10

10 1 ואחרי הדברים האלה לקח בני ער לאשה את תמר, ממסופוטמיה, בת ארם. 2 ועתה ער היה רע, והיה במצוקה בעניין תמר, כי היא לא היתה מארץ כנען. ובלילה השלישי הכה אותו מלאך יהוה. והוא לא ידע אותה לפי ערמתה הרעה של אמו, כי הוא לא רצה שיהיו לו ילדים ממנה. בימי משתה החתונה נתתי לה את אונן בנישואים; וגם הוא ברשעות לא ידע אותה, 5 אף שבילה עמה שנה. וכאשר איימתי עליו הוא נכנס אליה, אך הוא שפך את הזרע על הארץ, לפי מצוות אמו, וגם הוא מת ברשעות. 6 ורציתי ל

לתת גם את שלה לה, אך אמו לא הרשתה זאת, כי היא עשתה רע נגד תמר, כי היא לא היתה מבנות כנען, כפי שגם היא עצמה היתה.

פרק 11

11 1 וידעתי שגזע הכנענים רע, אך דחף הנעורים עיוור את מחשבתי; כי ראיתי אותה, וחמדתי אותה בגאוות לבי, ונכנסתי אליה, והיא הרתה, [בלתי קריא]. 12 1 ואחרי הדברים האלה, בעוד תמר אלמנה, היא שמעה אחרי שנתיים שאני עולה 2 לגזוז את צאני, ובהתעטרה בלבוש כלולות, וישבה בעיר עיניים ליד השער. כי היה זה חוק האמורים, שמי שעומדת להינשא תשב בזנות שבעה ימים 3 ליד השער. לכן, בהיותי שיכור מיין, לא הכרתי אותה; ויופיה הונה אותי 4 לפי אופן עיטורה. ופניתי אליה, ואמרתי: תני לי לבוא אליך. ואמרה: מה תיתן לי? ונתתי לה את מטי, ואת חגורתי, ואת 6 עטרת מלכותי כערבון. ונכנסתי אליה, והיא הרתה. ובאי־ידיעתי 5 את אשר עשיתי, רציתי להורגה, אך היא שלחה בחשאי את ערבונותי, והבישה אותי, לאמור: 7 הרה אני לאדון הערבונות האלה. וכאשר ידעתי שחטאתי, ו[בלתי קריא] את הדברים אשר דיברה כאשר שכבתי עמה בשכרותי; 7 וקראתי לה, והתחרטתי, ולא נכנסתי אליה שוב, כי טימאתי אותה, ואולי עשיתי זאת ב־8 ערמה, בקבלי את הערבון מאשה אחרת. אך לא התקרבתי אליה שוב כל עוד 9 חייתי, כי עשיתי את התועבה הזו בכל ישראל. יתרה מזאת, אלה אשר בעיר אמרו שלא היתה זונה בשער, כי היא באה ממקום אחר, וישבה זמן מה 10 בשער. וחשבתי שאיש אינו יודע שנכנסתי אליה. ואחרי זה באנו אל 12 מצרים אל יוסף, בגלל הרעב. והייתי בן ארבעים ושש שנים, ושבעים ושלוש שנים חייתי במצרים.

פרק 13

13 1 ועתה אני מצווה אתכם, בני, שמעו ליהודה אביכם, ושמרו את דברי 2 לקיים את כל תקנות יהוה, ולשמוע למצוות יהוה. ואל תלכו אחרי תאוותיכם, ולא בדמיונות מחשבותיכם בגאוות לב; ואל תתפארו במעשי ובכוח נעוריכם, כי גם זה רע בעיני יהוה. מפני שגם אני התפארתי שבמלחמות פני אשה מעולם לא פיתו אותי, והוכחתי את אחי בעניין בלהה, אשת ראובן אבי, התרוממתי במחשבה. ורוחות הקנאה והזנות התייצבו נגדי, עד אשר שכבתי עם בת־שוע הכנענית, ועם תמר, אשר היתה מאורסת לבני. כי אמרתי לכנענית, איוועץ במטי; כלומר, להיות מונחה על ידי חמי. [בלתי קריא] בפנים, זה גרם לי גם לטעות, כך שלא התביישתי בהמון שבעיר, בכך שלנגד עיני כולם פניתי לתמר, ועשיתי חטא גדול, וחשפתי את כיסוי בושת בני. אחרי ששתיתי יין לא כיבדתי את מצוות יהוה, ולקחתי אשה מכנען לאשה. כי מחלוקת רבה צריך האיש השותה יין, בני; ובכך יש מחלוקת בשתיית יין. 8 [איש] יכול לשתות כל עוד הוא שומר על צניעות; אך אם יעבור את הגבול הזה רוח המרמה תוקפת את מחשבתו, וגורמת לשיכור לדבר בזוהמה, ולעבור ולא להתבייש, אלא אפילו להתפאר בבושתו, ולחשוב את עצמו מכובד.

פרק 14

14 1 ועתה, בני, אני אומר לכם, אל תשתכרו מיין, [כי] יין מסיט את המחשבה מן 2 האמת, ו[בלתי קריא] את תשוקת התאווה, ומוביל את העיניים לטעות. כי [בלתי קריא] של זנות יש לו יין כמשרת לתת תענוג [בלתי קריא]; כי שני אלה גם לוקחים את 3 מחשבת האדם. כי [בלתי קריא] שותה יין לשכרות, זה מפריע למחשבה ב[בלתי קריא] מחשבות המובילות לזנות, וממהר את הגוף ל[בלתי קריא] איחוד; ואם הזדמנות התאווה 4 נוכחת, הוא [עושה] את החטא, ואינו מתבייש. כזה הוא האיש השיכור, [בלתי קריא] כי הוא 5 השיכור אינו מכבד איש. כי,

פרק 15

15 1 מי שמבצע זנות אינו מודע כאשר הוא סובל אובדן, ואינו מתבייש כאשר מושם 2 לביזיון. כי אף אם איש הוא מלך ומבצע זנות, הוא מופשט מ־3 מלכותו בהיעשותו עבד לזנות, כפי שגם אני עצמי סבלתי. כי נתתי את מטי, כלומר, משענת שבטי, ואת חגורתי, כלומר, כוחי, ואת עטרתי, כלומר, תפארת 4 מלכותי. ואכן התחרטתי על הדברים האלה, יין ובשר 4 לא אכלתי עד זקנתי, ולא ראיתי שום שמחה. ומלאך יהוה הראה לי שלעולם 5 נשים שולטות על מלך ועל קבצן כאחד. ומן המלך הן לוקחות את תפארתו, ומן האיש הגיבור את כוחו, ומן הקבצן אפילו את המעט אשר הוא משענת עוניו.

פרק 16

16 1 שמרו, אפוא, בני, על הגבול (הנכון) ביין; כי יש בו ארבע רוחות רעות — של 2 תאווה, של רצון חם, של הפקרות ושל רווח מטונף. אם תשתו יין בשמחה, היו צנועים ביראת יהוה. כי אם ב־3 אסיפותיכם יין יעזוב, אז שכרות תקום, ו־3 חוסר בושה יתגנב פנימה, בעוד [בלתי קריא]

פרק 17

17 1 ועתה, אני מצווה אתכם, בני, לא לאהוב כסף, ולא להביט ביופי נשים; כי בעבור כסף ויופי הוטעיתי לבת־שוע הכנענית. 2, 3 (כי אני יודע שבעבור שני הדברים האלה ייפול גזעי לרשעות. כי אפילו אנשים חכמים בקרב [בני אדם] הם מקלקלים, ויגרמו למלכות [יהודה] לקטון, אשר 4 יהוה נתן לי בגלל [ציותי] לאבי. כי מעולם לא גרמתי צער ליעקב, אבי; כי כל הדברים אשר ציווה עשיתי. ויצחק, אבי אבי, בירך אותי 6 באופן דומה. ואני יודע שהמלכות תוקם.

פרק 18

18 1 ואני יודע אילו רעות תעשו בימים האחרונים. 2 היזהרו, אפוא, בני, מזנות, ומאהבת כסף, ושמעו ליהודה אביכם. 3 כי הדברים האלה מסירים אתכם מחוק יהוה, ומעוורים את נטיית הנפש. ומלמדים גאווה. ואינם מניחים לאיש לחמול על שכנו 4 הם שודדים את [נפשו], מדכאים אותו בעמל ובצרות. ומסלקים [שינה] ממנו, וטורפים את בשרו. 5 והוא מונע את [קרבנות] יהוה; ואינו זוכר את ברכת יהוה, הוא [אינו שומע] לנביא כאשר הוא מדבר. והוא [מקבל] את דברי החסידות. 6 כי הוא עבד לשתי [תשוקות מנוגדות]. ואינו יכול לשמוע ליהוה. כי הם [עיוורו] את נפשו. והוא הולך ביום כבלילה.

פרק 19

19 1 בני, אהבת הכסף מובילה לעבודת אלילים; כי, כאשר מוטעים באמצעות כסף, אנשים [קוראים] כאלים לאלה אשר

[העמוד נפתח באמצע המשפט; ממשיך את צוואת יהודה מעמ׳ 505. השורה הנראית הראשונה עלולה להיות קטועה בראש הצילום.]

-- הטור השמאלי (צוואת יהודה: סוף פרק 19, פרקים 20-23) --

אינם אווילים, וזה גורם למי שיש לו זאת ליפול לשיגעון 2 בעבור כסף איבדתי את ילדי, ואילולא חרטתי, והשפלתי, ו־3 תפילות אבי היו מתקבלות, הייתי מת חסר ילדים. אך יהוה אבותי 4 חמל עלי, כי עשיתי זאת בבורות. ונסיך המרמה עיוור אותי, וחטאתי כאדם וכבשר, בהיותי מושחת בחטאים; ולמדתי את חולשתי שלי בעודי חושב את עצמי בלתי מנוצח.

פרק 20

20 1 דעו, אפוא, בני, ששתי רוחות ממתינות לאדם, רוח האמת ורוח 2 המרמה. ובאמצע היא רוח הבנת המחשבה, אשר לה שייך לפנות לכל אשר תרצה. 3 ומעשי האמת ומעשי המרמה כתובים על לבות בני האדם, וכל אחד מהם יהוה יודע. 4 ואין זמן אשר בו מעשי בני האדם יכולים להיות נסתרים; כי על הלב עצמו הם 5 נכתבו לפני יהוה. ורוח האמת מעידה על כל הדברים, ומאשימה את כולם; והחוטא נשרף על ידי לבו שלו, ואינו יכול להרים את פניו אל השופט.

פרק 21

21 1 ועתה, בני, אני מצווה אתכם, אהבו את לוי, כדי שתעמדו, ואל תתרוממו 2 נגדו, פן תושמדו לגמרי. כי לי נתן יהוה את המלכות, ולו את 3 הכהונה, והוא שם את המלכות מתחת לכהונה. לי הוא נתן את הדברים אשר על 4 הארץ; לו את הדברים אשר בשמים. כפי שהשמים גבוהים מן הארץ, כך כהונת יהוה גבוהה מן המלכות הארצית, אלא אם תיפול בחטא מיהוה ותהיה 5 נשלטת על ידי המלכות הארצית. כי מלאך יהוה אמר לי: יהוה בחר בו יותר ממך, להתקרב אליו, ולאכול משולחנו ולהקריב לו את ביכורי הדברים הנבחרים של בני ישראל; אך אתה תהיה מלך יעקב. 6 ותהיה בקרבם כים. כי כפי שבים, צדיקים ורשעים מיטלטלים, אחדים נלקחים לשבי בעוד אחדים מתעשרים, כך גם יהיה כל גזע בני האדם בך: אחדים ייעשו עניים, בהילקחם בשבי, ואחרים יתעשרו בביזת רכושם של אחרים. 7 כי המלכים יהיו כמפלצות ים. הם יבלעו אנשים כדגים: את בני ובנות בני האדם החופשיים הם ישעבדו; בתים, אדמות, עדרים, כסף הם יבזזו: 8 ומבשר רבים הם יזינו שלא בצדק את העורבים ואת העגורים; והם יתקדמו ברע, בגאווה מורמת, 9 ויהיו נביאי שקר כסערות, והם ירדפו את כל האנשים הצדיקים.

פרק 22

22 1 ויהוה יביא עליהם חילוקים זה נגד זה. ויהיו מלחמות מתמידות בישראל; 2 ובקרב אנשים מגזע אחר תבוא מלכותי לקצה, עד אשר תבוא תשועת ישראל, עד אשר יופיע יהוה הצדק, כדי שיעקב [וכל הגויים] ינוחו בשלום. 3 והוא ישמור על כוח מלכותי לעולם; כי יהוה נשבע לי בשבועה שהוא לא ישמיד את המלכות מזרעי לעולם.

פרק 23

23 1 עתה יש לי צער רב, בני, בגלל זוועותיכם וכשפיכם, ועבודות האלילים אשר תעשו נגד המלכות, בעקבות אלה שיש להם רוחות מוכרות, קוסמים, ו־2 שדי טעות. תעשו את בנותיכם לזמרות ולזונות, ותתערבו ב־3 תועבות הגויים. בעבור הדברים האלה יהוה יביא עליכם רעב ומגפה, מוות וחרב, מצור אויבים, וחרפות ידידים, טבח ילדים, אונס נשים, ביזת רכוש, שריפת מקדש יהוה,] את 4 החרבת הארץ, שיעבודכם בקרב הגויים. והם יעשו אחדים מכם סריסים לנשיהם. 5 עד אשר יבקר אתכם יהוה, כאשר בלב שלם תתחרטו ותלכו בכל מצוותיו; והוא יעלה אתכם מן השבי בקרב הגויים.

-- הטור הימני (צוואת יהודה: פרק 24, אז פרק 26, אז פרק 26 שוב -- ראו הערה מבנית) --

פרק 24

24 1 ואחרי הדברים האלה יקום לכם כוכב מיעקב בשלום, ואיש יקום (מזרעי), כשמש הצדק, הולך עם בני האדם בענווה ובצדק; ושום חטא לא יימצא בו. 2 והשמים יהיו פתוחים לו, לשפוך את הרוח, (אף) את ברכת האב הקדוש; 3 והוא ישפוך את רוח החסד עליכם; ותהיו לו בנים באמת, ותלכו במצוותיו ראשון ואחרון. 4 [ענף זה של יהוה עליון, ומעיין זה הנותן חיים לכולם.] 5 אז יזרח שרביט מלכותי; ומשורשכם יקום גזע; 6 וממנו יצמח מטה צדק לגויים, לשפוט ולהושיע את כל הקוראים ליהוה.

פרק 26

26 1 ואחרי הדברים האלה יקומו אברהם ויצחק ויעקב לחיים, ואני ואחי נהיה ראשי שבטי ישראל: לוי ראשון, אני השני, יוסף שלישי, בנימין רביעי, 2 שמעון חמישי; יששכר שישי, וכך כולם בסדר. ויהוה בירך את לוי, ומלאך הנוכחות, אותי; כוחות התפארת, את שמעון; השמים, את ראובן; הארץ, את יששכר; הים, את זבולון; ההרים, את יוסף; המשכן, את בנימין; המאורות, את דן; עדן, את נפתלי; השמש, את גד; הירח, את אשר. 3 ותהיו עם יהוה, ותהיה לכם לשון אחת; ולא יהיה שם רוח מרמת בליעל, כי הוא יושלך לאש לעולם. 4 ואלה שמתו בצער יקומו בשמחה, ואלה שהיו עניים בעבור יהוה ייעשו עשירים, ואלה שמומתים בעבור יהוה יתעוררו לחיים. 5 וצבאי יעקב ירוצו בשמחה, ונשרי ישראל יעופו בשמחה; וכל העם יפאר את יהוה לעולם.

26 1 שמרו, אפוא, בני, את כל חוק יהוה, כי יש תקווה לכל אלה המחזיקים 2 בחוזקה בדרכיו. והוא אמר להם: ראו, אני מת לנגד עיניכם היום, בן מאה ו־3 תשע־עשרה שנה. אל יקבור אותי איש בלבוש יקר, ולא יקרע את מעי, כי זאת 4 יעשו אלה שהם מלכים; וקחו אותי לחברון עמכם. ויהודה, כאשר אמר את הדברים האלה, נרדם; ובניו עשו לפי כל אשר ציווה אותם, וקברו אותו בחברון, עם אבותיו.