צוואת יששכר

צַוָּאַת יִשָּׂשכָר, הַבֵּן הַחֲמִישִׁי לְיַעֲקֹב וּלְלֵאָה.

-- הטור השמאלי (יששכר פרקים 1-3, פרק 4 פסוקים 1-5 באמצע הפסוק) --

פרק 1

1 1 העתק דברי יששכר. כי קרא את בניו ויאמר אליהם: שמעו, בני, ליששכר אביכם; האזינו לדברי האיש האהוב על יהוה. 2, 3 נולדתי בן חמישי ליעקב, בשכר הדודאים. כי ראובן אחי 4 הביא דודאים מן השדה, ורחל פגשה אותו ולקחה אותם. וראובן בכה, ו־5 לקולו יצאה לאה אמי. והדודאים האלה היו תפוחים מתוקי ריח 6 אשר צמחו בארץ חרן מתחת לנקיק מים. ורחל אמרה: לא אתן אותם לך, כי יהיו לי תחת בנים. כי יהוה מאס בי, 7 ולא ילדתי בנים ליעקב. והיו שם שני תפוחים; ולאה אמרה לרחל: 8 המעט ממך קחתך את אישי: הלקחת גם את דודאי בני? ורחל אמרה 9 לה: לכן ישכב יעקב עמך הלילה תחת דודאי בנך. ולאה אמרה לה: 10 יעקב לי הוא, כי אני אשת נעוריו. ורחל אמרה: אל תתהללי ואל תתנשאי; כי הוא ארש אותי לפנייך, ובעבורי עבד את אבינו ארבע עשרה שנה. 11 ואלמלא גדלה הערמה על הארץ ורשעת האנשים שגשגה, לא היית רואה עתה את פני יעקב.

פרק 2

2 1 אז נראה אל יעקב מלאך יהוה, לאמור: שני בנים תלד רחל, יען אשר 2 מאנה לשכב עם אישה, ובחרה בפרישות. ואלמלא שילמה לאה אמי את שני התפוחים בעבור שכיבתו, היתה יולדת שמונה בנים; על כן ילדה היא ששה, ורחל ילדה את השנים: כי בעבור הדודאים פקד יהוה 3 אותה. כי הוא ידע כי בעבור בנים חפצה לשכב עם יעקב, ולא לתאות הנאה. כי למחרת גם היא שוב מסרה את יעקב. בעבור הדודאים; 5 על כן שמע יהוה אל רחל. כי אף שחמדה אותם, לא אכלה אותם, כי אם הביאה אותם אל בית יהוה, ונתנה אותם לכהן עליון אשר היה בימים ההם.

פרק 3

3 1 כאשר גדלתי אפוא, בני, הלכתי ביושר לב, והייתי עובד אדמה לאבי ולאחי, והבאתי פרי מן השדה כפי 2, 3 עתו. ואבי ברכני, כי ראה כי הלכתי ביושר לפניו. ו־4 לא הייתי חקרן במעשי, ולא מקנא ולא רע כלפי רעי: מעולם לא דברתי דיבה על איש, ולא גיניתי את חייו של אדם, בהלכי בתמימות עין. 5 על כן, בהיותי בן שלושים וחמש שנה, לקחתי לי אשה, כי עמלי כילה את כוחי, ומעולם לא חשבתי על הנאה עם נשים; אך מפני עמלי, השינה גברה עלי. 6 ואבי שמח תמיד ביושרי, כי הקרבתי על ידי הכהן ליהוה 7 את כל הביכורים; ואחר כך גם לאבי. ויהוה הרבה פי עשרת אלפים את טובותיו ב־8 ידי; וגם יעקב אבי ידע כי יהוה עזר את תמימותי. כי על כל העניים והמדוכאים נתתי מטוב הארץ בתמימות לבי.

פרק 4

4 1 ועתה, שמעו לי, בני, והלכו בתמימות לבכם, כי ראיתי בה כל הנראה טוב בעיני יהוה. 2 האיש התם אינו חומד זהב, אינו עושק את רעהו, אינו מתאוה למטעמים רבים, אינו מתענג בבגדים מגוונים. 3 אינו חפץ לחיות חיים ארוכים, כי אם ממתין רק לרצון יהוה. 4 ולרוחות המרמה אין כוח נגדו, כי אינו מביט ביופי נשים, פן ישחית את דעתו בשחיתות. 5 אין קנאה במחשבותיו, [אין איש רע גורם לנפשו לדאוב,] ואין דאגה עם [ממשיך בטור הימני:] תאוה שאינה יודעת שובע בדעתו.

-- הטור הימני (יששכר 4:6, פרקים 5-7 שלמים) --

6 כי הוא הולך בתמימות נפש, ומביט בכל הדברים ביושר לב, וחומק מעינים (שנעשו) רעות על ידי טעות העולם, פן יראה את עיוות אחת ממצוות יהוה.

פרק 5

5 1 שמרו אפוא, בני, את תורת יהוה, והשיגו תמימות, והלכו בחפות, ואל תשחקו את החקרן בעסקי רעכם, 2 כי אם אהבו את יהוה ואת רעכם, רחמו על העני והחלש. 3 הכפיפו את גבכם לעבודת האדמה, ועמלו ביגיעות בכל מיני עבודת אדמה, בהבאת מתנות ליהוה בהודיה. 4 כי בביכורי הארץ יברך אתכם יהוה, כאשר בירך את כל הקדושים 5 מאבל ועד עתה. כי אין לכם חלק אחר אלא משומן הארץ, 6 אשר פריה גדל ביגיעה. כי אבינו יעקב ברכני בברכות הארץ ובברכות 7 הביכורים. ולוי ויהודה התפארו על ידי יהוה גם בין בני יעקב; כי יהוה נתן להם נחלה, וללוי נתן את הכהונה, וליהודה את המלכות. 8 לכן שמעו גם אתם להם, והלכו בתמימות אביכם; [כי לגד ניתן להשמיד את הגדודים הבאים על ישראל].

פרק 6

6 1 דעו אפוא, בני, כי באחרית הימים יעזבו בניכם את התמימות, וידבקו בתאוה שאינה יודעת שובע; ובעזבם את החפות יקרבו אל הרשעה; ובעזבם את מצוות יהוה, ידבקו בבליעל. 2 ובעזבם את עבודת האדמה, ילכו אחר מזימותיהם הרעות, ויופצו בין הגויים, ויעבדו את אויביהם. 3 לכן גם אתם תנו את המצוות האלה לבניכם, למען אם יחטאו, ישובו מהר יותר 4 אל יהוה; כי הוא רחום, ויושיעם, עד להשיבם אל ארצם.

פרק 7

7 1 הנה אפוא, כאשר אתם רואים, בן מאה ועשרים ושש שנה אני ואיני יודע כי חטאתי חטא כלשהו. 2 מלבד אשתי לא ידעתי אשה. מעולם לא זניתי בהרמת עיני. 3 לא שתיתי יין, להיות מוטעה בו; לא חמדתי דבר נחמד אשר לרעי. 4 ערמה לא קמה בלבי; שקר לא עבר על שפתי. 5 אם איש היה במצוקה הצטרפתי אנחותי לאנחותיו, וחלקתי את לחמי עם העני. עשיתי יראת־שמים, כל ימי שמרתי אמת 6 אהבתי את יהוה; וכן גם כל אדם בכל לבי. 7 עשו גם אתם את הדברים האלה, בני, וכל רוח בליעל תברח מכם, ושום מעשה של אנשים רשעים לא ישלוט בכם; וכל חיה פראית תכנע לכם, יען כי עמכם יהוה השמים והארץ (ו)הלכו עם אנשים בתמימות לב. 8 ובדברו את הדברים האלה, ציוה את בניו כי יעלו אותו לחברון, ויקברו אותו שם במערה עם אבותיו. ויפשוט את רגליו וימות, בזקנה טובה; כשכל איבריו שלמים, וכוחו לא תש, ישן את שנת הנצח.