צוואת זבולון
צַוָּאַת זְבוּלֻן, הַבֵּן הַשִּׁשִּׁי לְיַעֲקֹב וּלְלֵאָה.
-- הטור השמאלי (זבולון פרקים 1-3, פרק 4 פסוקים 1-6 באמצע המשפט) --
פרק 1
1 1 העתק דברי זבולון, אשר ציוה את בניו לפני מותו ב־2 מאה וארבע עשרה שנה לחייו, שנתיים אחרי מות יוסף. ואמר להם: 3 שמעו לי, בני זבולון, שימו לב לדברי אביכם. אני, זבולון, נולדתי מתנה טובה להורי. כי כאשר נולדתי אבי גדל מאד מאד, גם בצאן 4 וגם בבקר, כאשר בחוטים המפוספסים היה חלקו. איני יודע כי חטאתי 5 כל ימי, מלבד במחשבה. וגם איני זוכר כי עשיתי עוולה כלשהי, מלבד חטא הבורות אשר עשיתי נגד יוסף; כי כרתי ברית עם אחי לא לספר 6 לאבי מה נעשה. אך בכיתי בחשאי ימים רבים על יוסף, כי פחדתי מאחי, כי כולם הסכימו כי אם איש יגלה את הסוד, ייהרג. 7 אך כאשר חפצו להרגו, השבעתי אותם מאד בדמעות לא להיות אשמים בחטא זה.
2 1, 2 כי שמעון וגד באו נגד יוסף להרגו, והוא אמר להם בדמעות: רחמו עלי, אחי, חמלו על מעי יעקב אבינו: אל תשימו עלי את ידיכם 3 לשפוך דם נקי, כי לא חטאתי נגדכם. ואם אכן חטאתי, בייסורים יסרו אותי, אחי אך אל תשימו עלי את ידכם, בעבור יעקב 4 אבינו. ובדברו את הדברים האלה, בבכי בעשותו כך, לא יכולתי לשאת את קינותיו, והתחלתי לבכות, וכבדי נשפך, וכל חומר מעי התרופף, 5 ולבי הדהד, ומפרקי גופי רעדו, ולא 6 יכולתי לעמוד. וכאשר יוסף ראה אותי בוכה עמו, ואותם באים נגדו 7 להרגו, ברח מאחורי, בהתחננו אליהם. אך בינתיים קם ראובן ואמר: בואו, אחי, אל נהרג אותו, כי אם נשליך אותו לאחד הבורות היבשים האלה, אשר אבותינו חפרו 8 ולא מצאו מים. כי מסיבה זו אסר יהוה כי מים יעלו בהם, למען יישמר יוסף. ועשו כך, עד אשר מכרו אותו לישמעאלים.
3 1, 2 כי במחירו לא היה לי חלק, בני. אך שמעון וגד וששה אחרים מאחינו לקחו את מחיר יוסף, וקנו סנדלים לעצמם, ולנשיהם, ולילדיהם, 3 לאמור: לא נאכל ממנו, כי הוא מחיר דם אחינו, אך בוודאי נדרוך אותו תחת הרגל, כי הוא אמר כי יהיה מלך עלינו, וכך נראה מה יהיו 4 חלומותיו. לכן כתוב בכתב תורת משה, כי כל אשר לא יקים 5 זרע לאחיו, סנדלו יוסר, וירקו בפניו. ואחי יוסף לא חפצו כי אחיהם יחיה, ויהוה הסיר מהם את 6 הסנדל אשר לבשו נגד יוסף אחיהם. כי כאשר באו למצרים הוסרו על ידי עבדי יוסף מחוץ לשער, וכך השתחוו ליוסף כדרך 7 פרעה המלך. ולא רק השתחוו לו, כי אם גם ירקו עליהם, 8 בנפלם לפניו מיד, וכך הושמו לבושה לפני המצרים. כי אחרי זה שמעו המצרים את כל הרעות אשר עשו ליוסף.
פרק 4
4 1 ואחרי שנמכר ישבו אחי 2 לאכול ולשתות. אך אני, ברחמי על יוסף, לא אכלתי, כי אם שמרתי על הבור, יען כי יהודה פחד פן שמעון, דן, וגד ימהרו 3 ויהרגו אותו. אך כאשר ראו כי לא אכלתי, שמו אותי לשמור עליו, עד אשר נמכר 5 לישמעאלים. וכאשר בא ראובן ושמע כי בעודו רחוק (יוסף) נמכר, קרע את בגדיו, (ו)בהתאבלו, אמר: כיצד אביט בפני אבי 6 יעקב? ולקח את הכסף ורץ אחרי הסוחרים, אך בהיכשלו [ממשיך בטור הימני:] למצוא אותם שב מתאבל.
-- הטור הימני (זבולון 4:6 המשך, פרקים 5-7, פרק 8 פסוקים 1-5 באמצע המשפט) --
אך הסוחרים עזבו את הדרך הרחבה וצעדו דרך הטרוגלודיטים בקיצור דרך. 7 אך ראובן היה עצוב, ולא אכל אוכל באותו יום. דן אפוא בא אליו ואמר: 8, 9 אל תבכה, ואל תתעצב; כי מצאנו מה נוכל לומר לאבינו יעקב. נהרוג 10 גדי עזים, ונטבול בו את כותנת יוסף; ונשלח אותה ליעקב, לאמור: דע, האם 11 זו כותנת בנך? ועשו כך. כי הם הפשיטו מיוסף את כותנתו כאשר מכרו אותו, ושמו עליו בגד של עבד. ועתה שמעון לקח את הכותנת, ולא חפץ למסור אותה, כי חפץ לקרוע אותה בחרבו, בכעסו כי יוסף חי וכי 12 לא הרג אותו. אז קמנו כולנו ואמרנו לו: אם לא תמסור את הכותנת, אנחנו 13 נאמר לאבינו כי אתה לבדך עשית את הדבר הרע הזה בישראל. וכך נתן אותה להם, ועשו כפי שאמר דן.
פרק 5
5 1 ועתה, בני, אני מצוה אתכם לשמור את פקודות יהוה, ולהראות רחמים לרעיכם, ולחמול על כולם, לא על אנשים בלבד, כי אם גם על, חיות. 2 כי בעבור כל הדבר הזה בירך אותי יהוה, וכאשר כל אחי היו חולים, חמקתי בלי 3 מחלה, כי יהוה יודע את מטרותיו של כל אחד. יהיו אפוא, רחמים בלבבכם, בני, כי כפי שאדם עושה לרעהו, כך גם יעשה יהוה לו. 4 כי בני אחי היו חולים ומתים בעבור יוסף, כי הם 5 לא הראו רחמים בלבבם; אך בני נשמרו בלי מחלה, כפי שאתם יודעים. וכאשר הייתי בארץ כנען, על חוף הים, עשיתי תפיסת דגים ליעקב אבי; וכאשר רבים נחנקו בים, המשכתי בלתי פגוע.
פרק 6
6 1 אני הייתי הראשון לעשות סירה לשוט על הים, כי יהוה נתן לי הבנה ו־2 חכמה בה. והורדתי הגה מאחוריה, ומתחתי מפרש על חתיכת עץ זקופה אחרת 3 באמצע. ושטתי בה לאורך החופים, בתפיסתי דגים לבית אבי עד שבאנו למצרים. 4, 5 [ועל ידי רחמים חלקתי את תפיסתי עם כל זר.) ואם אדם היה זר, או חולה, או זקן, בישלתי את הדגים, וסידרתי אותם היטב, והצעתי אותם לכל האנשים, כפי שכל אדם 6 היה זקוק, בהתאבלי עמם ובחמלי עליהם. לכן גם סיפק אותי יהוה בשפע דגים כאשר תפסתי דגים; כי החולק עם רעהו מקבל פי כמה 7 יותר מיהוה.) במשך חמש שנים תפסתי דגים [ונתתי את אור [המעשים הטובים] לכל אדם אשר ראיתי, 8 והספקתי לכל בית אבי]. ובקיץ תפסתי דגים, ובחורף שמרתי צאן עם אחי.
פרק 7
7 1 [עתה אכריז לכם מה עשיתי. ראיתי איש במצוקה בעירום בעת חורף, וחמלתי עליו, וגנבתי בגד בחשאי מבית אבי, ו־2 נתתי אותו למי שהיה במצוקה. עשו אפוא, בני, ממה שיהוה מעניק לכם, הראו רחמים וחמלה בלי היסוס לכל האנשים, ותנו לכל אדם ב־3 לב טוב. ואם אין לכם במה לתת לזקוק, חמלו על 4 אותו במעי רחמים. אני יודע כי ידי לא מצאה במה לתת לזקוק, והלכתי עמו בבכי שבעה פרסאות, ומעי נכספו אליו ברחמים.
פרק 8
8 1 יהיו אפוא, גם לכם, בני, רחמים כלפי כל אדם בחמלה, למען 2 יחמול גם יהוה וירחם עליכם. כי גם באחרית הימים ישלח יהוה 3 את רחמיו על הארץ, ובכל מקום אשר ימצא מעי רחמים הוא שוכן בו. כי במידה אשר בה אדם חומל על רעיו, באותה מידה גם 4, 5 יהוה עליו.] וכאשר ירדנו למצרים, יוסף לא נשא רשעה נגדנו. בשימת לב אליו, היו גם אתם, בני, מאושרים [ממשיך בעמוד 509:]
[פריסה בלתי רגילה: סיום זבולון (8 המשך, 9, 10) תופס את הטור השמאלי; כותרת צוואת דן ודן 1-4 (חלקי) תופסים את הטור הימני.]
-- הטור השמאלי (זבולון 8 המשך, פרקים 9-10 שלמים) --
בלי רשעה, ואהבו איש את רעהו, ואל תרשמו בחשבון, כל אחד מכם, רע נגד אחיו. כי זה שובר אחדות ומחלק את כל המשפחה, ומטריד את הנפש, ומכלה את הפנים.
פרק 9
9 1 שימו לב אפוא למים, ודעו מתי הם זורמים יחד, הם סוחפים אבנים, עצים, 2 אדמה, ודברים אחרים. אך אם הם מחולקים לזרמים רבים, הארץ בולעת אותם, 3, 4 והם נעלמים. כך תהיו גם אתם אם תהיו מחולקים. אל תהיו אפוא, מחולקים לשני ראשים, כי כל אשר עשה יהוה יש לו רק ראש אחד, ושתי כתפיים, שתי 5 ידיים, שתי רגליים, וכל שאר האיברים. כי למדתי בכתב אבותי, כי תהיו מחולקים בישראל, ותלכו אחר שני מלכים, ותעשו כל תועבה. 6 ואויביכם יובילו אתכם שבי, ותעונו ברע בין הגויים, בצרות ומצוקות רבות. 7 ואחר כך תזכרו את יהוה, ותתחרטו, [והוא יגרום לכם לשוב; כי הוא רחום וחומל.] והוא אינו רושם בחשבון רע לבני האדם, כי הם 8 בשר, ורוחות המרמה מרמות אותם בכל מעשיהם. ואחרי הדברים האלה יקום לכם יֵשׁוּעַ עצמו, אור הצדקה, [ורפואה ורחמים יהיו בכנפיו. הוא יגאל את כל שבי בני האדם מבליעל; וכל רוח מרמה תירמס] והוא ישיב את כל הגויים לקנאה בעבורו. ותחזרו לארצכם. ותראו אותו בירושלים, בעבור שמו. 9 ושוב ברשעת מעשיכם תכעיסו אותו לכעס, ותושלכו על ידו עד זמן הסוף.
פרק 10
10 1 ועתה, בני, אל תתאבלו כי אני מת, ואל תושפלו בכך שאני בא אל 2 סופי. כי אקום שוב בתוככם, כשליט בתוך בניו; ואשמח בתוך שבטי, כמה אשר ישמרו את תורת יהוה, ואת מצוות 3 זבולון אביהם. אך על הרשעים יביא יהוה אש נצחית, וישמיד אותם 4, 5 בכל הדורות. אך אני עתה ממהר למנוחתי, כפי שעשו גם אבותי. אך 6 אתם יראו את יהוה, יהוה שלנו בכל כוחכם כל ימי חייכם. ובדברו 7 את הדברים האלה נרדם, בזקנה טובה. ובניו שמו אותו בארון עץ. ואחר כך העלו אותו וקברו אותו בחברון, עם אבותיו.
-- הטור הימני --