צוואת נפתלי

צַוָּאַת נַפְתָּלִי, הַבֵּן הַשְּׁמִינִי לְיַעֲקֹב וּלְבִלְהָה.

פרק 1

1 1 העתק צוואת נפתלי, אשר ציוה בעת מותו במאה 2 ושלושים שנה לחייו. כאשר נתאספו בניו בחודש השביעי, ב־3 אחד לחודש, בעודו בבריאות טובה, עשה להם משתה של אוכל ויין. ואחרי 4 שהתעורר בבוקר, אמר להם, אני מת; והם לא האמינו לו. וב־5 הללו את יהוה, התחזק ואמר כי אחרי משתה אתמול ימות. והחל 6 אז לומר: שמעו, בני, בני נפתלי, שמעו את דברי אביכם. נולדתי מבלהה, ויען כי רחל נהגה בערמה, ונתנה את בלהה תחתיה ליעקב, והרתה וילדה אותי על ברכי רחל, לכן קראה את שמי נפתלי. כי רחל אהבה אותי מאד כי נולדתי על ברכיה; וכאשר הייתי עוד צעיר נהגה 8 לנשק אותי, ולומר: יהי לי אח ממך מרחמי שלי, כמותך. מכאן 9 גם יוסף היה כמותי בכל הדברים, לפי תפילות רחל. ואמי היתה בלהה, בת רותאוס אחי דבורה, מינקת רבקה, אשר נולד באחד 10 ובאותו יום עצמו עם רחל. ורותאוס היה ממשפחת אברהם, כשדי, ירא 11 יהוה, בן־חורין, ואציל. ונשבה ונקנה על ידי לבן; ונתן לו את אונה שפחתו לאשה, וילדה בת, וקראה את שמה זלפה, על שם 12 הכפר אשר בו נשבה. ואחר כך ילדה את בלהה, לאמור: בתי ממהרת אחר החדש, כי מיד כאשר נולדה תפסה את השד ומהרה לינוק אותו.

פרק 2

2 1 והייתי מהיר על רגלי כאייל, ואבי יעקב מינה אותי לכל השליחויות, 2 וכאייל נתן לי את ברכתו. כי כפי שהיוצר יודע את הכלי, כמה עליו להכיל, ומביא חומר בהתאם, כך גם יהוה עושה את הגוף כדמות 3 הרוח, ולפי יכולת הגוף הוא שותל את הרוח. והאחד אינו חסר מן האחר בשליש שערה; כי במשקל, ובמידה, ובכלל נעשתה כל 4 הבריאה. וכפי שהיוצר יודע את שימושו של כל כלי, למה הוא ראוי, כך גם יהוה יודע את הגוף, עד כמה יתמיד בטוב, ומתי יתחיל ברע. כי 5 אין יצר או מחשבה אשר יהוה אינו יודע, כי הוא ברא כל אדם בצלמו. 6 כפי כוחו של אדם, כך גם מעשהו; וכפי דעתו, כך גם מיומנותו; וכפי מטרתו, כך גם הישגו; וכפי לבו, כך גם פיו; כפי עינו, כך גם שנתו; כפי נפשו, כך גם דברו, אם בתורת יהוה או במעשי בליעל. 7 וכפי שיש חלוקה בין אור לחושך, בין ראיה לשמיעה, כך גם יש חלוקה בין איש לאיש, ובין אשה לאשה; ואין לומר כי 8 האחד כמוהו האחר אם בפנים או בדעת. כי יהוה עשה את כל הדברים טובים בסדרם, את חמשת החושים בראש, וחיבר את הצוואר אל הראש, והוסיף לו גם את השיער ליופי ולכבוד, אז את הלב להבנה, את הבטן לצואה, ואת הקיבה לטחינה, את קנה הנשימה להכנסת (הנשימה), את הכבד לכעס, את המרה למרירות, את הטחול לצחוק, את הכליות לעצה, את שרירי המתנים לכוח, את הריאות לשאיבה 9 פנימה, את המתנים לעוצמה, וכן הלאה. לכן אפוא, בני, יהיו כל מעשיכם בסדר 10 בכוונה טובה ביראת יהוה, ואל תעשו דבר בלי סדר בבוז או שלא בעתו. כי אם תצוה את העין לשמוע, לא תוכל; כך גם בהיותכם בחושך לא תוכלו לעשות את מעשי האור.

פרק 3

3 1 אל תהיו אפוא להוטים להשחית את מעשיכם בחמדנות או בדברים ריקים לפתות את נפשותיכם; כי

[המשך צוואת נפתלי, פרק 3]

אם תשתקו בטוהר לב, תבינו כיצד להחזיק 2 בחוזקה ברצון יהוה, ולהשליך את רצון בליעל. שמש וירח וכוכבים אינם משנים את 3 סדרם, כך גם אתם אל תשנו את תורת יהוה באי־הסדר של מעשיכם. הגויים תעו, ועזבו את יהוה, ושינו את סדרם, וצייתו לעצים ולאבנים, רוחות 4 מרמה. אך אתם לא תהיו כך, בני, בהכירכם ברקיע, בארץ, ובים, ובכל הדברים הנבראים, את יהוה אשר עשה את הכל, למען לא תהיו כסדום, אשר 5 שינתה את סדר הטבע. כמוהם גם הצופים שינו את סדר טבעם, אשר יהוה קילל במבול, אשר בעבורם עשה את הארץ בלי תושבים ובלי פרי.

פרק 4

4 1 את הדברים האלה אני אומר לכם, בני, כי קראתי בכתב חנוך כי גם אתם תסורו מיהוה, בהלככם כפי כל עוולת הגויים, ו־2 תעשו כפי כל רשעת סדום. ויהוה יביא עליכם שבי, ושם תעבדו את אויביכם, ותכופפו בכל צרה ו־3 מצוקה, עד אשר יכלה יהוה את כולכם. ואחרי שתהיו מועטים ומעטים, תשובו ותכירו את יהוה, יהוה שלכם; והוא ישיב אתכם אל 4 ארצכם, לפי רחמיו הרבים. ויהיה, כי אחרי בואם אל ארץ אבותיהם, ישכחו שוב את יהוה ויעשו רשעה. ויהוה יפיץ אותם על פני כל הארץ, עד אשר תבוא רחמנות יהוה, איש עושה צדקה ועושה רחמים לכל הרחוקים, ולקרובים.

פרק 5

5 1 כי בשנת הארבעים לחיי, ראיתי חזון על הר הזיתים, במזרח ירושלים, 2 כי השמש והירח עומדים. והנה יצחק, אבי אבי, אמר לנו; רוצו ותפסו אותם, כל אחד כפי כוחו; ולאשר יתפוס אותם 3 יהיו השמש והירח. וכולנו רצנו יחד, ולוי תפס את השמש, ויהודה הקדים את האחרים ותפס את הירח, ושניהם הורמו עמהם. 4 וכאשר היה לוי כשמש, הנה, איש צעיר מסוים נתן לו שנים עשר ענפי דקל; 5 ויהודה היה בהיר כירח, ותחת רגליהם היו שתים עשרה קרנים. [והשנים, לוי ו־6 ותפסו אותם.] ו־10, שור על הארץ, עם שתי קרנים גדולות, וכנפי 7 נשר על גבו; וחפצנו לתפסו; אך לא יכולנו. אך יוסף בא, ו־8 תפס אותו, ועלה עמו למעלה. וראיתי, כי הייתי שם, והנה כתב קדוש הופיע אלינו, לאמור: אשורים, מדים, פרסים, [כשדים,] סורים, יחזיקו בשבי את שנים עשר שבטי ישראל.

פרק 6

6 1 ושוב, אחרי שבעה ימים, ראיתי את אבינו יעקב עומד על יד ים ימניה, והיינו 2 עמו. והנה, באה ספינה חולפת, בלי מלחים או קברניט; והיה כתוב 3 על הספינה, ספינת יעקב. ואבינו אמר לנו: בואו, נעלה על ספינתנו. 4 וכאשר עלה עליה, קמה סערה עזה, וסופת רוח אדירה; ו־5 אבינו, אשר החזיק את ההגה, סר מאתנו. ואנחנו, בהיטלטלנו בסערה, נשאנו על הים; והספינה התמלאה מים, (ו)נכתשה בגלים אדירים, 6 עד אשר נשברה. ויוסף ברח על סירה קטנה, וכולנו התחלקנו על תשעה 7 קרשים, ולוי ויהודה היו יחד. וכולנו נפוצנו עד קצות הארץ. 8, 9 אז לוי, חגור שק, התפלל בעבור כולנו אל יהוה. וכאשר חדלה הסערה, הגיעה הספינה אל הארץ כביכול בשלום. ו־,10 אבינו בא, וכולנו שמחנו יחד.

פרק 7

7 1 את שני החלומות האלה סיפרתי לאבי; והוא אמר לי: הדברים האלה חייבים להתקיים בעתם, אחרי שישראל יסבול דברים רבים. 2 אז אמר אבי אלי: אני מאמין ביהוה כי יוסף חי, כי אני רואה תמיד כי יהוה סופר אותו עמכם. 3 ואמר, בבכי: אוי לי, בני יוסף, כי אתה חי, אף כי איני רואה אותך, ואתה אינך רואה אותי, והדברים האלה. 4 הוא גרם גם לי אפוא לבכות בדברים האלה, ושרפתי בלבי להכריז כי יוסף נמכר, אך פחדתי מאחי.

פרק 8

8 1 והנה! בני, הראיתי לכם את אחרית הימים, כיצד הכל יבוא על 2 ישראל. צוו אפוא גם אתם את בניכם כי יתאחדו עם לוי ועם יהודה; כי על ידיהם תקום תשועה לישראל, ובהם יבורך יעקב. 3 כי על ידי שבטיהם יופיע יהוה [יושב בין אנשים] על הארץ, להושיע את גזע ישראל, ולקבץ את הצדיקים מבין הגויים. 4 אם תעשו את הטוב, בני, גם אנשים וגם מלאכים יברכו אתכם; ויהוה יתפאר בין הגויים על ידיכם, והשטן יברח מכם, והחיות הפראיות יפחדו מכם, ויהוה יאהב אתכם, [והמלאכים ידבקו בכם]. 5 כפי שאדם אשר אימן ילד היטב נשמר בזיכרון חביב: כך גם על מעשה טוב יש זיכרון טוב לפני יהוה. 6 אך את אשר אינו עושה את הטוב, גם מלאכים וגם אנשים יקללו, ויהוה יבוזה בין הגויים על ידיו, והשטן יעשה אותו ככלי מיוחד שלו, וכל חיה פראית תשלוט בו, ויהוה ישנא אותו. 7 כי מצוות התורה כפולות הן, 8 ובתבונה חייבות הן להתקיים. כי יש עונה לאיש לחבק את אשתו, ועונה להימנע ממנה לתפילתו. 9 כך אפוא, יש שתי מצוות; ואם לא ייעשו בסדר הראוי, הן מביאות 10 חטא גדול מאד על אנשים. כך גם עם שאר המצוות. היו אפוא חכמים ביהוה, בני, ונבונים, בהבינכם את סדר מצוותיו, ואת חוקי כל מילה, למען יאהב אתכם יהוה.

פרק 9

9 1 ובצוותו אותם דברים רבים כאלה, הפציר בהם כי י־2 סירו את עצמותיו לחברון, וכי יקברו אותו עם אבותיו. וכאשר 3 אכל ושתה בלב שמח, כיסה את פניו וימות. ובניו עשו כפי כל אשר ציוה אותם נפתלי אביהם.

[הטור השמאלי]