התגלות אברהם

קץ הימים הכתבים האפוקליפטיים

מבוא

האם האנושות הולכת להשמדה? כיצד הכול יסתיים? מתי זה יקרה? מהו גורל האדם? האם נמות בידינו שלנו או ביד יהוה? במשך אלפי שנים השאלות היו אותן שאלות. מיליוני נפשות חיפשו את התשובות לשווא; אף על פי כן, אחדים האמינו שהם יודעים. אנו קוראים להם נביאים. הם ראו את קץ עולמנו והם האמינו שחזיונותיהם אמת. האם עלינו להאמין בתובנותיהם על קץ הימים, שניתנו על ידי יהוה? אולי יהוה אכן הסיט את המסך המעוור את האדם מעתידו. אולי הכותבים האלה אכן ראו את הקץ וכיצד הוא יבוא עלינו. נביאי האבדון גילו תרחיש של קטסטרופה עולמית. הם מספרים את סיפורם של שליטים המרוששים אומות כדי לממן מלחמות עצומות. הם מספרים על מזג אוויר שהשתבש; על קרח ושלג, גשם ושיטפונות, הוריקנים ורעידות אדמה במקומות שבהם לעתים רחוקות התרחשו. הם מספרים לנו על מה שקורה סביבנו היום. רוב המלומדים מסכימים שרבים מן הטקסטים האפוקליפטיים שנכתבו בין 70 ל־200 לספירה נוצרו מתוך מבוכה ובלבול לאומיים בעקבות חורבן מקדש היהודים בישראל בשנת 70 לספירה. הטקסטים הם ניסיונות של עם, אשר האמין שהוא נבחרו של יהוה, להסביר מדוע הורשו פגאנים על ידי יהוה של היהודים להפיל את דרך הפולחן, ואת דרך החיים של נבחריו. ספרים אפוקליפטיים אחרים נכתבו כדי להסביר ולהרחיב רעיונות מקראיים שונים הקשורים למשפט ולקץ הימים. התאריך, הרקע והמטרה של כל טקסט יידונו ביתר פירוט מאוחר יותר. הספרות האפוקליפטית המוצגת כאן מאפשרת לנו הצצה נדירה למחשבה העתיקה ולחזיונות על כיצד האנושות עלולה להסתיים. רוב הכתבים מסוג זה התרחשו בין 200 לפנה״ס ל־200 לספירה, אף שאחדים היו מאוחרים יותר ותוארכו למאה השלישית. החוט המשותף היה ההידרדרות המוסרית והרוחנית של האדם המובילה להשמדתו. ניתן לטעון שהשמדת הגזע האנושי תובא בידינו שלנו בגלל דרכינו הרעות והחוטאות; אולם, זה הכוח המשוחרר על ידי זעם יהוה הנותן דרך לטיהור הארץ כאשר כל הרע מושמד וסדר אלוהי מוקם מחדש. רק אלה שהלכו אחרי יהוה ושמרו את חוקיו יינצלו. ספרים שנכתבו על ידי אלה הטוענים להיות אברהם, תומא, עזרא, ברוך, וענקי אמונה אחרים מגיעים אלינו במגילות עתיקות המכריזות את רצף האירועים המדויק המוביל לסיום האנושות. לכל חברה יש טקסטים אפוקליפטיים. כל גזע וכל אומה נושאים בספרותם ובדתם את השאלה המרומזת החוזרת ובלתי פוסקת; האם הקץ קרוב? התשובה... כן, הוא, והנה אותותיו. בספר זה מוצגים ארבעה חיבורים אפוקליפטיים גדולים, ״התגלות אברהם״, ״התגלות תומא״ הנקראת גם ״גילוי תומא״, ו־2 ברוך, הנקרא גם התגלות ברוך הסורית. 4 עזרא, הנקרא לפעמים גם 2 עזרא או התגלות עזרא, נכלל בדרך כלל ברשימת הספרים האפוקליפטיים, אך בחרנו להציג אותו מאוחר יותר בספר תחת הכותרת ״2 עזרא״ בחלק 5, האפוקריפה. ספרי החלק הבא מייצגים את הגדולים שבכתבים האפוקליפטיים של התקופה. כל אחד נותן את תובנותיו הייחודיות שלו על קץ הימים, ואף על פי כן, כולם מכריזים את אותו מסר; לכו אחרי יהוה, שובו מן הרע, או תושמדו.

התגלות אברהם

״התגלות אברהם״ היא חלק מגוף כתבים הנקרא ״כתבי אברהם״, אשר פרחו סביב ומיד אחרי זמנו של המשיח. כתב היד מתוארך לשנים 80-170 לספירה, כאשר רוב המלומדים ממקמים אותו בין 80 ל־100 לספירה. הטקסט המקורי נכתב בשפה שמית, אולם הוא שרד רק בעיבודים סלאביים עתיקים. רבים מן החומרים היהודיים הלא־קנוניים והחוץ־מקראיים שהסתובבו בארצות הסלאביות באו מביזנטיון. הם השפיעו רבות על התפתחות הספרות הסלאבית. ספרים לא־קנוניים שהובאו מביזנטיון תורגמו ונעשו חלקים (קטעים) של מסורות סלאביות שונות. הכנסייה האורתודוקסית המזרחית טיפחה סביבה שבה הטקסטים האפוקריפיים עודדו לכיוון של מתן מידע נוסף כמקור משני לטקסטים הקנוניים המרכזיים. טקסטים פסאודו־אפיגרפיים (כתבים מסוימים מלבד הספרים הקנוניים והאפוקריפה, המתיימרים להיות מקראיים באופיים) המיוחסים לאדם, חנוך, נח, יעקב, אברהם, משה, ואבות אחרים שרדו בסביבה זו ושולבו בכרכים הגיוגרפיים (כתיבת חייהם של הקדושים ומחקרם הביקורתי) והיסטוריים. תרגום אנגלי, ״התגלות אברהם״, נוצר על ידי ג. ה. בוקס וי. א. לנדסמן בשנת 1918 (התגלות אברהם, לונדון: החברה לקידום ידע נוצרי), אך התרגום ההוא אינו נקרא היטב לקהל האנגלי המודרני. כך מתעורר הצורך לשלב את בוקס ותרגומים מרכזיים אחרים ולעדכן אותם לאופן קריא ונגיש יותר לקורא של היום. יש לציין כאן שיש שתי גרסאות של ״התגלות אברהם״, גרסה ארוכה וגרסה קצרה. הטקסט בספר שלפניך מכיל שילוב של שתי הגרסאות האלה. כאשר שתי הגרסאות הסכימו, מה שהיה לעתים קרובות יותר מאשר לא, נבחר הניסוח הברור והטוב ביותר לבטא את שתיהן בביטוי אחד. כאשר היו הבדלים במשמעות, תרגומים חלופיים מוצגים בסוגריים. כאשר גרסה אחת כיסתה מידע שלא נכלל בתרגום האחר, השורות הנוספות נוספו, מה שהופך את הספר הזה לגוף המידע השלם ביותר הזמין כטקסט אחד. ״התגלות אברהם״ כתובה במסורת מדרש הגדי. (הגדי — כולל את פירוש החלקים הלא־הלכתיים של התנ״ך העברי. מדרשים אלה נקראים לפעמים הגדה, מונח המתייחס לכל שיח לא־הלכתי בספרות הרבנית הקלאסית.) (מדרש — מילה עברית המתייחסת לשיטת פרשנות של טקסט מקראי והוראות בצורת פירושים הלכתיים או פרשניים על התנ״ך היהודי.) כמו במרבית הספרות החסידית, הכתבים הם הרחבה והסבר מפורט של טקסטים מקראיים קיימים. כלומר, הכותב לקח חלק מטקסט קנוני של הברית הישנה והרחיב אותו לסיפור גדול ומפורט יותר כדי להסביר ביתר פירוט את ההשלכות המוסריות והדתיות של הטקסט המקורי. כתבים אפוקליפטיים שופעים באותה תקופה במאה הראשונה. חושבים שהם נוצרו לקיום יצירתי בעקבות חורבנו המוחלט של המקדש היהודי בשנת 70 לספירה וניסיון השמדת הנוצרים, שרבים מהם היו יהודים מומרים, באותו זמן. ״התגלות אברהם״ מבוססת על בראשית 15:9-17 ומסתיימת באפוקליפסה. הספר הוא ממוצא יהודי עם מאפיינים העלולים להציע שהיתה לו התחלה בקהילת האיסיים. זאת נראית בבירור בהתייחסויות ל״הנבחר״, מונח המופיע גם בספר חנוך האבוד.״ (ראו ״ספר חנוך האבוד״ מאת יוסף למפקין.) כשליש מ״התגלות אברהם״ מכיל תיאור של המרתו של אברהם מריבוי־אלים להנאותאיזם. בעוד שריבוי־אלים מאמין וסוגד לאלים רבים, כל אחד לפי שלטונו וכוחו המיוחד; מונותאיזם הוא האמונה באל אחד; והנאותאיזם מתמקד באל אחד אך אינו מכחיש את קיומם של האלים האחרים. תקופת אמרנה בהיסטוריה המצרית היא דוגמה לחברה שהחזיקה במערכת האמונה ההנאותאיסטית. החלק האפוקליפטי של טקסט אברהם מתחיל בחיפוש אחר יהוה אשר עשה את כל הדברים ובדחיית האלים (האלילים) שנעשו על ידי בני אדם. הוא (אברהם) מנמק שאם אדם עשה את האלים בידיו שלו, אזי האדם חייב להיות גדול מן האלים שהוא עשה. תפילותיו של אברהם נענות ומספרים לו כיצד להקריב ליהוה. ההכנה וההקרבה עוקבות אחרי התיאור המקראי, מלבד שבמקום שעופות דורסים יופיעו ויאכלו את הקרבן, זה עזאזל העושה זאת. המלאך יואל (יואל או יואל), מנחה את אברהם לשמים ומלמד אותו שיר שיש לשיר רק בממלכה או בתחום השמים ההוא. בעודו בשמים, אברהם רואה חזון של חטאם והידרדרותם של צאצאיו שלו. ככל שחטאם גדל, יהוה מושך את הגנתו והמקדש הגדול נכבש על ידי ״אומות פגאניות״ והצאצאים נהרגים ומשועבדים. חמש הדמויות הראשיות בספר הן אל (יהוה), יואל, עזאזל, אברהם, ודמות חזקה הידועה פשוט כ״האיש״. יש גם דמויות משניות כמו אביו של אברהם וסוחרים הנוסעים באזור שבו חי אברהם. אנו לומדים בפרק הראשון של התגלות אברהם שאברהם הוא בנו של תרח ואחיו של נחור.

1. עמדתי על המשמר יום אחד מעל אלילי אבי תרח ואחי נחור...

אנו יודעים גם שבני משפחתו של אברהם היו פוליתאיסטים אשר סגדו לאלילים אשר עשה אביהם. אנו לומדים שתרח מכר את אליליו גם לאחרים. אברהם מתואר כנער מוקדם וחצוף השואל דברים המובנים מאליהם לאחרים. הוא שאל שאלה הנראית התובנתית ביותר לזמנה; אם אתה מגלף אליל לסגוד לו כאל, האם זה לא הופך אותך לגדול מן האל שעשית? אם זה נכון, מדוע לסגוד למה שפחות? השאלה הפשוטה הזו שמה אותו על דרך החיפוש אחר יהוה אשר עשה את כל הדברים, לרבות האדם. יואל הוא המלאך שמוינה להנחות את אברהם בחיפושו. יואל לוקח אותו לשמים ומוביל אותו לחזיונות, ומדריך אותו בדרך. מפני שיואל מורשה לבוא וללכת מן השמים השביעיים, עלינו להניח שהוא מלאך בדרגה גבוהה מאוד, אף שאינו נזכר בשם זה במקום אחר. השם יואל מורכב משני חלקים, יה ואל, שניהם שמות יהוה בברית הישנה. יואל מראה ומסביר דואליות אוניברסלית. דואליות היקום נראית בעקרון ״יד ימין״ ו״יד שמאל״. ישוע עצמו השתמש בעקרון זה בדברו על ״הכבשים והעזים״ במתי 25. בכתבי אברהם יש אנשים היוצאים ממקדש בצד שמאל ובצד ימין. האלוהויות בסיפור הן יהוה אל, אשר בכתב זה נוטל את השם עזאזל, שם המופיע הרבה בספרי חנוך, ומשמש בברית הישנה בתיאור יום הכיפורים, שם עז אחת נשחטת במשכן, בעוד האחרת משוחררת, והטקסט העברי קורא שהיא ״לעזאזל״. עזאזל מתואר כעוף טמא אשר ירד על קרבנו של אברהם, האב המקראי, בהתייחסות לבראשית 15:11 עופות דורסים ירדו על הפגרים, ואברם הרחיק אותם. עזאזל מופיע ארבע פעמים בברית הישנה: ויקרא 16: 8, 10, ו־26, שם מתואר הטקס ליום הכיפורים. לאחר שהכוהן כיפר על עצמו; עליו לקחת שתי עזים בעבור ישראל. אחת תהיה קרבן ליהוה, האחרת תהיה ״השעיר לעזאזל״, שהוא השעיר לעזאזל. מילה זו הובנה במשמעות ״השעיר היוצא״, בהתחשב בכך שהיא נגזרת משתי מילים עבריות ״עז״ (עז) ו״אזל״ (פנה). היא קשורה גם למילה הערבית, ״אזלה״ (הגליה), או (הסרה). היא תורגמה ״להסרה מוחלטת״. ראו ויקרא 16:22. אולם, בדברי הימים 1, 5:8, אביו של בלע, ראובני, נקרא ״עזז״, שמשמעו חזק. זה בא מן הפועל העברי ״עזז״, שמשמעו ״להיות חזק״. עזאזל נראה גם כרוח רעה בחנוך 8:1; 10:4-6; 11:15; ישעיהו 34:14; והתגלויות 18:2. בדרך זו עזאזל יכול להיראות כיריב או כניגוד ליהוה ומבשר לשטן. ״האיש״ הוא די מעורפל. הוא אינו משיחי במלואו, אך הוא נושא כוח מיהוה. הוא עשוי לבוא מרעיון האיסיים של מורה הצדק וקשרו אל המשיח הבא, המצופה. הסבר אחר של הדמות עשוי לבוא מרעיון נוצרי מוקדם שמקורו בכת יהודית־נוצרית, אשר ראתה את ישוע כמבשר של המשיח האמיתי והמצופה, או שזה פשוט טקסט יהודי המתפרש בצורה גרועה ומוטה על ידי עורך נוצרי מוקדם. התפתחות אל ומקורו משכו ויכוח ומרירות מתחילת המחקר התאולוגי. נראה שאנשים ממוצא ארמי וכנעני תרמו לדת אל. שתי הדתות שמות את אל כאל הגבוה ביותר של פנתיאון. אך, מפני שיש פנתיאון של אלים יש פוליתאיזם. הדוגמה הברורה ביותר של אימוץ זה של האליזם הישראלי באה מדברים 32 וטקסטים קשורים. אל שולט על בניו, ומקצה לכל אחד מהם עם או שבט למשול. כאן, להפתעתנו, אנו מוצאים את יהוה (האדון) מתואר כאחד מבניו האלוהיים של אל עליון. תהלים 29 מראה את יהוה כאחד מבני אל, אך אל חזק הפחות כפוף מן האחרים ויותר כבן בכור. תהלים 29 מציג את הקוסמולוגיה הכנענית שהיתה פשוטה ומשפחתית יותר; אל בהיותו דמות האב והמלך. אנו מוצאים בתוך הדת הישראלית שתי גרסאות של אותו אל גבוה. גרסאות שונות אלה של אליזם (האמונה באל הנקרא אל) מראות שהאל הזה נסגד באופן שונה בהתאם למיקום. מיקומים מצפון לפלסטין היו מביאים את סגידת יהוה למגע עם הדת הכנענית וזה עשוי להסביר את איכותה הכנענית המובהקת. בהמשך היחסים בין אל ובניו, תהלים 82 יש אל המפשיט את כל בניו מסמכות ומגזר אותם לתמותה. מנקודת מבט זו, האל הארמי, אל, נראה קשור למיתולוגיה כנענית. שניהם כנראה ירדו מדת מסופוטמית. אך עתה, לאחר שנכשל והתאכזב מכל האלים האחרים, אשר אנו מניחים שהם בניו,

אל נאלץ למשול לבדו. עתה יש לנו את הנתיב שנקבע בין פוליתאיזם למונותאיזם. הצעדים האחרונים האלה בין רעיון חצר אלים שולטת והאל היחיד, אל, נראים בבירור בתרגום ובמחקר הבאים מאת ג׳ון גריי, מיתולוגיה של המזרח הקרוב:

"יהוה תפס את מקומו באסיפת האלים (מילולית: 'בני אל'). הוא מכריז את משפטו בקרב האלים." עד מתי תתנו משפט עקום, ותעדיפו את הרשעים? עליכם לקיים את עניינם של החלש והיתום; עליכם להצדיק את העני והמדוכא עליכם להציל את החלש והעני, להציל אותם מכוח הרשעים אתם (בעברית "הם") הולכים בחושך בעוד כל יסודות הארץ מתמוטטים. אני מכריז "אלים אתם יכולים להיות, בני עליון, כולכם; אך תמותו כבני אדם, תפלו כאחד הבהירים." תהלים 82:1-7

"בשורה האחרונה אנו קוראים שרים לשרים ("נסיכים"), שממנו אין להבחין בכתבי היד העבריים, ומוצאים התייחסות נוספת לנפילת אתתר, כוכב נוגה הבהיר בישעיהו 14:12 ואילך ובמיתוס בעל." (ג׳ון גריי, מיתולוגיה של המזרח הקרוב) עתה, לאחר שהצגנו את צוות הדמויות וקבענו את הבמה ההיסטורית והתאולוגית, הבה נמשיך ל״התגלות אברהם״.

התגלות אברהם — טקסט (עמודים מודפסים 383-392; החיבור מסתיים בעמ׳ 392)

-------------------------------------------------------------------------------- --------------------------------------------------------------------------------

פרק 1

1. עמדתי על המשמר יום אחד מעל אלילי אבי תרח ואחי נחור. 2. בעודי בוחן אותם כדי לגלות איזה אל באמת החזק ביותר ובעודי משלים את השירותים, אני, אברהם, קיבלתי את ההזדמנות שלי. 3. אבי תרח הקריב לאליליו מעץ, אבן, זהב, כסף, נחושת, וברזל ונכנסתי למקדשם לשירות, ומצאתי אל בשם מרומת, מגולף מאבן, אשר נפל לרגלי אל הברזל, נכין. 4. בשלב זה ליבי היה נבוך (מוטרד) וחשבתי שאיני יכול להחזיר אותו למקומו בעצמי בגלל משקלו, מפני שהוא עשוי מאבן גדולה. 5. אז, הלכתי וסיפרתי לאבי, והוא בא איתי. כאשר שנינו הרמנו אותו לשים אותו במקומו, ראשו נפל בעודי מחזיק אותו בראשו. 6. אז כאשר ראה אבי שראש אלילו מרומת נפל. 7. הוא צעק עלי, לאמור, "אברהם!" 8. ואמרתי, "הנני!" והוא אמר לי להביא לי את הגרזנים ואת האזמלים מן הבית. אז, הבאתי אותם אליו ממרומת. אז הוא מחץ את שארית אותו (השבור) מרומת. 9. אז הוא חתך מרומת אחר בלי ראש מאבן אחרת. אז הוא ריסק את הראש שנפל ממרומת. אז הוא מחץ את שארית אותו (השבור) מרומת.

פרק 2

1. הוא ברא חמישה אלים נוספים ונתן אותם לי. הוא ציווה עלי למכור אותם בחוץ על הדרך לעיר. 2. אוכפתי את חמור אבי והעמסתי את האלים עליו ויצאתי לכביש למכור אותם. 3. הסוחרים מפנדנה שבסוריה באו עם גמליהם, בדרכם למצרים לקנות קוקוניל מן הנילוס. 4. שאלתי אותם והם ענו לי. בעודי הולך עמם ודיברתי עמם. אז, אחד מגמליהם צעק והחמור נבהל וברח, והשליך את האלים. שלושה מהם נשברו ושניים נשארו שלמים. 5. אז ראו הסורים שיש לי אלים, הם אמרו לי, "מדוע לא סיפרת לנו שיש לך אלים? היינו קונים אותם לפני שהחמור, שמע את צעקת הגמל. לא היית מפסיד דבר." 6. אז הם אמרו, "תן לנו את האלים שנותרו וניתן לך מחיר מתאים." 7. שקלתי זאת והצטערתי. אך הם שילמו הן בעבור האלים המרוסקים והן בעבור האלים שנותרו. הייתי מודאג כיצד אביא את התשלום לאבי. 8. השלכתי את שלושת האלים השבורים למי נהר גור, אשר היה במקום הזה. והם שקעו עמוק בנהר גור ולא נראו שוב.

פרק 3

1. בעודי הולך על הדרך, ליבי הופרע ומחשבתי הוסחה. 2. חשבתי, "מהו מעשה חוסר השוויון הזה שאבי עושה? 3. האם לא הוא שהוא אל כי אליליו באים לקיום באמצעות גילופו, תכנונו, ומיומנותו (מלאכתו)? 4. עליהם לכבד את אבי כי האלים הם מלאכתו. איזה גמול מקבל אבי בעבור מלאכותיו? 5. מרומת נפל ולא יכול היה לעמוד במקדשו (שלו), ולא יכולתי להרים אותו בעצמי עד אשר בא אבי ועמדנו אותו (יחד). אף אז לא יכולנו לעשות זאת וראשו נפל ממנו. 6. אז הוא שם אבן אחרת עליו מאל אחר, אשר הוא (אבי) עשה בלי ראש. חמשת האלים האחרים אשר נרסקו כאשר נפלו מן החמור לא יכלו להציל את עצמם. הם לא הזיקו לחמור (לנקום בעצמם) כי הוא ריסק אותם. ולא חלקיהם השבורים עלו מן הנהר. 7. וחשבתי לעצמי, "אם כך הדבר, כיצד יכול אליל אבי מרומת, אשר יש לו ראש של אבן אחת ועשוי מאבן אחרת, להציל אדם, או לשמוע את תפילת אדם, או להעניק לו מתנה כלשהי?"

פרק 4

1. בחושבי כך, באתי לבית אבי. השקיתי את החמור והאכלתי את החמור בחציר. הוצאתי את הכסף ושמתי אותו ביד אבי תרח. 2. וכאשר הוא ראה אותו, הוא שמח, ואמר, "אתה ברוך, אברהם, על ידי אל אלילי, מפני שהבאת לי את המחיר בעבור האלים, כדי שמלאכתי לא תהיה ריקה (לחינם)." 3. עניתי ואמרתי לו, "הקשב, אבא תרח! בך היא ברכת אליליך, כי אתה אל שלהם, מפני שבראת אותם כי ברכתם היא גיהינומם וכוחם ריק. 4. הם לא עזרו לעצמם; כיצד אפוא הם יכולים לעזור לך או לברך אותי? 5. עשיתי טוב לך בעסקה זו, כי באמצעות שכלי הטוב הבאתי לך את הכסף בעבור האלים השבורים." 6. כאשר הוא שמע את אשר היה לי לומר הוא כעס עלי באלימות, מפני שדיברתי מילים בקשיחות בניגוד לאליליו.

-------------------------------------------------------------------------------- --------------------------------------------------------------------------------

פרק 5

1. לאחר שחשבתי על כעס אבי, יצאתי. 2. ואחר כך כאשר יצאתי, הוא קרא לי לאמור, "אברהם!" עניתי, "הנני!" 3. הוא אמר, "אסוף את שבבי העץ האלה. הייתי עושה אלים מאשוח לפני שבאת. 4. אשתמש בשבבים לבשל אוכל כאשר הכנתי את ארוחת הצהריים שלי." 5. אז, כאשר אספתי את שבבי העץ, מצאתי אל קטן בקרבם אשר יתאים בידי השמאלית. 6. על מצחו היה כתוב: אל ברישת. אז, שמתי את השבבים על האש כדי להכין אוכל לאבי, ויצאתי לשאול אותו על האוכל. שמתי את ברישת ליד ההדלקה לאש. 7. דיברתי אליו כאילו לאיים עליו. אמרתי, "ברישת, שים לב שהאש לא תכבה לפני שאחזור! 8. אם האש תכבה, נשוף עליה כדי שהיא תתלקח." יצאתי ולא אמרתי על זאת לאיש. 9. כאשר חזרתי מצאתי את ברישת נפל על גבו. רגליו היו עטופות באש ובערו בעוז. 10. כאשר ראיתי זאת, צחקתי ואמרתי לעצמי, "ברישת, באמת אתה יודע כיצד להדליק אש ולבשל אוכל!" 11. אז, בעודי אומר זאת בצחוקי, ראיתי שהוא נשרף לאט באש והפך לאפר. 12. נשאתי את האוכל לאבי לאכול. 13. נתתי לו יין וחלב, והוא שתה והוא נהנה והוא הודה ודיבר שבח למרומת אלילו. 14. אז אמרתי לו, "אבא תרח, אל תברך את מרומת אלילך, אל תשבח אותו! 15. במקום זאת, שבח את אלילך ברישת, כי הוא אהב אותך מספיק שהוא השליך את עצמו לאש כדי לבשל את אוכליך." 16. אז אמר לי אבי, "היכן הוא עתה?" ואמרתי, "הוא נשרף בלהבות האש והפך לאבק." והוא אמר, "גדול כוחו של ברישת! אעשה אחר היום, ומחר הוא יכין את אוכליך."

פרק 6

1. כאשר אני, אברהם, שמעתי את הדברים האלה מאבי, צחקתי לעצמי וגנחתי מן הגועל והכעס בליבי. 2. אמרתי, "כיצד יכול חתיכת גוף שנעשתה (על ידי תרח) לעזור לאבי, תרח? 3. כיצד יכול הוא לשעבד את גופו לנפשו (רצונו או תשוקתו), ולאפשר לנפשו (רצונו או תשוקתו) להשתעבד לרוח (לא רוחו אלא רוח "א"), כאשר הרוח טיפשה ובורה?" 4. ואמרתי, "ראוי רק לעמוד בפני הרע הזה כדי שאכריח את מחשבתי לטהרה. אפרוש את מחשבותי לפניו בבירור. 5. עניתי ואמרתי, "אבא תרח, לא משנה איזה מן האלים האלה אתה משבח, מחשבותיך טועות. 6. האינך רואה שאלילי אחי נחור העומדים במקדש הקדוש ראויים יותר משלך? 7. ראה! זוכאיוס, אליל אחי נחור ראוי יותר מאלילך מרומת כי הוא עשוי מזהב, המוערך על ידי אדם. 8. ואם זוכאיוס יזדקן עם הזמן, הוא יעוצב מחדש, ואילו, אם מרומת יתדרדר או יישבר, הוא לא יחודש, כי הוא עשוי מאבן. 9. מה על יואב, האל האחר העומד עם זוכאיוס? הוא גם ראוי יותר מן האל ברישת. 10. הוא, יואב, מגולף מעץ ואז מחושל בכסף, כי גם הוא עשוי ממשהו הניתן באהבה (השוואה), ומוערך על ידי אדם לפי ניסיונם החיצוני. 11. אך ברישת, אלילך, מושרש בארץ. כאשר הוא היה גדול (גדול) זהו פלא כי היו לו ענפים ופרחים והיה ראוי לשבח כאשר הוא עוד לא היה מגולף. 12. אך אז אתה עיצבת אותו בגרזן ובראת (אותו כ)אל במיומנותך. 13. ראה! הוא כבר התייבש. 14. חומרו (פריו/שומנו) אבד. 15. מן הגובה הוא נפל לארץ. 16. הוא ירד מגדולה למצב נמוך, ופניו ומראהו בלו (קמלו) והלכו. 17. הוא נשרף באש והפך לאפר ונעלם. 18. אז אתה אומר, "תן לי לעשות אחר ומחר הוא יכין את אוכליך בעבורי." הוא הושמד ולא נשאר בו כוח (עוצמה) (בגלל או כדי למנוע) את השמדתו שלו.

פרק 7

1. זאת אני אומר: אש היא בעלת ערך רב יותר ביצירת הדברים כי אפילו הדברים הבלתי ניתנים לאילוף כפופים ב(על ידי)ה, והיא צוחקת על אותם דברים המושמדים בקלות על ידי שריפתה. 2. אך גם היא אינה ראויה (בעלת ערך), כי היא כפופה למים. 3. אך מים ראויים יותר (נכבדים/חזקים) מאש כי מים מתגברים על אש וממתיקים את הארץ בפרי. 4. אך לא הייתי קורא גם מים אל כי מים נלקחים מתחת לארץ ומים כפופים לארץ. 5. אך לא הייתי קורא ארץ אלה כי היא מיובשת על ידי השמש ונעשתה לאדם לעבודתו. 6. לא אקרא ארץ אלה כי היא מיובשת על ידי השמש ונעשתה לאדם לעבודתו. 6. לא אקרא ארץ אלה כי היא מיובשת על ידי השמש ונעשתה לאדם לעבודתו.

-------------------------------------------------------------------------------- --------------------------------------------------------------------------------

7. אני חושב שהשמש ראויה יותר בקרב האלים, כי בקרניה היא מאירה את היקום כולו ואת כל האוויר. 8. אך לא הייתי שם את השמש בקרב האלים כי יש אלה המסתירים את מהלכה. הם הירח והעננים. 9. לא אקרא לירח או לכוכבים אלים, כי לעתים במהלך הלילה גם הם מעמעמים את אורם. 10. הקשב, תרח אבי, אחפש את יהוה אשר ברא את כל האלים האחרים שחשבנו שקיימים. 11. אני מחפש מי או מהו שעשה את השמים אדומים ואת השמש זהובה ומי נתן אור לירח ולכוכבים ומי ייבש את הארץ בקרב המים הרבים. אחפש מי הוא שהציב אותך עצמך בקרב הדברים אשר חיפש אותי במחשבותי השואלות. 12. יהוה יגלה את עצמו בעצמו לנו!"

פרק 8

1. אז, חשבתי על אבי תרח בהיותו בחצר ביתי כאשר קולו של החזק ירד מן השמים בזרם של אש וקרא אלי לאמור, "אברהם, אברהם!" 2. ואמרתי, "הנני." 3. והוא אמר, "אתה מחפש בחכמת לבך את יהוה האלים, הבורא? אני הוא. 4. צא מתרח, אביך, ולך מן הבית, כדי שגם אתה לא תיהרג בגלל חטאי בית אביך." 5. אז, כאשר יצאתי ולא הייתי עוד מחוץ לכניסת החצר, בא קול רעם עצום ושרף אותו ואת ביתו ואת כל אשר בביתו לארץ למרחב של ארבעים אמות.

פרק 9

1. אז דיבר אלי קול פעמיים: "אברהם, אברהם!" 2. אמרתי, "הנני!" והוא אמר, "ראה! זה אני, אל תפחד כי אני עמך כי אני לפני העידנים, אני יהוה החזק אשר ברא את אור העולם הראשון. אני הגנתך (מגינך) ועוזרך." 3. הוא המשיך ואמר, "ראה, זה אני, אל תפחד כי אני לפני היות העולם, אני חזק, יהוה אשר ברא את הכול. אני אור העידן. 4. אני מגינך ועוזרך. 5. לך, הבא לי פרה בת שלוש שנים, עז בת שלוש שנים, איל בן שלוש שנים, תור, ויונה. 6. לך, קח לי פרה צעירה בת שלוש שנים, ועז בת שלוש שנים, ואיל בן שלוש שנים, תור ויונה, והבא לי קרבן טהור. 7. בקרבן זה אפרוש לפניך (אודיע לך) את העידנים הבאים, ואספר לך מה צפוי, ותראה דברים גדולים אשר לא ראית קודם. 8. אספר לך דברים שמורים ותראה דברים גדולים אשר לא ראית, כי רצית אותי וחיפשת אותי, וכך קראתי לך אהובי. 9. אך במשך ארבעים יום הימנע מכל מין אוכל מבושל באש, ומשתייה כי אהבת לחפש אותי, וקראתי לך "ידידי". 10. וגם הימנע מלמשוח את עצמך בשמן במשך ארבעים יום, ואז תן לי את הקרבן אשר ציוויתי אותך, במקום אשר אראה לך גבוה על הר, ושם אגלה לך את העידנים אשר נבראו והוקמו בדברי. 11. (ושם אראה לך את הדברים אשר נעשו בעידנים ובדברי שאישר וברא, וחידש.) אודיע לך מה יבוא על אלה שעשו רע ועל אלה שעשו צדק (מעשים צודקים) בדורות בני האדם."

פרק 10

1. אז, שמעתי את הקול מספר לי דברים כאלה. 2. ושמעתי את קולו של מי שדיבר אלי את המילים האלה, והבטתי סביב (אליו). 3. מצאתי שאיני יכול לנשום, ופחד אחז ברוחי. נפשי נראתה עוזבת אותי ונפלתי כבן אבן, כאיש מת הנופל לארץ, ולא היה לי כוח לעמוד. 4. שכבתי עם פני למטה לארץ כאשר שמעתי את קול הקדוש מדבר, "לך, יואל, ובכוח שמי הבלתי ניתן לביטוי הרם את האדם, האדם ההוא שם וחזק אותו, כדי שיתאושש מרעדו. 5. קדש את האדם הזה בעבורי וחזק אותו נגד רעדו." 6. המלאך שהוא שלח אלי בדמות אדם בא, והוא לקח אותי ביד ימיני והקים אותי על רגלי ואמר לי, "עמוד אברהם, ידיד יהוה האוהב אותך. אל תיתן לרעדך לאחוז בך! כי ראה! נשלחתי אליך לחזק אותך ולברך אותך בשם יהוה, האוהב אותך. הוא בורא השמים והארץ. אל תפחד אלא ורוץ אליו. 7. אני נקרא יואל על ידו הנותן חיים לאלה הקיימים עמי ברמה השביעית של השמים. זה נעשה בכוח טובו של השם הבלתי ניתן לביטוי השוכן בי.

-------------------------------------------------------------------------------- --------------------------------------------------------------------------------

8. אני הוא אשר ניתן לו (הסמכות) לרסן את האיומים וההתקפות של כרובי החי זה נגד זה, וללמד את אלה שיש להם אותו בתוכם, את שיר השעה השביעית של ליל האדם, לפי מצוותו. (אני מלמד את אלה הנושאים את השיר דרך ליל האדם של השעה השביעית.) 9. אני הוא אשר ציוויתי את אביך להישרף עמו כי הוא כיבד את המתים (האלים). 10. ניתנה לי סמכות לרסן את הלויתן (נחש/זוחלים) כי כל התקפה ואיום של כל לויתן (נחש/זוחל) כפופים לי. 11. אני הוא אשר ניתן לו כוח לשחרר את השאול, ולהשמיד את השומר על המתים. 12. נשלחתי לברך אותך ואת ארצך עתה, כי הנצחי אשר קראת לו הכין בעבורך. בעבורך העזתי את דרכי על הארץ. 13. עמוד, אברהם, לך באומץ, היה שמח מאוד ושמח. וגם אני (שמח) עמך כי אתה נכבד ואני עמך! כי הכבוד הנצחי הוכן בעבורך על ידי הנצחי. 14. לך, ועשה את הקרבנות המצווים. כי אני, ועמי מיכאל, מברכים אותך לעולם. 15. ציוויתי להיות עמך, ועם הדורות אשר ייצאו ממך. התעודד ולך!"

פרק 11

1. ועמדתי וראיתי את מי שאחז בי ביד ימין והקים אותי על רגלי. 2. מראה גופו היה כספיר, ומבט מראהו היה כפירוד, ושער ראשו היה כשלג. 3. כובע (כובע סקיתי עם דשים ארוכים הנלבש בדרך כלל על ידי מלכים) היה על ראשו ומבטו היה כשל קשת. 4. בגדיו היו ארגמן ומטה זהב היה ביד ימינו. 5. והוא אמר לי, "אברהם." ואמרתי, "הנה עבדך?" 6. הוא אמר, "אל תיתן למראי להפחיד אותך. ואל תיתן לדיבורי להטריד את נפשך. 7. בוא עמי, ואהיה עמך בגלוי עד הקרבן, אך אחרי הקרבן אהיה בלתי נראה לעולם ועד. 8. התעודד, ובוא!"

פרק 12

1. שנינו הלכנו יחד במשך ארבעים יום ולילה, ולא אכלתי לחם ולא שתיתי מים כי מזוני ומשקי היה לראות את המלאך אשר עמי, ולשמוע את קולו. 2. באנו להר יהוה, הר חורב, ואמרתי למלאך, "זמר לנצחי! אין לי קרבן ואיני יודע על מקום עם מזבח על ההר. 3. כיצד אוכל להביא קרבן?" 4. והוא אמר לי, "הבט סביבך." וכאשר הבטתי סביב, שם בעקבותינו היו כל החיות הנדרשות, הפרה הצעירה, העז, האיל, התור והיונה. 5. והמלאך אמר לי, "אברהם!" ואמרתי, "הנני." 6. והוא אמר, "שחט את כל החיות האלה, וחלק אותן לחצאים, שם את החצי האחד נגד (מול/פונה אל) האחר, אך אל תחלק (תנתק) את העופות. 7. תן את אלה לאנשים אשר אראה לך (אשר) עומדים לידך כי אלה הם המזבח על ההר, להקריב קרבן לנצחי (האחד). 8. אך, את התור ואת היונה תיתן לי כי אעלה על כנפי העופות להראות לך מה יש בשמים, על הארץ, בים, בתהום, בעומקים התחתונים, בגן עדן, בנהרותיו, ובמלוא היקום. ותראה את מעגליו בכול."

פרק 13

1. עשיתי את כל אשר ציווה עלי המלאך, ונתתי למלאכים אשר באו אלינו את החיות המחולקות, אך המלאך יואל לקח את העופות. 2. אז חיכיתי עד קרבן הערב. אז ושם עוף טמא עף למטה על הפגרים, והרחחקתי אותו. 3. העוף הטמא דיבר אלי ואמר, "אברהם, מה אתה עושה על הגבהים הקדושים האלה שבהם איש אינו אוכל או שותה ואין כאן אוכל לאדם אך היצורים השמימיים האלה אוכלים הכול באש וישרפו אותך? 4. עזוב את האיש אשר עמך וברח כי אם תעלה לגבהים הם ישמידו (יהרגו)/יסיימו אותך." 5. אז, כאשר ראיתי את העוף מדבר אמרתי למלאך: "מהו זה, אדוני?" 6. והוא אמר, "זו רשעות; זה עזאזל." 7. והוא אמר לו (לעוף), "בושה עליך, עזאזל! כי חלקו של אברהם בשמים, אך שלך על הארץ כי בחרת זאת למקום משכן טומאתך ואהבת אותו. 8. לכן יהוה החזק הנצחי הכריח אותך לשכון על הארץ, ובאמצעותך כל רוח רע של שקרים, זעם, וניסיונות יצאו לדורות האנשים הרשעים.

-------------------------------------------------------------------------------- --------------------------------------------------------------------------------

9. יהוה, הנצחי והחזק, לא הרשה לגופות הצדיקים להיות (להגיע) לידיך כדי שחיי הצדיקים והשמדת הטמאים יובטחו. 10. הקשב! אין לך רשות לפתות את הצדיקים כלל. 11. עזוב את האיש הזה! אינך יכול להטעות אותו, כי הוא אויבך ושל אלה ההולכים אחריך ואלה האוהבים את מה שאתה רוצה. 12. ראה, הבגד אשר בשמים היה קודם שלך הונח בצד בעבורו, והתמותה אשר היתה שלו ניתנה לך."

פרק 14

1. והמלאך אמר לי, "אברהם!" 2. ואמרתי, "הנני." והמלאך אמר לי, "דע שמעתה ועד עולם הנצחי בחר בך. 3. היה אמיץ! אני מצווה עליך להשתמש בסמכות זו נגד מי שמגדף את האמת. 4. האם הוא לא יוכל לגדף את מי שפיזר על הארץ את סודות השמים ואשר נועץ נגד החזק?" 5. אמור לו, "תיחנק (תהיה הדלקה ב)אש כבשן הארץ!" 6. לך, עזאזל, לחלקי הארץ השוממים. 7. נחלתך היא על אלה אשר עמך, עם הכוכבים ועם האנשים ילודי העננים, אשר גמולם אתה. הם קיימים בגללך (באמצעות היותך). 8. שנאה היא מעשך החסיד. 9. לכן תשמיד את עצמך ותלך ממני!" 10. ודיברתי את המילים אשר לימד אותי המלאך. אך המלאך אמר לי, "אל תענה לו! כי יהוה נתן לו כוח על אלה העונים לו." 11. והמלאך דיבר אלי שוב לאמור, "ככל שהוא ידבר אליך, אל תענה לו כדי שהוא לא יגיע אליך בקלות (בחופשיות)." 12. הנצחי נתן לו את הכובד ואת הרצון. אל תענה לו." 13. עשיתי את אשר ציווה עלי המלאך. וכל אשר הוא אמר לי על הנפילה (הירידה), לא עניתי לו.

פרק 15

1. כאשר השמש שקעה, ראיתי עשן כמו של כבשן, והמלאכים אשר להם היו החלקים המחולקים של הקרבן ירדו מראש כבשן העשן. 2. והמלאך הרים אותי ביד ימינו והושיב אותי על כנף ימין של היונה, והוא ישב על כנף שמאל של התור. שני העופות לא נשחטו. 3. הוא העיף אותי למעלה לגבולות אש הלהבה, ועלינו ברוחות רבות לשמים אשר היו מעל הרקיע (תיאטרון הכוכבים / התחום שבו הכוכבים מוצבים). 4. באוויר, עלינו לגובה שיכולתי לראות אור חזק (בהיר) בלתי אפשרי לתיאור. 5. באור אש בוערת בעוז (יהוה היה שם?). ראיתי אנשים רבים, זכרים במראה. כולם שינו כל הזמן את מראהם וצורתם. הם רצו בעודם משתנים, והם סגדו וצעקו בקול מילים אשר לא יכולתי לזהות.

פרק 16

1. ואמרתי למלאך, "מדוע הבאת אותי הנה עתה? 2. איני יכול עוד לראות בבירור, ואני נעשה חלש. רוחי עוזבת אותי?" 3. והוא אמר, "הישאר קרוב אלי ואל תפחד. 4. הוא, האחד אשר אינך יכול לראות, בא אליך עתה בקול עצום של קדושה. 5. הוא הנצחי האוהב אותך. אך אתה עצמך אינך יכול לראות (להביט ב)אותו. 6. אך אתה עלול למצוא את רוחך מתעלפת בגלל מקהלות אלה הצועקים כי אני עמך לחזק אותך (להילחם נגד החולשה כי אני כאן לחזק אותך)."

פרק 17

1. בעודו מדבר עדיין, האש הבאה אלינו הקיפה אותנו והיה קול בקרב האש כקול מים רבים, כקול ים סוער. ורציתי ליפול ולסגוד. והמלאך כרע איתי וסגד. 2. אולם, פני המקום הגבוה שבו עמדנו השתנו כל הזמן, נוטים, מתגלגלים גבוה ונמוך. 3. והמלאך אמר, "סגוד, אברהם, ושר את השיר אשר עתה אלמד אותך. 4. לעולם אל תפסיק לשיר אותו. שר אותו ברציפות מההתחלה עד הסוף." 5. והשיר אשר הוא לימד אותי לשיר היו לו מילים המתאימות לאזור השמים (התחום) שבו עמדנו.

-------------------------------------------------------------------------------- --------------------------------------------------------------------------------

6. לכל אזור (תחום) בשמים יש שיר שבח משלו, ורק אלה החיים שם יודעים כיצד לשיר אותו, ואלה על הארץ אינם יכולים לדעת אותו או לשיר אותו. 7. הם יכלו לדעת אותו רק אם הם ילמדו על ידי שליחי השמים. ומילות אותו שיר היו מסוג ומשמעות. 8. אז כרעתי מפני שלא היה קרקע מוצק שעליו להשתחוות וקראתי את השיר אשר הוא לימד אותי. 9. והוא אמר, "קרא אותו בלי הפסקה." וקראתי, והוא עצמו קרא את השיר יחד איתי.

"נצחי, חזק, קדוש יהוה (אל), יהוה בעל כוח בלתי מוגבל, מקורי־עצמי, בלתי ניתן להשחתה, טהור, בלי התחלה, בלי אם או אב, חסר כתם, בן־אלמוות, ברא־עצמי, מואר באורך שלך, בלי אם או אב, רחמן ביותר, קדוש, חכם, אוהב בני אדם, נוח, נדיב, שופע, קנא עלי, סבלן (רחמן), אל/יהוה). אתה הוא אשר נפשי אהבה, השומר, נצחי, זוהר, מבריק, עשוי מאור, קדוש (יה אל (אל) יואל (יהואל/יואל)) (יה אל (אל) יואל (יהואל/יואל)). אתה מופיע כברק. רואה־כול, אתה מקבל את תפילות אלה המכבדים אותך ופונה מאת תפילות אלה המטרידים אותך בדרכיהם המתגרות. אתה גואל (משחרר) את אלה בקרב הרשעים ואלה המבולבלים בקרב הרשע אשר אכלס עולם בחיים המתכלים. אתה מחדש את חיי הצדיקים. לפני שאור הבוקר זורח, אתה עושה את האור לזרוח על בריאתך מאור פניך כדי להביא את היום על הארץ. ובמשכנותיך השמימיים יש אור בלתי נדלה מסוג אחר. זה הפאר הבלתי ניתן לביטוי מאורות פניך. קבל את תפילתי, ותהא מתוקה לך, וגם את הקרבן אשר אתה עצמך עשית לעצמך באמצעותי אשר חיפשתי אותך. קבל אותי בנוחות והראה לי, ולמד אותי, והודע לעבדך מה שהבטחת לי."

פרק 18

1. בעודי קורא עדיין את השיר, פה האש על פני השטח עלה גבוה באוויר. 2. ושמעתי קול כים שואג. הוא לא נעצר אפילו על ידי שפע האש. וכאשר האש עלתה גבוה מאוד ראיתי מתחת לאש כסא של אש, וסביבו היו עיניים רבות צופות. 3. הם היו הרואים־כול והם שרו את שירם. 4. מתחת לכסא והם שרו את שירם. 5. כך הם הופיעו וכך הם נראו לי; לכל אחד היה פני אריה, אדם, שור ונשר, ובגלל ארבעת ראשיהם על גופיהם, היו להם שישה־עשר פנים. 6. לכל אחד היו שלושה זוגות כנפיים היוצאים מכתפיהם, צדיהם, ומותניהם. עם הכנפיים מן הפרושים והם עפו זקופים כאילו עומדים (ישר קדימה). 7. אז, כאשר הם סיימו את שירתם הם הביטו זה בזה ואיימו זה על זה. 8. הוא הפנה את פני כל יצור חי מן הפנים אשר היו מול כל אחד הוא עזב אותי והלך בריצה אליהם. 9. והוא לימד אותם את שיר השלום אשר לנצחי בעצמו. 10. ובעודי עומד לבדי וצופה, ראיתי מרכבה עם גלגלי אש מאחורי החיים. 11. לכל גלגל היו עיניים סביבו והוא היה מלא עיניים. מעל הגלגלים היה הכסא אשר ראיתי קודם. הוא היה מכוסה באש, והאש הקיפה אותו. 12. אש בלתי ניתנת לתיאור הכילה צבא לוהט חזק, ושמעתי את קולו הקדוש כקול אדם.

פרק 19

1. וקול בא אלי מתוך האש, לאמור, "אברהם, 'אברהם!'" ועניתי לאמור "הנני!" 2. שים לב שאין מקום אחר (אזור/מרחב) שהניב את האחד אשר חיפשת או אשר אהב אותך." 3. בעודו מדבר עדיין, האזורים נפתחו. מתחתי היו השמים וראיתי אש רחבת־התפשטות. היה אור, שהוא מחסן (כספת) החיים. 4. שם היה הטל אשר יהוה ישתמש בו להעיר את המתים, רוחות הצדיקים, אלה שהלכו קודם, והמלאכים, והחיים, וכוח התפארת הבלתי נראית ישב מעל החיים. 5. כל אלה היו ברקיע השביעי, שעליו עמדתי. 6. והבטתי למטה מן ההר הגבוה שעליו עמדתי אל הרקיע השישי, ושם ראיתי צבא מלאכים של רוח טהורה (בלתי־גופניים) בלי גופות, אשר תפקידם היה לבצע את מצוות המלאכים הלוהטים אשר היו על הרקיע השביעי (תרגומים אחדים יש להם הרקיע השמיני), בעודי עומד תלוי מעליהם. 7. והבטתי למטה על הרקיע השישי ולא היו שם כוחות אחרים בשום צורה, רק מלאכי הרוח הטהורה.

-------------------------------------------------------------------------------- --------------------------------------------------------------------------------

8. עמדתי על גובהו. ועל הרקיע הזה לא היה דבר בשום צורה ולא צבא אחר, אלא רק יסודות הארץ צייתו להם. 9. ראיתי צבא על הרקיע השביעי והוא ציווה שיש להסיר את הרקיע השישי מעיני, וראיתי שם על הרקיע החמישי את כוחות הכוכבים המבצעים את המצוות שהוטלו עליהם, ואת המלאכים הרוחניים.

פרק 20

1. והנצחי, החזק אמר לי, "אברהם, אברהם!" ואמרתי, "הנני!" 2. והוא אמר לי, "הבט בכוכבים אשר מתחתיך, וספור אותם בעבורי, ואז ספר לי את מספרם." 3. ואמרתי, "כיצד אוכל? אני רק אדם עשוי מעפר הארץ." והוא אמר לי, "אעשה את צאצאיך גדולים כמספר הכוכבים וחזקים כעפר הארץ," והוא אמר לי, "אשים את העם הזה כאומה כנחלתי שלי. 4. הם יהיו נבדלים מאלה של עזאזל. ואף על פי כן אני כולל את עזאזל בביתי." 5. ואמרתי, "נצחי וחזק, תן לעבדך לדבר לפניך ואל תיתן לזעמך להתלקח (לבעור/לזעם) נגד נבחרך (הנבחר/הנבחר שלך). 6. "ראה!, לפני שהובלת אותי למעלה, עזאזל העליב (גדף נגד/הוכיח) אותי. מפני שהוא עתה אינו לפניך כיצד תוכל להקים (להוות/להסדיר) את עצמך עמם?"

פרק 21

1. אז הוא אמר לי, "הבט מתחת לרגליך אל הרקיע והבן את הבריאה המיוצגת והמנובאת במרחב הזה, הבריות הקיימות בו." 2. והבטתי מתחת לרגלי ומתחת לשמים השישיים, אפילו השמים השישיים, וראיתי את הארץ ואת פירותיה, ומה שנע עליה ואת יצוריה הנעים, ואת צבא בני האדם, ואת חוסר־הטוב של אחדות מנפשותיהם ואת מעשי הצדק של נפשות אחרות. ראיתי את האזורים התחתונים ואת העינוי (האבדון) בתהום. 3. וראיתי את הים ואת איו, מפלצותיו (לויתן) ודגיו, ולויתן ומאורתו, ממלכתו (מערותיו), והעולם אשר היה מעליו, ותנועותיו וההשמדות שהוא גרם לעולם. 4. ראיתי שם את הנחלים ואת הנהרות עם מימיהם העולים, ומהלכיהם המתפתלים. וראיתי שם את גן עדן ואת פירותיו, מקור הנהר היוצא ממנו, העצים ופריחתם, והאנשים (האחדים) שעשו מעשים טובים (התנהגו בצדק/בצדק). וראיתי שם את העצים ואת פריחתם, ואת האנשים (האחדים) שעשו טוב (חזון), וחציים בצד שמאל של הדלת (חזון). 5. וראיתי שם המון עצום של גברים ונשים וילדים, חציים בצד ימין של הדלת (חזון), וחציים בצד שמאל של הדלת (חזון).

פרק 22

1. ואמרתי, "נצחי, חזק! מהו חזון בריאה זה?" 2. והוא אמר לי, "זה רצוני למה שבאור וזה היה טוב לפני. 3. אחרי זה נתתי להם מצווה ובדברי והם באו לקיום. 4. כל אשר גזרתי שיהיה קיים כבר הוחלט (הותווה בזה) וכל הדברים שנבראו, אשר אתה רואה, עמדו לפני (בעיני) לפני שנברא. 5. ואמרתי, "יהוה, חזק ונצחי, מי הם האנשים בחזון זה בצד זה ובצד זה?" 6. והוא אמר לי, "אלה אשר בצד שמאל הם כל אלה שקיימו (נולדו) לפני ואחרי יומך, אחדים מיועדים למשפט ולשיקום, ואחרים לנקמה ולניכור בקץ העידן. 7. אלה בצד ימין של החזון הם העם שהוקצה חלק (קטע) בעבורי. אלה הם אשר הכנתי להיוולד משושלתך ולהיקרא 'עמי'. אחדים מאלה אפילו באים מעזאזל.

פרק 23

1. עתה הבט שוב בחזון וראה מי הוא שפיתה את חוה ומה היה פרי העץ, ותדע מה יהיה, וכיצד יהיה לצאצאיך בקרב העם בקץ ימי העידן. 2. וכל אשר אינך יכול להבין אודיע לך כי אתה רצוי בעיני, ואספר לך על הדברים השמורים בליבי. 3. אז הבטתי בחזון, ועיני הביטו בצד גן עדן, וראיתי שם איש בעל גובה מרשים והוא היה גדול (חזק) בקומה, בלתי ניתן להשוואה במראה 4. הוא חיבק (היה שזור עם) אשה אשר נראתה כמידתו וקומתו. הם עמדו תחת עץ של גן עדן, ופרי העץ הזה היה כאשכול ענבים על גפן. מאחורי העץ עמד אחד אשר היה לו מראה של נחש (דרקון) אך היו לו ידיים ורגליים של אדם והיו לו כנפיים על כתפיו. 5. היו שישה זוגות כנפיים, כך שהיו שש כנפיים על הכתף הימנית ושש על הכתף השמאלית. 6. ככל שהמשכתי להביט, ראיתי את האיש ואת האשה אוכלים את הפרי מן העץ. והנחש (הדרקון) החזיק את ענבי העץ והאכיל אותם לשניים שראיתי מחבקים זה את זה.

-------------------------------------------------------------------------------- --------------------------------------------------------------------------------

8. ואמרתי, "מי הם שני אלה המחבקים, ומי הוא זה ביניהם, ומהו הפרי אשר הם אוכלים, הוי חזק, נצחי?" 9. והוא אמר, "זה עולם בני האדם (זו האנושות). זה (האחד) הוא אדם (אדם), וההוא, אשר הוא תשוקתם על הארץ, היא חוה. 10. אך מי שביניהם הוא רשעות התנהגותם השולחת אותם בדרך לאבדון. זה עזאזל." 11. ואמרתי, "חזק נצחי! מדוע נתת כמוהו (עזאזל) ואלה אשר כבר שנאתי והם יהיו או דורות בני אדם) ומעשיהם על הארץ?" 12. והוא אמר לי, "נתתי לו כוח על אלה הרוצים לעשות רע ואלה אשר כבר שנאתי והם יהיו או דורות בני אדם) ומעשיהם על הארץ?" 13. ואמרתי, "נצחי, חזק! מדוע רצית להביא לקיום רע שאנשים ירצו בלבם מפני שאתה כועס על מה שנבחר על ידי אלה העושים דברים חסרי תועלת (הבל/בלתי רווחיים) באורך (עצתך/נוכחותך)?"

פרק 24

1. הוא אמר לי, "אני כועס על האנושות בעבורך, ובעבור אלה אשר יהיו ממשפחתך הבאים, כי כפי שאתה יכול לראות בחזון, נטל הגורל מונח עליהם, ואספר לך מה יהיה, וכיצד זה יתרחש בימים האחרונים. עתה הבט בכל דבר בחזון." 2. הבטתי וראיתי את היצורים הנבראים שבאו לקיום לפני. 3. וראיתי את אדם ואת חוה ואת היריב הערמומי אשר היה עמם; הבל ואת ההשמדה (חוסר־החוק/האבדון) על ידי היריב לשבור את החוק; וראיתי את הבל הנרצח (הנשחט) ואת ההשמדה (חוסר־החוק/האבדון) שהובאה עליו אשר נגרמה באמצעות חסר־החוק. 4. וראיתי שם זנות ואלה שרצו אותה, ואת טומאתה ואת קנאתם; ואת אש השחיתות בעומקים התחתונים של הארץ. 5. וראיתי גניבה ואלה הרצים אחריה, ואת האמצעים והדרכים של עונשם (גמולם) במשפט בית הדין הגדול (אסיז). 6. וראיתי גברים ערומים עם מצחיהם זה נגד זה, ואת בושתם, ואת התשוקות אשר היו להם זה לזה, ואת ערומם ואת הבושה והנזק שהם עבדו זה נגד זה, ואת גמולם (ואת הבושה והנזק שהם עבדו זה נגד זה, ואת גמולם) ובוזה ולעגה ובזבוזה הוקצו להשמדה (אבדון). 7. וראיתי את התאווה, ובידה היה ראש כל מין חוסר־חוק, ובוזה ולעגה ובזבוזה הוקצו להשמדה (אבדון).

פרק 25

1. אז ראיתי דבר הנראה כצלם. זה היה צלם הקנאה. 2. הוא היה מגולף בעץ כמו שאבא נהג לעשות. גופו היה עשוי מנחושת נוצצת שכיסתה את העץ. 3. ולפניו ראיתי איש אשר סגד לצלם, ולפניו היה מזבח, ועל המזבח נער נהרג כקרבן בנוכחות הצלם. 4. ואמרתי לו, "מהו הצלם הזה, ומהו המזבח, ומי הם אלה המוקרבים, ומי הוא האחד שנער נהרג כקרבן בנוכחות הצלם. 5. והוא אמר, "שמע, אברהם! המקדש הזה אשר ראית, המזבח והמעשים הם רעיוני על הכהונה המבצעת בשם תפארתי, שם כל תפילה (בקשה/עתירה) של אדם תיכנס ותחיה, הם כוללים את שבח המלכים והנביאים וכל קרבן אשר אגזור שייעשה בעבורי. 6. והוא אמר, "אברהם, הקשב! מה שאתה רואה הוא המקדש, זה העתק של מה שבשמים. זה מפואר במראהו ויופיו. אתן אותו לבני האדם להסדיר כהונה לשמי המפואר. בו יידברו תפילות האדם, ויוקרבו קרבנות.) 7. הסדרתי זאת בעבור עמך, במיוחד מאלה אשר יקומו משושלתך. 8. אך הצלם אשר ראית הוא דמות הקנאה אשר תוקם על ידי אחדים מאלה אשר ייצאו מירכיך בימים מאוחרים יותר. 9. והאיש המקריב ברצח הוא מי שמטמא את מקדשי. אלה הם עדים למשפט הסופי, ומינוים (גמולם) נקבע מתחילת הבריאה."

פרק 26

1. ואמרתי, "נצחי חזק! מדוע הקמת זאת כך, ואז הכרזת את הידע (העדת) עליו?" והוא אמר לי, "הקשב אברהם, והבן מה שאני עומד לומר לך, וענה לשאלתי. מדוע אביך תרח לא הקשיב לך, ומדוע הוא לא חדל מנוהגיו האליליים (פולחן שדים), יחד עם כל ביתו?" 2. ואמרתי, "נצחי חזק, בוודאי כי הוא לא רצה לציית לי כי לא הלכתי אחרי (דרכיו/מעשיו) מעשיו."

-------------------------------------------------------------------------------- --------------------------------------------------------------------------------

3. והוא אמר לי, "רצון אביך בו (תלוי בו), ורצונך בך (תלוי בך), וכמוהו עצת רצוני שלי בתוכי (תלויה בי/בשליטתי), והיא מוכנה ל(הכינה את) הימים הבאים לפני שיהיה לך ידע כלשהו עליהם או תוכל לראות את העתיד בעיניך שלך. עתה הבט שוב בחזון, וראה כיצד יהיה עם ילדיך (צאצאיך/דורותיך)."

פרק 27

1. והבטתי וראיתי את החזון מתנודד. מצדו השמאלי המון של לא־מאמינים (אנשים רשעים) רצו החוצה והם תפסו את הגברים, הנשים והילדים והם רצחו (שחטו כחיות) את רובם ואחרים הם החזיקו כעבדים. וראיתי אותם (ההורגים) רצים אליהם (העבדים) דרך ארבע דלתות אשר היו גבוהות עם מדרגות והם שרפו את המקדש באש, והם לקחו ושברו את הדברים הקדושים אשר היו במקדש. 2. ואמרתי, "נצחי! ראה, צאצאי, אשר קיבלת, נשדדים על ידי האנשים הרשעים האלה. אחדים נהרגים, ואחרים הם משעבדים. את המקדש הם שרפו באש, ואת הדברים היפים בו הם שדדו והשמידו. אם זה יהיה, מדוע קרעת את ליבי כך?" 3. והוא אמר לי, "הקשב, אברהם, כל אשר ראית יקרה בגלל צאצאיך אשר ימשיכו להתגרות בי בגלל הצלמים אשר ראית, ובגלל קרבן האדם בחזון, באמצעות דחפם ורצונם לעשות רע ותוכניותיהם במקדש. אתה ראית זאת וכך זה יהיה." 4. ואמרתי, "נצחי, חזק! תן למעשי הרע האלה שהובאו על ידי רשעות לחלוף, ובמקום זאת הראה לי את אלה שמילאו את המצוות, הראה לי את מעשי הצדק. אני יודע באמת שאתה יכול לעשות זאת." 5. והוא אמר לי, "ימי הצדיקים (יגיעו) נראים מסומלים על ידי חייהם של שליטים צדיקים אשר יקומו, ואשר בראתי למשול בזמנים המיועדים. אך עליך לדעת שמתוכם יקומו אחרים אשר הם רק בעבור האינטרסים שלהם. אלה מסומלים על ידי אלה (ההורגים) אשר כבר הראיתי לך.

פרק 28

1. ועניתי ואמרתי, "חזק, נצחי, אתה הקדוש בכוחך, הראה רחמים, אני מתפלל. מפני שהבאת אותי הנה למקומך הגבוה והראית לאהובך את הדברים אשר עליהם שאלתי, ספר לי עתה בבקשה: האם מה שראיתי יהיה גורלם לזמן רב?" 2. והוא הראה לי המון מעמו ואמר לי, "בגללם, אתגרה על ידם באמצעות ארבעת הפתחים הגבוהים אשר ראית, וגמולי על מעשיהם יושלם. אך בירידה הרביעית של מאה שנים, שהיא אותה כשעה אחת של העידן, אותו הדבר הוא מאה שנים, יהיה רע (אסון) בקרב (הפגאניות) האומות, אך גם לשעה אחת יהיה רחמים וכבוד (ב)קרב אותן אומות.

פרק 29

1. ואמרתי, "נצחי! כמה ארוכות שעות העידן?" והוא אמר, "שתים־עשרה שעות גזרתי לעידן הרשע הנוכחי הזה למשול בקרב (הפגאניות) האומות ובתוך צאצאיך, ועד קץ הזמנים זה יהיה כפי שראית. ועתה חשב (חשב) והבן והבט שוב בחזון. 2. והוא אמר, "גזרתי לשמור שתים־עשרה תקופות של העידן החוטא בקרב הפגאנים ובקרב צאצאיך, ומה שראית יהיה עד קץ הזמן." 3. והבטתי וראיתי איש יוצא מצד שמאל של (הפגאניות) האומות. 4. ויצאו גברים ונשים וילדים מצד (הפגאניות) האומות כהמונים רבים והם סגדו לו. 5. ובעודי מביט עדיין, באו רבים מצד ימין, ואחדים מאלה העליבו אותו, ואחדים מהם אפילו הכו אותו, אך אחרים סגדו לו. 6. ובעודי מביט עדיין, באו רבים מצד ימין, ואחדים מאלה העליבו אותו, ואחדים מהם אפילו הכו אותו, אך אחרים סגדו לו. 7. בעודי צופה, ראיתי את עזאזל בא אליו והוא נשק לו על פניו ואז פנה ועמד מאחוריו. 8. אז אמרתי, "נצחי, חזק! מי הוא האיש הזה המושמץ ומוכה, אשר נסגד על ידי האומות ומנושק על ידי עזאזל?" 9. והוא ענה ואמר, "שמע אותי אברהם! האיש אשר ראית מושמץ ומוכה ואף על פי כן נסגד על ידי רבים, הוא ההקלה/החירות/החופש הניתנים בעבור (על ידי) אומות האנשים אשר ייוולדו מ(מתוך)ך בימים האחרונים, בשעה השתים־עשרה של עידן הרשעות. 10. אך בשעה השתים־עשרה של עידני האחרון (הסופי) של הגשמתי אקים את האיש הזה משבטך (דורך), אשר שעת שתים־עשרה של עידן הרשעות. 11. בנוגע לאלה היוצאים מצד שמאל של החזון, המשמעות היא זו; יהיו רבים מן (הפגאנים) (והם יחשבו שהוא נקרא על ידי) והם יצטרפו לאחרים, אפילו אלה הרוצים להשתנות בתוך עצמם. 12. לפני שעידן הצדיקים יתחיל לגדול, משפטי יבוא על (האומות/הפגאנים) העמים חסרי־החוק (הרשעים) באמצעות עם צאצאיך אשר הופרדו אלי.

-------------------------------------------------------------------------------- --------------------------------------------------------------------------------

13. ובימים האלה אביא על כל בריות הארץ עשר מכות, באמצעות אסון ומחלה וגניחות צערם המר. וזה יובא על דורות בני האדם בגלל ההתגרות והשחיתות של האנושות, כי הם מתגרים בי. ואז האנשים הצדיקים מצאצאיך ישרדו במספר (בכמות/בספירה) השמור בסוד על ידי, וימהרו את בוא תפארת שמי למקום ההוא שהוכן קודם בעבור אלה שראית מושמדים בחזון. 14. והם יחיו ויוקמו על ידי קרבנות הצדק בעידן החסידים, והם ישמחו בי ברציפות, ויקבלו את אלה השבים אלי בחרטה כי עינוים הפנימי יהיה גדול בעבור אלה שהשתמשו בהם לרעה שלא בצדק (לעגו להם) בעולם הזה. 15. והם יראו את הכבוד הניתן לאלה שהם שלי ביום התפארת. אברהם, ראה מה שראית ושמע מה ששמעת, וקח ידע על כל אשר באת לדעת. 16. לך אל נחלתך כי ראה, אני עמך עד העידן."

פרק 30

1. בעודו מדבר אלי עדיין, מצאתי את עצמי על הארץ שוב, ואמרתי, "נצחי! איני עוד בתפארת מעלה." 2. והוא אמר לי, "אסביר לך את הדברים שרצית בלבך לדעת שהם עשר המכות אשר הכנתי נגד האומות הפגאניות, ואשר נועדו להתחיל עם חלוף השעה השתים־עשרה של עידן הארץ. 3. שמע אפוא מה שאני אומר לך כי זה יתקיים. הראשונה היא צער וכאב של (צורך) מחלה; 4. השנייה, השריפה וההשמדה המסיביות של ערים רבות; 5. השלישית, ההשמדה והמגפה (המחלה) של חיות (בהמות); 6. הרביעית, רעב של העולם כולו ועמו; 7. החמישית, בקרב השליטים, השמדה באמצעות רעידת אדמה והחרב; 8. השישית, הגדלת הברד והשלג; 9. השביעית, חיות פרא יהיו קברם (חיות יהרגו אותם); 10. השמינית, רעב ומגפה ישנו את מהלכם להשמדה (יתחלפו עם השמדה); 11. התשיעית, עונש (הוצאה להורג) בחרב ובריחה במצוקה; 12. העשירית, רעם וקולות ורעידת אדמה משמידה.

פרק 31

1. ואז אתקע בחצוצרה באוויר, ואשלח את הנבחר שלי (הנבחר), והוא יהיה לו כל מידת כוחי (יהיה לו מידה אחת של כל כוחי). 2. הוא יזמן את עמי (אשר היו בזויים) מכל האומות, ואשלח אש על אלה שהעליבו אותם ואשר שלטו עליהם בעידן הזה. ואלה שבחרו את רצוני ושמרו את מצוותי ישמחו בחגיגות (מסיבות) על נפילת האנשים שהמשיכו ללכת אחרי הצלמים. 3. ואגרום לאלה שכיסו אותי בלעג ואתן אותם לבוז העידן הבא. 4. הכנתי אותם להיות מזון לאש השאול, ולהיות בטיסה תמידית דרך אוויר עומקי השאול (העולם התחתון). והם יהיו תוכן בטן תולעת (עזאזל). 5. כי הם הצטרפו (מונח נישואים או מיני) לאחד אשר לו לא ניתנו, ועזבו את יהוה אשר נתן להם כוח.

פרק 32

1. "שמע אותי, אברהם, כי אתה תראה שבדור השביעי ממך הם יצאו לארץ זרה והפגאנים ישעבדו וידכאו אותם. והם עוזבים את ארץ שיעבודם, לאחר שהתעללו בהם במשך שעה של עידן הרשעות, והאומה הפגאנית אשר לה הם ישרתו אשפוט. 2. ויהוה אמר גם זאת, "האם שמעת, אברהם, מה שאמרתי לך, מה שבטך יפגוש בימים האחרונים?" 3. אברהם שמע וקיבל את דברי יהוה בליבו.