הבשורה של מרים המגדלית

חומר קדמי — עמ׳ 458: היסטוריה של הבשורה של מרים המגדלית

בעת נסיעה ומחקר בקהיר בשנת 1896, רכש המלומד הגרמני, ד״ר קרל ריינהרדט, פפירוס המכיל טקסטים קופטיים שכותרתם התגלות יוחנן, חכמת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, והבשורה של מרים. לפני שהחל לתרגם את ממצאו המרגש, חלפו שתי מלחמות עולם, שעיכבו את הפרסום עד 1955. עד אז התגלתה גם אסופת נג חמאדי.

שניים מן הטקסטים בקודקס שלו, התגלות יוחנן, וחכמת ישוע המשיח, נכללו שם. וחשוב, הקודקס שומר את ההעתקה השורדת השלמה ביותר של הבשורה של מרים, הנקראת על שם מחברתה המשוערת, מרים ממגדלה. שני קטעים אחרים של הבשורה של מרים הכתובים ביוונית נחשפו מאוחר יותר בחפירות ארכיאולוגיות באוקסירינכוס שבצפון מצרים.

כל הקטעים השונים הובאו יחד כדי ליצור את התרגום המוצג כאן. אולם, אפילו עם כל הקטעים מורכבים, כתב היד של הבשורה של מרים חסר עמודים 1 עד 6 ועמודים 11 עד 14. עמודים אלה כללו חלקים מן הטקסט עד פרק 4, וחלקים מפרקים 5 עד 8. אף שטקסט הבשורה של מרים אינו שלם, הטקסט המוצג להלן מטלטל את עצם מושג הנחותינו על המשיחיות המוקדמת וכן על יחסו האפשרי של המשיח למרים ממגדלה, אשר אנו קוראים לה מרים המגדלית.

הבשורה של מרים המגדלית (עמ׳ 459-461)

(עמודים 1 עד 6, המכילים פרקים 1 - 3, לא ניתן היה לשחזר. הטקסט מתחיל בעמוד 7, פרק 4)

פרק 4

21) (והם שאלו את ישוע), "האם החומר אז יושמד או לא?"

22) המושיע אמר, "כל הטבע, כל הדברים הנוצרים, וכל הבריות קיימים זה בזה וזה עם זה, והם יתמוססו שוב ליסודותיהם (מקורותיהם) שלהם.

23) זאת מפני שטבע החומר הוא לשוב ליסודותיו המקוריים.

24) אם יש לך אוזן לשמוע, הקשב לזה."

25) פטרוס אמר לו, "מפני שהסברת לנו את כל הדברים, ספר לנו גם זאת: איזה חטא ביצע העולם (איזה חטא יש בעולם)?"

26) המושיע אמר, "אין חטא (של העולם). כל אדם עושה את חטאו שלו כאשר הוא עושה דברים כמו ניאוף (באותו טבע כמו ניאוף). זאת נקראת חטא.

27) לכן הטוב בא להיות בקרבכם. הוא בא להשיב כל טבע לשורשו הבסיסי."

28) אז הוא המשיך; "אתם נעשים חולים ומתים כי לא היתה לכם גישה אל (ידיעת) מי שיכול לרפא אתכם.

29) אם יש לכם שכל כלשהו, עליכם להבין זאת.

30) העולם החומרי יצר תשוקה גדולה (רצון או סבל) ללא שווה. זאת היתה בניגוד לאיזון הטבעי. הקוסמוס כולו (הגוף) הופרע על ידה.

31) לכן אמרתי לכם, התעודדו, ואם אתם מדוכדכים התעודדו כאשר אתם רואים את הצורות השונות שהטבע לקח.

32) מי שיש לו אוזניים לשמוע, ישמע."

33) כאשר אמר המבורך זאת, הוא בירך את כולם ואמר, "שלום לכם. קחו את שלומי אליכם.

34) היזהרו שאיש לא יטעה אתכם באומרו, 'ראו (הוא) כאן או ראו (הוא) שם. בן האדם בתוככם.'

35) לכו אחריו לשם.

36) אלה המחפשים אותו ימצאו אותו.

37) לכו עתה והטיפו את הבשורה (החדשות הטובות האלה) של המלכות.

38) אל תקבעו שום כללים מעבר למה שאמרתי לכם, ואל תתנו חוק כמו נותני החוק (הפרושים) או תידרשו לתת דין וחשבון על אותם חוקים."

39) כאשר אמר זאת הוא יצא.

פרק 5

1) אז הם היו מוטרדים ובכו בקול, לאמור, "כיצד נלך אל הגויים ונטיף את בשורת מלכות בן האדם? אם הם לא חסו עליו, כיצד נוכל לצפות שהם יחוסו עלינו?"

2) אז קמה מרים, בירכה את כולם, ואמרה למאמינים רעיה, "אל תבכו ואל תהיו מוטרדים ואל תהססו, כי חסדו יהיה עמכם לחלוטין ויגן עליכם.

3) במקום זאת, הבה נשבח את גדולתו, כי הוא הכין אותנו ועשה אותנו לאנשים בוגרים (גמורים או שלמים)."

4) דברי מרים הפנו את לבם אל הטוב, והם החלו לדון בדברי המושיע.

5) פטרוס אמר למרים, "אחות אנו יודעים שהמושיע אהב אותך יותר מכל הנשים האחרות.

6) ספרי לנו את דברי המושיע אשר אתה זוכרת ויודעת, אך אנו לא שמענו ואיננו יודעים."

7) מרים ענתה לו ואמרה, "אספר לכם את אשר הוא הסתיר מכם."

8) והיא החלה לדבר אליהם את הדברים האלה: היא אמרה, "ראיתי את ישוע בחזון ואמרתי לו, 'ישוע ראיתי אותך היום בחזון.'

9) הוא ענה ואמר לי: 'תהיי שמחה על שלא היססת למראה שלי. היכן שהמחשבה שם האוצר.'

10) אמרתי לו; 'ישוע, האם אדם רואה חזיונות דרך הנפש או דרך הרוח?'

11) המושיע ענה ואמר; 'הוא רואה חזיונות לא דרך הנפש ולא דרך הרוח. זה דרך המחשבה אשר בין השניים. זה מה שרואה את החזון וזה (שם החזון קיים).'"

(עמודים 11 - 14 חסרים. הטקסט מתחיל שוב בפרק 8)

פרק 8

10) והתאווה, (אל קטן), אמרה, "קודם, לא ראיתי אותך יורדת, אך עתה אני רואה אותך עולה. מדוע אתה משקרת מפני שאתה שייכת לי?"

11) הנפש ענתה ואמרה, "אני ראיתי אותך אך אתה לא ראית אותי ולא הכרת אותי. כיסיתי אותך כבגד ואתה לא ידעת אותי."

12) כאשר היא אמרה זאת, הנפש הלכה בשמחה גדולה.

13) שוב היא באה לכוח השלישי (אל קטן), הנקרא בורות.

14) הכוח שאל את הנפש, לאמור, "לאן אתה הולכת? אתה משועבדת (נתפסת) ברשעות. מפני שאתה שבויה שלה אינך יכולה לשפוט (אין לך משפט)."

15) והנפש אמרה, "מדוע אתה שופטת אותי, כאשר לא שפטתי?"

16) "נתפסתי, אף שלא תפסתי איש."

17) "לא הוכרתי. אך הכרתי שיהוה (הכול) נמצא ב(מתמוסס) הן בדברים הארציים והן בדברים השמימיים."

18) כאשר התגברה הנפש על הכוח השלישי, היא עלתה וראתה את הכוח הרביעי, אשר לקח שבע צורות.

19) הצורה הראשונה היא חושך, השנייה תאווה, השלישית בורות, הרביעית היא תאוות המוות, החמישית היא שלטון הבשר, השישית היא חכמת הבשר הריקה וחסרת התועלת, השביעית היא חכמת הנקמה והכעס. אלה הם שבעת כוחות הזעם.

20) הם שאלו את הנפש, "מנין אתה באה, הורגת אנשים: לאן אתה הולכת, כובשת החלל?"

21) הנפש ענתה ואמרה, "מה שלכד אותי נהרג, ומה שהחזיק אותי בכלוב הובס."

22) "תאוותי הסתיימה, והבורות מתה."

23) "בעידן (הנהגה) שוחררתי מן העולם בדמות סמלית, ושוחררתי משלשלאות השכחה, אשר היו רק זמניות (בעולם החולף הזה)."

24) "מעת זו ואילך, אשיג את מנוחת העידנים ועונות השתיקה."

פרק 9

1) כאשר אמרה מרים זאת, היא שתקה, מפני שהיא שיתפה את כל אשר סיפר לה המושיע.

2) אך אנדרי אמר למאמינים האחרים, "אמרו מה שתרצו על מה שהיא אמרה, אך איני מאמין שהמושיע אמר זאת. ההוראות האלה הן רעיונות מוזרים מאוד."

3) פטרוס ענה לו ודיבר על הדברים האלה.

4) הוא שאל אותם על המושיע ושאל, "האם הוא באמת דיבר בפרטיות עם אשה ולא בגלוי אלינו? האם עלינו להסתובב וכולנו להקשיב לה? האם הוא העדיף אותה עלינו?"

5) אז בכתה מרים ואמרה לפטרוס, "אחי פטרוס, מה אתה חושב? האם אתה חושב שהמצאתי את כל זה בליבי בעצמי? האם אתה חושב שאני משקרת על המושיע?"

6) לוי אמר לפטרוס, "פטרוס תמיד היה לך מזג חם.

7) עתה אני רואה אותך נלחם באשה זו כאילו היא אויבתך."

8) אם המושיע עשה אותה ראויה, מי אתה לדחות אותה? מה אתה חושב שאתה עושה? בוודאי המושיע מכיר אותה היטב?

9) לכן הוא אהב אותה יותר מאתנו. הבה נתבייש בכך והבה נלבש את האדם המושלם. הבה ניפרד זה מזה כפי שהוא ציווה עלינו לעשות כדי שנוכל להטיף את הבשורה, בלי לקבוע שום כלל אחר או חוק אחר מעבר למה שאמר לנו המושיע."

10) וכאשר שמעו זאת הם החלו לצאת ולהכריז ולהטיף.

[סוף הטקסט המודפס — עמ׳ 461 מסתיים כאן; החיבור מסתיים.]