הבשורה על־פי תומא — עדות האנציקלופדיה
Listen & Read — in your languages
David's design for this book: listen in one language while you read in another — hear the book in French while your eyes follow the Spanish, and the language teaches itself. The two choices below are independent.
Read in:
- עברית — you are reading it now
- English
- Português
- Italiano
- العربية
- فارسی
- ܠܫܢܐ ܣܘܪܝܝܐ
- हिन्दी
- اردو
- বাংলা
- ਪੰਜਾਬੀ
Each language edition carries this book as far as its translation has reached; the editions still in preparation are marked above. The First Book of Adam and Eve carries the fully wired parallel reader — try it there.
Listen in: the audio edition
Audio edition in preparation — no recorded audiobook of this book is held yet, in any language. When recordings are delivered they will play here, chapter by chapter (ebooks/audio/<language>/gospel-of-thomas-encyclopedia/001.mp3 …).
ההיסטוריה של בשורת תומא (חומר המבוא של העדות, העמודים המודפסים 472–473 — כפי שהודפס)
בחורף 1945, במצרים העליונה, איכר ערבי אסף דשן ואדמת פני־שטח לגידוליו. בעודו חופר באדמה הרכה הוא נתקל בכלי חרס גדול. בפנים היו ספרים עתיקים מכילי־קודקס [?].
על פי סיפור מקומי, אביו של הנער נהרג לא מכבר והנער התכונן לרדוף אחר האיש אשר רצח את אביו.
המגילות נתגלו ליד אתר העיירה העתיקה כנובוסקיון, למרגלות הר בשם גבל א־טריף, ליד חמרה [?] בסביבות נג' חמאדי, כשישים מילין מלוקסור במצרים. הטקסטים נכתבו בשפה הקופטית ונשמרו על גיליונות פפירוס. סגנון הכתב תיארך אותם כנכתבים סביב המאה השלישית או הרביעית לספירה. בשורת תומא היא בשורת אמרות [?]; ה־[?] של הכרכים המכילים 114 פסוקים [כפי שהודפס]. מחקר [?] מראה שהחיבור המקורי של תומא, אשר המגילות הן עותקים שלו, עשוי לקדום לארבע הבשורות הקנוניות של מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן. מקורה של בשורת תומא נחשב עתה מן המאה הראשונה או השנייה לספירה.
המילה קופטית היא שיבוש ערבי של המילה היוונית Aigyptos, אשר בתורה באה מן המילה Hikaptah, אחד משמות העיר ממפיס, הבירה הראשונה של מצרים העתיקה.
מעולם לא הייתה מדינה או ממשלה קופטית כשלעצמה, אולם המילה [?] שימשה להגדיר באופן כללי תרבות ושפה הקיימות באזור מצרים.
ההיסטוריה הידועה של הקופטים מתחילה עם המלך מינה המלך הראשון, אשר איחד את ממלכות הצפון והדרום של מצרים מאז [כ־?] 3000 לפנה״ס. התרבות המצרית העתיקה תחת שלטון הפרעונים נמשכה למעלה מ־3000 שנה. מרקוס הקדוש [?] אחרי המלך הוא אחד הקדושים הקופטיים העיקריים. הוא נהרג כקדוש מעונה ב־62 לספירה [?].
התרבות באה להיות מוכרת כמכילה אמנות ייחודית, אדריכלות, ואף מערכת כנסייה נוצרית מסוימת.
הכנסייה הקופטית מבוססת על תורתו של מרקוס הקדוש, אשר הביא את האזור אל הנצרות במאה הראשונה לספירה. הקופטים מתגאים בניחוח הנזירי של כנסייתם ובעובדה שבשורת מרקוס נחשבת לעתיקה מבין הבשורות. עתה, לפני נער איכר הייתה מונחת מגילה כתובה בלשון הקופטית העתיקה: בשורת תומא, אפשרי שעתיקה מכל בשורה אחרת ובוודאי שונה ממנה מאוד.
הנער האיכר אשר מצא את אוצר בשורת תומא עמד לזכות בגמול רב. זו הייתה יכולה להיות תגלית של פעם בחיים למשפחתו, אך לנער לא היה מושג מה יש לו. הוא לקח את המגילות הביתה, שם אמו שרפה אחדות מהן כחומר בעירה.
מפני שהצעיר הצליח במרדפו אחר רוצח אביו, הוא עצמו היה עתה רוצח. מחשש שהרשויות יבואו בקרוב לחפש אותו ובלי רצון להימצא עם עתיקות, הוא מכר את הקודקס לסוחרי העתיקות של השוק השחור בקהיר תמורת מעט מזומן. יחלפו שנים עד שימצאו את דרכם לידי חוקר.
חלק מן הקודקס השלושה־עשר הוברח ממצרים לאמריקה. ב־1952 לחישות על קיום הקודקס הגיעו לאוזניו של ז'יל קוויספל, פרופסור לדת ולהיסטוריה בהולנד. המרוץ החל למצוא ולתרגם את המגילות.
מבוא האמרות האסופות של Jesus מתייחס לכותב כדידימוס (יהודה) תומא. זהו השם תומא אשר פקפק ב־Jesus ואז נאמר לו לשים את ידו בתוך החוף [sic — כפי שהודפס] בצדו של המושיע. בבשורת יוחנן הקדוש, הוא מכונה דידימוס, שפירושו תאום ביוונית. בארמית, השם יהודה (או יהודס) נושא גם את משמעות תאום. השימוש בתואר זה הביא אחדים במסורות האפוקריפיות להאמין שהוא היה אחיו התאום וידידו הקרוב של Jesus. אולם, כאשר הוא מופעל על Jesus עצמו, יש לדחות את המשמעות המילולית של תאום בידי הנצרות האורתודוקסית כפי ש[או כל הדבק בתורת לידת הבתולים של בנו היחיד של האל — כפי שהודפס]. התואר כנראה נועד לסמן שתומא היה ידיד קרוב של Jesus, או פשוט יותר, הוא היה חלק מזוג תאומים ובשום אופן לא קרוב של Jesus.
כפי שהוזכר קודם, היסטוריוני הכנסייה מזכירים שתומא הטיף בהודו (אסיה הקטנה או מרכז אסיה). [למחקר השוואתי של הטאו טה צ'ינג של הבודהיזם ובשורת תומא, ראו את הספר הטאו של תומא [?] — כפי שהודפס.]
בשורת תומא איננה למעשה בשורה כלל. היא אינה מכילה סיפור אלא היא אוסף אמרות אשר נאמר שהן מאת Jesus עצמו כפי שנכתבו (צוטטו) בידי תומא. אף כי הקודקס שנמצא במצרים מתוארך למאה הרביעית, רוב חכמי המקרא שמים את בנייתו בפועל של טקסט תומא בכ־70 - 150 לספירה אף כי אחדים שמים אותה מעט מאוחר יותר.
הבשורה הוזכרה לעתים קרובות בספרות נוצרית מוקדמת, אך שום עותק לא נחשב ששרד עד גילוי כתב־היד הקופטי. מאז, חלק מפפירוסי אוקסירינכוס זוהו כקטעים יווניים עתיקים יותר של תומא. הפפירוסים נתגלו ב־1896 בערמות האשפה של אוקסירינכוס, מצרים. גילוי זה הניב למעלה משלושים וחמישה קטעי כתב־יד לברית החדשה. הם תוארכו לקודקס המוקדם ביותר שנמצא בספרייה כ־40 לספירה. כנקודת התייחסות, קטע פפירוס ממגילות ים המלח תוארך לפני 40 [לספירה?]. אין זאת אומרת שבשורת תומא תוארכה לשנים אלה, רק שהספרים העתיקים ביותר שנמצאו בספרייה מתוארכים [ל]אזור זמן זה. כך, האוסף היה עתיק ומובחר מאוד.
יש הבדלים ניכרים בין הטקסטים היווניים והקופטיים של תומא, כפי שנראה.
הוויכוח על תאריך תומא מתמקד בחלקו בשאלה אם תומא תלויה בבשורות הקנוניות, או שהיא נגזרת ממסמך קדום יותר אשר היה פשוט אוסף אמרות. רבות מן הפסקאות בתומא נראות כגרסאות אותנטיות יותר של משלי הסינופטים, ולרבות יש מקבילות במרקוס ובלוקס. דבר זה גרם חילוקי מחשבה שבהם אחדים מאמינים שתומא השתמשה במקורות משותפים שהשתמשו בהם גם מרקוס ולוקס. אחרים מאמינים שתומא נכתבה באופן עצמאי אחרי גם מרקוס וגם לוקס.
[?] בחנו את הרכב תומא מעט יותר [השורות בראש פסקה זו רכות בתצלום]. זה יסביר את איכותו המיסטית של הטקסט, כי רוב ציטוטיו המתועדים של Jesus בתומא מוצגים מחוץ לכל הקשר טבעי. [?] ספקולציה כלשהי שהאמרות הנמצאות בתומא יכולות להיות מדויקות יותר לכוונה ולניסוח המקוריים של Jesus מן הבשורות האחרות. כך אחדים [מהקוראים?] עלולים להבין שהנצרות עצמה היא דת מזרחית, אם כי מזרח־תיכונית, שנוסדה ביהודה כאשר עברה מערבה דרך שינויים רבים ב[?] בידי המערב [?]. Jesus היה גם מיסטי וגם מזרח־תיכוני. ייתכן שבשורת תומא לא ראתה «דילול» רב כל כך בידי החברה המערבית.
בשורת תומא חוברה ככל הנראה בסוריה, שם המסורת מחזיקה שכנסיית אדסה נוסדה בידי יהודה תומא, התאום (דידימוס). ייתכן שהבשורה היא המסורת הכתובה המוקדמת ביותר בכנסייה הסורית. בשורת תומא נקראת לעתים בשורה גנוסטית, אף כי נראה סביר יותר שתומא אומצה בידי הקהילה הגנוסטית ופורשה לאור אמונותיהם.
גנוסטים מאמינים שהידע נוצר או נמצא ממפגש אישי עם האל הנגרם מתובנה פנימית או אינטואיטיבית. ידע זה הוא המביא תשועה. הגנוסטים האמינו שהם שותפים לידע סודי על האלוהי. מיקודם בידע הוא המוביל לשמם.
יש הפניות רבות לגנוסטים בספרות המאה השנייה. צורת הנצרות שלהם גונתה ככפירה בידי אבות הכנסייה המוקדמים. ההתנגדות העזה למערכת האמונה הגנוסטית נראית מבוססת על שתי נקודות עיקריות. ראשית, הייתה אמונה גנוסטית כללית שכולנו אלים, כשהשמים כלולים בתוכנו. אפילו, על פי הגנוסטים, [?] יורשות כבנות האל, כי האל הוא גם אב וגם אם [?]. מושגים אלה היו בניגוד ישיר לאורתודוקסיה המתפתחת החדשה. קו ההתנגדות השני היה ממוקד. ההתנגדות התפתחה מאוחר יותר והייתה באה מן העובדה שאמונה המבוססת על מפגש אישי עמדה כנגד מבנה הפוליטיקה הכנסייתי המתפתח אשר שם כהנים וכנסייה כשומרי שער השמים עם תשועה דרכם בלבד.
מן הכתבים המגנים את הקבוצה אנו אוספים את רוב המידע שלנו על הגנוסטים. הם מוזכרים בתנ״ך ב־1 טימותיוס 1:4 וב־1 טימותיוס 4:20, ואפשרי שכל ספר יהודה, כאשר כותבי התנ״ך הגנו על התאולוגיה שלהם כנגד זו של הגנוסטים.
התרגומים הקופטיים והיווניים של בשורת תומא המוצגים כאן הם תוצאת [מאמץ?] קבוצתי שנגרם מהשוואה והנגדה של כל התרגומים המובילים, שם נבחר הניסוח הטוב ביותר לעקוב אחר כוונת הטקסט ומשמעותו.
מפני שיש הבדלים בין כתב־היד הקופטי לבין הקטעים היווניים של תומא, לכל פסוק תהיה התבנית הבאה לקורא לצפייה: הטקסט הקופטי יוצג תחילה, מאחר שיש לנו את הבשורה כולה בשפה זו. הטקסט היווני יבוא אחר כך. אם אין נוסח שני של הפסוק, הקורא רשאי להניח שלא נמצא קטע יווני לאותו פסוק או שהגרסה היוונית של הפסוק הייתה זהה לגרסה הקופטית. לבסוף, מקבילות ברורות הנמצאות בתנ״ך רשומות.
נזכור שחלק מן ההבדלים בין תרגומי היוונית והקופטית עשויים להיות מיוחסים בחלקם לבחירת המילה או הביטוי של המתרגמים. עלינו להתמקד בהבדלי המשמעות הכוללת של פסוקים בין קופטית ליוונית.
במסמך שיבוא, בשורת תומא תופיע כטקסט מודגש. אם יש פירושים רלוונטיים אחרים אך שונים של ביטויים בתומא, הם כלולים בסוגריים. כל מקבילה של טקסט או משמעות הקיימת בתנ״ך מושמת מתחת לפסוק בטקסט נטוי. הערות המחבר בטקסט רגיל. כך הקורא יכול לזהות בקלות לאיזה גוף עבודה מתייחסים ולראות כיצד הם משתלבים יחד.
מאחר שהמשמעויות העמוקות יותר בתוך תומא הן גם במטפורה וגם בשפה פשוטה ומובנת. מקווה שמשייקראו המילים יילקח מהן תובנה ואוצר חדשים. כפי שאנו משנים את נקודת המבט שלנו, אנו רואים את משמעות כל פסוק אחרת. כפי שאדם מסובב תכשיט יחיד לראות כל פן, עלינו ללמוד את בשורת תומא באותה דרך.
הבה נתחיל.
העמוד המודפס 474
הבשורה על־פי תומא
אלה האמרות הנסתרות אשר אמר יֵשׁוּעַ החי ואשר כתב יהודה אשר הוא גם תומא (התאום) (דידימוס יהודה תומא).
1. והוא אמר: כל המוצא את פירוש האמרות האלה לא יטעם מוות.
2. ישוע אמר: אל יחדל המחפש מלחפש עד שימצא, וכאשר ימצא ייבהל, וכאשר נבהל יתפלא (ישתאה) והוא ימלוך על הכול ובמלוכו, הוא ימצא מנוחה.
3. ישוע אמר: אם המובילים אתכם אומרים לכם: ראו, הממלכה בשמים, אז ציפורי השמים יקצרו [?] לפניכם. אם הם אומרים לכם: היא בים, אז דגי הים יבואו לפניכם. אך ממלכת יהוה קיימת בתוככם והיא קיימת מחוץ לכם. הבאים לדעת את עצמם ימצאו אותה, וכאשר תבואו לדעת את עצמכם, תבינו כי אתם בני האב החי. אך אם לא תדעו את עצמכם, אתם שוכנים בעוני והעוני יהיה אתם.
4. ישוע אמר: אדם בא בימים לא יהסס לשאול ילד קטן בן שבעה ימים על מקום החיים, והוא יחיה. כי רבים אשר הם ראשונים יהיו אחרונים, (והאחרונים יהיו ראשונים). והם יהיו אחד ואותו הדבר.
5. ישוע אמר: הכירו את אשר מול פניכם, ואשר נסתר מכם יתגלה לכם. כי אין דבר נסתר אשר לא יתגלה (ייעשה גלוי), ואין דבר קבור אשר לא יוקם.
העמוד המודפס 475
6. תלמידיו שאלו אותו, הם אמרו לו: כיצד אתה רוצה שנצום, וכיצד נתפלל? וכיצד נהיה נדיבים (ניתן צדקה), ואילו חוקי תזונה נשמור? ישוע אמר: אל תשקרו, ואל תעשו את אשר אתם שונאים, כי הכול גלוי לעין השמים. כי אין דבר מוסתר אשר לא ייעשה גלוי, ואין דבר מכוסה אשר לא ייחשף.
7. ישוע אמר: אשרי האריה אשר האדם יאכל, כי האריה יהיה לאדם. ארור האדם אשר האריה יאכל, ועדיין האריה יהיה אדם.
8. והוא אמר: ממלכת השמים דומה לדייג חכם אשר הטיל את רשתו אל הים. הוא משה אותה מן הים מלאה דגים קטנים. בתוכם הוא מצא דג גדול וטוב. אותו דייג חכם זרק את כל הדגים הקטנים חזרה אל הים [?] ובחר את הדג הגדול בלי היסוס. כל אשר לו אוזניים לשמוע, ישמע!
9. ישוע אמר: הנה, הזורע יצא. הוא מילא את ידו וזרק (את הזרעים). אחדים נפלו על הדרך והציפורים באו ואספו אותם. אחרים נפלו על האבן והם לא הכו שורש [?] שורשים דיים באדמה, ולכן לא הוציאו דגן. אחרים נפלו בין הקוצים והם חנקו את הזרע, והתולעים אכלו אותם. אחרים נפלו על האדמה הטובה והיא הוציאה פרי טוב מעלה אל השמים. היא נשאה פי 60 ופי 120.
העמוד המודפס 476
10. ישוע אמר: השלכתי אש על העולם, וכפי שאתם רואים, אני שומר אותה עד שתבער.
11. ישוע אמר: שמים אלה יעברו, והאחד מעליהם יעבור. המתים אינם חיים, והחיים לא ימותו. בימים אשר בהם אכלתם את אשר מת, עשיתם אותו חי. כאשר תבואו אל האור, מה תעשו? ביום אשר בו הייתם מאוחדים (אחד), נעשיתם מופרדים (שניים). כאשר נעשיתם מופרדים (שניים), מה תעשו?
12. התלמידים אמרו לישוע: אנו יודעים שתלך מאתנו. מי הוא שיהיה מורנו?
ישוע אמר להם: בכל מקום אשר תהיו (במקום אשר באתם אליו), תלכו אל יעקב הצדיק, אשר בעבורו נעשו (באו לקיום) השמים והארץ.
13. ישוע אמר לתלמידיו: השוו אותי לאחרים, ואמרו לי למי אני דומה. שמעון פטרוס אמר לו: אתה דומה לשליח (מלאך) צדיק של יהוה. מתי אמר לו: אתה דומה ל(חכם) פילוסוף (של הלב). תומא אמר לו: מורה, פי אינו מסוגל לומר למי אתה דומה.
ישוע אמר: איני מורך, עתה כאשר שתית, נעשית שיכור מן המעיין המבעבע אשר טיפחתי (מדדתי). והוא לקח אותו, ונסוג ודיבר אליו שלוש מילים: [שלוש המילים אינן מודפסות כאן — כפי שהודפס]
עתה כאשר שב תומא אל חבריו, הם שאלו אותו: מה אמר לך ישוע? תומא אמר להם: אם אספר לכם אפילו אחת מן המילים אשר אמר לי, תרימו אבנים ותיידו אותן בי; ואש תצא מן האבנים לכלות אתכם.
14. ישוע אמר להם: אם תצומו, תולידו עבירה (חטא) לעצמכם. ואם תתפללו, תהיו מורשעים. ואם תיתנו צדקה, תגרמו נזק (רע) לרוחותיכם. וכאשר תלכו אל הכפר ותטיילו באזורי הכפר, אם האנשים מקבלים אתכם, אז אכלו את אשר ישימו לפניכם ורפאו את החולים שבתוכם. כי מה שנכנס אל פיכם לא יטמא אתכם. אלא מה שיוצא מפיכם, הוא אשר יטמא אתכם.
15. ישוע אמר: כאשר תראו את מי שלא נולד מאישה, השתחוו על פניכם וסגדו לו [ממשיך בעמוד 477]
העמוד המודפס 477
[המשך מעמוד 476] כי הוא אביכם.
16. ישוע אמר: אנשים חושבים אולי שבאתי להפיץ שלום על העולם. הם אינם יודעים שבאתי להשליך מחלוקת (סכסוכים) על הארץ: אש, חרב, מלחמה. כי יהיו חמישה בבית. שלושה יהיו כנגד שניים ושניים כנגד שלושה; האב כנגד הבן והבן כנגד האב. והם יעמדו לבדם.
17. ישוע אמר: אתן לכם את אשר עין לא ראתה, אשר אוזן לא שמעה, אשר יד לא נגעה, ואשר לא עלה על שכל האדם.
18. התלמידים אמרו לישוע: ספר לנו כיצד יבוא סופנו. ישוע אמר: האם כבר גיליתם את הראשית (המקור), שאתם שואלים על הסוף? במקום אשר בו הראשית (המקור), שם יהיה הסוף. אשרי מי שיעמוד במקומו בראשית (יעמוד במקור) כי הוא ידע את הסוף, והוא לא יחווה מוות.
19. ישוע אמר: אשרי מי שבא לקיום לפני שבא לקיום. אם תהיו תלמידי ותשמעו לאמרותי, אבנים אלה תשרתה אתכם. כי יש חמישה עצים בגן עדן בעבורכם, אשר אינם מרועדים בקיץ ובחורף ועליהם אינם נושרים. כל היודע אותם לא יחווה מוות.
20. התלמידים אמרו לישוע: ספר לנו למה ממלכת השמים דומה. הוא אמר להם: היא דומה לזרע חרדל, קטן מכל שאר הזרעים אך כאשר הוא נופל על האדמה המעובדת, הוא מוציא צמח גדול ונעשה מחסה לציפורי השמים.
21. מרים אמרה לישוע: למי תלמידיך דומים? הוא אמר: הם דומים לילדים קטנים החיים בשדה שאינו שלהם. כאשר בעלי השדה באים, הם יאמרו: תנו לנו את שדנו! כאילו הם ערומים לפניהם (הם מתפשטים לפניהם כדי לתת להם את אשר שלהם) והם מחזירים את השדה. לכן אני אומר, אם בעל הבית יודע שהגנב בא, הוא יהיה ערני לפני שיגיע ולא יאפשר לו לחפור אל תוך הבית לסחוב את חפציו. אתם, עליכם להיות על המשמר ולהיזהר מן העולם (המערכת). הכינו את עצמכם (התחמשו) בכוח רב או שהשודדים ימצאו דרך להגיע אליכם, כי הבעיות אשר אתם מצפים להן יבואו. יהי בתוככם אדם בעל הבנה (מודעות). כאשר הבשיל היבול, הוא בא מהר עם מגלו בידו לקצור. כל אשר לו אוזניים לשמוע, ישמע!
העמוד המודפס 478
22. ישוע ראה ילדים קטנים אשר היו יונקים. הוא אמר לתלמידיו: הילדים הקטנים האלה אשר יונקים דומים לנכנסים אל הממלכה.
הם אמרו לו: האם עלינו להיעשות כילדים קטנים כדי להיכנס אל הממלכה?
ישוע אמר להם: כאשר תעשו את השניים אחד, ותעשו את הפנים כחוץ ואת החוץ כפנים, ואת מעלה כמטה וכאשר תעשו את הזכר ואת הנקבה אחד ואותו הדבר (זכר ונקבה מאוחדים), כדי שהזכר לא יהיה זכרי (זכר) והנקבה לא תהיה נקבית (נקבה); וכאשר תקימו עין במקום עין ויד במקום יד ורגל במקום רגל ודמות (צלם) במקום דמות (צלם), אז תיכנסו אל הממלכה.
23. ישוע אמר: אבחר אתכם, אחד מאלף ושניים מעשרת אלפים והם יעמדו כיחיד אחד.
24. תלמידיו אמרו: הראה לנו את המקום אשר בו אתה (מקומך), כי הכרחי לנו לחפש אותו.
הוא אמר להם: כל אשר לו אוזניים, ישמע! בתוך אדם של אור יש אור, והוא מאיר את כל העולם. אם הוא אינו זורח, הוא חושך (יש חושך).
העמוד המודפס 479
[הערת מחבר עומדת מודפסת כאן, אחרי אמרה 24; היא מוחזקת רק כסיכום בתעתיק (ניסוחה העדין רך בתצלום) ואינה משוחזרת — דבר לא סופק. ראו את יומן השינויים.]
25. ישוע אמר: אהב את חברך (אחיך) כנשמתך; הגן עליו כפי שהיית מגן על בבת עינך.
26. ישוע אמר: אתה רואה את הקיסם בעין אחיך אך את הקורה אשר בעינך אינך רואה. כאשר תסיר את הקורה מעינך, אז תראה בבירור להסיר את הקיסם מעין אחיך.
27. ישוע אמר: אלא אם תצומו (תימנעו) מן העולם (המערכת), לא תמצאו את ממלכת יהוה. אלא אם תשמרו את השבת (שבוע פעיל) כשבת, לא תראו את האב.
28. ישוע אמר: עמדתי בתוך העולם, בבשר הופעתי לפניהם. מצאתי את כולם שיכורים. מצאתי איש מהם שאינו צמא. נשמתי התאבלה על בני האדם, כי הם עיוורים בלבותיהם ואינם רואים שבאו אל העולם ריקים; הם מיועדים (נקבעו) לעזוב את העולם ריקים. אולם, עתה הם שיכורים. כאשר ישילו את יינם, אז הם ישובו (ישנו את דרכיהם).
29. ישוע אמר: אם הבשר בא לקיום בגלל הרוח, זה פלא, אך אם הרוח באה לקיום בגלל הגוף, זה יהיה פלא פלאים. אני מתפלא אכן כיצד עושר כה גדול שכן בעוני זה.
30. ישוע אמר: במקום שיש שלושה אלים, הם אלים [במקום שיש שלושה אלים הם בלי אל(?) — כפי שהודפס]. במקום שיש שניים או אחד, אני אומר שאני עמו. הרימו את האבן ושם תמצאו אותי. בקעו את העץ ושם אני.
העמוד המודפס 480
הערת המחבר: חכמים רבים מאמינים שעמודי כתב־היד הושמו במקום הלא נכון ושפסוקים 30 ו־77 צריכים לרוץ יחד כפסוק אחד.
77. ישוע אמר: אני האור אשר מעל כל הדברים. אני הכול. ממני יצא הכול ואלי שב הכול (הכול בא ממני והכול בא אלי). בקעו עץ, שם אני. הרימו את האבן ושם תמצאו אותי.
31. ישוע אמר: אין נביא מקובל בכפרו שלו; אין רופא מרפא את היודעים אותו.
32. ישוע אמר: עיר הנבנית (ומתבססת) על הר גבוה ומבוצרת אינה יכולה ליפול ואף אינה יכולה להיסתר.
33. ישוע אמר: את אשר תשמעו באוזנכם הטיפו מגגותיכם. כי איש אינו מדליק נר ושם אותו מתחת לסל ולא שם אותו במקום נסתר, אלא הוא מושם על מנורה כדי שכל הבא וההולך יראה את אורו.
34. ישוע אמר: אם אדם עיוור מוביל אדם עיוור, שניהם נופלים אל בור.
35. ישוע אמר: אי־אפשר שאיש ייכנס אל ביתו של אדם חזק לקחת אותו בכוח אלא אם יקשור את ידיו, אז הוא יוכל לבזוז את ביתו.
העמוד המודפס 481
36. ישוע אמר: אל תדאגו מבוקר עד ערב ולא מערב עד בוקר על המזון אשר תאכלו ולא על מה בגדים תלבשו. אתם נעלים בהרבה מן השושנים אשר אינן סורקות ולא טוות. כאשר אין לכם בגד, מה אתם לובשים? מי יכול להוסיף זמן לחייכם (להגדיל את קומתכם)? הוא עצמו ייתן לכם את בגדכם.
37. תלמידיו אמרו: מתי תופיע לפנינו, ומתי נראה אותך?
ישוע אמר: כאשר תפשיטו את בגדיכם בלי להתבייש, ותשימו את בגדיכם מתחת לרגליכם ותדרכו עליהם כפי שהילדים הקטנים עושים, אז תראו את בן החי, ולא תיראו.
38. ישוע אמר: פעמים רבות השתוקקתם לשמוע את האמרות האלה אשר אני אומר לכם, ואין לכם אחר אשר ממנו תשמעו אותן. יהיו ימים אשר בהם תחפשו אותי אך לא תמצאו אותי.
39. ישוע אמר: הפרושים והסופרים קיבלו את מפתחות הידע, אך הם הסתירו אותם. הם לא נכנסו, ואף לא הרשו למי שרצו להיכנס לעשות זאת. אולם אתם היו חכמים (זהירים) כנחשים ותמימים כיונים.
40. ישוע אמר: גפן ניטעה מחוץ ל(כרם ה)אב, ומאחר שהיא אינה בת־קיום (נתמכת) היא תיעקר בשורשיה ותהרס.
העמוד המודפס 482
[זנב ההפניה המודפסת השייכת לאמרה 40, אשר טקסטה עומד בעמ' 481:]
מתי 15:13 הוא ענה, «כל צמח אשר אבי שבשמים לא נטע ייעקר».
41. ישוע אמר: כל אשר יש (זאת) בידו, לו יינתן (עוד). וכל אשר אין לו, ממנו יילקח אפילו המעט אשר יש לו.
42. ישוע אמר: היו עוברי אורח.
43. תלמידיו אמרו לו: מי אתה, שאמרת לנו דברים אלה?
ישוע אמר להם: אינכם מכירים מי אני ממה שאמרתי לכם, אלא נעשיתם כיהודים אשר או אוהבים את העץ ושונאים את פריו, או אוהבים את הפרי ושונאים את העץ.
44. ישוע אמר: כל המחלל כנגד האב, ייסלח לו. וכל המחלל כנגד הבן, ייסלח לו. אך כל המחלל כנגד רוח הקודש, לא ייסלח לו לא על הארץ ולא בשמים.
45. ישוע אמר: ענבים אינם נבצרים מקוצים, ואין תאנים נאספות מדרדרים, כי הם אינם נותנים פרי. אדם טוב מוציא טוב מאוצרו. אדם רע מוציא רע מאוצרו הרע אשר בלבו, והוא מדבר רע, כי משפע הלב הוא מוציא רע.
46. ישוע אמר: מאדם עד יוחנן המטביל אין ילוד אישה העולה על יוחנן המטביל, כדי שעיניו לא תושפלנה (תורדנה). אך אמרתי שכל אשר בתוככם יהיה כילד ידע את הממלכה, והוא יהיה גדול מיוחנן.
העמוד המודפס 483
47. ישוע אמר: אי־אפשר שאדם ירכב על שני סוסים או ימתח שתי קשתות, ועבד אינו יכול לשרת שני אדונים, אחרת הוא יכבד את האחד ויזלזל באחר. אין אדם שותה יין בציר ומיד חפץ לשתות יין חדש, והם אינם שמים יין חדש בנאדות ישנים או הם יתפוצצו, והם אינם שמים יין בציר בנאדות חדשים או הוא יחמיץ (יתקלקל). הם אינם תופרים טלאי ישן על בגד חדש כי זה היה גורם קרע.
48. ישוע אמר: אם שניים עושים שלום זה עם זה בבית האחד הזה, הם יאמרו להר: זוז! והוא יזוז.
49. ישוע אמר: אשרי הבודד והנבחר, כי תמצאו את הממלכה. באתם ממנה, ואליה תשובו.
50. ישוע אמר: אם הם אומרים לכם: מהיכן אתם באים? אמרו להם: באנו מן האור, המקום אשר בו האור בא לקיום מעצמו והוא עמד והופיע בדמותם. אם הם אומרים לכם: האם זה אתם? (מי אתם?), אמרו: אנו בניו ואנו הנבחרים של האב החי. אם הם שואלים אתכם: מהו אות אביכם בכם? אמרו להם: זו תנועה עם מנוחה (שלום בתוך תנועה או תוהו).
51. תלמידיו אמרו לו: מתי תתקיים מנוחת המתים, ומתי יבוא העולם החדש? הוא אמר להם: אשר אתם מחפשים כבר בא, אך אינכם מכירים אותו.
52. תלמידיו אמרו לו: עשרים וארבעה נביאים הטיפו בישראל, וכולם דיברו עליך (ברוחך). הוא אמר להם: התעלמתם מן החי אשר בנוכחותכם ודיברתם רק על המתים.
53. תלמידיו אמרו לו: האם מילה מועילה או לא? הוא אמר להם: אילו הייתה מועילה, אביהם היה מוליד אותם כבר נימולים מאמם. אולם המילה הרוחנית האמיתית נעשתה לחלוטין [ממשיך בעמוד 484]
העמוד המודפס 484
[המשך מעמוד 483] מועילה.
54. ישוע אמר: אשרי העניים, כי לכם ממלכת השמים.
55. ישוע אמר: כל אשר אינו שונא את אביו ואת אמו לא יוכל להיעשות תלמידי. וכל אשר אינו שונא את אחיו ואת אחיותיו ואינו נושא את צלבו שלו בדרכי, לא יהיה ראוי לי.
56. ישוע אמר: כל אשר בא להבין את העולם (המערכת) מצא גופה, וכל אשר מצא גופה נעלה על העולם (המערכת אינה ראויה לו).
57. ישוע אמר: ממלכת האב דומה לאדם אשר לו זרע טוב. אויבו בא בלילה וזרע עשב רע בין הזרע הטוב. האדם לא הרשה להם לעקור את העשב הרע, הוא אמר להם: אולי תתכוונו לעקור את העשב הרע ותעקרו את החיטה יחד עמו. אך ביום הקציר העשבים הרעים יהיו גלויים מאוד ואז הם יעקרו אותם וישרפו אותם.
58. ישוע אמר: אשרי האדם אשר סבל, כי הוא מצא חיים. (אשרי מי שסבל למצוא חיים ומצא חיים).
העמוד המודפס 485
59. ישוע אמר: הביטו אל החי בעודכם חיים, אחרת תמותו ותבקשו לראותו ולא תוכלו למצוא אותו.
60. הם ראו שומרוני נושא טלה, בדרכו ליהודה. ישוע אמר להם: מדוע הוא לוקח את הטלה עמו? הם אמרו לו: כדי שיוכל להרוג אותו ולאכול אותו. הוא אמר להם: בעודו חי הוא לא יאכל אותו, אלא רק אחרי שיהרוג אותו והוא יהיה גופה. הם אמרו: כיצד יוכל לעשות אחרת? הוא אמר להם: חפשו לכם מקום מנוחה, אחרת תהיו גופות ותיאכלו.
61. ישוע אמר: שניים ינוחו על מיטה ואחד ימות והאחר יחיה. שלומית אמרה: מי אתה, איש? כאילו נשלח בידי מישהו, שכבת על מיטתי ואכלת משולחני. ישוע אמר לה: אני־אני הוא מי שהוא מן השלם (הבלתי־מחולק). ניתנו לי דברי אבי. שלומית אמרה: אני תלמידתך. ישוע אמר לה: כך, אני אומר הוא יתמלא אור, אך בכל עת שהוא מחולק (בוחר) הוא יתמלא חושך.
62. ישוע אמר: אני אומר את סודותי למי שראויים לסודותי. אל תיתן ליד ימינך לדעת מה יד שמאלך עושה.
63. ישוע אמר: היה אדם עשיר אשר לו כסף רב, והוא אמר: אשתמש בכספי כדי שאוכל לזרוע ולקצור ולנטוע מחדש, למלא את אסמי בדגן כדי שלא יחסר לי דבר. זו הייתה כוונתו (זה מה שהוא חשב בלבו) אך באותו לילה הוא מת. כל אשר לו אוזניים, ישמע!
64. ישוע אמר: אדם היו לו אורחים, וכאשר הכין את הסעודה לכבודם הוא שלח את עבדו להזמין את האורחים. הוא הלך אל הראשון, הוא אמר לו: אדוני מזמין אותך. הוא ענה: יש לי עסקים עם סוחרים. הם באים לראות אותי הערב הזה. אלך לתת להם את הזמנותי. אני מבקש להתנצל מן הסעודה. הוא הלך אל אחר, הוא אמר לו: אדוני הזמין אותך. הוא ענה לו: זה עתה קניתי בית והם דורשים אותי ליום. לא יהיה לי זמן פנוי. הוא בא אל אחר, הוא אמר לו: אדוני מזמין אותך. הוא ענה לו: חברי מתחתן ועלי לארגן לו סעודה. לא אוכל לבוא. אני מבקש להתנצל מן הסעודה. הוא הלך אל אחר, הוא אמר לו: אדוני מזמין אותך. הוא ענה לו: קניתי חווה. אני הולך לקבל את דמי השכירות. לא אוכל לבוא. אני מבקש להתנצל. העבד שב, הוא אמר לאדונו: מי שהזמנת לסעודה התנצלו. האדון אמר לעבדו: צא אל הדרכים, הבא את אשר תמצא כדי שהם יסעדו. והוא אמר: אנשי עסקים וסוחרים לא ייכנסו אל מקומות אבי.
[העמודים המודפסים 486–491 לא צולמו; אמרות 65–110 עומדות על עמודים אלה ואינן מוחזקות. דבר לא סופק. הטקסט מתחדש בעמוד המודפס 492, עם זנב ההפניה המודפסת של אמרה 110.]
העמוד המודפס 492 — סיומה של בשורת תומא
[זנב ההפניה המודפסת השייכת לאמרה 110; כותרת ההפניה עומדת בעמ' 491 שלא צולם. המילים הן מרקוס 10:21–23 כפי שהודפס:]
...ותן לעניים; ויהיה לך אוצר בשמים: ובוא, קח את הצלב, והלך אחרי. והוא נעצב על אותה אמרה, והלך לו עצוב: כי היו לו נכסים רבים. וישוע הביט סביב, ואמר לתלמידיו, כמה בקושי ייכנסו בעלי העושר אל ממלכת יהוה!
111. ישוע אמר: השמים והארץ יתגלגלו (יתמוטטו וייעלמו) לפניכם, אך החי בתוך החי לא יראה ולא יירא מוות. כי, ישוע אמר: כל המוצא את עצמו, העולם אינו ראוי לו.
112. ישוע אמר: ארור הבשר התלוי בנשמה. ארורה הנשמה התלויה בבשר.
113. תלמידיו אמרו לו: מתי תבוא הממלכה? ישוע אמר: היא לא תבוא בציפייה (כי אתם צופים או ממתינים לה). הם לא יאמרו: ראו כאן! או ראו שם! אך ממלכת האב פרושה על הארץ, ואנשים אינם מבינים זאת.
(אמרה 114 נכתבה מאוחר יותר והוספה אל הטקסט המקורי.)
114. שמעון פטרוס אמר להם: שלחו את מרים מאתנו, כי נשים אינן ראויות לחיים אלה. ישוע אמר: ראו, אמשוך אותה אלי כדי שאעשה אותה זכר, כדי שהיא עצמה תהיה רוח חיה כמוכם הזכרים. כי כל נקבה הנעשית זכר תיכנס אל ממלכת השמים.
[סוף הבשורה על־פי תומא בעדות זו — שאר עמ' 492 ריק. העמוד הנגדי, עמ' 493, פותח את חומר המבוא של בשורת יהודה — חיבור נפרד, המתועתק בתיקייתו שלו תחת שלטון הבידוד של הבעלים.]